על פי הנחיית משטרת ישראל: אין להיכנס לאירוע עם כיסאות, עם קסדות, עם אופניים ועם סוללות לאופניים, עם בקבוקי שתייה מזכוכית, עם נשק ועם בעלי חיים.
מופע "נבוקו" בפארק ממשיך את מסורתהפקות האופרה הפתוחות בגני יהושע המתקיימות 16 שנים. מאז ועד היום מגיעים מדי שנה רבבותצופים לצפות בהפקות אופרה גדולות הפתוחות לקהל הרחבללא תשלום.
האופרה הישראלית החדשה העלתה בפארק עד כה את האופרות: לה טראוויאטה, כרמן, חליל הקסם, ריגולטו, מאדאם באטרפליי, טוסקה, שמשון ודלילה, שיקוי האהבה של דוניצטי, הרקוויאם של ורדי ונבוקו.
בתמונה: הרקוויאם של ורדי, 16 ביולי 2009 (ויקיפדיה)
פסטיבל המָחוֹל הנפתח השבוע בכרמיאל מְצַייֵן70 שנה לישראל. הפסטיבל הוותיק יחל ביום שלישי (24 ביולי) ויִימָשֵך שלושה ימים. עֶשְׂרות אלפי רקדנים ישתתפו בו, חֶלקם מִקצועיים, רובם חוֹבְבִים, שנֶהֱנִיםלרקוד יחד.
בין האורחים שיגיעו לפסטיבל מחו"ל: בלט האופרה של מץ מצרפת, עם היצירות "פולחן האביב" ו"אקסודוס". היצירה אקסודוס מְבוּסֶסֶתעל סיפורה של אוֹנִייַתהמַעֲפִּילִים שיצאה מדרום צרפת בשנת 1947 כשעל סִיפּוּנָה אלפי ניצולֵי שוֹאָהשחולמים להגיע לארץ ישראל. ממץ שבצרפת מַגִיעָה גם להקת מיראז' עם מופע של מחול מודרני.
אורחים נוֹסָפִיםמחו"ל: בלט מנילה מהפיליפינים, התיאטרון הלאומי הרוסי על הקרח עם "מפצח האגוזים", לַהקת מחול ספרדית במופע של ריקודים עממיים, לַהקה מהודו המְשַלֶבֶת מחול מערבי עם ריקוד מקומי, להקת סלסה מקולומביה, ועוד.
במסגרת הפסטיבל יוקם מתחם לילדים, ובו לונה פארק, מתקנים לילדים, מתנפחים, ועוד.
הכניסה למתחם היא ללא תשלום.
פסטיבל כרמיאל מתקיים כבר 31 שנה ומושך אליו רקדנים וחובבי מחול מהארץ ומהעולם. מדי שנה עולים בו מופעים מז'אנרים שונים – מודרני, אתני, קלאסי, היפ הופ, פולקלור עולמי, ג'אז, סלוני ועוד. זאת לצד הרקדות הֲמוֹנִיוֹת, תַחֲרוּיוֹת, מופעים של לְהקות מקצועיות וחובבות, פעילויות מיוחדות לילדים ובְעִיקר אהבה גדולה לעולם המחול.
חודש יוני הגיע ואיתו האֵירוּעַ המַסוֹרְתִי המתקיים בכל שנה: שבוע הספר העברי – החג של כל מי שאוהב לקרוא, וגם של הוצאות הספרים, של הסופרים ושל החנויות.
השנה יתחיל שבוע הספר ביום רביעי, 6 ביוני וייִמָשֵך עשרה ימים, עד 16 בחודש. האירוע יתקיים בכל הערים הגדולות בארץ. הוצאות הספרים יעמידו דוּכָנִים, יַצִיגוּ את ספריהן ויַצִיעוּאותם לקונים במחירים מוּזָלִים. הֲנָחוֹת יִינָתְנוּ גם בחנויות הספרים. חלק מהוצאות הספרים יִתנו הנחות בכל ימי חודש יוני.
מַסוֹרֶת שְבוע הספר החלה בשנת 1926, עשרים ושתיים שנים לפני קום המדינה. יָזְמָהאותו המוֹ"לִית ברכה פֶּלאי, שהֶעֱמִידָה דוכנים בשְׂדרות רוטשילד בתל אביב ופִרסמה בעיתונים מוֹדָעוֹתעל 'יום הספר העברי'. בְּמַקְבִּיל למְכירת הספרים, כולם בעברית כמובן, נֶעֶרְכוּ באותו יום גם מסיבות, הַרְצָאוֹת, קונצרטים ועוד. מאז התקיימו ימים נוספים כאלה, אך לא בְּאוֹפֶן קָבוּעַ. שבוע הספר כפי שהוא מִתקיים כיום החל בשנת 1959 ביוזמת הסופר שלמה טנאי ומאז הוא מתקיים מדי שנה.
