Browsing Category

השפה העברית

מילים של משפחה

מילים של משפחה
הצילום: ויקיפדיה

מילים של משפחה

מדור לדור

לכבוד יום המשפחה אנחנו מביאים מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית כמה עובדות  על השימוש בעברית של מילים הקשורות למשפחה.

מתחתנים ונישאים

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

והעיקר שיהיה במזל טוב!

אמא או אימא?

המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. עם פרסום כללי הכתיב המלא החדשים (תשע"ז) גם הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם נכתבות ביו"ד: אימו, אימות־(קריאה), אימותינו וכדומה.

חם וחמות, חותן וחותנת

חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה.

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות.

למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן.

כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ, אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת, חָמוֹת; וברבים אֲחָיוֹת, וכך גם חֲמָיוֹת.

לעומת אב, אח וחם, נטיית המילה סָב היא הנטייה הרגילה במילים במשקל זה, כגון רָץ, עָב: סָב, סַב־(המשפחה), סָבִי, סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם, סַבְכֶן, סָבָם, סָבָן. ובנקבה: סָבָה, סָבַת־(המשפחה), סָבָתִי, סָבָתְךָ, סָבָתוֹ, סָבָתֵנוּ וכו'. ברבים: סָבִים וסָבוֹת. לצד הצורות סָב וסָבָה משמשות ביחיד הצורות סַבָּא וסָבְתָא (שמקורן בארמית).

במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן. במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב.

סבות או סבתות?

הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים, כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא סבתות).

סבא רבא, סבתא רבתא

השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.

ומה צורת הרבים? סָבִים גְּדוֹלִים, סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

חמה או חמות?

חָמוֹת – כמו אָחוֹת; וברבים חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.

איך נקרא נכד האח?

לציון נכד האח או האחות נקבע המונח נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.

בן הנין – ריבע או חימש?

בדורות האחרונים רבים זוכים לראות לא רק נכדים ונינים אלא גם בנים ובנות של נינים. על השאלה מהו כינויו של בן הנין היו הדעות חלוקות: מקצת האנשים נקטו את המילה המקראית רִבֵּעַ, ואחרים את המילה המחודשת חִמֵּשׁ, חידוש המיוחס לביאליק.

המחלוקת בין 'ריבע' ל'חימש' הונחה על שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. הוועדה הפנתה את השאלה לציבור, והתברר שבקרב דוברי העברית יש עדיפות ל'חימש'. הנימוק להעדפה זו הוא שטבעי יותר לאדם לספור גם את עצמו בחישוב הדורות – ובן הנין הוא החמישי למניין הדורות כולל סב הסב. ואומנם בשנת תשע"ה אישרה האקדמיה את המונח חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש) לציון בן הנין. צורת הנקבה היא חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה) וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).

בת דוד או בת דודה?

שתי דרכי הבעה מצויות בלשוננו: בדרך הראשונה מתאימים את הצירופים לקרבה המדויקת: 'בן דודה', 'בני דודה', 'בת דוד' וכדומה. נוהגים בה בייחוד דוברים ממוצא מזרחי. בדרך השנייה נוהגים להחיל את ההתאם במין ובמספר על הצירוף כולו: זכר יחיד – 'בן דוד'; נקבה יחידה – 'בת דודה'; זכר רבים – 'בני דודים'; נקבה רבות – 'בנות דודות'. דרך זו נוקטים בייחוד דוברים ממוצא אשכנזי. לשתי הדרכים יש על מה לסמוך, ושתיהן כשרות.

האם אחד משלישייה נקרא תאום?

המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא "תאומי שלישייה".

 

 

באסה, סבבה ואחלה

באסה, סבבה ואחלה
הצילום: ויקיפדיה

באסה, סבבה ואחלה

מילים מערבית בעברית

הזמרת הישראלית נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון בשנה שעברה, פִּרְסְמָה בשבוע שעבר שיר חדש: 'בָּאסָה סַבַּבָּה'. בקליפ החדש הוּשְקְעוּ כמיליון שקלים. כבר בימים הראשונים לאחר שהִתְפַּרסם זָכָה הקליפ ליותר ממיליון צְפִיוֹת ביוטיוב.

