חרש

חֶרֶש (תואר הפועל) – בשקט

לְהַחֲרִיש – להיות בשקט, להפסיק לדבר ולעשות רעש, וגם: לעשות רעש חזק

רעש מחריש אוזניים – רעש חזק

מדברים חֶרֶש, נכנסים לחדר חֶרֶש / חֲרִישִית, בוכים בֶּכִי חֲרִישִי

שוטר חֶרֶש – בַּלָש