קוזנצוב נולד בשנת 1939 במוסקבה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת היה פעיל במַחְתֶרֶת יהודית שפעלה לקידום העלייה לישראל בתְקופה שבה המִמשל הסובייטי מָנַע מיהודים לצאת מהמדינה.
עם שִחְרוּרוֹ עלה קוזנצוב לישראל. בישראל הִשְתַלֵב בעולם הסִפרות והעיתוֹנות. הוא כתב וערך בשפה הרוסית; היה העורך הראשי בעיתון "וסטי", עורך בעיתון 'ורמיה' ופרסם ספרים אחדים.
קוזנצוב הקדיש את חייו למַאֲבָק לְמַעַן זְכוּיות אדם, לציונות ולחיבור בין קהילת העולים מברית המועצות לשעבר לישראל.
היום לפני 40 שנה, ב-21 בנובמבר 1984, הֵחֵל “מִבְצע משה", שנקרא גם “מבצע גור אריה יהודה". מבצע משה היה אחד המִבְצָעִים הגדולים לְהַעֲלָאַת יהודי אתיופיה לישראל. מתחילת המבצע ועד לסִיוּמוֹ ב-5 בינואר 1985, הגיעו לישראל יותר מ-6,000 עולים.
השבוע מציינים בישראל את 'יום העלייה'. יום שבו מעלים על נסאת תרומתה של העלייה להקמת מדינת ישראל ולקיומה כבית הלאומי של העם היהודי. בשנה החולפת, תשפ"ד, עלו לישראל כ-31 אלף עולים מ-100 מדינות.
יום העלייה נקבע לתאריך ז' בחשוון, הסמוך לפרשת 'לך לך', שבה מְצַווֶה האל על אברהם ללכת לארץ ישראל.
ביום זה מתקיימים אירועים ופעילויות בנושא העלייה לישראל.
במוזיאון 'אנו' ברמת אביב תוצג "הספרייה האנושית" – מיצגחי של עולות ועולים חדשים מרחבי העולם, שיספרו את סיפורם האישי. במוזיאון יתקיימו יריד של בעלי עסקים עולים, מופעים ופעילויות נוספות.
מ-16 בספטמבר 2023 ועד 19 בספטמבר 2024 עלו מרוסיה כ-19,850 עולים, מארה"ב וקנדה עלו למעלה מ- 3,340 עולים, מצרפת למעלה מ-1,820 עולים, מאוקראינה כ-980, מבלרוס 795, מבריטניה -60, מארגנטינה למעלה מ-450, מגיאורגיה למעלה מ-310, מדרום אפריקה כ-280, מברזיל כ-250, מאוזבקיסטאן כ-220, מגרמניה יותר מ-160, מאזרביג'אן יותר מ-150, מאוסטרליה 135, ממקסיקו כ-130 ומקזחסטן 105 עולים.
גיל העולים
קרוב לשליש מהעולים השנה (כ-9,600 עולים) הם צעירים וצעירות בני 35-18. רבים מהם נקלטו בתוכניותמיוחדות של משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית. רבים אף מתגייסיםלצה״ל.
כ-20% מהעולים השנה הם תינוקות, ילדים ונערים עד גיל 17;
כ-21% הם בני 36 עד 50;
כ- 13% הם בני 51 עד 60;
5% מהעולים הם בני 61 עד 65;
כ 10% מהעולים הם בני למעלה מ-66.
52% מהעולים ומהעולות שהגיעו השנה הן נשים וּ-48% הם גברים.
מתעניינים בעלייה
מאז 7 באוקטובר חלה עלייה גדולה בפתיחת תיקי עלייה לישראל ממדינות המערב.
בצרפת חלה עלייה גדולה של כ-352% בבקשות לפתיחת תיקי עלייה. בצרפת נפתחו השנה תיקי עלייה לכ-6,040 נפשות, לעומת כ-1,330 בתקופה המקבילה אשתקד.
בארצות הברית חל גידול של כ-60% בבקשות ונפתחו תיקי עלייה לכ-6,590 נפשות מפרוץ המלחמה;
בקנדה נרשם גידול של 87% עם פתיחת תיקים ליותר מ-870 נפשות; בבריטניה גידול של 62% עם פתיחת תיקי עלייה ליותר מ 880 נפשות.
