Browsing Category

חינוך

הכול נשאר במשפחה

הכול נשאר במשפחה
אחד מחופי אַיָה נַאפָּה (ויקיפדיה)

הכול נשאר במשפחה

פרשת קפריסין ואנחנו

 

שרון מספרת: אנחנו הורים לשלושה ילדים מתבגרים: בננו הבכור בן 16, הבת האמצעית בת 14 ובתנו הקטנה בת 12.

בימים האחרונים אני מתהלכת עם סוג של מוּעָקָה ודְאָגָה. הפִּרסומים בתִקשורת על מה שנקרא 'פרשת האוֹנֶס בקפריסין' ושינה את שמו ל'פרשת קפריסין' או 'פרשת המין בקפריסין' מַַדִירִים שֵינה מֵעֵינַיי. ואני שואלת את עצמי: האם אלה הילדים שלנו? האם ככה חינכנו אותם? האם ככה נראית החברה שלנו? והשאלה הבּוֹעֶרֶת מכולן: מה עלינו כהורים לעשות כדי שילדינו יִנְהֲגו כבני אדם?

———————————————————————————————————————

פרשה מְזַעֲזַעַת

שרון מְבַטֵאת את הזַעֲזוּעַ העָמוֹק שחָשו רבים בישראל מול הפרשה הקשה הזו. גם בלי להתייחס לנושא המשפטי – הפרשה מְזַעֲזַעַת. היה אונס או לא היה; היו יְחסים בהסכמה או לא בהסכמה; האם ואיך צריך להעניש את הנערה שהִתְלוֹנְנָה במשטרה, תלונה שהייתה כנראה תְלוּנַת שָוְוא, או את הנערים שצילמו והעבירו ברֶשֶת  – את השאלות האלה יִבדקו המִשפטנים. גם לא נִתייחס לתִקשורֶת שקראה להם אַנָסִים בלי שהדבר הוּכַח בבית המשפט ושפרסמה פרטים רבים שחלק מהם לא היו ולא נִבְרְאוּ.

אותנו כבני אדם וכהורים מעסיקה התוֹפָעָה שבאה לידי ביטוי בפרשה: חבורת נערים צעירים יוצאים לחופשה ופורקים כל עוֹל. שותים אלכוהול בלי גְבולות ומְקיימים יחסי מין לא באינטימיות אלא בחֲבוּרָה, בקבוצה. ואת כל זה הם מצלמים ומעבירים במִרְשֶתֶת! והפרטנרית שלהם מחליטה בשָלָב מְסוּיָם – מסיבה זו או אחרת – להתלונן במשטרה. פשוט מְזַעֲזֵעַ. אין מילה אחרת לְתָאֵר את הדבר. וכשהם חוזרים הביתה – במקום לְהִתְבַּיֵיש במה שקרה, מקבלים אותם כאילו היו גיבּוֹרים.

מה כל אחד מאיתנו היה עושה כהורה?

רבים כתבו ודיברו בימים אלה בתקשורת על הפרשה. זה היה נושא שיחה סביב כל שולחן בישראל מאז התפרסמה הפרשה. רוב הדוברים אמרו: אילו הבן שלי היה משתחרר מבית מעצר בקפריסין וחוזר הביתה – הייתי שמח. הייתי אוהב אותו ומחבק אותו. מודה על כך שחזר הביתה ולא עמד לדין על משהו שעשה או לא עשה. אבל – הייתי מתבייש וכועֵס על עצמי שאולי לא חינַכְתי אותו נכון.

כל ההורים אמרו גם: כמה ימים אחר כך הייתי לוקח אותו לשיחה קשה, קשה מאוד. הייתי מסביר לו למה ההתנהגות של הנערים והנערה הייתה חוֹלנִית!

האלימות המילולית והלא מילולית

רבים קשרו את ההתנהגות האַלִימָה בקפריסין לאלימות המילולית והלא מילולית בישראל. פוליטיקאים מרשים לעצמם לדבר באלימות על יריביהם ועל קהלים שונים בארץ; גם תוכניות הריאליטי המֵצִיפוֹת אותנו תוֹרְמוֹת לאלימות המילולית ולזִלְזוּל של רבים אלה באלה.

אז מה הפלא שבישראל של 2019 הרג אדם מבוגר אדם אחר בגלל ויכוח על חֲנִייָה?! והרי כבר רצחו כאן ראש ממשלה בגלל ויכוח אידאולוגי ופנאטיות, וצעירים נִרְצְחו בשל נְטִייָה מינית, רק כי מישהו חשב שהיא אינה לגיטימית.

