נתוני המחקר הבין לאומי טימס (TIMSS), שפרסמה אתמול ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך) מראים ירידה חדה בממוצע ההישגים של תלמידי כיתות ח' בישראל במתמטיקה ובמדעים.
עלייה חדה נרשמה בשיעור התלמידים המתקשים בשני המקצועות.
רק 1 מכל 13 תלמידים בישראל הצטיין במקצועות אלה ב-2023, לעומת1 מכל 7 במחקר הקודם.
המחקר בחןאת היֶדַע והמְיוּמָנוּיוֹתשל התלמידים בין השנים 2019 (לפני משברהקורונה) ו-2023 ב-44 מדינות ברחבי העולם. במחקר השתתפו כ-300 אלף תלמידים מכ-9,000 בתי ספר בעולם.
בהשוואה בין לאומית, ישראל ירדה 14 מקומות במתמטיקה – מהמקום התשיעי למקום ה-23. במדעים נרשמה ירידה של תשעה מקומות – מהמקום ה-16 למקום ה-25. הישגי התלמידים בשני התחומים חזרו לרמה שנמדדהלפני 16 שנים, בשנת 2007.
שנת הלימודים האקדמית נפתחת היום. 334,600 סטודנטים ילמדו השנה ב-57 אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות.
במוסדות אחדים, בהם אוניברסיטת חיפה, הטכניון והמכללה האקדמית להנדסה בראודה בכרמיאל, שנת הלימודים תיפתח בשבוע הבא.
זו שנת הלימודים השנייה הנפתחת בתוך המלחמה. סטודנטים ומרצים רבים עדיין משרתים במילואים.
מי ומה לומדים?
לקראת פתיחת שנת הלימודים פרסמה המועצה להשכלה גבוהה נתונים על מספרי הלומדים ועל מקצועות הלימוד הפופולריים.
הינה נתונים אחדים:
בשנת תשפ"ד למדו בתואר הראשון– 253,790 סטודנטים, בתואר השני – 67,280 ובתואר השלישי – 11,975.
מתוך הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון – 35% למדו באוניברסיטאות, 16% באוניברסיטה הפתוחה, 40% במכללות האקדמיות ו-9% במכללות האקדמיות לחינוך.
הייטק ורפואה
מספר הסטודנטים בתחומי ההייטק ממשיך לעלות. עולה גם חלקן של הנשים בתחומי ההייטק.
בתשפ"ד: 37,810 סטודנטים למדו בתוכניות ללימודי הנדסה (כ-18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון). 23,110 סטודנטים למדו לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. בסה"כ כ-61,000 סטודנטים למדו במקצועות הטכנולוגיים (כ-28% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון).
1,140 סטודנטים התחילו ללמוד רפואה בתשפ"ד. מספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד רפואה יותר משהכפיל את עצמו מתחילת העשור הקודם.
נשים
60% מהסטודנטים הן נשים:59% בתואר הראשון, 65% בתואר השני ו-54% בתואר השלישי. חל גידול משמעותי בשיעור השתתפותן של נשים בכלל התארים. חל גידול במספר הנשים הלומדות מקצועות טכנולוגיים.
64,110 סטודנטים ערבים למדו במערכת ההשכלה הגבוהה בתשפ"ד. הם מהווים כ-19% מכלל הסטודנטים בישראל (חלקם באוכלוסייה – 21%). זהו גידול של 147% מתש"ע.
יוצאי אתיופיה
חל גידול של פי 1.6 במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה במהלך העשור האחרון – מ-2,940 בתשע"ה ל-4,600 בתשפ"ד. חלקם בקרב כלל הסטודנטים – 1.4%. חלקם באוכלוסייה – 1.7%.
חרדים
מתחילת העשור הקודם עלה מספר הסטודנטים החרדים פי 3.2, מכַ-5,500 בתשע"א ל-17,380 בתשפ"ד. חלקם בקרב כלל הסטודנטים בישראל – 5%. חלקם באוכלוסייה כ-13%.
דירוג ה-OECD
ישראל נמצאת בין המקומות הראשונים בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית – 51% מבני 64-25 בישראל לעומת 41% בממוצע מדינות ה-OECD.
