Browsing Archives

אנשים

אלוני שולמית

שולמית אלוני

1928 – 2014

שולמית אלוני

שולמית אלוני

שולמית אלוני הייתה ממנהיגי השמאל בישראל.

היא הייתה יושבת הראש הראשונה של מפלֶגֶת מרצ, חברת כנסת במשך 28 שנים ושָׂרָה בממשלות ישראל:

שָׂרַת החינוך והתרבות, שרת התִקשורת ושרת המַדָע.

אלוני הייתה "הגברת הראשונה של זְכוּיוֹת הָאָדָם והאֶזרָח בישראל", ועל כך זָכתָה בִּפְרַס ישראל.

אפלפלד אהרון

אהרן אפלפלד

1932 – 2018

סופר, חתן פרס ישראל לספרות יפה

 

הצילום: ויקיפדיה

 

אהרן אפלפלד נולד בבוקובינה, מדרום-מערב לצ'רנוביץ, אז חלק מרומניה, כיום חלק מאוקראינה.

שבועות ספורים לאחר פְּלִישַת גרמניה הנאצית, יחד עם רומניה ובַעֲלוֹת בְּרִית אחרות, לברית המועצות, הוּשְלַם האִיחוּד מחדש של האזור לרומניה. השִלְטוֹנוֹת הרומניים, בְּשִיתוּף פְּעוּלָה עם כוחות גרמניים, התחילו בפעולות נגד היהודים.

אמו של אפלפלד נִרְצְחָה ברחוב, ואפלפלד ואביו גוֹרְשוּ אל גטו צ'רנוביץ. משם נלקחו במַסָע רַגְלִי ארוך למַחֲנֵה עֲבוֹדָה בטרנסניסטריה. אהרון היה אז בן 8 ואביו נְשָׂאוֹ על כתפיו.

לאחר זמן קצר הוּפְרַד מאביו, ולאחר מכן בָּרַח מהמחנה. הוא נָדַד ביְעָרוּת במשך שנתיים. מאוחר יותר מצא מַחֲסֶה בביתה של אישה כפרית אוקראינית.

בשנת 1944 נִלְווָה אל חיילי הצבא האדום שהתקדם לרומניה ולבולגריה. מבולגריה נדד עם ילדים נוספים לאיטליה. שם פגשו הילדים בנָזִיר שהכניס אותם למִנְזָר.

בישראל

בחודש יוני 1946 עלה אפלפלד לארץ ישראל במסגרת עֲלִייַת הַנוֹעַר. הוא למד בבֵית הַסֵפֶר הַחַקלָאִי עין כרם ובבית הספר החקלאי בנהלל ושֵירַת בצַהַ"ל. בשנת 1952 החל בלימודי ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תוֹאַר ראשון ושני.

בשנת 1957 פגש את אביו בישראל, לאחר שהאב עלה ארצה.

עוד כנַעַר כתב שירה. שיריו הראשונים הִתְפַּרְסְמוּ בעיתונות בשנת 1955.

אפלפלד כיהן כפרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משנת 1979 עד פְּרִישָתוֹ לגִמְלָאוֹת בשנת 2000. הוא הֶעֱבִיר את כתביו ועבודותיו לאַרְכִיוֹן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אפלפלד היה חבר האקדמיה ללשון העברית.

הוא התגורר במבשרת ציון ואחר כך בירושלים.

נִפְטַר ב-4 בינואר 2018, בגיל 85. הוֹתִיר אישה, יהודית, ושלושה ילדים.

יצירתו    

אפלפלד כתב ופרסם כ-40 ספרים. סיפוריו מִתְרַחֲשִים חלקם במזרח אירופה וחלקם בארץ ישראל. רבות מיצירותיו מְשַקְפוֹת את חֲווָיוֹתָיו כנער בשוֹאָה או כצעיר נִיצוֹל הַשוֹאָה בישראל הצעירה.

ספרו האחרון "תִימָהוֹן" יצא לאור שלושה חודשים לפני מותו.

אפלפלד נָהַג לומר כי לא נוֹתְרוּ לו זִיכְרוֹנוֹת רבים מתְקוּפַת השואה – אף שעבר במקומות רבים, כולם נִמְחֲקוּ מזִיכְרונו. עם זאת, ביצירתו הוא מנסה לְשַחְזֵר תקופה זו.

