Browsing Category

חינוך

מחקר בין לאומי מציג:

מחקר בין לאומי מציג:
הצילום: ideogram
מחקר בין לאומי מציג:
ירידה בהישגים של תלמידים בישראל במתמטיקה ובמדעים

נתוני המחקר הבין לאומי טימס (TIMSS), שפרסמה אתמול ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) מראים ירידה חדה בממוצע ההישגים של תלמידי כיתות ח' בישראל במתמטיקה ובמדעים

עלייה חדה נרשמה בשיעור התלמידים המתקשים בשני המקצועות.
רק 1 מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין במקצועות אלה ב-2023, לעומת 1 מכל 7 במחקר הקודם.
עוד עולה מהממצאים כי יש פערים משמעותיים בין דוברי עברית לדוברי ערבית בישראל בתחומים שנבדקו
ישראל בהשוואה לעולם

המחקר בחן את היֶדַע והמְיוּמָנוּיוֹת של התלמידים בין השנים 2019  (לפני משבר הקורונה) ו-2023 ב-44 מדינות ברחבי העולם. במחקר השתתפו כ-300 אלף תלמידים מכ-9,000 בתי ספר בעולם.

בישראל נערך המחקר בקרב מדגם מייצג של כ-5,200 תלמידים מ-195 בתי ספר. תלמידים מהציבור החרדי וממזרח ירושלים לא נכללו במדגם.

בהשוואה בין לאומית, ישראל ירדה 14 מקומות במתמטיקה – מהמקום התשיעי למקום ה-23.  במדעים נרשמה ירידה של תשעה מקומות – מהמקום ה-16 למקום ה-25. הישגי התלמידים בשני התחומים חזרו לרמה שנמדדה לפני 16 שנים, בשנת 2007.

תוצאות המחקר משקפות מגמה עולמית של ירידה בהישגים במתמטיקה ובמדעים בעקבות משבר הקורונה.

הירידה בישראל היא החדה ביותר מבין מדינות ה-OECD שהשתתפו במחקר. רק ארבע מדינות  – בחריין, ירדן, קזחסטן ומלזיה – רשמו ירידות דומות או חמורות יותר.

במתמטיקה, ישראל מתמקמת כעת מעט מעל הממוצע העולמי, ובמדעים, לראשונה מאז 2007, ההישגים הם ברמת הממוצע.

 

 

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום
הצילום: ויקיפדיה

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום

334,600 סטודנטים, 57 אוניברסיטאות ומכללות

שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום. 334,600 סטודנטים ילמדו השנה ב-57 אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות.

במוסדות אחדים, בהם אוניברסיטת חיפה, הטכניון והמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, שנת הלימודים תיפתח בשבוע הבא.

זו שנת הלימודים השנייה הנפתחת בתוך המלחמה. סטודנטים ומרצים רבים עדיין משרתים במילואים.

מי ומה לומדים?

לקראת פתיחת שנת הלימודים פרסמה המועצה להשכלה גבוהה נתונים על מספרי הלומדים ועל מקצועות הלימוד הפופולריים.

הינה נתונים אחדים: 

בשנת תשפ"ד למדו בתואר הראשון – 253,790 סטודנטים, בתואר השני – 67,280 ובתואר השלישי – 11,975.
מתוך הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון – 35% למדו באוניברסיטאות, 16% באוניברסיטה הפתוחה, 40% במכללות האקדמיות ו-9% במכללות האקדמיות לחינוך.
הייטק ורפואה

מספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ממשיך לעלות. עולה גם חלקן של הנשים בתחומי ההייטק.

בתשפ"ד: 37,810 סטודנטים למדו בתוכניות ללימודי הנדסה (כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). 23,110 סטודנטים למדו לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בסה"כ כ-61,000 סטודנטים למדו במקצועות הטכנולוגיים (כ-28% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון).

1,140 סטודנטים התחילו ללמוד רפואה בתשפ"ד. מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה יותר משהכפיל את עצמו מתחילת העשור הקודם. 

נשים

60% מהסטודנטים הן נשים:59% בתואר הראשון, 65% בתואר השני ו-54% בתואר השלישי. חל גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים. חל גידול במספר הנשים הלומדות מקצועות טכנולוגיים.

