Browsing Category

תרבות ואומנות

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך
פסטיבל המחול כרמיאל (ויקיפדיה)

פסטיבל המחול כרמיאל ה-35 יוצא לדרך

7-5 ביולי

ממשיכים במסורת: פסטיבל המחול כרמיאל מתחיל היום ויִימָשך עד יום חמישי.

במשך שלושה ימים ולילות, ללא הפסקה, יִתקיימו כ-100 מופָעים ואֵירועים בהִשתתפות כ- 10,000 רקדנים מהארץ ומֵהעולם.

לפסטיבל צְפויים להגיע כ- 250 אלף איש.

בפסטיבל: הַרְקָדוֹת ענק מִסָביב לשעון – 72 שעות של ריקודים ללא הפסקה, תַחרויות מחול, עֶשְׂרות מוֹפָעים ללא תַשְלום, מִתְחָם לילדים ולכל המשפחה, מתחם נשים ומְסיבות נועַר.

פרטים באתר הפסטיבל

 

בתמונה: ריקוד חסידי בביצוע הורה אביב פרדס חנה כרכור במהלך שירה של מירי אלוני – מתוך מופע הפתיחה של הפסטיבל ביולי 2011, ע"י Hanay, תחת רישיון (ויקיפדיה)

א"ב יהושע

א"ב יהושע
הסופר א.ב. יהושע (Moshe Milner לע"מ)

א"ב יהושע

1936 – 2022

הסופר א"ב יהושע, חתן פרס ישראל לספרות, הלך לעולָמו בבית החולים איכילוב שבתל אביב בגיל 85, לאחר מַאֲבָק מְמוּשָך במַחֲלַת הסַרְטָן

"כמה עָצוּב וכמה סִמְלִי שא"ב יהושע, מגְדולֵי סופרֵי ישראל בכל הדוֹרוֹת, הלך לעולָמו בשְבוע הסֵפר העִברי", סָפַד לו נשיא המדינה יצחק הרצוג. "יְצירותָיו שִיקְפו לנו אותנו כבתְמוּנַת מַרְאָה מְדוּיֶקֶת, חַדָה, אוהבת ולְעִיתִים גם כואֶבֶת".
"חתן פרס ישראל לספרות, הסופר א"ב יהושע היה מגדולי הסופרים העבריים", סָפַד לו שר התרבות והספורט חילי טרופר. "יהושע היה גם מורה ומרצה, שהִנְחִיל לתלמידיו את מְלֶאכֶת הסִפרות והכתיבה. מֵעבר לכִּישָרוֹן הנָדִיר, הִתְאַפְיֵין יהושע באִכְפתִיוּת וברְגישות גדולה לאֶתְגָרֶיהָ של החֶברה הישְׂרְאלית והיה פָּעִיל חֶבְרָתי ופוליטי במַאֲמָץ לתִיקוּן החֶברה על פי דַרְכו". 
תוֹלְדוֹת חַיָיו

אברהם בולי יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו הוא דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שביוון. אימו נולדה וגדלה במרוקו.

יהושע למד בתיכון הגימנסיה העברית בירושלים והיה חֲנִיך בתְנועת הצוֹפים. הוא שֵירַת בצה"ל בחטיבַת הצַנְחָנִים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוּגים סִפרות ופילוסופיה.

יהושע הִתְגוֹרֵר בחיפה רוב חייו הבוגְרים. הוא לימד בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות. שימֵש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והַשְוָואָתִית באוניברסיטת חיפה. שימֵש כמַרְצֶה אורֵחַ באוניברסיטאות הרווארד, שיקגו ופרינסטון. הוא קיבל תואר ד"ר לְשֵם כָּבוֹד מאוניברסיטאות בארץ, באיטליה ובצרפת.

יהושע היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במִקצועה, שנִפְטְרה בספטמבר 2016. בשנים האחרונות הִתְגוֹרֵר בגבעתיים. לזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.

אַרְכִיוֹנוֹ מוּפְקָד במחלֶקֶת האַרְכִיונים של הסִפרייה הלאומית בירושלים.

מספריו:

המְאהב; גֵירושים מאוחרים; מוֹלְכוֹ; מר מאני; הַשִיבָה מהודו; מַסָע אל תוֹם האֶלףֶ; הכַלָה המְשַחְרֶרֶת; שְליחוּתו של המְמונֶה על מַשְאַבֵּי אֱנוֹֹש; אש יְדידוּתית; חֶסֶד ספרדי; נִיצֶבֶת; המִנְהָרָה; הבת היְחידה;

סִפרו האחרון 'המִקְדָש השלישי' יצא לאור לפני כחודשיים.