 

ריאיון עם אהרן אפלפלד בעיתון 'שער למתחיל' בשנת 2005

 

 

הערך אהרן אפלפלד נמצא בידיעות: 07.01.18

בן אליעזר בנימין

בנימין בן אליעזר

1936 – 2016

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

השר לשעבר בנימין בן אליעזר (פואד) הלך אתמול לעולמו בגיל 80. רבים סָפדוּ לו אחר מותו. ביניהם: ראש הממשלה, נשיא המדינה והנשיא לשעבר שמעון פרס.

פואד נולד בבצרה ועלה לישראל בגיל 14. הוא שירת בצה"ל 30 שנה והשתחרר בדרגת תא"ל.

הוא כִּיהֵן שנים רבות בכנסת ובממשלה. בין השאר היה שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה.

לפני כשנתיים היה מוּעֲמָד לנשיאות, אך הֵסִיר את מועמודתו בְּשֶל חֲקִירָה בענייני כספים.

בשנים האחרונות הוא סבל מבעיות בריאות.

הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15.30 בבית העלמין בחולון.

בן גוריון דוד

דוד בן גוריון

1973 – 1886

הצילום: ויקיפדיה

דוד בן גוריון (גרין) נולד ב-16 באוקטובר 1886 בעיירה פלונסק שבפולין. אביו היה מורה ועורך דין. אמו נפטרה כשהיה בן אחת עשרה.

הוא למד ב'חדר'.

כשגדל החליט לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1906, בן 20 עלה לארץ והגיע ליפו. משם הלך לפתח תקווה ואחר כך לגליל.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד בעבודה חקלאית ובשמירה במושבות פתח תקווה, סג'רה, מנחמיה, זיכרון יעקב, כפר סבא וחוות כינרת.

הוא הצטרף למפלגה הציונית סוציאליסטית 'פועלי ציון' והיה ממנהיגיה ומעורכי ביטְאון המפלגה.

בשנת 1911 נסע לסלוניקי ללמוד טורקית כדי להתקבל ללימודי משפטים בטורקיה ובשנת 1912 נסע לאיסטנבול ללמוד משפטים.

במלחמת העולם הראשונה גירשו אותו הטורקים מהארץ. הוא נסע לאמריקה ועסק שם בפעילות ציונית.

בניו יורק, בשנת 1917, נשא לאישה את פולה, אחות במקצועה.

לפני סוף המלחמה התגייס לגדודים העבריים שלחמו נגד הגרמנים והטורקים. יחד עם הגדודים הגיע לארץ.

אחרי המלחמה המשיך לעסוק בפעילות ציבורית בארץ.

בראשית שנות ה-20 הפך בן-גוריון לאחד המנהיגים הבולטים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

בשנת 1920 היה ממקימי ההסתדרות הכללית והיה המזכיר הכללי שלה במשך 15 שנים.

בשנת 1935 נבחר כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית.

בשנת 1946 קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית. הוא החל במאמצים לרכישת נשק ובהכנות להפוך את ארגון 'ההגנה' לצבא.

בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. בטקס חגיגי במוזיאון תל אביב קרא את מגילת העצמאות.

הוא התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון של הממשלה הזמנית של המדינה החדשה והנהיג אותה במלחמת השחרור. לאחר הבחירות לכנסת הראשונה ב-25 בינואר 1949 המשיך לכהן בתפקידים אלה במשך 13 שנים בשתי תקופות.

בסוף שנת 1953 עזב בן גוריון את הממשלה והתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב. הוא רצה לתת דוגמה אישית לעם וחשב שרבים יֵלְכוּ אחריו לנגב.

ב-1955 חזר לממשלה והיה ראש הממשלה ושר הביטחון.

בשנת 1963, כשהיה בן 77, פרש שוב לשדה בוקר. שם התחיל לכתוב את זיכרונותיו ועסק בלימוד תנ"ך, פילוסופיה יוונית, יהדות, בודהיזם וביולוגיה ובהתעמלות בשיטת פלדנקרייז.

דוד בן גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 בגיל 87. רעייתו נפטרה חמש שנים לפניו, בשנת 1968.

קבריהם של דוד ופולה בין גוריון נמצאים סמוך למדרשת שדה בוקר בנגב מול נחל צין. בן גוריון ביקש שבטקס ההלוויה שלו לא יִשְׂאו הספדים ולא יִירוּ מטחי כבוד.

