Browsing Category

חינוך

לא עומדים מהצד

לא עומדים מהצד
הצילום Avi Ohayon (לע"מ)

לא עומדים מהצד

נִלחמים באַלִימוּת בָּרֶשֶת

משרד החינוך יצא ביוֹזְמָה חדשה הבאה לְהִילָחֵם בתוֹפָעָה של בִּרְיוֹנוּת וחֲרָמוֹת ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת בקֶרֶב ילדים ובנֵי נוער

אֵירוּעַ ההַשָקָה של היוזְמה, שזָכְתָה לשם '#לאעומדיםמהצד', נֶעֱרַך בתחילת השבוע במִשְכַּן הנשיא בירושלים, במַעֲמַד הנשיא ראובן ריבלין ובנוֹכְחוּת מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבוהב, מובִילֵי דַעַת קָהָל ברשתות החברתיות, ראשי תְנוּעוֹת נוֹעַר, אוֹמָנִים וכוֹכְבֵי רֶשֶת.

מַטְרַת היוזמה היא להעלות את המוּדָעוּת לנושא הבריונות האַלִימָה ברשתות החברתיות ולקרוא לבני הנוער להילחם בה ולהפסיק אותה.

הנשיא ובני נוער השתתפו בסִרְטוֹן מְיוחד הקורא לבני הנוער לְהַשְמִיעַ קול ולא לעמוד בצד.

 

 

 

בין הצלצולים – לא עומדים מהצד

 

בתמונה  נשיא מדינת ישראל, ראובן ריבלין Avi Ohayon לע"מ

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?
הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

מה לומדים באוניברסיטאות ובמכללות?

יותר הנדסה ומחשבים; פחות מדעי הרוח ומשפטים

לרגל שנת הלימודים האקדמית החדשה הנִפתחת אחרי החגים, פרסמה המועצה להשְׂכָלָה גבוהה (המָלָ"ג) את מספְּרֵי הסטודנטים בחוגים השונים בשנת הלימודים הקודמת. מהנְתונים עולה כי במקביל להֶמשֵך העֲלִייָה במספר הסטודנטים שנִרְשְמוּ לחוּגֵי ההנדסה ומדְעי המַחשב – נִמשכת מְגָמַת היְרידה החַדָה במספר הסטודנטים בחוגים למדְעֵי הרוח והמִשפטים.

על פי הנתונים, נִרְשְמָה יְרידה קלה גם במספר הסטודנטים שבָּחֲרו ללמוד חינוך. הִתְיַיצְבוּת נִרשמה במספר הִנרשמים לרפואה, למקצועות העֵזֶר הרְפואיים ולניהול עסקים.

עוד עולה מהנתונים כי במדְעי החֶברה נרשמה התייצבות במספר הסטודנטים לְעוּמַת השנה שקדמה לה, אך בתוך עשר שנים נרשמה בתחום זה ירידה חדה במספר הסטודנטים.

 

המספרים

35,041 סטודנטים למדו בשנה האחרונה במקצועות ההנדסה. במקצועות מדְעֵי המַחשב (כולל סטטיסטיקה ומתמטיקה) למדו בשנת הלימודים האחרונה 16,780 סטודנטים.

בשנת 2009 למדו בחוגים למשפטים באוניברסיטאות ובמכללות 15,790 סטודנטים, לעומת 12,223 בשנת הלימודים האחרונה. במדְעי הרוח נִמשכה בשנה שעברה מְגָמַת היְרידה במספר הסטודנטים: 10,698 סטודנטים.

 

בתמונה: מראה כללי של סטודנטים הלומדים באולם הספרייה, בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחיפה. MILNER MOSHE (לע"מ)

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה
אחד מחופי אַיָה נַאפָּה (ויקיפדיה)

הכול נשאר במשפחה

פרשת קפריסין ואנחנו

 

שרון מספרת: אנחנו הורים לשלושה ילדים מתבגרים: בננו הבכור בן 16, הבת האמצעית בת 14 ובתנו הקטנה בת 12.

בימים האחרונים אני מתהלכת עם סוג של מוּעָקָה ודְאָגָה. הפִּרסומים בתִקשורת על מה שנקרא 'פרשת האוֹנֶס בקפריסין' ושינה את שמו ל'פרשת קפריסין' או 'פרשת המין בקפריסין' מַַדִירִים שֵינה מֵעֵינַיי. ואני שואלת את עצמי: האם אלה הילדים שלנו? האם ככה חינכנו אותם? האם ככה נראית החברה שלנו? והשאלה הבּוֹעֶרֶת מכולן: מה עלינו כהורים לעשות כדי שילדינו יִנְהֲגו כבני אדם?

———————————————————————————————————————

פרשה מְזַעֲזַעַת

שרון מְבַטֵאת את הזַעֲזוּעַ העָמוֹק שחָשו רבים בישראל מול הפרשה הקשה הזו. גם בלי להתייחס לנושא המשפטי – הפרשה מְזַעֲזַעַת. היה אונס או לא היה; היו יְחסים בהסכמה או לא בהסכמה; האם ואיך צריך להעניש את הנערה שהִתְלוֹנְנָה במשטרה, תלונה שהייתה כנראה תְלוּנַת שָוְוא, או את הנערים שצילמו והעבירו ברֶשֶת  – את השאלות האלה יִבדקו המִשפטנים. גם לא נִתייחס לתִקשורֶת שקראה להם אַנָסִים בלי שהדבר הוּכַח בבית המשפט ושפרסמה פרטים רבים שחלק מהם לא היו ולא נִבְרְאוּ.

אותנו כבני אדם וכהורים מעסיקה התוֹפָעָה שבאה לידי ביטוי בפרשה: חבורת נערים צעירים יוצאים לחופשה ופורקים כל עוֹל. שותים אלכוהול בלי גְבולות ומְקיימים יחסי מין לא באינטימיות אלא בחֲבוּרָה, בקבוצה. ואת כל זה הם מצלמים ומעבירים במִרְשֶתֶת! והפרטנרית שלהם מחליטה בשָלָב מְסוּיָם – מסיבה זו או אחרת – להתלונן במשטרה. פשוט מְזַעֲזֵעַ. אין מילה אחרת לְתָאֵר את הדבר. וכשהם חוזרים הביתה – במקום לְהִתְבַּיֵיש במה שקרה, מקבלים אותם כאילו היו גיבּוֹרים.

מה כל אחד מאיתנו היה עושה כהורה?

רבים כתבו ודיברו בימים אלה בתקשורת על הפרשה. זה היה נושא שיחה סביב כל שולחן בישראל מאז התפרסמה הפרשה. רוב הדוברים אמרו: אילו הבן שלי היה משתחרר מבית מעצר בקפריסין וחוזר הביתה – הייתי שמח. הייתי אוהב אותו ומחבק אותו. מודה על כך שחזר הביתה ולא עמד לדין על משהו שעשה או לא עשה. אבל – הייתי מתבייש וכועֵס על עצמי שאולי לא חינַכְתי אותו נכון.

כל ההורים אמרו גם: כמה ימים אחר כך הייתי לוקח אותו לשיחה קשה, קשה מאוד. הייתי מסביר לו למה ההתנהגות של הנערים והנערה הייתה חוֹלנִית!

האלימות המילולית והלא מילולית

רבים קשרו את ההתנהגות האַלִימָה בקפריסין לאלימות המילולית והלא מילולית בישראל. פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר באלימות על יריביהם ועל קהלים שונים בארץ; גם תוכניות הריאליטי המֵצִיפוֹת אותנו תוֹרְמוֹת לאלימות המילולית ולזִלְזוּל של רבים אלה באלה.