 

בתמונה: פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים בירושלים 2010. בצילום, פורטרט של הסופר א"ב יהושע. Moshe Milner (לע"מ)

שְבוע הספר העִברי תשפ"ב

שְבוע הספר העִברי תשפ"ב
הצילום: Amos Ben Gershom (לע"מ)

שבוע הספר העברי תשפ"ב

ספרים בהנחות, מפגשי כותבים וקוראים

שְבוע הספר העברי מִתקיים השנה בימים 15 עד 25 ביוני.

בערים הגדולות יתקיימו יְרִידֵי ספרים וביִישובים רבים יַצִיבו דוּכנִים שבהם אלפי ספרים, ישנים וחדשים, במחירים מיוחדים. בתל אביב יתקיים יריד ספרים בפארק שרונה. בירושלים יתקיים יריד במתחם התחנה. בחנויות הספרים נמכרים הספרים בהנָחָה במשך כל חודש יוני.

ברחבי הארץ יתקיימו פעילויות שונות: מפגשים עם סופרים, סַדנאות יְצירה, הצגות לילדים, הרצאות למבוגרים ושעות סיפור.

מָסוֹרת של כמעט 100 שנים

המַסוֹרֶת של שבוע הספר החלה בתל אביב בקיץ 1926. המוצִיאָה לאור ברכה פלאי העמידה בשדרות רוטשילד בתל אביב דוכנים והציעה למכירה ספרים בעברית במחיר מוזל. מאז ועד לשנת 1958 התקיימו מפעם לפעם אירועים דומים. את 'שבוע הספר העברי' שאנו מכירים היום יָזַם המשורר והסופר שלמה טנאי במאי 1959, במסגֶרֶת חגיגות העשור להקמת המדינה. מאז הוא מתקיים בכל שנה.

שוק הספרים אחרי הקורונה

כמִדֵי שנה, הספרייה הלאומית מפרסמת את דוּ"ח הספרים השנתי של שנת 2021. הנתונים מראים הִתְאוֹשְשוּת של שוק הספרים בארץ לאחר הקורונה.

הנְתונים בדו"ח מְבוססים על ספרים שהִגִיעו לספרייה מכוח החוק המְחַיֵיב כל מי שמוציא לאור ספר ביותר מ-50 עותקים, להעבירו לספרייה הלאומית. בספרייה מַדגישים כי יש הוצאות לאור עַצְמָאִיוֹת שאינן מְקיימות את החוק. המַשְמָעוּת היא שמספר הספרים היוצאים לאור בְּפוֹעַל בישראל גדול יותר מהנְתונים המוצָגים בדו"חַ.

בְּמַהֲלַך שנת 2021 יצאו לאור 7,344 ספרים מוּדְפָּסים בישראל ועוד 982 ספרים דיגיטליים. זו עלייה לְעוּמַת השנה הקודמת שבה יצאו לאור 6,487 ספרים, אך פחות מהשִׂיא של השנים 2019-2018, שבהן יצאו לאור מעל 8,000 ספרים בכל שנה.

יותר כותבות מכותבים

בשנת 2021 – בפעם הראשונה – יותר נשים כתבו ספרי פרוזה ושירה מאשר גברים. נשים כתבו 52% מספרות המָקוֹר בעברית, ובשירה – 54%.

רק בסוּגַת הסיפורים הקצרים גברים כתבו יותר מנשים.

פרוזה ושירה, מקור ותרגום

בשנה שחלפה התפרסם מספר שיא של 1,874 ספרי פרוזה ושירה, יותר מהשיא הקודם של 1,813 בשנת 2020. מתוכם 1,775 הם ספרי פרוזה ושירה שיצאו לאור בעברית, ומהם 1,384 הם ספרי מקור שנכתבו בשפה העברית. שאר הספרים הם תְרגומים משפות אחרות.

בנוסף יצאו לאור גם 31 ספרי פרוזה ושירה בערבית, 26 באנגלית, 20 ברוסית ו-22 בשפות נוספות.

בשנת 2021 סוּגַת הפרוזה גדלה על חשבון סוּגַת השירה: 64% מהספרות הישְׂרְאלית השנה היא פרוזה; 30% הם ספרי שירה; 6% יצאו בסוגת הסיפורים הקצרים. 

