Browsing Archives

גוף

גוּף עצם, דבר

         החלק הפנימי, בתוך

רבים: גוּפִים     

גוף האדם, גוף בעל החיים

שם תואר: גופני – פיזי

פעילות גופנית – פעילות פיזית, ספורט

גוף ציבורי – מוסד

גוף הנדסי – פירמידה, קונוס, כדור

גוף בדקדוק: אני, אתה, את… 

   

גוּפָה – גוף מת

רבים: גוּפוֹת

 

דוגמאות:

יש לה גוף יפה! היא יכולה להיות דוגמנית!

כשאני חולה. כל הגוף כואב לי.

הוא כתב את הספר בגוף ראשון.

בכינוס השתתפו גופים רבים: ממשלתיים ופרטיים.

ההערה כתובה בגוף הטקסט.

דַבֵּר לגוּפוֹ של עניין ולא מסביב לנושא!

למדנו את העניין לְגוּפו – מההתחלה ועד הסוף.

הוא דואג לבריאות ועושה פעילות גופנית כל יום.

פתגם:

נפש בריאה בגוף בריא

 

הערך גוף נמצא בידיעות:

 14.09.162.11.1610.11.1613.02.1702.04.1709.11.1731.05.1818.07.1812.12.1819.05.19, 25.07.19, 29.07.19, 12.03.20, 05.05.20, 27.10.20, 04.05.21, 13.03.22, 01.05.22, 13.07.22, 21.07.22, 26.10.23, 16.11.23, 23.11.23, 07.04.24

 

 

 

 

 

גורי חיים

חיים גורי

1923 – 2018

הצילום: ויקיפדיה

משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי

חתן פרס ישראל לשירה בשנת 1988

חיים גורי, הנמנה עם משוררי דור תש"ח והפלמ"ח הלך לעולמו ב-31 בינואר 2018 בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ונכדים.

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפינקל. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי.

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בקרבות חזית הדרום.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. במלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בשריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", יצא לאור בשנת 1949.

גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בלימודיו בסורבון.

לצד יצירתו הספרותית פרסם במשך שנים טוֹּר בעיתון 'למרחב', ולאחר מכן בעיתון 'דבר'.

משנת 1949 גר גורי בירושלים. ב-1952 נשא לאשה את עליזה, חברתו לנשק מימי הפלמ"ח.

באוקטובר 2007 מסר גורי את ארכיונו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

יצירתו

גורי פרסם יותר מ-12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות.

שירים של גורי מהווים חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי.

שירו 'הנה מוטלות גופותינו', נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. את השיר כתב גורי כשעוד היה בהונגריה והוא פורסם בעיתונות.

השיר 'הרעות'לחן של  סשה ארגוב), שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, הפך לשיר זיכרון לנופלים לדורותיהם: "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר".

השיר "באב אל וואד" (הלחן של שמואל פרשקו) נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בְּשיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור והפך לסמל של המלחמה ההיא.

בשנת 2015 הוכרז גורי כזוכה פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד'. גורי סירב לקבל את הפרס. הוא אמר: "אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".

 

השפעת השואה

בשנת 1947 יצא גורי בשליחות 'ההגנה' למחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות וסייע בהכנת ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי.

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא נחשף אליה בשליחותו במחנות העקורים.

גורי סיקר כעיתונאי את משפט אייכמן בשנת 1961. הדברים שכתב על המשפט כונסו בספר 'מול תא הזכוכית'.

הוא יצר שני סרטים תיעודיים על השואה: 'המכה ה-81' ו'הים האחרון'.

 

חיים גורי – שירים

אף שרציתי עוד קצת עוד

שירים מתוך ספרו האחרון של חיים גורי: אף שרציתי עוד קצת עוד:

 

דַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

סִכּוּי סָבִיר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

הערך גורי חיים נמצא בידיעות: 31.01.18, 01.02.18

 

 

 

 

 

גורל

גוֹרָל  –   מַזָל

גוֹרָלִי  –  פָטָלִי

דוגמאות:

הכול ביד הגורל.

יש גורל טוב ויש גורל רע.

הגורל הטוב הפגיש אותנו.

אם לא נצליח להחליט מי משנינו נוסע לטיול – נַפִּיל גורל.

אנשים רבים אוהבים להשתתף בהגרלת הפיס, הלוטו, הטוטו. הם מקווים לִזכּוֹת בהַגרָלָה.

בעיתון מפרסמים את המספרים שֶעָלוּ בגורל בהגרלה.

