Browsing Category

השפה העברית

מילה בחדשות: רוֹגְלָה

מילה בחדשות: רוֹגְלָה
הצילום: Pixabay

מילה בחדשות: רוֹגְלָה

על חוֹמְרָה ותוֹכְנָה, כּוֹפְרָה ולוֹמְדָה 

רוֹגְלָה היא תוֹכְנַת רִיגוּל (באנגלית: spyware). המונח רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) כלול ברשימה של "מושגים בסיסיים בטכנולוגיית המידע" (תשס"ג, 2002).

המילה רוגְלָה מצטרפת לרשימה של מונחים מתְחום המחשב השְקולים במִשְקל פָּעְלָה: תוכנה וחומרה, ובעקבותיהם באו לוֹמְדָה, נוזְֹקָה, כּוֹפְרָה ואחרים. ויש גם מי שקורא לתוֹכְנה גְנוּבָה "גוֹֹנְבָה".

חוֹמְרָה: ציוד המשמש לעיבוד נתונים (מַחשֵב, מִקלֶדֶת, צָג, מַדפֶּסֶת) (Hardware) 

תוֹכְנָה: תוכניות מַחשב וכללי הפעלה וכדומה לעיבוד נתונים (Software)

לומְדָה: תוכנַת מַחשֵב ללימוד ולהדרכה (Learning software)

נוֹזְקָה: תוכנת מחשב זדונית המתערבת בתפקוד הרגיל של המחשב או פוגעת בפרטיות המשתמש (Malware)

כּוֹפְרָה: תוכנת מחשב זְדונית המונעת מן המשתמש גישה למערכת ותובַעַת ממנו תשלום כּוֹפֶר כדי לפתוח את המַחסומים (Ransomware)

 

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל
סמל צבא ההגנה לישראל (ויקיפדיה)

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל

הַצָבָא בה"א היְדִיעָה

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

מה עומד מאחורי ראשי התיבות צה"ל – האם הצירוף הלא מיודע 'צבא הגנה לישראל' או הצירוף המיודע 'צבא ההגנה לישראל'.

לפי ההיגיון הלשוני מכיוון שמדובר בצבא מסוים אחד וידוע – שמו המלא של צה"ל צריך להיות מיודע: צבא ההגנה לישראל. אלא שב"חוק יסוד צה"ל" הופיע השם ללא יידוע. ושינוי לשון החוק הוא עניין לא פשוט בכלל.

שמשון הופמן, ששימש שנים רבות קמ"ט העריכה והמינוח של צה"ל, מתאר (בספרו לשון צה"ל בשנים התש"ם–התשע"ד) את דרך הייסורים שהיה עליו לעבור כדי להחזיר את ה"א הידיעה לשם "צבא ההגנה לישראל". בינתיים נותרה לשון החוק בעינה, ואולם במאמץ מתמשך הצליח הופמן להטמיע את השם המיודע – ראשית במילון למונחי צה"ל שבעריכתו, ובהמשך בשורה ארוכה של מסמכים ופרסומים של הצבא, בשלטים, בסמל צה"ל ועוד. כן הוא פעל להוסיף את היידוע לשמותיהן של יחידות בצה"ל כגון חיל ההנדסה, חיל החינוך והנוער, המשטרה הצבאית.

בהזדמנות זו ראוי להזכיר שגם במשרדי הממשלה יפה היידוע, ולכן יש לומר המשרד לביטחון הפנים (ולא כפי שנשמע לפעמים "המשרד לביטחון פנים").

 

בתמונה: סמל צבא הגנה לישראל, כפי שעודכן ואויר ב-2022, ע"י Creating User:Matan2001, תחת רישיון

מילת השנה – טִרְלוּל

מילת השנה – טִרְלוּל
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מילת השנה – טִרְלוּל

לפני החִיסוּן, התַשְנִית והדַחַף

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים: 

לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

לתוצאות המלאות של ההצבעה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

טִרְלוּל

ומניין המילה טרלול?

בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.

עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…

שיר בעברית

שיר בעברית
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

שיר בעברית

שיר חדש לכבוד יום העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הֵפִיקָה שיר חדש  -"שיר בעברית".

את השיר כתב היוצר ג'ימבו ג'יי והוא גם הִלְחִין את השיר יחד עם שי בן שושן; לבִיצוּעַ השיר חָבְרו לַהֲקַת שַלְוָה וג'ימבו ג'יי בביצוע מְרַגש וַחֲגיגי:

 

 

עברית אֲהוּבָתִי

עברית אֲהוּבָתִי
אולפן רעננה 2018

עברית אֲהוּבָתִי

שיר הַצְדָעָה לאולפנים

'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל

 

 

בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018

 

מה תהיה מילת השנה?

מה תהיה מילת השנה?
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מה תהיה מילת השנה?

אנחנו בוחרים!

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

גם השנה אנחנו מבקשים את עזרתכם בבחירת מילת השנה!

בשָלָב הראשון אנחנו מבקשים מכם לכתוב לנו מה ההַצָעָה שלכם למילת השנה.
בשלב השני תוכלו להשתתף בבחירת מילת השנה מתוך ההַצָעות שיוּצגו לבחירה.

בשנה שעברה בְּחרתם את המילה מָטוֹשׁ כמילת השנה, ובמקומות השני והשלישי נבחרו המילים מַסֵּכָה ובִידוּד.

כִּתְבוּ לנו הַצָעוּת – מה המילה שמְסמלת בצורה הטובה ביותר את השנה הזאת?

לאחר שנאסוף הצעות מן הגולשים באתר ובמִרְשֶתֶת – נעמיד את המילים הבולְטות להַצבעה, ואתם תַכְרִיעו מה תהיה מילת השנה.

כִתְבוּ לנו!

קישור לטופס באתר האקדמיה ללשון 

 

מה הביטוי העִברי האָהוב?

מה הביטוי העִברי האָהוב?
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מה הביטוי העברי האהוב?

כִּתְבוּ לאקדמיה ושַתְפוּ

לכבוד יום העברית תשפ"ב – שיֵיעָרך בסימן 'שָׂפָה שכותבת אותנו' – האקדמיה ללשון העברית פונה אלינו לבחור מאוצר הביטויים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לָשון או צֵירוּף אָהוּב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המִתְחַדֶשֶת וגם בלְשון הסלנג…

היכָּנסו לאתר האקדמיה ללשון העברית וכִתבו בטופֶס מה הביטוי שיש לכם חיבור רִגְשִי אליו ואָהוּב עליכם במיוחד. מה הצֵירוּף שמְרגש אֶתכם? איזה צֶמֶד מילים מְעוֹרֵר בָּכם צְחוק גדול או מה מַטְבֵּעַ הלשון שמְעוֹרֵר בכם הַשְרָאָה?

תוכלו לְשַתֵף גם בסיפור שעומד מאחורי הבְּחִירָה.

הקישור לטופס באתר האקדמיה ללשון העברית

 

 

התמונה: האקדמיה ללשון העברית

איך אומרים בדיקת אנטיגן בעברית?

איך אומרים בדיקת אנטיגן בעברית?
הצילום: ויקיפדיה

איך אומרים בדיקת אנטיגן בעברית?

בדיקת אֶנְגָּד!

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

מה זה אֶנְגָּד?

אֶנְגָּד (ובלועזית אנטיגן) הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חֶלבון – המְצויים על שטח הפנים של נְגיף או של חיידק (או של כל חומר אחר) ומעוררים יִיצור נוגדנים (antibody) בגוף (ומכאן המילה antigen שנוצרה מחיבור של = antibody + generator).

בבדיקה בודקים את נוכחותו של אֶנְגָּד, כלומר את נוכחותו של חלבון זר בדם שמשויך לגורם זִיהוּמִי. תוצאה חיובית אומרת שאותו גורם זיהומי אכן קיים בדמו של הנִבְדָק.

