חדשון בעברית קלה
בישראל מציינים בכ"א בטבת את יום השפה העברית. זאת על פי החלטת ממשלת ישראל בשנת תשע"ג – 2012 כי יום כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה, יהיה יום מיוחד לכבוד השפה העברית.
ביום זה מתקיימים בכל רחבי הארץ אירועים ופעילויות בנושא השפה העברית:
בבתי הספר, במוסדות תרבות, וגם בתקשורת.
בראשון לציון מתקיים בשבוע זה פסטיבל 'לשון ראשון'.
מידע רב על השפה העברית אפשר למצוא באתר האקדמיה ללשון העברית.
ביום כ"ט בנובמבר ( 29 בנובמבר) 1947, החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית. בהחלטה זו, החלטת החלוקה של ארץ ישראל, נקבע כי ירושלים וסביבתה יהיו תחת פיקוח בינלאומי.
ההצעה נתקבלה ברוב של 33 קולות. 13 מדינות הצביעו נגד ההחלטה, 10 מדינות נִמנְעוּ ומדינה אחת נֶעֶדרָה.
המדינות שהצביעו בעד: אוסטרליה, אוקראינה, אורוגוואי, איסלנד, אקוודור, ארצות הברית, בוליביה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, ברית המועצות, גואטמלה, הרפובליקה הדומיניקנית, דנמרק, דרום אפריקה, האיטי, הולנד, הפיליפינים, ונצואלה, לוקסמבורג, ליבריה, נורבגיה, ניו זילנד, ניקרגואה, פולין, פנמה, פרגוואי, פרו, צ'כוסלובקיה, צרפת, קוסטה ריקה, קנדה, שבדיה.
המדינות שהצביעו נגד: איראן, אפגניסטן, הודו, טורקיה, יוון, לבנון, מצרים, סוריה, עיראק, ערב הסעודית, פקיסטן, קובה, תימן.
המדינות שנמנעו מהצבעה: ארגנטינה, אתיופיה, בריטניה, הונדורס, יוגוסלביה, מקסיקו, סין, צ'ילה, אל סלוודור, קולומביה.
נעדרה: תאילנד (אז "סיאם").
הנהגת היישוב היהודי קיבלה את התוכנית, אף על פי שחלקים מארץ ישראל לא נכללו בשטח המדינה היהודית.
היישוב קיבל בשמחה רבה את ההחלטה על הקמת מדינה יהודית.
רבים יצאו לרחובות ורקדו. גם בִּקהילות יהודיות בעולם חגגו רבים.
לעומת שמחת היהודים, הערבים דָחוּ את התוכנית. נציגיהם דחו את ההחלטה ואף הִזהִירו כי התנגדות זו עלולה להיות אַלִימָה.
למחרת ההצבעה באו"ם פתחו הערבים בארץ ישראל ובארצות ערב במעשי אֵיבָה נגד היישוב היהודי וקהילות יהודיות וכך פָּרצָה מלחמת העצמאות.
לאחר זמן קצר, הודיעה ממשלת בריטניה כי, שלטונה בארץ ישראל יסתיים ב-15 במאי 1948.
קישורים:
בתמונות: שמחה בכ"ט בנובמבר
הצילומים: מתוך ארכיון הכנסת
הערך כ"ט בנובמבר נמצא בידיעות: 29.11.17
בישראל חוגגים את "יום המשפחה" ב- ל' בשבט,
היום השלושים בחודש שבט
אם תִראו ברחובות ילדים וְאָבוֹת עם זרי פרחים צִבעוניים בידיים וחִיוך על הפָּנים, ובחנויות תִראוּ בלונים ושוקולדים בצורת לֵב – תרגישו ש"יום המשפחה" הגיע.
כשהחליטו בארץ לְצַייֵן את יום הָאֵם, כפי שנהוג גם במקומות אחרים בעולם, בָּחֲרוּ בתאריך ל' בשבט – יום מוֹתָהּ של הנרייטה סֹאלד.
הנרייטה סאלד נולדה בבולטימור שבארצות הברית בשנת 1860. בשנת 1897 הצטרפה לתנועה הציונית ובשנת 1912 יִיסדה את "הדסה" – הסתדרות הנשים הציוניות בארצות הברית. בשנת 1920 עלתה ארצה. בישראל היא הקימה את בית הספר הראשון לאחיות בארץ ויָזמָה הקמת מַחלָקוֹת לְשֵירוּתִים סוציאליים בָּרָשוּיוֹת המקומיות.
עם עֲלִייַת הנאצים לשלטון החליטו בסוכנות היהודית לפעול למען הַעֲלָאַת ילדים יהודים ארצה והקימו את "עֲלִייַת הנוער". הנרייטה סאלד עמדה בראש
"עליית הנוער" משנת 1933 עד מותה בשנת 1945.
אלפי ילדים זָכוּ לעלות לארץ במסגרת "עליית הנוער" וּלְהִיקָלֵט בָּהּ.
הנרייטה סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, נֶחשֶבֶת ל"אֵם עליית הנוער".
שנים רבות חגגו בארץ את "יום האם". במשך הזמן, עִם השינויים בְּמַעֲמַד האישה וּבַחֲלוּקַת התפקידים במשפחה, הפך "יום האם", ל"יום המשפחה". מְצַייְנִים את יום המשפחה בְּאֵירוּעִים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. בכיתות רבות הילדים כותבים ומקשטים "מַתכּוֹן למשפחה מאושרת": קילוגרם אהבה, קילוגרם חיוך, אלף נשיקות וחיבוקים.
זהו מתכון שכדאי לכולם לנסות…
משפחות רבות חוגגות את יום המשפחה בפעילות משפחתית נעימה, וגם עם מתנות.
"יום המשפחה" חָל השנה ביום שישי, 31 בינואר. זה הזמן להכין או לקנות מתנה של אהבה לבני המשפחה !
בשנת 2005 קיבל האו"ם החלטה, כי יום 27 בינואר יהיה יום הזיכרון הבין לאומי לשוֹאָה. יום זה הוא יום שִחרוּר מַחֲנֵה הַהַשמָדָה אושוויץ בִּידֵי הצבא האדום.
בישראל קיים תאריך מיוחד לציוּן יום הזיכרון לשואה ולגבורה: כ"ז בניסן. תאריך זה מסמל את מֶרֶד גטו ורשה.
עִם זאת, בישראל מציינים גם את יום הזיכרון הבין לאומי לשואה. נְצִיגִים של ממשלת ישראל, וכן דיפלומטים המְכַהֲנִים בישראל מבקרים
ב"יד ושם" ומניחים זֵרֵי פרחים. טִקסֵי זיכָּרוֹן מתקיימים ביום זה במקומות שונים בארץ.
ט"וּ בִּשבָט – יוֹם הוּלֶדֶת הַכְּנֶסֶת
בט"ו בשבט מציינים את יום ההולדת של הכנסת בישראל
בט"ו בשבט תש"ט – 14 בפברואר 1949 – נפתח המוֹשָב החגיגי הראשון של הָאֲסֵפָה הַמְכוֹנֶנֶת. את הישיבה הראשונה ניהל הנשיא הזמני, ד"ר חיים ויצמן. השתתפו בה הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ונכבדים נוספים. הטקס התקיים בבניין הסוכנות בירושלים. הוא נפתח בהדלקת נֵרוֹת נְשָמָה לְזֵכֶר חַלְלֵי השוֹאָה וּמִלחֶמֶת הָעַצמָאוּת.
יומיים לאחר מושב הפתיחה החליטה האספה המכוננת כי בֵּית-הַמְחוֹקְקִים של מדינת ישראל יִיקָרֵא "כנסת". מקור השם "כנסת" בשמה של "כנסת הגדולה", המוֹסָד הָעֶליוֹן של רָאשֵי ישראל וַחֲכָמֶיהָ, שהתכנס בירושלים לאחר שִיבַת היהודים מִגָלוּת בָּבֶל במאה החמישית לִפני הַספִירה.
מספר חברי הכנסת נִקבַּע לפי מספר חברי "כנסת הגדולה" – 120 חכמים.
בכנסת – 120 חַ"כִּים.
באביב פורחות גם האלרגיות
עדיין לא שכחנו את מחלות החורף והנה מגיעות האלרגיות של האביב
האביב מתחיל באופן רשמי ב-21 במרץ אבל יש אנשים שאינם צריכים להסתכל בלוח השנה כדי לדעת שהאביב הגיע.
הם סובלים מאלרגיה ש"פורחת" באביב.
האלרגיה הזו נקראת "קדחת השחת". המקור שלה בפריחה של עצים ופרחים, המפזרים אבקה באוויר בתקופה זו של השנה.
האבקה גורמת לתופעות אלרגיות אצל רבים: נזלת מֵימִית, התעטשויות רבות, גירוי בעיניים ובאוזניים, עיניים אדומות ודומעות וקוצר נשימה.
אז מה עושים?
סוגרים את החלונות ומתרחקים ממקומות של פריחה. ואם התופעות האלרגיות בלתי נסבלות, הולכים לרופא שיתאים טיפול.
תרופות נגד אלרגיה ממשפחת האנטי-היסטמינים, עשויות להקל ולהרגיע.
בכל מקרה כדאי לזכור שהתופעות האלה הן תופעות עונתיות שיחלפו בעוד שבועות אחדים, ויחזרו רק בעוד שנה.
ולמי שאינו סובל מאלרגיה מומלץ לפתוח את החלונות, לנשום עמוק, להריח את ריח פריחת ההדרים המשגעת וליהנות מכל היופי שמסביב באביב.