חוק ומשפט

דוּ"חַ ועדת החקירה על אסון מירון

הצילום: ויקיפדיה

דוּ"חַ ועדת החקירה על אסון מירון

אַחְרָיוּת אִישִית של ראש הממשלה, שָׂרים ומַפְכַּ"ל המִשטרה

וַעדת החקירה הממלכתית לחֵקֶר האסון בהר מירון פִּּּּּּּּּּּרסמה את הדוּ"חַ הסופי שלה.

הוועדה חקרה את האסון שבו נֶהֶרגו 45 בני אדם בְּמַהֲלַך הִילוּלַת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר בשנת 2021, בְּשֶל הדוֹחַק הרב במקום.

הוועדה קָבעה: "את אסון מירון נִיתַן וצריך היה לִמְנוֹעַ. הכְּתוֹבֶת הָיְיתָה על הקיר הרבה קודם לִקְרוֹת האסון, כְּתוּבָה באותיות קִידוּש לְבָנָה, בצורה חַדָה ובְרורה, אך נותְרָה שם בלא מַעֲנֶה".

הוועדה הטילה אַחְרָיוּת אִישִית על אישים ובעלֵי תפקידים.

אַחְרָיוּת ראש הממשלה

הוועדה הִטִילה אַחְרָיוּת אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה צִייְנה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "ידע כי אֲתַר קֶבֶר הרשב"י מְטוּפָּל במשך שנים טיפול לָקוּי, וכי הדבר עָלוּל לִיצוֹר סִיכּוּן להֲמוֹנֵי המְבקרים במָקום, בפְרט בל"ג בעומר". עם זאת, נִכתב בדוּ"חַ, כי "הֱיוֹת שתַפקיד ראש הממשלה הוא במהוּתוֹ תַפקיד נִבְחָר, בעל מְאַפְיְינים יִיחוּדיים, הֶחליטה הוועדה שלא לְהַמְלִיץ הַמְלָצָה אופרטיבית בְּעִניָינוֹ של נתניהו".

אַחְרָיוּת השָׂרִים

הוועדה הִמְליצה שלא לְמַנוֹת את אמיר אוחנה לתפקיד השר לביטְחון הפְּנים בעתיד – התַפקיד שבו כִּיהֵן בזמן האסון. עוד הִמליצה הוועדה כי יעקב אביטן, השר לשֵירוּתֵי דת בעֵת האסון, לא יְמוּנֶה בעתיד לתפקיד שר בממשלת ישראל "נוֹכַח המִמְצָאִים לגבי תִפְקוּדוֹ". 

מפכ"ל המשטרה

הועדה קבעה כי המִמְצָאים הנוגְעים להִתנהלות מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי היו מְביאים להַמְלָצָה לְהַדִיחו. עם זאת, בְּשֶל המלחמה – קבעה הוועדה כי הממשלה תצטרך להחליט בנוגע למוֹעֵד המתאים לסיום תפקידו.

חקירה פְּלִילִית

הוועדה הִמליצה ליועֶצֶת המשפטית לממשלה גלי-בהרב מיארה לְחַדֵש את החקירות הפְּליליות בנוגע להִתְנַהֲלוּת של כמה אישים סְביב האסון. בדוּ"חַ נִכתב: "עבודת הוַועדה אינה הֲליך פְּלִילִי. היא בַּעֲלַת כלים ומְאַפְיינים אחרים, ואין לראות בה תַחְליף לעבודתם של גופֵי חקירה במישור הפְּלִילִי".

תַרְבּוּת רעה

בדִברֵי הסיכום לדוּ"ח נכתב: "תַרְבּוּת רָעָה מצאנו בתוך ביתנו. תרבות רעה זו הובילה לאסון הנורא בהר מירון. הכְּתוֹבֶת שהייתה על הקיר יְדוּעָה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה נִיתַן היה לִמְנוֹעַ, וחובָה הָיְיתה לְמנְעוֹ".

 

בתמונה: זירת האסון בהר מירון, בספטמבר 2021, ע"י חפץ חיים, תחת רישיון

חוק ומשפט

מַדַד השְחִיתוּת 2021

חזית בית המשפט העליון בירושלים (ויקיפדיה)

 

התמונה: חזית בית המשפט העליון בירושלים,ע"י Ester Inbar, תחת רישיון, ויקיפדיה

חוק ומשפט

מרים נאור הלכה לעולמה

מרים נאור (Kobi Gideon לע"מ)

מרים נאור הלכה לעולמה

"מַלְכַּת הצֶדֶק"

נְשִׂיאת בית המשפט העֶליון לשֶעבר, מרים נאור, הלכה לעולמה בגיל 74.

בשנת 2001 מוּנְתָה נאור לכְהוּנָה כשופטת בית המשפט העליון. בשנת 2012  מוּּנְתָה לכְהוּנַת המִשְנָה לנְשִׂיא בית המשפט העֶליון ובחודש ינואר 2015 מוּנְתָה לִכְהונת נְשיאת בית המשפט העליון.

