Browsing Category

בריאות ורפואה

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

ובמקום הראשון: ישראל

בכֶּנֶס השנתי של הארגון האירופי לפִרְיוֹן, שנֶעֱרַך לאחרנה בברצלונה, הוּצְגוּ נְתוּנִים מעניינים בנושא ההפריות בארץ ובעולם. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר ההפריות החוץ גופיות (IVF) יַחֲסִית לגודל האוכלוסייה. על פי הנתונים, 4.3 אחוזים מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוֹצָאָה מהפריה חוץ גופית, לְעוּמַת אחוז וחצי עד שניים בלבד במדינות אחרות במערב.

גם מספר היְחִידוֹת להפריה חוץ גופית בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה: 27 יחידות כאלה פועלות כיום בארץ. בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המְמַמֶנֶת בְּאוֹפֶן מָלֵא טיפולֵי הַפְרָיָה חוץ גופית (עד שיש למשפחה שני ילדים).

הטכניקה של הפריה חוץ גופית החלה לפעול באנגליה לפני כ-40 שנה. מאז ועד היום נולדו ברחבי העולם יותר מ-8 מיליון ילדים בַּשִיטָה הזאת. בכנס בברצלונה הופיעה לואיז בראון, ילדת המַבְחֵנָה הראשונה, שחגגה יום הולדת 40 בנובמבר 2017: "אנחנו, ילדֵי המבחנה, אנשים נורמליים שחיים חיים נורמליים".

בהפריה החוץ גופית שוֹאֲבִים מהאישה בֵּיצִיוֹת ומַפרים אותן במַעֲבָּדָה על ידי תָאֵי זֶרַע. אחר כך מוחזרת הביצית המופרית לרֶחֶם. כך אפשר לְהִתְגַבֵּר על בעיות שונות של אִי פּוֹרִיוּת.

תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה בישראל היא העיתונאית רומי נומרק שנולדה בספטמבר 1982 (בתמונה).

 

רומי נוימרק (ויקיפדיה)

מה מצב הבריאות שלנו?

מה מצב הבריאות שלנו?
MILNER MOSHE לע"מ

מה מצב הבריאות שלנו?

בישראל חיים יותר

משרד הבריאות פִּרְסֵם נְתוּנִים מעניינים מדוּ"חַ המַשְווֶה בין מַעֲרֶכֶת הבְּרִיאוּת של ישראל לבין מערכות הבריאות במדינות ה-OECD ובמדינות אחרות. חֶלְקָם מְעוֹדְדִים. חלקם מַדְאִיגִים.

תוֹחֶלֶת הַחַיִים

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם: 82.5 לְעוּמַת 80.8 בִּמְמוּצָע במדינות המפותחות.

המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר הן יפן (84.1), שוויץ (83.7) וספרד (83.4). המדינות עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן: הונגריה (76.2), מקסיקו (75.2) ולטביה (74.7).

לֵידוֹת

ישראל נמצאת במקום הראשון בין המדינות המפותחות בנושא מספר הלֵידוֹת, עם ממוצע של 3.1 ילדים לאישה. הממוצע בקרב מדינות ה-OECD הוא 1.7 ילדים בלבד. בראש הרשימה ואחרי ישראל נמצאות מקסיקו (2.2), טורקיה (2.1) ושוודיה (1.9). בסוף הרשימה: ספרד (1.3), איטליה (1.3) וקוריאה הדרומית (1.2).

תמותת תינוקות

נתון מעודד נוסף קשור לתְמוּתַת התינוקות בישראל, שהיא נמוכה מהממוצע במדינות המפותחות: 3.1 לידות מכל אלף לידות בישראל מסתיימות במוות, לעומת 3.8 לידות במדינות ה-OECD. המדינות שבהן תמותת התינוקות גבוהה בהרבה מהממוצע הן מקסיקו (12.1), טורקיה (10) וצ'ילה (6.9). בתחתית הרשימה: יפן (2), פינלנד (1.9) ואיסלנד (0.7).

רופאים ואחיות 

יחד עם זאת, הדו"ח מגלה פְּעָרִים גדולים לרעת ישראל, לעומת המדינות המפותחות. על פי הדו"ח בישראל פועלים 3.1 רופאים לאלף נפש, לעומת 3.3 בממוצע במדינות המפותחות. מספר הרופאים הגבוה ביותר קיים באוסטריה: 5.1 רופאים לכל אלף חולים. המדינות שנמצאות במקומות האחרונים הן פולין (2.4), מקסיקו (2.4) וקוריאה הדרומית (2.3).