לדוד ופולה בן גוריון שלושה ילדים: גאולה, עמוס ורננה.

אחד מנכדיהם הוא חוקר התקשורת ד"ר יריב בן אליעזר.

דוד בן-גוריון בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

בתמונה: מימין: צריף בן-גוריון בשדה בוקר; משמאל חדרו של דוד בן-גוריון אשר שימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 1953 – 1973

משפחת בן-גוריון בביתם בתל אביב ב-1929; מימין לשמאל: עמוס, אביגדור (אביו של דוד), גאולה, פולה, רננה ודוד

אתר קבורתם של דוד ופולה בן-גוריון סמוך למדרשת בן-גוריון

הצילומים: ויקיפדיה

 

 הערך בן גוריון דוד נמצא בידיעות: 25.04.17

 

בן יהודה אליעזר

אליעזר בן יהודה    

1858 – 1922

אליעזר בן – יהודה

אליעזר בן-יהודה (פרלמן) נולד ביום כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858, בעיירה קטנה ליד וילנה

ונפטר בירושלים ביום  כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922.

הוא נֶחשָב "מְחַיֵיה השָׂפָה העברית".

כילד למד אליעזר בחדר ואחר כך בישיבה. שם התחיל להתעניין בסִפרֵי חוֹל והחליט ללמוד בגִמנסיה.

כדי להתקבל לגמנסיה לָמַד רוסית בשיעורים פרטיים אצל המורה דבורה יונאס  ומאוחר יותר נָשָׂא אותה לאישה.

בשנת 1878 נסע ללמוד רפואה בפריז, אך לאחר שלוש שנים הפסיק את לימודיו, כשֶחָלָה בְּשַחֶפֶת.

בשנותיו בפריז נולד בלבו הרעיון להפוך את העברית, "לשון הקודש" לשפה חיה, שְׂפת היום יום.

הוא דיבר על "שני הדברים שֶבִּלעֲדֵיהֶם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון".

בן יהודה עלה לארץ בשנת 1881 והתיישב בירושלים.

בתחילה עבד בעיתון "חבצלת" ובשנת 1884 יסד וערך את העיתונים "מבשרת ציון" ו"הצבי".

בן יהודה היה קַנַאי לשפה העברית. הוא החליט לדבר רק עברית.

כשנולד בנו – בן ציון – דיבר אתו רק עברית.

בן ציון, שהחליף את שמו לאיתמר בן אב"י (ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה) נֶחשָב לילד העברי הראשון ששְׂפַת הָאֵם שלו היא עברית.

בן יהודה היה הראשון שדרש ששׂפַת הלימוד בבתי הספר בארץ תהיה עברית. עברית בעברית!

מפעלו לא היה מצליח בלי עזרתם של מורים רבים במושבות שֶלָחֲמוּ יחד אתו את מלחמת השפות והחליטו ללמד רק בעברית ולכתוב ספרי לימוד בעברית.

בן יהודה חידש מילים רבות בעברית וכתב מילון גדול וחשוב – מילון בן יהודה.

המילה הראשונה שחידש : מילון.

היום קשה לנו  להבין איך אפשר לחיות ולדבר בעברית בלי:

גלידה, מִסעדה, נקניק, תִזמורת, רכבת, משרד, מגבת, בּוּבָּה, אוֹפניים, מִדרכה, מִברשת,

טַיָיס, נַזֶלֶת ושַפַּעַת…– אלה אחדות מהמילים הרבות שחידש בן יהודה.

חייו האישיים של בן יהודה לא היו קלים: הוא היה חולה, אשתו דבורה ואחדים מילדיהם נפטרו והוא נָשָׂא לאישה את אחותה של דבורה – חֶמדָה.

במלחמתו  למען תחִייַת השפה העברית היו לו מתנגדים רבים ביישוב היהודי בארץ של אותם ימים.

בשנת 2012 קבעה ממשלת ישראל את יום הולדתו של בן יהודה – כ"א בטבת, כיום הלשון העברית.

רחובות רבים ובתי ספר רבים נקראים על שמו של בן יהודה.

היישוב אבן יהודה בשרון נקרא על שמו (אבן – ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה).