סָפֵק אם הצופים הרבים ואלה שיָשירו ויִרקדו עם השיר בכל רחבֵי העולם יודעים ששתי המילים – באסה ו-סבבה הן מילים מערבית שחָדְרוּ לסלנג בעברית. סבבה מְתָאֶרֶת הרגשה טובה, מצב טוב. תשובה חִיוּבִית. באסה מַבִּיעָה הרגשה רעה, מְתָאֶרֶת מצב רע. עכשיו שתי המילים יַחְדְרו לשפה של מיליונֵי בנֵי אדם ברחבֵי העולם. למה לא? סַבַּבָּה!

משפחה אחת, שכנות

העברית והערבית שייכות לאותה משפחת שפות: השפות השמיות. הן הושפעו וממשיכות להיות מושפעות זו מזו. ההשפעה נובעת מהשכנות בין שני העמים.

הנה רשימה חלקית של מילים שחדרו מהערבית לעברית והפירוש שלהן בעברית. רובן מילות סלנג. לא תמיד הפירוש המקורי בערבית והפירוש שקיבלו בעברית זהים:

אהבל –   טיפש, אידיוט

אחלה –  טוב, מצוין, מילה של שביעות רצון

אינשאללה –  הלוואי

אסלי –  אמיתי, אותנטי

באסה – תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש. מכאן נגזרים גם הפעלים: לְבָאֵס, לְהִתְבָּאֵס.

בּוּגֶ'רָס –  מצב מסובך, בלגן

בסטה –  דוכן בשוק

הצילום: ויקיפדיה

גַּ'בֶּל, גַ'בְּלָאוֹת – הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.

ג'ורה בִּיוּב

ג'מעה –   חברֶ'ה

ג'ננה – מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים או מביאים למישהו אחר.

דאווין –  פעולה או דיבור שמטרתם לעשות רושם, בלי שיש מאחוריהם יכולת אמיתית.

דאחקות (ביחיד דאחקה) – 'צחוקים' (במלעיל). לרוב, במשמעות של בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה.

דוגרי  – דיבור ישיר, בלי התחכמויות

דיר באלק –  זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה

התחפף  – הסתלק

התחרפן – התנהג בצורה מוזרה, השתגע

וואלה – בעברית, יש למילה הזאת אינספור משמעויות (פליאה, הבנה וכו'), שתלויות בהקשר ובנימת הקול של הדובר. וואלה? וואללה!

חמסה – קמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה נגד עין הרע.

הצילום: ויקיפדיה

חפיף – באופן מרושל, בקלות. מכאן הפועל לחפף – לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.

טמבל – טיפש, אדיוט

יאללה – מילת זירוז

יעני – כלומר

כיף  מהנה, מענג

לאפה – פיתה שטוחה וגדולה

הצילום: ויקיפדיה

מסטול –   מסומם, קצת שיכור. לא ער לגמרי

מעאפן – דבר גרוע, לא מוצלח

נאחס – עוגמת נפש, הרגשה רעה

נָגְלָה – כאשר צריכים להסיע אנשים אבל אין מספיק מקום לכולם, עושים כמה נגלות (סבבים) וכל פעם מעבירים חלק מהאנשים.

סבבה – נהדר, מצוין, או. קי

סחבק – למילה יש שני שימושים. כאשר אדם מדבר על 'סחבק' בגוף שלישי, הוא בעצם מדבר על עצמו, כמו הצירוף 'עבדכם הנאמן'. כאשר מדברים על אנשים שהם 'סחבקים', מתכוונים לומר שיש ביניהם קשרי ידידות, לעיתים למרות שמצפים מהם לקשר ענייני או רשמי. מהמילה סחבק נגזר גם הפועל להסתחבק במשמעות של להתרועע, ליצור ידידות, לעיתים באופן מלאכותי או אינטרסנטי.

סחתיין – מילת פירגון וברכה

עַרְס – כשהמילה נאמרת ברוח טובה, היא שקולה ל'ממזר': בחור פיקח וממולח. בדרך כלל זהו ביטוי מעליב ופוגע, כינוי לאדם לא תרבותי.

פדיחה –  התבזות בפומבי, 'בושות'

פיספס – החטיא, החמיץ

פשלה – כישלון. לרוב הכוונה היא למעידה חד פעמית ולא אופיינית. מהמילה נוצר גם הפועל: לְפַשֵּׁל

צ'ילבה – אויבת, יריבה, בדרך כלל בין בנות שהיו חברות ועכשיו אינן מדברות זו עם זו

שאפה 'חתיכה', בחורה שיש לה גוף יפה

תפרן – עני

ביטויים

יום עסל יום בסל  –  יש ימים טובים ויש ימים לא מוצלחים. מילולית: יום דבש ויום בצל.

כל כלב בא יומו  – כל אדם רע יקבל את העונש שלו. ביטוי דומה בעברית יפה: סוף גנב לתלייה.

 

מי חידש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?

מי חידש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?
הצילום: ויקיפדיה

מי חִידֵש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?

12 עובדות מְעניינות על העברית

האם אתם רוצים לדעת את התשובות לשאלות, כמו: איך קראו לשפה העברית בתנ"ך? מי ומתי והיכן הִמְצִיאוּ את הניקוד שלנו? מה המילה הראשונה שחִיבֵּר אליעזר בן יהודה? כמה מילים חידש בן יהודה וכמה מילים חידש ח.נ.ביאליק? אילו מילים חידשו מְדִינָאִים? איך כותבים טְווח מספרים בעברית: משמאל לימין או מימין לשמאל? מהי המילה הרוֹוַחַת ביותר בעברית?

אם אתם סקרנים לדעת את התשובות – כדאי לכם לצפות בסרטון באתר האקדמיה ללשון העברית ולְהַאֲזִין לתשובות בקוֹלו הנעים ובקַרְיינוּת המְדוּיֶקֶת של ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקֵר בכיר באקדמיה ללשון העברית.

הנה הקישור: 12 עובדות מעניינות על העברית

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'
הצילום: ויקיפדיה

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'

הזוכים והחיבורים

הסתיימה תחרות הכתיבה ללומדי עברית כשפה נוספת 'לבחור באור'. התחרות נערכה על ידי הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת ובחסות אגודת הסופרים העברים.

לתחרות הוגשו 165 יצירות שסווגו לפי שלוש קבוצות גיל (הגיל הרך –כיתות גן עד כיתה ג'; בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים; בתי ספר תיכון, אוניברסיטאות ומבוגרים) ובתוכן לפי שלוש קטגוריות (עברית ברמת מתחילים; עברית ברמת ביניים; עברית ברמת מתקדמים).
היצירות הגיעו לתחרות מארצות רבות: אוסטריה, אוקראינה, ארגנטינה, ארה"ב, דנמרק, הונג קונג, יפן, ישראל, מקסיקו, צרפת, קוריאה הדרומית, קנדה, רוסיה ורומניה.

העובדה שבכל כך הרבה בתי ספר בארצות רבות מחוץ לישראל לומדים וכותבים עברית היא בעינינו אור גדול!!!!

נאהידה סבסי, האנטר קולג', ניו יורק עם המורה דורון פרידמן

ז'ולייט מרסטה בית הספר הגבוה למדעי המדינה, פריז, עם המורה בלה בן הרוש

נביא כאן שני חיבורים מתוך היצירות שזכו ואת רשימת הזוכים:

אור, אור, אור
הנה השיר שכתבה שיינה איטקוויץ, בית ספר יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה. המורה: אביבה גרינברג. היא זכתה במקום הראשון ברמת מתחילים (גן-ג'):

אור, אור, אור
אתה לבן ולא שחור
אני אוהבת אור של שבת שלום,
שיעשה לי טוב בחלום.
שיהיו לי רק חלומות טובים,
חלומות של אור ושל חברים.

 

לבחור באור
והנה השיר שכתבה אמילי צוואניאשווילי, בית הספר צבי פרץ חיות, וינה, אוסטריה. המורה: סיגלית פלדמן. היא זכתה במקום הראשון בין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הביניים:

לבחור באור
לא תמיד קל לבחור באור
ואחר כך להרגיש כמו גיבור.
לא פשוט למצוא את הטוב ברע,
אבל "אם תרצו אין זו אגדה"!
אם קיבלת ציון לא טוב במבחן,
אל תוותר!!
בפעם הבאה תצליח לקבל ציון גבוה יותר.
תעזור לחבר בשעת צרה
ותזכור, זו לא בושה לבקש עזרה.
כשמישהו עצוב, תגרום לו לצחוק ותספר לו בדיחה,
לא משנה אם זה חבר, חברה או משפחה.

