ראש השנה הוא זמן הסיכומים בכל תחומי החיים וגם במוסיקה, ולקראת ראש השנה תש"ף מסכמים לא רק את השנה החולפת אלא גם עשור.
אקו"ם חושפת את רשימות השירים, המחברים והמבצעים הישראליים המושמעים ביותר בתחנות הרדיו בישראל בתשע"ט ובעשור המסתיים:
הזמרים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט:
אייל גולן
עומר אדם
שלמה ארצי
משה פרץ
אריק איינשטיין ז"ל
עדן בן זקן
שרית חדד
עידן רייכל
ליאור נרקיס
דודו אהרון
השירים המושמעים ביותר בשנת תשע"ט:
"יאסו" – סטטיק ובן אל, עדן בן זקן וסטפן לֶגָר
"רחוק מכולם" – עומר אדם
"ממה את מפחדת" – אייל גולן ובניה ברבי
"ואם תבואי אליי" – עידן רייכל
"מפחד עלייך" – מירי מסיקה ואיזי
"בלילות" – רותם כהן
"מסע" – אליעד נחום
"קירות" – איתי לוי
"הזוג הזה" – מרגי
"תפסת לי מקום" – בניה ברבי
סיכום העשור:
אייל גולן הוא הזמר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל בעשור האחרון. אחריו ברשימה: שלמה ארצי, אריק איינשטיין, משה פרץ, שרית חדד, שלומי שבת, דודו אהרון, עומר אדם, עידן רייכל וליאור נרקיס.
השיר המושמע ביותר בעשור האחרון בתחנות הרדיו בישראל: "מכתב לאחי" של קובי אפללו ועילי בוטנר. אחריו "שיר של יום חולין" של רחל שפירא ויאיר רוזנבלום בביצוע אילנית ו"מחוזקים לעולם" של אברהם טל.
אחריהם בעשירייה הראשונה:
4. נכון להיום
5. מחכה
6. אורות
7. צל עץ תמר
8. הפרח בגני
9. אור גדול
10. מרוב אהבה
הפרויקט של עידן רייכל מככב ברשימה עם שלושה שירים: "רוב השעות" במקום ה-12, "שאריות של החיים" במקום ה-13 ו"מילים יפות מאלה" במקום ה-17.
ומי המחברים המושמעים ביותר בעשור האחרון?
המחבר ששיריו זכו למספר הרב ביותר של השמעות בעשור האחרון הוא אהוד מנור ז"ל.
למקום הראשון ברשימת המלחינים של העשור הגיע שלמה ארצי ייבדל לחיים טובים וארוכים…
השיר המושמע ביותר בתחנות הרדיו בעשור האחרון: מכתב לאחי של עילי בוטנר וקובי אפללו:
בתמונה למעלה: הזמר שלמה ארצי, בהופעה בגני התערוכה בתל אביב, 2011. Ya'acov Sa'ar (לע"מ)
בעכו מתקיימת בימים אלה הזמרייה ה-67, זמריית 'שילובים', המשלבת בין מוסיקה יהודית לערבית. אירועי הזמרייה נפתחו ביום ראשון ויסתיימו מחר.
במוקד זמריית 'שילובים' עומד שיתוף הפעולה בין מקהלות ערביות ומקהלות יהודיות השרות בקונצרטים ביחד ולחוד. בערב הפתיחה הופיע דיוויד ברוזה עם אנסמבל פוליפוני מנצרת.
בכל יום, החל משעות הצהריים, מתקיימים מופעים של הרכבים מוסיקליים יהודים-ערביים, כיתות אמן וסדנאות עם יוצרים ואמנים מהשורה הראשונה.
בטקס הפתיחה של הזמרייה דיברו כל המברכים בשבח החיים יחד בהרמוניה.
"המוסיקה היא מעל הכול, מעל כל מחלוקת. בחרנו להתעלות מעל כל רעשי הרקע ולהתרכז במשותף ובמחבר" אמר ראש העיר, מר שמעון לנקרי, בפתיחת הזמרייה.
רינת כותבת:אנחנו הורים לשלושה ילדים: בת 10, בן 8 ובת 4. שלושת הילדים מקסימים וסַקְרנִים. הגדולים תלמידים מצוינים, אבל לצערי הם לא קוראים ספרים. כשהבת והבן הגדולים היו קטנים קראנו להם כל ערב סיפור והם נהנו מאוד וביקשו שנקרא להם שוב ושוב. גם לקטנה אנחנו קוראים סיפור לפני השינה.