גם מספר האחיות נמוך מהממוצע במדינות המפותחות: 5 אחיות על כל אלף אזרחים בישראל, לעומת 17.5 בנורווגיה, 17 בשוויץ ו-16.9 בדנמרק. במקומות האחרונים נמצאות לטביה (4.6), יוון (3.3) ומקסיקו (2.9).

מיטות

וכמה מיטות אִשְפּוּז יש בישראל? גם כאן המַצָב אינו טוב: 2.3 מיטות לכל אלף איש, לעומת 3.6 מיטות בממוצע במדינות ה-OECD. המדינה עם מספר המיטות הגבוה ביותר היא יפן (7.8) ואחריה קוריאה הדרומית (7.1) וגרמניה (6.1). בסוף הרשימה: מקסיקו (1.5), צ'ילה (2) וקנדה (2).

מַכְשִירִים

הדו"ח בדק גם את מספר מַכְשִירֵי ה-MRI במדינה. הממוצע במדינות המפותחות הוא 15.8 מכשירים על כל מיליון תושבים, אך בישראל יש רק 4.9 מכשירים לכל מיליון תושבים. בראש הטבלה נמצאות ארה"ב (36.7), גרמניה (34.5) ואיטליה (28.2). בסוף הרשימה: הונגריה (4) ומקסיקו (2.9).

המצב בנושא מכשירי הסי.טי. אינו טוב יותר. הממוצע של מספר המכשירים למיליון תושבים במדינות המפותחות הוא 24.7, ובישראל רק 9.7. המדינות המובילות הן אוסטרליה (63), ארצות הברית (41.8) ודנמרק (39.1). בסוף הרשימה הונגריה (8.9) ומקסיקו (6.1).

הַהַשְקָעָה בבריאות

לסיכום ציין הדו"ח כמה כסף מַשְקִיעָה המדינה בבריאות. ההוצאה הכספית מחושבת כאחוז מהתל"ג (תוֹצָר לְאומי גוֹלְמִי), ובישראל ההשקעה בבריאות נמוכה מהממוצע: ממוצע ההוצאה לבריאות במדינות המפותחות עומד על 8.9% מהתל"ג – אך בישראל רק 7.3% מהתוצר הגולמי מוּקְדָשִים לבריאות.

 

בתמונה: מתעמלים בחדר כושר בכפר המכביה ברמת גן
MILNER MOSHE לע"מ

 

 

הִתמכרות למִשְׂחֲקֵי מַחשב היא מחלה

הִתמכרות למִשְׂחֲקֵי מַחשב היא מחלה
הצילום: ויקיפדיה

הִתְמַכְּרוּת למִשְׂחֲקִי מחשב היא מחלה

כך קובע ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי קבע כי הִתמכרות למשחקֵי מחשב היא מַחֲלָה. האַבְחָנָה החדשה מוֹפִיעָה במדריך המחלות ICD הקובע מהם סוּגֵי המחלות וההַפְרָעוֹת בעולם. המדריך, שמוציא מדי כמה שנים ארגון הבריאות העולמי, מַגְדִיר 55 אלף מחלות והפרעות.

אחד החידושים העִיקריים במדריך הוא האבחנה כי קיימת הפרעה בשם "התמכרות למשחקי מחשב".

האבחנה החדשה נוֹסְפָה למדריך אחרי שמטפלים רבים הִגִיעו למַסְקָנָה כי ההתמכרות למשחקי מחשב דוֹמָה לכל התמכרות אחרת, והיא מַשְפִּיעָה על פעילות המוֹח בְּאוֹפֶן דומה לסַמִים כמו הירואין.

מוּמְחִים מַעֲרִיכִים כי אל האבחנה הזאת תִצְטָרֵף בקרוב אבחנה כללית יותר של "התמכרות לאינטרנט" ובתוכה התמכרות לסמארטפונים, למחשבי טאבלט, ללפטופים ולמחשבים נַייָחִים.