 

הילד החדש

והנה החיבור שכתב עמי רוטברג Hillel Day School of Metropolitan Detroit. המורה: ניבה וילנר-עמיאל. הוא זכה בציון לשבח ברמת הביניים בין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים:

יום אחד ילד חדש בא לבית הספר. הילד בא מארץ אחרת. הוא מדבר בשפה אחרת. אין
לילד חברים, הוא לבד ועושה דברים שונים כי הוא לא מכיר מה עושים הילדים במקום
החדש שלו.
הפעמון מצלצל וכל הילדים רצים החוצה מהכיתות שלהם.
הילד נשאר לשבת לבד בכיתה. הוא לא יודע מה לעשות עכשיו. המורה אומרת לו ללכת
החוצה ולשחק עם הילדים בהפסקה. הילד הולך החוצה אבל הוא עוד פעם לבד כי אין לו
חברים. הילד עצוב מאוד והוא הולך לחדר אוכל לאכול ארוחת צהריים. גם עכשיו הילד
יושב לבד על יד השולחן. הוא פותח את תיק האוכל שלו ואוכל בשקט סנדוויץ עם גבינה
ותפוח ירוק שהוא הביא מהבית. הילד אוכל בשקט ומסתכל סביב.
יש ילדים אחרים בחדר האוכל הם מסתכלים על הילד אבל לא מדברים אליו ולא יושבים
לידו כי הוא שונה.
יש ילדים שאוכלים אוכל מהבית ויש ילדים שקונים אוכל בבית הספר.
ילדה אחת קונה מרק בצלחת והולכת לשבת עם חברות שלה. בדרך לשולחן שלה היא
נפלה וכל המרק נשפך על הבגדים היפים שלה. כמה ילדים צחקו עליה. כמה ילדים
הסתכלו אבל רק הילד החדש רץ אליה לעזור לה. הוא נתן לה מפיות לנגב את הבגדים
שלה. הילדה אמרה לילד "תודה שעזרת לי" והלכה לכיתה. הפעמון מצלצל והילד הולך
לכתה שלו. הילדה הייתה בכיתה שלו ואמרה לו: " שלום, בוא לשבת לידי." הילד מבין
והולך לשבת על יד הילדה. עכשיו הילד מחייך, הוא מאוד שמח.
בסוף היום הילד רץ הביתה ואמר להורים שלו "היום היה בסדר, עכשיו יש לי חברה
אחת!" ההורים שלו שמחים שטוב לו במקום הזה.
ביום השני בבית הספר, בדרך לכתה ילדים אמרו לו: "שלום." הילד היה מאוד שמח כי
הוא לא מרגיש לבד.
בהפסקה ילדים משחקים איתו בכדורגל והם ראו שהוא שחקן טוב. ובחדר אוכל הילדה
ישבה איתו בשולחן ואז עוד ועוד ילדים באים לשבת איתו. הילדה אמרה לו: "אתה רוצה
להיות בקבוצה שלנו לשחק כדורגל?" הילד מרוצה שהם רצו שהוא יהיה בקבוצה שלהם.
והוא ענה: "כן."
בסוף היום הילד הלך עם הקבוצה למגרש לשחק כדורגל. ומאז הילד היה חבר טוב עם כל הילדים בכיתה.
הילד היה שמח כי הוא והילדים בחרו באור.

 

והנה רשימת הזוכים והחיבורים שכתבו:

הגיל הרך (גן – ג')

מקום ראשון

רמת מתחילים:

שיינה איטקוויץבית ספר יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה. המורה: אביבה גרינברג.  חיבור

רמת ביניים:

מיכל סקאלבי"ס אמונה, מקסיקו. המורה: אריאלה פדר.   חיבור

רמת מתקדמים:

רוני חיוןבית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: המורה שלי מזרחי.   חיבור 

ציון לשבח

ליאור טוויג
בית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: אביבה גרינברג.  חיבור

בי"ס יסודיים וחט"ב

מקום ראשון

רמת מתחילים:

אסטל מסליבי"ס אמונה, מקסיקו, המורה שרי שילוני.  חיבור

רמת ביניים:

אמילי צוואניאשוויליבית הספר צבי פרץ חיות, וינה, אוסטריה. המורה: סיגלית פלדמן.  חיבור

רמת מתקדמים:

רות נחמיאסבית ספר אמונה. מקסיקו המורה: שרי ולודבר.   חיבור

ציון לשבח

רמת מתחילים:

רבקה ניקולאו
בית ספר: לאודה – רעות, בוקרשט, רומניה. המורה: שגיא ראובן.  חיבור

רמת ביניים:

