האפליקציה החדשה לומדת את הטַעַםשלנו. היא מבינה מה אנחנו אוהבים לשמוע ובוחֶרֶתעֲבוּרֵנוּ שירים דומים, של אומנים שאנחנו אוהבים אבל גם של כאלה שאנחנו עֲדַיִין לא מכירים.
כל מה שצריך לעשות הוא לבחור עד שלושה אומנים ישראלים אהובים, ו'שירי' כבר תיקח את זה משם. כל 'לייק' יְכַוון אותה לסִגְנוֹן ולאומנים שאנחנו אוהבים, כל 'דיסלייק' יעביר לשיר הבא ויסַמֵן ל'שירי' שזה לא הכיוון.
בתמונה למעלה: הזמרת ריקי גל מבצעת משיריה של המשוררת והמלחינה נעמי שמר, בערב הצדעה שהתקיים לכבודה, במסגרת פסטיבל ישראל, בבריכת הסולטאן בירושלים, 1998. AMOS BEN GERSHOM עמוס בן גרשום (לע"מ)
עמוס עוז, חתן פרס ישראל, מגְדולֵי הסופרים הישראלים, הלך לעולמו בגיל 79 לאחר מחלה.
נְשיא המדינה, ראש הממשלה, אישֵי ציבור, אנשי סִפרות, אנשֵי רוח ועיתונים בכל העולם הִסְפִּידוּ את עמוס עוז עם קַבָּלַת היְדיעה על מותו סָמוּך לִכְניסַת השבת.
עוז היה הסופר הישראלי המוּכָּר ביותר בעולם. הוא כתב עֶשרות ספרים. סְפריו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות והוא זכה בִּפְרָסִים בֵּינְלְאוּמִיים רבים.
הוא היה אַחַד הדוברים של השְׂמֹאל הישְׂרְאֵלי. הוא הֶאֱמִין בשלום ובשִיוְויוֹן ובאֶפשרות לִפְתוֹר את הסִכְסוּך הישְׂרְאֵלי-פלסטיני. את דֵעותיו הִבִּיעַ בְּעוֹז במַאֲמָרִים בעיתונים, ברַאֲיוֹנוֹת בתִקשורת ובמִפגשים עם קָהַָל.
בְּאַחַד הרַאֲיוֹנוֹת האחרונים שנתן עוז לתִקְשוֹרֶת, אמר: אני אדם אֲסִיר תודה. ובתשובה לשאלה איך היה רוצה שיִזְכְּרוּ אותו כשכבר לא יהיה כאן, אמר: אני הייתי רוצה לָצֵאת מכאן בהַרגשה שלא פָּגַעתִי באנשים פְּגִיעָה מְיוּתֶרֶת. אני רוצה לצאת מפה בהרגשה שכמה מהמילים שהִשְאַרְתִי אחרַיי הֵיטִיבוּ עם מישהו או הִכְבִּידוּ על מישהו, הֵזִיזוּ למישהו. אם אני אֵדַע שחֵלֶק מעֶשרות אלפֵי המילים שכתבתי הֵזִיז משהו למישהו – אני מְסוּדָר. יִהיה לי מה להראות למעלה בכְּניסה.
עמוס עוז הִשְאִיר אחריו אישה, שתֵי בנות, בן ונכדים. הוא היה חָתוּם על כרטיס אדי ומשפחתו תָרְמָה את אֵיבָרָיו.
אֲרוֹנוֹ של עמוס עוז יוּצַב באולם "צַוותא" בתל אביב ביום שני בשעה 10:00 בבוקר והקהל יוכל לַחלוק לו כָּבוד. בשעה 12:00 יֵיעָרֵך במקום טֶקֶס אַשְכָּבָה. הַלְוָויָיתו תִתְקַיֵים ביום שני בשעה 15:00 בבית העָלמין בקיבוץ חולדה. בהלוויה לא יִינָשְׂאוּ הֶסְפֵּדִים.
עמוס עוז
1939 – 2018
עמוס עוז (קלוזנר) היה סופר ואינטלקטואל ישראלי, חתן פרס ישראל, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית.
סְפָרָיו וסיפורָיו תוּרְגְמוּ ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. הוא זָכָה בפְרָסִים יוֹקְרָתִיים לסִפרות בישראל ובעולָם, בָּהֵם פרס ישראל (1998), פרס גתה, פרס היינריך היינה, פרס ביאליק, ופרס טולסטוי (אוקטובר 2018). פעמים אחדות הוּזְכַּר שמו כְּמועמד רָאוּי לפרס נובל לספרות.
בנוסף לסִפרֵי סיפורֶת רבים פִּרְסֵם מַאמְרֵי דֵעָה בעיתונים ובסִפרֵי עִיוּן.
מירושלים לקיבוץ
עמוס עוז (קלוזנר) נוֹלַד בירושלים למשפחת מַשְׂכִּילִים רוויזיוניסטים יְדוּעָה. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה דוקטור לספרות עברית ועבד בסִפרייה הלְאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטת פראג ובאוניברסיטה העברית בירושלים. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לסִפרות עברית באוניברסיטה העברית, וּלְיָמִים מועמַד תְנועת החֶרות בבְּחירות 1949 לתפקיד נְשִׂיא ישראל, שֶבּוֹ זָכָה חיים ויצמן.
כְּשֶהָיָה עמוס בן 12, הִתְאַבְּדָה אִמוֹ פניה.
בגיל 14 וחצי עָזַב את הבית והִצְטָרֵף לקיבוץ חולדה. שם הִכִּיר את אשתו לעתיד, נילי, בת חולדה, בִּתוֹ של סַפְרַן הקיבוץ. לאחר השֵירות בצה"ל למד פילוסופיה וסִפרות עברית באוניברסיטה העברית.
לנילי ועמוס עוז שלושה ילדים. בְּנוֹתֵיהֶם, פרופ' פניה עוז-זלצברגר וגליה עוז עוֹסְקוֹת בִּכְתיבה סִפרותית. בְּנָם הצעיר דניאל הוא מוזיקאי ומְשוֹרֵר. מִספר שנים לְאַחַר הולַדתו של דניאל, עָזבה המשפחה את הקיבוץ מִפְּאַת מַחֲלַת הקַצֶרֶת שֶבָּהּ לָקָה, ועברה לערד. בשְנותָיו האחרונות הִתְגוֹרֵר עמוס עוז בתל אביב.
עמוס עוז נִפְטַר ב-28 בדצמבר 2018 לאחר מַאֲבָק במחלַת הסַרְטָן, כשהוא בן 79.
סופר, פובליציסט ואיש רוח
קוֹבֶץ סיפורָיו הראשון 'אַרצות התן' פּוּרְסַם בשנת 1965. הרומן הראשון שלו, 'מקום אחר', יצא לאור בשנת 1966.
סִפרו האוטוביוגרפי 'סיפור על אהבה וחושך' יצא לאור בשנת 2002. הספר תוּרְגַם ל-30 שָׂפות ונִמכר בכמיליון עוֹתָקִים. ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמָה נטלי פורטמן, שגם משַׂחֶקֶת בסרט את התפקיד הרָאשִי.
עמוס עוז נִמְנה עם אישי הרוח המובילים בישראל, מן הצד השמאלי של המפה הפוליטית. הוא פִּרסם מַאֲמָרִים פובליציסטיים בנושְׂאֵי פוליטיקה, סִפרות ושלום.
עֶמְדוֹתָיו בתְחוּם המדיני היו יוֹנִיוֹת, וסוציאל-דמוקרטיות בתְחוּם הכַּלְכָּלִי-חֶברָתִי.
לִקְראת הבחירות לכנסת ה-17 ולכנסת ה-18 הוא מוּקַם במקום סִמְלִי (116,115 בִּרְשִימַת המועמדים של מֶרֶצ לכנסת.
מִבֵּין סְפָרָיו
ארצות התן; מקום אחר; מיכאל שלי; לגעת במים לגעת ברוח; הר העצה הרעה; באור התכלת העזה; מנוחה נכונה; פה ושם בארץ ישראל; קופסה שחורה; לדעת אישה; אל תגידי לילה; אותו הים; סיפור על אהבה וחושך; בין חברים; יהודים ומילים (יחד עם בתו פניה עוז-זלצברגר); הבשורה על פי יהודה; ממה עשוי התפוח (יחד עם עורכת ספריו שירה חדד, מאי 2018).
בתמונה: שבוע הספר העברי, 2006. בצילום, פורטרט של הסופר עמוס עוז. MILNER MOSHE (לע"מ)
בשנת 2002 פִּרְסֵם עמוס עוז את סִפְרו 'סיפור על אהבה וחושך', שבו סיפר את סיפור חַיָיו. הספר היה רַב מֶכֶר בישראל במֶשֶך שָבועות רבים, תוּרְגַם לשָׂפות רבות, בהן ערבית, ונִמְכַּר ביותר ממיליון עוֹתָקִים.
ב-2015 הוּפַק על פי הספר סרט שכתבה ובִייְמה נטלי פורטמן, שגם מְשַׂחֶקֶת בסרט את התַפקיד הרָאשִי.
בשנת 2003 הִתְפּרְסְמוּ בעיתון 'שער למתחיל' קְטעים מתוך 'סיפור על אהבה וחושך'. הקטעים פּוּרְסְמוּ בשבעה הִמְשֵכִים (גיליונות 1235-1229). אנחנו מְבִיאִים כאן את הקישור אליהם.
מחר, יום רביעי 17 באוקטובר, יתקיים בפעם החמישית יום הקולנוע הישראלי. 33 סרטים ישראליים יוקרנובמהלךהיום במחיר של עשרה שקלים בלבד לכרטיס. חלק מהסרטים כבר מוצגים בבתי הקולנוע, וחלקם יוצגו בהקרנות בכורהוטרום בכורה.
יום הקולנוע הישראלי התקיים לראשונה ב-2014 ביוזמת משרד התרבות. מאז בכל שנה מתקיים היום הזה לקראתטקס פרסי אופיר (האוסקר הישראלי), ובמהלכו מוקרנים בעשרות בתי קולנוע ברחבי הארץ רק סרטים ישראליים, במחיר 10 שקלים בלבד לכרטיס.
ביום הקולנוע השנה תקבל השחקנית ניצה שאולאותהוקרה על מכירה של למעלה ממיליון כרטיסים בבתי הקולנוע. שאול כיכבהבקלאסיקות ישראליות כמו "השוטר אזולאי", "גבעת חלפון אינה עונה", "כץ וקרסו" ועוד. בשנה שעברה זכה באות ההוקרה הבמאי אבי נשר.
בתמונה: קולנוע "יס פלאנט" החדש בירושלים. Haim Zach (לע"מ)
התחרות מתקיימת זו הפעם השנייה ב"אולמות האבירים" בעכו העתיקה.
התחרות נוסדה בישראל בשנת 1959. כשנוסדה, הייתה ראשונה מסוגה בעולם. בעקבותיה נוסדו תחרויות נוספות, אך היא התחרות החשובה בעולם לנבל עד היום.
התחרות מתקיימת פעם בשלוש שנים. נשיא הכבוד של התחרות הוא המנצח זובין מהטה.
השנה הגיעו לתחרות 31 נבלאים ונבלאיות צעירים – עד גיל 36. המתחריםהגיעו מפינלנד, איטליה, רוסיה, ארה"ב, צרפת, דרום אפריקה, סין, סרביה, שוויץ, טייואן, דרום קוריאה, הונג קונג, גרמניה וישראל.
המנהלת המוזיקלית של התחרות היא יוליה רובינסקי, הנבלאית הראשית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
משרד התרבות והספורט מקיים זו השנה השלישית ברציפות את אירועי 'לא לדאוגוסט' בשבועיים האחרונים של חופשת הקיץ בבתי הספר. האירועים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום.
השנה, לכבוד שנת ה-70 למדינה, האירועים מתקיימים במתכונת מיוחדת במחווה לשירי ילדות ישראלית.
אירועי "לא לדאוגוסט" מתחילים היום ויתקיימו עד 29 באוגוסט.
האירועים יתקימו ביישובים הבאים: יוקנעם עילית, חבל מודיעין, באר טוביה, באר שבע, נתניה, אשקלון, קריית מוצקין, פרדס חנה-כרכור, בני ברק, מושב בקוע, ראש העין, חולון, גדרה, רחובות, קריית ביאליק, משגב, כפר יונה, בת ים וגן יבנה.
