Browsing Category

השפה העברית

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?

מה המילה השכיחה ביותר בעברית?
אליעזר בו יהודה (הצילום: ויקיפדיה)

מה המילה השְכִיחָה ביותר בעברית?

לא תַאֲמִינוּ!

האם שאלתם את עצמכם פעם מהי המילה הרוֹוַחַת ביותר בשימוש בעברית?

אם כן ואם לא: הנה התשובה שקיבלנו מהאקדמיה ללשון העברית.

המילה הנְפוֹצָה ביותר בעברית היא: 'לֹא'. לא יֵיאָמֵן, נכון?

עוד מילים שְכִיחוֹת במיוחד הן: 'אֶת', 'כֹּל' ו'אֵין' והפעלים: 'הָיָה' ו'אָמַר', ובלשון המדוברת גם המילה 'זֶה' והמילה 'אֲנִי'.

כמה מילים יש בשפה העברית?

כמה מילים יש בשפה העברית?
הצילום: ויקיפדיה

כמה מילים יש בשפה העברית?

תָלוּי איך סופרים

התשובה לשאלה הפשוטה: 'כמה מילים יש בשפה העברית?', אינה פשוטה כלל. היא תלויה בשאלות נוספות.

השאלה הראשונה היא: מה סופרים? האם סופרים גם מילים שאולות בעברית משפות אחרות – מילים שנכנסו לעברית בכל התקופות? האם מילים כמו טֵלֵפוֹן, רדיו וטֵלֵוִויזְיָה יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? והאם נספור מילים רבות מאוד שנשאלו בתקופות קדומות יותר, למשל: אִצְטַדְיוֹן (מילה יוונית), אַקְלִים (מילה ערבית ממקור יווני), הֵיכָל (מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (מילה אכדית ממקור שומרי), פרדס (מילה פרסית) ועוד?

ושאלה נוספת: כיצד סופרים? מילונים שונים מציגים מילים בדרך שונה. יש מילונים שמציגים כל משמעות של הפועל כערך נפרד ויש מילונים שמציגים את כל המשמעויות כערך אחד.

משמעות הדבר היא כי אי אפשר לספור במדויק ואפשר רק להעריך כמה מילים משמשות בעברית.

ההערכה היא כי מספר הערכים הראשיים הקיימים במילוני השפה העברית, ובהם גם מילים רבות שנכנסו לעברית בכל התקופות משפות אחרות הוא כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים למיניהם.

לפיכך, מספר הערכים המילוניים בשפה העברית הוא כ־75,000–80,000.

 

בתמונה: מדף מילונים, הספרייה העירונית רמת השרון (ויקיפדיה)
 

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן
הצילום באדיבות האקדמיה ללשון העברית

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסְרוֹן

מילים מחודשות בעברית

לכבוד יום השפה העברית הכינה האקדמיה ללשון העברית תריסר כרזות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד.

הנה כרזות אחדות, שעוצבו לעיר אשדוד ומתפרסמות כאן באדיבות האקדמיה ללשון העברית. כל הכרזות מופיעות באתר האקדמיה.

 

קציף

איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו"שייק פֵּרוֹת" הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם".

מסרון

איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים ("משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע" – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

צהלולים

איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית. במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

רכינוע

איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

מרעש

איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב"י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

תצרף

איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות "כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ" המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

 

כרזות נוספות באתר האקדמיה:

תְּגוּבִית (טוקבק), בְּשֹׂמֶת (ארומה), מַצָעִית (פלייסמט), פְּתִיתוֹנִים (קונפטי)

מַצְבֵעַ (טוש, לורד), דְשוֹנֶת (קומפוסט).
 

העברית – שפה עשירה

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

העברית – שפה עשירה

מטבעות לשון 

בעברית מאות רבות של מטבעות לשון המעשירים ומקשטים אותה.

יום העברית שמציינים מדי שנה בשנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה עמד בשנה שעברה (תשע"ו) בסימן מטבעות לשון.

באתר האקדמיה הופיעו מטבעות לשון רבים. הנה הקישור לאוצר המטבעות באתר האקדמיה.

 

איך אומרים בעברית ספורט?

איך אומרים בעברית ספורט?
הצילום: ויקיפדיה

איך אומרים בעברית ספורט?

התשובה: ספורט

בימים אלה, שבהם כל העולם עוֹקֵב אחרי המשחקים האולימפיים בריו, מעניין לשים לב לכך שלמילה ספורט אין חֲלוּפָה עברית.

המילה התעמלות משמשת לתרגילים, אך לא לעַנפֵי הספורט האחרים: ריצה, קפיצה, שחייה, כדורסל, כדורגל, טניס ועוד.

אליעזר בן יהודה הִצִיע חלופה עברית לספורט: מִלְעָב – המְבוּסֶסֶת על שורש בשפה הערבית שפֵּירוּשוֹ שַעֲשוּע ומופיע בתנ"ך פעם אחת במַשמָעוּת אחרת.

ההיסטוריה מוֹכִיחָה כי ההצעה של בן יהודה לא התקבלה בציבור והספורט נשאר השחקן היחידי במִגרָש

אליעזר בן יהודה (ויקיפדיה)

אליעזר בן יהודה (ויקיפדיה)

 

איפה נמצאת הפריפריה?

