Browsing Category

השפה העברית

נא להכיר – אחרי 16 שנים

נא להכיר – אחרי 16 שנים

נא להכיר – אחרי 16 שנים

עברית לא צברית

ראיינה: ציפי מזר

לפני כ-16 שנים פרסמנו בעיתון 'שער למתחיל' את הכתבה עברית לא צברית. ראיינו בה סטודנטיות צעירות ממוסקבה הלומדות עברית.

לאחרונה נפגשתי בכנס מקצועי של מורים לעברית עם פרופסור יבגני מריאנצ'יק. פרופסור מריאנצ'יק, שהיה המורה של התלמידות שרואיינו ב'שער למתחיל', עלה לפני שנים אחדות לישראל וממשיך לתרום את תרומתו המשמעותית להנחלת השפה העברית בעולם. העליתי בפניו את הרעיון לכתוב ריאיון המשך ל'עברית לא צברית' שפרסמנו ב'שער למתחיל' לפני 16 שנים…

פרופסור מריאנציק נדלק אף הוא לרעיון וסייע לי לאתר אחדות מתלמידותיו, שעם רבות מהן הוא שומר על קשר עד היום. שלחתי לשלוש מהתלמידות מכתב בדואר האלקטרוני. שלושתן גרות היום במוסקבה. אחדות מהן הפכו את העברית למקצוע ומלמדות עברית. הן נענו ברצון לבקשה להתראיין שוב.

ביקשתי שיענו על השאלות הבאות:

ספרו על ההווה שלכן: מגורים, משפחה, עבודה;

איזה תפקיד תופסת העברית בחייכן כיום;

האם ההחלטה שלכן בצעירותכן ללמוד עברית הייתה נכונה? איך היא השפיעה על חייכן? לו יכותן לחזור אחורנית בגלגל הזמן – הייתן בוחרות בה שוב?  למה?

האם ביקרתן בישראל מאז הקורס בבית ברל?

האם יש לכן קשר עם ישראלים? עם ישראל? עם דוברי עברית ברוסיה?

האם אתן ממשיכות ללמוד עברית? האם / איך אתן מתחברות לעברית העכשווית?

מה אתן אוהבות בעברית?

הנה התשובות שקיבלנו. שלושתן כתבו בעברית נהדרת!

 

בתמונה:
בשורה הקרובה: ד"ר יוליה קונדרקובה, פרופסור יבגני מריאנצ'יק, סופיה טוטלמן, מרינה ינקובה.
השורה הרחוקה: אירינה ברקוסקי, קסניה מינקשיקה, יוליה אלכסייבה,  אלכסנדרה,  מרגריטה ריבקובה.

 

אלכסנדרה: ישראל תישאר בלבי לעולם

אני גרה במוסקבה. היו זמנים שרציתי לעלות לארץ ישראל אך בסופו של דבר נשארתי במקום וכנראה שזה לטובה. ממש בקרוב אני מתחתנת עם הבחור הכי מושלם בעולם אבל נכון לעכשיו אני באופן תאורטי רווקה שמגדלת שני כלבים חמודים (בעצם כלב וכלבה). איני יודעת מה מחכה לי בעתיד הקרוב אך בטוחה שישראל תישאר בלבי לעולם.

ישר אחרי סיום האקדמיה על שם רמב"ם התקבלתי לעבוד בשגרירות מדינת ישראל במוסקבה. במשך כל השנים הללו שיניתי מגוון תפקידים – עבדתי במדור התקשורת, בלשכת השגריר וכעת אני במדור המדיני. התמזל מזלי ובמהלך מילוי התפקיד פגשתי הרבה אנשים מעניינים. ראיתי במו עיניי ואפילו לחצתי יד לאנשי הממשלה של מדינת ישראל ולפקידים בכירים של המדינה.

רוב הזמן במשרד אני מדברת רק עברית, כמובן, אך משתמשת גם באנגלית וגם ברוסית. מלבד עבודה בשגרירות אני גם מלמדת עברית הן בקבוצות והן לתלמידים שמעדיפים ללמוד את השפה בעזרת מורה פרטית. ללמד את השפה – זה ניסיון אחר לגמרי. זה משהו שדומה לגידול צמח או כלבלב. התלמיד בא לשיעור הראשון ולא יודע אפילו אות אחת ופתאום אחרי חודש הוא כבר בונה את הסיפור הקצר  הראשון שלו. אחרי חצי שנה הוא יודע לספר על עצמו ועל התחביבים שלו ואחרי שנה הוא נוסע לטיול בישראל ומצליח להסתדר, לקנות בחנויות, לנסוע לעיר אחרת ואולי אפילו לנהל שיחה קצרה עם נהג המונית.

לאחר הקורס בבית ברל ביקרתי בישראל הרבה פעמים. יש לי בישראל הרבה חברים. שתי החברות הטובות ביותר שלי גרות עכשיו בישראל. אחת החברות היא גם התלמידה שלי לשעבר.