איפה גרים העולים
נתניה קלטה השנה יותר מ- מ 4,700 עולים חדשים. בתל אביב נקלטו כ- 4,480 עולים. בחיפה נקלטו יותר מ-3,870 עולים, בירושלים כ-2,260 עולים. בת ים קלטה כ-1,880, אשדוד קלטה השנה כ-1,100 עולים.
בשנת 2021 הגיעו לישראל 25,497 עולים, עלייה של 29.6% לעומת שנת 2020.
50% מהעולים ב-2021 הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 14.1% הגיעו מצרפת ו-13.6% הגיעו מארצות הברית.
אומדןארעי למחצית הראשונה של שנת 2022: בששת החודשים הראשונים של השנה הנוכחית הגיעו לארץ 35,295 עולים.
מקום המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-45% מהם עלו משנת 1990.
בית, השכלה, מקצוע
העולים החדשים השתקעו לראשונה בעיקר במרכז הארץ. קרוב למחצית (44.7%) השתקעו במחוזות המרכז (23.4%) ותל אביב (21.4%). בצפון השתקעו 10.7% ובדרום 11.6%.
רמת ההשכלה של עולים בני 15 ומעלה שהגיעו בשנת 2021 הייתה גבוהה יחסית. 64.6% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.
ל-61.5% מהעולים בני 15 ומעלה היה משלח יד אקדמי, מהם כ-506 רופאים/ות.
העלייה מרוסיה ומאוקראינה מאז תחילת המלחמה באוקראינה
על פי נתוני משרד העלייה והקליטה, בין התאריכים 31/7/2022-24/2/2022 הגיעו לישראל 31,066 עולים מאוקראינה ומרוסיה (12,175 עולים מאוקראינה ו-18,891 עולים מרוסיה). זהו גידול של 318% לעומת התקופה המקבילה ב-2019 שבה הגיעו 9,774 עולים מאוקראינה ומרוסיה ( 7,123 מרוסיה, 2,651 מאוקראינה).
רוב העולים מאוקראינה מאז תחילת המלחמה היו נשים – 63%. 37% מעולים מאוקראינה הם גברים. בקרב העולים מרוסיה אחוז הנשים (50.8%) דומה לאחוז הגברים (49.2%).
בתמונה: עולים חדשים מגיעים לישראל. בצילום, העולים החדשים יורדים ממטוס אל על שהביאם ארצה בנמל התעופה בן גוריון. 2006, MILNER MOSHE (לע"מ)
מאז פרוץ המלחמה עלו מאוקראינה, רוסיה ובלארוס למעלה מ-16,500 עולים חדשים.
המדינות שמהן עלה המספר הגדול ביותר של עולים בשנה זו הן רוסיה – 33% מהעולים, אוקראינה – 27% מהעולים, 10% מארצות הברית, 8% מצרפת, 3% מארגנטינה, 3% מבלארוס, ו-2% מהודו.
יש 18 מדינות שמהן עלה עולה אחד בלבד, בהן: מדגסקר, קוריאה הדרומית, מלטה, מקדוניה ועוד.
55% מהעולים השנה הן נשים ו-45% גברים.
צעירים ומבוגרים
22% מהעולים הם תינוקות, ילדים ונערים עד גיל 17, 28% מהעולים בני 35-18, 18% מהעולים בני 50-36, 16% מהעולים בני 65-51, ו-16% מהעולים הם בני 66 ומעלה.
העולה המבוגר ביותר עלה באוקטובר מצרפת בגיל 102. העולה המבוגרת ביותר עלתה מאוקראינה, והיא בת 101.
633 שורדי שואה עלו לאחרונה מאוקראינה בעקבות המלחמה.
488 חיילים בודדים עלו לישראל בשנה זו, בעיקר מארצות הברית ומבריטניה.
עובדים
מחצית מהעולים הם בגיל העבודה ונקלטו בשוק התעסוקה. מתוכם: 2,100 מהנדסים, 1,500 כלכלנים, 1,100 מורים, 1,000 רופאים ו-250 אחיות.
