בריאות ורפואה

מי הולך לעבודה חולה?

הצילום: Freepik

מי הולך לעבודה חולה?

61% מהישראלים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם לאחרונה תוצאות של מחקר שכותרתו: עבודה בעת מחלה – תופעת הנוכחנות בישראל. הנוֹכְחָנוּת (presenteeism) – היא נוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה.

המחקר בדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת בשוק העבודה בישראל. המחקר התבסס על נתונים משנת 2016.

המחקר מצא כי 61% מהעובדים בישראל דיווחו שהגיעו לעבודה בעת מחלה.

נשים וגברים

המחקר מצא כי הנוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה נפוצה יותר בקרב נשים (68%) מאשר בקרב גברים (61%).

ייתכן שחלק מההסבר לכך הוא שנשים נוטות לנצל יותר ימי מחלה בגין מחלת ילדים, ולכן חוששות אולי לנצל ימי מחלה נוספים כשהן חולות. 

ענפים כלכליים

בחלוקה לפי ענפים כלכליים הנוכחנות נפוצה יותר בקרב עובדים בשירותי אירוח ואוכל, מינהל מקומי וציבורי, ביטחון וחינוך (שיעורי נוכחנות של 70% לפחות). בקרב העובדים בשירותי תחבורה ודואר שיעורי הנוכחנות נמוכים יותר – 57%.

חינוך

במערכת החינוך שיעורי הנוכחנות הם בין הגבוהים ביותר. נוכחנות גבוהה בענף החינוך, שהוא הענף הכלכלי הגדול ביותר (כ15%- מהשכירים), עשויה להשפיע על בריאות הציבור במקרים
שהעובדים חולים במחלות מידבקות בשל האינטראקציה הרבה בין צוותי ההוראה לתלמידים. לצד זאת, המחיר הכבד של היעדרויות מורים (הקושי למצוא ממלאי מקום בהתראה קצרה, לצד הפגיעה במוטיבציה ובהישגים של התלמידים) יכול להסביר, לפחות חלקית, את תופעת הנוכחנות הרחבה במערכת החינוך.

ישראל לעומת העולם

לפי המחקר, שיעור התופעה בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 42%, אך נמוך מאשר בארה"ב, שם השיעור הוא 68%.

שכירים, עצמאים, מנהלים

שיעורי הנוכחנות בקרב העצמאים גבוהים מאלה של השכירים (74% לעומת 65%).

מנהלים נוטים לנוכחנות יותר מעובדים שאינם מנהלים – 70% לעומת 64%.

שכר

עובדים שאינם זכאים לתשלום בגין יום מחלה ראשון נוטים להגיע לעבודה בשיעור גבוה יותר מאלה הזכאים לתשלום מהיום הראשון – 67% לעומת 64%.

הארגון

עובדים יכולים להרגיש צורך להגיע לעבודה גם בעת מחלה מתוך חשש למעמדם ולמשרתם. נתון זה מדגיש את חשיבותה של "רוח המפקד"בתרבות הארגונית. מנהלים שמקיימים קשר טוב עם עובדיהם עשויים להמליץ להם לא להגיע לעבודה חולים ובכך לסייע בהפחתת הנוכחנות בקרב העובדים.

מחיר בריאותי וכלכלי

תעסוקה

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

אלה הזכויות שלכם

בְּנֵי נוֹעַר רבים מבקשים לעבוד בחופש הגדול ולְהַרְווִיחַ קצת כסף. המַעֲסִיקִים מְנַצְלִים לפעמים את תְמִימוּתָם של העובדים הצעירים ואת חֹוסֶר הנִיסָיוֹן שלהם, ולא משלמים להם כְּפִי שהחוק קוֹבֵעַ.

הינה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד:

החוק מַתִיר העסקת בני נוער בחופשת לימודים החל מגיל 14.

מי שרוצה לעבוד צריך לָגֶשֶת ללִשְכַּת התַעֲסוּקָה ולהוציא פנקס עבודה, בִּלְעָדָיו קשה יותר לְהִתְקַבֵּל לעבודה.