הילדים והנוער חֲשׂוּפים לכל אלה ומוּשְפָּעִים מהם. בנוסף: הם משחקים במשחקי מחשב אלימים וצופים בסרטים פורנוגרפיים ברשת. כל אלה מְעַוְותִים את העולם שלהם. הם לא יודעים להבחין בין נורמלי ומְכַבֵּד לבין אַלִים ופוגע.

אנחנו הדוגמה

תפקידנו כהורים הוא קודם כל לשמש דוגמה. כשהילדים גדלים בבית שבו השיח רגוע, מכבד, סוֹבְלנִי – הם יונְקים אותו. כשילדים גדלים בבית שבו ההורים מכבדים זה את זה וגם את הילדים ואת שאר בני המשפחה ומִתְחַשְבִים זה בזה ובשאר בני המשפחה – זו הדוגמה שאותה יְחַקוּ. אותה יעבירו גם לילדיהם.

לְשׂוֹחֵחַ

לפני הכול אנחנו חַיָיבים לשוחח עם הילדים, להסביר להם מה לגיטימי ומה לא. להזהיר אותם מפני הסכנות. להסביר להם מה מעוות. ללמד אותם שמין הוא דרך תקשורת בין שני אנשים שאוהבים ומכבדים זה את זה; שמין הוא קשר אינטימי בין שני אנשים; שמין הוא קשר בין שני אנשים שרוצים בו שניהם; מין הוא לא פעילות חברתית המונית ולא אֵירוּעַ שמצלמים ושולחים לכל העולם. פרטנר למין הוא חבר – לא חֵֵפֶץ שמשתמשים בו וזורקים אותו. ממש ממש לא!

לְפַקֵחַ ולשים גְבוּלוֹת

אנחנו צריכים להיות כל הזמן עם יד על הדוֹפֶק. אנחנו צריכים לפקח על הילדים שלנו כדי לשמור עליהם. לפקח ברְגישוּת. לא בחַטְטָנוּת. מתוך אַחְרָיוּת שלנו כהורים וכָבוֹד אֲלֵיהֶם כאל אנשים מִתבגרים. חובָתנו וזְכוּתֵנוּ לדעת איפה הם נמצאים, עם מי הם מבלים, במה הם צופים, אילו משחקים הם משחקים. לפני שהם יוצאים לבילוי יש לְנַסֵחַ כְּלָלִים בְּרוּריִם של הִתְנַהֲגוּת.

עלינו לכוון אותם ואם צורך – להגביל אותם ואפילו לֶאֱסוֹר עליהם. כמו שאומר הפתגם החכם: חושֵׂך שבטו שונא בנו.

מספרים מהאקדמיה

מספרים מהאקדמיה
הצילום: (MILNER MOSHE לע"מ)

מִסְפָּרִים מהאקדמיה

נְתונים מעניינים לקראת שנת הלימודים האקדמית

62 מוסָדות להשְׂכָּלָה גבוהה פועלים בישראל, ובשנת הלימודים שעברה (תשע"ח) למדו בהם 314.5 אלף סטודנטים. אלה הנתונים שפִּרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה, לִקְראת שנת הלימודים האקדמית, המתחילה היום בחלק מהמוסדות האקדמיים.

55% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו בפקולטות למַדְעֵי החֶברה או הרוח, וכך גם 70% מהסטודנטים לתואר שני. בתואר השלישי המְגָמָה מִשְתַנָה והתְחום הנָפוץ ביותר הוא מַדְעֵי הטֶבַע או המתמטיקה, עם קרוב ל-40% מהסטודנטים.

כמעט 60% מהלומדים באקדמיה הם נשים, וכ-18% מהלומדים הם מהמִגְזָר הערבי. בְּקֶרֶב הסטודנטים הערבים, מספר הנשים כפול ממספר הגברים.

בין השנים תש"ע (2009/10) ותשע”ח עלה אָחוּז הסטודנטים הערבים באוֹפֶן מַשְמָעוּתִי בכל התארים.

גם בקרב החֲרֵדִים נִרְשְמָה עֲלִייָה, ולמעלה מ-11 אלף סטודנטים חרדים לומדים באקדמיה, כשְלִיש מהם בתחום החינוך. רק 30% מהסטודנטים החרדים הם גברים.