גולן מנחם

מנחם גולן

1929 – 2014

מנחם גולן, ויקיפדיה

מנחם גולן הלך אתמול לעולמו בגיל 85

אֲבִי הקולנוע הישראלי

י"ד באב תשע"ד   10.8.14

המֵפִיק והבַּמַאי מנחם גולן, חתן פרס ישראל לקולנוע, נפטר אתמול בגיל 85.

גולן, שנולד בטבריה בשם גלובוס,  הפיק וביים עשרות סרטים ישראליים. רבים מהם הפכו לקלסיקה ישראלית.

ביניהם: סלאח שבתי, מבצע יונתן, אסקימו לימון, קזבלן ועוד רבים אחרים.

יחד עם בן דודו יורם גלובוס קנה את חברת ההפקות קנון והפיק מאות סרטים בהוליווד.

גולן וגלובוס הקימו בארץ בשנות השמונים את אולפני ג.ג. בנוה אילן שליד ירושלים וכן רשת של בתי קולנוע.

סאלח שבתי, ויקיפדיה

סאלח שבתי, ויקיפדיה

היימן נחום

נחום (נחצ'ה) היימן

2016-1934

הצילום: אילן קוסטיקה

נחום היימן. הצילום: אילן קוסטיקה

המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשס"ט, הלך אתמול לעולמו בגיל 82.

נחצ'ה נולד בריגה שבלטביה ועלה לישראל בשנת 1939. בילדותו חלה בשיתוק ילדים (פוליו), החלים וחזר לנגן באקורדיאון ובפסנתר.

נחצ'ה הלחין למעלה מאלף מאתיים שירים, ביניהם: חופים, החול יזכורכמו צמח בר, אניטה וחואן, שירים עד כאן ורבים אחרים. שירו הראשון: ניצנים נראו בארץ.

רבים מלחניו כתב למילים של המשורר נתן יונתן ז"ל והמשוררת רחל שפירא. הוא כתב מוסיקה לסרטים רבים.

נחצ'ה גילה וטיפח אומנים צעירים, ביניהם: חוה אלברשטיין, משה דץ, חני לבנה.

לפני שנים אחדות הקים עמותה לשימור הזמר העברי ועשה בה עבודת קודש של שימור והוצאה לאור של אוצרות מראשית ימי הזמר העברי.

נחצ'ה נישא והתגרש שלוש פעמים בחייו. בתו היא הזמרת סי היימן.

בשנים האחרונות לחייו סבל מבעיות בריאות ומקשיים כלכליים.

ויזל אלי

אלי ויזל

2016-1928

אלי ויזל ויקיפדיה

 

אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום, הלך לעולמו אתמול בביתו בניו יורק. בן 87 היה במותו.

הוא הותיר אחריו אישה, בן ושני נכדים.

ויזל היה סופר, עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל ניצול שואה שנולד ברומניה וחי בארצות הברית.

הוא עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ולמניעת מקרי רצח עם ברחבי העולם.

בשנת 1986 זכה בפרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם.

לתהילת עולם זכה ויזל בזכות ספרו "הלילה" שיצא לאור בגרסתו הראשונה בשנות ה-50, תורגם לעשרות שפות והיה לרב-מכר. בספר סיפר ויזל את זיכרונותיו מהשואה.

"לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי", כתב שם ויזל, "לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרצחו את אלוהיי ואת נשמתי… לעולם".

ויזל כתב עוד עשרות ספרים ומאות מאמרים בשפות רבות, רובם בנושאים יהודיים.

רבים ספדו לאלי ויזל לאחר מותו.

"הוא היה מורה דרך עבור כולנו" אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהיה ידידו של אלי ויזל, אמר בדברי ההספד:

"הלילה, מישל ואנוכי מצטרפים לאנשים בארה"ב, בישראל ובעולם כולו שאבלים על מותו ומציינים את חייו של בן-אדם יוצא דופן".

ויצמן חיים

ד"ר חיים ויצמן

27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952

חיים ויצמן

היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

ויצמן, כימאי במקצועו היה  מראשי הציונות ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית. 

בֵּיתו וקִברו נמצאים בעיר רחובות בִּמְכוֹן ויצמן שנקרא על שמו.

אחיינו, עזר ויצמן, היה מפקד חיל האוויר והנשיא השביעי של מדינת ישראל.

 

הערך ויצמן חיים נמצא בידיעות: 17.01.15