Browsing Archives

אנשים

אלוני שולמית

שולמית אלוני

1928 – 2014

שולמית אלוני

שולמית אלוני

שולמית אלוני הייתה ממנהיגי השמאל בישראל.

היא הייתה יושבת הראש הראשונה של מפלֶגֶת מרצ, חברת כנסת במשך 28 שנים ושָׂרָה בממשלות ישראל:

שָׂרַת החינוך והתרבות, שרת התִקשורת ושרת המַדָע.

אלוני הייתה "הגברת הראשונה של זְכוּיוֹת הָאָדָם והאֶזרָח בישראל", ועל כך זָכתָה בִּפְרַס ישראל.

אפלפלד אהרון

אהרן אפלפלד

1932 – 2018

סופר, חתן פרס ישראל לספרות יפה

 

הצילום: ויקיפדיה

 

אהרן אפלפלד נולד בבוקובינה, מדרום-מערב לצ'רנוביץ, אז חלק מרומניה, כיום חלק מאוקראינה.

שבועות ספורים לאחר פְּלִישַת גרמניה הנאצית, יחד עם רומניה ובַעֲלוֹת בְּרִית אחרות, לברית המועצות, הוּשְלַם האִיחוּד מחדש של האזור לרומניה. השִלְטוֹנוֹת הרומניים, בְּשִיתוּף פְּעוּלָה עם כוחות גרמניים, התחילו בפעולות נגד היהודים.

אמו של אפלפלד נִרְצְחָה ברחוב, ואפלפלד ואביו גוֹרְשוּ אל גטו צ'רנוביץ. משם נלקחו במַסָע רַגְלִי ארוך למַחֲנֵה עֲבוֹדָה בטרנסניסטריה. אהרון היה אז בן 8 ואביו נְשָׂאוֹ על כתפיו.

לאחר זמן קצר הוּפְרַד מאביו, ולאחר מכן בָּרַח מהמחנה. הוא נָדַד ביְעָרוּת במשך שנתיים. מאוחר יותר מצא מַחֲסֶה בביתה של אישה כפרית אוקראינית.

בשנת 1944 נִלְווָה אל חיילי הצבא האדום שהתקדם לרומניה ולבולגריה. מבולגריה נדד עם ילדים נוספים לאיטליה. שם פגשו הילדים בנָזִיר שהכניס אותם למִנְזָר.

בישראל

בחודש יוני 1946 עלה אפלפלד לארץ ישראל במסגרת עֲלִייַת הַנוֹעַר. הוא למד בבֵית הַסֵפֶר הַחַקלָאִי עין כרם ובבית הספר החקלאי בנהלל ושֵירַת בצַהַ"ל. בשנת 1952 החל בלימודי ספרות עברית וספרות יידיש באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תוֹאַר ראשון ושני.

בשנת 1957 פגש את אביו בישראל, לאחר שהאב עלה ארצה.

עוד כנַעַר כתב שירה. שיריו הראשונים הִתְפַּרְסְמוּ בעיתונות בשנת 1955.

אפלפלד כיהן כפרופסור במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב משנת 1979 עד פְּרִישָתוֹ לגִמְלָאוֹת בשנת 2000. הוא הֶעֱבִיר את כתביו ועבודותיו לאַרְכִיוֹן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

אפלפלד היה חבר האקדמיה ללשון העברית.

הוא התגורר במבשרת ציון ואחר כך בירושלים.

נִפְטַר ב-4 בינואר 2018, בגיל 85. הוֹתִיר אישה, יהודית, ושלושה ילדים.

יצירתו    

אפלפלד כתב ופרסם כ-40 ספרים. סיפוריו מִתְרַחֲשִים חלקם במזרח אירופה וחלקם בארץ ישראל. רבות מיצירותיו מְשַקְפוֹת את חֲווָיוֹתָיו כנער בשוֹאָה או כצעיר נִיצוֹל הַשוֹאָה בישראל הצעירה.

ספרו האחרון "תִימָהוֹן" יצא לאור שלושה חודשים לפני מותו.

