Browsing Archives

אנשים

הוקינג סטיבן

סטיבן הוקינג

8 בינואר 1942 – 14 במרץ 2018

אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי

 

Stephen Hawking.StarChild (ויקיפדיה)

סטיבן הוקינג נולד בעיר אוקספורד שבאנגליה. כשהיה בכיתה ו', העבירו הוריו אותו ואת אֶחיו לחינוך ביתי ושכרו להם מורים פרטיים שלימדו אותם בבית המשפחה.

הוא למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת אוקספורד ובהמשך באוניברסיטת קיימברידג'.

ב-1965 קיבל תואר דוקטור, וכעבור זמן קצר נעשה עמית לפיזיקה תיאורטית במכללה בקיימברידג'. הוא החל לחקור את גרמי השמים.

ב-1968 הצטרף למכון לאסטרונומיה תיאורטית של קיימברידג' והמשיך לפתח את התיאוריה המתמטית-פיזיקלית של חורים שחורים.

בשנים הבאות עסק בתחומים שונים של הקוסמולוגיה.

המחלה 

בתחילת 1963, זמן קצר אחרי שהתקבל ללימודי דוקטורט בקיימברידג', אובחן הוקינג כחולה במחלה ניוונית חשוכת מרפא –  ALS. רופאיו הודיעו לו כי מותו צפוי בתוך שנתיים עד שלוש שנים. הוא שקע בדיכאון עמוק. למזלו, זמן קצר לפני כן הכיר צעירה בשם ג'יין ויילד, והיא עזרה לו להתגבר על המשבר והפכה להיות אשתו.

אחרי קבלת תואר הדוקטור ב-1965 איבד הוקינג את השליטה באצבעותיו, ומאז לא היה מסוגל עוד לכתוב בעצמו, או להקליד במכונת כתיבה. מאוחר יותר הידרדרה יכולת הדיבור שלו. למרות זאת המשיך בעבודתו, וב-1966 זכה בפרס החשוב הראשון שלו מבין רבים מאוד, פרס אדמס למתמטיקה מטעם אוניברסיטת קיימברידג'. ב-1967 לא היה מסוגל עוד ללכת, ועבר לכיסא גלגלים.

ב-1974 נעשה הוקינג עמית החברה המלכותית – אחד הכיבודים הגבוהים ביותר שיכול מדען בריטי לזכות בהם. באותה שנה הידרדר מצבו, ומאז לא היה יכול לקום ממיטתו או לאכול בכוחות עצמו והוא נזקק מאז לטיפול סיעודי רצוף. למרות נכותו, הוא הרבה במסעות בעולם, והשתתף בכנסים בארצות רבות.

ב-1977 קיבל הוקינג תואר פרופסור בקיימברידג', וכעבור שנתיים קיבל את הקתדרה למתמטיקה ע"ש לוּקָס. הוא המשיך לצבור פרסים חשובים, ובהדרגה נעשה שמו מפורסם בעולם הרחב. הוא ניצל את פרסומו, בין השאר, לניהול מאבקים מרובים למען זכויות הנכים.

בשנת 1988 זכה בפרס וולף.

למרות תרומתו לחקר הפיזיקה לא זכה הוקינג בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק למדענים שהצליחו להוכיח את הגילויים שלהם על ידי ניסוי או תצפית.

המשפחה

הוקינג נשא לאישה את ג'יין ויילד ב- 1965. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים.

ב-1990 התגרש הוקינג מאשתו. בשנת 1995 נשא לאישה את האחות שטיפלה בו שנים רבות, איילין מייסון שהתגרשה מבעלה, מהנדס המחשבים שהתקין את המחשב בכיסא הגלגלים של הוקינג. סטיבן ואיילין התגרשו ב-2006.

קיצור תולדות הזמן

מחוץ לקהילה המדעית התפרסם הוקינג בעיקר בזכות ספרו 'קיצור תולדות הזמן" – ספר מדע פופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול.

הספר יצא לאור בשנת 1988 וזכה להצלחה רבה.

הוקינג החליט לכתוב את הספר כדי לממן את שכר הלימוד של ילדיו באוניברסיטה.

פרסום עולמי

הוקינג היה פיזיקאי מוכר, שהתפרסם לא רק בזכות עבודתו התאורטית, אלא גם בזכות ספרי המדע הפופולרי שכתב, תוכניות הטלוויזיה שבאו בעקבותיהם וסיפור חייו המרתק. הוקינג היה לאייקון תרבות המופיע בתוכניות טלוויזיה כמו 'מסע בין כוכבים: הדור הבא', 'משפחת סימפסון', 'המפץ הגדול'.  הוא תרם לשיר של 'פינק פלויד' את קול הסינתיסייזר שמדבר את מחשבותיו.

ב-2014 הופק באנגליה הסרט 'התיאוריה של הכול' על חייו של הוקינג לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה ג'יין הוקינג.

המיזוג יוצא הדופן של יכולות אינטלקטואליות בלתי רגילות עם ניוון גופני כמעט מוחלט הפך את הוקינג לַמדען הפופולרי ביותר בעולם מאז אלברט איינשטיין.

הוקינג וישראל

הוקינג ביקר בישראל ארבע פעמים. ביקורו האחרון בארץ התקיים בשנת 2006. בחודש מאי 2013 הצטרף הוקינג לחרם האקדמי על ישראל וביטל את השתתפותו המתוכננת בוועידת הנשיא. זאת במחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים.

מגלילאו גליליי, ניוטון ועד איינשטיין

הוקינג נולד ביום השנה ה-300 למותו של גלילאו גליליי, ובשנה ה-300 להולדתו  של ניוטון.

הוא נפטר ב-14 במרץ, יום הולדתו של אלברט איינשטיין, שבו מציינים בעולם את יום המדע ויום הפאי (3.14).

היימן נחום

נחום (נחצ'ה) היימן

2016-1934

הצילום: אילן קוסטיקה

נחום היימן. הצילום: אילן קוסטיקה

המלחין נחום (נחצ'ה) היימן, חתן פרס ישראל לזמר עברי לשנת תשס"ט, הלך אתמול לעולמו בגיל 82.

נחצ'ה נולד בריגה שבלטביה ועלה לישראל בשנת 1939. בילדותו חלה בשיתוק ילדים (פוליו), החלים וחזר לנגן באקורדיאון ובפסנתר.

נחצ'ה הלחין למעלה מאלף מאתיים שירים, ביניהם: חופים, החול יזכורכמו צמח בר, אניטה וחואן, שירים עד כאן ורבים אחרים. שירו הראשון: ניצנים נראו בארץ.

רבים מלחניו כתב למילים של המשורר נתן יונתן ז"ל והמשוררת רחל שפירא. הוא כתב מוסיקה לסרטים רבים.

נחצ'ה גילה וטיפח אומנים צעירים, ביניהם: חוה אלברשטיין, משה דץ, חני לבנה.

לפני שנים אחדות הקים עמותה לשימור הזמר העברי ועשה בה עבודת קודש של שימור והוצאה לאור של אוצרות מראשית ימי הזמר העברי.

נחצ'ה נישא והתגרש שלוש פעמים בחייו. בתו היא הזמרת סי היימן.

בשנים האחרונות לחייו סבל מבעיות בריאות ומקשיים כלכליים.

הרצוג יצחק

יצחק הרצוג

יצחק הרצוג ויקיפדיה

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

בן של נשיא, נכד של רב ראשי

יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1960. הוא בנם של חיים הרצוג ז"ל, הנָשִׂיא השישי של מדינת ישראל ואורה הרצוג תִיבָּדֵל לחיים ארוכִּים, מְיַיסֶדֶת המועֲצה לישראל יפה.

הרצוג נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי הראשון. דודיו הם אבא אבן, שהיה שר החוץ, ויעקב הרצוג, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אחיו הוא תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בוז'י נשוי למיכל ואב לשלושה בנים.

הרצוג למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין בתל אביב. מגיל 15 למד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז בניו יורק, כשאביו היה שַגְרִיר ישראל באוּמוֹת המְאוחדות.

הרצוג שֵירַת כקָצִין ביחידה 8200 של חֵיל המודיעין. הוא עורך דין במקצועו.

הרצוג מִילֵא שוּרָה של תַפְקִידִים צִיבּוריים, בהם: ח"כ ושר מִטַעַם מִפְלֶגֶת העבודה והמַחֲנֶה הציוני. הוא היה שר השיכון, שר התיירות ושר הרווחה.

בחודש יוני 2018 נִבְחַר הרצוג פה אחד על ידי חֶבֶר הנֶאֱמָנִים של הסוכְנות היְהודית לתפקיד יושב רֹאש הסוכְנות היהודית.

ב-2 ביוני 2021 נבחר ברוב גדול של חברֵי הכנסת לתפקיד הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

 


הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ויקיפדיה

 

נשיא המדינה השישי חיים הרצוג ומשפחתו, SA'AR YA'ACOV לע"מ

בתמונה הראשונה: יצחק הרצוג, ע"י אלעד ברמי, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: הרב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השלישית: צילום מורחב של משפחת נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, בביתו בהרצליה פיתוח. בצילום, עומדים מימין לשמאל- יצחק הרצוג ולידו רעייתו מיכל, עמי ורונית ברונסקי, הנכדה אריאלה, יואל הרצוג ולידו רעייתו מרגריט, הנכדה טלי ומיכאל (מייק) הרצוג. יושבים, מימין לשמאל -הבת רונית, חיים הרצוג, אורה הרצוג ושירין הרצוג. על המדשאה הנכדים, מימין לשמאל – נועם ומתן, ילדיהם של יצחק ומיכל הרצוג, אריאל ורנה, ילדיהם של יואל ומרגריט הרצוג.  SA'AR YA'ACOV, לע"מ

 

הערך הרצוג יצחק נמצא בידיעות: 07.07.21,  08.07.21

 

 

 

 

 

ויזל אלי

אלי ויזל

2016-1928

אלי ויזל ויקיפדיה

 

אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום, הלך לעולמו אתמול בביתו בניו יורק. בן 87 היה במותו.

הוא הותיר אחריו אישה, בן ושני נכדים.

ויזל היה סופר, עיתונאי, פילוסוף, אינטלקטואל ניצול שואה שנולד ברומניה וחי בארצות הברית.

הוא עסק בפעילויות חינוכיות להנצחת זכר השואה ולמניעת מקרי רצח עם ברחבי העולם.

בשנת 1986 זכה בפרס נובל לשלום על פעילותו למען זכויות אדם.

לתהילת עולם זכה ויזל בזכות ספרו "הלילה" שיצא לאור בגרסתו הראשונה בשנות ה-50, תורגם לעשרות שפות והיה לרב-מכר. בספר סיפר ויזל את זיכרונותיו מהשואה.

"לעולם לא אשכח את הלהבות אשר שרפו לתמיד את אמונתי", כתב שם ויזל, "לעולם לא אשכח את הרגעים הללו שרצחו את אלוהיי ואת נשמתי… לעולם".

ויזל כתב עוד עשרות ספרים ומאות מאמרים בשפות רבות, רובם בנושאים יהודיים.

רבים ספדו לאלי ויזל לאחר מותו.

"הוא היה מורה דרך עבור כולנו" אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין.

נשיא ארצות הברית ברק אובמה, שהיה ידידו של אלי ויזל, אמר בדברי ההספד:

"הלילה, מישל ואנוכי מצטרפים לאנשים בארה"ב, בישראל ובעולם כולו שאבלים על מותו ומציינים את חייו של בן-אדם יוצא דופן".

ויצמן חיים

ד"ר חיים ויצמן

27 בנובמבר 1874 – 9 בנובמבר 1952

חיים ויצמן

היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל.

ויצמן, כימאי במקצועו היה  מראשי הציונות ונשיאהּ הרביעי של ההסתדרות הציונית. 

בֵּיתו וקִברו נמצאים בעיר רחובות בִּמְכוֹן ויצמן שנקרא על שמו.

אחיינו, עזר ויצמן, היה מפקד חיל האוויר והנשיא השביעי של מדינת ישראל.

 

הערך ויצמן חיים נמצא בידיעות: 17.01.15

זך נתן

נתן זך

הצילום: ויקיפדיה

נתן זך

13 בדצמבר 1930 − 6 בנובמבר 2020

הלך לעולמו המשורר נתן זך, אחד המשוררים העבריים החשובים בדורֵנו, חתן פרס ישראל לשירה.