פריפריה

בשנת תשפ"ד כ-63,560 סטודנטים המהווים כשליש מהלומדים לתואר ראשון הגיעו מיישובים הממוקמים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים.

ערבים

64,110 סטודנטים ערבים למדו במערכת ההשכלה הגבוהה בתשפ"ד. הם מהווים כ-19% מכלל הסטודנטים בישראל (חלקם באוכלוסייה – 21%). זהו גידול של 147% מתש"ע.

יוצאי אתיופיה

חל גידול של פי 1.6 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במהלך העשור האחרון – מ-2,940 בתשע"ה ל-4,600 בתשפ"ד. חלקם בקרב כלל הסטודנטים – 1.4%. חלקם באוכלוסייה – 1.7%. 

חרדים

מתחילת העשור הקודם עלה מספר הסטודנטים החרדים פי 3.2, מכַ-5,500 בתשע"א ל-17,380 בתשפ"ד. חלקם בקרב כלל הסטודנטים בישראל – 5%. חלקם באוכלוסייה כ-13%.

דירוג ה-OECD 

ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית – 51% מבני 64-25 בישראל לעומת 41% בממוצע מדינות ה-OECD.

סטודנטים מהעולם

כ-13,000 סטודנטים בין לאומיים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חלה עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבין לאומיים לתארים מתקדמים.

 

בתמונה: בניין שרת של בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ע"י Creating User:Gellerj, תחת רישיון

 

מבחן פיזה לשנת 2022

מבחן פיזה לשנת 2022
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

מבחן פיזה לשנת 2022

ישראל במקום ה-20

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה לאחרונה את ממצאי המחקר הבין לאומי פיזה (PISA) לשנת 2022.

מחקר פיזה הוא מחקר בין-לאומי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שנערך פעם בשלוש שנים, ובודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות השונות במתמטיקה, קריאה ומדעים. בכל פעם נבחר תחום אחד שנבחן.

התחום שנחקר הפעם הוא החשיבה היצירתית

הינה נתונים אחדים:

במקום הראשון בטבלה מדורגים התלמידים מסינגפור, במקום השני דרום קוריאה ואחריהם קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בתחתית הטבלה, במקום ה-64 אלבניה, במקום ה-63 הפיליפינים, במקום ה-62 אוזבקיסטן ובמקום ה-61 מרוקו.

ישראל במקום ה-20

ממוצע ההישגים בישראל דומה לממוצע במדינות ה-OECD. בהשוואה לכלל 64 המדינות המשתתפות במחקר, ישראל נמצאת במקום ה-20. הממוצע בישראל דומה לממוצע במדינות הנמצאות במקומות ה-13 עד ה-23.

בהשוואה למדינות ה-OECD, נמצא כי תלמידי ישראל מצליחים יותר במשימות 'הערכה ושיפור של רעיונות' ובפתרון בעיות 'חברתיות' ו'מדעיות'.

במשימות המצריכות 'הבעה בכתב' תלמידי ישראל מגלים קושי יחסי.

המצטיינות והמצטיינים

שיעור המצטיינים בישראל (30%) גבוה במעט ממדינות ה-OECD (שיעור של 27%).

הפערים בישראל גדולים במיוחד: שיעור המצטיינים בקרב דוברי עברית (35%) הוא מהגבוהים בעולם. שיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית נמוך ממנו בהרבה (11%).

בחשיבה יצירתית – הבנות מצטיינות יותר מהבנים. בישראל, כשליש מהבנות (32%) הוגדרו מצטיינות. בנות החינוך הממלכתי מובילות (44% מצטיינות), ואחריהן החמ"ד (34%), החינוך החרדי (24%) והבנות דוברות הערבית (13%).

שיעור הבנים המצטיינים בישראל  – 28%.

הבנים מהחינוך החרדי לא משתתפים במחקר.

המתקשים

רבע מתלמידי ישראל (25%) הוגדרו כמתקשים. זהו שיעור גבוה במעט מהשיעור במדינות ה-OECD.

