קורצ'אק יאנוש

יאנוש קורצ'אק

1942-1878

יאנוש קורצ'אק (ויקיפדיה)

יאנוש קורצ'אק היה רופא, מְחַנֵך וסופר יהודי פולני.

הוא נולד בשם הֶנְרִיק גולדשמיט בשנת 1878 בעיר ורשה שבפולין. בביתו דיברו פולנית, יידיש ורוסית. הוא שינה את שמו ליאנוש קורצ'אק כשהֵחֵל לכתוב ספרים.

במלחמת העולם הראשונה הוא היה רופא בצבא הרוסי. אחרי המלחמה עבד כרופא ילדים בבית החולים בוורשה והחליט לא להתחתן ולְהָקִים משפחה, אלא לְהַקְדִיש את חַייָו לילדים.

בשנת 1912 קורצ'אק פתח בוורשה בֵּית יְתוֹמִים לילדים יהודיים. הוא חינך את הילדים לאהבה ולסוֹבְלָנוּת. הוא כתב 24 סִפְרֵי ילדים, סִפְרֵי חינוך וסִפְרֵי לימוד. הוא פִּרְסֵם מַאֲמָרִים ודיבר ברדיו על נוֹשְׂאֵי חינוך ועל זְכוּיוֹת האדם וזְכוּיוֹת הילד.

בית היתומים. תמונה משנת 1935. קורצ'אק התגורר בעליית הגג (ויקיפדיה)

ילדי ומחנכי "ביתנו". קורצ'אק עומד רביעי מימין (ויקיפדיה)

קורצ'אק ביקר בישראל פעמיים: בשנת 1934 ובשנת 1936, וגם הֵחֵל ללמוד עברית.

במלחמת העולם השנייה, בשנת 1942, החליטו הנאצים לשלוח את הילדים היהודים מגטו ורשה לְמַחֲנוֹת המָווֶת. הם הִצִיעוּ לקורצ'אק לְהִישָאֵר בוורשה, אך הוא לא הִסְכִּים לקבל את ההַצָעָה, אלא בָּחַר ללכת עם יְלָדָיו. בראש מוּרָם צָעַד קורצ'אק לתָאֵי הגזים בטרבלינקה ואחריו 200 ילדיו האֲהוּבִים. איש מהם לא נִיצַל.

אנדרטת יאנוש קורצ'אק ב'יד ושם' (ויקיפדיה)

סלע הזיכרון ליאנוש קורצ'אק ולתלמידיו בטרבלינקה (ויקיפדיה)

בול יאנוש קורצ'אק (ויקיפדיה)

קיסינג'ר הנרי

הנרי קיסינג'ר 

1923 – 2023

הנרי קיסינג'ר, 2009 (ויקיפדיה)

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: הנרי קיסינג'ר, 2009, ע"י David Shankbone, תחת רישיון

בתמונה למטה: פגישה שנערכה ב-1 במרץ 1973 בין הנשיא ניקסון, ראש הממשלה גולדה מאיר וקיסינג'ר,

ע"י National Archives and Records Administration, תחת רישיון נחלת הכלל

קישון אפרים

אפרים קישון

סופר, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, במאי קולנוע ותיאטרון

1924 – 2005

אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בארץ ובעולם, נולד בשנת 1924 בבודפשט בירת הונגריה בשם פֶרֶנץ הופמן.

בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שברח ממחנות הריכוז עלה לארץ בחודש מאי 1949.

תחנתו הראשונה של קישון בישראל הייתה מעברת "שער העלייה" ליד חיפה. משם הוא הצטרף לקיבוץ כפר החורש.

בקיבוץ עבד כסניטר. בזמנו הפנוי, אחרי שעות העבודה, למד עברית מספרי דקדוק ישנים.

כך עשה את צעדיו הראשונים בשפה העברית.

לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. שם התקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט"

בתפקיד עורך לילה.

בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימודי השפה העברית.

כבר בעת לימודיו באולפן החל קישון לכתוב סאטירות בעברית והציע אותן לכל מערכות העיתונים בארץ.

פניותיו נדחו פעמים רבות. העיתון "דבר" היה הראשון שהדפיס סאטירה בעברית מפרי עטו של קישון: "תעלת בלאומילך".

בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", ובו תיאור הומוריסטי של עולמו של העולה החדש.

בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו:

"שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה.

באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב". הטור הפופולארי שכתב,"חד גדיא",

הופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

את סרטו הראשון "סאלח שבתי", כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ.

קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית אשר תורגמו ל-37 שפות, ובהם: "אלף גדיא וגדיא",

"באחד האמשים", "סליחה שניצחנו", "גומזים גומזים", "חור במסך", "פרטאצ'ה אהובתי", "ספר משפחתי".

ספריו של קישון זכו לתפוצה של מעל ל- 40 מיליון ספרים בעולם והוא נחשב לסופר העברי הנקרא ביותר בעולם.

ספריו הפכו לרבי מכר ומחזותיו הוצגו ומוצגים עד היום.

אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם.

בשנת 2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קישון נפטר בחודש ינואר 2005 והשאיר אחריו 3 ילדים ו- 6 נכדים.

קישורים נוספים:

באחד האמשים עם אפרים קישון

קליגר נח

נֹחַ קליגר

1926 – 2018

נוח קליגר (ויקיפדיה)

העיתונאי נֹחַ קליגר הלך לעולמו  

מ'צעדות המוות' ל'מצעד החיים'

נֹח קליגר, מבכירי העיתונאים ב'ידיעות אחרונות', נפטר ביום חמישי בגיל 92. יומיים קודם לכן עוד פורסם בעיתון טור שכתב, לכבוד חגיגות 79 שנים לידיעות אחרונות. "את רוב חיי, 61 שנים ליתר דיוק, בִּילִיתִי במערכת העיתון. שורד שואה, שחלם לעלות לארץ ישראל ולכתוב בעיתון בשפה העברית. זכיתי", כתב בטור החגיגי.

קליגר נולד בשנת 1926 בשטרסבורג שבצרפת. הוא גדל והתחנך בלוקסמבורג ובבלגיה והיה ספורטאי בנעוריו. כשהגרמנים כבשו את בלגיה, היה פעיל במחתרת והעביר ילדים יהודים דרך צרפת לשווייץ. בשנת 1942 נעצר על ידי הגסטפו ונשלח לאושוויץ. הוא שרד את צעדות המוות. גם בני משפחתו ניצלו.

לאחר המלחמה עלה לישראל על אוניית המעפילים 'אקסודוס'. בקרב נגד הבריטים שהתפתח על הספינה, היה אחד המפקדים.

עיתונאי   

למערכת 'ידיעות אחרונות' הצטרף בשנת 1957 ושימש ככתב, עורך מוסף הספורט ועורך חדשות החוץ. פרסם אלפי כתבות בנושא השואה ודיווחים ממשפטי אייכמן ודמיאניוק, ומשפטים אחרים בעולם לפושעים נאציים. הוא זכה לפרסים רבים. ב-1990 התקבל בלוס אנג'לס ל'היכל התהילה' (Hall of Fame) של הספורט היהודי העולמי כמתאגרף באושוויץ וכעיתונאי.

27 פעמים צעד נֹח בראש 'מצעד החיים' הצועד מאושוויץ בכל שנה ביום השואה.

שלושה חלומות      

לפני כשנתיים הוזמן לנאום בטקס שנערך באו"ם לציון יום השואה הבינלאומי. בתחילת הנאום הציג את נכדו, שמשרת בחיל הים והגיע לטקס במדים לבנים. "זו הפעם הראשונה שיושב באו"ם חייל ישראלי. יש כמוהו אלפים ורבים שבזכותם המדינה שלנו תהיה קיימת לנצח", אמר. בהמשך סיפר: "הדבר היחידי שיכולנו לעשות באושוויץ באופן חופשי היה לחלום חלומות, בידיעה שלעולם לא נוכל להגשים אותם. היו לי שלושה חלומות: הראשון היה, כמובן, לשרוד את הגֵיהֵנוֹם הזה עֲלֵי אדמות, ואני הייתי משוכנע שאני לא יכול לעשות את זה כי אף יהודי לא הובא לְמחנה זה כדי לשרוד. השני היה לחיות כדי לספר לאנשים רבים ככל האפשר מה שהנאצים עשו ליהודים. במשך 60 שנים אני מדבר על כך בארץ ובכל רחבי העולם. דיברתי כנראה אלפי פעמים, מסידני עד מלטה, מהונג קונג עד דנמרק. והחלום השלישי שלי היה לעזור לַיהודים להשיב את אדמתם, שממנה גורשו לגלות. החלום הזה שלי מומש בישראל, המולדת היהודית ההיסטורית שלנו. אני יכול לומר בגאווה שהשגתי את כל חלומותיי".

אֵלֶה תֹולדֹות נֹח – ריאיון עם נח קליגר מתוך 'שער למתחיל'