Browsing Archives

כ״ט בניסן תשפ״א 11.04.21

יום ראשון כ"ט בניסן תשפ"א 11.04.21


06:10: הֲקלוֹת זְמנִיוֹת במערכת החינוך: כיתות ד' יִלמדו מהיום לְלא קפסולות, הפעילות בכיתות ז'-י', י"א-י"ב תוּרְחַב

06:10: במערכת הפוליטית נִמְשָכים המַאֲמַצִים לַהֲקָמַת ממשלה

06:10: שר ההגנה של ארה"ב לויד אוסטין מַגיע היום לביקור של יומיים בישראל

06:10: אֵבֶל בבריטניה על מותו של הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה, בן ה-99, הַלְוָויָיתוֹ תִתקיים בשבת

06:10: אוטובוס נִרְגַם באֲבָנים והוּצַת בשְכוּנת עיסאוויה שבמזרח ירושלים, אין נפגעים

06:10: המְחָאָה נגד נתניהו: מֵאות אֶזרחים הִפגינו אתמול ליד מְעון ראש הממשלה וליד מִשְכַּן הנשיא בירושלים, מאות הִפגינו בִּצְמָתים ועל גְשרים בכל רַחֲבי הארץ

06:10: נִמְשֶכֶת מְגָמַת היְרידה בתַחלוּאה בקורונה בישראל

06:10: 4,920,877 ישְׂרְאלים כבר קיבלו שתי מְנות חִיסוּן נגד הקורונה

06:10: מִניין הנִפטרים מקורונה בישראל עלה ל: 6,292

06:10: בישראל נכון לאתמול: 4,004 חולים פעילים, 429 מהם מְאוּשפזים בבתי החולים, 268 מהם במצב קשה, 146 מוּנשמים

06:10: המַגֵפה בעולם: 2.915 מיליון מתים, 136.177 מיליון נִדבקים

06:10: התחזית: קר מהרגיל בעונה, גשם מְקומי קל בצפון ובמרכז

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

טְקָסִים, נרות ופְרחים

ערב יום הזיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה תשפ"א פִּרסם משרד הביטָחון את מספר חַלְלֵי מַעַרְכות ישראל משנת 1860 ועד היום: על 23,928. מיום הזיכרון אֶשְתָקַד נוֹסְפוּ 43 חֲלָלִים לְמִנְיַין הנופְלים. 69 נָכִים נִפְטְרו כְּתוצָאָה מִנָכוּתָם והוּכְּרו השנה כחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל.

בְּשֶל מִגְבְּלוֹת הקורונה, במשרד הביטָחון מבקשים מֵהציבּור לְכַבֵּד את המִשפחות השַכּוּלוֹת ביום הזיכרון – ולאפשר להן להגיע לבָתֵי הֶעָלמין ולְהִתְיַיחֵד עם זֵכֶר יַקִירֵיהֶן. המשרד קורא לציבור הרָחָב לִפְקוֹד את בתי העלמין במַהֲלַך 'שבוע הזיכרון' ועד ערב יום הזיכרון ב-13 באפריל. עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל יְקַבְּלו את פְּנֵי הבאים וִיחַלְקו להם פרחים ומים.

ערב יום הזיכרון

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, ייסגרו החנויות, בתי הקפה ובתי השעשועים ב-19:00. בשעה 20:00 תִישָמַע ברַחבֵי האָרֶץ צְפִירת זיכרון בת דקה שתציין את פתיחתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונִפְגְעי פעולות האֵיבָה. מיד לאחר הצפירה יָחֵלו עַצְרות הזיכרון ברחבי הארץ. טֶקֶס הזיכרון המרכזי יִתְקיים ברַחֲבַת הכותֶל בירושלים. 

יום הזיכרון

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 בבוקר, תִישָמַע צְפירת זיכָּרון בת שתי דקות ולאחריה יָחֵלו טִקסי הזיכרון המַמְלַכְתִיים ב-52 בתי העָלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאֲתָרֵי ההַנְצָחָה. הטקס המרכזי יתקיים בהֵיכַל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים. מיד לאחר הצפירה, ב-11:02, יחלוף מעל ההיכל מַטַס מיוחד של מטוסֵי קְרָב במִבְנֶה חָסֵר.

