Browsing Archives

אנשים

קיסינג'ר הנרי

הנרי קיסינג'ר 

1923 – 2023

הנרי קיסינג'ר, 2009 (ויקיפדיה)

הנרי קיסינג'ר הלך לעולמו
חתן פרס נובל לשלום

הנרי קיסינג'ר, שר החוץ לשעבר של ארצות הברית ואַחַד המדינאים החשובים ביותר בעולם במאה ה-20, מת הלילה בגיל מאה בביתו שבקונטיקט.

קיסינג'ר נולד בגרמניה. כשהיה בן 15 נִמְלַט עם משפחתו מהנאצים לארצות הברית.
הוא הִתְנַדֵב להִילָחם כחייל אמריקני במִלחֶמֶת העולם השנייה בשְׂדוֹת הקְרָב של מערב אירופה.
לאחר המלחמה הוא החל בקריירה אקדמאית ארוכה כפרופסור לממשל באוניברסיטת הרווארד.
קיסינג'ר כִּיהֵן כמזכיר המדינה וכיועֵץ לביטָחוֹן לאומי תחת הנשיאים ניקסון ופורד. הוא הִתְוָוה את מְדיניוּת החוּץ האמריקנית בשנות ה-70 והִשְפִּיעַ רבות גם על המִזרח התיכון.
בשנת 1973 זָכָה בפרס נובל לשלום על מְעוֹרָבוּתוֹ במַשָׂא ומַתָן להֶסְכֵּם הפסקת האש בווייטנאם.
"תמיד אהבתי את ישראל"

נְשיא המדינה יצחק הרצוג סָפַד להנרי קיסינג'ר, ואמר: "קיסינג'ר היה מִגְדולֵי הדיפלומטים. מי שכנַעַר יהודי נִמלט מהנאצים הפך לעֲנָק שעִיצֵב בְּמוֹ ידָיו ומוֹחוֹ החָרִיף את המְדינָאוּת העולָמית. מִשְפַחַת העמים כולה מִתְבָּרֶכֶת עד היום מפֵּירוֹתֵיהֶם של התַהֲלִיכִים הֲרֵי הגוֹרָל שהוֹבִיל, ובהם הנָחַת היְסוֹדוֹת להֶסכם השלום של ישראל עם מצרים".

הנשיא הרצוג סיפר כי בשִׂיחתו האחרונה עם קיסינג'ר, שבה בֵּירַך אותו ליום הולדתו, אמר לו קיסינג'ר:
"זְכוֹר, כי תמיד אהבתי את ישראל ותמיד אוֹהַב".

הצילום: ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: הנרי קיסינג'ר, 2009, ע"י David Shankbone, תחת רישיון

בתמונה למטה: פגישה שנערכה ב-1 במרץ 1973 בין הנשיא ניקסון, ראש הממשלה גולדה מאיר וקיסינג'ר,

ע"י National Archives and Records Administration, תחת רישיון נחלת הכלל

קישון אפרים

אפרים קישון

סופר, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, במאי קולנוע ותיאטרון

1924 – 2005

אפרים קישון

אפרים קישון, איור מאת חיים טופול

אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בארץ ובעולם, נולד בשנת 1924 בבודפשט בירת הונגריה בשם פֶרֶנץ הופמן.

בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שברח ממחנות הריכוז עלה לארץ בחודש מאי 1949.

תחנתו הראשונה של קישון בישראל הייתה מעברת "שער העלייה" ליד חיפה. משם הוא הצטרף לקיבוץ כפר החורש.

בקיבוץ עבד כסניטר. בזמנו הפנוי, אחרי שעות העבודה, למד עברית מספרי דקדוק ישנים.

כך עשה את צעדיו הראשונים בשפה העברית.

לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. שם התקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט"

בתפקיד עורך לילה.

בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימודי השפה העברית.

כבר בעת לימודיו באולפן החל קישון לכתוב סאטירות בעברית והציע אותן לכל מערכות העיתונים בארץ.

פניותיו נדחו פעמים רבות. העיתון "דבר" היה הראשון שהדפיס סאטירה בעברית מפרי עטו של קישון: "תעלת בלאומילך".

בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", ובו תיאור הומוריסטי של עולמו של העולה החדש.

בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו:

"שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה.

באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב". הטור הפופולארי שכתב,"חד גדיא",

הופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.

את סרטו הראשון "סאלח שבתי", כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ.

קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית אשר תורגמו ל-37 שפות, ובהם: "אלף גדיא וגדיא",

"באחד האמשים", "סליחה שניצחנו", "גומזים גומזים", "חור במסך", "פרטאצ'ה אהובתי", "ספר משפחתי".

ספריו של קישון זכו לתפוצה של מעל ל- 40 מיליון ספרים בעולם והוא נחשב לסופר העברי הנקרא ביותר בעולם.

ספריו הפכו לרבי מכר ומחזותיו הוצגו ומוצגים עד היום.

אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם.

בשנת 2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קישון נפטר בחודש ינואר 2005 והשאיר אחריו 3 ילדים ו- 6 נכדים.

קישורים נוספים:

באחד האמשים עם אפרים קישון