מילים ומושגים

טינף

טִינֵף – לִכְלֵך

השורש: ט.נ.ף

שם הפועל: לְטַנֵף

שם תואר: מְטוּנָף

שם עצם: טִינוֹפֶת – לכלוך, זוהמה, פסולת

בלשון הדיבור – טינופת היא כינוי גנאי לאדם שעשה מעשה לא שפל

 

דוגמאות:

המטיילים השאירו בשטח את כל הטינופת.

כשנכנסתי הביתה ראיתי שהמטבח מטונף והתחלתי מיד לנקות.

אל תהיה חבר שלו, הוא טינופת!

 

הערך טינף נמצא בידיעות: 03.03.20