צריך לְהַצִיג למעסיק גם תעודת זהות של הנער או של הוריו ואִישוּר רְפוּאִי מרופא המשפחה.

שָׂכָר

שְׂכַר המינימום לבני נוער תָלוּי בגיל העובד.

שכר המינימום לשעה לבני נוער, נכון לקיץ 2024: 

עד גיל 16:     23.79 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,116 שקלים

בגיל 17-16:  25.49 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,410 שקלים

גם בעבודה שבה מקבלים טיפים חַייָב המעסיק לשלם שכר בסיסי.

המעסיק חייב לשלם גם על יְמֵי הִתְנַסוּת ולימוד.

בני נוער זַכָּאִים לקבל הֶחְזֵר דְמֵי נְסִיעָה למקום העבודה ובחזרה.

שעות עבודה

 

בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד, הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

תעסוקה

נוער עובד – עם זְכוּיוֹת

הצילום:HERMONI ARIK (לע"מ)

נוער עובד – עם זְכוּיוֹת

חשוב להכיר את החוקים 

בְּנֵי נוֹעַר רבים מבקשים לעבוד בחופש הגדול ולְהַרְווִיחַ קצת כסף. המַעֲסִיקִים מְנַצְלִים לפעמים את תְמִימוּתָם של העובדים הצעירים ואת חֹוסֶר הנִיסָיוֹן שלהם, ולא משלמים להם כְּפִי שהחוק קוֹבֵעַ. הנה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד:

החוק מַתִיר העסקת בני נוער בחופשת לימודים החל מגיל 14.

מי שרוצה לעבוד צריך לָגֶשֶת ללִשְכַּת התַעֲסוּקָה ולהוציא פנקס עבודה, בִּלְעָדָיו קשה יותר לְהִתְקַבֵּל לעבודה.

כמו כן צריך לְהַצִיג למעסיק: תעודת זהות של הנער או של הוריו ואִישוּר רְפוּאִי מרופא המשפחה.

שְׂכַר המינימום לבני נוער תָלוּי בגיל העובד. שכר המינימום לשעה לבני נוער, נכון לקיץ 2018: עד גיל 16 – 20.23 שקלים. עד גיל 17 – 21.68 שקלים. עד גיל 18 – 23.99 שקלים.

גם בעבודה שבה מקבלים טיפים חַייָב המעסיק לשלם שכר בסיסי.

המעסיק חייב לשלם גם על יְמֵי הִתְנַסוּת ולימוד.

בני נוער זַכָּאִים לקבל הֶחְזֵר דְמֵי נְסִיעָה למקום העבודה ובחזרה.

 

 שעות, הפסקות, חופשות:

אסור להעסיק נערים יותר מ-8 שעות ביום ו-40 שעות בשבוע. בני 16 ומעלה אפשר להעסיק 9 שעות ביום, אך לא יותר מ-40 שעות בשבוע. אסור להעסיק בני נוער בשָעוֹת נוֹסָפוֹת.

אחרי שש שעות עבודה זכאי הנער להפסקה של שלושת רבעי שעה.

אסור להעסיק בני נוער עד גיל 16 בשעות הלילה (מ-20:00 עד 8:00). בחופשות מלימודים אפשר להעסיק בני נוער מגיל 16 עד השעה 24:00. אם העבודה הִסְתַייְמָה אחרי 23:00 המעסיק צריך לִדְאוֹג לְהַסִיעַ את הנערים הביתה.

נער זכאי לחופשה שנתית של 18 ימים על כל שנת עבודה. בדרך כלל בני הנוער עובדים רק בחופשת הקיץ ואז הם זכאים לחלק היַחַסִי של החופשה, בּהֶתְאֵם לתְקוּפַת העבודה: מי שועבד חודשיים זכאי לשלושה ימי חופשה. אפשר לקבל גם "פדיון חופשה" (כסף במקום חופשה) עם סיום יחסי העבודה.

אם המעסיק לא מְמַלֵא את חוֹבוֹתָיו אפשר להגיש נגדו תְלוּנָה בעזרת הנוער העובד והלומד.

 

בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד (HERMONI ARIK לע"מ)