כמובן שיש לי קשר חזק עם ישראל ועם ישראל וחלק של החברים שלי הם דוברי עברית.

כל יום אני מנסה ללמוד משהו חדש בעברית. עד היום כל מילה חדשה שאני פוגשת אני רושמת במחברת מיוחדת וחוזרת על המילה הזאת כמה פעמים כדי לזכור אותה היטב. כל יום אני עוברת על העיתונים בעברית, לפעמים רואה סרטים בעברית ומדי פעם קוראת ספרים בעברית.

במבט לאחור אני רואה שבסופו של דבר למרות כל הקשיים וכל ההתלבטויות בחרתי במקצוע שמתאים לי במקצוע שנותן לי אפשרות לבטא את עצמי ולפעמים אפילו נותן לי כוח לחיות.

אני אוהבת בעברית את הכול, כל אות, כל מילה, כל פתגם. עברית היא שפה של החוכמה וגם של הרגשות, עברית היא שפה עתיקה ובאותו הזמן מודרנית, שפה חיה, שפה שעדיין מתפתחת.

 

קסניה: ללמוד עברית – החלטה אקראית, אך נכונה!

שמי קסניה מינשקינה. אני גרה ועובדת במוסקבה. נשואה, אימא של שתי ילדות. משנת 2003 מלמדת עברית. עבדתי כ-10 שנים בבית ספר "תחייה" (רוב התקופה במסגרת של תכנית "נטע"), משנת 2004 ועד עכשיו מלמדת באוניברסיטת מוסקבה, לימדתי בסמינר הקיץ, באקדמיה על שם רמב"ם ובקורסים לעברית…כרגע עוסקת גם בהוראה מרחוק (נותנת שיעורים מקוונים) בפרויקט עבריתניה.

איזה תפקיד תופסת העברית בחיי כיום? – זה מובן מאליו שתפקידה חשוב מאוד. הייתי אומרת שאם היא לא תופסת את כל חיי אז לפחות  מחציתם.

אין לי שום ספק שהחלטתי ללמוד עברית הייתה נכונה אף על היותה אקראית. היא השפיעה על חיי מאוד. היא הפכה לעבודת חיי. לו הייתי יכולה לחזור בגלגל הזמן לעבר, הייתי בוחרות ללמוד עברית שוב! זה אושר גדול לעשות את מה שאת אוהבת. אני מאוהבת בעברית, נהנית מהוראה. אני בת מזל שאני עובדת במקצוע ומתפרנסת ממה שמשמח אותי.

מאז הקורס בבית ברל ביקרתי בארץ, גם בענייני העבודה וגם כתיירת (לנוח, לטייל, לפגוש את החברים ואת התלמידים שלי).

קשר הדוק עם ישראלים אין לי. אין לי קרובים בישראל. אך יש לי הרבה חברים ומכרים בארץ. לרובם רוסית היא שפת האם. אבל יש גם דוברי עברית. ברוסיה נפגשתי עם דוברי עברית במסגרת עבודתי.

אני משתדלת לקדם את ידע השפה שלי: לראות סרטים, לקרוא ספרים ועיתונים  בעברית…

מה אני אוהבת בעברית? קשה לענות על השאלה הזאת. לא תמיד קל לנו להסביר למה אנחנו אוהבים… נפגשנו והתאהבתי. אך איך אפשר לא לאהוב אותה? הרי עברית היא שפה מיוחדת. יש בה סתירה. היא צעירה ועתיקה באותו זמן. היא זורמת ונשמעת כמו שיר, על אף שהיא מלאה בצלילי גרון חריגים לאוזן רוסית. היא הגיונית ומאורגנת, אך גם מתובלת בחריגות רבות. היא מושכת בייחודיותה ובחוסר עקביות וגם בלוגיקה שלה.

מרינה: הייתי בוחרת בעברית שוב!

 

אחרי שסיימתי את האוניברסיטה במוסקבה עבדתי שנתיים בישראל ובטח ששם דיברתי עברית הרבה.

הבחורות שפגשתי בבית ברל במהלך קורס העברית ביקרו אצלי כמה פעמים. עד עכשיו אנחנו ממשיכות להיות ידידות טובות, נפגשות מדי פעם ואפילו יוצאות לפעמים לחופשה ביחד. אנחנו עדיין זוכרות בהנאה את הזמן שהעברנו בבית ברל.

כיום העבודה שלי קשורה לשיתוף פעולה הומניטרי בין לאומית. בעבודתי אני משתמשת בעיקר באנגלית. אבל בכל זאת אני חושבת שההחלטה שלי ללמוד עברית הייתה נכונה. תקופת מגורים קצרה בארץ נתנה לי ניסיון חדש וגם הזדמנות טובה להכיר תרבות אחרת – כל כך שונה מהתרבות שלי ומתרבויות אירופיות קרובות לי, כל כך עתיקה. זה עוזר לי אפילו עכשיו – להבין אנשים בני מסורות אחרות, ללמוד שפות זרות, להתבונן במצב זה או אחר מזוויות שונות.

