אברהם זיגמן, מַלחין, מְשורר, סופר ואיש רדיו הלך מאיתנו והוא בן 72. זיגמן, שעבד שנים רבות כעורך מוסיקלי ומַגיש תוכניות בקול ישראל, תָרַם תְרוּמה מַשְמָעוּתִית לשימור הזֶמֶר העִברי, לאִיתוּר ופִרְסום של הַקְלָטוֹת נְדִירוֹת שהיו חֲבויּוֹת עד שגילה אותן.
אברהם, איש חב"ד, קיבל את בִּרכתו של הרבי להמשיך בשְלִיחוּתו בעבודה ברדיו, שבה הקים גשר ורקם קשר בין הלְבָבוֹת (כמו שכתב בשירו: אלעד ירד אל הירדן).
הוא הִשאיר אחריו אישה, בנים ובנות, כלות וחתנים ונְכדים וקָהָל גדול של חברים שאָהֲבו את האיש וכואֲבים את לֶכְתוֹ.
השיר האחרון שכתב והִלְחִין אברהם זיגמן והִתְפַּרְסֵם לפני שנים אחדות הוא השיר: מְקוֹמות, רְגעים,אֲנשים. עם מותו מְקַבְּלות המילים מַשְמָעוּת מְצַמְרֶרֶת.
הינה מילים מתוך השיר:
יֵשׁ מְקוֹמוֹת אוֹתָם קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ
גַּם אִם הַזְּמַן חוֹלֵף
כְּמוֹ שָׁרָשִׁים הֵם עֲמֻקִּים בַּלֵּב
וגַם אִם יֵעָקְרוּ
תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ
נִימִים סְמוּיִים שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת
לִפְרִי עָגֹל וָרַךְ
לְרֵיחַ לַיְלָה לַח
חוּטִים דַּקִּים שֶׁל חֲבֵרוּת
אֵיכְשֶׁהוּ עוֹבְרִים יָמֵינוּ
בּין הַטּוֹב לְבֵין הָרַע
וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶל חֶסֶד
הֵם מִקְלָט בְּיוֹם צָרָה
וּמֵעַל לַכֹּל הַחֲבֵרוּת בֵּינֵינוּ
הִיא מִגְדָּלוֹר בַּסְּעָרָה
וּלְאוֹרָהּ נַחְתֹּר בְּיַחַד שְׁנֵינוּ
אֶל הַטּוֹב שֶׁבַּשִּׁגְרָה
ריאיון עם אברהם זיגמן
כשיצא לאור סִפרו של אברהם זיגמן 'מִדְרַש נעמי' על אִזְכּוּרים מהמְקוֹרוֹת בשירֵי נעמי שמר, נִפגשתי איתו לרֵיאיון שהתפרסם בעיתון 'שער למתחיל' ('שער למתחיל', גיליון 1559, 15 בספטמבר 2009, גיליון 1660, 22 בספטמבר 2009, גיליון 1561, 30 בספטמבר 2009).
אני מפרסמת כאן את הריאיון, ברִגשי עצב, לזִכרו של אברהם, האדם היקר, ובאהבה גדולה למִשפחתו.
'תמונת הניצחון' התחיל מחלום של המפיקאהוד בלייברג, שאביו היה הרפתן של קיבוץ ניצנים ב־1948 בזמן התקיפה המצרית בסוף מלחמת העצמאות, והיה בין עשרות החיילים והאזרחים שנלקחו לשבי המצרי למשך תשעה חודשים. בלייברג רצה לתקן את הנרטיב ההיסטורי ולספר את הסיפור של הקיבוץ הקרב והאב.
שותף נוסף בהפקה הוא דני בן ארי, בנה של מירה בן ארי שנהרגה בקרב ניצנים.
'תמונת הניצחון' הוא אחת ההפקות היקרות והגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי. לצורך הצילומים הוקם בנגב אתר צילומים המשחזר את הקיבוץ שנחרב במלחמת השחרור.
הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר לשנת 2021 כולל הסרט הטוב ביותר. הוא זכה ב-3 פרסי אופיר: על הצילום הטוב ביותר, על האיפורהטוב ביותר ועל עיצוב התלבושות הטוב ביותר.
עדויות אישיות
אני מביאים בהמשך את כתבתה של דניה עמיחי מיכלין המתארת את המאורעות ההיסטוריים מהזָוִוית האישית והמִשפחתית שלה. הכתבה פורסמה בעיתון 'שער למתחיל'.
ולסיום הינה שורות הפתיחה והסיום משיר שכתבה מירה בן ארי בחודש מאי 1941. השיר נכתב בגרמנית ותורגם על-ידי שמעון זנדבק. חומר למחשבה…
המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו אתמול בגיל 84. טהרלב נפטר בביתו לאחר מחלה קשה. ארונו של טהרלב יוצבהבוקר בשעה 10:00 באולם מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה, והקהל יוכל לעבור על פניו. הוא יובא למנוחות בקיבוץ יגור שבו נולד וגדל.
יורם טהרלב היה אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית: משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם, מחזאי ועורך ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב יותר מאלף שירים שהפכו לפסקול של כולנו – לפסקול של ישראל: שירי אהבה ושירי מולדת, שירי מלחמה ושלום, שירים ללהקות הצבאיות, שירים על דמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה, שירי ילדים, שירי הומור ועוד. מלחינים רבים הלחינו את שיריו, זמרים ולְהקות רבים שרו אותם וגם אנחנו כולנו.
שנים רבות, עד יומו האחרון כמעט, עמד על במות, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.
טהרלב פרסם ספרי שירה וספרים על תולדות המדינה והזמר העברי. בשנים האחרונות כתב בעיקר ספרים בנושא יהדות, בהם: שְּמע בני (דברי חכמים על נושאי מוסר), שמחת תורה (פירושים על פרשת השבוע), על ברכי אבות (פירושים משלו לפרקי אבות).
יורם טהרלב האיש איננו עוד עימנו. אין כבר דרך חזרה, אבל תמיד עולה המנגינה. שיריו הרציניים והשובבים ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים.
ונסיים במילים שכתב:
בַּמָקוֹם שֶאֵלָיו אני הולך היו רַבִּים כבר לְפָנַיי. הִשְאִירו שְביל, הִשְאִירו עץ, הִשְאירו אֶבֶן לְרַגְלַיי, ומה אני אַשאיר אַחֲרַיי?
'סיבת הסיבות' של ישי ריבו הוא השיר הישְׂרְאלי המוּשְמָע ביותר בתחנות הרדיו בשנת 2021. במקום השני – השיר 'מי לא יבוא' של אברהם טל ובניה ברבי, ובמקום השלישי – 'בית משוגעים' של רן דנקר. אחריהם בעשירייה הראשונה: 'חולם כמו יוסף' של חנן בן ארי, 'רוצה שלום' של רביב כנר, 'אם תרצי' של חנן בן ארי, 'אפס מאמץ' של סטטיק ובן אל תבורי ונטע ברזילי, 'יהלום' של אגם בוחבוט, 'הולכת איתך' של נרקיס והשיר 'יהלומים בלינג בלינג' של נועה קירל. האוֹמָנים והאוֹמָניות המושמעים ביותר בישראל השנה בתחנות הרדיו הם: במקום הראשון – אייל גולן, במקום השני – אדם, במקום השלישי – שרית חדד. אחריהם ברשימה: שלומי שבת, דודו אהרון, עדן בן זקן, משה פרץ, שלמה ארצי, חיים משה ועדן חסון.
ההֶרְכֵּב המושמע ביותר בארץ השנה הוא סטטיק ובן אל. במקום השני – אתניקס ובמקום השלישי דולי ופן. אחריהם ברשימה: הפרוייקט של רביבו, טיפקס, משינה, הפרוייקט של עידן רייכל, התקווה 6, להקת הנח"ל והדג נחש.
והשיר הלועזי?
השיר הלועזי המושמע ביותר השנה הוא 'Save your tears' של The Weeknd, שהוא גם האומן הלועזי המושמע ביותר. Dua Lipa היא הזמרת הלועזית המושמעת ביותר, והביטלס הם ההרכב המושמע ביותר.
גלגלצ
נתוני ההשמעות בגלגלצ: במקום הראשון – 'בית משוגעים' של רן דנקר. נועה קירל היא הזמרת המושמעת ביותר, עברי לידר הוא הזמר המושמע ביותר והדג נחש הוא ההרכב המושמע ביותר.
לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.
לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!
שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.
גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.
טִרְלוּל
ומניין המילה טרלול?
בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.
המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.
אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.
עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…
'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל.
בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018
לקראת יום העברית תשפ"ב פָּנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה לִבְחור מֵאוֹצַר הבִּיטוּיִים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לשון או צֵירוףּ אהוב במיוחד – בעברית מִקראית, בשפה המִתחדשת וגם בלְשון הסלנג.
אֲתַר האקדמיה מֵביא מִבְחָָר גדול מן הביטויים שהציבור בָּחַר בלִוְויַית ההסברים שצֵירְפוּ הבוחֲרים לבְחירָתָם. הרְשימה ארוכה ארוכה…
ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.
יום הקולנוע הישראלי הוא אירועשנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵיהוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.
בשנת הקורונה חלה יְרידה במספר הספרים שהִתפרסמו. בסִפרייה הלְאומית נִרשמו רק 6,487 ספרים, לעומת 8,225 ספרים שיצאו לאור ב-2019.
הינה נְתוניםשפרסמה הסִפרייה המרכזית לרגל שבוע הספר. הנתונים מתייחסים לשנת 2020.
מָקור ותרגום
רוב הסְפרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 92.4%. 3.6% מהספרים הם בשפה האנגלית, 3.3% בערבית, 0.4% ברוסית, 0.3% בשפות אחרות.
87% מִכְּלַל הספרים שיצאו לאור ב-2020 הם ספרימָקוֹר שנִכתבו בעיקר בעברית. מבין הספרים המְתוּרגמיםשראו אור בארץ – מַרְבִּית התרגומים הם מאנגלית (74%), מצרפתית תורגמו 6%, מגרמנית ומספרדית 3% ו-26% מהספרים תוּרְגְמו משפות נוספות.
בסִפרות המקור בעברית: סִפרֵי השירה מְהַוִוים 45%, הפרוזה – 42% וסיפורים קצרים – 9%.
בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרי פרוזה ושירה. 1,685 מִתוֹכָם הם סִפרי פרוזה ושירה בעברית, ומהם 1,408 הם סִפרות מָקור שנִכתבה בשָׂפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 ספרים בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.
נושְׂאֵי סִפרות הפרוזה
משפחה היא הנושא הנָפוֹץביותר בספרות שיצאה לאור בשנה שעברה. שְליש מהספרים מִתְמַקְדיםביְחָסיםבתוך המשפחה, ובמיוחד בקֶשֶר בין הורים וילדים. 15 ספרים עוסקים בקְשרים בין סבים וסבתות לנֶכְדיהם.
ז'אנר הרומן הרומנטי מְהַוֶוה כ -12% מספרות הפרוזה.
כ-10% מסִפרי הפרוזה הישְׂרְאלית הם סִפרי מֶתַח, ריגוּלופעולה, כ-20% הם רומנים היסטוריים, 5% עוסקים בשוֹאָה. 3% מהסיפורים של הסופרות והסופרים הישראלים מתרחשים בקיבוצים.
סִפרי ילדים ונוער
1,113 סִפרי ילדים יצאו לאור השנה. 91% מסִפרי הילדים הם בעברית, 7% בערבית וספרים מְעטים באנגלית וביידיש.
רוב ספרי הילדים הם סִפרות מָקור, ורק 22% מהם הם ספרים מְתורגמים. מתוך המְתורגמים, אנגלית היא שְׂפַת המָקור העיקָרית, ופחות מרֶבע תורגמו מ-12 שפות אחרות.
נושְׂאים בספרות הילדים
גם בסִפרות הילדים רוב הספרים שיצאו לאור השנה מוּקְדָשים ליְחָסים בתוך המשפחה.
30 ספרים הם סִפרֵי פנטזיה לילדים ובנֵי נוער, רובם הגדול מְתורגמים מאנגלית. 150 ספרים עוסקים בבעלי חיים. 100 ספרים הם סִפְרֵי מֶתַח, בַּלָשִים ומְרַגְלים. השנה יצאו 61 סִפרֵי קומיקס.
גם לפָעוֹטוֹת יצאו השנה לא מְעט ספרים חדשים: 33 סִפרי קרטון ו-43 ספרים שמְחובָּרים להם חֲפָציםשונים (בדים, פאזלים, ועוד).
סִפרי עִיוּן
סוּגַת סִפרי העיוּןהיא הנִפְגַעתַ הקשה ביותר בשנת הקורונה. בתְחוּםמדְעֵי היהדות נִרשמה יְרידה של 33%.
ספִרי ביוגרפיות נִשארו ללא שינוי מהשנה שעברה, והשִיעור היַחסי שלהם מתוך הספרים עלה ל-4%. פִּרסומֵי גלריות, מוזיאונים וספרי אוֹמָנות ירדו ב-43% השנה. יְרידה גדולה נרִשמה גם במַדְעֵי הרוח והחֶברה ובמדְעֵי הטֶבע.