לעומת זאת בבדיקת PCR בודקים רצף גנטי מסוים השייך לגורם הזיהומי, ובבדיקת נוגדנים בודקים את נוכחותם של נוגדנים אנושיים לגורם זיהומי כלשהו.

ועוד חידושים

את המילה 'אנגד' חידשה הוועדה למונחי ביולוגיה של האקדמיה. עוד מחידושי הוועדה: תַּש‏ְׁנִית (מוטציה), צַוְתָּאוּת (סימביוזה), לִבְנָה (השכבה הלבנה בקליפת פרי ההדר).

בתמונה: כל נוגדן נקשר לאנטיגן ספציפי, תחת רישיון נחלת הכלל, ויקיפדיה

חוזרים לבית הספר

חוזרים לבית הספר
הצילום: Pixabay

חוזרים לבית הספר

עם יַלְקוּט וקַלְמָר

האקדמיה ללשון העברית מְפרסמת מָדוֹר מיוחד לרגל החזרה לבתי הספר.

הינה טְעימות קלות מתוך המָדור: 

שמים ילקוט על שכם

כל תלמיד נושֵׂא על גַבּו יַלְקוּט ובו ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוּכָּר לנו היו דַווקָא אֲבָנים, כמְסופר על דוד לפני מִלְחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקְטו את חֶפְצֵיהֶם. 

בעברית בת ימֵינו הילקוט שייך בעיקר לבית הספר, ואילו המילה הכללית היא תִּיק. מְקור המילה תיק ביוונית (θηκη, theke) ומַשְמָעָה היְסודי תֵיבה, קופסה. התיק נִזכר אצל חז"ל בהקשרים שונים: תיק של תְפילין ושל ספר תורה, תיק של נְבָלִים וכינורות, וגם תיק של מָעוֹת – ארנק לכסף. ובעברית החדשה נוצַר מן התיק הפועל תִּיֵּק.

מילה אחרת מלשון חז"ל היא תַּרְמִיל (או תָּרְמֵל), אשר התגלגלה אלינו מן הארמית.

המילה תרמיל נתייחדה לתיק הגב של המטיילים, או אם תרצו – של התַרְמִילָאִים.

משולחן הכתיבה:

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד)

מַצְבֵּעַ הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים.

מַדְגֵּשׁ (מרקר)

מַדְגֵש הוא כלי כתיבה בעל קצה רחב סָפוּג בדיו בצבע זוהר ושָקוף – להדגשת מילים או קְטעים בטקסט.

מְחִיקוֹן (טיפקס)

מְחיקון הוא נוזל מְחיקה המיועָד להסתיר סימנים לא רְצויים, כגון טָעויות דְפוס.
אֶמצעי מְחיקה ותיק יותר הוא המַחַק העשוי גומי ונועַד למְחוק סימָנים שנִכתבו בעיפרון. מַחַק (במלעיל, כמו נַחַל) – זו צורתה התִקנית של המילה. בפי רבים: מָחָק (כמו נָהָר) וגם מוֹחֵק.
הפועל מָחַק במַשְמָעות הֲסָרַת סימָני כתב מוּכָּר מלשון חז"ל. קָרוב אליו הפועל המִקְרָאִי מָחָה: 'מָחָה את שְמו או את זִכרו'.

 

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר
חנוך לוין: ויקיפדיה

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר

חנוך לוין

חנוך לוין (1943 – 1999) היה מחזאיבמאי תיאטרון, משורר, סופר ותסריטאי ישראלי. לוין כתב יותר מ-60 מחזות קומיים ודרמטיים, קאברטים סאטיריים, מערכונים ומאמרים. בעיני רבים הוא נחשב לגדול הכותבים לתיאטרון הישראלי בדורנו.

