Browsing Category

תרבות ואומנות

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ
יורם טהרלב (ויקיפדיה)

יורם טהרלב – אתה לנו אֶרֶץ

24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022

המשורר והפזמונאי יורם טהרלב הלך לעולמו אתמול בגיל 84. טהרלב נפטר בביתו לאחר מחלה קשה. ארונו של טהרלב יוצב הבוקר בשעה 10:00 באולם מסקין בתיאטרון הלאומי הבימה, והקהל יוכל לעבור על פניו. הוא יובא למנוחות בקיבוץ יגור שבו נולד וגדל.

יורם טהרלב היה אחד היוצרים החשובים בתרבות הישראלית: משורר, פזמונאי, סופר, מתרגם, מחזאי ועורך ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב יותר מאלף שירים שהפכו לפסקול של כולנו – לפסקול של ישראל:  שירי אהבה ושירי מולדת, שירי מלחמה ושלום, שירים ללהקות הצבאיות, שירים על דמויות מהתנ"ך ומההיסטוריה, שירי ילדים, שירי הומור ועוד. מלחינים רבים הלחינו את שיריו, זמרים ולְהקות רבים שרו אותם וגם אנחנו כולנו.

שנים רבות, עד יומו האחרון כמעט, עמד על במות, קרא משיריו ומקטעי ההומור שכתב בחרוזים נפלאים.
שירי ילדים

אין ילד או הורה בישראל שלא שר את שירי הילדים שכתב טהרלב, ביניהם: המשפחה שלי (זה התחיל משני הורים…), ברבאבא, בִּיּם בָּם בּוֹם (שני חברים יצאו לדרך…), כולם הלכו לג'מבו.

ספרים 
טהרלב פרסם ספרי שירה וספרים על תולדות המדינה והזמר העברי. בשנים האחרונות כתב  בעיקר ספרים בנושא יהדות, בהם: שְּמע בני (דברי חכמים על נושאי מוסר), שמחת תורה (פירושים על פרשת השבוע), על ברכי אבות (פירושים משלו לפרקי אבות).

יורם טהרלב האיש איננו עוד עימנו. אין כבר דרך חזרה, אבל תמיד עולה המנגינה. שיריו הרציניים והשובבים ימשיכו ללוות אותנו ואת הדורות הבאים.

ונסיים במילים שכתב:
בַּמָקוֹם שֶאֵלָיו אני הולך
היו רַבִּים כבר לְפָנַיי.
הִשְאִירו שְביל, הִשְאִירו עץ,
הִשְאירו אֶבֶן לְרַגְלַיי,
ומה אני אַשאיר אַחֲרַיי?

בעקבות יואל משה סלומון, "שער למתחיל", גיליון 1515, ו' בחשוון תשס"ט, 4ּ בנֹובמּבר 2008

 

 

בתמונה:  יורם טהרלב, 2016, ע"י DanielTahar, תחת רישיון

ובַמָקום הראשון…

ובַמָקום הראשון…
ריבו בהופעה ביוני 2015 ויקיפדיה

ובַמָקוֹם הראשון…

סִיבַּת הסִיבּוֹת

'סיבת הסיבות' של ישי ריבו הוא השיר הישְׂרְאלי המוּשְמָע ביותר בתחנות הרדיו בשנת 2021.  במקום השני – השיר 'מי לא יבוא' של אברהם טל ובניה ברבי, ובמקום השלישי – 'בית משוגעים' של רן דנקר.
אחריהם בעשירייה הראשונה: 'חולם כמו יוסף' של חנן בן ארי, 'רוצה שלום' של רביב כנר, 'אם תרצי' של חנן בן ארי, 'אפס מאמץ' של סטטיק ובן אל תבורי ונטע ברזילי, 'יהלום' של אגם בוחבוט, 'הולכת איתך' של נרקיס והשיר 'יהלומים בלינג בלינג' של נועה קירל.
האוֹמָנים והאוֹמָניות המושמעים ביותר בישראל השנה בתחנות הרדיו הם: במקום הראשון – אייל גולן, במקום השני – אדם, במקום השלישי – שרית חדד. אחריהם ברשימה: שלומי שבת, דודו אהרון, עדן בן זקן, משה פרץ, שלמה ארצי, חיים משה ועדן חסון.

ההֶרְכֵּב המושמע ביותר בארץ השנה הוא סטטיק ובן אל. במקום השני –  אתניקס  ובמקום השלישי דולי ופן. אחריהם ברשימה: הפרוייקט של רביבו, טיפקס, משינה, הפרוייקט של עידן רייכל, התקווה 6, להקת הנח"ל והדג נחש.

 

והשיר הלועזי?

השיר הלועזי המושמע ביותר השנה הוא 'Save your tears' של The Weeknd, שהוא גם האומן הלועזי המושמע ביותר. Dua Lipa היא הזמרת הלועזית המושמעת ביותר, והביטלס הם ההרכב המושמע ביותר.

 

גלגלצ

נתוני ההשמעות בגלגלצ: במקום הראשון  – 'בית משוגעים' של רן דנקר. נועה קירל היא הזמרת המושמעת ביותר, עברי לידר הוא הזמר המושמע ביותר והדג נחש הוא ההרכב המושמע ביותר.

 

בתמונה: ריבו בהופעה ביוני 2015, ע"י אביחי ג'רפי, תחת רישיון

מילת השנה – טִרְלוּל

מילת השנה – טִרְלוּל
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מילת השנה – טִרְלוּל

לפני החִיסוּן, התַשְנִית והדַחַף

באתר האקדמיה ללשון העברית אנחנו קוראים את הדברים הבאים: 

לרגל יום העברית תשפ"ב, החל היום יום חמישי, י"ט בטבת, 23 בדצמבר 2021, הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את מילת השנה – זו השנה השנייה. תשע מילים הועמדו להצבעה, והן נבחרו מתוך מאות הצעות שהגיעו מן הציבור. אלפים רבים נענו לפנייה והשתתפו במהלך שבוע העברית בהצבעה באתר האקדמיה ללשון העברית.

לאורך כל ימי ההצבעה הובילה המילה טרלול בהפרש ניכר מן המילים האחרות, והיא המילה שנבחרה למילת השנה!

לתוצאות המלאות של ההצבעה.

שלוש המילים שהתחרו על המקומות הבאים מייצגות את מגפת הקורונה שמלווה אותנו זה שנתיים: חיסון שזכתה במקום השני, תשנית (מוטציה) שהגיעה למקום השלישי, ודחף (בוסטר) שנבחרה במקום הרביעי.

גם המילים האחרות שעמדו לבחירה שיקפו את השנה החולפת: אקלים – לאור משבר האקלים שנכנס למודעות הציבורית; שינוי – מילה המתקשרת לשנה הפוליטית שחווינו; שגרה – לאור הניסיון לחזור לשגרה בצל מגפת הקורונה; פקקים – שממררים את חיינו יותר ויותר; אחרונה חביבה – מדליית זהב, שמזכירה לנו את ההישגים הנאים של המשלחת הישראלית באולימפיאדה האחרונה.

טִרְלוּל

ומניין המילה טרלול?

בלשון העגה (הסלנג) המיושנת משמשת המילה טְרָלָלָה (וגם טְרָלָלָלָה) כינוי לעג לאדם פזור דעת או לאדם שדעתו השתבשה עליו (הכינוי בא לעיתים בלוויית תנועה סיבובית של האצבע כנגד הרקה). מן הכינוי הזה נגזרו לפני כארבעה עשורים שם התואר מְטֻרְלָל והפועל לְטַרְלֵל במובן לשגע, להטריד ולהציק. ומכאן גם שם הפעולה טִרְלוּל.