הלימודים שלי היו חלק גדול ובולט בחיי. אף על פי שלצערי אין לי שום קשר עם ישראל או דוברי עברית עכשיו, לו יכולתי לחזור אחורנית הייתי בוחרת בעברית שוב.

 

 

 

 

 

 

 

סלט ישראלי

סלט ישראלי
הצילום: ויקיפדיה

סלט ישראלי

יש תִקְוָוה לעברית

 

לאחרונה יצא לאוויר העולם שיר חדש: 'העברית החדשה' של הַתִקווה 6. את השיר כתב והִלְחִין עמרי גליקמן, סוֹלן הלהקה.

השיר מַציג בחֵן את התמונה של העברית העַכְשָוִוית שהיא 'סלט' ישְׂרְאֵלי של מילים שמְקוֹרָן בעברית לצַד מילים שְאוּלוֹת משָׂפות אחרות, ביניהן: אנגלית וערבית. "השיר הזה נולד כשפתאום שַׂמתי לב שחצי מהמילים שאני משתמש בהן בכלל לא בעברית", אומר עמרי גליקמן. "אנחנו כל הזמן מְשַלְבִים מילים באנגלית שנִשְמָעות לנו כבר חלק מהעברית, וזה מרגיש לנו כל כך טִבעי. עלה לי רַעיוֹן לְרַכֵּז את כל המילים האלה ולכתוב שיר. ככה אנחנו מדברים, זו העברית החדשה".

ואכן, זו העברית החדשה שאנו מדברים. הרחובות והקניונים מלאים בשְלטים של חנויות, בתי קפה ועֲסָקִים בעלי שמות לא בעברית.

התוֹפָעָה הזו של שְאִילַת מילים משפות אחרות לתוך העברית היא תופעה טבעית הקיימת בשפה לאורך כל ההיסטוריה. יש המְנַסִים ללחום בה. אבל בעולם גלובלי קשה ואין טַעַם להילחם בהַשְפָּעוֹת של שפה אחת על שְכֶנְתָה הקרובה או הרחוקה. יש המִתְעַקְשים להשתמש במילה עברית כשיש חֲלוּפָה כזו. ויש האומרים: הסלט הזה מוכִיחַ שהשפה חיה ומתפתחת, שהיא נורמלית. הסלט הזה טבעי, מלא חיים וחן. 

האקדמיה ללשון העברית מְחַדֶשֶת מילים רבות בעברית ומנסה לְהַחְדִיר אותן לשפה. המַאֲמָצִים האלה נושְׂאִים פְּרי במקרים רבים.

השיר מְשַקֵף תופעה נוספת הקיימת בעברית החדשה – רבים אינם מכירים את חוקי השפה ומדברים בשְגִיאוֹת. בשיר הזה, למשל, יש שתי טָעוּיוֹת. הם שרים על 'הביטוח המֵקיף' במקום לשיר: המַקיף. וגם: וְמַלְווים במקום וּמלווים. ובִכלל, לתופעה קוראים 'שְאִילַת מילים' ולכן צריך לשיר במקרה זה: שואלים ושואלים. 

גם תופעה זו של שגיאות קיימת בלשון לאורך כל ההיסטוריה. במקרים רבים 'שגיאות' כאלה הפכו לנורמה. גם בנושא זה של שגיאות בלשון יש קַפְּדָנִים ויש וַתְרָנִים. ה'טַהֲרָנִים' נלחמים בשגיאות. האם יצליחו במלחמתם או שזו מלחמת דון קישוט בטַחֲנוֹת הרוח?…

מעניין מה היה אליעזר בן יהודה אומר אילו שמע אותנו מדברים…האם היה מנסה להילחם במילים הלועזיות ובטעויות? ואולי היה אומר לעצמו: המַהפֵּכָה שלי הצליחה בגדול, לַמְרוֹת הכול…וזה מה שחשוב!

 

 

בתמונה: "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005

מילים של משפחה

מילים של משפחה
הצילום: ויקיפדיה

מילים של משפחה

מדור לדור

לכבוד יום המשפחה אנחנו מביאים מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית כמה עובדות  על השימוש בעברית של מילים הקשורות למשפחה.

מתחתנים ונישאים

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

והעיקר שיהיה במזל טוב!

אמא או אימא?

המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. עם פרסום כללי הכתיב המלא החדשים (תשע"ז) גם הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם נכתבות ביו"ד: אימו, אימות־(קריאה), אימותינו וכדומה.

חם וחמות, חותן וחותנת

חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה.

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות.

למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן.

כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ, אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת, חָמוֹת; וברבים אֲחָיוֹת, וכך גם חֲמָיוֹת.

לעומת אב, אח וחם, נטיית המילה סָב היא הנטייה הרגילה במילים במשקל זה, כגון רָץ, עָב: סָב, סַב־(המשפחה), סָבִי, סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם, סַבְכֶן, סָבָם, סָבָן. ובנקבה: סָבָה, סָבַת־(המשפחה), סָבָתִי, סָבָתְךָ, סָבָתוֹ, סָבָתֵנוּ וכו'. ברבים: סָבִים וסָבוֹת. לצד הצורות סָב וסָבָה משמשות ביחיד הצורות סַבָּא וסָבְתָא (שמקורן בארמית).

במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן. במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב.

סבות או סבתות?

הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים, כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא סבתות).

סבא רבא, סבתא רבתא

השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.

ומה צורת הרבים? סָבִים גְּדוֹלִים, סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

חמה או חמות?

חָמוֹת – כמו אָחוֹת; וברבים חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.

איך נקרא נכד האח?

לציון נכד האח או האחות נקבע המונח נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.

בן הנין – ריבע או חימש?

בדורות האחרונים רבים זוכים לראות לא רק נכדים ונינים אלא גם בנים ובנות של נינים. על השאלה מהו כינויו של בן הנין היו הדעות חלוקות: מקצת האנשים נקטו את המילה המקראית רִבֵּעַ, ואחרים את המילה המחודשת חִמֵּשׁ, חידוש המיוחס לביאליק.

המחלוקת בין 'ריבע' ל'חימש' הונחה על שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. הוועדה הפנתה את השאלה לציבור, והתברר שבקרב דוברי העברית יש עדיפות ל'חימש'. הנימוק להעדפה זו הוא שטבעי יותר לאדם לספור גם את עצמו בחישוב הדורות – ובן הנין הוא החמישי למניין הדורות כולל סב הסב. ואומנם בשנת תשע"ה אישרה האקדמיה את המונח חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש) לציון בן הנין. צורת הנקבה היא חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה) וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).

בת דוד או בת דודה?

שתי דרכי הבעה מצויות בלשוננו: בדרך הראשונה מתאימים את הצירופים לקרבה המדויקת: 'בן דודה', 'בני דודה', 'בת דוד' וכדומה. נוהגים בה בייחוד דוברים ממוצא מזרחי. בדרך השנייה נוהגים להחיל את ההתאם במין ובמספר על הצירוף כולו: זכר יחיד – 'בן דוד'; נקבה יחידה – 'בת דודה'; זכר רבים – 'בני דודים'; נקבה רבות – 'בנות דודות'. דרך זו נוקטים בייחוד דוברים ממוצא אשכנזי. לשתי הדרכים יש על מה לסמוך, ושתיהן כשרות.

האם אחד משלישייה נקרא תאום?

המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא "תאומי שלישייה".

 

 

באסה, סבבה ואחלה

באסה, סבבה ואחלה
הצילום: ויקיפדיה

באסה, סבבה ואחלה

מילים מערבית בעברית

הזמרת הישראלית נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון בשנה שעברה, פִּרְסְמָה בשבוע שעבר שיר חדש: 'בָּאסָה סַבַּבָּה'. בקליפ החדש הוּשְקְעוּ כמיליון שקלים. כבר בימים הראשונים לאחר שהִתְפַּרסם זָכָה הקליפ ליותר ממיליון צְפִיוֹת ביוטיוב.

סָפֵק אם הצופים הרבים ואלה שיָשירו ויִרקדו עם השיר בכל רחבֵי העולם יודעים ששתי המילים – באסה ו-סבבה הן מילים מערבית שחָדְרוּ לסלנג בעברית. סבבה מְתָאֶרֶת הרגשה טובה, מצב טוב. תשובה חִיוּבִית. באסה מַבִּיעָה הרגשה רעה, מְתָאֶרֶת מצב רע. עכשיו שתי המילים יַחְדְרו לשפה של מיליונֵי בנֵי אדם ברחבֵי העולם. למה לא? סַבַּבָּה!

משפחה אחת, שכנות

העברית והערבית שייכות לאותה משפחת שפות: השפות השמיות. הן הושפעו וממשיכות להיות מושפעות זו מזו. ההשפעה נובעת מהשכנות בין שני העמים.

הנה רשימה חלקית של מילים שחדרו מהערבית לעברית והפירוש שלהן בעברית. רובן מילות סלנג. לא תמיד הפירוש המקורי בערבית והפירוש שקיבלו בעברית זהים:

אהבל –   טיפש, אידיוט

אחלה –  טוב, מצוין, מילה של שביעות רצון

אינשאללה –  הלוואי

אסלי –  אמיתי, אותנטי

באסה – תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש. מכאן נגזרים גם הפעלים: לְבָאֵס, לְהִתְבָּאֵס.

בּוּגֶ'רָס –  מצב מסובך, בלגן

בסטה –  דוכן בשוק

הצילום: ויקיפדיה

גַּ'בֶּל, גַ'בְּלָאוֹת – הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.

ג'ורה בִּיוּב

ג'מעה –   חברֶ'ה

ג'ננה – מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים או מביאים למישהו אחר.

