Browsing Archives

פתגמים

אַל יִתְהַלֵל חוֹגֵר כִּמְפַתֵחַ

המשמעות:

הפירוש המילולי: מי שיוצא למלחמה וחוגר (לובש) את חגור הקרב – שלא יתפאר מראש בניצחון שלו כאילו כבר פתח את החגורה בסוף המלחמה.

המשמעות: לא להתפאר בדבר לפני שמסיימים לעשות אותו.

חוֹגֵר – שם על גופו חגורה

יִתְהַלֵל: יתפאר, יאמר דברים טובים על עצמו, יאמר על עצמו: הללויה.

מְפַתֵחַ – פותח את החגורה

המקור:

מלכים א' כ' י"א: ויען מלך ישראל ויאמר: דבּרו: אל יתהלל חֹגר כמפתח.

אבד עליו כלח

 

בעברית המודרנית אומרים גם: אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח

המשמעות: 

הוא התיישן, הוא אינו מתאים לרוח הזמן, הוא כבר לא עדכני, לא רלוונטי.

כֶּלַח – המילה זכתה לפירושים אחדים: כוח, נעורים, זִקנה, קציר

דוגמה:

בבית החרושת הזה משתמשים במכונות שאָבַד עֲלֵיהֶן כֶּלַח. יש היום מכונות חדישות שעושות את העבודה מהר יותר וטוב יותר.

המקור: איוב, פרק ל' פסוק ב'.

 

אבות אכלו בּוֹסֶר ושִנֵי בנים תִקְהֶינָה

המשמעות:

הילדים סובלים בגלל המעשים הרעים של ההורים שלהם. דור ההורים חטא ודור הבנים מקבל את עונש.

בּוֹסֶר – פרי לא בָּשֵל, שאינו מוכן לאכילה

קֵהֶה – לא חד. שיניים קֵהוֹת – שיניים לא חדות, סכין קֵהָה – סכין לא חדה

 

דוגמה:

ההורים נפטרו והשאירו חובות גדולים לבנק. הבנק דרש מהילדים את הכסף. אָבוֹת אָכְלוּ בּוסֶר וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה.

מקור:

ירמיהו פרק ל"א פסוק כ"ח

פתגם עם משמעות הפוכה:

"לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתו" (דברים פרק כ"ד פסוק ט"ז).

 

 

אותיות של קידוש לבנה

המשמעות:

הדבר כתוב באותיות גדולות וברורות.

לְבָנָה – יָרֵחַ

'קִידוּשׁ לְבָנָה' היא תפילה הנֶאֱמֶרֶת מִחוּץ לבית הכנסת לְאוֹר הירח בִּתְחילת כל חודֶשׁ. לכן היא כתובה בסידור התפילה באוֹתיות גדולות וּמְאִירוֹת עֵינַיִים.

דוגמה:

הידיעה על המעצר של השר התפרסמה בכל אמצעי התקשורת באוֹתִיוֹת שֶׁל קִידוּשׁ לְבָנָה.

 

המקור:

תפילת קִידוּשׁ לְבָנָה

פתגם עם משמעות הפוכה:

אוֹתִיוֹת שֶׁל טַל וּמָטָר – אותיות קטנות מאוד

המילים "ותֵן טל ומטר" מתוך תפילת שמונה עשרה כתובות בסידור התפילה באותיות קטנות מאוד ואומרים אותן רק בעונת הגשמים.