1,117 ספרי ילדים ונוער חדשים יצאו בשנת 2021, 381 סִפרֵי הַדְרכה בנושאים שונים ו-74 ספרים שנכתבו על הקורונה.

 

 

בתמונה: דוכן ספרים ביריד במתחם התחנה הראשונה בירושלים, במהלך שבוע הספר העברי. 2014 Amos Ben Gershom (לע"מ)

אורי זוהר הלך לעולמו

אורי זוהר הלך לעולמו
הרב אורי זוהר (ויקיפדיה)

אורי זוהר הלך לעולמו

איקון תרבות ורב

הרב אורי זוהר, אחד הקולות הבולטים ביותר בקולנוע הישראלי לדורותיו, הלך לעולמו בגיל 86. זוהר היה קומיקאי, שחקן ובמאי שהשפיע רבות על התרבות הישראלית. הוא חתום על שורה של סרטים אייקוניים, ביניהם: מציצים, חור בלבנה, לול, שבלול, עיניים גדולות.

בשנת 1976 זכה בפרס ישראל לקולנוע אך סירב לקבלו. שנה אחר כך חזר בתשובה.

אורי זוהר הותיר אחריו אישה ו-7 ילדים. שניים מבניו התחתנו עם שתי בנותיו של חברו הטוב הזמר אריק איינשטיין.

אלפים ליוו אותו למנוחות מביתו בירושלים לבית העלמין גבעת שאול.

 

הינה דוגמה לאחד המערכונים האייקוניים בתרבות הישראלית: אורי זוהר ואריק איינשטיין במערכון 'לול – העלייה  לארץ'.

 

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו
אמנון שמוש

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו

מחַלַבּ בסוריה לקיבוץ בגליל

הסופר אמנון שמוֹש הלך לעולמו בגיל 93. הוא הוּבא למנוחות בקיבוץ מַעיין בָּרוּך שבו חי עד סוף ימיו.

שמוש נולד ב-1929 בעיר חַלַבּ שבסוריה. בגיל 9 עלה עם משפחתו לתל אביב. לפני 75 שנים היה מִמְיַיסְדֵי קיבוץ מעיין ברוך. בגיל 40, אחרי שהיה רועֵה צֹאן ומְנהל בית ספר, הֵחֵל לכתוב ספרים.

סִפרו 'מישל עזרא ספרא ובָנָיו' עוּבַּד לסִדרת טלוויזיה בת 7 פְּרָקים ששוּדְרָה בטלוויזיה היִשְרְאלית בשנת 1983 והוּקְרְנה מאז פעמים רבות.

"לא הייתי יכול לכתוב את 'מישל' אִלְמָלֵא נולדתי וגדלתי במזרח, ולא הייתי יכול לכתוב אותו כך – אִלְמָלֵא יצאתי מִמֶנו", אמר שמוֹש על ספרו.

בשנת 2010, בִּהְיוֹתו בן 80, פִּרסם שמוֹש את הדברים הבאים, המְדברים בעד עַצְמָם…

במֵאָה הזאת / אמנון שמוש 2010

במאה הזאת
השעון לא מְתַקְתֵק,
המְטַלְפֵּן לא מְחַיֵיג,
הסַנדלר לא מְתַקֵן עֲקֵבִים
והשִלְטוֹן לא מְתַקֵן עַוְולוֹת.

 

במאה הזאת
אין גַרְעינים באבָטִיחַ,
אין תָאֵי טלפון ברְחובות,
אין שִוְויוֹן בקיבוצים
ואין אידיאולוגיה בפוליטיקה.

 

במאה הזאת
נִתְעַשְרָה העִברית בבִיטויים
כמו נְשִימָה עַצְמוֹנית ונִבְצָרוּת מאוֹנֶס.
שר בלי תִיק הוא מַעֲמָד נָדִיר ומְכוּבָּד.
בית הַבְרָאָה נִקְרָא צִימֶר,
בית אבות נִקרא אֲחוּזָה
ובית בושֶת – המֶמשלה.

 

במאה הזאת
מִתְבַּלֵט הדור השלישי בסלולרי ובמשפחה.
הנְכָדִים מְלַמְדים אותָנו להִשְתַמֵש במַחשב
ובשְאַר אֲביזרֵי האֶלֶף השלישי.

 

במאה הזאת
כבר לא שותים גָזוֹז,
צוּף, מיץ פָּז ומֵי בֶּרֶז.
שוֹטִים מַנְהיגים את המדינה שלנו,
ועוד כמה מדינות
מאירן עד קוריאה, מהודו ועד בּוּש.

