Browsing Archives

גורי חיים

חיים גורי

1923 – 2018

הצילום: ויקיפדיה

משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע ישראלי

חתן פרס ישראל לשירה בשנת 1988

חיים גורי, הנמנה עם משוררי דור תש"ח והפלמ"ח הלך לעולמו ב-31 בינואר 2018 בביתו בירושלים. בן 94 היה במותו. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ונכדים.

גורי נולד בתל אביב בשם חיים גורפינקל. הוא התחנך בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב, בחברת הילדים בקיבוץ בית אלפא, בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה ובבית הספר החקלאי כדורי.

בשנת 1941 הצטרף גורי לפלמ"ח. במלחמת העצמאות לחם כסגן מפקד פלוגה בקרבות חזית הדרום.

במלחמת ששת הימים השתתף בקרב על ירושלים כמפקד פלוגה. במלחמת יום הכיפורים היה קצין חינוך לוחם בשריון בחצי האי סיני.

ספרו הראשון, "פרחי אש", יצא לאור בשנת 1949.

גורי למד ספרות עברית, פילוסופיה ותרבות צרפתית באוניברסיטה העברית בירושלים והמשיך בלימודיו בסורבון.

לצד יצירתו הספרותית פרסם במשך שנים טוֹּר בעיתון 'למרחב', ולאחר מכן בעיתון 'דבר'.

משנת 1949 גר גורי בירושלים. ב-1952 נשא לאשה את עליזה, חברתו לנשק מימי הפלמ"ח.

באוקטובר 2007 מסר גורי את ארכיונו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

 

יצירתו

גורי פרסם יותר מ-12 ספרי שירה, 10 ספרי פרוזה, רשימות עיתונאיות, וגם תרגומי שירה צרפתית, פרוזה ומחזות.

שירים של גורי מהווים חלק בלתי נפרד מהאתוס הישראלי.

שירו 'הנה מוטלות גופותינו', נכתב בתקופת מלחמת השחרור לזכרם של חבריו ממחלקת הל"ה, שנפלו בדרכם לגוש עציון הנצור. את השיר כתב גורי כשעוד היה בהונגריה והוא פורסם בעיתונות.

השיר 'הרעות'לחן של  סשה ארגוב), שבוצע במקור על ידי להקת הצ'יזבטרון שנה לאחר פתיחת מלחמת השחרור, הפך לשיר זיכרון לנופלים לדורותיהם: "ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר".

השיר "באב אל וואד" (הלחן של שמואל פרשקו) נכתב לזכר חבריו שלחמו ונפלו בְּשיירות האספקה לירושלים במלחמת השחרור והפך לסמל של המלחמה ההיא.

בשנת 2015 הוכרז גורי כזוכה פרס היצירה בתחום הציונות על ספרו 'אף שרציתי עוד קצת עוד'. גורי סירב לקבל את הפרס. הוא אמר: "אני ציוני מיום שנולדתי ואמות ציוני וכל חיי לחמתי למען הציונות, אבל לא נראה לי שהספר הזה ראוי לפרס הזה. הודיתי לשופטים שבחרו בו, שרצו לעשות משהו טוב ולכבד אותי, וביקשתי שיעניקו ליוצרים צעירים בתחילת דרכם".

 

השפעת השואה

בשנת 1947 יצא גורי בשליחות 'ההגנה' למחנות העקורים בהונגריה ופעל שם בקרב שרידי תנועות הנוער הציוניות וסייע בהכנת ניצולי השואה לקראת העלייה לארץ ישראל. משם עבר לצ'כוסלובקיה ושימש כמפקד קורס הצנחנים הראשון של צה"ל שהתקיים בתוך הצבא הצ'כי.

השפעת השואה ניכרת היטב בשיריו ובסרטיו של גורי, אף שלא חווה אותה על בשרו. הוא נחשף אליה בשליחותו במחנות העקורים.

גורי סיקר כעיתונאי את משפט אייכמן בשנת 1961. הדברים שכתב על המשפט כונסו בספר 'מול תא הזכוכית'.

הוא יצר שני סרטים תיעודיים על השואה: 'המכה ה-81' ו'הים האחרון'.

 

חיים גורי – שירים

אף שרציתי עוד קצת עוד

שירים מתוך ספרו האחרון של חיים גורי: אף שרציתי עוד קצת עוד:

 

דַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

סִכּוּי סָבִיר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

הערך גורי חיים נמצא בידיעות: 31.01.18, 01.02.18