Browsing Category

השפה העברית

איך אומרים בעברית 'אַפְטֶר'?

איך אומרים בעברית 'אַפְטֶר'?
סמל צה"ל (ויקיפדיה)

איך אומרים בעברית 'אַפְטֶר'?

חוּפְשוֹן

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים, בין השאר:

לכבוד שנת ה־70 למדינה החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית. המילה "אפטר" – המציינת את הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצרה מקיצור של הצירוף after duty pass, והיא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.

במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר".

ההיענות הייתה רבה במיוחד. חיילים ואזרחים וגם משפחות שלמות מילאו יותר מ־3,700 טפסים, ובהם הוצעו כ־1,350 הצעות שונות.

ועדה מיוחדת התכנסה לבחור מכל ההצעות שהגיעו מן הציבור את המילה שתחליף את "אפטר". 

לשלב הסופי עלו שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).

נערכה הצבעה ובה זכתה המילה חוּפְשוֹן ברוב קולות. 

 

 

 

בתמונה: סמל צה"ל החל מינואר 2022, תחת רישיון

הַתְרָעָה, הַתְרָאָה, הַרְתָעָה

הַתְרָעָה, הַתְרָאָה, הַרְתָעָה
הצילום: Pixabay

הַתְרָעָה, הַתְרָאָה, הַרְתָעָה

מה ההֶבְדֵל בֵּיניהן?

 

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

רבים מִתְבַּלְבְּלִים בין המילים הַתְרָעָה, הַתְרָאָה והַרְתָעָה. הסיבה לבִלְבּוּל כפולה: המילים קרובות בצְלִילָן זו לזו ושְלושתָן נוֹשְׂאוֹת מַשְמָעוּת של הַזְהָרָה ואִיוּם.

מה בכל זאת ההֶבְדֵל ביניהן?

הַתְרָעָה וכן הפועל הִתְרִיעַ (על) מַשְמָעָם הַזְהָרָה מפני סַכָּנָה מִתקרבת.

הפועל הִתְרִיעַ נוֹצַר בלְשון חכמים מן המילה תְרוּעָה והוא מְצַיֵין בעיקָרו הַשְמָעַת קול בשוֹפָר או בחֲצוֹצְרָה. בספרות חז"ל פעולת ההַתרעה נזכרת לרוב בהֶקְשֵר של צָרָה המִתְרַגֶשֶת על הציבור, כגון בַּצורֶת, מַגֵפָה ומלחמה. מן השימוש הזה הִתְפתחה המַשְמָעוּת בלְשון ימינו: הַזְהָרהָ מפני סכנות ובעיות. לדוגמה: 'התקבלו התרעות על פיגועים'; 'המְבַקֶרֶת התריעה על היעָדֵר תוכנית לשעת חֵירוּם'.

הַתְרָאָה וכן הפועל הִתְרָה (ב־) מַשְמָעָם הַזְהָרָה, אִיוּם או הודעה על עוֹנֶש הצפוי לאדם שאינו פועל לפי החוק.

המוּנָח מְשמש לציון הודעה מֵרֹאש על פעולה שרָשוּת מוּסְמֶכֶת עומדת לִנְקוֹט נגד אדם שלא פָּעַל כַּשוּרה: "לפני העִיקוּל תִישָלַח הַתְרָאָה".

בעברית בת ימינו הִתפתחה מַשְמָעוּת נוספת למילה הַתְרָאָה: 'הודעה (מוּקדֶמֶת)', כגון 'הם הִגִיעו לביקור בלי הַתְרָאָה (מוקדמת)'. שימוש זה נָפוֹץ בלָשון הצְבאית: הַתְראה היא הודעה על פעולה צְפויה הנִמְסֶרֶת מִבְּעוֹד מוֹעֵד כדי לאפשר לְהֵיעָרֵך לִקרָאתה. בדִיוּן באקדמיה על השימוש בהתראה במשמעות של 'הודעה מוקדמת' הוסכם שאין טעם לפסול שימוש זה, ועם זאת מוּטָב לִנְקוֹט 'הודעה מוקדמת'.

הַרְתָעָה וכן הפועל הִרְתִיעַ מַשְמָעָם אִיום על צד אחר כדי שיֵירָתַע ויִימָנַע מִלעשות פעולה כלשהי. לדוגמה: 'נֶשֶק גַרְעִינִי מַרְתִיעַ מפני הַתְקָפָה'; 'קְנָסוֹת גְבוהים אולי יַרְתִיעוּ נָהגים עֲבַרְיָינִים.