עמי רוטברג
Hillel Day School of Metropolitan Detroit . המורה: ניבה וילנר-עמיאל.  ח
יבור

רמת מקדמים:

שיינא לויטנסקי
בית ספר נט. סומי, אוקראינה. המורה: רחלי בלוי.  חיבור

כרמל שנרך
בית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: שירן נדלר  חיבור

בי"ס תיכון, אוניברסיטה ומבוגרים

מקום ראשון

רמת מתחילים:

זאניצה יואן
סיפור/  במסגרת 'האולפן הקצר בואנקובר, המורה: רחל חלבה  חיבור

רמת ביניים:

MARESTÉ, Juliett
בית הספר הגבוה למדעי המדינה בפריז Sciences po המורה: בלה בן הרוש  חיבור

רמת מתקדמים:

ליל-בר פייזר
מרכז חינוך ליאו באק, חיפה. המורה: מיכל שקולניקוב.   חיבור 

ציון לשבח

רמת מתחילים:

נאהידֵה סֶבֶסי 
האנטר קולג', ניו-יורק, ארה"ב, המורה: דורון פרידמן  חיבור 

רמת ביניים:

אליענה טרנופול
Frankel Jewish Academy West Bloomfield, Michigan  המורה: מלי הולושיץ  חיבור

אמליין בילבית ברוזטה סטון – מיין, ארה"ב , המורה: ליסה ביל.  חיבור

רמת מתקדמים:

Drew Tarnopol
אוניברסיטת מישיגן, המורה: ד"ר עדי רז.  חיבור

קנאיצירו אידה (Kenichiro Iida)אוניברסיטת דושישה, קיוטו, יפן, המורה : עדה תגר-כהן  חיבור

החופשון מחליף את ה'אפטר'

החופשון מחליף את ה'אפטר'
סמל צבא הגנה לישראל (ויקיפדיה)

החופשון מחליף את ה'אפטר'

מילה חדשה נולדה

כך אנחנו קוראים באתר האקדמיה ללשון העברית:

לכבוד שנת ה־70 למדינה החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית. המילה "אפטר" – המציינת את הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצרה מקיצור של הצירוף after duty pass, והיא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.

במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה ברשתות החברתיות ובאתרים של צה"ל, של גלי צה"ל ושל האקדמיה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר".

ההיענות הייתה רבה במיוחד. חיילים ואזרחים וגם משפחות שלמות מילאו יותר מ־3,700 טפסים, ובהם הוצעו כ־1,350 הצעות שונות.

ועדה מיוחדת התכנסה לבחור מכל ההצעות שהגיעו מן הציבור את המילה שתחליף את "אפטר". בוועדה השתתפו שבעה חיילים וחיילות וחמישה אזרחים.

לשלב הסופי עלו שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).

שתי ההצעות שעלו לגמר היו 'חופשון' ו'חופז'. המילה חופשון זכתה לאהדה בשל פשטותה, ואילו בהצעה 'חופז' תמכו חברים בוועדה בשל התחכום שבה. נערכה הצבעה ובה זכתה המילה חופשון ברוב קולות. בין השאר הובא בחשבון שלא פחות מ־465 מציעים שונים הציעו את החלופה הזאת (12% מכלל המציעים) – הרבה יותר מכל שאר ההצעות.

עוד הצעות ששלחו החיילים והציבור הרחב:

ראשי תיבות: 303 הצעות היו בצורת ראשי תיבות, ובהן אחה"צון, אמצו"ש (אמצע שבוע), חופש"ק (חופשה קצרה), חופש"ש (חופשה של שעות).

הלחמים: 290 הצעות היו בצורת הלחמים של שתי מילים, למשל: חופצר (חופש קצר), חפזק (חופשת בזק), עתנוח (עת + נוח).

הצעות שהציעו רבים: נוסף על 'חופשון' היו הצעות נוספות שהציעו פונים רבים, ובהן חופשית, חופשונית, יציאון, אחרית, קצרה, שחרורון, אפטר (בניקודים שונים).

הצעות מקוריות: "לך לך", צהלון (מן צה"ל), אֶבְתָּר (מן בָּתַר־).

מילים חדשות בעברית

מילים חדשות בעברית
הצילום: (ויקיפדיה)

מילים חדשות בעברית

ישר מהתנור

בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית לשנת תשע"ח נקבעו כמה מילים בשימוש כללי:

חַדְשׁוֹת כָּזָב (וביחיד יְדִיעַת כָּזָב) – "פייק ניוז" (fake news)
כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד (ברבים כְּמֵהוֹנֵי שוקולד) – chocolate truffle
מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג – מכונית אוטונומית

אושרו גם שמות חדשים בעברית ל-180(!) סוגי פרפרים המתעופפים בישראל.