זך היה משורר, עורך, מְתַרְגֵם ומְבַקֵר שירה ישְׂרְאֵלִי, פרופסור בחוג לספרות עברית וְהַשְוָואֲתִית באוניברסיטת חיפה.

הוא נולד בשנת 1930 בברלין, בן יחיד לאב לא יהודי ולאם יהודיה מִמוצא איטלקי. לאחר עֲלִייַת הנאצים לשִלטון הוא עלה עם הוריו לישראל בשנת 1936. הוא שֵירַת בצה"ל במלחמת העצמאות. הוריו התקשו לְהִסְתַגֵל לחיים בישראל וכִמעט שלא דיברו עברית. אביו שם קץ לחייו.

אוסֶף שירָיו הראשון של זך יצא לאור בשנת 1953.

בשנים 1968 – 1978 חי באנגליה והִשלים לימודי דוקטורט בסִפרות. כשחזר לישראל לימד באוניברסיטת תל אביב ומוּנָה לפרופסור באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2014 נִישָׂא זך לשרה אביטל לאחר 40 שנות זוּגִיוּת. זך בחר לא להביא ילדים לעולם. בגיל 84, אמר ברֵיאיון בטלוויזיה, כי הוא מצטער מאוד על החלטה זו שלו.

בשְנותָיו האחרונות לָקָה באלצהיימר והִתְגוֹרֵר בבית אבות ברמת גן. הוא הלך לעולמו כחודש לפני יום הולדתו ה-90.

 

שירתו

זך נֶחשב לפוֹרֵץ דרך בשירה העברית. הוא הִשְתַיֵיך לחבורת 'לקראת'  – משוררים שמָרְדוּ בפאתוס הלירי של המשוררים הציוניים.

הם יצאו נגד הסימטריה הנוּקְשָה, הריתמוס הקָבוּעַ והסימבוליזם הרב שאִפְיְינוּ את שירת אלתרמן, אַחַד המשוררים האהובים אז ועד היום.

לדעתם כל אלה מְכָנִיים ומְקוּבָּעִים, ולפיכך תמונת העולם שמִתְקבלת בשירה כזו היא מְלָאכוּתִית.

זך וחבריו סָבְרוּ שיש לכתוב שירה בשפה פשוטה, 'בגוֹבה העינַיים'. הם בָּחֲרוּ לכתוב שירה המְתארת את המְציאות כְּמוֹת שהיא, ללא המילים שנוֹעֲדוּ לְקַשֵט בלבד ולא באו לְתָאֵר חַוָויָה, מצב או תמונה.

הם 'שברו' את המִבְנֶה השירי ואת החֲרִיזָה ששָלטו בשירה העברית עד שנות השישים של המאה ה-20. העקרונות החדשים האלה שולטים מאז בשירה העברית. מאז שנות ה-60 רק משוררים מעטים כותבים במבנה השירי הישן.

 

משירָיו

רבים משיריו של נתן זך אֲהוּבִים ומוּכָּרִים. שירים רבים הוּלְחֲנוּ, ביניהם: כי האדם עץ השדה; כולנו זקוקים לחסד; כוכב אחד לבד; ציפור שנייה; כשצלצלת רעד קולך; לא טוב הֱיוֹת האדם לבדו; אני יושב על שפת הרחוב, ועוד.

 

צִפּוֹר שְנִייָּה  / נתן זך

רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.

עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם.

 

כי האדם עֵץ השָׂדֶה / נתן זך

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָאָדָם גַּם הָעֵץ צוֹמֵחַ
כְּמוֹ הָעֵץ הָאָדָם נִגְדָּע
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא שׁוֹאֵף לְמַעְלָה
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׂרָף בָּאֵשׁ
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ הָעֵץ הוּא צָמֵא לְמַיִם
כְּמוֹ הָאָדָם הוּא נִשְׁאָר צָמֵא
וַאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ
אֵיפֹה הָיִיתִי וְאֵיפֹה אֶהְיֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

אָהַבְתִּי וְגַם שָׂנֵאתִי
טָעַמְתִּי מִזֶּה וּמִזֶּה
קָבְרוּ אוֹתִי בְּחֶלְקָה שֶׁל עָפָר
וּמַר לִי מַר לִי בַּפֶּה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה
כְּמוֹ עֵץ הַשָּׂדֶה

 

אני יושב על שפת הרחוב  / נתן זך

אני יושב על שפת הרחוב
וּמִסתכל באנשים.
הם אינם יודעים
שאני בהם מסתכל.