דאווין –  פעולה או דיבור שמטרתם לעשות רושם, בלי שיש מאחוריהם יכולת אמיתית.

דאחקות (ביחיד דאחקה) – 'צחוקים' (במלעיל). לרוב, במשמעות של בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה.

דוגרי  – דיבור ישיר, בלי התחכמויות

דיר באלק –  זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה

התחפף  – הסתלק

התחרפן – התנהג בצורה מוזרה, השתגע

וואלה – בעברית, יש למילה הזאת אינספור משמעויות (פליאה, הבנה וכו'), שתלויות בהקשר ובנימת הקול של הדובר. וואלה? וואללה!

חמסה – קמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה נגד עין הרע.

הצילום: ויקיפדיה

חפיף – באופן מרושל, בקלות. מכאן הפועל לחפף – לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.

טמבל – טיפש, אדיוט

יאללה – מילת זירוז

יעני – כלומר

כיף  מהנה, מענג

לאפה – פיתה שטוחה וגדולה

הצילום: ויקיפדיה

מסטול –   מסומם, קצת שיכור. לא ער לגמרי

מעאפן – דבר גרוע, לא מוצלח

נאחס – עוגמת נפש, הרגשה רעה

נָגְלָה – כאשר צריכים להסיע אנשים אבל אין מספיק מקום לכולם, עושים כמה נגלות (סבבים) וכל פעם מעבירים חלק מהאנשים.

סבבה – נהדר, מצוין, או. קי

סחבק – למילה יש שני שימושים. כאשר אדם מדבר על 'סחבק' בגוף שלישי, הוא בעצם מדבר על עצמו, כמו הצירוף 'עבדכם הנאמן'. כאשר מדברים על אנשים שהם 'סחבקים', מתכוונים לומר שיש ביניהם קשרי ידידות, לעיתים למרות שמצפים מהם לקשר ענייני או רשמי. מהמילה סחבק נגזר גם הפועל להסתחבק במשמעות של להתרועע, ליצור ידידות, לעיתים באופן מלאכותי או אינטרסנטי.

סחתיין – מילת פירגון וברכה

עַרְס – כשהמילה נאמרת ברוח טובה, היא שקולה ל'ממזר': בחור פיקח וממולח. בדרך כלל זהו ביטוי מעליב ופוגע, כינוי לאדם לא תרבותי.

פדיחה –  התבזות בפומבי, 'בושות'

פיספס – החטיא, החמיץ

פשלה – כישלון. לרוב הכוונה היא למעידה חד פעמית ולא אופיינית. מהמילה נוצר גם הפועל: לְפַשֵּׁל

צ'ילבה – אויבת, יריבה, בדרך כלל בין בנות שהיו חברות ועכשיו אינן מדברות זו עם זו

שאפה 'חתיכה', בחורה שיש לה גוף יפה

תפרן – עני

ביטויים

יום עסל יום בסל  –  יש ימים טובים ויש ימים לא מוצלחים. מילולית: יום דבש ויום בצל.

כל כלב בא יומו  – כל אדם רע יקבל את העונש שלו. ביטוי דומה בעברית יפה: סוף גנב לתלייה.

 

מי חידש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?

מי חידש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?
הצילום: ויקיפדיה

מי חִידֵש יותר מילים – בן יהודה או ביאליק?

12 עובדות מְעניינות על העברית

האם אתם רוצים לדעת את התשובות לשאלות, כמו: איך קראו לשפה העברית בתנ"ך? מי ומתי והיכן הִמְצִיאוּ את הניקוד שלנו? מה המילה הראשונה שחִיבֵּר אליעזר בן יהודה? כמה מילים חידש בן יהודה וכמה מילים חידש ח.נ.ביאליק? אילו מילים חידשו מְדִינָאִים? איך כותבים טְווח מספרים בעברית: משמאל לימין או מימין לשמאל? מהי המילה הרוֹוַחַת ביותר בעברית?

אם אתם סקרנים לדעת את התשובות – כדאי לכם לצפות בסרטון באתר האקדמיה ללשון העברית ולְהַאֲזִין לתשובות בקוֹלו הנעים ובקַרְיינוּת המְדוּיֶקֶת של ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקֵר בכיר באקדמיה ללשון העברית.

הנה הקישור: 12 עובדות מעניינות על העברית

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'
הצילום: ויקיפדיה

תחרות הכתיבה 'לבחור באור'

הזוכים והחיבורים

הסתיימה תחרות הכתיבה ללומדי עברית כשפה נוספת 'לבחור באור'. התחרות נערכה על ידי הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת ובחסות אגודת הסופרים העברים.

לתחרות הוגשו 165 יצירות שסווגו לפי שלוש קבוצות גיל (הגיל הרך –כיתות גן עד כיתה ג'; בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים; בתי ספר תיכון, אוניברסיטאות ומבוגרים) ובתוכן לפי שלוש קטגוריות (עברית ברמת מתחילים; עברית ברמת ביניים; עברית ברמת מתקדמים).
היצירות הגיעו לתחרות מארצות רבות: אוסטריה, אוקראינה, ארגנטינה, ארה"ב, דנמרק, הונג קונג, יפן, ישראל, מקסיקו, צרפת, קוריאה הדרומית, קנדה, רוסיה ורומניה.