הקריטריונים לאבחון ההתמכרות למשחקי מחשב או לאינטרנט כוללים, בין השאר: וִיתוּר על קשרים חברתיים או על דברים יומיומיים שצריך לעשות, לטובת המשחק והגלישה; צורך לשחק זמן מְמוּשָך וחוֹסֶר עניין בעִיסוּקִים אחרים. אנשים מכורים מרגישים מְדוּכָּאִים ועֲצוּבִים כשאינם משחקים או גולשים באינטרנט.

בתמונה: ילדה המשחקת במשחק מחשב (ויקיפדיה)

הקיץ הִגִיעַ, המְדוּזוֹת גם

הקיץ הִגִיעַ, המְדוּזוֹת גם
מדוזה (ויקיפדיה)

הקיץ הִגִיעַ, המְדוּזוֹת גם

הולכים לים? הִיזָהֲרוּ מִמְדוּזוֹת

כל מי שביקר בים בשבועות האחרונים ראה אותן: המְדוּזוֹת. מדי שנה מגיעות לְהָקוֹֹת של מדוזות לחופי ישראל במהלך הקיץ, אך השנה הן הקדימו וכבר עכשיו הן צוֹרְבוֹת אותנו. צְרִיבַת המדוזה אינה נְעִימָה, אך בדרך כלל אינה מְסוּכֶּנֶת.

המדוזות הן בעלי חיים חַסְרֵי חוּליוֹת, שגופן מוּרְכָּב בְּעִיקָר ממים (95%), חֶלְבּוֹן, מלחים ומינרלים.

בעולם קיימים יותר מ-200 מִינִים של מדוזות. המין המגיע לחופי ישראל נקרא "חוטית נודדת". חוץ ממנו מגיעים מינים נוספים, במספרים קטנים יותר. מְקוֹר השם במיתולוגיה היוונית. מדוזה הייתה אישה מִפְלֶצֶת אַכְזָרִית, שהשֵיעָר שלה עשוי מנְחָשִים ומי שמַבִּיט בה הופך לאבן. המדוזה שאותה אנחנו פוגשים במי הים ובחופים קיבלה את שמה בגלל הצוּרָה שלה, שנראית כראש עם נחשים.

ומה עושים נגד צְריבה של מדוזה? שוֹטְפִים היטב את העור במי ים ולא במים מתוקים. כדאי להביא לים בקבוק של חוֹמֶץ רגיל, ולהשתמש גם בו כדי לשטוף את העור במקום הצריבה.

אם מופיעים סימפטומים קשים כמו הֲקָאוֹת, הִתְכַּווְצוּיוֹת שְרִירִים או קְשָיֵי נְשִימָה, צריך להגיע מיד לבית החולים.

מֵידע רב על המדוזות ועל החופים שבהם הן נמצאות אפשר לקבל ב"אתר המדוזות הישראלי" – https://www.meduzot.co.il/

שימו לב:

אחרי פרסום הידיעה שינה משרד הבריאות את ההנחיות. ההמלצה החדשה: לא לשים חומץ על מקום הצריבה!

 

 

בתמונה: מדוזה ממין Rhizostoma octopus שנפלטה לחוף

 

ירידה במספר המעשנים בישראל

ירידה במספר המעשנים בישראל
בדלי סיגריות במאפרה (ויקיפדיה)

יְרִידָה במספר המְעַשְנִים בישראל

חֲצִי מהתלמידים עישנו סיגריה בגיל 13

ב-31 במאי צִייֵן אִרְגוּן הבריאות העולמי 'יום לְלֹא עישון'. מדוּ"חַ שהִגִיש לכנסת לקראת יום זה סְגַן שר הבריאות, יעקב ליצמן עולה כי בשנת 2017 20.5% מתושָבֵי ישראל עישנו, יְרִידָה של שני אחוזים לְעוּמַת השנה הקוֹדֶמֶת. אבל יש גם חדשות פחות טובות: על פי הדו"ח יותר מ־50% מהתלמידים הִתְנַסוּ לָרִאשונה בעישון בגיל 13.

מהדו"ח עוֹלֶה עוד שגברים מעשנים יותר מנשים: 25.9% לעומת 15.3%. מספר המעשנים גבוה יותר באוכלוסייה הערבית מאשר באוכלוסייה היהודית: 22.9% לעומת 20%.

40% ממקרי הסַרְטָן המְאוּבְחָנִים בישראל קְשוּרִים לעישון סיגריות, וכ-8,000 ישראלים מתים מדי שנה בגלל עישון. הטיפול במחלות הקשורות בעישון עולה למדינה כ-3.7 מיליארד שקלים בשנה.