 

 

בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בנגב. MILNER MOSHE (לע"מ)

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה
התמונה: ויקיפדיה

בישראל מוציאים על חינוך 102 מיליארד שקלים בשנה

המדינה וההורים 

102.8 מיליארד שקלים הוציאו מדינת ישראל ואזרָחיה בשנת 2017 על חינוך. סכום זה מהווה 8.1% מהתוצר המקומי הגולמי. זו עלייה של כארבעה אחוזים לעומת השנה הקודמת, ואין זה מפתיע, כי מאז שנת 1984, ההוצאה על החינוך הולכת וגדלה בכל שנה.

את הנתונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת החזרה ללימודים. המספר 102.8 מיליארד שקלים כולל את ההוצאה השוטפת בכל מוסדות החינוך הציבוריים והפרטיים בכל הדרגים (מֵחינוך קדם-יסודי עד להשכלה גבוהה), את ההוצאות לבניית מוסדות חינוך חדשים ולרכישת ציוד ואת ההוצאות של הורים על שיעורים פרטיים, ספרי לימוד וכלי כתיבה.

מהנתונים של הלמ"ס עולה עוד כי ההורים מממנים כחמישית (22.5%) מההוצאה הלאומית והמגזר הממשלתי (הממשלה, הרשויות המקומיות ומוסדות ממשלתיים ללא כוונת רווח) מימן כ-77.5% מכלל ההוצאה הלאומית לחינוך.

ההוצאה השוטפת לתלמיד עולה עם העלייה בדרג החינוך; ההוצאה לתלמיד בחינוך הגבוה גבוהה כמעט פי שניים מההוצאה לתלמיד בחינוך העל-יסודי, ופי שלושה מההוצאה לתלמיד בחינוך הקדם-יסודי.

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

כָּבוד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה
הצילום ויקיפדיה

כָּבוֹד אולימפי: שש מדליות לישראל במתמטיקה

גַאֲווָה ישְׂרְאלית

שישה נְערים ונערות ישראלים זָכוּ במדליות כסף וארד באולימפיאדה למתמטיקה שהִתְקַייְמָה השנה בעיר קלוז' ברומניה. השנה הִשְתַתְפוּ באולימפיאדה 615 נערות ונערים מ-116 מדינות ברַחֲבֵי העוֹלָם.

ישראל משתתפת באולימפיאדה למתמטיקה משנת 1979. לאורך השנים נְצִיגֵי הנִבְחָרוֹת הִגִיעו להֵישֶגִים מַשמָעוּתִיים – 13 מדליות זהב, 50 מדליות כסף, 92 מדליות ארד ו- 23 צִיוּנִים לְשֶבַח.

"זו גַאֲווָה ישראלית במיטבה", אומר שַׂר החִינוּך, נפתלי בנט. "מתמטיקה ומַדָעִים הם הבָּסִיס להמשך קִיוּמָה של ישראל כאוּמַת הסטארט אפ".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "ההישגים המַרְשִימִים של התלמידים במתמטיקה מְהַווִים מְקוֹר גאווה למַעֲרֶכֶת הַחִינוּך ולמדינת ישראל".

 

בתמונה: לוח אופייני להרצאה בטופולוגיה אלגברית ( ויקיפדיה)

 

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם
קמפוס הר הצופים (ויקיפדיה)

האוניברסיטה העברית – בין 100 הטובות בעולם

במקום הראשון: אוניברסיטת הארוורד

האוניברסיטה העברית בירושלים מְדוֹרֶגֶת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם. כך עוֹלֶה מהדֵירוּג השנתי שפִּרְסֵם היַרְחוֹן הלונדוני TIMES בשבוע שעבר. האוניברסיטה הִגִיעָה לעשִׂירִייָה האחרונה מבין 100 האוניברסיטאות הטובות, והיא האוניברסיטה הישראלית היְחִידָה ברְשִימָה היוֹקְרָתִית השנה.

המוֹסָד האקדמי הישרְאלי האחרון שהִגִיעַ לרשימה המְכוּבֶּדֶת היה הטכניון בשנת 2014. מאז לא נִכְלַל ברשימה אף מוסד אקדמי ישראלי, עד עַתָה.

שלוש האוניברסיטאות המוֹבִילוֹת בדֵירוּג הן אמריקאיות: אוניברסיטת הארוורד במקום הראשון, MIT, במקום השני ואוניברסיטת סטנפורד במקום השלישי. את שני המקומות הבאים תופסות אוניברסיטאות בריטיות: קיימברידג' ואוקספורד. ברקלי האמריקאית במקום השישי ואחריה פרינסטון, ייל, אוניברסיטת קליפורניה (UCLA) ואוניברסיטת שיקגו.