89.5 אחוזים מהספרים שפּוּרְסְמו בארץ בשנת 2017 כְּתוּבִים בעברית, 5 אחוזים באנגלית, 3 אחוזים בערבית ואחוז וחצי אחוז ברוסית. 84 אחוזים מהספרים הם סִפְרֵי מָקוֹר, עֲלִייָה של שני אחוזים לְעוּמַת השנה הקודמת. 60 אחוזים מהספרים המְתוּרְגָמִים תוּרְגְמו מאנגלית. בִּתְחוּםהספרים המתורגמים נמשכת מְגָמַת העלייה בתרגום מצרפתית של ספרֵי פרוזה; עלייה קלה נרשמה במספר ספרי השירה: 1,247 ספרים לעומת 1,238 בשנה הקודמת.
נתון מעניין נוסף: 88 ספרי קומיקס – עֲלִילוֹנִים בעברית – לילדים פורסמו במהלך השנה, מתוכם 60 מְיוּעָדִיםלמִגְזָר החרֵדִי. הדו"ח מלמד גם על עלייה בהדפסת ספרות תורנית, וזהו התחום שבו יוצאים לאור רוב ספרי העִיוּן בישראל.
מתש"ח ועד תשע"ח
מהנתונים עולה כי ספרות הילדים והנוער הִתְחַזְקָה בְּאוֹפֶן מַשְמָעוּתִי, לְעוּמַת יְרידה משמעותית במספר הספרים בנושְׂאֵי ההיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל. בשנת תש"ח ספרי היסטוריה, ארכיאולוגיה וספרי טיולים בארץ הִיווּכ-20 אחוזים מספרי העיון, לעומת חמישה אחוזים בלבד כיום; 67 מַחֲזוֹת מקור ומחזות מתורגמים יצאו לאור בתש"ח, לעומת 11 מחזות בלבד שהתפרסמו אֶשְתָקַד; בשנת 1948 התפרסם רק ספר בישול אחד, לעומת 44 ספרים בשנה שעברה; בתש"ח פורסמו 31 ספרי שירה, לעומת 387 בשנה שעברה.
שינויבּוֹלֵטנוסף קיים בתחום הספרות התורנית: בשנת 1948 רק תשעה אחוזים מהספרים שיצאו לאור היו ספרים תורניים, ואילובשנת 2017 – 17 אחוזים.
שינוי בולט נוסף קיים ביחס שבין נשים כותבות לגברים כותבים בתחום הספרות. בתש"ח רק 13 אחוזים מהכותבים היו סופרות, לעומת 87 אחוז סופרים גברים. היום התמונה שונה לַחֲלוּטִין: 58 אחוזים סופרים, לעומת 42 אחוזים סופרות.
בתמונה: פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין תל אביב, 2015, Kobi Gideon (לע"מ)
41 פעמים השתתפה ישראל בתחרות האירווזיון וארבע פעמים זכתה בה. התחרות קיימת משנת 1956, וישראל הופיעה בה לראשונה ב-1973, עם הזמרת אילנית והשיר 'אי שם'.
הניצחון הראשון של ישראל היה בשנת 1978 עם השיר 'אבניבי' שכתבו אהוד מנור ונורית הירש וביצע יזהר כהן. כעבור שנה זכתה ישראל שוב עם 'הללויה' של שמרית אור וקובי אשרת, בביצוע גלי עטרי ולהקת 'חלב ודבש'. הפעם השלישית הייתה בשנת 1998 עם השיר 'דיווה' של יואב גינאי וצביקה פיק, בביצוע דנה אינטרנשיונל.
את השיר TOY, שהביא לישראל ניצחון אחרי עשרים שנה, כתבו דורון מדלי וסתיו בגר. נטע ברזילי ביצעה אותו בכישרון רב, אחרי שנבחרה לייצג את ישראל בעקבות ניצחונה בתוכנית הטלוויזיה 'הכוכב הבא'.
אירוח תחרות האירוויזיון במדינת ישראל בשנת 1979 היה אחד המבצעים הראשונים של הטלוויזיה הישראלית, והוא שודר בצבע, אף על פי שהשידורים בארץ נעשו אז עדיין בשחור-לבן. בתחרות זו זכתה ישראל בפעם השנייה, אך ויתרה על הזכות לארח שוב את התחרות בגלל ההוצאות הרבות הכרוכות באירוח התחרות.
גלי ועטרי ולהקת חלב ודבש בשיר הללויה (ויקיפדיה)
חוץ מניצחונות היו לישראל הישגים יפים אחרים: השירים 'הורה' בביצוע אבי טולדנו ו'חי' בביצוע עפרה חזה, הגיעו למקום השני. השיר 'כאן' של אורנה ומשה דץ הגיע למקום השלישי, והשירים 'אי שם' של אילנית ו'השקט שנשאר' של שירי מימון הגיעו למקום הרביעי.