אפלפלד נָהַג לומר כי לא נוֹתְרוּ לו זִיכְרוֹנוֹת רבים מתְקוּפַת השואה – אף שעבר במקומות רבים, כולם נִמְחֲקוּ מזִיכְרונו. עם זאת, ביצירתו הוא מנסה לְשַחְזֵר תקופה זו.

 

ריאיון עם אהרן אפלפלד בעיתון 'שער למתחיל' בשנת 2005

 

 

הערך אהרן אפלפלד נמצא בידיעות: 07.01.18

בגין מנחם

מנחם בגין      

 

1913 – 1992

 

מנחם בגין (ויקיפדיה)

 

מְפקד האצ"ל בתקופת המַאֲבָק במנדט הבריטי, יו"ר תנועת החֵרות ומִפְלֶגֶת הליכוד, שר בממשלות ישראל, ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, חוֹתֵם הֶסְכֵּם השלום בין ישראל למצרים וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978

מנחם בגין נולד ברוסיה ב-16 באוגוסט 1913. הוא למד בגימנסיה הממשלתית וסִייֵם בהִצְטַייְנוּת את לימודיו. ב-1931 נסע לוורשה והחל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה.

את דרכו הפוליטית הֵחֵל כמנהיג ציוני בתנועת בית"ר בבלארוס ובמזרח אירופה.

ב-29 במאי 1939 נָשָׂא בגין לאשה את עליזה (אליציה) ארנולד.

במלחמת העולם השנייה נֶעֱצַר על ידי המשטרה החֲשָאִית הסובייטית, הנ.ק.ו.ד. ונִשלח לגולאג. בני משפחתו נִרְצְחוּ על ידי הגרמנים.

לאחר שִחְרוּרוֹ הִתְגַייֵס לצבא הפולני. בְּעֵת שֵירוּתוֹ בצבא הפולני הגיע לארץ ישראל, יָצַר קְשָרִים עם אצ"ל, והָפַך למפקד האִרגון בסוף שנת 1943. בארבע השנים שבהן פיקד בגין על אצ"ל, בִּיצַע הארגון קרוב ל-300 פעולות.

לאחר פֵּירוּק אצ"ל בקיץ 1948, הֵקִים בגין את תנועת החרות ובמשך שנים היה מנהיגה.

 

המַהְפָּך    

בבחירות לכנסת התשיעית שנערכו ב-17 במאי 1977 חל מַהֲפָּך ומנחם בגין נִבְחַר לרָאשוּת הממשלה – ראש מִפְלֶגֶת ימין כראש ממשלה, לָראשונה בתולדות המדינה.

 

השלום עם מצריים     

כראש ממשלה חתם בגין על הסכם השלום עם מצריים. בְּמַקְבִּיל שָקַד בגין על הֲקָמַת הִתְנַחלויות רבות בשִטחי יהודה ושומרון, בהֶתְאֵם לתְפִיסָתו המדינית הימנית ולפי אֱמוּנָתו בִּזְכוּת היהודים לְהִתְייַשֵב בכל חֶלְקֵי ארץ ישראל.

בנושא השלום עם מצריים קראו גם: 40 שנה לביקור סאדאת בישראל

 

מלחמת לבנון      

בחודש יוני 1982 יצא ל'מבצע שלום הגליל' שהִתפתח למלחמת לבנון הראשונה.

בגין קִיווָה כי המִבצע יהיה קצר וכי כוחות צה"ל יִישָאֲרו באזור קו ה-45 ק"מ מגבול ישראל, ושאחריו "תִשְקוֹט הארץ 40 שנה". אולם האֵירוּעִים הִשְתַלְשְלו אחֶרֶת.

מלחמת לבנון הֵבִיאָה להַפְגָנוֹת רבות נגד ראש הממשלה מנחם בגין ושר הביטחון אריאל שרון.

 

ההִתְפַּטְרוּת וההִסְתַגְרוּת   

בשנת 1983 הִתְפַּטֵר מנחם בגין מתפקידו כראש ממשלה והִסְתַגֵר בביתו. הוא סֵירַב לְפָרֵט את המְנִיעִים שגָרמו לו לפרוש.