אז מה הפלא שבישראל של 2019 הרג אדם מבוגר אדם אחר בגלל ויכוח על חֲנִייָה?! והרי כבר רצחו כאן ראש ממשלה בגלל ויכוח אידאולוגי ופנאטיות, וצעירים נִרְצְחו בשל נְטִייָה מינית, רק כי מישהו חשב שהיא אינה לגיטימית.

הילדים והנוער חֲשׂוּפים לכל אלה ומוּשְפָּעִים מהם. בנוסף: הם משחקים במשחקי מחשב אלימים וצופים בסרטים פורנוגרפיים ברשת. כל אלה מְעַוְותִים את העולם שלהם. הם לא יודעים להבחין בין נורמלי ומְכַבֵּד לבין אַלִים ופוגע.

אנחנו הדוגמה

תפקידנו כהורים הוא קודם כל לשמש דוגמה. כשהילדים גדלים בבית שבו השיח רגוע, מכבד, סוֹבְלנִי – הם יונְקים אותו. כשילדים גדלים בבית שבו ההורים מכבדים זה את זה וגם את הילדים ואת שאר בני המשפחה ומִתְחַשְבִים זה בזה ובשאר בני המשפחה – זו הדוגמה שאותה יְחַקוּ. אותה יעבירו גם לילדיהם.

לְשׂוֹחֵחַ

לפני הכול אנחנו חַיָיבים לשוחח עם הילדים, להסביר להם מה לגיטימי ומה לא. להזהיר אותם מפני הסכנות. להסביר להם מה מעוות. ללמד אותם שמין הוא דרך תקשורת בין שני אנשים שאוהבים ומכבדים זה את זה; שמין הוא קשר אינטימי בין שני אנשים; שמין הוא קשר בין שני אנשים שרוצים בו שניהם; מין הוא לא פעילות חברתית המונית ולא אֵירוּעַ שמצלמים ושולחים לכל העולם. פרטנר למין הוא חבר – לא חֵֵפֶץ שמשתמשים בו וזורקים אותו. ממש ממש לא!

לְפַקֵחַ ולשים גְבוּלוֹת

אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדוֹפֶק. אנחנו צריכים לפקח על הילדים שלנו כדי לשמור עליהם. לפקח ברְגישוּת. לא בחַטְטָנוּת. מתוך אַחְרָיוּת שלנו כהורים וכָבוֹד אֲלֵיהֶם כאל אנשים מִתבגרים. חובָתנו וזְכוּתֵנוּ לדעת איפה הם נמצאים, עם מי הם מבלים, במה הם צופים, אילו משחקים הם משחקים. לפני שהם יוצאים לבילוי יש לְנַסֵחַ כְּלָלִים בְּרוּריִם של הִתְנַהֲגוּת.

עלינו לכוון אותם ואם צורך – להגביל אותם ואפילו לֶאֱסוֹר עליהם. כמו שאומר הפתגם החכם: חושֵׂך שבטו שונא בנו.

מספרים מהאקדמיה

מספרים מהאקדמיה
הצילום: (MILNER MOSHE לע"מ)

מִסְפָּרִים מהאקדמיה

נְתונים מעניינים לקראת שנת הלימודים האקדמית

62 מוסָדות להשְׂכָּלָה גבוהה פועלים בישראל, ובשנת הלימודים שעברה (תשע"ח) למדו בהם 314.5 אלף סטודנטים. אלה הנתונים שפִּרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה, לִקְראת שנת הלימודים האקדמית, המתחילה היום בחלק מהמוסדות האקדמיים.

55% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו בפקולטות למַדְעֵי החֶברה או הרוח, וכך גם 70% מהסטודנטים לתואר שני. בתואר השלישי המְגָמָה מִשְתַנָה והתְחום הנָפוץ ביותר הוא מַדְעֵי הטֶבַע או המתמטיקה, עם קרוב ל-40% מהסטודנטים.