השיר הבא מדגים גאוניות של כתיבה. תראו מה יכול משורר גדול לומר על החיים בעזרת שתי מילים…

 

בלדה על אדון כִּמְעַט וגברת כְּבָר / חנוך לוין

אֲדוֹן כִּמְעַט אָהַב את הגברת כְּבָר,

הוא כִּמְעַט אמר לה, אבל הוא לא אמר,

החורֶף קר היה, הקיִץ כְּבָר עָבַר

על האדון כִּמְעַט והגברת כְּבָר.

גברת כְּבָר טִייְלָה עם האדון כִּמְעַט,

היא אָהֲבָה אותו, וכְבָר נָתְנָה לו יד,

הלילה חם היה, והיָרֵחַ שָט

על הגברת כְּבָר ועל אדון כִּמְעַט.

ועוד אָבִיב חָלַף, וסְתָיו נוֹסָף נִגְמַר,

והאדון כִּמְעַט ראה בלֵב נִשְבָּר

אֵיך מִצְטַבְּרים כל הרְגעים שלא אמר

את דְבַר אַהֲבָתו אל הגברת כְּבָר.

ועוד שנה חָלְפָה, ועוד שנה אחת,

וגברת כְּבָר חָשְבָה על מִשְכָּבָה לְבַד

אֵיך שֶכִּמְעַט היה ואיך שֶכְּבָר אָבַד,

אָבַד לגברת כְּבָר ולאדון כִּמְעַט.

אדון כִּמְעַט אָהַב את הגברת כְּבָר,

כִּמְעַט אמר לה זאת, אבל הוא לא אמר,

עַכְשָיו כְּבָר בֶּאֱמֶת היה קְצת מְאוּחָר,

הרבה אתמול, מְעַט מאוד מחר.

הוּגְפוּ כל התְרִיסִים בבית אדון כִּמְעַט,

את בית הגְברת כְּבָר כִּיסָה אָבָק לְאַט,

הלילה כֹּה אָרוֹך והם נחים לְבַד,

פֹּה נָחָה גברת כְּבָר ושָם אדון כִּמְעַט.

 

ומה אומר המילון על שתי המילים הללו – כמעט, כבר?

כִּמְעַט: קרוב מאוד ל…

כְּבָר (תה"פ):

  1. לפני כן, לפני זמן מה –  לדוגמה: לא תודה, כבר אכלתי בבית…
  2. סוף סוף – לדוגמה: הוא הציע לה נישואים כבר?
  3. בקרוב, בעוד זמן קצר – לדוגמה: אני כבר באה, עוד חמש דקות, בסוף התוכנית בטלוויזיה…
  4. בלשון הדיבור: עכשיו, מיד, ברגע זה – לדוגמה: בואי כבר! אנחנו מאחרים! 
  5. בלשון הדיבור: כל כך מהר? –  לדוגמה: מה? כבר סיימת להכין שיעורי בית?!

ביטויים וצירופים:

אִם כְּבָר – אז כְּבָר – לדוגמה: החלטתי לקחת את הלימודים ברצינות. אם כבר- אז כבר…

כְּבָר, כְּבָר!  –  לדוגמה: בואי עכשיו! כבר כבר! אנחנו לא מחכים יותר!

מִִכְּבָר, זֶה מִכְּבָר – מלפני כן, קודם – לדוגמה: אני מכירה אותו זה מכבר, לא מהיום, היינו יחד בצבא

לא מִכְּבָר, זה לא כְּבָר – לאחרונה, לא מזמן  – לדוגמה: נפגשנו לא מכבר ברחוב במקרה

מִשֶכְבָר הימים – מִזמן, בעבר – לדוגמה: התופעה הזו ידועה מִשֶכְבָר הימים, עוד מתקופות קדומות בהיסטוריה האנושית

בסרט הזה כבר היינו – לדוגמה: כולם מכירים כבר את כל השטיקים והטריקים שלו. בסרט הזה כבר היינו…

 

הזמרת יהודית רביץ הלחינה ושרה את הבלדה של חנוך לוין:

בלדה על אדון כמעט וגברת כבר

 

בתמונה: חנוך לוין, תחת רישיון, ויקיפדיה