גרים
בראש הערים שקלטו את המספר הגבוה ביותר של עולים השנה נמצאות נתניה ותל אביב-יפו, שקלטו כל אחת 11% מהעולים החדשים. ירושלים קלטה 10% מהעולים החדשים, חיפה – 8%, אשדוד ובת ים קלטו כל אחת 4% מהעולים.
74 שנות עלייה
מאז קום המדינה עלו לישראל 3,372,035 יהודים. השנה שבה מספר העולים היה הגבוה ביותר הייתה 1949, שבה עלו 239,954 יהודים. השנה שבה מספר העולים היה הנמוך ביותר הייתה 1986, שבה עלו רק 9,506 יהודים.
בעשור האחרון, מיום העצמאות 2012, עלו לישראל 289 אלף יהודים. 28% עלו מרוסיה, 20% מאוקראינה, 14% מצרפת, 11% מארצות הברית ו-3% מאתיופיה.
בתמונה: קבלת פנים לעולים חדשים בחסות ארגון "נפש בנפש", בנמל התעופה בן גוריון. בצילום, עולים חדשים מתקבלים בשדה התעופה בדגלי ישראל 2007. הצילום: MILNER MOSHE לע"מ
יוסף זבדיה – מחנך, פעיל עלייה ואסיר ציון לשעבר, הלך לעולמו בגיל 76 והובא למנוחות בירושלים. הוא השאיר אחריו משפחה גדולה. אחותו, בלייניש זבדיה, הייתה שגרירת ישראל באתיופיה.
שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה אמרה עם היוודע דבר מותו כי יוסף זבדיה היה אסיר ציון שפעל ללא לאות תוך חירוף נפש וסיכון רב במבצעי עלייה חשאיים וחשובים של יהודי אתיופיה. "זו אֲבֵדָה גדולה לעם ישראל" אמרה השרה.
תולדות חייו
הוא נולד בשם אספה בכפר קטן באתיופיה. בילדותו עברה המשפחה אל הכפר אמבובר, שם החל ללמוד בבית הספר העברי במקום.
בשנת 1956 נשלח לישראל לתוכנית להכשרת מורים בכפר בתיה שליד רעננה. כאן קיבל את השם יוסף. הוא המשיך בלימודיו בבית הספר התיכון אורט שבנתניה.
בשנת 1964 חזר לאתיופיה והחל לעבוד כמורה ברשת בתי הספר של ביתא ישראל.
בעת שלטון החונטה הצבאית הקומוניסטית באתיופיה הוא נעצר כשלימד עברית בכיתה. הוא ריצה שלוש שנות מאסר, שבמהלכן עבר עינויים שפגעו בבריאותו. לימים הוכר כאסיר ציון.
זבדיה עלה לישראל בשנת 1984. הוא החל לעבוד בסוכנות היהודית ופעל לקליטתם של עולי אתיופיה. הוא עבד שנים רבות באגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך עד צאתו לגמלאות.
בשנת 2020 הִגִיעו לישראל 27.4 אלף מְהגרים חדשים, מתוכם 19.7 אלף עולים, 40.7% פחות מבִּשנת 2019.
רוב העולים היו נשים (52.1%), ומַרביתם – מבוגרים יחסית: 70.2% מִסַך העולים היו בני 64-15, 17.3% – בני 14-0 ו-12.5% בני 65 ומעלה.
המדינות שמהן הגיע המספר הרב ביותר של עולים בשנת 2020 היו רוסיה (6.6 אלף שהם כשליש מסך העולים), אוקראינה (2.9 אלף, 14.9%), צרפת (2.4 אלף, 12.2%) וארצות הברית (2.3 אלף, 11.7%).
לפני 18 שנים פגשתי ברעננה זוג עולים מארגנטינה שהִגִיעו לישראל ביום העצמאות 2003: לילי ומרסלו דורפסמן, שני אנשי חינוך, שעלו עם שלושת ילדיהם.
מאז שמחתי לפגוש את לילי במפגשים מקצועיים של מורות ללשון לעולים ועָקַבְתי מרחוק אחרי הִיקָלְטותם המוצלחת בישראל.