אבל הגדולים, שכבר יודעים לקרוא בעצמם, לא רוצים לקרוא. אני בגילם קראתי המון והעולם שלי התעשר מהספרים. גם היום אני קוראת. בעלי ואני מְנוּיִים בספרייה העירונית. יש לי תמיד ספר ליד המיטה או בתיק ובחדר המשפחה שלנו יש כּוֹנָנִית מלאה ספרים.
מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לְעוֹדֵד את הילדים לקרוא?
————————————————————————————————————-
הקריאה מַעֲשִירָה את עולמו של הילד. היא מפתחת את הדִמְיוֹן ואת החֲשִיבה, הרבה יותר מצְפִייה בסרט. היא מעשירה גם את לְשוֹנו. לכן חשוב לעודד את הילדים לקרוא.
כשאנחנו היינו ילדים הספרים היו מְקוֹר היֶדַע וההעשרה העיקרי. היום יש להם 'מִתְחָרִים' רבים מאוד. רבים מידיי…כשאנחנו היינו ילדים קנינו זה לזה ספרים כמתנה. איש לא העביר אז כסף בטלפון הנייד…
חשוב לומר כבר בהתחלה. חשוב שהילדים יִקראו. לא חשוב באיזה מֶֶדיוּם. שיקראו מנייר, מטאבלט, ממָסָך. העיקר שיקראו. וכדאי שיקראו משהו שמעניין אותם, משהו שיעשיר את עולָמָם ויִגרום להם הֲנָאָה.
איך לעודד אותם ולְהִתְחָרוֹת בפִּיתוּיִים שמסביב – זאת השאלה.
במערכת החינוך מנסים לעודד קריאה. יש בתי ספר שמתחילים את היום ברבע שעה של קריאה, יש בבתי הספר ספריות השאלה, יש מפגשים עם סופרים, וכמובן – יש שיעורי ספרות.
ננסה להביא כאן כמה רעיונות לנו, ההורים:
קודם כל חשוב שנדע: ילדים קוראים אם יוצרים סְבִיבָם את ההֶרְגֵל;
ילד שגָדֵל בבית עם ספרים וילד שההורים שלו קוראים – הסיכויים שהוא יִקרא גדולים יותר מֵאשר של ילד שאין בביתו ספרים ושהוא לא רואה את הוריו מחזיקים ספר;
ילד שקראו לו ספרים מיום שנולד – הסיכוי שיִקרא ספרים כשיִגדל ושיקרא ספרים לִילדיו גדול יותר;
חשוב לדבר עם ילדים על ספרים. לספר להם על הספרים שאנחנו קוראים, לְשַתֵף אותם בפרטים מעניינים מהספרים שאנחנו קוראים; לספר להם על ספרים שאהבנו ביַלְדוּתֵנו;
נַמְלִיץ להם על ספרים שקראנו;
נבקש מהם לספר לנו על ספרים שהם קוראים. אם יַסְכימו – נִקרא גם אנחנו את הספרים שהם קוראים ונְשׂוֹחֵח עליהם;
נִרשום אותם לספרייה;
נלך איתם למפגשים עם סופרים;
נְעוֹדֵד אותם לקרוא לאחותם הקטנה. היא תִהְיֶה מְאוּשֶרֶת, וגם הם עֲשׂוּיִים לֵיהָנוֹת מהיַחַד;
אם יִרצו – נמשיך לקרוא להם אף על פי שהם יכולים לקרוא בעצמם. החַוָויָה של הורה וילד יושבים יחד וההורה קורא לילד – היא חוויה חשובה, מְחַבֶּרֶת, שאפשר להמשיך אותה גם כשהילדים גדולים. כשיִגְדלו הם יִקְרְאו שירי אהבה לאֲהוּבֵיהֶם ולאֲהוּבותֵיהֶם…
נלך לסרטים שנכתבו בְּעִקְבוֹת סרטים ונקרא את הספר לפני או אחרי הסרט. נדבר על מה שקראנו, ראינו, נַשְוֶוה בין הספר לסרט;
נְקַיֵים בבית פְּעילויות וטיולים בעקבות ספרים: יום בִּלְבִּי, יום פיטר פן, יום הארי פוטר…אלה שְעותאֵיכוּת משפחתיות חשובות. אפשר להזמין חברים שלהם לְהִצְטָרֵף.
ילדים קטנים יֹאהֲבוּ ללבוש תַחְפּוֹשׂוֹת ולשחק דְמוּיוֹת מתוך ספרים;
חשוב לא לְהַכְרִיחַאת הילדים לקרוא כדי לא לַהֲרוֹס להם את חַוָויַת הקריאה. החוכמה היא למצוא את הכֵּיף בקריאה ומסביב לה.