 

בתמונה: איור המדגים את אופן הפעולה של מערכת התראה ומניעת תאונות. כאשר הרכב מאחור נכנס לתחום הוורוד יישמע בו צליל אזהרה. כאשר הרכב מאחור ייכנס לתחום האדום יופעלו בו הבלמים באופן אוטומטי (ויקיפדיה)

תחרות כתיבת עבודות בעברית

תחרות כתיבת עבודות בעברית
הצילום: ויקיפדיה

תחרות כתיבת עבודות בעברית

הנושא: לִבְחוֹר בָּאוֹר

הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת של מכון מופ"ת ממשיך במסורת, ועורך גם השנה תחרות כתיבה לתלמידים. התחרות מתקיימת בחסות אגודת הסופרים העברים.

הנושא: לִבְחוֹר בָּאוֹר. "הפנה מבטך לאור ולא תראה את החושך" (הלן קלר)

התחרות תחולק לשש קבוצות:

בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים: רמת עברית התחלתית, רמת עברית בינונית, רמת עברית גבוהה

תיכונים, אוניברסיטאות ומבוגרים: רמת עברית התחלתית, רמת עברית בינונית, רמת עברית גבוהה.

פרטים על התחרות באתר מכון מופ"ת.

הילקוט כבר מוכן?

הילקוט כבר מוכן?
הצצילום: אופיס

הילקוט כבר מוכן?

לכל תיק יש שם

לקראת שנת הלימודים החדשה מביא אתר האקדמיה ללשון העברית דברים על תולדות המילה ילקוט ועל תיקים בעברית. הנה לקט דוגמאות מתוכם, ועוד:

בילקוט של ילדינו יש ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקטו את חפציהם. בימי הביניים קיבל הילקוט משמעות של קובץ חיבורים, כגון לקט המדרשים ילקוט שמעוני. מכאן גם 'ילקוט הכזבים' – אוסף סיפורי כזב מהווי הפלמ"ח.

בעברית בת ימינו הילקוט שייך בעיקר לבית הספר, ואילו המילה הכללית היא תִּיק. מקור המילה תיק ביוונית ומשמעה היסודי תיבה, קופסה. בעברית החדשה נוצר מן התיק הפועל תִּיֵּק.

התיק הקטן שבו שמים כסף הוא ארנק. משקפיים שמים בנרתיק. בגדים וחפצים לנסיעה אורזים במזוודה.

מלשון חז"ל קיבלנו את המילה תַּרְמִיל. בעברית המודרנית המילה תרמיל התייחדה לתיק הגב של המטיילים, או אם תרצו – של התרמילאים.

בספרות העברית פוגשים לעיתים את המילים אַמְתַּחַת או צִקְלוֹן, שמקורן בתנ"ך.

תיקי החיילים הם שַׂק חֲפָצִים (קיטבג) וצִיּוּדָן (צ'ימידן). המילה 'ציודן' חודשה בשנת תשע"ג (2013).

להנחת התיק על הגב או על הכתף אין בעברית פועל מיוחד. לאחר ששמים את התיק על הגב, על השכם או על הכתף – נושאים אותו.

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   
הצילום: ויקיפדיה

מִצְעַד הָעֲשׂוֹרִים   

70 שְנוֹת מילים

לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל האקדמיה ללשון העברית פונה אל הציבור הרחב בהצעה לבחור את המילים המְאַפְייְנוֹת כל אחד משבעת העֲשׂוֹרִים של המדינה.

באתר האקדמיה אנחנו קוראים:

אפשר לאפיין תְקוּפוֹת בתַצְלוּמִים, בפִזְמוֹנִים, בחֲפָצִים ופְריטֵי לבוש, באֵירוּעִים ובאִישִים – ואפשר לאפיין אותן במילים.

אתם מוזמנים לבחור את המילה המאפיינת לְטַעַמְכֶם כל עשור ונִשמח אם תְנַמְקו את הבְּחִירָה ותַצִיעו מילים נוספות שלִיווּ את המדינה בצְמִיחתה ובהִתְפַּתְחוּתה עַד הֲלוֹם.