איפה נמצאת הפריפריה?
הצילום: ויקיפדיה

איפה נמצאת הפריפריה?

רק לא בשוליים!

האקדמיה ללשון העברית פרסמה השבוע קריאה לציבור להציע חלופה עברית למילה הלועזית פריפריה.

במודעה נכתב גם כי ההצעה שעלתה בוועדה המקצועית באקדמיה היא – שוּלָה (במלרע. ההדגשה על ההברה האחרונה) – צורת נקבה מן המילה שוּל, שוּלַיים.

הפרסום גרם תגובות קשות מצד אזרחים רבים ובהם אנשי הפריפריה, אנשי חברה ופוליטיקאים. הם ראו בה פגיעה באנשי הפריפריה."האזרחים הגרים בגליל ובנגב ולאורך הגבולות – הם הם החלוצים של שנות האלפיים. הם המרכז ולא השוליים" – אמרו.

בעקבות הרעש התקשורתי הודיע נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופסור משה בר-אשר, כי האקדמיה מסירה את ההצעה.

 

הישראלים שואלים. האקדמיה ללשון העברית עונה

הישראלים שואלים. האקדמיה ללשון העברית עונה

מה השאלות הנפוצות בענייני השפה העברית?

במזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית מתקבלות מדי חודש יותר מ-1,300 פניות (כ- 15,000 פניות בשנה) של הציבור בנושאי לשון.

הפניות מגיעות מכל שִכבוֹת הציבור:

פקידים במוסדות ממשלתיים, נציגי המשטרה וצה"ל, מערכת המשפט, מרצים וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, עובדי חֲבָרוֹת ומפעלים, עורכים ומתרגמים, כותבי ספרים ומשוררים, מורים ותלמידים, אזרחים מן השורה וגם ילדים.

לעתים באות בקשות לעזרה בניסוח של הזמנה לאֵירוּעים משמחים, ולְהַבדיל – של כיתוב על מַצֵבה.

יש המבקשים עזרה בבירור מַשמַעוּתוֹ של שם לילד או לילדה או בעִברוּת שם משפחה.

אחרים מבקשים הַכרָעָה בוויכוח או בהִתערבוּת על שאלת לשון. וכבר התקבלו מכתבי תודה כמו זה: "בגללכם נצא למסעדה על חשבוני, אבל לפחות הכרענו בוויכוח" או "בזכותכם מישהי תכין לי קפה כל השבוע".

יש שאלות שאוֹפְייָנִיוֹת לתקופה מסוימת:

למשל בימות החורף השאלה הנְפוֹצה היא אם מרק אוכלים או שותים, ואילו בקיץ שואלים מה ההבדל בין ארטיק לקרטיב. בסוף שנת הלימודים שואלים 'מה ההבדל בין חופש לחופשה'.

נפוצות מאוד הַצָעוֹת לחידושי מילים, ובהן גם הצעות של ילדים:

"להשמיך" (לכסות בשמיכה), "לשרוול" (להפשיל שרוולים), "מנפחה" (במקום משאבה), "מגזריים" (במקום מספריים).

באֲתַר האקדמיה יש טופס מיוחד לשאלות בענייני לשון. לפני שהפונים שולחים את שאלתם הם מוזמנים לבדוק אם יש לה תשובה באתר. במהלך השנים האחרונות התפרסמו באתר מאות תשובות, בייחוד על השאלות החוזרות.

תמר קציר, המרכזת את מערך התשובות, אומרת:

"בזכות השאלות אין יום שלא לומדים בו דבר חדש," ומוסיפה: "אנחנו מִשתַדלִים להשיב על השאלות בתוך זמן קצר ומַקפִּידִים לתת תשובות מקצועיות ומוּסמָכוֹת.

הציבור לא נשאר אָדִיש. ולא פעם מתקבלים מכתבי תודה נרגשים המחממים את הלב."

 

הקישור לפניות הציבור באתר האקדמיה:

http://hebrew-academy.org.il/topic/sheelot_teshuvot/

איך אומרים בעברית?

איך אומרים בעברית?

איך אומרים בעברית?

תִשאֲלוּ את הטלפון החכם

הידיעה פורסמה לראשונה בג' בחשוון תשע"ה 27.10.14

אם אתם רוצים לדעת מהי הַחֲלוּפָה העברית למילה לועזית, כל שעליכם לעשות הוא לחפש את התשובה

באתר האקדמיה ללשון העברית.

את התשובה אפשר לקבל גם בייִשׂוּמוֹן "החלופון" המופיע במתכונת חדשה לשימוש בטלפונים החכמים ובמחשבי הלוח.

בחלופון יותר מאלפיים מילים לועזיות וחלופותיהן העבריות בלִוויית הסברים קצרים.

בחלופון נלמד, למשל, כי 'חֲלוּפָה' היא החלופה העברית למילה אלטרנטיבה

וכי 'יִישׂוּמוֹן' הוא החלופה העברית למילה אפליקציה.

הנה כתובת אתר האקדמיה ללשון העברית:

http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/default.aspx


בצילום: דף הבית של אתר האקדמיה ללשון העברית

בצילום: דף הבית של אתר האקדמיה ללשון העברית

image_print