בתמונה: יריד שבוע הספר העברי בירושלים. בצילום, שתי אחיות קוראות בספר שהוריהן רכשו עבורן,1987. AYALON MAGGI לע"מ
פסטיבל 'קול המוסיקה בגליל העליון' בכפר בלום חוגג 35 שנים לקיומו. הפסטיבל, שייפתח ב-9 ביולי ויסתיים ב-16 בחודש, הוא חגיגה מוסיקלית אמנותיתבהשתתפותמיטב הנגנים מהארץ ומחו"ל. במהלך ימי הפסטיבל יתקיים גם פסטיבל קול המוסיקה לילדים.
רבבות רקדנים מקצוענים וחובבים בני כל הגילאים ואומנים רבים ישירו, ירקדו ויחגגו בהופעות, בהרקדות המוניותובמסיבות ריקודים ליליות ברחבי העיר. בפסטיבל מתארחותלהקות מחול מחו"ל, הרוקדות בסגנונותמגוונים: ריקודי עם, ריקודים מודרניים, בלט, היפ-הופ, ברייקדאנס ועוד ועוד. יגיעו להקות מהונגריה, מהודו, מרוסיה, מאוקראינה, מקנדה, מארה"ב, מסין, ממקסיקו, מסרביה, מגיאורגיה, מברזיל ומתורכיה. במסגרת הפסטיבל מתקיימות שלוש תחרויות ארציות: תחרות הכוריאוגרפיה 'ביחד', תחרות המחול העכשווי 'זמן סיפור' ותחרות המחול העממי.
להקת kathak. הצילום: יח"צ פסטיבל מחול כרמיאל
בתמונה למעלה: להקת rovesniki מרוסיה. הצילום באדיבות יחסי ציבור פסטיבל כרמיאל
שְבוע הספר מִתקיים השנה בימים 12 עד 22 ביוני. האֵירוּעַהמרכזי השנה יהיה 'שְעת הסיפור הגדולה ביותר בישראל': ב-12 ביוני בשעה 18:00 יִקְרְאו אנשים מוּכָּרים לקָהָל בשלוש הֶעָרִים הגדולות את הספר 'אותִיות מְתוקות' שכתב ג'קי לוי. בתל אביב תקרא השחקנית גילה אלמגור, בחיפה ראשת העירייה ד"ר עינת קליש רותם, ובירושלים הסופר ג'קי לוי.
בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים וביִישובים רבים יַצִיבודוּכנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סדנאותיצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָהבמשך כל חודש יוני.
המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פלאי העמידה בשדרות רוטשילד בתל אביב דוכנים והציעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוזל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מכירים היום יָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העשור להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.
הנושאים השְכִיחִים של כותרים שיצאו לאור ב-2017 היו: ספרות דתית ומחשבת ישראל (32.6%), ספרות (17.1%), פרסומים לילדים ולנוער (14.6%), מדינת ישראל ועם ישראל (10.3%) ומַדְעֵי הרוח הכללים ומַדְעֵי החֶברה (5.6%).
בשנת 2017תוּרְגְמוּ בישראל, לעברית או לשפות אחרות, 1,353 כותרים מלאים או חלקיים, שהם כ-16% מכלל הכותרים שיצאו לאור באותה שנה. שפות המָקוֹר שמהן תורגם מספר הכותרים הגדול ביותר היו: אנגלית (785 כותרים), עברית (260 כותרים), צרפתית (58 כותרים), גרמנית (57 כותרים) וערבית (20 כותרים).
הנתונים מַצִיגִים גם את הֶרְגלֵי הקריאה של הישראלים: 45% מבני 65 ומעלה קוראים 5 שעות או יותר בשבוע, לְעוּמַת 22% מהצעירים בני 7 עד 18. כמעט חמישית מהצעירים (19%) אינם קוראים כלל (לְמָעֵט ספרי לימוד).
עוד נמצא שההוצאה המְמוּצַעַת על ספרים למשפחה בחודש – לא כולל ספרי לימוד – היא 17.4 שקלים.
ספרים דיגיטליים וספרי שירה
הנה נְתונים שפרסמה הספרייה הלאומית לְרֶגֶלשְבוע הספר:
בשנת 2018 נִקְלְטו בספרייה הלאומית 430 ספרים דיגיטליים חדשים ו-550 ספרים מוּקְלָטִים. בשנה האחרונה יָצאו לאור יותר מ-400 סִפְרֵי ביוגרפיה, מהם 22 סִפְרֵי ביוגרפיה המיועדים לילדים ולנוער. 11 ספרים שיצאו לאור השנה עוסקים בילדים בעלֵי צְרכים מיוחדים.
ב-2018 נקלטו בספרייה הלאומית 1,280 סִפרֵי פרוזה ושירה, מהם 348 סִפרֵי שירה.
בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב 2015. Kobi Gideon לע"מ
האפליקציה החדשה לומדת את הטַעַםשלנו. היא מבינה מה אנחנו אוהבים לשמוע ובוחֶרֶתעֲבוּרֵנוּ שירים דומים, של אומנים שאנחנו אוהבים אבל גם של כאלה שאנחנו עֲדַיִין לא מכירים.
כל מה שצריך לעשות הוא לבחור עד שלושה אומנים ישראלים אהובים, ו'שירי' כבר תיקח את זה משם. כל 'לייק' יְכַוון אותה לסִגְנוֹן ולאומנים שאנחנו אוהבים, כל 'דיסלייק' יעביר לשיר הבא ויסַמֵן ל'שירי' שזה לא הכיוון.
בתמונה למעלה: הזמרת ריקי גל מבצעת משיריה של המשוררת והמלחינה נעמי שמר, בערב הצדעה שהתקיים לכבודה, במסגרת פסטיבל ישראל, בבריכת הסולטאן בירושלים, 1998. AMOS BEN GERSHOM עמוס בן גרשום (לע"מ)
עמוס עוז, חתן פרס ישראל, מגְדולֵי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה.
נְשיא המדינה, ראש הממשלה, אישֵי ציבור, אנשי סִפרות, אנשֵי רוח ועיתונים בכל העולם הִסְפִּידוּ את עמוס עוז עם קַבָּלַת היְדיעה על מותו סָמוּך לִכְניסַת השבת.
עוז היה הסופר הישראלי המוּכָּר ביותר בעולם. הוא כתב עֶשרות ספרים. סְפריו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות והוא זכה בִּפְרָסִים בֵּינְלְאוּמִיים רבים.
הוא היה אַחַד הדוברים של השְׂמֹאל הישְׂרְאֵלי. הוא הֶאֱמִין בשלום ובשִיוְויוֹן ובאֶפשרות לִפְתוֹר את הסִכְסוּך הישְׂרְאֵלי-פלסטיני. את דֵעותיו הִבִּיעַ בְּעוֹז במַאֲמָרִים בעיתונים, ברַאֲיוֹנוֹת בתִקשורת ובמִפגשים עם קָהַָל.
בְּאַחַד הרַאֲיוֹנוֹת האחרונים שנתן עוז לתִקְשוֹרֶת, אמר: אני אדם אֲסִיר תודה. ובתשובה לשאלה איך היה רוצה שיִזְכְּרוּ אותו כשכבר לא יהיה כאן, אמר: אני הייתי רוצה לָצֵאת מכאן בהַרגשה שלא פָּגַעתִי באנשים פְּגִיעָה מְיוּתֶרֶת. אני רוצה לצאת מפה בהרגשה שכמה מהמילים שהִשְאַרְתִי אחרַיי הֵיטִיבוּ עם מישהו או הִכְבִּידוּ על מישהו, הֵזִיזוּ למישהו. אם אני אֵדַע שחֵלֶק מעֶשרות אלפֵי המילים שכתבתי הֵזִיז משהו למישהו – אני מְסוּדָר. יִהיה לי מה להראות למעלה בכְּניסה.
עמוס עוז הִשְאִיר אחריו אישה, שתֵי בנות, בן ונכדים. הוא היה חָתוּם על כרטיס אדי ומשפחתו תָרְמָה את אֵיבָרָיו.
אֲרוֹנוֹ של עמוס עוז יוּצַב באולם "צַוותא" בתל אביב ביום שני בשעה 10:00 בבוקר והקהל יוכל לַחלוק לו כָּבוד. בשעה 12:00 יֵיעָרֵך במקום טֶקֶס אַשְכָּבָה. הַלְוָויָיתו תִתְקַיֵים ביום שני בשעה 15:00 בבית העָלמין בקיבוץ חולדה. בהלוויה לא יִינָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים.
עמוס עוז
1939 – 2018
עמוס עוז (קלוזנר) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, חתן פרס ישראל, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
סְפָרָיו וסיפורָיו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זָכָה בפְרָסִים יוֹקְרָתִיים לסִפרות בישראל ובעולָם, בָּהֵם פרס ישראל (1998), פרס גתה, פרס היינריך היינה, פרס ביאליק, ופרס טולסטוי (אוקטובר 2018). פעמים אחדות הוּזְכַּר שמו כְּמועמד רָאוּי לפרס נובל לספרות.
בנוסף לסִפרֵי סיפורֶת רבים פִּרְסֵם מַאמְרֵי דֵעָה בעיתונים ובסִפרֵי עִיוּן.
מירושלים לקיבוץ
עמוס עוז (קלוזנר) נוֹלַד בירושלים למשפחת מַשְׂכִּילִים רוויזיוניסטים יְדוּעָה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בסִפרייה הלְאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לסִפרות עברית באוניברסיטה העברית, וּלְיָמִים מועמַד תְנועת החֶרות בבְּחירות 1949 לתפקיד נְשִׂיא ישראל, שֶבּוֹ זָכָה חיים ויצמן.
כְּשֶהָיָה עמוס בן 12, הִתְאַבְּדָה אִמוֹ פניה.
בגיל 14 וחצי עָזַב את הבית והִצְטָרֵף לקיבוץ חולדה. שם הִכִּיר את אשתו לעתיד, נילי, בת חולדה, בִּתוֹ של סַפְרַן הקיבוץ. לאחר השֵירות בצה"ל למד פילוסופיה וסִפרות עברית באוניברסיטה העברית.
לנילי ועמוס עוז שלושה ילדים. בְּנוֹתֵיהֶם, פרופ' פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוֹסְקוֹת בִּכְתיבה סִפרותית. בְּנָם הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומְשוֹרֵר. מִספר שנים לְאַחַר הולַדתו של דניאל, עָזבה המשפחה את הקיבוץ מִפְּאַת מַחֲלַת הקַצֶרֶת שֶבָּהּ לָקָה, ועברה לערד. בשְנותָיו האחרונות הִתְגוֹרֵר עמוס עוז בתל אביב.
עמוס עוז נִפְטַר ב-28 בדצמבר 2018 לאחר מַאֲבָק במחלַת הסַרְטָן, כשהוא בן 79.
סופר, פובליציסט ואיש רוח
קוֹבֶץ סיפורָיו הראשון 'אַרצות התן' פּוּרְסַם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, 'מקום אחר', יצא לאור בשנת 1966.
סִפרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' יצא לאור בשנת 2002. הספר תוּרְגַם ל-30 שָׂפות ונִמכר בכמיליון עוֹתָקִים. ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמָה נטלי פורטמן, שגם משַׂחֶקֶת בסרט את התפקיד הרָאשִי.
עמוס עוז נִמְנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא פִּרסם מַאֲמָרִים פובליציסטיים בנושְׂאֵי פוליטיקה, סִפרות ושלום.
עֶמְדוֹתָיו בתְחוּם המדיני היו יוֹנִיוֹת, וסוציאל-דמוקרטיות בתְחוּם הכַּלְכָּלִי-חֶברָתִי.
לִקְראת הבחירות לכנסת ה-17 ולכנסת ה-18 הוא מוּקַם במקום סִמְלִי (116,115 בִּרְשִימַת המועמדים של מֶרֶצ לכנסת.
מִבֵּין סְפָרָיו
ארצות התן; מקום אחר; מיכאל שלי; לגעת במים לגעת ברוח; הר העצה הרעה; באור התכלת העזה; מנוחה נכונה; פה ושם בארץ ישראל; קופסה שחורה; לדעת אישה; אל תגידי לילה; אותו הים; סיפור על אהבה וחושך; בין חברים; יהודים ומילים (יחד עם בתו פניה עוז-זלצברגר); הבשורה על פי יהודה; ממה עשוי התפוח (יחד עם עורכת ספריו שירה חדד, מאי 2018).
בתמונה: שבוע הספר העברי, 2006. בצילום, פורטרט של הסופר עמוס עוז. MILNER MOSHE (לע"מ)
בשנת 2002 פִּרְסֵם עמוס עוז את סִפְרו 'סיפור על אהבה וחושך', שבו סיפר את סיפור חַיָיו. הספר היה רַב מֶכֶר בישראל במֶשֶך שָבועות רבים, תוּרְגַם לשָׂפות רבות, בהן ערבית, ונִמְכַּר ביותר ממיליון עוֹתָקִים.
ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמה נטלי פורטמן, שגם מְשַׂחֶקֶת בסרט את התַפקיד הרָאשִי.
בשנת 2003 הִתְפּרְסְמוּ בעיתון 'שער למתחיל' קְטעים מתוך 'סיפור על אהבה וחושך'. הקטעים פּוּרְסְמוּ בשבעה הִמְשֵכִים (גיליונות 1235-1229). אנחנו מְבִיאִים כאן את הקישור אליהם.