המקום ה-24 היה המקום הגרוע ביותר שאליו הגיעה ישראל בתחרות. זה קרה בשנת 1993. אז ייצגה את המדינה שרהל'ה שרון, עם השיר 'שירו'. למרבה השמחה, ישראל מעולם לא הגיעה למקום האחרון…
חמש פעמים נעדרה ישראל מהתחרות. בשנים 1980 ו-1984 התקיים האירוויזיון ביום הזיכרון לחללי צה"ל, ב-1994 ו-1996 הוצאו מהתחרות המדינות שזכו בניקוד הנמוך ביותר בשנה הקודמת, בשל המספר הגבוה של מדינות שביקשו להשתתף באירוויזיון. בשנת 1997 התקיים האירוע ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
תחרות האירוויזיון אהובה מאוד בישראל וזוכה לאחוזי צפייה גבוהים. בשנים האחרונות חלה ירידה בהתעניינות, אך בחירתה של נטע ברזילי, שמציגה משהו אחר ושונה מהמקובל בעולם הפופ בכלל ובאירוויזיון בפרט, שינתה את המצב.
בחודשים הקרובים יתחיל תאגיד השידור לתכנן את הפקת האירוויזיון של 2019 בישראל – בשנה הבאה בירושלים!
השיר הללויה שכתבו שמרית אור וקובי אשרת נבחר כשיר חגיגות ה-70 של מדינת ישראל. כותבת המילים, הפזמונאית שמרית אור, התבקשה לכתוב בית חדש לשיר לכבוד המאורע. הנה שני הבתים החדשים:
התִזְמוֹרֶת הפילהרמונית הישראלית הוֹדִיעָה בשבוע שעבר על מִינוּיוֹ של המְנַצֵחַ והפסנתרן הישראלי הצעיר להב שני למְנָהֲלָהּ המוזיקלי הבא. הוא יַחלִיף בתַפְקִיד את זובין מהטה, שכִּיהֵן כמנהל המוזיקלי המיתולוגי של התזמורת מאז 1969 והודיע על פְּרִישָה. שני יִיכָּנֵס לתפקידו החל מעוֹנַת 2020/21. הוא נִבְחַר ברוב גדול מאוד של חברי התזמורת הפילהרמונית הישראלית.
שני נולד בתל אביב בשנת 1989 והחל ללמוד נְגִינָה בפסנתר בגיל שש. הוא למד בבית הספר התיכון לאומנויות ע"ש תלמה ילין והמשיך את לימודיו בפסנתר אצל פרופ' אריה ורדי בבית הספר הגבוה למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למד באקדמיה למוזיקה ע"ש הנס אייזלר בברלין והוּדְרַךעל ידי דניאל בארנבוים.
הוא הוֹפִיעַ לראשונה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כפסנתרן סולָן בגיל 16.
ב–2013 זָכָה בפרס הראשון בַּתַחֲרוּת היוֹקְרָָתִית למנצחים על שם גוסטב מאהלר. באוקטובר באותה שנה הוזמן להחליף את קורט מאזור החולה בקונצרט פתיחת העונה של הפילהרמונית הישראלית. הקָהָל קיבל את להב בהִתְלַהֲבוּת גדולה.
ב–2016 ניצח לראשונה על הפילהרמונית של רוטרדם. אחרי מפגש אחד בלבד, הוּצַעלו תפקיד המנהל המוזיקלי של תזמורת זו.
שני אינו המנצח הראשון המתגלה ככוֹכָב בגיל צעיר. ליאונרד ברנשטיין היה בן 25 כשנקרא להחליף את ברונו ולטר בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. למחרת, היה לכוכב בִּין לְאוּמִי. מהטה ניצח לראשונה על הפילהרמונית הישראלית בגיל 25, ונעשה יוֹעֲצָהּ המוזיקלי בגיל 33.
אתר הארכיון, ביוֹזְמָתו ובנִיהוּלוֹשל משה סקאל, ובבִיצוּעמרכז הספר והסִפְרִיוֹת ואולפני אייקסט, מכיל עם עלייתו לאוויר מאות רבות של עמודי יצירה. בעתיד יוקלטו יצירות נוֹסָפוֹת בפרויקט.
הנה רשימה חלקית של היוצרים שיצירותיהם מוקלטות באתר נכון לעכשיו: שלמה אבן גבירול, נתן אלתרמן, רחל המשוררת, אליעזר בן יהודה, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, לאה גולדברג, יהודה הלוי, זאב ז'בוטינסקי, יוסף חיים ברנר, שאול טשרניחובסקי, ס. יזהר, אבות ישורון, יהודה לייב גורדון, אברהם מאפו, מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק, רבי נחמן מברסלב, פרקי אבות, ועוד…