מרבית דוברי הערבית (61%) מתקשים בחשיבה יצירתית – פי 4 משיעור המתקשים בקרב דוברי העברית (15%). בקרב הבנים דוברי הערבית שיעור המתקשים גבוה במיוחד (70%).

 

 

בתמונה: תלמידי חטיבת ביניים בעיר אופקים. הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

חַיָילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית

חַיָילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית
מורה חיילת ( MILNER MOSHE לע"מ)
חיילות מלמדות ילדים בדואים לדבר בעברית
איך קונים בעברית בקיוסק?
לאחרונה הֵקים צה"ל יְחידה חדשה של מורות חיילות שמַטְרָתָה לְלַמֵד עברית ילדים בדואים כדי לְקָרֵב אותם לחברה הישְׂרְאלית.
6 חיילות וחייל אחד מְלמדים את הילדים בבתי הספר של הבדואים בכפרים בדרום עברית מְדוּבֶּרֶת.
היוֹזְמה זוכָה להצלחה. מאות תלמידים ותלמידות מִשתתפים בַּשיעורים ומִסְפָּרָם עוד יִגְדַל.
ליוֹזְמֵי הפרויקט היו חֲשָשוֹת. הם חָשְשו מהמִפגש של הילדים עם לובשֵי מַדִים.
הם הִתחילו את הפעילות עם הילדים בצורה לא פורמלית בַּהפסקות ובְטיולים. להַפְתָעָתָם ולשִׂמְחָתָם, לאט לאט החֲשָשוֹת והסְטיגמות נֶעֶלְמוּ. החיילות והחייל הִתְקבלו בברכה. 
הילדים לומדים דרך משְׂחֲקי סימולציה של סיטואציות מהחיים. למשל: איך קונים בעברית בקיוסק?

מורות חיילות במהלך הכשרתן (ויקיפדיה)

מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959)

בתמונה למעלה: מושב דובב בגליל העליון, סמוך לגבול עם לבנון. בצילום: אסתר, מורה חיילת, מלמדת בכיתה א' בבית הספר המקומי במושב. הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

בתמונה השנייה: מורות חיילות במהלך הכשרתן, ע"י Zelnik תחת רישיון: נחלת הכלל, (ויקיפדיה)

בתמונה השלישית: מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959), (ויקיפדיה), תחת רישיון: נחלת הכלל 

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

שְנת הלימודים האקדמית נפתחת

350 אלף סטודנטים בדרך אל התוֹאַר

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב פִּרְסְמה המועצה להַשְׂכָּלָה גבוהה נְתונים על הסטודנטים במוסָדות להשכלה גבוהה בישראל.

הינה כמה נְתונים מעניינים על הלומדים ועל המִקְצוֹעוֹת שהם בוחֲרים ללמוד:

350 אלף סטודנטים צְפוּיִים ללמוד השנה ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 4% בְּהַשְווָאָה לשנת הלימודים תשפ"א. השנה נִרְשַם שִׂיא במספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון במִכְלָלוֹת האקדמיות.

מה לומדים?

אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות מדְעֵי המַחְשֵב, מתמטיקה, סטטיסטיקה והַנְדָסָה.

זו השנה הרביעית בִּרְצִיפוּת שבה לימודי ההנדסה הם מַסְלוּל הלימודים הנֶחְשָק ביותר בישראל.

חל גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתְחומֵי ההייטק. יש עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות אלה.

עלייה מַשְמָעוּתִית של כ-72% חלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים בתְחומֵי העֵזֶר הרפואיים.

עלייה חלה גם במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד מִשפטים, זאת לאחר ירידה בעשור האחרון.

מי לומד?

נשים

כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה הן נשים.

פריפריה

זִינוּק מַשְמָעוּתי נִרְשםַ במספר הסטודנטים מהפריפריה המתחילים תואר ראשון. 

יוצאי אתיופיה

בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון.

חרדים

יותר מ-15 אלף סטודנטים הם חֲרֵדים – גידול של 15% בהשוואה לתש"ף.

ערבים

 כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל הם ערבים.