היו שיִיחֲסו את השֶבֶר למותה של עליזה רעייתו. הסבר אחר שהועֲלָה היה מספר הקוֹרְבָּנוֹת הגבוה שגָבְתָה מלחמת לבנון הראשונה והביקורת הציבורית נגדו.

בשנה וחצי האחרונות לחייו הִסְתַגֵר בגין בדירתו בתל אביב. רק מספר קטן מאוד של בני משפחה וחברים ביקרו אותו בביתו.

ב-9 במרץ 1992 נִפְטַר מנחם בגין בבית החולים איכילוב בתל אביב, בגיל 78. עשרות אלפים לִיווּהוּ בדרכו האחרונה. הוא ביקש לְהִיקָבֵר בהר הזיתים ליד רעייתו עליזה, סמוך לקברם של עוֹלֵי הגַרְדוֹם, ולא בחֶלְקַת גדולֵי האומה שבהר הרצל. לפי בקשתו, הלוויתו לא הייתה ממלכתית.

בגין הִשאִיר אחריו שתי בנות, חסיה ולאה, ובן, זאב בנימין, גאולוג בהשכלתו, חבר הכנסת ושר מטעם הליכוד בממשלות ישראל.

 

בתמונה: שיחות השלום בין ישראל למצרים בקמפ דיויד, ארה"ב. בצילום, ראש הממשלה מנחם בגין ורעייתו עליזה בטיול רגלי במתחם "קמפ דיויד".

MILNER MOSHE לע"מ

בן אליעזר בנימין

בנימין בן אליעזר

1936 – 2016

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

השר לשעבר בנימין בן אליעזר (פואד) הלך אתמול לעולמו בגיל 80. רבים סָפדוּ לו אחר מותו. ביניהם: ראש הממשלה, נשיא המדינה והנשיא לשעבר שמעון פרס.

פואד נולד בבצרה ועלה לישראל בגיל 14. הוא שירת בצה"ל 30 שנה והשתחרר בדרגת תא"ל.

הוא כִּיהֵן שנים רבות בכנסת ובממשלה. בין השאר היה שר הביטחון ויו"ר מפלגת העבודה.

לפני כשנתיים היה מוּעֲמָד לנשיאות, אך הֵסִיר את מועמודתו בְּשֶל חֲקִירָה בענייני כספים.

בשנים האחרונות הוא סבל מבעיות בריאות.

הלווייתו תתקיים מחר בשעה 15.30 בבית העלמין בחולון.

בן גוריון דוד

דוד בן גוריון

1973 – 1886

הצילום: ויקיפדיה

דוד בן גוריון (גרין) נולד ב-16 באוקטובר 1886 בעיירה פלונסק שבפולין. אביו היה מורה ועורך דין. אמו נפטרה כשהיה בן אחת עשרה.

הוא למד ב'חדר'.

כשגדל החליט לעלות לארץ ישראל.

בשנת 1906, בן 20 עלה לארץ והגיע ליפו. משם הלך לפתח תקווה ואחר כך לגליל.

בשנותיו הראשונות בארץ עבד בעבודה חקלאית ובשמירה במושבות פתח תקווה, סג'רה, מנחמיה, זיכרון יעקב, כפר סבא וחוות כינרת.

הוא הצטרף למפלגה הציונית סוציאליסטית 'פועלי ציון' והיה ממנהיגיה ומעורכי ביטְאון המפלגה.

בשנת 1911 נסע לסלוניקי ללמוד טורקית כדי להתקבל ללימודי משפטים בטורקיה ובשנת 1912 נסע לאיסטנבול ללמוד משפטים.

במלחמת העולם הראשונה גירשו אותו הטורקים מהארץ. הוא נסע לאמריקה ועסק שם בפעילות ציונית.

בניו יורק, בשנת 1917, נשא לאישה את פולה, אחות במקצועה.

לפני סוף המלחמה התגייס לגדודים העבריים שלחמו נגד הגרמנים והטורקים. יחד עם הגדודים הגיע לארץ.

