באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים: המזכירות המַדָעית של האקדמיה ללשון העברית מביאה לפניכם את רְשימת שמות היִישובים בישראל בארבעה כתיבים: כְּתיב מלא, כתיב מְנוּקָד, כתיב בערבית ותַעֲתִיק לאותיות לטיניות. הכְּתיבים נִשְעָנים על כְּלָלֵי הניקוד וכְלָלי הכְּתיב המלא בעברית ועל כללי התַעֲתִיק שנִקְבעו באקדמיה ללשון העברית ובוַועֲדַת השמות המֶמשלתית בהִשתתפות נְציגים של האקדמיה ללשון הערבית.
רְשימה זו נוֹעֲדה לשִימוּשָם של משְׂרְדי הממשלה והגופים המְשַלְטים (בשִלְטֵי דרכים ובשילוט אלקטרוני), עורְכֵי לשון בגופֵי תִקְשוֹרֶת, מְנַהֲלֵי מאגרֵי מֵידע ועוד. מַטְרָתָה להביא לכְתיב אחיד של שמות היִישובים בכל המַעֲרָכוֹת ובמֶרְחָב הצִיבורִי.
המילה רוגְלָה מצטרפת לרשימה של מונחים מתְחום המחשב השְקולים במִשְקל פָּעְלָה: תוכנה וחומרה, ובעקבותיהם באו לוֹמְדָה, נוזְֹקָה, כּוֹפְרָה ואחרים. ויש גם מי שקורא לתוֹכְנה גְנוּבָה "גוֹֹנְבָה".
חוֹמְרָה: ציוד המשמש לעיבוד נתונים (מַחשֵב, מִקלֶדֶת, צָג, מַדפֶּסֶת) (Hardware)
תוֹכְנָה: תוכניות מַחשב וכללי הפעלה וכדומה לעיבוד נתונים (Software)
מה עומד מאחורי ראשי התיבות צה"ל – האם הצירוף הלא מיודע 'צבא הגנה לישראל' או הצירוף המיודע 'צבא ההגנה לישראל'.
לפי ההיגיון הלשוני מכיוון שמדובר בצבא מסוים אחד וידוע – שמו המלא של צה"ל צריך להיות מיודע: צבא ההגנה לישראל. אלא שב"חוק יסוד צה"ל" הופיע השם ללא יידוע. ושינוי לשון החוק הוא עניין לא פשוט בכלל.
שמשון הופמן, ששימש שנים רבות קמ"ט העריכה והמינוח של צה"ל, מתאר (בספרו לשון צה"ל בשנים התש"ם–התשע"ד) את דרך הייסורים שהיה עליו לעבור כדי להחזיר את ה"א הידיעה לשם "צבא ההגנה לישראל". בינתיים נותרה לשון החוק בעינה, ואולם במאמץ מתמשך הצליח הופמן להטמיע את השם המיודע – ראשית במילון למונחי צה"ל שבעריכתו, ובהמשך בשורה ארוכה של מסמכים ופרסומים של הצבא, בשלטים, בסמל צה"ל ועוד. כן הוא פעל להוסיף את היידוע לשמותיהן של יחידות בצה"ל כגון חיל ההנדסה, חיל החינוך והנוער, המשטרה הצבאית.
בהזדמנות זו ראוי להזכיר שגם במשרדי הממשלה יפה היידוע, ולכן יש לומר המשרד לביטחון הפנים (ולא כפי שנשמע לפעמים "המשרד לביטחון פנים").
לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.
לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.
גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.
טִרְלוּל
ומניין המילה טרלול?
בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.
המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.
אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.
עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…
'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל.
בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018
לכבוד יום העברית תשפ"ב – שיֵיעָרך בסימן 'שָׂפָה שכותבת אותנו' – האקדמיה ללשון העברית פונה אלינו לבחור מאוצר הביטויים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לָשון או צֵירוּף אָהוּב במיוחד – בעברית מקראית, בשפה המִתְחַדֶשֶת וגם בלְשון הסלנג…
היכָּנסו לאתר האקדמיה ללשון העברית וכִתבו בטופֶס מה הביטוי שיש לכם חיבור רִגְשִי אליו ואָהוּב עליכם במיוחד. מה הצֵירוּף שמְרגש אֶתכם? איזה צֶמֶד מילים מְעוֹרֵר בָּכם צְחוק גדול או מה מַטְבֵּעַ הלשון שמְעוֹרֵר בכם הַשְרָאָה?
אֶנְגָּד (ובלועזית אנטיגן) הוא מולקולה או מבנה מולקולרי – לרוב של חֶלבון – המְצויים על שטח הפנים של נְגיף או של חיידק (או של כל חומר אחר) ומעוררים יִיצור נוגדנים (antibody) בגוף (ומכאן המילה antigen שנוצרה מחיבור של = antibody + generator).
בבדיקה בודקים את נוכחותו של אֶנְגָּד, כלומר את נוכחותו של חלבון זר בדם שמשויך לגורם זִיהוּמִי. תוצאה חיובית אומרת שאותו גורם זיהומי אכן קיים בדמו של הנִבְדָק.
לעומת זאת בבדיקת PCR בודקים רצף גנטי מסוים השייך לגורם הזיהומי, ובבדיקת נוגדנים בודקים את נוכחותם של נוגדנים אנושיים לגורם זיהומי כלשהו.
ועוד חידושים
את המילה 'אנגד' חידשה הוועדה למונחי ביולוגיה של האקדמיה. עוד מחידושי הוועדה: תַּשְׁנִית (מוטציה), צַוְתָּאוּת (סימביוזה), לִבְנָה(השכבה הלבנה בקליפת פרי ההדר).