 

במאה הזאת,
מיליונים נֶהֱרָגִים במִלחמות
ומתים ברָעָב ומִמַחֲלוֹת.
אלא שהפעם הכול מְצוּלָם ומְתוּקְשָר, מְסוּדָר ומְשוּדָר.

 

במאה הזאת
מְגַדְלים עַגבניות בטַעַם אננס,
פִּלְפֵּלִים בטַעַם תות
ובִידוּר בטַעַם רע. בִּלְשון המְעָטָה.

במאה הזאת
נֶעֶלְמו מְכוֹנוֹת הכְּתיבה,
הפְּתִיליות, הגטקעס, הצְנִיעוּת והבּוּשָה.

 

במאה הזאת
יושב ראש הכנסת והסוכְנות מַצִיעַ לנו
לְהִצְטַיֵיד בדַרְכּוֹן זָר. פרסי או גרמני? סודני או תימני?

 

במאה הזאת
המְשוֹרֵר יִכְתוב: מָשִיחַ לא בא,
מָשִיחַ גם לא מְסַמֵס.

 

במאה הזאת –
המאה של נְכָדַיי –
הייתי רוצה לְהַרְגִיש בבית…
ואינני יכול.

 

סבא

 

בתמונה: פורטרט, חתן פרס נשיא המדינה לספרות תשס"א, הסופר אמנון שמוש 2001. הצילום: SA'AR YA'ACOV לע"מ

 

אברהם זיגמן

אברהם זיגמן
אברהם זיגמן (ויקיפדיה)

אברהם זיגמן

האיש שהֵקים גֶשֶר בין הלְבָבוֹת

כתבה: ציפי מזר

אברהם זיגמן, מַלחין, מְשורר, סופר ואיש רדיו הלך מאיתנו והוא בן 72. זיגמן, שעבד שנים רבות כעורך מוסיקלי ומַגיש תוכניות בקול ישראל, תָרַם תְרוּמה מַשְמָעוּתִית לשימור הזֶמֶר העִברי, לאִיתוּר ופִרְסום של הַקְלָטוֹת נְדִירוֹת שהיו חֲבויּוֹת עד שגילה אותן.

אברהם, איש חב"ד, קיבל את בִּרכתו של הרבי להמשיך בשְלִיחוּתו בעבודה ברדיו, שבה הקים גשר ורקם קשר בין הלְבָבוֹת (כמו שכתב בשירו: אלעד ירד אל הירדן).

הוא הִשאיר אחריו אישה, בנים ובנות, כלות וחתנים ונְכדים וקָהָל גדול של חברים שאָהֲבו את האיש וכואֲבים את לֶכְתוֹ.

שיריו של אברהם זיגמן ימשיכו ללוות אותנו: אלעד ירד אל הירדן, דרך ארץ השקד, מדרום תיפתח הטובה, גשם ראשון, נחל נערן.

 

מְקומות, רְגעים, אֲנָשים

השיר האחרון שכתב והִלְחִין אברהם זיגמן והִתְפַּרְסֵם לפני שנים אחדות הוא השיר: מְקוֹמות, רְגעים, אֲנשים. עם מותו מְקַבְּלות המילים מַשְמָעוּת מְצַמְרֶרֶת.

הינה מילים מתוך השיר:

יֵשׁ מְקוֹמוֹת אוֹתָם קָשֶׁה לִשְׁכֹּחַ

גַּם אִם הַזְּמַן חוֹלֵף

כְּמוֹ שָׁרָשִׁים הֵם עֲמֻקִּים בַּלֵּב

 

וגַם אִם יֵעָקְרוּ

תָּמִיד יִשָּׁאֲרוּ

נִימִים סְמוּיִים שֶׁל הִתְקַשְּׁרוּת

לִפְרִי עָגֹל וָרַךְ

לְרֵיחַ לַיְלָה לַח

חוּטִים דַּקִּים שֶׁל חֲבֵרוּת

 

אֵיכְשֶׁהוּ עוֹבְרִים יָמֵינוּ

בּין הַטּוֹב לְבֵין הָרַע

וּמַעֲשִׂים קְטַנִּים שֶל חֶסֶד

הֵם מִקְלָט בְּיוֹם צָרָה

וּמֵעַל לַכֹּל הַחֲבֵרוּת בֵּינֵינוּ

הִיא מִגְדָּלוֹר בַּסְּעָרָה

וּלְאוֹרָהּ נַחְתֹּר בְּיַחַד שְׁנֵינוּ

אֶל הַטּוֹב שֶׁבַּשִּׁגְרָה

 

ריאיון עם אברהם זיגמן

כשיצא לאור סִפרו של אברהם זיגמן 'מִדְרַש נעמי' על אִזְכּוּרים מהמְקוֹרוֹת בשירֵי נעמי שמר, נִפגשתי איתו לרֵיאיון שהתפרסם בעיתון 'שער למתחיל' ('שער למתחיל', גיליון 1559, 15 בספטמבר 2009, גיליון 1660, 22 בספטמבר 2009, גיליון 1561, 30 בספטמבר 2009).

אני מפרסמת כאן את הריאיון, ברִגשי עצב, לזִכרו של אברהם, האדם היקר, ובאהבה גדולה למִשפחתו.

הריאיון 

 

התמונה: אברהם זיגמן במסיבת יום הולדתו השבעים בקיבוץ נחשון. צילום: נועם זיגמן, תחת רישיון

תמונת הניצחון

תמונת הניצחון
אבי נשר (ויקיפדיה)

תמונת הניצחון

הקרב שלא נגמר

בימים אלה מוקרן בבתי הקולנוע סרטו החדש של הבמאי הישראלי אבי נשר 'תמונת הניצחון'.

הסרט משחזר את הקרב על קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות. הוא מבוסס על אירועים אמיתיים. הסרט מעלה שאלות כואבות ורגישות שהדעות עליהן חלוקות מאז ועד היום.  

'תמונת הניצחון' התחיל מחלום של המפיק אהוד בלייברג, שאביו היה הרפתן של קיבוץ ניצנים ב־1948 בזמן התקיפה המצרית בסוף מלחמת העצמאות, והיה בין עשרות החיילים והאזרחים שנלקחו לשבי המצרי למשך תשעה חודשים. בלייברג רצה לתקן את הנרטיב ההיסטורי ולספר את הסיפור של הקיבוץ הקרב והאב.

שותף נוסף בהפקה הוא דני בן ארי, בנה של מירה בן ארי שנהרגה בקרב ניצנים. 

'תמונת הניצחון' הוא אחת ההפקות היקרות והגדולות בתולדות הקולנוע הישראלי. לצורך הצילומים הוקם בנגב אתר צילומים המשחזר את הקיבוץ שנחרב במלחמת השחרור.

הסרט היה מועמד ל-15 פרסי אופיר לשנת 2021 כולל הסרט הטוב ביותר. הוא זכה ב-3 פרסי אופיר: על הצילום הטוב ביותר, על האיפור הטוב ביותר ועל עיצוב התלבושות הטוב ביותר.

עדויות אישיות

אני מביאים בהמשך את כתבתה של דניה עמיחי מיכלין המתארת את המאורעות ההיסטוריים מהזָוִוית האישית והמִשפחתית שלה. הכתבה פורסמה בעיתון 'שער למתחיל'.

ולסיום הינה שורות הפתיחה והסיום משיר שכתבה מירה בן ארי בחודש מאי 1941. השיר נכתב בגרמנית ותורגם על-ידי שמעון זנדבק. חומר למחשבה…

אם חשבתָ שימים יפים כאן –

אני לךָ אומרת: להד"ם.

נדמֶה לך: חלב ודבש זורמים כאן?

זורמים כאן נהרות של דם.

………

המלחמה –  הלוואי שתתחסל,

והפוליטיקה לעזאזל !

                                   16.5.1941

 

 

ניצנים – סיפור של גבורה, "שער למתחיל", גיליון 1665, ד' בחשוון תשע"ב, 1 בנובמבר 2011

 

בתמונה: אבי נשר במאי 2015, ע"י Iris Nesher, תחת רישיון

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ
יורם טהרלב (ויקיפדיה)

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022

המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו אתמול בגיל 84. טהרלב נפטר בביתו לאחר מחלה קשה. ארונו של טהרלב יוצב הבוקר בשעה 10:00 באולם מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה, והקהל יוכל לעבור על פניו. הוא יובא למנוחות בקיבוץ יגור שבו נולד וגדל.

יורם טהרלב היה אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית: משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם, מחזאי ועורך ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב יותר מאלף שירים שהפכו לפסקול של כולנו – לפסקול של ישראל:  שירי אהבה ושירי מולדת, שירי מלחמה ושלום, שירים ללהקות הצבאיות, שירים על דמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה, שירי ילדים, שירי הומור ועוד. מלחינים רבים הלחינו את שיריו, זמרים ולְהקות רבים שרו אותם וגם אנחנו כולנו.

שנים רבות, עד יומו האחרון כמעט, עמד על במות, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.
שירי ילדים

אין ילד או הורה בישראל שלא שר את שירי הילדים שכתב טהרלב, ביניהם: המשפחה שלי (זה התחיל משני הורים…), ברבאבא, בִּיּם בָּם בּוֹם (שני חברים יצאו לדרך…), כולם הלכו לג'מבו.

ספרים 
טהרלב פרסם ספרי שירה וספרים על תולדות המדינה והזמר העברי. בשנים האחרונות כתב  בעיקר ספרים בנושא יהדות, בהם: שְּמע בני (דברי חכמים על נושאי מוסר), שמחת תורה (פירושים על פרשת השבוע), על ברכי אבות (פירושים משלו לפרקי אבות).

יורם טהרלב האיש איננו עוד עימנו. אין כבר דרך חזרה, אבל תמיד עולה המנגינה. שיריו הרציניים והשובבים ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים.

ונסיים במילים שכתב:
בַּמָקוֹם שֶאֵלָיו אני הולך
היו רַבִּים כבר לְפָנַיי.
הִשְאִירו שְביל, הִשְאִירו עץ,
הִשְאירו אֶבֶן לְרַגְלַיי,
ומה אני אַשאיר אַחֲרַיי?

בעקבות יואל משה סלומון, "שער למתחיל", גיליון 1515, ו' בחשוון תשס"ט, 4ּ בנֹובמּבר 2008

 

 

בתמונה:  יורם טהרלב, 2016, ע"י DanielTahar, תחת רישיון

ובַמָקום הראשון…

ובַמָקום הראשון…
ריבו בהופעה ביוני 2015 ויקיפדיה

ובַמָקוֹם הראשון…

סִיבַּת הסִיבּוֹת

'סיבת הסיבות' של ישי ריבו הוא השיר הישְׂרְאלי המוּשְמָע ביותר בתחנות הרדיו בשנת 2021.  במקום השני – השיר 'מי לא יבוא' של אברהם טל ובניה ברבי, ובמקום השלישי – 'בית משוגעים' של רן דנקר.
אחריהם בעשירייה הראשונה: 'חולם כמו יוסף' של חנן בן ארי, 'רוצה שלום' של רביב כנר, 'אם תרצי' של חנן בן ארי, 'אפס מאמץ' של סטטיק ובן אל תבורי ונטע ברזילי, 'יהלום' של אגם בוחבוט, 'הולכת איתך' של נרקיס והשיר 'יהלומים בלינג בלינג' של נועה קירל.
האוֹמָנים והאוֹמָניות המושמעים ביותר בישראל השנה בתחנות הרדיו הם: במקום הראשון – אייל גולן, במקום השני – אדם, במקום השלישי – שרית חדד. אחריהם ברשימה: שלומי שבת, דודו אהרון, עדן בן זקן, משה פרץ, שלמה ארצי, חיים משה ועדן חסון.

ההֶרְכֵּב המושמע ביותר בארץ השנה הוא סטטיק ובן אל. במקום השני –  אתניקס  ובמקום השלישי דולי ופן. אחריהם ברשימה: הפרוייקט של רביבו, טיפקס, משינה, הפרוייקט של עידן רייכל, התקווה 6, להקת הנח"ל והדג נחש.

 

והשיר הלועזי?

השיר הלועזי המושמע ביותר השנה הוא 'Save your tears' של The Weeknd, שהוא גם האומן הלועזי המושמע ביותר. Dua Lipa היא הזמרת הלועזית המושמעת ביותר, והביטלס הם ההרכב המושמע ביותר.

 

גלגלצ

נתוני ההשמעות בגלגלצ: במקום הראשון  – 'בית משוגעים' של רן דנקר. נועה קירל היא הזמרת המושמעת ביותר, עברי לידר הוא הזמר המושמע ביותר והדג נחש הוא ההרכב המושמע ביותר.

 

בתמונה: ריבו בהופעה ביוני 2015, ע"י אביחי ג'רפי, תחת רישיון

מילת השנה – טִרְלוּל

מילת השנה – טִרְלוּל
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מילת השנה – טִרְלוּל

לפני החִיסוּן, התַשְנִית והדַחַף

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים: 

לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

לתוצאות המלאות של ההצבעה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

טִרְלוּל

ומניין המילה טרלול?

בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.

עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…