בארגנטינה מרסלו היה מנהל בתיכון מרטין בובר, ובמקביל סיים את התואר השני בחינוך. בארץ הוא הִתקבל למרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית ובו סיים את הדוקטורט. היום הוא עובד באוניברסיטה העברית כמנהל התוכניות הבין לאומיות למוּסְמָך בחינוך יהודי של מרכז מלטון בבית ספר לחינוך (תוכניות באנגלית ובספרדית).
לילי הייתה בארגנטינה מורה ללשון עברית בתיכון נתן גזנג ורכזת פרויקטים בבית הספר היסודי. בארץ היא מורה ללשון עברית ולספרות בבית הספר התיכון ע"ש אוסטרובסקי ברעננה -"התיכון הכי טוב בארץ", לדבריה. היא מַגישה תלמידים עולים לבגרות בשני המקצועות האלה ומַעֲריכה מבחֲנֵי בגרות בעברית. היא אוספת וכותבת סיפורי עלייה של צעירים ומבוגרים.
"תמיד עבדנו במסגרות יהודיות והחינוך היהודי הישראלי היה לנו מאוד חשוב. עד שהִגִיע היום, שהחלטנו שזהו, שהגיע הזמן להגשים את החלום שלנו ולעלות לארץ" סיפרה לי, "ובארץ אנחנו ממשיכים את העֲשִׂייָה הציונית שלנו, גם בקשר שלנו עם התְפוצות וגם בהוראה עם עולים חדשים". אכן, סיפור עלייה יפה!
לפני כחודש קיבלתי מלילי מכתב מְרַגֵש בדוא"ל:
רציתי לספר לך שהיום אחרי חצות יַגיע אבא שלי לארץ כעולה חדש!! אני כל כך מִתרגשת! לאבא שלי יש היום יום הולדת 94! שיהיה בריא עד 120! וכמה שזה סִמְלִי… הוא חוגג גיל מוּפְלָא זה כשהוא כבר לא בארגנטינה ועדיין לא בארץ – בין שמיים וארץ, בין שתי המוֹלָדות, כפי שכותבת לאה גולדברג…
לילי צירפה מכתב ששלחה לעיתונאית אילנה דיין, שרִאיינה אותם ביום העלייה:
הנדון: איחוּד משפחה – העלייה של אבא שלי
לפני 18 שנה קיבלת את פניי ברֵיאָיון ברדיו, מספר שעות אחרי שעליתי לארץ, ביום העצמאות 2003.
את שָמַחת יחד איתי על הַגָעֲתֵנו לארץ. היום יש לי עוד סיבה לשמוח, ורציתי לשתף אותך!
באותו ריאיון שאלת אותי כל מיני שאלות, אחת מהן הייתה האם אני מפחדת. באותו יום, הבת הבְּכורה שלי, שירלי, נסעה לתל אביב באוטובוס כדי לפגוש חברה שלה… וסיפרתי לך שפחדתי מהנסיעה הזאת – מרעננה לתל אביב, הלוך וחזור. כמו כן, סיפרתי לך שעָלינו כי אנחנו ציונים, שתמיד רצינו לעלות לארץ ובגלל סיבות שונות החלטה זו נִדְחֲתָה ונִדחתה, עד שבגיל 40 אמרנו "עַכשיו!".
סיפרתי לך גם שכל המשפחה שלנו נִשארה שם, בארגנטינה… וזה היה הצַעַד הקשה ביותר – הגַעְגוּעִים!
18 שנים עברו מאז…
שלושת הילדים שלנו גדלו וצמחו 'בשתי המולָדות', כפי שמְתָאֶרֶת כל כך מדויק לאה גולדברג. למדו בארץ, סִיימו תְאָרים באוניברסיטאות בארץ, מצאו חברים טובים, בני זוג נפלאים, עבודות מצוינות.
בעלי ואני הִתְבָּרַכנו במשפחה נִפְלאה, בחברים מַקסימים ובעבודה מעולָה. בעלִי באוניברסיטה העברית, ואני בתיכון אוסטרובסקי ברעננה! זָכינו! בנֵי מזל אנחנו!
הזמן עבר, כפי שצִיינתי קודֶם… אימי ז"ל נִפטרה וגם חמי ז"ל.
לפני שנה בדיוק, אחרי שנה של טיפולים וסֵבֶל, נִפטר גם אחי הבכור, בן 63.
מאז שאימא שלי נִפְטְרה, אבא שלי החליט להמשיך לגור לבד, עצמאי במאה אחוז. אבל, הזמן עבר. בעוד ימים ספורים ימלאו לו 94, שיהיה בריא עד 120! השכול הכה פעם נוספת, ולמרות ששם נמצאים שני נְכדים ושתי נינות, כלה מקסימה ומספר קְרובים, חשבנו לנכון להביא אותו לארץ. בו בזמן, הוא בעצמו הֶחליט שזה הזמן למלא את משאלתו: לעלות לארץ! אחרי שישה חודשים של סידורים, בתאריך 26 באוקטובר יעלה למטוס יחד עם בעלי ובתי האמצעית דניאלה – שיגיעו לשם כדי ללוות אותו – ולהגשים את חֲלוֹמו. העברית שלו מצוינת, 'עברית של שבת', בן אדם נעים וחביב, א מענטש!
אבא שלי, חייט במקצועו, חולם לתרום גם הוא למדינה. כיצד? לעשות כל מיני תיקונים שהחיילים צריכים במַדִים שלהם.
כולי הִתרגשות! ואני בטוחה שאת מבינה אותי!
18 שנה עברו מאז… י"ח שנה – חי!
לילי נייסען-דורפסמן
הפרדה מהמשפחה – ארגנטינה
עם מרסלו ודניאלה לפני הטיסה לארץ
התרגשתי יחד עם לילי וסיכמנו שאחרי שכל המשפחה תנחת על הקרקע מההתרגשות אבוא לפגוש את אבא שלה.
הִגעתי לדירתם ופגשתי את לילי ומרסלו ואת 'העולה החדש' – אדם בן 94 עם חיוך קל וטוב בעיניים, מדבר עברית שוטֶפֶת.
הוא נולד בפולין, בעיר סוקולוב, ב-27 באוקטובר 1927. בגיל 7 היגר לארגנטינה עם אימו ושבע אחיותיו. האב נפטר בפולין לפני שעזבו לארגנטינה. אף אחת מאחיותיו אינה בחיים. אחת האחיות עלתה לישראל ונפטרה לפני שנה.
"יצאנו מפולין עם מִזְוָודות של רָעָב, ובארגנטינה נתנו לנו אוכל", הוא מספר, "אנשים טובים שם", הוא אומר, ומוסיף: "קיבלתי חינוך יהודי. למדתי תורה. למדתי פרקי אבות בעל פה. עברית למדתי בשיעורי ערב. כשקראתי סיפור מעניין בעברית תִרגמתי אותו מעברית ליידיש עבור העיתון 'די פרעסע', העיתון ביידיש שיצא לאור בארגנטינה.
לילי מִתְגָאָה באבא: "הוא יודע בעל פה את ביאליק". היא מספרת בגַאֲוָוה שגם בגילו הוא מְחובר למחשב, לאינטרנט, לפייסבוק, לווטסאפ. הוא בקשר יום יומי עם חמשת הנכדים בארץ ובארגנטינה. יש לו ארבעה נינים ונינות ואחת בדרך. בארץ הוא קורא עיתון בעברית.
יעקב משחק דומינו עם הנינים
כל חַיָיו היה חייט. תָפַר בגדים מגיל 20 ועד 90. "עבדתי לבד", הוא מְספר. "הייתי העֶבֶד של עַצמי". אשתו עבדה כתופרת. הם חיו יחד 50 שנה, ב-16 השנים האחרונות הוא לבד. מאז שנפטר בנו – עוד יותר.
הוא הֵביא איתו לישראל את מְכונת התְפירה שלו ומְקווה להמשיך לתְפּור בארץ. חֲלוֹמו: לְתַקֵן מַדִים של חיילי צה"ל!
מכונת התפירה
על מה עוד אתה חולם?
"לצאת לשתות קפה בבית קפה…", הוא עונה. וכפי שאפשר לראות בתמונות שלילי שלחה לחדשון – הוא כבר הִגשִים את החלום הזה…
קפה ראשון בבית קפה בארץ כעולה חדש
איך הִרגשת ברְגעים הראשונים בישראל?
"הִרגשתי אהבה בלב. הִרגשתי את האהבה, לא רק מהמשפחה, גם מאִרגון עולי אמריקה הלטינית וספרד שבאו לקבל את פניי בנתב"ג.
לפני העלייה הלכתי לְהִיפָּרד מהשְכנים. יצאתי מארגנטינה עם נְשיקה. נתנו לי הכול מיום שבאתי. נתנו לי אהבה. יצאתי עם הרגשה טובה".
נציג ארגון עולי אמריקה הלטינית וספרד מקבל את פני העולה בנתב"ג
יעקב עם שלושת הנכדים הישראליים
חוגגים 94 ליעקב
ואיך אתה מרגיש בארץ?
"אני מרגיש טוב כאן" הוא אומר.
המילה 'טוב' היא המילה המְאַפְיֶינֶת את יעקב ואת הדרך שבה הוא רואה את החיים ואת העולם. "לא מצאתי איש רע כל חיי", הוא אומר. ואני מַאֲמינה לו ומְנַסָה ללמוד ממנו… הטוֹֹב הזה מִשְתַקֵף באהבה הגדולה של לילי לאביה ושל בני המשפחה לסבא.
איך הִרגשת כשבִּתך עלתה עם משפחתה לפני 18 שנים?
"וְשָבוּ בנים לִגְבוּלָם.
מיום הֲקָמַת מדינת ישראל ב-1948 חשבתי שזה המקום ליהודים. אני הסימן לכך שאף פעם לא מאוחר…"
איזו עצה יש לך למי ששוקל לעלות או למי שכבר עלה?
"קודם כל שילִמדו את ה-א' ב' העִברי עם הנְקודות, כדי שלא יעשו שְגיאות.
קשה לעשות עלייה אבל זה טוב".
כָּבָה האור
את הכתבה על יעקב נייסען פרסמנו בחדשון לפני 10 ימים.
זֶרֶםהעלייה לישראל לא פסק לַמְרוֹתמַשְבֵּר הקורונה: על פי נְתוּנֵי הסוכנות היהודית לסיכום 2020, בשנה החולפת עלו לישראל יותר מ-20,000 עולים חדשים מכ-70 מדינות ברחבֵי העולם. זאת עַל אַףמַשְבֵּר הקורונה, למרות בִּיטוּלֵי הטיסות והסגרים.
הינה רְשימת המדינות שמהן הִגִיעַ המספר הגדול ביותר של עולים השנה: מחֶבֶר המדינות הגיעו 10,200 עולים; מארצות הברית עלו 2,550 עולים; מצרפת עלו 2,220 עולים; מאמריקה הלטינית הגיעו השנה 1,500 עולים; כ- 1,200 עולים עלו בשנה זו מאתיופיה.
גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה
השנה חל גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה. מראשית השנה הִתקבלו בסוכנות היהודית כ-160 אלף פְּנִיוֹתלקַבָּלַתמֵידָע על עלייה לישראל מכל רחבי העולם. נפתחו כ-41 אלף תִיקֵי עלייה. 28 אלף מתוכם נפתחו במדינות המערב, פי שניים לְעוּמַת השנה שעברה.
זִינוּקשל 41% נרשם בפתיחת תיקי עלייה של צעירים בני 35-18 ממדינות המערב.
על פי הַעֲרָכוֹת הסוכנות היהודית, עם סִיוּםמשבר הקורונה צָפוּי זֶרֶם העולים לישראללְהִתְגַּבֵּר. על פי ההערכות, ב-5 השנים הקרובות צפויים לעלות לארץ כרבע מיליון עולים.
זִינוּק במספר הבקשות להִתְנדבות בישראל
על פי נְתונים של ארגון 'מַסָע', נִרְשַם השנה זִינוּק של כ-40% במספר הצעירים המבקשים להגיע לתוכניות הִתְנַדְבוּת בישראל.
בין מִשתתפֵי תוכניות 'מַסָע' גם עשרות רופאים שהִגִיעו השנה כדי לְחַזֵק את מערֶכֶת הבריאות הישְׂרְאלית בתְקוּפַת מַשְבֵּר הקורונה. יותר ממאה רופאים צְפויים לְהַגִיעַ לישראל במַחְזוֹר הבא.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ
