תרבות ואומנות

תרבות ואומנות

לשנה הבאה בירושלים

נטע ברזילי (ויקיפדיה)

לשנה הבאה בירושלים

תולדות ישראל בתחרות האירוויזיון

41 פעמים השתתפה ישראל בתחרות האירווזיון וארבע פעמים זכתה בה. התחרות קיימת משנת 1956, וישראל הופיעה בה לראשונה ב-1973, עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.

הניצחון הראשון של ישראל היה בשנת 1978 עם השיר 'אבניבי' שכתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצע יזהר כהן. כעבור שנה זכתה ישראל שוב עם 'הללויה' של שמרית אור וקובי אשרת, בביצוע גלי עטרי ולהקת 'חלב ודבש'. הפעם השלישית הייתה בשנת 1998 עם השיר 'דיווה' של יואב גינאי וצביקה פיק, בביצוע דנה אינטרנשיונל.

את השיר TOY, שהביא לישראל ניצחון אחרי עשרים שנה, כתבו דורון מדלי וסתיו בגר. נטע ברזילי ביצעה אותו בכישרון רב, אחרי שנבחרה לייצג את ישראל בעקבות ניצחונה בתוכנית הטלוויזיה 'הכוכב הבא'.

אירוח תחרות האירוויזיון במדינת ישראל בשנת 1979 היה אחד המבצעים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, והוא שודר בצבע, אף על פי שהשידורים בארץ נעשו אז עדיין בשחור-לבן. בתחרות זו זכתה ישראל בפעם השנייה, אך ויתרה על הזכות לארח שוב את התחרות בגלל ההוצאות הרבות הכרוכות באירוח התחרות.

 

חוץ מניצחונות היו לישראל הישגים יפים אחרים: השירים 'הורה' בביצוע אבי טולדנו ו'חי' בביצוע עפרה חזה, הגיעו למקום השני. השיר 'כאן' של אורנה ומשה דץ הגיע למקום השלישי, והשירים 'אי שם' של אילנית ו'השקט שנשאר' של שירי מימון הגיעו למקום הרביעי.

המקום ה-24 היה המקום הגרוע ביותר שאליו הגיעה ישראל בתחרות. זה קרה בשנת 1993. אז ייצגה את המדינה שרהל'ה שרון, עם השיר 'שירו'. למרבה השמחה, ישראל מעולם לא הגיעה למקום האחרון…

חמש פעמים נעדרה ישראל מהתחרות. בשנים 1980 ו-1984 התקיים האירוויזיון ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ב-1994 ו-1996 הוצאו מהתחרות המדינות שזכו בניקוד הנמוך ביותר בשנה הקודמת, בשל המספר הגבוה של מדינות שביקשו להשתתף באירוויזיון. בשנת 1997 התקיים האירוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

תחרות האירוויזיון אהובה מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות, אך בחירתה של נטע ברזילי, שמציגה משהו אחר ושונה מהמקובל בעולם הפופ בכלל ובאירוויזיון בפרט, שינתה את המצב.

בחודשים הקרובים יתחיל תאגיד השידור לתכנן את הפקת האירוויזיון של 2019 בישראל – בשנה הבאה בירושלים!

תרבות ואומנות

הללויה ישראל

שמרית אור (ויקיפדיה)

הללויה ישראל

בתים חדשים לשיר חגיגות ה-70

השיר הללויה שכתבו שמרית אור וקובי אשרת נבחר כשיר חגיגות ה-70 של מדינת ישראל. כותבת המילים, הפזמונאית שמרית אור, התבקשה לכתוב בית חדש לשיר לכבוד המאורע. הנה שני הבתים החדשים:

 

הַלְלוּיָה יִשְׂרָאֵל

הַלְלוּיָה הלֵב מִתְפָּעֵל

מִמְדִינָה קְטַנָה בּוֹדֵדָה

הָייְת בִּן לַיִל לְאַגָדָה

וְאֵלַיִיך שָבְנו מִקַצְווֵי תֵבֵל

 