העובדה שבכל כך הרבה בתי ספר בארצות רבות מחוץ לישראל לומדים וכותבים עברית היא בעינינו אור גדול!!!!

נאהידה סבסי, האנטר קולג', ניו יורק עם המורה דורון פרידמן

ז'ולייט מרסטה בית הספר הגבוה למדעי המדינה, פריז, עם המורה בלה בן הרוש

נביא כאן שני חיבורים מתוך היצירות שזכו ואת רשימת הזוכים:

אור, אור, אור
הנה השיר שכתבה שיינה איטקוויץ, בית ספר יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה. המורה: אביבה גרינברג. היא זכתה במקום הראשון ברמת מתחילים (גן-ג'):

אור, אור, אור
אתה לבן ולא שחור
אני אוהבת אור של שבת שלום,
שיעשה לי טוב בחלום.
שיהיו לי רק חלומות טובים,
חלומות של אור ושל חברים.

 

לבחור באור
והנה השיר שכתבה אמילי צוואניאשווילי, בית הספר צבי פרץ חיות, וינה, אוסטריה. המורה: סיגלית פלדמן. היא זכתה במקום הראשון בין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים ברמת הביניים:

לבחור באור
לא תמיד קל לבחור באור
ואחר כך להרגיש כמו גיבור.
לא פשוט למצוא את הטוב ברע,
אבל "אם תרצו אין זו אגדה"!
אם קיבלת ציון לא טוב במבחן,
אל תוותר!!
בפעם הבאה תצליח לקבל ציון גבוה יותר.
תעזור לחבר בשעת צרה
ותזכור, זו לא בושה לבקש עזרה.
כשמישהו עצוב, תגרום לו לצחוק ותספר לו בדיחה,
לא משנה אם זה חבר, חברה או משפחה.

 

הילד החדש

והנה החיבור שכתב עמי רוטברג Hillel Day School of Metropolitan Detroit. המורה: ניבה וילנר-עמיאל. הוא זכה בציון לשבח ברמת הביניים בין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים:

יום אחד ילד חדש בא לבית הספר. הילד בא מארץ אחרת. הוא מדבר בשפה אחרת. אין
לילד חברים, הוא לבד ועושה דברים שונים כי הוא לא מכיר מה עושים הילדים במקום
החדש שלו.
הפעמון מצלצל וכל הילדים רצים החוצה מהכיתות שלהם.
הילד נשאר לשבת לבד בכיתה. הוא לא יודע מה לעשות עכשיו. המורה אומרת לו ללכת
החוצה ולשחק עם הילדים בהפסקה. הילד הולך החוצה אבל הוא עוד פעם לבד כי אין לו
חברים. הילד עצוב מאוד והוא הולך לחדר אוכל לאכול ארוחת צהריים. גם עכשיו הילד
יושב לבד על יד השולחן. הוא פותח את תיק האוכל שלו ואוכל בשקט סנדוויץ עם גבינה
ותפוח ירוק שהוא הביא מהבית. הילד אוכל בשקט ומסתכל סביב.
יש ילדים אחרים בחדר האוכל הם מסתכלים על הילד אבל לא מדברים אליו ולא יושבים
לידו כי הוא שונה.
יש ילדים שאוכלים אוכל מהבית ויש ילדים שקונים אוכל בבית הספר.
ילדה אחת קונה מרק בצלחת והולכת לשבת עם חברות שלה. בדרך לשולחן שלה היא
נפלה וכל המרק נשפך על הבגדים היפים שלה. כמה ילדים צחקו עליה. כמה ילדים
הסתכלו אבל רק הילד החדש רץ אליה לעזור לה. הוא נתן לה מפיות לנגב את הבגדים
שלה. הילדה אמרה לילד "תודה שעזרת לי" והלכה לכיתה. הפעמון מצלצל והילד הולך
לכתה שלו. הילדה הייתה בכיתה שלו ואמרה לו: " שלום, בוא לשבת לידי." הילד מבין
והולך לשבת על יד הילדה. עכשיו הילד מחייך, הוא מאוד שמח.
בסוף היום הילד רץ הביתה ואמר להורים שלו "היום היה בסדר, עכשיו יש לי חברה
אחת!" ההורים שלו שמחים שטוב לו במקום הזה.
ביום השני בבית הספר, בדרך לכתה ילדים אמרו לו: "שלום." הילד היה מאוד שמח כי
הוא לא מרגיש לבד.
בהפסקה ילדים משחקים איתו בכדורגל והם ראו שהוא שחקן טוב. ובחדר אוכל הילדה
ישבה איתו בשולחן ואז עוד ועוד ילדים באים לשבת איתו. הילדה אמרה לו: "אתה רוצה
להיות בקבוצה שלנו לשחק כדורגל?" הילד מרוצה שהם רצו שהוא יהיה בקבוצה שלהם.
והוא ענה: "כן."
בסוף היום הילד הלך עם הקבוצה למגרש לשחק כדורגל. ומאז הילד היה חבר טוב עם כל הילדים בכיתה.
הילד היה שמח כי הוא והילדים בחרו באור.

 

והנה רשימת הזוכים והחיבורים שכתבו:

הגיל הרך (גן – ג')

מקום ראשון

רמת מתחילים:

שיינה איטקוויץבית ספר יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה. המורה: אביבה גרינברג.  חיבור

רמת ביניים:

מיכל סקאלבי"ס אמונה, מקסיקו. המורה: אריאלה פדר.   חיבור

רמת מתקדמים:

רוני חיוןבית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: המורה שלי מזרחי.   חיבור 

ציון לשבח

ליאור טוויג
בית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: אביבה גרינברג.  חיבור

בי"ס יסודיים וחט"ב

מקום ראשון

רמת מתחילים:

אסטל מסליבי"ס אמונה, מקסיקו, המורה שרי שילוני.  חיבור

רמת ביניים:

אמילי צוואניאשוויליבית הספר צבי פרץ חיות, וינה, אוסטריה. המורה: סיגלית פלדמן.  חיבור

רמת מתקדמים:

רות נחמיאסבית ספר אמונה. מקסיקו המורה: שרי ולודבר.   חיבור

ציון לשבח

רמת מתחילים:

רבקה ניקולאו
בית ספר: לאודה – רעות, בוקרשט, רומניה. המורה: שגיא ראובן.  חיבור

רמת ביניים:

עמי רוטברג
Hillel Day School of Metropolitan Detroit . המורה: ניבה וילנר-עמיאל.  ח
יבור

רמת מקדמים:

שיינא לויטנסקי
בית ספר נט. סומי, אוקראינה. המורה: רחלי בלוי.  חיבור

כרמל שנרך
בית ספר: יבנה, לוס גאטוס, קליפורניה, מורה: שירן נדלר  חיבור

בי"ס תיכון, אוניברסיטה ומבוגרים

מקום ראשון

רמת מתחילים:

זאניצה יואן
סיפור/  במסגרת 'האולפן הקצר בואנקובר, המורה: רחל חלבה  חיבור

רמת ביניים:

MARESTÉ, Juliett
בית הספר הגבוה למדעי המדינה בפריז Sciences po המורה: בלה בן הרוש  חיבור

רמת מתקדמים:

ליל-בר פייזר
מרכז חינוך ליאו באק, חיפה. המורה: מיכל שקולניקוב.   חיבור 

ציון לשבח

רמת מתחילים:

נאהידֵה סֶבֶסי 
האנטר קולג', ניו-יורק, ארה"ב, המורה: דורון פרידמן  חיבור 

רמת ביניים:

אליענה טרנופול
Frankel Jewish Academy West Bloomfield, Michigan  המורה: מלי הולושיץ  חיבור

אמליין בילבית ברוזטה סטון – מיין, ארה"ב , המורה: ליסה ביל.  חיבור

רמת מתקדמים:

Drew Tarnopol
אוניברסיטת מישיגן, המורה: ד"ר עדי רז.  חיבור

קנאיצירו אידה (Kenichiro Iida)אוניברסיטת דושישה, קיוטו, יפן, המורה : עדה תגר-כהן  חיבור

החופשון מחליף את ה'אפטר'

החופשון מחליף את ה'אפטר'
סמל צבא הגנה לישראל (ויקיפדיה)

החופשון מחליף את ה'אפטר'

מילה חדשה נולדה

כך אנחנו קוראים באתר האקדמיה ללשון העברית:

לכבוד שנת ה־70 למדינה החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית. המילה "אפטר" – המציינת את הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצרה מקיצור של הצירוף after duty pass, והיא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.

במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה ברשתות החברתיות ובאתרים של צה"ל, של גלי צה"ל ושל האקדמיה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר".

ההיענות הייתה רבה במיוחד. חיילים ואזרחים וגם משפחות שלמות מילאו יותר מ־3,700 טפסים, ובהם הוצעו כ־1,350 הצעות שונות.

ועדה מיוחדת התכנסה לבחור מכל ההצעות שהגיעו מן הציבור את המילה שתחליף את "אפטר". בוועדה השתתפו שבעה חיילים וחיילות וחמישה אזרחים.

לשלב הסופי עלו שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).

שתי ההצעות שעלו לגמר היו 'חופשון' ו'חופז'. המילה חופשון זכתה לאהדה בשל פשטותה, ואילו בהצעה 'חופז' תמכו חברים בוועדה בשל התחכום שבה. נערכה הצבעה ובה זכתה המילה חופשון ברוב קולות. בין השאר הובא בחשבון שלא פחות מ־465 מציעים שונים הציעו את החלופה הזאת (12% מכלל המציעים) – הרבה יותר מכל שאר ההצעות.