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה

תוכנית חדשה של משרד החינוך לְעִידוּד הקְרִיאָה והכְּתִיבָה
הצילום: HERMAN CHANANIA (לע"מ)

תוכנית חדשה של משרד החינוך לעידוד הקְרִיאה והכְּתִיבָה

המשרד יַשְקִיעַ בתוכנית 15 מיליון שקלים

מִשְׂרַד החִינוּך הוֹדִיעַ על תוֹכְנִית חדשה ללימודי השפה העברית בבתי הספר. מַטְרַת התוכנית לְעוֹדֵד את התלמידים לקרוא, לכתוב ולְשַפֵּר את השפה שלהם. התוכנית תתחיל לפעול כבר בשנת הלימודים הבאה, ותַעֲלֶה למשרד החינוך כ-15 מיליון שקלים.

במשרד הִסְבִּירו שלתלמידים המְסַייְמִים בית ספר בישראל, אין אוֹצַר מִילִים גדול והם אינם יודעים לְהִתְבַּטֵא ולכתוב כמו שצריך. לכן הם מַגִיעִים לאוניברסיטה ואינם מצליחים לכתוב עבודות ברָמָה טובה. כמו כן, תלמידי ישראל מקבלים ציונים נְמוכים בִּמְיוּחָד במבחנים הבֵּינלאומיים בכל הקָשוּר לידיעת שְׂפַת אֵם.

התוכנית, שאֲמוּרָה לְהִתְמוֹדֵד עם הבעיות האלה, תפעל בארבעה מוֹקְדִים: בבית הספר, בסִפְרִייָה של בית הספר, בבית ודרך אֶמְצָעִים טֶכנולוגיים. בבתי הספר יצטרכו התלמידים לקרוא ספרים בכיתה ולְהַגִיש עבודות שקשורות בכתיבה. הספריות בבתי הספר יקבלו תַקְצִיבִים גדולים יותר וכך יוכלו לְהַצִיעַ לתלמידים ספרים רבים ומְגוּוָנִים יותר. ההורים יוּזְמְנו לְהִשְתַתֵף בקורסי ערב מיוחדים, שבהם יִלְמְדו כֵּיצַד לחזק את יְכוֹלוֹת הקריאה של ילדיהם.

במשרד החינוך הבינו שצריך גם למצוא דרכים לחבר את התוכנית לאמצעים הטכנולוגיים המודרניים, וכעת בּוֹחֲנִים כיצד לעשות זאת. בין היתר עובדים במשרד על פִּיתוּחַ תוכנית אינטראקטיבית להגדלת אוצר המילים ובודקים טכנולוגיות וכלים דיגיטליים, שכבר פועלים בארצות אחרות ומְשַמְשִים לעידוד קריאה וכתיבה.

 

בתמונה: תלמידים קוראים יחדיו ספר במהלך הפסקה בבית הספר בקיבוץ מעלה החמישה  HERMAN CHANANIA (לע"מ)

 

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות

לראשונה: פורסמו כל ציוני הבגרות
בחינת בגרות בתיכון רוטברג (ויקיפדיה)

לראשונה: פּוּרְסְמוּ כל צִיוּנֵי הבַּגְרוּת

בין המִצְטַייְנִים: בתי ספר במִגְזר דוֹבֵר הערבית

משרד החינוך פִּרְסֵם החודש בפעם הראשונה את מְמוּצַע הצִיוּנִים של בְּחִינוֹת הבַּגְרוּת בכל המִקְצוֹעוֹת ובכל בתי הספר בארץ. זאת בְּעִקְבוֹת עֲתִירָה לבית המשפט שהגישה התְנוּעָה לחופש המִידָע.

מהנְתוּנִים עולה, בין השאר, כי בראש רְשִימוֹת בתי הספר המוֹבִילִים בממוצע ציונים גבוה במקצועות השונים נמצאים בתי ספר מהמִגְזר דובר הערבית.

בדרך אל התואר

בדרך אל התואר
הצילום: MOSHE MILNER לע"מ

בדרך אל התואר

309,530 סטודנטים ב-62 מוסדות

בשנת הלימודים האקדמית הנִפתחת היום יִלמדו 309,530 סטודנטים ב-62 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ – מהם תשע אוניברסיטאות ו-53 מִכללות אקדמיות.

נְתוּנִים חדשים של המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו בשבוע האחרון מלמדים מהם המקצועות המבוקשים ביותר באוניברסיטאות – העברית, תל אביב, בר אילן, באר שבע, הטכניון וחיפה – ואילו תחומים פופולריים פחות.

מהנתונים, הנכונים לשנת הלימודים תשע"ו והם העַדְכנִיים ביותר, עולה כי המקצועות המבוקשים ביותר הם מקצועות העזר הרפואיים (פיזיותרפיה, קְלִינאות תִקְשוֹרֶת, רוקחות וריפוי בעיסוק): 3,660 מועֲמָדִים הִצִיבו את המקצועות האלה בעֲדִיפוּת ראשונה, ורק 1,750 מהם הִתְקבלו ללימודים.

במקום השני ברשימת הביקוש באוניברסיטאות עומדים לימודי המַחשב: 2,095 מועמדים רשמו את המקצוע בעדיפות ראשונה, ורק 1,285 מהם התקבלו.

אחריהם ברשימה: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה (2,080 מועמדים, 1,190 התקבלו) ובמקום הרביעי לימודי רפואה (2,025 מועמדים ו-520 התקבלו).

מַדְעֵי הָרוּח נמצאים עדיין במקום מְכוּבָּד ברשימת המקצועות המבוקשים. בשנת תשע"ו הציבו 1,650 מועמדים את מדעי הרוח בעדיפות ראשונה, ו-1,255 מהם התקבלו.

ללימודי משפטים ניסו להתקבל באותה שנה 1,180 מועמדים, ורק 680 מתוכם התקבלו. הנתונים מראים ירידה במספר המבקשים ללמוד משפטים באוניברסיטאות. הסיבה לירידה היא פְּנִייה של המעוניינים במקצוע זה למכללות.

בתחתית הרשימה נמצאים שני מקצועות בתחום הכלכלה: רק 365 מועמדים הציבו את מקצוע החשבונאות בראש העדיפויות (245 התקבלו), ו-120 בלבד בחרו במינהל עסקים (80 התקבלו).

והנה נתונים אחדים על המקצועות המבוקשים במכללות:

במרכז האקדמי פרס המקצועות המבוקשים ביותר הם מינהל עסקים, משפטים, מדעי ההתנהגות ותזונה.

באקדמית תל אביב-יפו המקצועות המבוקשים ביותר הם מערכות מידע, מדעי המחשב וסיעוד.

בקריה האקדמית אונו הסטודנטים מעדיפים ללמוד מינהל עסקים, חינוך וחברה עם הכשרה בספורט, משפטים, פרסום ותקשורת שיווקית וכן מינהל עסקים עם הִתְמַחוּת במערכות מידע. במרכז הבין תחומי בהרצליה המַסְלוּלִים המועדפים הם תואר ראשון ביזמות ומינהל עסקים, מדעי המחשב, משפטים ותקשורת.

במכללה למינהל המקצועות המבוקשים הם מדעי המחשב, יִיעוץ ופיתוח ארגוני, עיצוב, חדשנות ויזמות.

במכללה האקדמית תל חי המקצועות המועדפים הם: מדעי המחשב, ביוטכנולוגיה, מדעי התזונה ועבודה סוציאלית.

בתמונה: מראה כללי של קמפוס אוניברסיטת בר אילן. בצילום, הבניין ללימודים בין תחומיים 
הצילום: MOSHE MILNER, לע"מ

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

חינוך: ישראל לעומת מדינות ה-OECD

יש מה ללמוד

דוּ"ח שנתי שפִּרְסֵם לאחרונה אִרְגוּן המדינות המפותחות מַשְווֶה בין מַעַרְכוֹת החִינוּך במדינות המפותחות ובהן ישראל.

מהדו"ח עולה כי ההַשְקָעָה של ישראל בחינוך עדיין נמוכה מהמְמוּצָע במדינות ה-OECD, זאת לַמְרוֹת השִיפּוּר שחל בישראל בחלק מהמַדָדִים.

הנה נְתוּנִים אחדים שעולים מהדו"ח:

הַהוֹצָאָה הלְאוּמִית לְחִינוּך: ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל נמוכה מזו של מדינות ה-OECD: כ-27,300 שקלים בשנה בישראל לְעוּמַת 37,800 שקלים ב-OECD. יש לְצַייֵן כי בין השנים 2014-2010 נִרְשְמָה עֲלִייָה של 15% בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל.

הַצְפִיפוּת בכיתות: הכיתות בישראל הן מהצפופות במדינות ה- OECD. בחינוך היסודי בישראל יש כמעט 27 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-21 תלמידים במדינות ה- OECD. בחטיבות הביניים בישראל – 28 תלמידים בממוצע בכיתה לעומת כ-23 תלמידים במדינות המפותחות.

במשרד החינוך מציינים בעניין זה כי הנתונים הם משנה הקודמת לרפורמה שהחל המשרד לְהנהיג במַטָרָה לְצַמְצֵם את מספר התלמידים בכיתות. במשרד מַבְטִיחִים כי בעתיד מספר התלמידים המקסימאלי בכיתה לא יעלה על 34.

מספר שעות הלימוד: מספר שעות לימוד החוֹבָה של התלמידים בחינוך היסודי בישראל גבוה ב-25% מממוצע ה-OECD. עם זאת, אַף עַל פִּי שבישראל מלמדים יותר שעות, ההישגים של התלמידים במבחנים הבֵּין לְאוּמִייִם עֲדַיִין נמוכים בְּיַחַס לממוצע במדינות ה-OECD.

שְׂכַר המורים: לאורך השנים חל שיפור מַשְמָעוּתִי בשכר המורים בישראל אך קיים עדיין פַּעַר משמעותי בין השכר הממוצע למורה הישראלי לבין השכר הממוצע למורה במדינות ה-OECD.

רָמַת הַהַשְׂכָּלָה: והנה שני נתונים מְשמחים: שִיעוּר בַּעֲלֵי הַהַשְׂכָּלָה התִיכוֹנִית ובעלי ההשכלה הגבוהה בישראל גבוה מהממוצע במדינות המפותחות.

87 אחוזים מהתושבים בישראל הִשְלִימוּ השכלה תיכונית לעומת 78 אחוזים במדינות ה-OECD.

כמעט 50 אחוזים מהתושבים בישראל הם בעלי השכלה גבוהה לעומת 35.1 אחוזים במדינות ה-OECD.

בתמונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בבית ספר ביישוב מבועים לרגל פתיחת שנת הלימודים החדשה (Kobi Gideon, לע"מ)

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?
תלמיד כיתה א' בשנת 1954 (ויקיפדיה)

מהי ההוצאה הפרטית לחינוך?

העשירים מוציאים הרבה יותר מהעניים

הלִשכה המרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה נְתוּנִים על ההוֹצָאָה הפְּרָטִית לתלמיד עבוּר שֵירוּתֵי חִינוּך בשנת 2014. הנתונים מַרְאִים פַּעַר בהַשְקָעָה בחינוך בין משפחות עֲשִירות לבין משפחות עֲנִיוֹת.

הנה נתונים אחדים:

ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנת 2014 הייתה 328 שקלים לחודש בִמְמוּצָע.

ההוצאה הפרטית הממוצעת לתלמיד בביה"ס היסודי הייתה 351 שקלים, לתלמיד בחטיבת הביניים 365 שקלים ו-256 שקלים לתלמיד בביה"ס התיכון.

ההוצאה הפרטית הממוצעת בחודש לחינוך של משפחה בחֲמִישוֹן ההַכְנָסָה העליון בישראל הייתה גדולה פִּי 3.4 מזו של משפחה בחמישון ההכנסה התחתון.

בעוד שמשפחה מהחמישון העליון משקיעה סְכוּם ממוצע של 603 שקלים בחודש, משפחה מהחמישון התחתון משקיעה בממוצע 176 שקלים בחודש.

הנתונים מַצְבִּיעִים גם על הפערים בין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים יהודים לבין ההוצאה הפרטית עבור תלמידים ערבים.

עבור תלמיד יהודי נִרְשְמָה הוצאה ממוצעת של 408 שקל בבתי הספר הממלכתיים, 369 שקלים בבתי ספר הממלכתיים-דתיים ו-292 שקלים במוסדות לימוד בפִיקוּח חרדי. זאת לעומת 193 שקלים בממוצע עבור תלמידים ערבים.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי שליש מהתלמידים באים ממשפחות מהחמישון התחתון.

חשוב לְצַייֵן כי הנתונים הם משנת 2014 והם אינם מְשַקְפִים את המַצָב בהווה ואת המְגָמָה של משרד החינוך להנהיג תִקְצוּב דיפרנציאלי במַטָרָה לְנַסוֹת לטפל בפְּעָרִים.