יַחַד או בְּיַחַד?

יַחַד או בְּיַחַד?

 יַחַד או בְּיַחַד?

האקדמיה ללשון העברית עונה

באתר האקדמיה ללשון העברית מתפרסמות הצעות רבות לפעילויות להַעֲשָרַת העברית לילדים, לנוער ולכל המשפחה. כְּדַאי!

האקדמיה מְפרסמת באתר גם שאלות ששאל הציבור בימי המלחמה ואת התשובות של האקדמיה.

אנחנו מביאים כאן את השאלות ואת תַקְצִיר התשובות.

יחד או ביחד?

נשאלנו מה עָדִיף – "נעבור את זה ביחד" או "נעבור את זה יחד".

תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תִקְנִיוֹת. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בספרות חז"ל, ואולם דַי בתֵיעוּד זה כדי לְהתִיר את השימוּש בצֵירוּף "ביחד".

 

האתר מביא  דברים אחדים בנושא: ב' היחס לפני תוארי פועל.

שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חִינֵם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומְתוֹעָדִים במְקורות.

להלן פירוט הדברים:

אחת הדרכים הרוֹוְחות לִיצירת תוארי פועל בעברית היא הוסָפַת ב' היחס לפני שמות עצם מוּפְשָטים, למשל בנַחַת, בשמחה, בִּשְגָגָה, בכַוָונָה, במהירות, בקַלות, בדיוק, בשקט, בהצלחה, ברצינות. ב' זו עשויה לְהִצְטָרֵף גם לשמות תואר – בטוב, בנְעימים, בִּקְצרה, בגָלוי, בִּמְפוֹרָש וכיו"ב.

ואולם היִיתָכֵן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שֶמִלְכַתְחילה מְשמשת תואר הפועל? האין בכך משום עוֹדְפוּת? ובכן, עיון במְקורות מעלה תֵיעוּד גם לדרך זו.

במקרא לצד מוֹפעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה; ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם מצוי הצירוף בְּפִתְאֹם. עוד מִזְדַמֵן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.

בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בְּעַל כּוֹרְחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.

ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?

במקרא מתוֹעָדוֹת פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחִינָם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות חז"ל.

אין כמובן בדברים אלה כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היְתֵֵרָה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי לְהַכְשִיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.

 

'שִבעה' ברבים

נִשאלנו אם למילה "שִבעה" לציון ימי האֵבֶל יש צורת רבים, ואם כן מהי.

תשובתנו: המילה 'שבעה' נתפסת בפי הדוברים כשם עצם בצורת נקבה ("השבעה הייתה עצובה מאוד"), ולפי זה יש לה גם צורת רבים: "שְׁבָעוֹת". מי שמַעֲדִיף לְהִימָנַע מכך יוכל לומר "נִיחומֵי אֲבֵלִים".

 

אזעקה או הזעקה?

לכל אחת משתי המילים מַשְמָעוּת משלה: 'הַזְעָקָה' היא הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע'. 'אַזְעקה' היא הצלילים המופעלים בשעת סַכָּנָה.

 

שוּבוּ בשלום או שובו לשלום?

נשאלנו אם יש עֲדִיפוּת לאֶחד משני הצירופים.

תשובתנו היא ששתי הדרכים טובות.

הרוצה לִדְבּוֹק בנוסח המִקראי של הברכה יאמר 'שוּבוּ בשלום', והרוצה לאחל על דרך לשון חז"ל יאמר 'חִזרו לשלום'.

ויש המַקְפִּידים לומר תמיד 'לשלום' (אף בשינוי מן המקור המקראי) בעקבות המקובל במסורת היהודית בברכה למי שיוצא לדרך "לך לשלום" (ולא "לך בשלום" הנֶאֱמָר בשעת פרֵדה מן המת).

 

בְשׂוֹרוֹת טובות

נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.

במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. ידוע גם הצֵירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלְקוחים מן המקרא כַּוָונָתָם לטובה.

ויִתקיימו בנו דברי הנביא:

"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה" (ישעיהו נב, ז).

 

בתמונה: אחת מעמדות ריענון מזון ושתייה לחיילים יוזמה של אנשים פרטיים, ע"י היידן, תחת רישיון

רשימת שמות היישובים בישראל

רשימת שמות היישובים בישראל
סמל מדינת ישראל (ויקיפדיה)

רשימת שמות היִישובים בישראל

חדש באתר האקדמיה ללשון

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים: המזכירות המַדָעית של האקדמיה ללשון העברית מביאה לפניכם את רְשימת שמות היִישובים בישראל בארבעה כתיבים: כְּתיב מלא, כתיב מְנוּקָד, כתיב בערבית ותַעֲתִיק לאותיות לטיניות. הכְּתיבים נִשְעָנים על כְּלָלֵי הניקוד וכְלָלי הכְּתיב המלא בעברית ועל כללי התַעֲתִיק שנִקְבעו באקדמיה ללשון העברית ובוַועֲדַת השמות המֶמשלתית בהִשתתפות נְציגים של האקדמיה ללשון הערבית.

רְשימה זו נוֹעֲדה לשִימוּשָם של משְׂרְדי הממשלה והגופים המְשַלְטים (בשִלְטֵי דרכים ובשילוט אלקטרוני), עורְכֵי לשון בגופֵי תִקְשוֹרֶת, מְנַהֲלֵי מאגרֵי מֵידע ועוד. מַטְרָתָה להביא לכְתיב אחיד של שמות היִישובים בכל המַעֲרָכוֹת ובמֶרְחָב הצִיבורִי.

לרשימה המלאה

 

בתמונה: סמל מדינת ישראל, תחת רישיון: נחלת הכלל (ויקיפדיה)

מילים חדשות בעברית

מילים חדשות בעברית
הצילום: נחלת הכלל (ויקיפדיה)

מילים חדשות בעברית

איך אומרים בעברית קונצנזוס ודמגוגיה?

בישיבת מליאת האקדמיה ללשון העברית שהִתקיימה לאחרונה אוּשְרו מילוני מוּנָחים במַדַע המדינה ובבְּריאות הציבור, ובהם חידושים רבים.

אנחנו מביאים כאן חלק מהחידושים. ימים יגידו מי מהם יִיכָּנֵס לשימוש בין אנשֵי מִקצוע ובקֶרֶב הציבור ויַחְלִיף את המונח הלועזי ומי יִישָאר במילונים…

מוּנְחֵי מדע המדינה

אֱנוֹשָׁנוּת [הומניזם]; אֱנוֹשְׁתָנוּת [הומניטריות]

גַּנְזָר [צנזוֹר], וכך גם גַּנְזָרוּת [צנזורה], גִּנְזוּר [צִנְזוּר]

דְּפוּסָה [פרדיגמה]

הוֹנְתָנוּת [קפיטליזם]

הֶחְסֵם [אמברגו]

הֶסְמֵךְ [מנדט, הוראה או הסמכה הניתנת לגורם מסוים לפעול בעניין ציבורי]

הַעֲדָפַת קְרוֹבִים [נפוטיזם]

חֵרוּתִיּוּת [ליברליזם]

כִּשְׁרוּר [לגיטימציה] וניגודו הַפְסָלָה [דה־לגיטימציה]

לוֹפְתָנוּת [טוטליטריזם]

מוֹלַדְתָּנוּת [פטריוטיזם]

מַלְהִיגוּת [דמגוגיה]

מִסְכָּם [קונסנזוס]

שְׁלוֹמָנוּת [פציפיזם]

 

מונְחי בריאות הציבור

תַּסְמִינִי [סימפטומטי] כנגד אִי־תַּסְמִינִי [א-סימפטומטי]

שְׁמֵנוּת [obesity]; שְׁמֵנוּת קִיצוֹנִית [morbid obesity]

לְבַדּוּת [solitude]; לְבַדּוּת חִיּוּבִית [זמן איכות המוקדש לעיסוק משמעותי המסב לנמצא בו הנאה ואף מאפשר התפתחות אישית; positive solitude]

עוד אושרו המונחים האלה:

חֲסִינוּת קְהִלָּתִית עֲקִיפָה (לצד חֲסִינוּת עֵדֶר)

חִסּוּן [גם לציון החומר שבאמצעותו מחסנים; בעבר תַּרְכִּיב]

 

בתמונה: בניין אליעזר בן יהודה בקמפוס האוניברסיטה העברית, תחת רישיון נחלת הכלל, (ויקיפדיה)

 

מילה בחדשות: רוֹגְלָה

מילה בחדשות: רוֹגְלָה
הצילום: Pixabay

מילה בחדשות: רוֹגְלָה

על חוֹמְרָה ותוֹכְנָה, כּוֹפְרָה ולוֹמְדָה 

רוֹגְלָה היא תוֹכְנַת רִיגוּל (באנגלית: spyware). המונח רָגְלָה (בלי ניקוד: רוגלה) כלול ברשימה של "מושגים בסיסיים בטכנולוגיית המידע" (תשס"ג, 2002).

