אנשים

אבנרי אורי

אורי אבנרי

1913 – 2018

אורי אבנרי (ויקיפדיה)

פעיל השמאל, העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, הלך הבוקר לעולמו, בגיל 95. אבנרי לחם כל חייו למען השגת הסכמי שלום עם מדינות ערב ועם הפלסטינים, נגד כפייה דתית ואפליה עדתית ובעד שוויון וזכויות אדם.

מגרמניה לישראל

אבנרי נולד בשנת 1923 בגרמניה, האחרון מתוך ארבעה ילדים במשפחת אוֹסטרמן. אב המשפחה היה בנקאי עשיר בהאנובר. בסוף שנת 1933, כעשרה חודשים אחרי שהנאצים עלו לשלטון, עזבה משפחת אוסטרמן את גרמניה, עלתה ארצה והתיישבה בתל אביב. שני ההורים עסקו כאן בעבודות כפיים כדי לפרנס את ילדיהם.

הבן הבכור במשפחה התגייס לצבא הבריטי, לחם במלחמת העולם השנייה ונהרג באפריקה. מצבה הכלכלי של המשפחה הידרדר ואורי, הבן הצעיר, עזב את הלימודים כדי לעזור להוריו. הוא היה בן 14 בלבד כשהחל לעבוד בעבודות שונות. בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים ורכש לעצמו השכלה.

מימין לשמאל

במקביל לעבודה וללימודים העצמאיים היה מעורב בפוליטיקה, ודווקא בצד הימני של המפה. למשך מספר שנים היה חבר באצ"ל, אחר כך שימש כמזכיר של יו"ר ההסתדרות הציונית החדשה (שהוקמה על ידי הרוויזיוניסטים) וגם כתב מאמרים לעיתונים והרצה  על מצבם של היהודים בארץ ובעולם.

בסוף שנת 1947, כשפרצה מלחמת העצמאות, הצטרף אבנרי להגנה והשתתף בעשרות קרבות. כעבור כשנה נפצע קשה ואושפז בבית החולים לשבועות ארוכים.

בתום המלחמה פרסם את הספר "בשדות פלשת – 1948", ובו דברים שכתב כחייל במהלך הקרבות. הספר זכה להצלחה גדולה, אבל אבנרי חש שהקוראים לא מבינים נכון את המסר האנטי מלחמתי שרצה להעביר ופרסם ספר נוסף, "הצד השני של המטבע", אשר תיאר את הצדדים המכוערים של המלחמה וגם העביר ביקורת קשה על הפוליטיקאים. פרסום הספר נאסר זמן קצר לאחר הופעתו.

השבועון 'העולם הזה'

בשנת 1950 השתמש בכסף שקיבל ממשרד הביטחון ובמה שהרוויח מספרו הראשון ורכש שבועון כושל בשם "העולם הזה". כעורך הראשי של השבועון הצליח אבנרי להפוך אותו לעיתון מצליח, אנטי ממסדי ולוחם, שחושף פרשיות שחיתות, מטיף לדו קיום בין יהודים לערבים, קורא להקמת מדינה פלסטינית ולוחם נגד שלטון מפא"י והאפליה העדתית.

אבנרי לא היסס להשתמש באמצעים של "עיתונות צהובה". אלה היו דברים יוצאי דופן בעיתונות הישראלית של שנות החמישים והששים. "העולם הזה" של אבנרי השפיע רבות על עולם העיתונות בארץ. עיתונאים רבים התחילו את הקריירה העיתונאית שלהם בעיתון זה.

חבר כנסת

בשנת 1965 הקים את תנועת "העולם הזה – כוח חדש" ונבחר לכנסת. לאחר שתי קדנציות היה שותף להקמת מחנה של"י (שלום לישראל, שוויון לישראל) וחבר כנסת מטעמו. בנוסף היה שותף בהקמת תנועות שלום כמו "גוש שלום" ו"הרשימה המתקדמת לשלום".

במסגרת הפעילות הפוליטית דיבר אבנרי על "המרחב השמי", רעיון האומר כי במרחב המזרח-תיכוני קיים לאום משותף – הלאום השמי – שכולל קבוצות שונות כמו הלאומים העברי והערבי. לדבריו, על הלאום השמי להתאחד ולהיאבק יחד נגד האימפריאליזם המערבי והסובייטי. אחרי מלחמת ששת הימים קרא אבנרי להקמת מדינה פלסטינית בשטחי רצועת עזה והגדה המערבית, שתהיה בקשרי פדרציה עם מדינת ישראל.

ביולי 1982, כחודש אחרי שהחלה מלחמת לבנון, עורר אבנרי סערה כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות.

בשנת 1990 מכר אבנרי את "העולם הזה" אך המשיך במאבקיו. הוא היה פעיל בכמה גופי שמאל רדיקלי ועד יום מותו לא חדל מדרישתו להקים מדינה פלסטינית ולהגיע להסדרי שלום עם שכנינו.

העברית

במהלך עבודתו העיתונאית היה אחראי למספר חידושים לשוניים בעברית, ובהם המלים בליין, אלתור, מחזמר, חינמון וחללית.

רחל

אבנרי היה נשוי לרחל, שנפטרה בשנת 2011. נישואיהם נמשכו 58 שנים, והם בחרו שלא להביא לעולם ילדים.

 

image_print