האוניברסיטה העברית בירושלים מְדוֹרֶגֶת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. כך עוֹלֶה מהדֵירוּג השנתי שפִּרְסֵם היַרְחוֹן הלונדוני TIMES בשבוע שעבר. האוניברסיטה הִגִיעָה לעשִׂירִייָה האחרונה מבין 100 האוניברסיטאות הטובות, והיא האוניברסיטה הישראלית היְחִידָה ברְשִימָההיוֹקְרָתִיתהשנה.
המוֹסָד האקדמי הישרְאלי האחרון שהִגִיעַ לרשימה המְכוּבֶּדֶת היה הטכניון בשנת 2014. מאז לא נִכְלַל ברשימה אף מוסד אקדמי ישראלי, עד עַתָה.
שלוש האוניברסיטאות המוֹבִילוֹתבדֵירוּג הן אמריקאיות: אוניברסיטת הארוורד במקום הראשון, MIT, במקום השני ואוניברסיטת סטנפורד במקום השלישי. את שני המקומות הבאים תופסות אוניברסיטאות בריטיות: קיימברידג' ואוקספורד. ברקלי האמריקאית במקום השישי ואחריה פרינסטון, ייל, אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ואוניברסיטת שיקגו.
במשרד החינוך הבינו שצריך גם למצוא דרכים לחבר את התוכנית לאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, וכעת בּוֹחֲנִים כיצד לעשות זאת. בין היתר עובדים במשרד על פִּיתוּחַתוכנית אינטראקטיבית להגדלת אוצר המילים ובודקים טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, שכבר פועלים בארצות אחרות ומְשַמְשִים לעידוד קריאה וכתיבה.
בתמונה: תלמידים קוראים יחדיו ספר במהלך הפסקה בבית הספר בקיבוץ מעלה החמישה HERMAN CHANANIA (לע"מ)
בשנת הלימודים האקדמית הנִפתחת היום יִלמדו 309,530 סטודנטים ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ – מהם תשע אוניברסיטאות ו-53 מִכללות אקדמיות.
נְתוּנִים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו בשבוע האחרון מלמדים מהם המקצועות המבוקשים ביותר באוניברסיטאות – העברית, תל אביב, בר אילן, באר שבע, הטכניון וחיפה – ואילו תחומים פופולריים פחות.
מהנתונים, הנכונים לשנת הלימודים תשע"ו והם העַדְכנִיים ביותר, עולה כי המקצועות המבוקשים ביותר הם מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, קְלִינאות תִקְשוֹרֶת, רוקחות וריפוי בעיסוק): 3,660 מועֲמָדִיםהִצִיבו את המקצועות האלה בעֲדִיפוּת ראשונה, ורק 1,750 מהם הִתְקבלו ללימודים.
במקום השני ברשימת הביקוש באוניברסיטאות עומדים לימודי המַחשב: 2,095 מועמדים רשמו את המקצוע בעדיפות ראשונה, ורק 1,285 מהם התקבלו.
אחריהם ברשימה: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (2,080 מועמדים, 1,190 התקבלו) ובמקום הרביעי לימודי רפואה (2,025 מועמדים ו-520 התקבלו).
מַדְעֵי הָרוּח נמצאים עדיין במקום מְכוּבָּד ברשימת המקצועות המבוקשים. בשנת תשע"ו הציבו 1,650 מועמדים את מדעי הרוח בעדיפות ראשונה, ו-1,255 מהם התקבלו.
ללימודי משפטים ניסו להתקבל באותה שנה 1,180 מועמדים, ורק 680 מתוכם התקבלו. הנתונים מראים ירידה במספר המבקשים ללמוד משפטים באוניברסיטאות. הסיבה לירידה היא פְּנִייה של המעוניינים במקצוע זה למכללות.
בתחתית הרשימה נמצאים שני מקצועות בתחום הכלכלה: רק 365 מועמדים הציבו את מקצוע החשבונאות בראש העדיפויות (245 התקבלו), ו-120 בלבד בחרו במינהל עסקים (80 התקבלו).