עוד הצעות ששלחו החיילים והציבור הרחב:

ראשי תיבות: 303 הצעות היו בצורת ראשי תיבות, ובהן אחה"צון, אמצו"ש (אמצע שבוע), חופש"ק (חופשה קצרה), חופש"ש (חופשה של שעות).

הלחמים: 290 הצעות היו בצורת הלחמים של שתי מילים, למשל: חופצר (חופש קצר), חפזק (חופשת בזק), עתנוח (עת + נוח).

הצעות שהציעו רבים: נוסף על 'חופשון' היו הצעות נוספות שהציעו פונים רבים, ובהן חופשית, חופשונית, יציאון, אחרית, קצרה, שחרורון, אפטר (בניקודים שונים).

הצעות מקוריות: "לך לך", צהלון (מן צה"ל), אֶבְתָּר (מן בָּתַר־).

מילים חדשות בעברית

מילים חדשות בעברית
הצילום: (ויקיפדיה)

מילים חדשות בעברית

ישר מהתנור

בישיבה האחרונה של מליאת האקדמיה ללשון העברית לשנת תשע"ח נקבעו כמה מילים בשימוש כללי:

חַדְשׁוֹת כָּזָב (וביחיד יְדִיעַת כָּזָב) – "פייק ניוז" (fake news)
כְּמֵהוֹן שׁוֹקוֹלָד (ברבים כְּמֵהוֹנֵי שוקולד) – chocolate truffle
מְכוֹנִית לְלֹא נַהָג – מכונית אוטונומית

אושרו גם שמות חדשים בעברית ל-180(!) סוגי פרפרים המתעופפים בישראל.

 

בתמונה: איור המדגים את אופן הפעולה של מערכת התראה ומניעת תאונות. כאשר הרכב מאחור נכנס לתחום הוורוד יישמע בו צליל אזהרה. כאשר הרכב מאחור ייכנס לתחום האדום יופעלו בו הבלמים באופן אוטומטי (ויקיפדיה)

תחרות כתיבת עבודות בעברית

תחרות כתיבת עבודות בעברית
הצילום: ויקיפדיה

תחרות כתיבת עבודות בעברית

הנושא: לִבְחוֹר בָּאוֹר

הפורום הבין-לאומי למורים לעברית כשפה נוספת של מכון מופ"ת ממשיך במסורת, ועורך גם השנה תחרות כתיבה לתלמידים. התחרות מתקיימת בחסות אגודת הסופרים העברים.

הנושא: לִבְחוֹר בָּאוֹר. "הפנה מבטך לאור ולא תראה את החושך" (הלן קלר)

התחרות תחולק לשש קבוצות:

בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים: רמת עברית התחלתית, רמת עברית בינונית, רמת עברית גבוהה

תיכונים, אוניברסיטאות ומבוגרים: רמת עברית התחלתית, רמת עברית בינונית, רמת עברית גבוהה.

פרטים על התחרות באתר מכון מופ"ת.

הילקוט כבר מוכן?

הילקוט כבר מוכן?
הצצילום: אופיס

הילקוט כבר מוכן?

לכל תיק יש שם

לקראת שנת הלימודים החדשה מביא אתר האקדמיה ללשון העברית דברים על תולדות המילה ילקוט ועל תיקים בעברית. הנה לקט דוגמאות מתוכם, ועוד:

בילקוט של ילדינו יש ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוכר לנו היו דווקא אבנים, כמסופר על דוד לפני מלחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקטו את חפציהם. בימי הביניים קיבל הילקוט משמעות של קובץ חיבורים, כגון לקט המדרשים ילקוט שמעוני. מכאן גם 'ילקוט הכזבים' – אוסף סיפורי כזב מהווי הפלמ"ח.

בעברית בת ימינו הילקוט שייך בעיקר לבית הספר, ואילו המילה הכללית היא תִּיק. מקור המילה תיק ביוונית ומשמעה היסודי תיבה, קופסה. בעברית החדשה נוצר מן התיק הפועל תִּיֵּק.

התיק הקטן שבו שמים כסף הוא ארנק. משקפיים שמים בנרתיק. בגדים וחפצים לנסיעה אורזים במזוודה.

מלשון חז"ל קיבלנו את המילה תַּרְמִיל. בעברית המודרנית המילה תרמיל התייחדה לתיק הגב של המטיילים, או אם תרצו – של התרמילאים.

בספרות העברית פוגשים לעיתים את המילים אַמְתַּחַת או צִקְלוֹן, שמקורן בתנ"ך.

תיקי החיילים הם שַׂק חֲפָצִים (קיטבג) וצִיּוּדָן (צ'ימידן). המילה 'ציודן' חודשה בשנת תשע"ג (2013).

להנחת התיק על הגב או על הכתף אין בעברית פועל מיוחד. לאחר ששמים את התיק על הגב, על השכם או על הכתף – נושאים אותו.