סטודנטים מהעולם
כ-13,000 סטודנטים בין לאומיים לומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. חלה עלייה במספר הפוסט-דוקטורנטים והסטודנטים הבין לאומיים לתארים מתקדמים.
מחקר פיזה הוא מחקר בין-לאומי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שנערך פעם בשלוש שנים, ובודקאת רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות השונות במתמטיקה, קריאה ומדעים. בכל פעם נבחרתחום אחד שנבחן.
במקום הראשון בטבלה מדורגיםהתלמידים מסינגפור, במקום השני דרום קוריאה ואחריהם קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בתחתית הטבלה, במקום ה-64 אלבניה, במקום ה-63 הפיליפינים, במקום ה-62 אוזבקיסטן ובמקום ה-61 מרוקו.
ישראל במקום ה-20
ממוצע ההישגים בישראל דומהלממוצע במדינות ה-OECD. בהשוואהלכלל 64 המדינות המשתתפות במחקר, ישראל נמצאת במקום ה-20. הממוצע בישראל דומה לממוצע במדינות הנמצאות במקומות ה-13 עד ה-23.
שיעורהמצטיינים בישראל (30%) גבוה במעט ממדינות ה-OECD (שיעור של 27%).
הפערים בישראל גדולים במיוחד: שיעור המצטיינים בקרב דוברי עברית (35%) הוא מהגבוהים בעולם. שיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית נמוך ממנו בהרבה (11%).
בחשיבה יצירתית – הבנות מצטיינות יותר מהבנים. בישראל, כשליש מהבנות (32%) הוגדרו מצטיינות. בנות החינוך הממלכתימובילות (44% מצטיינות), ואחריהן החמ"ד(34%), החינוך החרדי (24%) והבנות דוברות הערבית (13%).
שיעור הבנים המצטיינים בישראל – 28%.
הבנים מהחינוך החרדי לא משתתפים במחקר.
המתקשים
רבע מתלמידי ישראל (25%) הוגדרו כמתקשים. זהו שיעור גבוה במעט מהשיעור במדינות ה-OECD.
מרבית דוברי הערבית (61%) מתקשים בחשיבה יצירתית – פי 4 משיעור המתקשים בקרב דוברי העברית (15%). בקרב הבנים דוברי הערבית שיעור המתקשים גבוה במיוחד (70%).
לאחרונה הֵקים צה"ל יְחידה חדשה של מורות חיילות שמַטְרָתָה לְלַמֵד עברית ילדים בדואים כדי לְקָרֵב אותם לחברה הישְׂרְאלית.
6 חיילות וחייל אחד מְלמדים את הילדים בבתי הספר של הבדואים בכפרים בדרום עברית מְדוּבֶּרֶת.
היוֹזְמהזוכָה להצלחה. מאות תלמידים ותלמידות מִשתתפים בַּשיעורים ומִסְפָּרָם עוד יִגְדַל.
ליוֹזְמֵי הפרויקט היו חֲשָשוֹת. הם חָשְשו מהמִפגש של הילדים עם לובשֵי מַדִים.
הם הִתחילו את הפעילות עם הילדים בצורה לא פורמלית בַּהפסקות ובְטיולים. להַפְתָעָתָם ולשִׂמְחָתָם, לאט לאט החֲשָשוֹת והסְטיגמות נֶעֶלְמוּ. החיילות והחייל הִתְקבלו בברכה.
הילדים לומדים דרך משְׂחֲקי סימולציה של סיטואציות מהחיים. למשל: איך קונים בעברית בקיוסק?
מורות חיילות במהלך הכשרתן (ויקיפדיה)
מורה חיילת מלמדת ילדים במושב מנוחה (1959)
בתמונה למעלה: מושב דובב בגליל העליון, סמוך לגבול עם לבנון. בצילום: אסתר, מורה חיילת, מלמדת בכיתה א' בבית הספר המקומי במושב. הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)
מכירות עֶרכותהלגו זינקולשיא של כל הזמנים בשנה שעברה, השנה שבה ילדים רבים ברחבי העולם שהושבועות וחודשים בבית בשלהסגרים, הבידודים והגבלות הקורונה.
נראה שחֶברת לגו, המוכרת לא רק עֲרָכוֹת פיזיות אלא גם אפליקציות משחקי וידאו, הייתה אחת החֲברות שנהנו מצמיחה מהירה בעתהמשבר.
בחֶברה אומרים כי העלייה במְכירות וברְווחיםהייתה בזכות ההשקעות שהשקיעו כבר לפני שנים בהעברה של יותר מכירות לרשת. לדבריהם, השנה האחרונה הראתה את החשיבות שיש לעסק שבנוי על יסודות דיגיטליים חזקים.
"בעוד שלִבְנַתהלגו תמיד תהיה לב ליבו של העסק, הילדים של היום גדלים בעולם דיגיטלי והם משלבים משחק מקוון ופיזי ללא מאמץ", אומרים בחברה.
מעץ לפלסטיק
לגו הוקמה על ידי נגר בדנמרק בשנת 1932. שם המותגנגזר משתי המילים הדניות LEG GODT שפירושן "שחק טוב". בהתחלה היו אבני המשחק עשויות מעץ. בהמשך, בגלל שריפהשהתרחשה בסדנה של הנגר ושרפה את כל המוצרים שהיו שם, החלה חברת לגו לייצראבני משחק מפלסטיק. אבני הפלסטיק עמידות יותר ובטוחות יותר למשחק של ילדים.
דוּ"חַהחינוך של אִרְגוּן ה-OECD לשנת 2020 שפּוּרְסַם השבוע כולל נְתונִים חשובים על החינוך בישראל. הדוּ"ח בָּדַק נְתונים ב-38 מַערכות חינוך במדינות החברות באִרגון הבֵּין לאומי. רוב הנְתונים נכונים לשנת 2019.
ישראל נמצאת במקום הרביעי בהוֹצָאָה לחינוך: 4.4% לעומת 1.6% בעולם. גם ההוצאות לכל תלמיד גבוהות יותר.
הצְפיפות בכיתות
הכיתות בישראל הן מהצְפוּפוֹת ביותר בְּקֶרֶב המדינות המְפוּתָחוֹת. על פי הדו"ח, צְפיפות התלמידים בכיתה בבתי הספר היְסודיים בישראל גדולה בכ-25% ממְמוצע ה-OECD. בישראל יש 26.4 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 21.1 תלמידים בממוצע במדינות החברות בָּארגון. בחֲטיבוֹת הבֵינַיִים בישראל יש 28.2 תלמידים בִּממוצע בכיתה לעומת 23.3 בארגון.
יותר שעות, וההֵישֶגִים?
תלמידי ישראל בבתי הספר היסודיים לומדים 154 שעות יותר בשנה מתלמידי בתי הספר היסודיים במדינות ה-OECD. תלמיד בישראל לומד בשנה 958 שעות בממוצע לעומת 804 בממוצע במדינות הארגון. בחטיבות הביניים לומדים תלמידי ישראל 62 שעות יותר מתלמידי הארגון.
ואוּלָם, אף על פי שמספר השעות שלומדים בישראל בממוצע גבוה יותר, ההֵישֶגִים של התלמידים בישראל במבחני פִּיזָ"הלשנת 2018 מַראים יְרידה.
שְׂכַר עובדֵי ההוֹרָאָה
השָׂכָר של המורים בישראל נמוך בְּיַחַס לשָׂכָר של עמִיתֵיהֶם בעולם. בחינוך היְסודי מַרְוִויחִים עובדֵי ההוֹרָאָה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם, בחטיבות הביניים מַרְוִויחִים עובדֵי ההוראה שלנו 5% פחות מעובדי ההוראה במדינות הארגון ובחטיבה העֶליונה מַרוויחים עובדֵי ההוראה בישראל 6% פחות מעמיתיהם בעולם.
לְעוּמַת זאת, הגַנָנות בישראל מַרוויחות 3% יותר מהגננות בארגון. גם שְׂכַר המְנהלים בישראל גבוה מהממוצע ב-OECD.
בתמונה: פתיחת שנת הלימודים בבית הספר היסודי "מעלה הגליל" במושב מעונה, בגליל. בצילום, תלמידי כיתה א' משתתפים בטקס פתיחת שנת הלימודים. 2006, MILNER MOSHE לע"מ
עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.
המספרים
35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.
בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.
בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)