והנה נתונים אחדים על המקצועות המבוקשים במכללות:
במרכז האקדמי פרס המקצועות המבוקשים ביותר הם מינהל עסקים, משפטים, מדעי ההתנהגות ותזונה.
באקדמית תל אביב-יפו המקצועות המבוקשים ביותר הם מערכות מידע, מדעי המחשב וסיעוד.
בקריה האקדמית אונו הסטודנטים מעדיפים ללמוד מינהל עסקים, חינוך וחברה עם הכשרה בספורט, משפטים, פרסום ותקשורת שיווקית וכן מינהל עסקים עם הִתְמַחוּת במערכות מידע. במרכז הבין תחומי בהרצליה המַסְלוּלִים המועדפים הם תואר ראשון ביזמות ומינהל עסקים, מדעי המחשב, משפטים ותקשורת.
במכללה למינהל המקצועות המבוקשים הם מדעי המחשב, יִיעוץ ופיתוח ארגוני, עיצוב, חדשנות ויזמות.
במכללה האקדמית תל חי המקצועות המועדפים הם: מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה, מדעי התזונה ועבודה סוציאלית.
בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בר אילן. בצילום, הבניין ללימודים בין תחומיים
הַהוֹצָאָה הלְאוּמִית לְחִינוּך: ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-27,300 שקלים בשנה בישראל לְעוּמַת 37,800 שקלים ב-OECD. יש לְצַייֵן כי בין השנים 2014-2010 נִרְשְמָה עֲלִייָה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.
הַצְפִיפוּת בכיתות: הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה- OECD. בחינוך היסודי בישראל יש כמעט 27 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-21 תלמידים במדינות ה- OECD. בחטיבות הביניים בישראל – 28 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-23 תלמידים במדינות המפותחות.
במשרד החינוך מציינים בעניין זה כי הנתונים הם משנה הקודמת לרפורמה שהחל המשרד לְהנהיג במַטָרָהלְצַמְצֵם את מספר התלמידים בכיתות. במשרד מַבְטִיחִים כי בעתיד מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה לא יעלה על 34.
שְׂכַר המורים: לאורך השנים חל שיפור מַשְמָעוּתִי בשכר המורים בישראל אך קיים עדיין פַּעַר משמעותי בין השכר הממוצע למורה הישראלי לבין השכר הממוצע למורה במדינות ה-OECD.
ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנת 2014 הייתה 328 שקלים לחודש בִמְמוּצָע.
ההוצאה הפרטית הממוצעת לתלמיד בביה"ס היסודי הייתה 351 שקלים, לתלמיד בחטיבת הביניים 365 שקלים ו-256 שקלים לתלמיד בביה"ס התיכון.
ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לחינוך של משפחה בחֲמִישוֹן ההַכְנָסָה העליון בישראל הייתה גדולה פִּי 3.4 מזו של משפחה בחמישון ההכנסה התחתון.
בעוד שמשפחה מהחמישון העליון משקיעה סְכוּם ממוצע של 603 שקלים בחודש, משפחה מהחמישון התחתון משקיעה בממוצע 176 שקלים בחודש.
הנתונים מַצְבִּיעִים גם על הפערים בין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים יהודים לבין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים ערבים.
עבור תלמיד יהודי נִרְשְמָה הוצאה ממוצעת של 408 שקל בבתי הספר הממלכתיים, 369 שקלים בבתי ספר הממלכתיים-דתיים ו-292 שקלים במוסדות לימוד בפִיקוּח חרדי. זאת לעומת 193 שקלים בממוצע עבור תלמידים ערבים.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שליש מהתלמידים באים ממשפחות מהחמישון התחתון.
שנת הלימודים נִפְתְחָה כסִדְרה 2.272,000 תלמידים ב-4,714 מוסדות חינוך
שנת הלימודים תשע"ח נְפתחה כְּסִדרה ביום שישי ברוב המקומות. 2,272,000 תלמידים ותלמידות הִתחילו את שנת הלימודים. הם לומדים ב-68,271 כיתות לימוד ב-4,714 מוסדות חינוך: גני הילדים, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים בישראל.