אִיסוּר עִישוּן

סגן השר ליצמן הוֹדִיעַ שמשרד הבריאות מִתְכַּווֵן לְהִילָחֵם בתוֹפָעַת העישון. לשם כך הוחלט בשבוע שעבר שהעישון יֵיאָסֵר גם במקומות צִיבּוּרִיים פתוחים כמו גַנֵי שַעֲשוּעִים, חַנְיוֹנִים, מגרשי ספורט ועוד. במשרד הבריאות מתכוונים לְבַטֵל גם את חדרי העישון במסעדות ובבתי הקפה.

גְמִילָה מֵעִישוּן

מְבַקֵר המְדינה מָתַח בִּיקוֹרֶת על קופות החולים, שאינן עושות מספיק כדי לְעוֹדֵד את המְעשנים לְהִצְטָרֵף לקבוצות גְמִילָה. על פי הדו"ח, רק 2.2% מהמעשנים בישראל פָּנוּ לסַדְנְאוֹת גְמִילָה. במשרד הבריאות מנסים לטפל גם בכך ולכן מקימים מוקד טלפוני שיעזור למי שרוצה לְהִיגָמֵל מֵעישון. המוֹקֵד יִפְעַל בשפות שונות.

 

הַהִסְתַדְרוּת הרְפואית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה

הַהִסְתַדְרוּת הרְפואית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה
השמנת יתר חולנית (ויקיפדיה)

הַהִסְתַדְרוּת הרְפוּאִית: הַשְמָנָה היא מַחֲלָה

4,000 יִשְׂרְאֵלִים מתים בשנה כְּתוֹצָאָה מֵהַשְמָנָה

ההסתדרות הרפואית בישראל הוֹדִיעָה בשבוע שעבר כי הַשְמָנָה היא מחלה ויש לטפל בה כמו בכל מחלה אחרת. "מְדוּבָּר במחלה כרונית ולא בִבעיה הִתְנַהֲגוּתִית", נאמר בהודעה.

גם ההסתדרות הרפואית האמריקאית, אִרְגוּן הבריאות העולמי והאֲגוּדָה האירופית לְחֵקֶר ההשמנה כבר הִגְדִירוּ את ההשמנה כמחלה.

השמנה היא גוֹרֵם המוות החמישי בעולם, והיא הסיבה למחלות רבות כמו סוּכֶּרֶת מסוג 2, מחלות לב וכלֵי דם, מחלות סַרְטָן וכַדוֹמֶה. מחקרים מראים שההשמנה, כמו העישון, מקטינה את תוֹחֶלֶת הַחַיִים ב-10 שנים.

ובישראל: לפי ההסתדרות הרפואית 25% מהאוּכְלוסייה הבוגרת בישראל חולה בהשמנה ו-70% מתוכה סובלת מסוכרת, יֶתֶר לחץ דם, שומנים בדם ומחלות נוֹסָפוֹת. כ-4,000 בני אדם מתים מִדֵי שָנָה בישראל כְּתוֹצָאָה מֵהשמנה.

שִיעוּר האנשים השמנים בישראל עולה עם הגיל. כ-12% מבני הנוער סובלים מהשמנה והשיעור עולה ליותר מ-30% בְּקֶרֶב בני 55 ומעלה.

ההשמנה מוּשְפַּעַת גם מהמַעֲמָד הסוציו-אקונומי: ככל שהמעמד נמוך יותר, שיעור האנשים השמנים גבוה יותר. עוד נמצא כי שיעור השמנים במרכז נמוך מאשר בפריפריה.

להחלטה להגדיר את ההשמנה כמחלה יש מַשְמָעוּת מַעֲשִׂית. אנשים שסובלים מהשמנה הם למעשה חולים, שצריכים לקבל עזרה ויִיעוּץ רפואי. לכן תצטרך המדינה להקים מרפאות השמנה, להגדיל את הצְווָתִים הרְפוּאִיים שיש להם מוּמְחִיוּת בתְחוּם ולכלול בסַל הַבְּרִיאוּת טיפולים רפואיים בהשמנה.