אחרי המלחמה המשיך לעסוק בפעילות ציבורית בארץ.

בראשית שנות ה-20 הפך בן-גוריון לאחד המנהיגים הבולטים של היישוב היהודי בארץ ישראל.

בשנת 1920 היה ממקימי ההסתדרות הכללית והיה המזכיר הכללי שלה במשך 15 שנים.

בשנת 1935 נבחר כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית.

בשנת 1946 קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בהנהלת הסוכנות היהודית. הוא החל במאמצים לרכישת נשק ובהכנות להפוך את ארגון 'ההגנה' לצבא.

בה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. בטקס חגיגי במוזיאון תל אביב קרא את מגילת העצמאות.

הוא התמנה לראש הממשלה ולשר הביטחון של הממשלה הזמנית של המדינה החדשה והנהיג אותה במלחמת השחרור. לאחר הבחירות לכנסת הראשונה ב-25 בינואר 1949 המשיך לכהן בתפקידים אלה במשך 13 שנים בשתי תקופות.

בסוף שנת 1953 עזב בן גוריון את הממשלה והתיישב בקיבוץ שדה בוקר שבנגב. הוא רצה לתת דוגמה אישית לעם וחשב שרבים יֵלְכוּ אחריו לנגב.

ב-1955 חזר לממשלה והיה ראש הממשלה ושר הביטחון.

בשנת 1963, כשהיה בן 77, פרש שוב לשדה בוקר. שם התחיל לכתוב את זיכרונותיו ועסק בלימוד תנ"ך, פילוסופיה יוונית, יהדות, בודהיזם וביולוגיה ובהתעמלות בשיטת פלדנקרייז.

דוד בן גוריון נפטר ב-1 בדצמבר 1973 בגיל 87. רעייתו נפטרה חמש שנים לפניו, בשנת 1968.

קבריהם של דוד ופולה בין גוריון נמצאים סמוך למדרשת שדה בוקר בנגב מול נחל צין. בן גוריון ביקש שבטקס ההלוויה שלו לא יִשְׂאו הספדים ולא יִירוּ מטחי כבוד.

לדוד ופולה בן גוריון שלושה ילדים: גאולה, עמוס ורננה.

אחד מנכדיהם הוא חוקר התקשורת ד"ר יריב בן אליעזר.

דוד בן-גוריון בעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל

בתמונה: מימין: צריף בן-גוריון בשדה בוקר; משמאל חדרו של דוד בן-גוריון אשר שימש את דוד בן-גוריון ואת אשתו פולה בשנים 1953 – 1973

משפחת בן-גוריון בביתם בתל אביב ב-1929; מימין לשמאל: עמוס, אביגדור (אביו של דוד), גאולה, פולה, רננה ודוד

אתר קבורתם של דוד ופולה בן-גוריון סמוך למדרשת בן-גוריון

הצילומים: ויקיפדיה

 

 הערך בן גוריון דוד נמצא בידיעות: 25.04.17

 

בן יהודה אליעזר

אליעזר בן יהודה    

1858 – 1922

אליעזר בן – יהודה

אליעזר בן-יהודה (פרלמן) נולד ביום כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858, בעיירה קטנה ליד וילנה

ונפטר בירושלים ביום  כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922.

הוא נֶחשָב "מְחַיֵיה השָׂפָה העברית".

כילד למד אליעזר בחדר ואחר כך בישיבה. שם התחיל להתעניין בסִפרֵי חוֹל והחליט ללמוד בגִמנסיה.

כדי להתקבל לגמנסיה לָמַד רוסית בשיעורים פרטיים אצל המורה דבורה יונאס  ומאוחר יותר נָשָׂא אותה לאישה.

בשנת 1878 נסע ללמוד רפואה בפריז, אך לאחר שלוש שנים הפסיק את לימודיו, כשֶחָלָה בְּשַחֶפֶת.

בשנותיו בפריז נולד בלבו הרעיון להפוך את העברית, "לשון הקודש" לשפה חיה, שְׂפת היום יום.