כ-163,000 תלמידים צעירים נִרְגָשִים שמעו בבית הספר ביום שישי את הברכה: "שלום כיתה א'".
כ- 123,500 תלמידים בכיתות י"ב הֵחֵלו את שנת הלימודים האחרונה שלהם במערכת החינוך. כ-180,000 עובדי הוֹרָאָה קיבלו את פני הילדים והילדות: מנהלים, מורים, גננים (וגננות…) וסַייָעִים (וסייעות…).
נשיא המדינה ראובן ריבלין הִגִיעַ לטקס פתיחת שנה"ל בבית הספר במעלה אדומים. הוא בירך את תלמידי כיתה א' ואמר: "אתם תְזכרו את המורה שלכם כל החיים, כי לפגוש בפעם הראשונה את המורה שלנו זה דבר שאי אפשר לשכוח אותו".
עוד אמר ריבלין לילדים: "הדבר הראשון שלמדנו כאנשי העולם וכיהודים – 'וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך'. זה מה שתלמדו כאן. גם אם אנחנו לא אוהבים אחד את השני, אנחנו צריכים לְכַבֵּד זה את זה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך נפתלי בנט פתחו את שנה"ל בבית הספר ביִישוב חריש. בביקור בבית ספר באשדוד אמר נתניהו לתלמידים: "אנחנו רוצים מְצוּיָנוּתוצִיוֹנוּת".
שנת הלימודים תשע"ח תהיה קצרה בתשעה ימים משנות הלימודים הקודמות, זאת בנִיסָיוֹןלְהַתְאִים את יְמֵי החופשה של הילדים לימי החופשה של ההורים כדי לְהקל על ההורים העובדים.
בתמונה: תלמידי כיתה א' בבית הספר היסודי באשקלון בשיעור הראשון לפתיחת שנת הלימודים החדשה תשס"ד. הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)
ההוצאה הלאומית לחינוך בשנת 2016 הִסְתַכְּמָה ב-94.8 מיליארד ש"ח שהם 7.8% מהתוֹצָר המְקוֹמִי הגוֹלְמִי. ההוצאה הלאומית לחינוך עלתה ב-5.0% לְעוּמַת שנת 2015, בהמשך לעלייה של 3.3% בשנה הקודמת.
ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדֶרֶג החינוך. בשנת 2014, עֲלוּת לימודיו של תלמיד בחינוך הגבוה הייתה גדולה כמעט פי שניים מעלות לימודיו של תלמיד בחינוך העל-יסודי, וקרוב לפי שלושה מהעלות של תלמיד בחינוך הקדם-יסודי.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מארח במשכנו ילדים מבית הספר הדו לשוני בירושלים.
הנה נתונים אחדים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ו (2015/16).
בשנת תשע”ו 76 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מהם: 41.7 אלף מהאוניברסיטאות, 25.5 אלף מהמכללות האקדמיות ו-8.9 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך.
בשנת תשע”ו חלה עֲלִייָה של 3.4% במספר מקבלי התארים בְּהַשְווָאָה לשנה הקודמת. במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה.
תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים בישראל בתשע”ו היו מַדְעֵי הַחֶבְרָה ומדעי הרוח בְּקֶרֶב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה בקרב מקבלי תואר שלישי.
הנשים היוו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (כ-61%) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי. בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט בכל התארים.
בקרב מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה קלה בשִיעוּרֵי הערבים ביחס לשנת תשע"ה: מ-10.2% ל-11.0% בתואר ראשון ומ-9.2% ל-9.3% בתואר השני. בקרב מקבלי תואר שלישי, הייתה ירידה בשיעורם מ-4.4% ל-4.1%.
בשנת תשע”ו 4.2% ממקבלי תואר ראשון, 1.8% ממוסמכי תואר שני ו-0.3% ממקבלי תואר שלישי – היו חרדים.