הנה רשימת המילים המוצעות באתר האקדמיה:

 

העשור הראשון: 1948 – 1958

עצמאות, שר, כנסת, הֲפוּגָה, צֶנַע, מַעבָּרָה, מִשְלָט

העשור השני: 1958 – 1968

מִיתוּן, פִּיחוּת, בְּכִירִים, חֲלָלִית, מַרְכּוֹל, מַחֲזֶמֶר

העשור השלישי: 1968 – 1978

מֶחְדָל, מַהְפָּךלָהִיט, נִבְחֶרֶת, מִרְקָע

העשור הרביעי: 1978 – 1988

שקל, שְדוּלָה, הֶיטֵל, קְַניוֹן, יַחְצָ"ן, מְנָיוֹת, קַלֶטֶת

העשור החמישי: 1988 – 1998

הַפְרָטָה, יְדוּעָן, מְקוּוָן, מַדְפֶּסֶת, קוֹבֶץ, תַקְלִיטוֹר, זַכְייָן

העשור השישי: 1998 – 2008

מִסְרוֹן, חֶבְרַת הֶזְנֵק, קַייָמוּת, לִיבָּה, מִרְשֶתֶת, נַווְטָן

העשור השביעי: 2008 – 2018

תַאֲגִיד, פַּצְחָן, מִתְווֶה, פַּרְצוּפוֹנִים, יִישׂוּמוֹן, בּוֹלְעָנִים, מֶחְלָף

 

היכנסו לאתר האקדמיה והצביעו בעד המילה שלכם!

המילים שבחרנו

ערב יום העצמאות פרסמה האקדמיה ללשון העברית את המילים שהציבור בחר והרי הן לפניכם:

עצמאות, מיתון, מהפך, שקל, תקליטור, מסרון, יישומון

לְכֹל אִיש יֵש שֵם

לְכֹל אִיש יֵש שֵם
תמר איש שלום (ויקיפדיה)

לְכֹל אִיש יֵש שֵם

השמות הפרטיים של ילידי 2016

לקראת יום המשפחה פִּרְסְמָה הלִשְכָּה המֶרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּנִים על השמות הפרטיים שנתנו הורים לילדיהם שנולדו בשנת 2016.

הנה נתונים אחרים:

בנים יהודים

כמו בשנה שעברה השם הנָפוֹץ ביותר בְּקֶרֶב בנים יהודים היה נועם (1,505 בנים נקראו בשם זה) ואחריו היו: דוד, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אריאל, יוסף, איתן, דניאל, איתי, יהונתן ומשה.

בנות יהודיות

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות היה תמר (1,322 בנות נקראו בשם זה). השם נועה היה השני בשְכִיחוּתוֹ (1,293 בנות). השם נועה ירד למקום השני לאחר 16 שנים שבהן הוא היה השם הנפוץ ביותר בקרב בנות יהודיות.

אחרי תמר ונועה היו השמות השְכִיחִים: אביגיל, מאיה, יעל, אדל, שירה, שרה, איילה  וטליה.

 

השמות הנפוצים שניתנו גם לבנים וגם לבנות

נועם, אריאל, עומר, דניאל, אורי (כולל אוּרי ואוֹרי), אליה, יובל, הלל, עמית. שמות נוֹסָפִים שניתנו גם לבנים וגם לבנות: מעיין, יהלי, עדי, הדר ושקד.

שם שני

מבין השמות השניים שניתנו לילידי 2016 השם הפרטי השני הנפוץ ביותר בקרב בנים היה חיים ובקרב הבנות אסתר.

בנים ובנות מוסלמים

אחד מכל חמישה בנים מוסלמים נקרא בשם מוחמד או אחמד (2,880 ו-893).

בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים (532).

השם הנפוץ ביותר בקרב ילידי 2016 במדינת ישראל היה מוחמד.

השמות של סבא וסבתא

השם הנפוץ ביותר בקרב האימהות של ילידי 2016 היה מיכל (הנמצא במקום ה-19 בקרב הבנות ילידות 2016). השם הנפוץ ביותר בקרב הסבתות היה אסתר.

השם הנפוץ ביותר בקרב האבות, דוד, עדיין נפוץ מאוד בקרב ילידי 2016. בקרב האבות היו שכיחים גם שמות לא תנ"כיים כמו רועי ושי, ואילו בקרב הסבים כל השמות הנפוצים היו שמות תנ"כיים (והשם חיים).