המילה רוגְלָה מצטרפת לרשימה של מונחים מתְחום המחשב השְקולים במִשְקל פָּעְלָה: תוכנה וחומרה, ובעקבותיהם באו לוֹמְדָה, נוזְֹקָה, כּוֹפְרָה ואחרים. ויש גם מי שקורא לתוֹכְנה גְנוּבָה "גוֹֹנְבָה".

חוֹמְרָה: ציוד המשמש לעיבוד נתונים (מַחשֵב, מִקלֶדֶת, צָג, מַדפֶּסֶת) (Hardware) 

תוֹכְנָה: תוכניות מַחשב וכללי הפעלה וכדומה לעיבוד נתונים (Software)

לומְדָה: תוכנַת מַחשֵב ללימוד ולהדרכה (Learning software)

נוֹזְקָה: תוכנת מחשב זדונית המתערבת בתפקוד הרגיל של המחשב או פוגעת בפרטיות המשתמש (Malware)

כּוֹפְרָה: תוכנת מחשב זְדונית המונעת מן המשתמש גישה למערכת ותובַעַת ממנו תשלום כּוֹפֶר כדי לפתוח את המַחסומים (Ransomware)

 

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל
סמל צבא ההגנה לישראל (ויקיפדיה)

צְבָא הֲגָנָה לְישראל או צְבָא הַהֲגָנָה לְישראל

הַצָבָא בה"א היְדִיעָה

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים:

מה עומד מאחורי ראשי התיבות צה"ל – האם הצירוף הלא מיודע 'צבא הגנה לישראל' או הצירוף המיודע 'צבא ההגנה לישראל'.

לפי ההיגיון הלשוני מכיוון שמדובר בצבא מסוים אחד וידוע – שמו המלא של צה"ל צריך להיות מיודע: צבא ההגנה לישראל. אלא שב"חוק יסוד צה"ל" הופיע השם ללא יידוע. ושינוי לשון החוק הוא עניין לא פשוט בכלל.

שמשון הופמן, ששימש שנים רבות קמ"ט העריכה והמינוח של צה"ל, מתאר (בספרו לשון צה"ל בשנים התש"ם–התשע"ד) את דרך הייסורים שהיה עליו לעבור כדי להחזיר את ה"א הידיעה לשם "צבא ההגנה לישראל". בינתיים נותרה לשון החוק בעינה, ואולם במאמץ מתמשך הצליח הופמן להטמיע את השם המיודע – ראשית במילון למונחי צה"ל שבעריכתו, ובהמשך בשורה ארוכה של מסמכים ופרסומים של הצבא, בשלטים, בסמל צה"ל ועוד. כן הוא פעל להוסיף את היידוע לשמותיהן של יחידות בצה"ל כגון חיל ההנדסה, חיל החינוך והנוער, המשטרה הצבאית.

בהזדמנות זו ראוי להזכיר שגם במשרדי הממשלה יפה היידוע, ולכן יש לומר המשרד לביטחון הפנים (ולא כפי שנשמע לפעמים "המשרד לביטחון פנים").

 

בתמונה: סמל צבא הגנה לישראל, כפי שעודכן ואויר ב-2022, ע"י Creating User:Matan2001, תחת רישיון

מילת השנה – טִרְלוּל

מילת השנה – טִרְלוּל
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מילת השנה – טִרְלוּל

לפני החִיסוּן, התַשְנִית והדַחַף

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים: 

לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

לתוצאות המלאות של ההצבעה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

טִרְלוּל

ומניין המילה טרלול?

בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.

עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…

שיר בעברית

שיר בעברית
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

שיר בעברית

שיר חדש לכבוד יום העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הֵפִיקָה שיר חדש  -"שיר בעברית".

את השיר כתב היוצר ג'ימבו ג'יי והוא גם הִלְחִין את השיר יחד עם שי בן שושן; לבִיצוּעַ השיר חָבְרו לַהֲקַת שַלְוָה וג'ימבו ג'יי בביצוע מְרַגש וַחֲגיגי:

 

 

עברית אֲהוּבָתִי

עברית אֲהוּבָתִי
אולפן רעננה 2018

עברית אֲהוּבָתִי

שיר הַצְדָעָה לאולפנים

'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל

 

 

בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018