קישון אפרים
אפרים קישון
סופר, סאטיריקן, עיתונאי, מחזאי, תסריטאי, במאי קולנוע ותיאטרון
1924 – 2005
אפרים קישון, מגדולי הסאטיריקנים בארץ ובעולם, נולד בשנת 1924 בבודפשט בירת הונגריה בשם פֶרֶנץ הופמן.
בתום מלחמת העולם השנייה, לאחר שברח ממחנות הריכוז עלה לארץ בחודש מאי 1949.
תחנתו הראשונה של קישון בישראל הייתה מעברת "שער העלייה" ליד חיפה. משם הוא הצטרף לקיבוץ כפר החורש.
בקיבוץ עבד כסניטר. בזמנו הפנוי, אחרי שעות העבודה, למד עברית מספרי דקדוק ישנים.
כך עשה את צעדיו הראשונים בשפה העברית.
לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. שם התקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי "אוי קלט"
בתפקיד עורך לילה.
בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב"אולפן עציון" בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימודי השפה העברית.
כבר בעת לימודיו באולפן החל קישון לכתוב סאטירות בעברית והציע אותן לכל מערכות העיתונים בארץ.
פניותיו נדחו פעמים רבות. העיתון "דבר" היה הראשון שהדפיס סאטירה בעברית מפרי עטו של קישון: "תעלת בלאומילך".
בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, "העולה היורד לחיינו", ובו תיאור הומוריסטי של עולמו של העולה החדש.
בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון "הבימה" את המחזה הראשון שלו:
"שמו הולך לפניו", שהיה להצלחה גדולה.
באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון "מעריב". הטור הפופולארי שכתב,"חד גדיא",
הופיע ב"מעריב" באופן קבוע במשך כ-30 שנה.
את סרטו הראשון "סאלח שבתי", כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ.
קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית אשר תורגמו ל-37 שפות, ובהם: "אלף גדיא וגדיא",
"באחד האמשים", "סליחה שניצחנו", "גומזים גומזים", "חור במסך", "פרטאצ'ה אהובתי", "ספר משפחתי".
ספריו של קישון זכו לתפוצה של מעל ל- 40 מיליון ספרים בעולם והוא נחשב לסופר העברי הנקרא ביותר בעולם.
ספריו הפכו לרבי מכר ומחזותיו הוצגו ומוצגים עד היום.
אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם.
בשנת 2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
קישון נפטר בחודש ינואר 2005 והשאיר אחריו 3 ילדים ו- 6 נכדים.
קישורים נוספים: