רחל המשוררת
רחל בְּלוּבְשְׁטֵיין סלע
מהמשוררות הבולטות בשירה העברית החדשה
1890 – 1931
רחל (רעיה) בלובשטיין סלע, הידועה בשמה 'רחל המשוררת' נולדה ברוסיה, בעיר סרטוב שעל גדות נהר הוולגה ב-20 בספטמבר 1890.
סבה מצד אמה, היה רב הקהילה היהודית של קייב. אביה הִקְפִּיד על קיום הדת היהודית. אמה הקפידה מאוד על חינוך להשכלה לילדיה ולרחל הוענקו שיעורים בעברית בילדותה. בצעירותה עברו הוריה לפולטבה שבאוקראינה, שם למדה בבית הספר היהודי ובגימנסיה כללית. בהַשְפָּעַת אחיה יעקב גילתה נטיות ציוניות והצטרפה לתנועת נוער ציונית. בגיל 15 החלה בכתיבת שירים ברוסית.
האם סופיה נִפְטְרָה ב-1906, כשהייתה רחל בת 16. בגיל 17 עברה עם אחותה שושנה לקייב, שם גרה האחות הבְּכוֹרָה, ליזה. רחל למדה שם ציור.
ברחובות ובכינרת
ב-1909, כשהיא בת 19, באה לסייר בארץ ישראל עם אחותה שושנה. השתיים, שהיו בדרכן לאיטליה ללמוד שם אומנות ופילוסופיה, החליטו להישאר בארץ. הן הִתיישבו במושבה רחובות ולמדו עברית מהַאֲזָנָה לילדים בגן הילדים. בהמשך הִצטרפה אליהן אחותן בת שבע. אביהן עלה לארץ עם רַעייָתו השלישית שנה אחרי רחל ושושנה והתגורר בתל אביב.
רחל רצתה לעסוק בחַקְלָאוּת, ולכן עברה ב-1911 ל"חוות העלמות" הלימודית בחוות כנרת. שם נפגשה עם ברל כצנלסון ועם אהרן דוד גורדון, שהשפיעו עליה רבות. שם גם הִכִּירה את זלמן רובשוב (לימים – זלמן שזר, נשיא המדינה השלישי), ובין השניים נוצר קשר רומנטי. היא הִקדישה לו אחדים משיריה.
בצרפת וברוסיה
ב-1913 נסעה רחל לצרפת ולמדה אגרונומיה באוניברסיטת טולוז. שם התאהבה במהנדס יהודי ששמו מיכאל ברנשטיין.
עם סיום לימודיה ב-1914 יצאה לבקר את משפחתה ברוסיה ולא שָבָה לארץ ישראל בְּשֶל מלחמת העולם הראשונה. ברוסיה עסקה בהוֹרָאַת ילדי פְּלִיטִים יהודים. שם כנראה נִדְבְּקָה במחלת השַחֶפֶת.
המחלה
ב-1919 חזרה רחל לארץ ושבה לקבוצת דגניה ואל הכינרת האהובה עליה. בדגניה היא הייתה פעילה בתחום התרבות ועבדה בעיקר עם ילדי הקבוצה.
לאחר תקופה קצרה נתגלתה אצלה מחלת השחפת. המחלה גרמה לגֵירוּשָה מדגניה. היא נדדה בין צפת, ירושלים ותל אביב, שבה בילתה את שנותיה האחרונות בחדר קטן בעליית הגג של בית ברחוב בוגרשוב 5. היא הִתְפַּרְנְסָה מפרסום שיריה בעיתון "דבר" ומקִצְבָּה חודשית מְצוּמְצֶמֶת שיָרְשָה מאביה.
שירתה
רחל היא אחת המשוררות האהובות על קוראי השירה העברית. שירתה תופסת מקום נכבד בתרבות העברית והיא נלמדת בבתי-הספר. רבים משיריה הוּלְחֲנו וּבוּצְעו בידי יוֹצְרִים רבים. שיריה אף תורגמו לשפות אחדות .
את שיריה הראשונים כתבה רחל בנעוריה ברוסית. שירים אלה תורגמו מאוחר יותר לעברית.
הם הִצְטַייְנוּ בפשטות והִתְחַבּבוּ על הקוראים מהרגע הראשון.
את רוב שיריה כתבה רחל בשש השנים האחרונות לחייה, מתוכם שירים רבים נכתבו על הצִיפּייָה שלה ליום מותה.
שני קוֹבְצֵי השירה הראשונים של רחל התפרסמו עוד בחייה; הקובץ האחרון יצא לאור לאחר מותה.
שמותיהם של קובצי שירתה, "מנגד" ו"נבו", סִמְלִיים לחייה הטראגיים – בחייה הקצרים לא הספיקה רחל לְמַמֵש את עצמה, הן בתְחוּם השירה והן בתחום חייה האישיים.
רחל עסקה גם בתרגום. בשנת 1935 כונסו כל כתביה, שכללו גם תרגומי שירה ומסות, למכלול אחד הנקרא 'שירת רחל'.
מותה
רחל נפטרה מהשחפת ב-16 באפריל 1931, בת ארבעים, בבית החולים הדסה בתל אביב, ונקברה, כפי שביקשה בבית הקברות כנרת.
בחודש נובמבר 2017 השיק בנק ישראל שטר חדש של 20 שקלים ועליו דיוקנה של רחל.
הערך רחל המשוררת נמצא בידיעות: 20.11.17