טִקסֵי זיכרון יתקיימו במוסְדות החינוך, במוסְדות ציבור ובמַחֲנוֹת צה"ל.

בשעה 13:00 יִתקיים באַנְדרטַת הזיכָּרון לחלְלי פעולות אֵֵיבָה בהר הרצל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי לחללי פעולות האיבה.

מערב יום הזיכרון ועד למוצאי יום הזיכרון יְשוּדְרו שמותיהם של חללי מערכות ישראל ברֶצֶף בָּעֲרוּצֵי טלוויזיה לפי סדר תַאֲריך נְפילָָתָָם

הציבור מוזמן להדליק 'נֵר יִזְכּוֹר' וירטואלי באֲתַר 'יִזְכּוֹר' של משרד הביטחון. אפשר להדליק נר כְּלָלִי לזֵכֶר הנופלים או נֵר אישי לאַחַד הנופלים.

כל הטְקסים ואֵירועֵי הזיכרון יתקיימו השנה בהֶתְאֵם להַנְחָיוֹת משרד הבריאות ועל פי כלָלי התָו הירוק.

 

בתמונה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברחבת הכותל המערבי בירושלים 2007. בצילום, משמר כבוד של חיילי צה"ל עומדים דום בסמוך לאבוקת הזיכרון. הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

בריטניה אֲבֵלָה על מוֹתוֹ של הנסיך פיליפ

אֵבֶל ירד על המַמְלָכָה הבריטית. הנָסיך פיליפ, בַּעֲלָה של אליזבת מלכת אנגליה, הָלך לְעוֹלָמו ביום שישי בגיל 99, כחודשיים לפני יום הולַדְתו ה-100. בהודָעַת האַרְמון נאמר: "בצַעַר עָמוֹק, המלכה מודיעה על מות בעלה האהוב, הוֹד מַלְכוּתוֹ הנסיך פיליפ, דוּכַּס אדינבורו. הוד מעלתו מת הבוקר בשַלְוָוה בטירת וינדזור. פְּרָטִים נוסָפים יִימָסְרו בְּבוֹא הָעֵת. המשפחה המלכותית מִצְטָרֶפֶת לאנשים ברַחֲביֵ העולם באבל על אוֹבְדָנוֹ". 

המלכה הכריזה על 8 ימי אבל. הַלְוָויָיתוֹ של הנסיך פיליפ תֵֵֵיעָָָרֵֵך בשבת הבאה. ההלוויה תִתקיים בקפלת סנט ג'ורג' בטירת וינדזור ותָחֵל בדַקַת דוּמִייָה. בְּשֵל מַגֵפת הקורונה, מספר המִשְתתפים יוּגְבַּל ל-30.

 

9,327,000 תושבים חיים בישראל

9,327,000 תושבים חיים בישראל

נתונים לרגל יום העצמאות ה-73

ערב יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, חיים בישראל 9,327,000 בני אדם. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

6,894,000 מהתושבים הם יהודים (כ-74%), 1,966,000 ערבים (כ-21%) ו-467 אלף מוגדרים אחרים (5%).

מאז יום העצמאות ה-72 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-137 אלף איש: נולדו כ-167 אלף תינוקות והגיעו כ-16,300 עולים חדשים. כ-50 אלף ישראלים נפטרו.

מנתוני הלמ"ס עולה כי אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסיה צעירה – כ-28% מהישראלים הם בני פחות מ-14, כ-12% הם בני יותר מ-65.

עבר, הווה, עתיד

ב-ה' באייר תש"ח מנתה אוכלוסיית המדינה כ-806 אלף בני אדם. כ-82% מהם היו יהודים. מקום המדינה הגיעו לארץ כ-3.3 מיליון עולים, כ-1.5 מיליון מתוכם הגיעו החל משנת 1990. נכון לסוף שנת 2019 – 46% מהיהודים בעולם חיו בישראל. כ-78% מהיהודים החיים בישראל נולדו בארץ.

לפי התחזיות של הלמ"ס, ביום העצמאות ה-100 של ישראל, שיחול בשנת 2048, צפויה אוכלוסיית המדינה למנות כ-15.2 מיליון ישראלים.