הַלְלוּיָה שְׂאִי בְּרָכָה

יוֹם הוּלֶדֶת הוּא יוֹם הַבְטָחָה

שֶל מוֹלֶדֶת וְעַם ותִקְווָה

נָשִיר לָך בְּאַהֲבָה

הַלְלוּיָה

 

 

 

תרבות ואומנות

חיים גורי – שירים

הצילום: לע"מ

חיים גורי – שירים

אף שרציתי עוד קצת עוד

שירים מתוך ספרו האחרון של חיים גורי: אף שרציתי עוד קצת עוד:

 

דַע לְךָ שֶׁהַזְּמַן וְהָאוֹיְבִים, הָרוּחַ וְהַמַּיִם,
לֹא יִמְחֲקוּ אוֹתְךָ.
אַַתָּה תִּמָּשֵׁךְ, עָשׂוּי מֵאוֹתִיּוֹת.
זֶה לֹא מְעַט.
מַשֶּׁהוּ, בְּכָל זאֹת, יִשָּׁאֵר מִמְּךָ.

 

סִכּוּי סָבִיר

אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ סִכּוּי סָבִיר לְעוֹד מִלְחָמָה.
עוֹד מִלְחָמָה נוֹסֶפֶת עַל כָּל הַמִּלְחָמוֹת,
שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תַּאֲרִיכִים, שֵׁמוֹת וּמְקוֹמוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁהַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲרֻכִּים זְקוּקִים לָהֶן.
פֹּה דּוֹר לְדוֹר מוֹסֵר אֶת הָרוֹבֶה,
כְּמוֹ אֶת הַמַּקֵּל בְּמֵרוֹץ־שְׁלִיחִים.
בֵּינְתַיִם, אֶפְשָׁר לוֹמַר, כִּמְעַט בְּוַדָּאוּת,
שֶׁבְּעָתִיד נִרְאֶה לָעַיִן
לֹא יַחְסְרוּ פֹּה הַהוֹלְכִים וְהַבּוֹכִים,
צֶאֱצָאֵי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל, שְׁנֵי הָאַחִים.

 

רְאִי

מַה כִּי תַּלִּין עָלֶיהָ, עַל זִקְנָתְךָ.
הִיא, בֵּינְתַיִם, הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לַאֲרִיכוּת יָמֶיךָ,
עִם פָּנֶיךָ הַזָּרוֹת בָּרְאִי, שֶׁאֵינֶנּוּ אָשֵׁם,
הָעוֹשֶׂה אוֹתְךָ כֹּה שׁוֹנֶה מִצּוּרוֹת הֱיוֹתְךָ.
אַתָּה מְצֻלָּם וְחָתוּךְ, תָּפוּר וּמְתֻקָּן,
מַמְשִׁיךְ לְהַמֵּר עַל סִכּוּיֵי הַהֶמְשֵׁךְ.

 

בתמונה: חיים גורי מקבל את פרס ישראל מנשיא המדינה יצחק נבון. הצילום: לע"מ

 

תרבות ואומנות

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

לַהַב שָנִי יחליף את זובין מהטה

כוכב צעיר ומבטיח: בן 29

התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית הישראלית הוֹדִיעָה בשבוע שעבר על מִינוּיוֹ של המְנַצֵחַ והפסנתרן הישראלי הצעיר להב שני למְנָהֲלָהּ המוזיקלי הבא. הוא יַחלִיף בתַפְקִיד את זובין מהטה, שכִּיהֵן כמנהל המוזיקלי המיתולוגי של התזמורת מאז 1969 והודיע על פְּרִישָה. שני יִיכָּנֵס לתפקידו החל מעוֹנַת 2020/21. הוא נִבְחַר ברוב גדול מאוד של חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

שני נולד בתל אביב בשנת 1989 והחל ללמוד נְגִינָה בפסנתר בגיל שש. הוא למד בבית הספר התיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין והמשיך את לימודיו בפסנתר אצל פרופ' אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין והוּדְרַך על ידי דניאל בארנבוים.