הוא דיבר על "שני הדברים שֶבִּלעֲדֵיהֶם לא יהיו היהודים לעם: הארץ והלשון".

בן יהודה עלה לארץ בשנת 1881 והתיישב בירושלים.

בתחילה עבד בעיתון "חבצלת" ובשנת 1884 יסד וערך את העיתונים "מבשרת ציון" ו"הצבי".

בן יהודה היה קַנַאי לשפה העברית. הוא החליט לדבר רק עברית.

כשנולד בנו – בן ציון – דיבר אתו רק עברית.

בן ציון, שהחליף את שמו לאיתמר בן אב"י (ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה) נֶחשָב לילד העברי הראשון ששְׂפַת הָאֵם שלו היא עברית.

בן יהודה היה הראשון שדרש ששׂפַת הלימוד בבתי הספר בארץ תהיה עברית. עברית בעברית!

מפעלו לא היה מצליח בלי עזרתם של מורים רבים במושבות שֶלָחֲמוּ יחד אתו את מלחמת השפות והחליטו ללמד רק בעברית ולכתוב ספרי לימוד בעברית.

בן יהודה חידש מילים רבות בעברית וכתב מילון גדול וחשוב – מילון בן יהודה.

המילה הראשונה שחידש : מילון.

היום קשה לנו  להבין איך אפשר לחיות ולדבר בעברית בלי:

גלידה, מִסעדה, נקניק, תִזמורת, רכבת, משרד, מגבת, בּוּבָּה, אוֹפניים, מִדרכה, מִברשת,

טַיָיס, נַזֶלֶת ושַפַּעַת…– אלה אחדות מהמילים הרבות שחידש בן יהודה.

חייו האישיים של בן יהודה לא היו קלים: הוא היה חולה, אשתו דבורה ואחדים מילדיהם נפטרו והוא נָשָׂא לאישה את אחותה של דבורה – חֶמדָה.

במלחמתו  למען תחִייַת השפה העברית היו לו מתנגדים רבים ביישוב היהודי בארץ של אותם ימים.

בשנת 2012 קבעה ממשלת ישראל את יום הולדתו של בן יהודה – כ"א בטבת, כיום הלשון העברית.

רחובות רבים ובתי ספר רבים נקראים על שמו של בן יהודה.

היישוב אבן יהודה בשרון נקרא על שמו (אבן – ראשי תיבות: אליעזר בן יהודה).

גולן מנחם

מנחם גולן

1929 – 2014

מנחם גולן, ויקיפדיה

מנחם גולן הלך אתמול לעולמו בגיל 85

אֲבִי הקולנוע הישראלי

י"ד באב תשע"ד   10.8.14

המֵפִיק והבַּמַאי מנחם גולן, חתן פרס ישראל לקולנוע, נפטר אתמול בגיל 85.

גולן, שנולד בטבריה בשם גלובוס,  הפיק וביים עשרות סרטים ישראליים. רבים מהם הפכו לקלסיקה ישראלית.

ביניהם: סלאח שבתי, מבצע יונתן, אסקימו לימון, קזבלן ועוד רבים אחרים.

יחד עם בן דודו יורם גלובוס קנה את חברת ההפקות קנון והפיק מאות סרטים בהוליווד.

גולן וגלובוס הקימו בארץ בשנות השמונים את אולפני ג.ג. בנוה אילן שליד ירושלים וכן רשת של בתי קולנוע.

סאלח שבתי, ויקיפדיה

סאלח שבתי, ויקיפדיה

גורי חיים

חיים גורי

1923 – 2018

הצילום: ויקיפדיה

משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי

חתן פרס ישראל לשירה בשנת 1988

חיים גורי, הנמנה עם משוררי דור תש"ח והפלמ"ח הלך לעולמו ב-31 בינואר 2018 בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ונכדים.

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפינקל. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי.

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בקרבות חזית הדרום.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. במלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בשריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", יצא לאור בשנת 1949.

גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בלימודיו בסורבון.

לצד יצירתו הספרותית פרסם במשך שנים טוֹּר בעיתון 'למרחב', ולאחר מכן בעיתון 'דבר'.