יום העצמאות ה-73

יום העצמאות ה-73

טְקָסים וזִיקוּקִים, מַטָס ומַשָט, בָּמוֹת ומְסיבות

טֶקֶס הדלקת המַשׂוּאוֹת הנערך בערב יום העצמאות ב-20:00 בהר הרצל חותֵם את אירועי יום הזיכרון ופותח את חגיגות יום העצמאות של מדינת ישראל. הטקס מסתיים בזִיקוּקִין דִינוּר ואחריו נפתחות החגיגות ביישובים רבים והמסיבות הפְּרָטִיוֹת.

ביום העצמאות מארח נשיא המדינה חיילים מצטיינים. בשעה 11:00 מתקיים חידון התנ"ך העולמי לנוער. הטקסים הרִשמיים נִנְעלים בטקס חלוקת פרס ישראל הנערך בירושלים.

הרדיו והטלוויזיה משדרים את הטקסים ותוכניות מיוחדות לחג.

עם ישראל חוגג בביקורים במחנות צה"ל, באֲתָרֵי מורֶשֶת, בפקניקים ובמסיבות מנגל.

השנה יתקיימו האירועים והסיורים על פי הנחיות משרד הבריאות. חלק מהטקסים צולמו מראש בנוכחות קהל מְצוּמְצָם וישוּדְרו ביום העצמאות.

מַדְלִיקֵי המַשׂוּאוֹת

טקס הדלקת המַשׂוּאוֹת יֵיעָרֵך השנה בסימן 'אַחְוָוה יִשְׂרְאלית' – הַצְדָעָה לאֶזרחים ולאֶזרחיות שפועלים לטִיפּוּחַ החוסֶן החֶברתי במדינה ולהַעֲמָקַת המְשותף והמְאַחֵד. בטקס ידליקו 12 מַשׂוּאוֹת, כמספר שִבְטֵי ישראל – לְתִפְאֶרֶת מדינת ישראל. יַשִׂיאו את המַשׂוּאוֹת 13 אזרחים ואזרחיות ישְׂרְאלים וצעירה  ממקסיקו, שתשיא את משואת התְפוּצוֹת.

בין מדליקי המשואות השנה יש שלושה אנשי רפואה, שעמדו בחֲזִית המַאֲבָק במַגֵפת הקורונה:

ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקת הקורונה בבית חולים השרון; האחות נארג'ס אבו יאמן, תושבת הכפר ראמה בגליל המערבי ובת העדה הדרוזית, אחות בריאות הציבור; האח מאהר איברהים, תושב דבוריה, אח במחלקה פנימית א' בבית החולים העמק בעפולה, שהוּסְבָה למחלקת קורונה.

ד"ר דיקר אִיבֵּד השנה את אמו יהודית, שהלכה לעולמה בגיל 94. הוא החליט שלא לשבת שִבְעָה כמְקובל אלא להישָאר בבית החולים ולהמשיך בעבודת הקוֹדֶש של הַצָלַת חיים.

מאהר איברהים התפרסם לפני כחודשיים כשקרא תְפילת 'שְמַע ישראל' ליד מיטת מְטוּפָּל חרֵדי בן 74, שמשפחתו לא יכלה להיות איתו ברגעים האחרונים של חייו.

בין מדליקי המשואות השנה גם הזַמָר שלומי שבת, מהיוצרים הוותיקים והאהובים במוזיקה הישראלית, שחלה בקורונה והֶחְלִים.

בכל גיל

זְקַן מדליקי המשואות השנה הוא יעיש גיאת, יְליד תימן בן 102, "מוֹרִי" (מְלַמד) הגר באשקלון. הוא רוֹקֵח תְרופות טִבעיות, על פי שיטת הרמב"ם ועל פי יֶדַע שהועבר אליו מדוֹר לדור.

מַדליקַת המשואה הצעירה ביותר השנה היא עפרי בוטבול, תלמידת כיתה י"ב בת 18 מאופקים, מִתְנַדֶבֶת באִרגון סח"י – סַיֶירֶת חֶסֶד יִיחוּדִית, המְלַוָוה במִסְגֶרֶת הִתנדבותה קָשִיש בּוֹדֵד. בתקופת הקורונה נפל הקָשיש בביתו. עפרי, המְבקרת בביתו מִדֵי יום, הִזעיקה את כוחות ההַצָלָה ובכך הִצִילה את חַיָיו.