המילה טרלול, שנוצרה בלשון העגה (סלנג), כבשה את מקומה גם בלשון הדיבור הכללית. המילה טרלול דומה למילים אחרות שבהן נגזר שורש ממילת תצליל (אונומטופאה) שאולה מן הלועזית ונכנס לתבנית עברית, כגון להקליק והקלקה מן המילה 'קליק'.

אנו תקווה שביום העברית הבא שום מילה ממילות הקורונה לא תגיע לרשימת המילים המועמדות למילת השנה.

עד כאן דברי האקדמיה. ואנחנו מוסיפים: ואנו תקווה שבשנים הבאות נבחר מילים נורמליות יותר…

שיר בעברית

שיר בעברית
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

שיר בעברית

שיר חדש לכבוד יום העברית

לכבוד יום העברית תשפ"ב האקדמיה ללשון העברית הֵפִיקָה שיר חדש  -"שיר בעברית".

את השיר כתב היוצר ג'ימבו ג'יי והוא גם הִלְחִין את השיר יחד עם שי בן שושן; לבִיצוּעַ השיר חָבְרו לַהֲקַת שַלְוָה וג'ימבו ג'יי בביצוע מְרַגש וַחֲגיגי:

 

 

עברית אֲהוּבָתִי

עברית אֲהוּבָתִי
אולפן רעננה 2018

עברית אֲהוּבָתִי

שיר הַצְדָעָה לאולפנים

'ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לעידוד עלייה' מַצִיגָה לכבוד שְבוע השפה העברית את השיר החדש 'עברית אהובתי'. את המילים כתב יואב גינאי, הִלְחִין גיא מנטש ושרה דנה אינטרנשיונל. זהו שיר הַצְדָעָה לאולפנים והוא בא לְעוֹדֵד עלייה לישראל

 

 

בתמונה: עולים חדשים לומדים עברית באולפן רעננה 2018

 

מהם הביטוּיים האֲהוּבים?

מהם הביטוּיים האֲהוּבים?
התמונה: האקדמיה ללשון העברית

מהם הביטויים האֲהובים?

רשימה ארוכה ארוכה…

לקראת יום העברית תשפ"ב פָּנתה האקדמיה ללשון העברית לציבור בבקשה לִבְחור מֵאוֹצַר הבִּיטוּיִים העִברי ביטוי יפה, מַטְבֵּעַ לשון או צֵירוףּ אהוב במיוחד – בעברית מִקראית, בשפה המִתחדשת וגם בלְשון הסלנג.

אֲתַר האקדמיה מֵביא מִבְחָָר גדול מן הביטויים שהציבור בָּחַר בלִוְויַית ההסברים שצֵירְפוּ הבוחֲרים לבְחירָתָם. הרְשימה ארוכה ארוכה…

לרשימת הביטויים האהובים

 

יום הקולנוע הישְׂרְאלי

יום הקולנוע הישְׂרְאלי
פוסטר לסרט "ויהי בוקר" (ויקיפדיה)

יום הקולנוע הישראלי

כרטיס ב-10 שקלים

ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.

יום הקולנוע הישראלי הוא אירוע שנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵי הוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.

 

בתמונה: פוסטר אקדמיה לסרט "ויהי בוקר", תחת רישיון: שימוש חופשי, ויקיפדיה

ספרים בשנת הקורונה

ספרים בשנת הקורונה
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

ספרים בשנת הקורונה

מה כתבו ומה קראו בישראל 2020?

שנת 2020 הייתה שנה יוצֵאת דופן בכל תחומי החיים, ומגפת הקורונה הִשפיעה מאוד גם על עֲנַף ההוצָאה לאור בישראל.

בשנת הקורונה חלה יְרידה במספר הספרים שהִתפרסמו. בסִפרייה הלְאומית נִרשמו רק 6,487 ספרים, לעומת 8,225 ספרים שיצאו לאור ב-2019.

הינה נְתונים שפרסמה הסִפרייה המרכזית לרגל שבוע הספר. הנתונים מתייחסים לשנת 2020.

מָקור ותרגום

רוב הסְפרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 92.4%. 3.6% מהספרים הם בשפה האנגלית, 3.3% בערבית, 0.4% ברוסית, 0.3% בשפות אחרות.

87% מִכְּלַל הספרים שיצאו לאור ב-2020 הם ספרי מָקוֹר שנִכתבו בעיקר בעברית. מבין הספרים המְתוּרגמים שראו אור בארץ – מַרְבִּית התרגומים הם מאנגלית (74%), מצרפתית תורגמו 6%, מגרמנית ומספרדית 3% ו-26% מהספרים תוּרְגְמו משפות נוספות.

פרוזה ושירה

בשנת 2020 חלה עלייה בחלק היַחֲסי של סִפרי הפרוזה והשירה. סוּגוֹת אלה מְהַווֹת 28% מהספרים. חל גידול גם בחֶלקם היַחסי של סִפרֵי הַדְרָכָה, הַעֲצָמָה ופְנַאי (6%).

בסִפרות המקור בעברית: סִפרֵי השירה מְהַוִוים 45%, הפרוזה – 42%  וסיפורים קצרים – 9%.

בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרי פרוזה ושירה. 1,685 מִתוֹכָם הם סִפרי פרוזה ושירה בעברית, ומהם 1,408 הם סִפרות מָקור שנִכתבה בשָׂפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 ספרים בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.

נושְׂאֵי סִפרות הפרוזה

משפחה היא הנושא הנָפוֹץ ביותר בספרות שיצאה לאור בשנה שעברה. שְליש מהספרים מִתְמַקְדים ביְחָסים בתוך המשפחה, ובמיוחד בקֶשֶר בין הורים וילדים. 15 ספרים עוסקים בקְשרים בין סבים וסבתות לנֶכְדיהם.

ז'אנר הרומן הרומנטי מְהַוֶוה כ -12% מספרות הפרוזה.

כ-10% מסִפרי הפרוזה הישְׂרְאלית הם סִפרי מֶתַח, ריגוּל ופעולה, כ-20% הם רומנים היסטוריים, 5% עוסקים בשוֹאָה. 3% מהסיפורים של הסופרות והסופרים הישראלים מתרחשים בקיבוצים.

סִפרי ילדים ונוער

1,113 סִפרי ילדים יצאו לאור השנה. 91% מסִפרי הילדים הם בעברית, 7% בערבית וספרים מְעטים באנגלית וביידיש.

רוב ספרי הילדים הם סִפרות מָקור, ורק 22% מהם הם ספרים מְתורגמים. מתוך המְתורגמים, אנגלית היא שְׂפַת המָקור העיקָרית, ופחות מרֶבע תורגמו מ-12 שפות אחרות.

נושְׂאים בספרות הילדים

גם בסִפרות הילדים רוב הספרים שיצאו לאור השנה מוּקְדָשים ליְחָסים בתוך המשפחה.

30 ספרים הם סִפרֵי פנטזיה לילדים ובנֵי נוער, רובם הגדול מְתורגמים מאנגלית. 150 ספרים עוסקים בבעלי חיים. 100 ספרים הם סִפְרֵי מֶתַח, בַּלָשִים ומְרַגְלים. השנה יצאו 61 סִפרֵי קומיקס.

גם לפָעוֹטוֹת יצאו השנה לא מְעט ספרים חדשים: 33 סִפרי קרטון ו-43 ספרים שמְחובָּרים להם חֲפָצים שונים (בדים, פאזלים, ועוד).

סִפרי עִיוּן

סוּגַת סִפרי העיוּן היא הנִפְגַעתַ הקשה ביותר בשנת הקורונה. בתְחוּם מדְעֵי היהדות נִרשמה יְרידה של 33%.