 

 

עֵזֶר מִצִיוֹן – לָעוֹלָם

עֵזֶר מִצִיוֹן – לָעוֹלָם
לוגו עזר מציון

עֵזֶר מִצִיוֹן – לָעוֹלָם

מַצִילִים חיים

בווְעידה השנתית של איפא"ק, שהִתקיימה בשבוע שעבר בוושינגטון, קיימה השְדוּלָה הפרו-ישראלית ערב הוֹקָרָה מְיוּחָד לעֲמוּתַת 'עזר מציון' ולמַאֲגָר הלְאוּמִי לתוֹרְמֵי מֹחַ עֶצֶם על תרומתם להַצָלַת חייהם של אֲלָפים בישראל ובעולם.

על הבָּמָה עלה בהִתְרַגְשוּת ד"ר סטיבן ארנו, רופא עיניים אמריקני שחייו ניצלו בזְכוּת המאגר של 'עזר מציון'. אחריו עלה לבמה התורם הישראלי שהִצִיל את חייו – גב בלאו (24), שהיה חייל בצה"ל בזמן התרומה וכיום הוא סטודנט להַנְדָסַת חשמל.

'עזר מציון' נוֹסְדָה בשנת  1979 והיא כיום העמותה הגדולה בישראל בתְחוּם הבריאות. שֵירוּתֵי העמותה נִיתָנִים בְּאֶמְצָעוּת כ – 14 מַחְלָקוֹת ו – 25 אלף מִתְנַדְבִים ב- 58 מוֹקְדֵי פעילות הפְּרוּשִׂים על פני 31 ערים, בכל רחבי המדינה. הארגון מְסַפֵּק מִגְווָן רָחָב של שירותים לחולים, נָכִים, קְשִישִים ונִזְקָקִים ובני משפחותיהם. מעל 670 אלף בני אדם מִסְתַייְעֵים בשירותי העמותה מדי שנה.

ב-1998 הקימה 'עזר מציון' את המאגר הלאומי לתורמי מח עצם.

נכון להיום רְשוּמִים במאגר כ-892,428 תורמים פוטנציאליים. למעלה ממחציתם מִצְטָרְפִים בְּעֵת הגִיוּס לצה"ל. מאז הקמת המאגר נמצאו בו 12 אלף הַתְאָמוֹת חִיוּבִיוֹת ובוּצְעו 2,742 הַשְתָלוֹת מצילות חיים.

'עזר מציון' זָכְתָה בפרס ישראל לשנת תשס"ח.

 

בתמונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מצטרף למאגר מח העצם העולמי של עמותת "עזרמציון", לקראת מבצע תרומה ארצי.
ראש הממשלה נתניהו  מעניק דגימת רוק ליו"ר עמותת 'עזר מציון', הרב חנניה צ'ולק (2012)

לראשונה: רַבָּנִים קוראים לַחתוֹם על כרטיס 'אָדִי'

לראשונה: רַבָּנִים קוראים לַחתוֹם על כרטיס 'אָדִי'

לראשונה: רַבָּנִים קוראים לחתום על כרטיס 'אָדִי'      

תְרוּמַת אֵיבָרִים – חוֹבַת הַלְבָבוֹת

פְּרִיצַת דֶרֶך היסטורית בגִישַת הצִיבּוּר הדָתִי להַשְתָלוֹת אֵיבָרִים: לראשונה פִּרְסְמוּ רבנים ומורי הֲלָכָה מוֹבִילִים בישראל קריאה לציבור ובכלל זה לציבור הדתי והמַסוֹרְתִי, לַחתוֹם על כרטיס 'אדי'.  בקריאה מַדְגִישִים הרבנים את חשיבות תרומת איברים להַצָלַת נְפָשוֹת ואת דַעַת ההלכה התוֹמֶכֶת בתרומת איברים – "תרומת איברים חובַת הלבָבוֹת". בתוך כך, הוּקַם מוֹקֵד רבנים שיְלַווֶה מֶעַתָה את משפחות התורמים.

כרטיס 'אדי' נקרא על שמו של אהוד (אָדי) בן דרור שנִפְטַר זמן קצר לאחר השתלת כליה, עֵקֶב סִיבּוּכִים שנָבְעו מכך שהִמְתִין זמן רב לתְרומה.

אדם החותם על כרטיס אדי מַבִּיעַ את רצונו לתרום חלק מאיבריו (או רִקְמוֹתָיו) לאחר מותו, לְשֵם השתלת איברים ורקמות בחולים. התרומה מוּתְנֵית בהַסְכָּמַת המשפחה, גם אם נחתם כרטיס 'אדי'.