הוא הוֹפִיעַ לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כפסנתרן סולָן בגיל 16.

ב–2013 זָכָה בפרס הראשון בַּתַחֲרוּת היוֹקְרָָתִית למנצחים על שם גוסטב מאהלר. באוקטובר באותה שנה הוזמן להחליף את קורט מאזור החולה בקונצרט פתיחת העונה של הפילהרמונית הישראלית. הקָהָל קיבל את להב בהִתְלַהֲבוּת גדולה.

ב–2016 ניצח לראשונה על הפילהרמונית של רוטרדם. אחרי מפגש אחד בלבד, הוּצַע לו תפקיד המנהל המוזיקלי של תזמורת זו.

שני אינו המנצח הראשון המתגלה ככוֹכָב בגיל צעיר. ליאונרד ברנשטיין היה בן 25 כשנקרא להחליף את ברונו ולטר בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. למחרת, היה לכוכב בִּין לְאוּמִי. מהטה ניצח לראשונה על הפילהרמונית הישראלית בגיל 25, ונעשה יוֹעֲצָהּ המוזיקלי בגיל 33.

 

התזמורת הפילהרמונית בניצוח זובין מהטה (ויקיפדיה)

תרבות ואומנות

אתר חדש: הארכיון

אתר חדש: הארכיון

חגיגה של ספרות עברית

בשבוע שעבר עלה לאוויר אֲתָר חדש: האַרְכִיוֹן.

הארכיון הוא פרויקט ראשון מסוגו בשפה העברית: אתר שבו אפשר לְהֲַזִין ללא תַשְלוּם להַקְלָטוֹת של יְצִירוֹת פרוזה ושירה שנכתבו בעברית מודרנית וקלאסית. ההקלטות נעשו ע"י קַרְייָנִים מִקְצוֹעִיים ואוֹמָנִים מוכרים.

אתר הארכיון, ביוֹזְמָתו ובנִיהוּלוֹ של משה סקאל, ובבִיצוּע מרכז הספר והסִפְרִיוֹת ואולפני אייקסט, מכיל עם עלייתו לאוויר מאות רבות של עמודי יצירה. בעתיד יוקלטו יצירות נוֹסָפוֹת בפרויקט.

הנה רשימה חלקית של היוצרים שיצירותיהם מוקלטות באתר נכון לעכשיו: שלמה אבן גבירול, נתן אלתרמן, רחל המשוררת, אליעזר בן יהודה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, לאה גולדברג, יהודה הלוי, זאב ז'בוטינסקי, יוסף חיים ברנר, שאול טשרניחובסקי, ס. יזהר, אבות ישורון, יהודה לייב גורדון, אברהם מאפו, מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק, רבי נחמן מברסלב, פרקי אבות, ועוד…

פרויקט הארכיון מצטרף לפרויקט בן יהודה המעלה לרֶשֶת (בהִתְנַדְבוּת!) מאז 1999 את היצירות של יוצרים שתוֹקֶף הזְכוּיוֹת על יְצִירָתָם פַּג (אחרי 70 שנה) או יוצרים שנתנו לאתר רְשוּת להדפיס בו את יצירותיהם. פרויקט בן יהודה חָנַך בשבוע שעבר אתר חדש.

שני הפרויקטים תוֹרְמִים תרומה גדולה לשימור אוֹצְרוֹת הספרות העברית לְדוֹרוֹתֶיהַ.

ברכות ותודות ליוצרי הארכיון החשוב החדש!

ברכות ותודות ליוצרי פרויקט בן יהודה!

 

'האוסף של אסף', ריאיון עם אסף ברטוב בעיתון 'שער למתחיל' בשנת 2010

הערה: כדי לפתוח את הקובץ ישירות יש להקיש לעתים פעמיים על הקישור לכתבה.

 

 

תרבות ואומנות

תחרות הנֵבֶל הישראלית

תחרות נבל צילום: שלמה עובד

תחרות הנבל הישראלית

20-18 בדצמבר בירושלים

תַחֲרוּת הנֵבֶל הישראלית השלישית תִתְקַייֵם באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים ביום שני 18 בדצמבר.