צה"ל ומשטרת ישראל

נְציג צה"ל בטקס יהיה רב סרן מאור כהן, ראש מדור שירות יִיחוּדי ביחידת מֵיטב. רב סרן כהן אַחְרַאי, בין השאר, על הֲלִיך הגִיוס של אוכלוסיות מְיוחדות לצה״ל, ביניהן אוכלוסיית המתנדבים.

נְציגת המשטרה בטקס תהיה רפ"ק עו"ד עדן טפט הבטינש, ראש תחום קְהילת יוצאֵי אתיופיה במשטרת ישראל. עדן נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בגיל 9.

עושים חסד

משואה נוספת תַשִׂיא ציפי הרפנס מנהלת תיכון אמי"ת טכנולוגי בבאר שבע. ציפי לִיוְותה תלמיד בבית ספרה שעבר הַשְתָלַת כִּלְיָה והִתנדבה למִשמרות שְמירת לילה לצידו.

התלמיד, שעבר את הֲלִיך ההַשְתלה בהצלחה, קיבל את תְרומת הכִּלְיָה באֶמצעות ארגון 'מתנת חיים' מיסודו של הרב ישעיהו הבר ז״ל שנפטר השנה ממגֵפת הקורונה. העמותה מציינת בימים אלה 1000 תורמים ונתרמים. 

את אחת המַשׂוּאוֹת תַשִׂיא שירה איסקוב, שבעלה ניסה לִרְצוֹח אותה. היא תדליק מַשׂוּאָה יחד עם עדי גוזי, שהצילה את חייה באותו יום.

מַשׂוּאָה יַדליק גם אייבי מוזס מאלפֵי מנשה, שאיבֵּד את אשתו ואת בנו בפיגועַ  לפני 34 שנים. מוזס שנפצע בפיגוע, היה ממְקִימֵי ארגון נִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה ועומד בְּרׂאשו בהִתנדבות כבר 30 שנה.

הרב איתן שנרב שאִיבֵּד את ביתו רינה בפיגוע ב-2019 יַדְלִיק אף הוא מַשּוּאה. שנרב נִמְנה עם המייסדים של עמותת גְמילות החֲסָדים 'חסד בלוד' העוסקת בסִיוּעַ לאנשים במְצוּקָה ובחַלוּקת מָזוֹן לנִזקקים. שם העמוּתה שונה ל"קול רינה" לזִכרה של רנה שנרב.

מַשׂוּאַת התְפוּצוֹת

את מַשׂוּאַת התְפוּצוֹת תַשִׂיא גבריאלה שטריגלר לו, יהודייה בת 19 ממקסיקו, חברה בארגון  – Shalom Corps – חֵיל השלום היהודי. גבריאלה לוקחת חֵלֶק פָּעיל בעֶשרות פעילויות הִתנדבות למען הקהילה היְהודית ולְמַעַן כְּלַל החברה.

 


מַטָס ומַשָט

מטס חֵיל האוויר לרגל יום העצמאות יעבור השנה מֵעל מספר יִישובים גדול מבעבר, ויִתקיים בסימן "אחווה ישראלית". בשעה 08:45 יתקיים מַטָס הַצְדָעָה מעל בית הנשיא. המַטָס יִתקיים בין השעות 10:30 ל-13:00 ביום העצמאות. 

הצֶוֶות האווירובטי של חֵיל האֲוויר יְבצע מופָעים אֲוִויריים בין השעות 08:45 עד 15:00 מעל הערים הבאות: טבריה, נהריה, עכו, חיפה, תל אביב, אשדוד, אשקלון, ירושלים ובאר שבע.

במַקְביל, יתקיים מַשָט בהִשתתפות 150 כלֵי שַיִט בין חופֵי הרצליה לחופי תל אביב. המַשָט יִתקיים בסימן הַצְדָעָה לכל המִתנדבים שהתגייסו לְנַקוֹת את החופים באֲסוֹן הזֶפֶת. המַשָט צָפוי לָצֵאת מהרצליה בשעה 11:00, ולהִסתיים בתל אביב בשעה 13:00.