רופאים ומוּמחים – נגד פייסבוק לילדים

רופאים ומוּמחים  – נגד פייסבוק לילדים
הצילום: ויקיפדיה

רופאים ומוּמחים –  נגד פייסבוק לילדים

האפליקציה תפגע בַּהתפתחות של ילדים

עשרות רופאי ילדים ומומחים לבריאות הנֶפֶש מכל העולם פִּרְסְמו בשבוע שעבר מכתב הקורא למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג לסגור את אפליקציית המְסָרִים שהִשִיקָה החברה באחרונה, "מסנג'ר קידס", המְיוּעֶדֶת לילדים בני שש ומעלה. עד כה הגיל המינימלי לפתיחת פרופיל בפייסבוק היה 13.

לדברי המומחים ילדים צעירים עדיין אינם בְּשֵלִים להשתמש ברֶשֶת החֶבְרָתִית. הם אומרים כי ילדים בני שש מתקשים לְהַבְחִין בין דִמְיוֹן לבין המְצִיאוּת, וכי ילדים בגיל זה אינם מבינים מהי פְּרָטִיוּת. הרופאים כותבים כי מחקרים מוכיחים שהשימוש המוּגְזָם בכלים דיגיטליים ובִרשתות חברתיות מזיק לילדים ולבְנֵי נוֹעַר, ולכן סָבִיר לְהנִיחַ שהאפליקציה החדשה תִפְגַע בהִתְפַּתְחוּתָם התַקִינָה של ילדים.

 

בתמונה: מארק צוקרברג: יושב ראש ומנכ"ל פייסבוק, ואחד מחמשת מייסדיה (ויקיפדיה)

יום הסרטן הבין לאומי – 2018

יום הסרטן הבין לאומי – 2018
הצילום: ויקיפדיה

יום הסרטן הבין לאומי – 2018

8.8 מיליון בני אדם מתים מסרטן בעולם בכל שנה

בעולם מְצַייְנִים ב-4 בפברואר את יום הסַרְטָן הבֵּין לְאוּמי. היום נִקְבַּע במַטָרָה להעלות את המוּדָעוּת למחלות הסרטן ולחשיבות האִבְחוּן המוקדם.

מהנְתוּנִים העַדְכָּנִיים של אִרְגוּן הסרטן הבינלאומי עולה כי בכל שנה יש בעולם כ-8.8 מיליון מקרי מוות מסרטן.

לְרֶגֶל יום המודעות למחלות הסרטן פִּרְסְמוּ האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות את נתוני התַחלוּאָה והתְמוּתָה מסרטן בישראל.

כ-26 אלף בני אדם בישראל אובחנו בשנת 2015 כחולי סרטן. 11 אלף חולים נִפְטְרוּ בשנה זו.

על פי הנתונים, בישראל מספר החולים החדשים לשנה גבוה בְּיַחַס לִמְמוּצַע מדינות ה-OECD, אך היא נמצאת מתחת לִממוצע המדינות המְפוּתָחוֹת בשִיעוּרֵי התמותה מהמחלה.

בגברים סיבת המוות השְכִיחָה ביותר היא סרטן הריאה ובנשים – סרטן השד.

 

הקשר בין הטלפון הנייד וסרטן המוח

בספרות המַדָעִית נכתב כי עָלוּל להיות קשר בין שימוש רב בטלפון נייד או טלפון אלחוטי לבין גִידוּלִים במוֹחַ. וְאוּלָם, מהנתונים שפרסם משרד הבריאות בשבוע שעבר עולה כי אין בישראל עלייה בתחלואה בסוּג זה של גידולי מוח בשני העֲשׂוֹרִים האחרונים.

חשוב לְצַייֵן כי הנתונים אינם מְבוּסָסִים על מֶחְקָר מַדָעִי על ידי עִיבּוּד נְתוּנִים שנֶעֱרַך על  ידי משרד הבריאות לראשונה מאז החל השימוש הנפוץ בטלפון סלולרי בישראל בשני העשורים האחרונים. מהנתונים עולה כי לא נִרְשְמָה עֲלייה במספר המקרים של גידולי מוח מַמְאִירִים בכל קבוצות האוכְלוּסייה.

באגודה למלחמה בסרטן אומרים כי יש צורך להמשיך ולִבְחוֹן את הנושא.

 

image_print