משנת 1949 גר גורי בירושלים. ב-1952 נשא לאשה את עליזה, חברתו לנשק מימי הפלמ"ח.

באוקטובר 2007 מסר גורי את ארכיונו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

יצירתו

גורי פרסם יותר מ-12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות.

שירים של גורי מהווים חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי.

שירו 'הנה מוטלות גופותינו', נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. את השיר כתב גורי כשעוד היה בהונגריה והוא פורסם בעיתונות.

השיר 'הרעות'לחן של  סשה ארגוב), שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, הפך לשיר זיכרון לנופלים לדורותיהם: "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר".

השיר "באב אל וואד" (הלחן של שמואל פרשקו) נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בְּשיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור והפך לסמל של המלחמה ההיא.

בשנת 2015 הוכרז גורי כזוכה פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד'. גורי סירב לקבל את הפרס. הוא אמר: "אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".

 

השפעת השואה

בשנת 1947 יצא גורי בשליחות 'ההגנה' למחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות וסייע בהכנת ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי.

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא נחשף אליה בשליחותו במחנות העקורים.

גורי סיקר כעיתונאי את משפט אייכמן בשנת 1961. הדברים שכתב על המשפט כונסו בספר 'מול תא הזכוכית'.

הוא יצר שני סרטים תיעודיים על השואה: 'המכה ה-81' ו'הים האחרון'.

הצילום: ויקיפדיה

 

הצילום: SA'AR YA'ACOV לע"מ

 

הצילום: ויקיפדיה

 

הצילום: ויקיפדיה

בתמונות מלמעלה למטה:

בתמונה הראשונה: חיים גורי (משמאל) ערב מבצע עובדה, 1949. למעלה: אברהם אדן (ויקיפדיה)

בתמונה השנייה: טקס הענקת פרסי ישראל, במסגרת אירועי חגיגות יום העצמאות ה 41 למדינת ישראל, בתיאטרון ירושלים. בצילום, שר החינוך יצחק נבון מעניק את פרס ישראל לסופר חיים גורי (SA'AR YA'ACOV לע"מ)

בתמונה השלישית: עליזה וחיים גורי, 2003 (ויקיפדיה)

בתמונה התחתונה: חיים גורי קורא משיריו בבית טיכו בירושלים, 6 ביוני 2012 (ויקיפדיה)

 

הערך גורי חיים נמצא בידיעות: 31.01.18, 01.02.18, 01.02.18

 

 

 

 

 

הוקינג סטיבן

סטיבן הוקינג

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018

אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

 

Stephen Hawking.StarChild (ויקיפדיה)

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

ב-1968 הצטרף למכון לאסטרונומיה תיאורטית של קיימברידג' והמשיך לפתח את התיאוריה המתמטית-פיזיקלית של חורים שחורים.

בשנים הבאות עסק בתחומים שונים של הקוסמולוגיה.

המחלה 

בתחילת 1963, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלה ניוונית חשוכת מרפא –  ALS. רופאיו הודיעו לו כי מותו צפוי בתוך שנתיים עד שלוש שנים. הוא שקע בדיכאון עמוק. למזלו, זמן קצר לפני כן הכיר צעירה בשם ג'יין ויילד, והיא עזרה לו להתגבר על המשבר והפכה להיות אשתו.

אחרי קבלת תואר הדוקטור ב-1965 איבד הוקינג את השליטה באצבעותיו, ומאז לא היה מסוגל עוד לכתוב בעצמו, או להקליד במכונת כתיבה. מאוחר יותר הידרדרה יכולת הדיבור שלו. למרות זאת המשיך בעבודתו, וב-1966 זכה בפרס החשוב הראשון שלו מבין רבים מאוד, פרס אדמס למתמטיקה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1967 לא היה מסוגל עוד ללכת, ועבר לכיסא גלגלים.

ב-1974 נעשה הוקינג עמית החברה המלכותית – אחד הכיבודים הגבוהים ביותר שיכול מדען בריטי לזכות בהם. באותה שנה הידרדר מצבו, ומאז לא היה יכול לקום ממיטתו או לאכול בכוחות עצמו והוא נזקק מאז לטיפול סיעודי רצוף. למרות נכותו, הוא הרבה במסעות בעולם, והשתתף בכנסים בארצות רבות.

ב-1977 קיבל הוקינג תואר פרופסור בקיימברידג', וכעבור שנתיים קיבל את הקתדרה למתמטיקה ע"ש לוּקָס. הוא המשיך לצבור פרסים חשובים, ובהדרגה נעשה שמו מפורסם בעולם הרחב. הוא ניצל את פרסומו, בין השאר, לניהול מאבקים מרובים למען זכויות הנכים.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

למרות תרומתו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק למדענים שהצליחו להוכיח את הגילויים שלהם על ידי ניסוי או תצפית.

המשפחה

הוקינג נשא לאישה את ג'יין ויילד ב- 1965. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

ב-1990 התגרש הוקינג מאשתו. בשנת 1995 נשא לאישה את האחות שטיפלה בו שנים רבות, איילין מייסון שהתגרשה מבעלה, מהנדס המחשבים שהתקין את המחשב בכיסא הגלגלים של הוקינג. סטיבן ואיילין התגרשו ב-2006.

קיצור תולדות הזמן

מחוץ לקהילה המדעית התפרסם הוקינג בעיקר בזכות ספרו 'קיצור תולדות הזמן" – ספר מדע פופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

הספר יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה רבה.

הוקינג החליט לכתוב את הספר כדי לממן את שכר הלימוד של ילדיו באוניברסיטה.

פרסום עולמי

הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', 'משפחת סימפסון', 'המפץ הגדול'.  הוא תרם לשיר של 'פינק פלויד' את קול הסינתיסייזר שמדבר את מחשבותיו.

ב-2014 הופק באנגליה הסרט 'התיאוריה של הכול' על חייו של הוקינג לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.

המיזוג יוצא הדופן של יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות עם ניוון גופני כמעט מוחלט הפך את הוקינג לַמדען הפופולרי ביותר בעולם מאז אלברט איינשטיין.

הוקינג וישראל

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים. ביקורו האחרון בארץ התקיים בשנת 2006. בחודש מאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא. זאת במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.

מגלילאו גליליי, ניוטון ועד איינשטיין

הוקינג נולד ביום השנה ה-300 למותו של גלילאו גליליי, ובשנה ה-300 להולדתו  של ניוטון.

הוא נפטר ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, שבו מציינים בעולם את יום המדע ויום הפאי (3.14).

היימן נחום

נחום (נחצ'ה) היימן

2016-1934

הצילום: אילן קוסטיקה

נחום היימן. הצילום: אילן קוסטיקה

המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשס"ט, הלך אתמול לעולמו בגיל 82.

נחצ'ה נולד בריגה שבלטביה ועלה לישראל בשנת 1939. בילדותו חלה בשיתוק ילדים (פוליו), החלים וחזר לנגן באקורדיאון ובפסנתר.

נחצ'ה הלחין למעלה מאלף מאתיים שירים, ביניהם: חופים, החול יזכורכמו צמח בר, אניטה וחואן, שירים עד כאן ורבים אחרים. שירו הראשון: ניצנים נראו בארץ.

רבים מלחניו כתב למילים של המשורר נתן יונתן ז"ל והמשוררת רחל שפירא. הוא כתב מוסיקה לסרטים רבים.

נחצ'ה גילה וטיפח אומנים צעירים, ביניהם: חוה אלברשטיין, משה דץ, חני לבנה.

לפני שנים אחדות הקים עמותה לשימור הזמר העברי ועשה בה עבודת קודש של שימור והוצאה לאור של אוצרות מראשית ימי הזמר העברי.

נחצ'ה נישא והתגרש שלוש פעמים בחייו. בתו היא הזמרת סי היימן.

בשנים האחרונות לחייו סבל מבעיות בריאות ומקשיים כלכליים.

image_print