Browsing Archives

לאה גולדברג

לאה גולדברג    

1911 – 1970

 

הצילום: לאה גולדברג בשנת 1946 (ויקיפדיה)

מהמשוררים העבריים החשובים בעָת החדשה, סופרת למבוגרים ולילדים, מְתַרְגֶמֶת, מְבַקֶרֶת וחוֹקֶרֶת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, פרופסור לספרות כללית והַשְווָאָתִית באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.

לאה גולדברג נולדה ב-29 במאי 1911 בקניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה (כיום רוסיה). בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נֶאֶלְצו בני המשפחה לברוח לרוסיה. כששָבו לליטא בתוֹם המלחמה עִינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואֲשַם בקומוניזם. כתוֹצָאָה מִכָּך, ככל הנראה, סבל האב ממחלת נפש.

גולדברג למדה בגימנסיה העברית בקובנה ובהמשך למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. בתום לימודיה חזרה לליטא ועסקה בהוֹרָאַת הספרות בגימנסיה העברית.

בשנת 1935 עלתה לישראל. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון.

אמה עלתה לארץ שנה אחריה, והשתיים עברו להתגורר יחדיו בתל אביב.

גולדברג כתבה עבור העיתונים 'במחנה', 'דבר', 'על המשמר' ו'משמר לילדים', הייתה בין עוֹרְכֵי 'דבר לילדים' וערכה את 'אורות קטנים', עיתון לילדי יהדות התְפוּצוֹת.

היא עבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. לְפַרְנָסָתָהּ חיברה זַמְרִירֵי פִּרְסוֹמֶת.

בשנת  1950 עברה עם אמה להתגורר בירושלים והקימה באוניברסיטה העברית את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראשו במשך כעשור, עד יום מותה.

בְּנוֹסָף לכתיבה ולהוראה גולדברג תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: 'מלחמה ושלום' של טולסטוי, 'סיפורים' של צ'כוב, 'ילדות' של גורקי, מחזות ושירים של שייקספיר ושל איבסן. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

בשנת 2005 התפרסמו יוֹמָנֶיהֶ האישיים. היא החלה לכתוב אותם בעברית, באוקטובר 1921 בקובנה כשהייתה בת עשר בלבד.

יצירתה למבוגרים ולילדים

לאה גולדברג לא כתבה שירה לְאוּמִית או 'מְגוּיֶסֶת' אלא עסקה בנושאים אִישִיים ואוניברסליים. היא לא נישאה ולא הקימה משפחה. שיריה מְשַקְפִים בְּדִידוּת גדולה לצד ניִסְיוֹנוֹת למצוא אהבה.

רבים משיריה עוסקים בתיאורי נוֹף וטֶבַע – בנוף הישראלי ובנוף האירופי ובמוֹרֶשֶת שאותם השאירה מאחוריה עם עלייתה לישראל.

כמו אחרים מבני דוֹרָהּ הושפעה גם היא ממאורעות השואה.

לאה גולדברג חיברה יצירות רבות לילדים: היא כתבה ספרי ילדים, שארבעה דורות של ילדים גדלו וממשיכים לגדול עליהם. ספרי הילדים שלה ובייחוד 'דירה להשכיר', 'איה פלוטו' ו'המפוזר מכפר אז"ר' – פופולריים מאוד ונמכרים היטב גם היום.

'ידידי מרחוב ארנון' הוא ספר הילדים הראשון שלה בפרוזה. הוא מביא סיפורים מהֲווַי רחוב ארנון בתל אביב, שבו התגוררו לאה ואמה (בבית מספר 15). בנוסף כתבה שירי ילדים, אשר רבים מהם התפרסמו ואף זָכו לִלְחָנִים.

פרס ישראל – לאחר מותה    

לאה גולדברג, שהייתה מְעַשֶנֶת כְּבֵדָה, נִפְטְרָה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסַרְטָן. היא נִקברה בהר המְנוחות בירושלים, בחֶלְקַת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה, שנפטרה 11 שנים אחרי בתה. על מַצַבְתָה ביקשה צילה שייֵחָרְטו ארבע המילים: "אמהּ של לאה גולדברג".

 

 

בחודש נובמבר 2017 השיק בנק ישראל שטר חדש של 20 שקלים ועליו דיוקנה של לאה גולדברג

הצילום: אתר בנק ישראל

 

הערך לאה גולדברג נמצא בידיעות: 20.11.17

 

 

לאום

לְאוֹםעם

שם תואר: לאומי 

לְאוּמִי – של העם (הִמנון לאוּמי, בגד לאומי, פארק לאומי, בנק לאוּמי)

שם פועל: לְהַלאִים – לקחת רכוש פרטי לטובת המדינה 

שם הפעולה: הַלאָמָה

 

הערך לאום נמצא בידיעות: 10.11.1627.11.1601.02.1715.02.1719.03.1704.04.1725.04.1706.07.1729.10.17,

30.10.1730.10.1702.11.1714.11.1720.11.1703.12.17, 09.01.1821.01.18, 04.02.1811.03.1812.03.18,

18.03.1808.04.1823.04.1801.05.1806.05.1803.06.1805.06.1824.06.1819.07.1802.10.1804.11.18,

15.11.1802.12.1816.12.1820.12.1823.12.1803.01.1913.01.1929.01.1903.02.1911.02.1911.03.1911.03.19,

28.04.1922.05.1904.06.19, 05.08.19, 04.09.19, 27.11.19, 02.12.19

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לאומני

לְאוּמָנִי – טרוריסטי,  קִיצוֹנִי, פנאטי

לְאוֹם – עַם

לְאוּמִי – של העם (הִמנון לאוּמי, בגד לאומי, פארק לאומי, בנק לאוּמי)

לְאוּמָנִי – טרוריסטי,  קִיצוֹנִי, פנאטי 

דוגמאות:

יהדות היא דת ולְאוֹם.

בתעודת הזהות כתוב הלאום של האזרח.

פעולה של טרור היא פעולה לְאומנית.

 

הערך לאומני נמצא בידיעות: 05.12.1702.07.1805.06.19

 

לב

לֵב – אֵיבָר חשוב בגוף

       מרכז (לב ים, לב הבעיה, לב העניין, לב הסכסוך)

רבים: לְבָבוֹת

שם תואר: לְבָביִ

תכונה: לְבָבִיוּת

שם פיוטי ללב: לֵבָב

לִבָּה – החלק המרכזי של הפרי, החלק המרכזי של העץ

        מקצועות הלִבה: המקצועות החשובים בבית הספר: מתמטיקה, עברית, אנגלית…

דוגמאות:

התקווה: כל עוד בלבב פנימה…

היה לו אירוע לבבי. הוא מאושפז בבית חולים. גם לפני עשר שנים היה לו התקף לב והוא עבר ניתוח לב פתוח.

הוא אדם מאוד לבבי. תמיד הוא מחייך.

אזכור אותך תמיד בלבי.

יש ביטויים רבים מאוד עם המילה לב. הנה דוגמאות אחדות:

אחד בפה ואחד בלב

פיו ולבו שווים

בלב רחב, רוחב לב

לב אבן

טוֹב לב, טוּב לב

רַע לב, רוֹעַ לב

רך לב

אמיץ לב

חסר לב

לב שבור

לב כבד

בחיר לבו

בלב שלם

בלב ונפש

 

הערך לב נמצא בידיעות: 28.11.1708.10.1803.12.1818.12.1807.02.1927.05.19

 

להט שלמה

שלמה (צ'יץ') להט

1927 – 2014

שלמה להט ויקיפדיה

 ראש העיר המיתולוגי של תל אביב יפו , שלמה (צ'יץ) להט, הלך היום  לעולמו  בגיל 87.

להט נולד בגרמניה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1933.

בגיל 17 הצטרף ל"הגנה".

הוא שירת שנים רבות בצה"ל והיה, בין השאר: מפקד חטיבה 7  וראש אכ"א.

הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף בשנת 1973.

בשנים 1993-1974, במשך כעשרים שנה, לאורך ארבע קדנציות – כיהן כראש עיריית תל אביב יפו ותרם רבות לחיי החברה והתרבות בעיר .

הוא הפך את תל אביב למרכז תרבות – לעיר צעירה, עיר ללא הפסקה.

צ'יץ הקים, בין השאר, את הסינמטק, את מרכז סוזן דלל ואת הטיילת של תל אביב הנקראת על שמו.

להט יזם את עצרת השלום שהתקיימה בתל אביב ב -4 בנובמבר 1995, שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין.