הבחירות לכנסת ה-23
הבחירות לכנסת ה-23
כל מה שאפשר לדעת לפני…
הנה 'זרקור' – דפי מידע שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הבחירות לכנסת ה-23.
בתמונה: משכן הכנסת (ויקיפדיה)
הנה 'זרקור' – דפי מידע שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הבחירות לכנסת ה-23.
בתמונה: משכן הכנסת (ויקיפדיה)
ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 פרסמה את רשימת רשימות המועמדים לכנסת ה-23 שהתקשרו ביניהן לשם חלוקת מנדטים (הסכם עודפים).
הֶסְכֵּם עוֹדָפִים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירות בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.
הקולות שקיבלה מפלגה שאינה עוברת את אחוז החסימה אינם עוברים למפלגה אחרת, גם אם השתיים חתמו על הסכם עודפים לפני הבחירות.
הנה הרשימה:23
כחול לבן בראשות בני גנץ (פה) עם העבודה-גשר-מרץ (אמת);
הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה (מחל) עם ימינה הימין החדש – הבית היהודי האיחוד הלאומי (טב);
התאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (שס)
עם יהדות התורה והשבת אגודת ישראל – דגל התורה (ג)
באתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-23 מופיע מידע לבוחר בשפות שונות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית, אמהרית וספרדית.
מידע לבוחר בשפות שונות לקראת הבחירות
היום בשעה 22:00 שעון ישראל מתחילה ההצבעה לכנסת ה-23 בנְצִיגוּיוֹת ישראל בחוּ"ל.
הבְּחִירוֹת לכנסת ה-23 יתקיימו ב-96 נציגויות של ישראל בעולם, ויש בהן 5000 בַּעֲלֵי זְכוּת הַצְבָּעָה. זַכָּאִים להצבעה בחו"ל: עובדי המדינה המְשרְתִים בחו"ל, נציגי קרן היסוד, נציגי ההסתדרות הציונית ונְציגֵי הקרן הקיימת לישראל – ובני משפחותיהם השוֹהִים איתם בשְלִיחוּת.
הבחירות בנציגויות יִימָשְכוּ כ-32 שעות. הנציגות הרִאשונה שההצבעה תתחיל בה, תִהְיֶה בשַגְרִירוּת ישראל בניו זילנד. והנציגויות האחרונות יהיו הקַלְפִּיוֹת בחוף המערבי בארה"ב, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס.
עם סיום ההצבעה בחו"ל, יוּחְזְרוּ הקלפיות לישראל ויועבְרו באוֹפֶן מְאוּבְטָח לכנסת.
בתמונה: בחירות לכנסת ה-18. בצילום, קלפי מוצבת בירושלים.
ב-25 ביולי נִכנס לְתוֹקְפּוֹ תיקון לחוק הֲגָנַת הצָרְכָן שמְחַיֵיב את מוֹקְדֵי השֵירוּת לענות ללָקוֹחוֹתֵיהֶם בתוך 6 דקות.
החוק חל על שירותי התִקְשוֹרֶת, חברות החשמל, הגז והמים, שֵירותֵי הרְפואה הדְחוּפה, הבנקים, חֶברות האַשְרַאי, חֶברות הביטוח והפנסיה. לא נִכְלָלִים בו משרְדֵי הממשלה, רָשוּיוֹת מקומיות וגופים מֶמשלתיים כמו הביטוח הלאומי וההוצאה לפועַל.
בשלושה מַצָבִים על נותְנֵי השֵירוּת לעמוד בזמן הקָצוּב: טיפול בתַקָלוֹת, בֵּירוּר מצב חשבון וסיום התקשרות.
החוק נֶחְקַק כבר לפני כשנה אך נכנס לתוקפו רק עַתָה כדי לאפשר לחֲבָרוֹת לְהֵיעָרֵך בהֶתְאֵם, בעיקר בנושא גִיוּס והַכְשָרָה של כוח אדם.
סְפִירַת הדקות מתחילה עם מַעֲנֵה הנַתָב האוטומטי בתחילת שיחה, כלומר מרגע תחילת השיחה ולא מהרגע שבו ענה מַעֲנֶה אֱנוֹשִי. הצרכן יכול לבחור אם לְהַמְתין או לבקש שיחה חוזרת.
חֲבָרוֹת שלא יַעַמְדו בַּדְרישות יהיו צְפוּיוֹת לקְנָסוֹת כספיים.
בתמונה: המוקד הטלפוני של עיריית אשדוד בזמן מבצע צוק איתן 2014. Haim Zach לע"מ
לקראת הבחירות לכנסת ה-22 שיֵיעָרכו ב-17 בספטמבר מפעיל משרד הפנים מוקֵד מֵידע טלפוני לציבור לשאלות ובֵירורים בדבר הִיכָּלְלות בפִנְקס הבוחרים.
תוכלו לבדוק אם שמכם כלול בפנקס הבוחרים בכמה דרכים:
במסרון: 050-8085500
לבדיקה יש לשלוח מספר זהות בעל 9 ספרות (כולל ספרת ביקורת)
ואת תאריך ההַנְפָּקָה של תעודת הזהות.
בטלפון: 1-800-222-290
מַעֲנֶה אֱנוֹשי בימים א'-ה' מ-08:30 עד 22:00. ביום ו' מ-08:30 עד 13:30.
המַעֲנֶה יִינָתֵן בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית.
בפקס: 1-800-222-291
פנקס הבוחרים ייסגר ביום חמישי, 25 ביולי.
שינויֵי מען שיעוּדְכְנוּ ויאוּשְרו בלִשְכוֹת רָשוּת האוכלוסין וההגירה עד לתאריך זה ייכללו בפנקס הבוחרים.
אפשר לְבַצֵע שינוי מען מְקוּוָן באֲתַר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה www.piba.gov.il.
החופש הגדול מתחיל, ועבור בני נוער רבים זו הזדמנות לא רק לנוח, להתבטל, לבלות וליהנות אלא גם לעבוד ולהרוויח כסף. למעלה מ-200 אלף בני נוער צפויים לעבוד במהלך החופשה במקומות שונים. מה הם צריכים לדעת?
בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד (HERMONI ARIK לע"מ)
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא ביום רביעי צַו מְניעה האוסר על המִפלגות הרָצות לכנסת, או על מי מִטַעֲמָן, לְפַרְסֵם באינטרנט פרסומים שאֵינָם מְזוּהִים. מֵעַתָה, בכל פרסום שיֵיעָשֶׂה ע"י אחת המִפלגות או בְּיוֹזְמָתָן, הן יִידָרְשוּ לְפָרֵט את זֶהוּתוֹ, את שְמו ואת מַעֲנוֹ של המַזְמִין ואת דַרְכֵי ההִתְקַשְרוּת אִתוֹ.
חוק התַעֲמוּלָה נֶחְקַק ב-1959, והוא מִתְיַיחֵס רק למוֹדָעוֹת מוּדְפָּסוֹת ולמודעות בעיתונים. בדִיוּן שנֶעֱרַך בוועדת הבחירות בחודש שעבר, הִסְכִּימוּ כל המפלגות, מִלְבַד הליכוד, לְהָחִיל את חוֹבַת השְקִיפוּת גם על המִרְשֶתֶת.
בהחלטתו כתב השופט, בין השאר: "כל פִּרסום אנונימי ברֶשֶת האינטרנט על-ידי המפרסמים מקשה על גורמֵי הביטחון של הוועדה לפעול כדי לַהֲדוֹף חֲשָשוֹת מפני הִתְעָרְבוּיוֹת זָרוֹת בבחירות לכנסת ה-21, שעֲלוּלוֹת לְהֵיעָשׂוֹת באוֹפֶן אנונימי, וזאת על רֶקַע חֲשָדוֹת ולְקָחִים ממַעַרְכוֹת בחירות שהתקיימו במדינות אחרות בשנים האחרונות".
לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על הכנסת ה-20: שיעורֵי הצבעה; מידע על עבודתה השוטֶפֶת של הכנסת – חֲקִיקַת חוקים, הַעֲלָאַת הַצָעוֹת לסדר היום והצעות לדיון מָהיר; הַגָשַת שְאילתות; כל אלה – בְּהַשְוָואָה לַכְֹּנָסוֹת הקודמות. הנְתונים מתקבלים מִוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ומֵאַרכיון הכנסת.
שיעור ההצבעה
שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20 שנֶעֶרְכו ב-17 במרץ 2015 היה מהשיעורים הגבוהים – 72.3%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949 – 86.9%, ואילו השיעור הנמוך ביותר היה בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006 – 63.5% בִּלבד.
שיעור ההצבעה בישראל גבוה בִּמְעט מהממוצע במדינות ה-OECD שהוא 68.6%.
חוקים
בכנסת ה-20 הִתקבלו 484 חוקים, 152 חוקים במְמוּצע לשנה. מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות (בשנים 1996-1949) היה המְמוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן (בשנים 2018-1999) היה הממוצע 141 חוקים לשנה.
הצעות לסדר היום
בכנסת ה-20 נָדוֹֹנוּ 4,901 הצעות לסדר היום והַצָעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהִתקבל בשלוש הכנסות הקודמות.
שאילתות
בכנסת ה-20 נַעֲנוּ 4,151 שְאִילְתוֹת, 1,301 במְמוצע לשנה. זוהי עֲלִייָה לאחר יְרידה חַדָה בארבע הכְּנָסוֹת הקודמות.
בתמונה: טקס השבעת הכנסת ה 19 בירושלים בצילום מליאת הכנסת. לע"מ
היועֵץ המֵשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט נָשָׂא דְבָרִים ביום חמישי בכֶנֶס באוניברסיטת תל אביב. בדבריו הֶעֱנִיק היועץ גִיבּוּי מוּחְלָט למשטרה על חֲקִירוֹת ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני דוֹחֶה בכל תוֹקֶף טְעָנוֹת שנִשמעו כאילו מי מהגוֹרְמִים המְעוֹרָבִים בתִיקִים פעל מתוך שִיקוּלִים שאינם מִקְצוֹעִיים, או מתוך מַטָרָה שאיננה חֵקֶר האֱמֶת ושמירה על שִלְטוֹן החוֹק", אמר היועץ, והוסיף:
"החקירות האלה נוהלו לפי הספר. במקצועיות, ביסודיות, ביצירתיות ובתִחְכּוּם, בחתירה מתמדת לגילוי האמת. כל זאת, תוך שיתוף פעולה הדוק ופורה בין אגף החקירות והמודיעין במשטרה לבין פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.
המטרה שלנו היא משותפת – הַבְטָחַת שלטון החוק במדינת ישראל. הדרך שלנו היא משותפת – הֲפִיכַת כל אבן לְשֵם גילוי האמת והוצאתה לאור. אין איש מעל החוק ואין אדם חָסִין מִפָּנָיו.
אנו עושים זאת תוך הִתְעַלְמוּת מכל רַעֲשֵי הרֶקַע מצד כזה או מצד אחר. הַפְגָנוֹת, נְאוּמִים, צִיוּצִים וקולות רקע נוֹסָפִים, שלִיווּ את החקירה כל העֵת, לא הִשְפִּיעו כְּהוּא זֶה על עבודתנו. הם גם לא יַשפיעו על המשך התַהֲלִיך, ואסור שיַשפיעו".
עוד אמר: "אינני יודע בעת הזו מה תהיה ההַחְלָטָה שתתקבל בסופו של יום. אני כן יודע שההחלטה הזו תתקבל אך ורק על סְמַך הרְאָיוֹת והדִין. רק הראיות ידברו. רק הדין יִקְבַּע. שום שיקול חיצוני או זר לא ישפיע על ההחלטה. זוהי חוֹבָתֵנו לאֶזְרְחֵי המדינה, לאינטרס הצִיבּוּרִי ולשלטון החוק במדינת ישראל. זוהי גם ההתחייבות שלי כְּלַפֵּי אזרחי המדינה".
לשאלה האִם יהיה לו קוֹשִי לְהַגִיש כְּתַב אִישוּם נגד ראש הממשלה, ענה מנדנבליט: "אני מִקְצוֹעןָ. בְּווַדַאי שיִהיה לי קשה להגיש כתב אישום נגד כל ראש ממשלה או שר מְכַהֵן. זה לא נחמד ולא נעים". "עם זאת" הוסיף: "אני מְחַפֵּש את האמת. אם זה יהיה הדין – לא תהיה לי בעיה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה או שר כזה או אחר".