כמעט 60% מהלומדים באקדמיה הם נשים, וכ-18% מהלומדים הם מהמִגְזָר הערבי. בְּקֶרֶב הסטודנטים הערבים, מספר הנשים כפול ממספר הגברים.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע”ח עלה אָחוּז הסטודנטים הערבים באוֹפֶן מַשְמָעוּתִי בכל התארים.

גם בקרב החֲרֵדִים נִרְשְמָה עֲלִייָה, ולמעלה מ-11 אלף סטודנטים חרדים לומדים באקדמיה, כשְלִיש מהם בתחום החינוך. רק 30% מהסטודנטים החרדים הם גברים.

 

 

בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בנגב. MILNER MOSHE (לע"מ)

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה
התמונה: ויקיפדיה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

המדינה וההורים 

102.8 מיליארד שקלים הוציאו מדינת ישראל ואזרָחיה בשנת 2017 על חינוך. סכום זה מהווה 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי. זו עלייה של כארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת, ואין זה מפתיע, כי מאז שנת 1984, ההוצאה על החינוך הולכת וגדלה בכל שנה.

את הנתונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת החזרה ללימודים. המספר 102.8 מיליארד שקלים כולל את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים (מֵחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה), את ההוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד ואת ההוצאות של הורים על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכלי כתיבה.

מהנתונים של הלמ"ס עולה עוד כי ההורים מממנים כחמישית (22.5%) מההוצאה הלאומית והמגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן כ-77.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך; ההוצאה לתלמיד בחינוך הגבוה גבוהה כמעט פי שניים מההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי, ופי שלושה מההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי.

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה
הצילום ויקיפדיה

כָּבוֹד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

גַאֲווָה ישְׂרְאלית

שישה נְערים ונערות ישראלים זָכוּ במדליות כסף וארד באולימפיאדה למתמטיקה שהִתְקַייְמָה השנה בעיר קלוז' ברומניה. השנה הִשְתַתְפוּ באולימפיאדה 615 נערות ונערים מ-116 מדינות ברַחֲבֵי העוֹלָם.

ישראל משתתפת באולימפיאדה למתמטיקה משנת 1979. לאורך השנים נְצִיגֵי הנִבְחָרוֹת הִגִיעו להֵישֶגִים מַשמָעוּתִיים – 13 מדליות זהב, 50 מדליות כסף, 92 מדליות ארד ו- 23 צִיוּנִים לְשֶבַח.

"זו גַאֲווָה ישראלית במיטבה", אומר שַׂר החִינוּך, נפתלי בנט. "מתמטיקה ומַדָעִים הם הבָּסִיס להמשך קִיוּמָה של ישראל כאוּמַת הסטארט אפ".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "ההישגים המַרְשִימִים של התלמידים במתמטיקה מְהַווִים מְקוֹר גאווה למַעֲרֶכֶת הַחִינוּך ולמדינת ישראל".

 

בתמונה: לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית ( ויקיפדיה)

 

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם
קמפוס הר הצופים (ויקיפדיה)

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם

במקום הראשון: אוניברסיטת הארוורד

האוניברסיטה העברית בירושלים מְדוֹרֶגֶת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. כך עוֹלֶה מהדֵירוּג השנתי שפִּרְסֵם היַרְחוֹן הלונדוני TIMES בשבוע שעבר. האוניברסיטה הִגִיעָה לעשִׂירִייָה האחרונה מבין 100 האוניברסיטאות הטובות, והיא האוניברסיטה הישראלית היְחִידָה ברְשִימָה היוֹקְרָתִית השנה.

המוֹסָד האקדמי הישרְאלי האחרון שהִגִיעַ לרשימה המְכוּבֶּדֶת היה הטכניון בשנת 2014. מאז לא נִכְלַל ברשימה אף מוסד אקדמי ישראלי, עד עַתָה.

שלוש האוניברסיטאות המוֹבִילוֹת בדֵירוּג הן אמריקאיות: אוניברסיטת הארוורד במקום הראשון, MIT, במקום השני ואוניברסיטת סטנפורד במקום השלישי. את שני המקומות הבאים תופסות אוניברסיטאות בריטיות: קיימברידג' ואוקספורד. ברקלי האמריקאית במקום השישי ואחריה פרינסטון, ייל, אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ואוניברסיטת שיקגו.

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה
הצילום: HERMAN CHANANIA (לע"מ)

תוכנית חדשה של משרד החינוך לעידוד הקְרִיאה והכְּתִיבָה

המשרד יַשְקִיעַ בתוכנית 15 מיליון שקלים

מִשְׂרַד החִינוּך הוֹדִיעַ על תוֹכְנִית חדשה ללימודי השפה העברית בבתי הספר. מַטְרַת התוכנית לְעוֹדֵד את התלמידים לקרוא, לכתוב ולְשַפֵּר את השפה שלהם. התוכנית תתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, ותַעֲלֶה למשרד החינוך כ-15 מיליון שקלים.

במשרד הִסְבִּירו שלתלמידים המְסַייְמִים בית ספר בישראל, אין אוֹצַר מִילִים גדול והם אינם יודעים לְהִתְבַּטֵא ולכתוב כמו שצריך. לכן הם מַגִיעִים לאוניברסיטה ואינם מצליחים לכתוב עבודות ברָמָה טובה. כמו כן, תלמידי ישראל מקבלים ציונים נְמוכים בִּמְיוּחָד במבחנים הבֵּינלאומיים בכל הקָשוּר לידיעת שְׂפַת אֵם.

התוכנית, שאֲמוּרָה לְהִתְמוֹדֵד עם הבעיות האלה, תפעל בארבעה מוֹקְדִים: בבית הספר, בסִפְרִייָה של בית הספר, בבית ודרך אֶמְצָעִים טֶכנולוגיים. בבתי הספר יצטרכו התלמידים לקרוא ספרים בכיתה ולְהַגִיש עבודות שקשורות בכתיבה. הספריות בבתי הספר יקבלו תַקְצִיבִים גדולים יותר וכך יוכלו לְהַצִיעַ לתלמידים ספרים רבים ומְגוּוָנִים יותר. ההורים יוּזְמְנו לְהִשְתַתֵף בקורסי ערב מיוחדים, שבהם יִלְמְדו כֵּיצַד לחזק את יְכוֹלוֹת הקריאה של ילדיהם.

במשרד החינוך הבינו שצריך גם למצוא דרכים לחבר את התוכנית לאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, וכעת בּוֹחֲנִים כיצד לעשות זאת. בין היתר עובדים במשרד על פִּיתוּחַ תוכנית אינטראקטיבית להגדלת אוצר המילים ובודקים טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, שכבר פועלים בארצות אחרות ומְשַמְשִים לעידוד קריאה וכתיבה.

 

בתמונה: תלמידים קוראים יחדיו ספר במהלך הפסקה בבית הספר בקיבוץ מעלה החמישה  HERMAN CHANANIA (לע"מ)

 

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות
בחינת בגרות בתיכון רוטברג (ויקיפדיה)

לראשונה: פּוּרְסְמוּ כל צִיוּנֵי הבַּגְרוּת

בין המִצְטַייְנִים: בתי ספר במִגְזר דוֹבֵר הערבית

משרד החינוך פִּרְסֵם החודש בפעם הראשונה את מְמוּצַע הצִיוּנִים של בְּחִינוֹת הבַּגְרוּת בכל המִקְצוֹעוֹת ובכל בתי הספר בארץ. זאת בְּעִקְבוֹת עֲתִירָה לבית המשפט שהגישה התְנוּעָה לחופש המִידָע.

מהנְתוּנִים עולה, בין השאר, כי בראש רְשִימוֹת בתי הספר המוֹבִילִים בממוצע ציונים גבוה במקצועות השונים נמצאים בתי ספר מהמִגְזר דובר הערבית.