עם מַשְׂכִּיל

מהנתונים עולה כי מַחֲצית מבני 64-25 בישראל הם בעלֵי הַשְכָּלָה על-תיכונית וגבוהה.

 

בתמונה: מראה כללי של מכללת "ספיר" סמוך לעיר שדרות, בנגב. 2008, MILNER MOSHE לע"מ

שיא במכירות לגו ב-2020

שיא במכירות לגו ב-2020
ערמת אבני לגו טיפוסיות ויקיפדיה

שיא בִּמכירות לגו ב-2020

אבני פלסטיק ומשחקים דיגיטליים

מכירות עֶרכות הלגו זינקו לשיא של כל הזמנים בשנה שעברה, השנה שבה ילדים רבים ברחבי העולם שהו שבועות וחודשים בבית בשל הסגרים, הבידודים והגבלות הקורונה.

נראה שחֶברת לגו, המוכרת לא רק עֲרָכוֹת פיזיות אלא גם אפליקציות משחקי וידאו, הייתה אחת החֲברות שנהנו מצמיחה מהירה בעת המשבר.

בחֶברה אומרים כי העלייה במְכירות וברְווחים הייתה בזכות ההשקעות שהשקיעו כבר לפני שנים בהעברה של יותר מכירות לרשת. לדבריהם, השנה האחרונה הראתה את החשיבות שיש לעסק שבנוי על יסודות דיגיטליים חזקים.

ענקית הצעצועים הדנית מתכוונת לגייס מאות מומחי מחשבים בבריטניה, דנמרק וסין כדי לפתח ולהרחיב את משחקיה הדיגיטליים ואת המכירות המקוונות שלה.

"בעוד שלִבְנַת הלגו תמיד תהיה לב ליבו של העסק, הילדים של היום גדלים בעולם דיגיטלי והם משלבים משחק מקוון ופיזי ללא מאמץ", אומרים בחברה.

 

מעץ לפלסטיק

לגו הוקמה על ידי נגר בדנמרק בשנת 1932. שם המותג נגזר משתי המילים הדניות LEG GODT שפירושן "שחק טוב". בהתחלה היו אבני המשחק עשויות מעץ. בהמשך, בגלל שריפה שהתרחשה בסדנה של הנגר ושרפה את כל המוצרים שהיו שם, החלה חברת לגו לייצר אבני משחק מפלסטיק. אבני הפלסטיק עמידות יותר ובטוחות יותר למשחק של ילדים. 

לרשת יש כיום 678 חנויות ברחבי העולם.

 

 

 

בצילום: ערמת אבני לגו טיפוסיות, ע"י Benjamin D. Esham / Wikimedia Commons, תחת רישיון

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

הכיתות בישראל צְפוּפוֹת יותר

המְבוגרים – מַשְׂכִּילִים יותר

דוּ"חַ החינוך של אִרְגוּן ה-OECD לשנת 2020 שפּוּרְסַם השבוע כולל נְתונִים חשובים על החינוך בישראל. הדוּ"ח בָּדַק נְתונים ב-38 מַערכות חינוך במדינות החברות באִרגון הבֵּין לאומי. רוב הנְתונים נכונים לשנת 2019.

הנה נתונים אחדים:

ישראל היא מִבֵּין המדינות הבּוֹדְדוֹת שבהן חל חוֹק חינוך חובה מגיל 3.

אחוז המַשְׂכִּילִים בישראל גבוה מהמְמוּצָע ב-OECD. בישראל 50.2% מהמְבוגרים הם בעלֵי תְאָריִם עַל תיכוניים ואקדמיים, לְעוּמַת 38% ב-OECD.

ישראל נמצאת במקום הרביעי בהוֹצָאָה לחינוך: 4.4% לעומת 1.6% בעולם. גם ההוצאות לכל תלמיד גבוהות יותר. 

 

הצְפיפות בכיתות

הכיתות בישראל הן מהצְפוּפוֹת ביותר בְּקֶרֶב המדינות המְפוּתָחוֹת. על פי הדו"ח, צְפיפות התלמידים בכיתה בבתי הספר היְסודיים בישראל גדולה בכ-25% ממְמוצע ה-OECD. בישראל יש 26.4 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע במדינות החברות בָּארגון. בחֲטיבוֹת הבֵינַיִים בישראל יש 28.2 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 23.3 בארגון.