בלשון הדיבור:

האישה לבעלה: איפה הִגרַלתִי אותך?…

הערך גורל נמצא בידיעות:

27.06.1618.12.16 14.01.18, 11.12.19, 16.01.20, 17.03.20, 26.11.20, 21.01.21, 09.03.21, 05.10.21, 20.01.22, 02.08.22, 20.10.23, 27.10.23, 30.11.23, 30.11.23, 10.12.23, 21.01.24

 

 

 

 

 

 

 

 

גוש

גוּש – חתיכה של חומר, קבוצה של דברים מחוברים יחד

קבוצת סיעות בכנסת שיש להן אידיאולוגיה דומה. למשל: גוש הימין, גוש השמאל, גוש המרכז

דוגמאות:

צריך לערבב את החומרים לבצק עד שלא יהיו גושים.

הכירורג בדק אותה וגילה גוש בשד.

הם גרים באחד הישובים בגוש עציון.

 

הערך גוש נמצא בידיעות: 05.03.18, 24.03.20, 01.06.21, 02.01.22

 

גזל

גָזַל – לקח בכוח משהו שלא שייך לו

השורש: ג.ז.ל

שם הפועל: לִגזוֹל

שם הפעולה: גְזֵלָה

דוגמאות:

הוא היה חולה מאוד כשהיה ילד והיה מאושפז במשך חודשים בבתי חולים. המחלה גזלה ממנו את הילדות.

אני אופה רק עוגות פשוטות שאפשר להכין בחמש דקות. רק כאלה שלא גוזלות זמן רב.

סליחה, אפשר לגזול כמה דקות מזמנך? יש לי כמה שאלות…

30 שקלים לכוס קפה? זו גזֵלָה לאור היום!

 

הערך גזל נמצא בידיעות: 14.03.19

 

גזם

גָזַם – חתך עלים וענפים מצמח כדי שיחדש את הצמיחה

השורש: ג.ז.ם

שם הפועל: לִגְזוֹם

שם עצם: גֶזֶם – כל העלים והענפים שנגזמו מהצמחים

בכל יישוב מודיעים לתושבים באיזה יום מפנים את הגֶזֶם בכל רחוב. אסור להוציא גזם לרחוב ביום אחר.

 

 

הערך גזם נמצא בידיעות: 04.01.18

 

 

 

גזע

גֶזַע – בבוטניקה: גוף העץ, Trunk

         באנתרופולוגיה ובזיאולוגיה: Race, קבוצה גדולה של בני אדם או בעלי חיים שיש להם תכונות משותפות

למשל: הגזע הארי, הגזע השמי

שם תואר: גִזעִי

למשל: כלב גזעי הוא כלב מגזע טוב.

בסלנג: בחור גזעי הוא בחור "לעניין", Cool

גִזעָנוּת –  Racism, אידיאולוגיה האומרת כי יש גזעים עליונים וגזעים נְחוּתִים

שם תואר: גִזעָנִי – מאמין בעליונות גזע אחד

גִזעָן – Racist, אדם המאמין שגזע אחד עליון וטוב יותר מגזע אחר

תֹוַרת הגֶזַע

 

הערך גזע נמצא בידיעות: 20.07.1608.12.1622.06.1717.08.1709.12.1715.01.1828.05.1806.03.1907.03.19,

17.07.19, 29.07.19, 12.08.19, 27.11.19, 23.01.20, 23.01.20, 25.01.20, 08.02.20, 20.02.20, 11.06.20, 29.06.20, 11.02.21, 21.04.21, 13.07.21

 

גזר דין

גְזַר דִין החלטת השופט על העונש שהנאשם מקבל

דין – חוק, משפט

בית דין – בית משפט

בית המשפט גוזר עונש על הנאשם.

 

דוגמה:

השופט קבע בפסק הדין שהנאשם אשם. בעוד כחודש יינתן גזר הדין.

בית המשפט גזר על הנאשם שנתיים מאסר וקנס של 800 אלף שקלים.

 

הערך גזר דין נמצא בידיעות: 08.09.16, 06.12.1605.01.1713.06.17, 13.07.1709.08.1730.11.1720.03.1809.05.18,

19.06.1827.02.19, 18.12.19, 30.06.20, 03.02.21, 26.01.22, 02.02.22, 21.11.23, 14.03.24

 

גזרה

גִזְרָה – 

מבנה גוף (בלועזית: פִיגוּרָה)

(בגאומטרייה) שֶטח מתוך עיגוּל התחום בין שני רדיוסים וקטע של המעגל

שטח מוגדר בתוך מדינה וכדומה, בעיקר בהקשר צבאי

(בתפירה) דגם של בגד או נעל או אחד מחלקיהם שעל פיו גוזרים את הבד או העור

(בדקדוק) קבוצת מילים שיֵש לשורשיהן תכוּנה משוּתפת

רבים: גְזָרוֹת

השורש: ג.ז.ר

לגזור – לחתוך במספריים משהו מתוך השלם

מִגזָר – סקטור

רבים: מִגזָרִים

 

הערך גזרה נמצא בידיעות:  06.11.23, 09.11.23, 10.12.23, 10.12.23, 27.12.23, 26.02.24, 08.04.24, 15.04.24