האם כך מסתכל בנו האֵל,
מבלי שנרגיש דבר, מבלי שנָבין,
מבלי שנִשאל?

אינני יודע.
יש דברים רבים שאני שואל.
לפי שעה
אני יושב על שפת הרחוב
ומסתכל

איך זה שכוכב אחד / נתן זך

איך זה שכוכב אחד לְבַד מֵעֵז.
איך הוא מֵעֵז, למען השם.
כוכב אחד לְבַד.
אני לא הייתי מֵעֵז.
ואני, בעצם, לא לְבַד.

 

בתמונה: נתן זך, ע"י  מאת מוטי קיקיון.Original uploader was צחי לרנר at he.wikipedia – Transferred from he.wikipedia; transferred to Commons by User:Magnus Manske using CommonsHelper.(Original text : moti kikayon), Attribution, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=7902056, תחת רישיון

 

טהרלב יורם

יורם טהרלב

24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022

יורם טהרלב (ויקיפדיה)

המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו אתמול בגיל 84. טהרלב נפטר בביתו לאחר מחלה קשה. ארונו של טהרלב יוצב הבוקר בשעה 10:00 באולם מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה, והקהל יוכל לעבור על פניו. הוא יובא למנוחות בקיבוץ יגור שבו נולד וגדל.

יורם טהרלב היה אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית: משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם, מחזאי ועורך ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב יותר מאלף שירים שהפכו לפסקול של כולנו – לפסקול של ישראל:  שירי אהבה ושירי מולדת, שירי מלחמה ושלום, שירים ללהקות הצבאיות, שירים על דמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה, שירי ילדים, שירי הומור ועוד. מלחינים רבים הלחינו את שיריו, זמרים ולְהקות רבים שרו אותם וגם אנחנו כולנו.

שנים רבות, עד יומו האחרון כמעט, עמד על במות, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.
שירי ילדים

אין ילד או הורה בישראל שלא שר את שירי הילדים שכתב טהרלב, ביניהם: המשפחה שלי (זה התחיל משני הורים…), ברבאבא, בִּיּם בָּם בּוֹם (שני חברים יצאו לדרך…), כולם הלכו לג'מבו.

ספרים 
טהרלב פרסם ספרי שירה וספרים על תולדות המדינה והזמר העברי. בשנים האחרונות כתב  בעיקר ספרים בנושא יהדות, בהם: שְּמע בני (דברי חכמים על נושאי מוסר), שמחת תורה (פירושים על פרשת השבוע), על ברכי אבות (פירושים משלו לפרקי אבות).

יורם טהרלב האיש איננו עוד עימנו. אין כבר דרך חזרה, אבל תמיד עולה המנגינה. שיריו הרציניים והשובבים ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים.

ונסיים במילים שכתב:
בַּמָקוֹם שֶאֵלָיו אני הולך
היו רַבִּים כבר לְפָנַיי.
הִשְאִירו שְביל, הִשְאִירו עץ,
הִשְאירו אֶבֶן לְרַגְלַיי,
ומה אני אַשאיר אַחֲרַיי?

בעקבות יואל משה סלומון, "שער למתחיל", גיליון 1515, ו' בחשוון תשס"ט, 4ּ בנֹובמּבר 2008

 

 

בתמונה:  יורם טהרלב, 2016, ע"י DanielTahar, תחת רישיון;

טשרניחובסקי שאול

שאול טְשֶרְנִיחוֹבְסְקִי

1875 – 1940

שאול-טשרניחובסקי

 

רופא, משורר ומתרגם

 1875 – 1943

 שאול טשרניחובסקי  נולד בי"ט באב תרל"ה (1875) בכפר ברוסיה (כיום אוקראינה).

 מגיל חמש קרא ספרים ברוסית. בגיל שבע למד עברית מאביו.

 תחילה למד בחדר ובגיל 10 התחיל ללמוד בבית ספר רוסי.

 בשנת 1890 עבר לאודסה. שם למד בבית ספר למסחר ובבית ספר כללי ללימודי שפות זרות.

הוא  למד גרמנית, אנגלית, צרפתית, יוונית ולטינית. בתקופה זו פרסם את שיריו הראשונים.

 בשנת  1898 יצא לאור ספר שיריו הראשון "חֶזְיוֹנוֹת וּמַנגִינוֹת".

 בשנים  1906-1899 למד רפואה באוניברסיטת היידלברג. הוא סיים את לימודי הרפואה בלוזאן שבשוויץ.

בעת לימודיו בהיידלברג נשא לאישה בת אֲצוּלָה נוצרייה רוסייה. לבני הזוג נולדה בת יחידה.

 כל חייו הבוגרים שִילֵב את פעילותו כרופא עם פעילותו כמשורר.

 לאחר סיום לימודיו חזר לאוקראינה, והיה רופא בחארקוב ובקייב.

 בשנת 1910 עבר לסנט פטרבורג ופתח בה מרפאה.

 במלחמת העולם הראשונה היה רופא צבאי במינסק ובסנט פטרבורג.

 בשנת 1919 עבר לאודסה.

 בשנת 1922 עבר לקושטא. הוא ביקש להיות רופא בארץ ישראל אך בקשתו לא התקבלה.

 ב – 1923 עבר לברלין.

 בשנת 1925 ביקר לראשונה בארץ ישראל, לרגל יִיסוּד "מגן דוד אדום".

 בשנים 1930-1929 גר בארצות הברית.

 בשנת 1931 עלה לארץ ישראל. כאן גר ברחוב אחד העם 89 בתל אביב. עבד כרופא של בתי הספר בתל אביב.

היה פעיל בארגוני הסופרים וחבר ב"ועד הלשון העברית". היה גם העורך של ספר מוּנָחִים בעברית לרפואה ולמַדְעֵי הטֶבַע.

 בשירתו של טשרניחובסקי יש מִיזוּג של הַשפָּעַת המוֹרֶשֶת היהודית ותרבות העולם ובמיוחד השפעה של תרבות יוון העתיקה.

 הוא כתב שירים, ביניהם שירי טבע רבים, סונטות, בלדות ואידיליות ותרגם יצירות ושירים מספרות העולם לעברית.

 רבים משיריו הולחנו ומושרים עד היום: אומרים ישנה ארץ, הוי ארצי מולדתי, אני מאמין (שַׂחקִי, שַׂחקִי) ואחרים.

טשרניחובסקי נפטר בירושלים בט"ו בתשרי תש"ד (1943).

 הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.

אומרים ישנה ארץ
הוי ארצי מולדתי
 אני מאמין

כהן לאונרד

 

לאונרד כהן

1934 – 2016

לאונרד כהן (ויקיפדיה)

לאונרד כהן (ויקיפדיה)

לאונרד כהן הלך לעולמו

הכהן הגדול של המוזיקה והשירה

הזמר, הסופר, המשורר, המוזיקאי, היוצר היהודי-קנדי לאונרד כהן הלך לעולמו בגיל 82. הוא נפטר בביתו בלוס אנג'לס.

לאונרד כהן נולד בקוויבק בקנדה בשנת 1934.

הוא כתב ובִיצַע עשרות לְהִיטִים, אלבומים וספרים. חֶלקם תוּרְגְמוּ גם לעברית.

שירו המפורסם ביותר 'הללויה', שנכתב לפני 32 שנים, זָכָה למאות ביצועים שונים.

במלחמת יום הכיפורים לאונרד כהן בא לישראל לשיר לפני חיילים.

בסיבוב ההוֹפָעוֹת האחרון שעָרַך הופיע גם בישראל בחודש ספטמבר 2009. בסוף ההופעה הבִּלְתִי נִשכַּחַת בֵּירַך את בִּרכַּת הכוהנים.

לאונרד כהן לא נִישָׂא מֵעוֹלָם. הוא הִשאִיר אחריו בן ובת: אדם ולורקה.

 

בתמונה: לאונרד כהן בהופעה בישראל בשנת 2009 (הצילום: ויקיפדיה)

הערך כהן לאונרד נמצא בידיעות: 13.11.16, 17.11.16