ספִרי ביוגרפיות נִשארו ללא שינוי מהשנה שעברה, והשִיעור היַחסי שלהם מתוך הספרים עלה ל-4%. פִּרסומֵי גלריות, מוזיאונים וספרי אוֹמָנות ירדו ב-43% השנה. יְרידה גדולה נרִשמה גם במַדְעֵי הרוח והחֶברה ובמדְעֵי הטֶבע

ספרים בערבית

השנה יצאו 214 ספרים בערבית – כמות רגילה לשנה ועלייה מְתוּנָה באופֶן יַחֲסי לשפות אחרות.

מַרבית הספרים המִתפרסמים בישראל בשפה הערבית הם ספרי קריאה ושירה למבוגרים ולילדים. לפחות 83 ספרי ילדים ונוער בערבית יצאו השנה ו-75 ספרי פרוזה ושירה.

ספרים דיגיטליים

ב-2020 חלה עלייה מַשְמָעוּתִית בהוצאה לאור של ספרים דיגיטליים. נִרשמו 799 ספרים דיגיטליים.

מגֵפת הקורונה היא הנושא המֶרכזי בספרים הדיגיטליים שיצאו לאור בשנת 2020.

ספרים מוקלטים

388 ספרים מוּקְלטים הוּקְלטו על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' במַהֲלַך 2020. 55% מהם מְיועָדים למְבוגרים, 35% לנוער, ו-10% לילדים.

 

בתמונה: שבוע הספר העברי בגני יהושוע בתל אביב. בצילום, דוכן הפצת ספרים. 2005 MILNER MOSHE לע"מ

 

 

 

שְבוע הספר העברי 2021

שְבוע הספר העברי 2021
הצילום: Kobi Gideon לע"מ

שְבוע הספר העברי 2021

19-9 ביוני

שבוע הספר העברי הוא מסוֹרֶת רַבַּת שנים. הוא מִתקיים בכל שנה בחודש יוני. בשבוע זה מִתקיימים אֵירוּעִים מְיוחדים ומִפגשים בין סופרים וקוראים. ביִישובים רבים מִתקיימים יְרִידֵי ספרים המושְכים אֲלֵיהֶם קָהָל גדול של מבוגרים וִילדים. הוצָאוֹת הספרים מַעֲנִיקוֹת בשבוע זה הנָחוֹת מְיוחדות ביְרידים ובחנויות.

אֵירועֵי שְבוע הספר העברי יִתקיימו השנה במַתְכּוֹנֶת רגילה, זאת לאחר שבשנה שעברה הם בּוּטְלו בְּשֶל מִגְבְּלות הקורונה. השנה מְצַיְינים את שְבוע הספר בסִימן 'לְדַמְיֵין בשָׂפָה שלך'. יְרידים ואֵירועים יִתקיימו במִתְחַם שָׂרוֹנָה בתל אביב, במִתְחַם התַחֲנָה בירושלים וביִישובים נוסָפים.

 

בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב. 2015 Kobi Gideon, לע"מ

   

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך
הסמליל: אתר פסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך

19-3 ביוני

פסטיבל ישראל ירושלים 2021 ה-60 במספר מִתְקַיֵים השנה בימים 19-3 ביוני ברחבֵי ירושלים. הפסטיבל חוגג שישים שְנות עֲשִׂייָה אומָנותית ישראלית רַב תְחוּמית וִיצִירָה אומנותית במפגש בין אומָנות וקהילה.

עֶשְׂרות אוֹמָנים ישְׂרְאלים יִקחו חֵלֶק בפסטיבל במופעים ובאירועים מיוחדים בכל תְחוּמֵי האוֹמָנות: מָחוֹל, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו ארט ומֵיצָגִים.

פרטים מלאים באתר הפסטיבל.

תיאטרון ירושלים בטלביה ויקיפדיה

בתמונה למעלה סמליל פסטיבל ישראל מתוך אתר הפסטיבל

בתמונה למטה: תיאטרון ירושלים בטלביה, ע"י Arielhorowitz, תחת רישיון, ויקיפדיה