 

 

 

בתמונה: תזמורת צה"ל יוצרת מגן דוד בטקס הדלקת המשואות לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל. החלק האמנותי של המופע כולל תרגילי סדר של דגלני צה"ל היוצרים צורות מורכבות ומגוונות., ע"י User:פארוק, תחת רישיון ויקיפדיה

 

זוכֵי פְּרַס ישראל לשנת תשפ"א

זוכֵי פרס ישראל לשנת תשפ"א

החתנים והכלות

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקְרָתִי ביותר הניתָן במדינת ישראל.
הפרס מוענָק לאזרחי ישראל שגילו הִצְטַיְינות מיוחדת ופְריצַת דרך בתְחוּמָם או שתָרְמו תרומה מְיוחדת לחברה בישראל.
טקס הַעֲנָקַת הפרסים נֶערך מִדֵי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.

השנה הִתקיים הטקס ביום ראשון בבִנייני האומה בירושלים. בְּשֶל מגְבְּלות הקורונה, הטֶקֶס נערך בנוכְחות מספר מְצוּמְצָם של מִשתתפים, בהם בני משפְּחות הזוכים ורָאשֵי המדינה, והוא ישודר במוצאי יום העצמאות.

בפרס זכו השנה שמונה כַּלוֹת וַחֲתָנים.

 

הינה רְשימת מקבלֵי הפרס השנה:

תחום ספרות ושירה, יוצרים ומתרגמים: נורית זרחי;

תחום חקר מדעי החיים: פרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית בירושלים;

תחום אומנות הקולנוע: מיכל בת אדם – שחקנית, תסריטאית ובמאית;

תחום חקר הספרות העברית והכללית: פרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה;

תחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה: פרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה;

תחום חקר מדעי המזרח הרחוק: פרופ' בן-עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית;

תחום חקר המקרא: פרופ' יאיר זקוביץ;

בתְחום מִפְעַל חיים – תְרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: ד"ר יוסף צ'חנובר, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, שקיבל את הפרס על תְרומתו המַשְמָעוּתִית למדינה במִגְוַון תְחומֵי עֲשִׂייָה – ביטָחון, כלכלה, משפט ויַחֲסֵי חוץ, בַּשֵירות הציבורי ומִחוצָה לו.

 

הסְעָרות סביב פרס ישראל

שתי סְעָרות ציבוריות נִרשמו השנה סְביב טקס פרס ישראל:

יהודה משי זהב, יו"ר זק"א אשר זכה בפרס מִפעל חיים, הֵסיר את מועמָדותו בעִקְבוֹת עֵדוּיוֹת שהתפרסמו נגדו בחֲשָד להַטְרָדוֹת מִינִיוֹת מִצִדו.

והסְערה השנייה: וַעֲדַת המוּמְחים של פרס ישראל הֵחליטה להעניק את הפרס לפרופסור עודד גולדרייך ממכון ויצמן על הֶשֵׂגָיו בתחום חֵקֶר המתמטיקה ומַדְעֵי המַחשב. ואולם, בְּשֶל הִתנגדותו של שר החינוך הפרופסור גולדרייך לא יקבל את הפרס ביום העצמאות.

5 מתוך 8 מקבלי פרס ישראל השנה שלחו מכתב מְחָאָה לשר החינוך ומָחוּ על הַחְלָטָתו. חבריו המַדְעָנִים של פרופסור גולדרייך הֶעֱניקו לו פרס בטקס אלטרנטיבי שעָרכו לִכבודו השבוע. 

 

בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010,  Moshe Milner לע"מ

 

 

אנו מכריזים בזאת

אנו מכריזים בזאת

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

ביום שישי, 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות של מדינת ישראל בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך במוזיאון תל אביב.

הינה הנוסח המלא של המגילה:

 

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

 

בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.

לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמְגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמֵגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.

בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.

הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.

בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.

זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.

 

לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

 

אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

 

אָנוּ קוֹרְאִים – גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים – לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.

 

אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

 

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.

 

הִיכָּנְסו לקישור: דוד בן גוריון קורא בקולו את המגילה בטקס ההכרזה

 

הצילום: הנס פין HANS PIN

בתמונה למעלה: צילום רפרודוקציה של מגילת העצמאות. לע"מ

בתמונה למטה: הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, במוזיאון תל אביב בשד' רוטשילד. ראש הממשלה, דוד בן גוריון קורא את מגילת עצמאות ישראל, בטקס שנערך במוזיאון תל אביב. הצילום: הנס פין HANS PIN לע"מ