Browsing Archives

אנשים

לאה גולדברג

לאה גולדברג    

1911 – 1970

 

הצילום: לאה גולדברג בשנת 1946 (ויקיפדיה)

מהמשוררים העבריים החשובים בעָת החדשה, סופרת למבוגרים ולילדים, מְתַרְגֶמֶת, מְבַקֶרֶת וחוֹקֶרֶת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, פרופסור לספרות כללית והַשְווָאָתִית באוניברסיטה העברית בירושלים, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970.

לאה גולדברג נולדה ב-29 במאי 1911 בקניגסברג שבמחוז פרוסיה המזרחית של גרמניה (כיום רוסיה). בשנות חייה הראשונות התגוררה המשפחה בקובנה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נֶאֶלְצו בני המשפחה לברוח לרוסיה. כששָבו לליטא בתוֹם המלחמה עִינו חיילים ליטאים מהצבא הלבן את אביה, שהואֲשַם בקומוניזם. כתוֹצָאָה מִכָּך, ככל הנראה, סבל האב ממחלת נפש.

גולדברג למדה בגימנסיה העברית בקובנה ובהמשך למדה פילוסופיה ושפות שמיות באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון. בתום לימודיה חזרה לליטא ועסקה בהוֹרָאַת הספרות בגימנסיה העברית.

בשנת 1935 עלתה לישראל. בשנה זו יצא לאור ספר שיריה הראשון.

אמה עלתה לארץ שנה אחריה, והשתיים עברו להתגורר יחדיו בתל אביב.

גולדברג כתבה עבור העיתונים 'במחנה', 'דבר', 'על המשמר' ו'משמר לילדים', הייתה בין עוֹרְכֵי 'דבר לילדים' וערכה את 'אורות קטנים', עיתון לילדי יהדות התְפוּצוֹת.

היא עבדה כמורה בבית ספר וכעורכת ספרי ילדים בספרית פועלים. לְפַרְנָסָתָהּ חיברה זַמְרִירֵי פִּרְסוֹמֶת.

בשנת  1950 עברה עם אמה להתגורר בירושלים והקימה באוניברסיטה העברית את החוג לספרות כללית והשוואתית. היא עמדה בראשו במשך כעשור, עד יום מותה.

בְּנוֹסָף לכתיבה ולהוראה גולדברג תרגמה ממיטב יצירות הקלאסיקה העולמית, ובהן: 'מלחמה ושלום' של טולסטוי, 'סיפורים' של צ'כוב, 'ילדות' של גורקי, מחזות ושירים של שייקספיר ושל איבסן. כמו כן, כתבה ביקורת ספרים וביקורת תיאטרון ושלחה ידה גם בציור.

בשנת 2005 התפרסמו יוֹמָנֶיהֶ האישיים. היא החלה לכתוב אותם בעברית, באוקטובר 1921 בקובנה כשהייתה בת עשר בלבד.

יצירתה למבוגרים ולילדים

לאה גולדברג לא כתבה שירה לְאוּמִית או 'מְגוּיֶסֶת' אלא עסקה בנושאים אִישִיים ואוניברסליים. היא לא נישאה ולא הקימה משפחה. שיריה מְשַקְפִים בְּדִידוּת גדולה לצד ניִסְיוֹנוֹת למצוא אהבה.

רבים משיריה עוסקים בתיאורי נוֹף וטֶבַע – בנוף הישראלי ובנוף האירופי ובמוֹרֶשֶת שאותם השאירה מאחוריה עם עלייתה לישראל.

כמו אחרים מבני דוֹרָהּ הושפעה גם היא ממאורעות השואה.

לאה גולדברג חיברה יצירות רבות לילדים: היא כתבה ספרי ילדים, שארבעה דורות של ילדים גדלו וממשיכים לגדול עליהם. ספרי הילדים שלה ובייחוד 'דירה להשכיר', 'איה פלוטו' ו'המפוזר מכפר אז"ר' – פופולריים מאוד ונמכרים היטב גם היום.

'ידידי מרחוב ארנון' הוא ספר הילדים הראשון שלה בפרוזה. הוא מביא סיפורים מהֲווַי רחוב ארנון בתל אביב, שבו התגוררו לאה ואמה (בבית מספר 15). בנוסף כתבה שירי ילדים, אשר רבים מהם התפרסמו ואף זָכו לִלְחָנִים.

פרס ישראל – לאחר מותה    

לאה גולדברג, שהייתה מְעַשֶנֶת כְּבֵדָה, נִפְטְרָה ב-15 בינואר 1970 ממחלת הסַרְטָן. היא נִקברה בהר המְנוחות בירושלים, בחֶלְקַת הפרופסורים. את פרס ישראל לספרות יפה שבו זכתה באותה שנה, קיבלה בשמה אמה צילה, שנפטרה 11 שנים אחרי בתה. על מַצַבְתָה ביקשה צילה שייֵחָרְטו ארבע המילים: "אמהּ של לאה גולדברג".

 

 

בחודש נובמבר 2017 השיק בנק ישראל שטר חדש של 20 שקלים ועליו דיוקנה של לאה גולדברג

הצילום: אתר בנק ישראל

 

הערך לאה גולדברג נמצא בידיעות: 20.11.17

 

 

להט שלמה

שלמה (צ'יץ') להט

1927 – 2014

שלמה להט ויקיפדיה

 ראש העיר המיתולוגי של תל אביב יפו , שלמה (צ'יץ) להט, הלך היום  לעולמו  בגיל 87.

להט נולד בגרמניה ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1933.

בגיל 17 הצטרף ל"הגנה".

הוא שירת שנים רבות בצה"ל והיה, בין השאר: מפקד חטיבה 7  וראש אכ"א.

הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף בשנת 1973.

בשנים 1993-1974, במשך כעשרים שנה, לאורך ארבע קדנציות – כיהן כראש עיריית תל אביב יפו ותרם רבות לחיי החברה והתרבות בעיר .

הוא הפך את תל אביב למרכז תרבות – לעיר צעירה, עיר ללא הפסקה.

צ'יץ הקים, בין השאר, את הסינמטק, את מרכז סוזן דלל ואת הטיילת של תל אביב הנקראת על שמו.

להט יזם את עצרת השלום שהתקיימה בתל אביב ב -4 בנובמבר 1995, שבה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין.

לוי צביקה

צביקה לוי

 

1948 – 2018

צביקה לוי עם חיילים בודדים (ויקיפדיה)

 

הלך לעולָמו צביקה לוי  

 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים' 

אל"מ במיל' צביקה לוי 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים', חתן פּרס ישראל למִפעל חיים, הלך לעולמו בשבת, שְבועיים לפני יום הולדתו ה-71. במשך עֶשרות שנים טיפל לוי במִסְגֶרֶת התנועה הקיבוצית באלפיֵ חיילים שעלו ארצה ללא משפְּחותיהם, סִייַע להם במְצִיאַת משפחות מְאַמְצוֹת וגִייֵס לְמַעֲנָם מיליונֵי שקלים בתְרוּמוֹת. אלפֵי חיילים זָכוּ לבתים בקיבוצים ולמשפחות מְאַמְצוֹת. הוא טיפל בִּמְסִירוּת גם במשפחות שַכּוּלוֹת.

הרמטכָּ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והרמטכ"ל המְיועד אלוף אביב כוכבי סָפְדוּ לצביקה: "לֶכְתוֹ היא אֲבֵידָה גדולה לאלפי חיילים וחיילות בודדים שצביקה היה להם לאב שני ולמשפחה. במשך עֶשרות שנים לחם צביקה למען החיילים – עוֹדֵד את עֲלִייָתָם ארצה וסידר להם בית ומשפחות מְאַמְצוֹת". הרמטכ"לים כתבו עוד כי "רוח עשייתו הברוכה תלווה את צה"ל, שמרכין ראש במותו ומשתתף בצַעֲרָם של רַעיָיתוֹ נעמי וילדיו".

ניר מאיר, מַזְכַּ"ל התְנועה הקיבוצית אמר אתמול: צביקה הֵקִים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברֵי הקיבוצים מפעל חיים. אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך את המפעל הציוני והֶחשוב הזה.

צביקה, תושב קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, הִתְמוֹדֵד בשנים האחרונות עם מחלת נִיווּן שְרִירִים.

לפני שבוע הִצְלִיחַ לְהַשְלִים את ספר הילדים 'סוף טוב – מסיפורֵי סבא צביקה', שכתב בעֶזרת שְרִירֵי העיניים שנוֹתְרוּ פְּעילים בגוּפוֹ המְשוּתָק. הספר צָפוּי לָצֵאת לִמְכירה ביום הולַדתו, ב-13 בינואר, וכל הַכְנָסוֹתָיו יועברו לסִיוּעַ למשפחות של חולי ALS .

הַלְוָויָיתוֹ של לוי תֵיעָרֵך בקיבוצו יִפְעַת ביום שני בשעה 14:00.

ליפשיץ נחמה

נחמה ליפשיץ

2017-1927

(ויקיפדיה)

 

בתל אביב הָלכָה לְעולמה ב-21 באפריל 2017 הזמרת נחמה ליפשיץ. בת 90 הייתה במותה.

נחמה ליפשיץ נולדה בשנת 1927 בעיר קובנה שבליטא למשפחה יהודית ציונית.

במלחמת העולם השנייה בָּרְחָה עם הוריה ואחותה לאוזבקיסטן.

בשנת 1946, אחרי המלחמה, שָבָה לליטא הסובייטית ולמדה באקדמיה למוזיקה. בשנת 1957 החלה לְהוֹפִיע כסולנית של התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית של וילנה. היא החלה להופיע בשירים ביידישש ובעברית וערכה מסע הופעות ברחבי ברית המועצות.

בתקופת המשטר הסובייטי בברית המועצות הייתה מְסוֹרֶבֶת עלייה. היא הפכה להיות לסֵמֶל ולפה ליהדוּת הדְמָמָה ולחלום של יהודי ברית המועצות לעלות לישראל.

בחודש מרץ 1969 עלתה ליפשיץ לישראל וזָכְתָה לקבלת פנים נרגשת. הופעת הבְּכוֹרָה שלה בארץ נערכה בהיכל התרבות בתל אביב במַעֲמַד רֹאשַת הממשלה דְאָז גולדה מאיר.

בהופעותיה שרה ביידיש ובעברית שירים, כמו 'ירושלים של זהב', 'הליכה לקיסריה' ו'עם ישראל חי'. היא הוזמנה לנסוע למסע הופעות בארצות הברית, אוסטרליה, אנגליה ואמריקה הלטינית.

נחמה ליפשיץ למדה בארץ סַפְרָנוּת והייתה מנהלת הסִפרייה העירונית למוזיקה בתל אביב. היא הייתה יושבת ראש המועצה העולמית של תרבות היידיש.

בשנת 1978 זכתה בפרס איציק מאנגר ליצירה סִפרותית ביידיש. בשנת 2004 קיבלה תוֹאַר יַקִירַת תל אביב-יפו.

נחמה ליפשיץ עם ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר קוננצרט בלינקולן סנטר בניו יורק ב-1969 (ויקיפדיה)