 

יותר שעות, וההֵישֶגִים? 

תלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים לומדים 154 שעות יותר בשנה מתלמידי בתי הספר היסודיים במדינות ה-OECD. תלמיד בישראל לומד בשנה 958 שעות בממוצע לעומת 804 בממוצע במדינות הארגון. בחטיבות הביניים לומדים תלמידי ישראל 62 שעות יותר מתלמידי הארגון.

ואוּלָם, אף על פי שמספר השעות שלומדים בישראל בממוצע גבוה יותר, ההֵישֶגִים של התלמידים בישראל במבחני פִּיזָ"ה לשנת 2018 מַראים יְרידה.

 

שְׂכַר עובדֵי ההוֹרָאָה

השָׂכָר של המורים בישראל נמוך בְּיַחַס לשָׂכָר של עמִיתֵיהֶם בעולם. בחינוך היְסודי מַרְוִויחִים עובדֵי ההוֹרָאָה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם, בחטיבות הביניים מַרְוִויחִים עובדֵי ההוראה שלנו 5% פחות מעובדי ההוראה במדינות הארגון ובחטיבה העֶליונה מַרוויחים עובדֵי ההוראה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם.

לְעוּמַת זאת, הגַנָנות בישראל מַרוויחות 3% יותר מהגננות בארגון. גם שְׂכַר המְנהלים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD.

 

בתמונה: פתיחת שנת הלימודים בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במושב מעונה, בגליל. בצילום, תלמידי כיתה א' משתתפים בטקס פתיחת שנת הלימודים. 2006, MILNER MOSHE לע"מ

 

 

לא עומדים מהצד

לא עומדים מהצד
הנשיא ריבלין הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

לא עומדים מהצד

נִלחמים באַלִימוּת בָּרֶשֶת

משרד החינוך יצא ביוֹזְמָה חדשה הבאה לְהִילָחֵם בתוֹפָעָה של בִּרְיוֹנוּת וחֲרָמוֹת ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת בקֶרֶב ילדים ובנֵי נוער

אֵירוּעַ ההַשָקָה של היוזְמה, שזָכְתָה לשם '#לאעומדיםמהצד', נֶעֱרַך בתחילת השבוע במִשְכַּן הנשיא בירושלים, במַעֲמַד הנשיא ראובן ריבלין ובנוֹכְחוּת מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, מובִילֵי דַעַת קָהָל ברשתות החברתיות, ראשי תְנוּעוֹת נוֹעַר, אוֹמָנִים וכוֹכְבֵי רֶשֶת.

מַטְרַת היוזמה היא להעלות את המוּדָעוּת לנושא הבריונות האַלִימָה ברשתות החברתיות ולקרוא לבני הנוער להילחם בה ולהפסיק אותה.

הנשיא ובני נוער השתתפו בסִרְטוֹן מְיוחד הקורא לבני הנוער לְהַשְמִיעַ קול ולא לעמוד בצד.

 

 

 

בין הצלצולים – לא עומדים מהצד

 

בתמונה  נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין Avi Ohayon לע"מ

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

יותר הנדסה ומחשבים; פחות מדעי הרוח ומשפטים

לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה הנִפתחת אחרי החגים, פרסמה המועצה להשְׂכָלָה גבוהה (המָלָ"ג) את מספְּרֵי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנְתונים עולה כי במקביל להֶמשֵך העֲלִייָה במספר הסטודנטים שנִרְשְמוּ לחוּגֵי ההנדסה ומדְעי המַחשב – נִמשכת מְגָמַת היְרידה החַדָה במספר הסטודנטים בחוגים למדְעֵי הרוח והמִשפטים.

על פי הנתונים, נִרְשְמָה יְרידה קלה גם במספר הסטודנטים שבָּחֲרו ללמוד חינוך. הִתְיַיצְבוּת נִרשמה במספר הִנרשמים לרפואה, למקצועות העֵזֶר הרְפואיים ולניהול עסקים.

עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.

 

המספרים

35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.

בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.

 

בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)