התחרות נוֹשֵׂאת את שְמָהּ של מיכל זמורה כהן ז"ל, שהייתה נְשִׂיאת האקדמיה למוזיקה ולמחול וחברה בעֲמוּתַת הנבל והזָמִיר.

כל המשתתפים בתחרות הם נַגָנִים ישראליים. סְבִיב התחרות מתקיימים קונצרטים וסַדְנָה של נגני נבל.

קונצרט הסִיוּם של התחרות יתקיים ביום רביעי, 20 בדצמבר. בקונצרט יוּכְרְזו שמות הנִבְלָאִים הזוֹכִים בתחרות.

תרבות ואומנות

פסטיבל הולגאב השמיני ליצירה ישראלית-אתיופית

שלמה שמואל. ציליום: אסתר וונדה

פסטיבל הולגאב השמיני ליצירה ישראלית-אתיופית

13-7 בדצמבר

פסטיבל הולגאב לִיצִירָה ישראלית-אתיופית יתקיים זו השנה השמינית בירושלים בימים 13-7 בדצמבר. אֵירוּעֵי  הפסטיבל יתקיימו בתיאטרון ירושלים, בבית הקונפדרציה, בבית שמואל, בז'ראר בכר, במתחם התחנה הראשונה ובמוֹעֲדוֹנִים הצוללת הצהובה וזאפה.

הפסטיבל, מבית היוצר של בית הקונפדרציה, מַצִיג את היצירה הישראלית-אתיופית בתחומי המוזיקה, התיאטרון והמחול. מוֹפְעֵי הפסטיבל מְשַלְבִים את התַרְבּוּת האתיופית המַסוֹרְתִית עם זו העכשווית, יחד עם היצירה החדשה שנולדה בישראל והיא חלק מהתרבות הישראלית.

 

 

 

תרבות ואומנות

מחר – יום הקולנוע

הצילום: Moshe Milner לע"מ

מחר – יום הקולנוע

כל הסרטים ב-10 שקלים לכרטיס

מחר יִתְקַייֵם בישראל יום הקולנוע. מחיר כרטיס לכל הסרטים ב-43 בתי קולנוע ברחבי הארץ יהיה 10 שקלים בִּלְבַד.

בין בתי הקולנוע המשתתפים: יס פלאנט, סינמה סיטי, לב, רב חן וגלובוס מקס. מחיר כרטיס לסרט תְלַת מֵמַד (לא כולל משקפיים) יהיה 14 שקלים.

בשנה שעברה צָפו כ-220 אלף איש בישראל בסרטים במִסְגֶרֶת יום הקולנוע.

 

תרבות ואומנות

תרבות עוֹלָה

היכל התרבות בתל אביב (ויקיפדיה)

תַרְבּוּת עוֹלָה

ההוצאה הלאומית לתרבות, בידור וספורט

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על ההוֹצָאָה הלְאוּמִית לתרבות, לבִידוּר ולספורט בשנת 2016. הנה נתונים אחרים:

ההוצאה הלאומית לתרבות, לבידור ולספורט בשנת 2016 הִסְתַכְּמָה ב-54.7 מיליארד ש"ח שהם 4.5% מהתוֹצָר המְקומי הגוֹלְמִי. זו עלייה של 3.7% בְּהַשְווָאָה לשנת 2015.

האֶזְרָחִים הוציאו 85.6% מההוצאה הלאומית.

כ-75% מההוצאות של האזרחים לתרבות, לבידור ולספורט היו הוצאות לשירותי תרבות: הצגות, סרטים, קונצרטים ועוד; היתר היו לרְכִישַת מוּצָרִים: מקלטי טלוויזיה, מחשבים אישיים, ספרים, משחקים ועוד.

ההוצאה הגבוהה ביותר הייתה למוזיקה ולאוֹמנוּיוֹת הבָָּמָּה – 21%.