באוקטובר 2017 פָּרְשָה לגִמְלָאוֹת.

לאחרונה נַעַנְתָה לפְּנִייָה אליה לעמוד בראש וַעֲדַת החֲקירה המַמְלכתית לחֲקירת האָסוֹן בהִילוּלה במירון, ועמדה בראשה עד יומָה האחרון.

שופטת ואדם

רבים סָפְדוּ למרים נאור – השופֶטֶת והאדם.

הינה דברים שאמר נְשיא המדינה יצחק הרצוג:

"מדינת ישראל מַרְכִּינָה את רֹאשָהּ עם לֶכְתָהּ בטֶרֶם עֵת של נְשִׂיאת בית המשפט העליון בְּדִימוֹס, השופטת מרים נאור.

השופטת מרים נאור תִיזָכֵר בקוֹרוֹת ישראל כמַלְכַּת הצֶדֶק וכאחת מהעֲנָקִיוֹת במשפט הישְׂרְאלי – נְבוֹנָה, יַדְעָנִית ורְגִישה, חֲזָקָה ועַצְמָאִית, אשר לִיבָּהּ לא גָבַהּ גם בשִבְתָהּ בָּעַרְכָּאוֹת הגְבוהות ביותר.

זָכִיתִי לְהַכִּיר אוֹתָהּ בפְעִילוּתָהּ כשופטת, שם נוֹכַחְתִי מִקָרוֹב בכוֹשֶר השִיפּוּט המַדְהִים וחַדוּת המחשבה שֶלָהּ, בַּיוֹשְרָה הקִיצוֹנִית ובמְחוּיָבוּת שֶלָהּ ל'צֶדֶק צֶדֶק תִרְדוֹף' ו'צֶדֶק לכול', שאִפְיְינוּ את דַרְכָּהּ".

 

בתמונה: טקס השבעתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור. הטקס נערך במשכן הנשיא בירושלים. 2015 Kobi Gideon (לע"מ)

חוק ומשפט

אנו מכריזים בזאת

רפרודוקציה של מגילת העצמאות. לע"מ

אנו מכריזים בזאת

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

ביום שישי, 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח, קרא דוד בן גוריון את מגילת העצמאות של מדינת ישראל בטקס ההכרזה על הקמת מדינת ישראל שנערך במוזיאון תל אביב.

הינה הנוסח המלא של המגילה:

 

מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת

 

בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי.

לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית.
מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמְגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמֵגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא בִּרְכַּת הַקִּדְמָה לְכָל תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ וְנוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לְעַצְמָאוּת מַמְלַכְתִּית.

בִּשְׁנַת תרנ"ז (1897) נִתְכַּנֵּס הַקּוֹנְגְּרֶס הַצִּיּוֹנִי לְקוֹל קְרִיאָתוֹ שֶׁל הוֹגֶה חֲזוֹן הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית תֵּיאוֹדוֹר הֶרְצְל וְהִכְרִיז עַל זְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לִתְקוּמָה לְאֻמִּית בְּאַרְצוֹ.
זְכוּת זוֹ הֻכְּרָה בְּהַצְהָרַת בַּלְפוּר מִיּוֹם ב' בְּנוֹבֶמְבֶּר 1917 וְאֻשְּׁרָה בַּמַּנְדָּט מִטַּעַם חֶבֶר הַלְּאֻמִּים, אֲשֶׁר נָתַן בִּמְיֻחָד תֹּקֶף בֵּין-לְאֻמִּי לַקֶּשֶׁר הַהִיסְטוֹרִי, שֶׁבֵּין הָעָם הַיְּהוּדִי לְבֵין אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וְלִזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים מֵחָדָשׁ אֶת בֵּיתוֹ הַלְּאֻמִּי.

הַשּׁוֹאָה שֶׁנַּתְחוֹלְלַה עַל עַם יִשְׂרָאֵל בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, בָּהּ הֻכְרְעוּ לַטֶּבַח מִילְיוֹנִים יְהוּדִים בְּאֵירוֹפָּה, הוֹכִיחָה מֵחָדָשׁ בַּעֲלִיל אֶת הַהֶכְרֵחַ בְּפִתְרוֹן בְּעָיַת הָעָם הַיְּהוּדִי מְחֻסַּר הַמּוֹלֶדֶת וְהָעַצְמָאוּת עַל-יְדֵי חִדּוּשׁ הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר תִּפְתַּח לִרְוָחָה אֶת שַׁעֲרֵי הַמּוֹלֶדֶת לְכָל יְהוּדִי וְתַעֲנִיק לָעָם הַיְּהוּדִי מַעֲמָד שֶׁל אֻמָּה שְׁוַת-זְכֻיּוֹת בְּתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה שֶׁנִּצְּלָה מֵהַטֶּבַח הַנָּאצִי הָאָיֹם בְּאֵירוֹפָּה וִיהוּדֵי אֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת לֹא חָדְלוּ לְהַעְפִּיל לְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, עַל אַף כָּל קֹשִׁי, מְנִיעָה וְסַכָּנָה, וְלֹא פָּסְקוּ לִתְבֹּעַ אֶת זְכוּתָם לְחַיֵּי כָּבוֹד, חֵרוּת וַעֲמַל-יְשָׁרִים בְּמוֹלֶדֶת עַמָּם.

בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה תָּרַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי בָּאָרֶץ אֶת מְלוֹא-חֶלְקוֹ לְמַאֲבַק הָאֻמּוֹת הַשּׁוֹחֲרוֹת חֵרוּת וְשָׁלוֹם נֶגֶד כֹּחוֹת הָרָשָׁע הַנָּאצִי, וּבְדַם חַיָּלָיו וּבְמַאֲמַצּוֹ הַמִּלְחַמְתִּי קָנָה לוֹ אֶת הַזְּכוּת לְהִמָּנוֹת עִם הָעַמִּים מְיַסְּדֵי בְּרִית הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

בְּ-29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 קִבְּלָה עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת הַחְלָטָה הַמְּחַיֶּבֶת הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל; הָעֲצֶרֶת תָּבְעָה מֵאֵת תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֶאֱחֹז בְּעַצְמָם בְּכָל הַצְּעָדִים הַנִּדְרָשִׁים בְּצִדָּם הֵם לְבִצּוּעַ הַהַחְלָטָה. הַכָּרָה זוֹ שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בִּזְכוּת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָקִים אֶת מְדִינָתוֹ אֵינָהּ נִתֶּנֶת לַהַפְקָעָה.

זוֹהִי זְכוּתוֹ הַטִּבְעִית שֶׁל הָעָם הַיְּהוּדִי לִהְיוֹת כְּכָל עַם וְעַם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ בִּמְדִינָתוֹ הָרִבּוֹנִית.

 

לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ, אָנוּ חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי וְהַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל.

 

אָנוּ קוֹבְעִים שֶׁהַחֵל מֵרֶגַע סִיּוּם הַמַּנְדָּט, הַלַּיְלָה, אוֹר לְיוֹם שַׁבָּת ו' אִיָּר תש"ח, 15 בְּמַאי 1948, וְעַד לַהֲקָמַת הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַנִּבְחָרִים וְהַסְּדִירִים שֶׁל הַמְּדִינָה בְּהֶתְאֵם לַחֻקָּה שֶׁתִּקָּבַע עַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה הַמְּכוֹנֶנֶת הַנִּבְחֶרֶת לֹא יְאֻחַר מֵ-1 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1948 – תִּפְעַל מוֹעֶצֶת הָעָם כְּמוֹעֶצֶת מְדִינָה זְמַנִּית וּמוֹסַד הַבִּצּוּעַ שֶׁלָּהּ, מִנְהֶלֶת-הָעָם, יְהַוֶּה אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַזְּמַנִּית שֶׁל הַמְּדִינָה הַיְּהוּדִית, אֲשֶׁר תִּקָּרֵא בַּשֵּׁם יִשְׂרָאֵל.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא פְּתוּחָה לַעֲלִיָּה יְהוּדִית וּלְקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת; תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תּוֹשָׁבֶיהָ; תְּהֵא מֻשְׁתָּתָה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חֲזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אֶזְרָחֶיהָ בְּלִי הֶבְדֵּל דָּת, גֶּזַע וּמִין; תַּבְטִיחַ חֹפֶשׁ דָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְ וְתַרְבּוּת; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת.

 

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל תְּהֵא מוּכָנָה לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַמּוֹסָדוֹת וְהַנְּצִיגִים שֶׁל הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת בְּהַגְשָׁמַת הַחְלָטַת הָעֲצֶרֶת מִיּוֹם 29 בְּנוֹבֶמְבֶּר 1947 וְתִפְעַל לַהֲקָמַת הָאַחְדוּת הַכַּלְכָּלִית שֶׁל אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים לָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת לָתֵת יָד לָעָם הַיְּהוּדִי בְּבִנְיַן מְדִינָתוֹ וּלְקַבֵּל אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לְתוֹךְ מִשְׁפַּחַת הָעַמִּים.

 

אָנוּ קוֹרְאִים – גַּם בְּתוֹךְ הַתְקָפַת-הַדָּמִים הַנֶּעֱרֶכֶת עָלֵינוּ זֶה חֳדָשִׁים – לִבְנֵי הָעָם הָעַרְבִי תּוֹשָׁבֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹר עַל שָׁלוֹם וְלִטֹּל חֶלְקָם בְּבִנְיַן הַמְּדִינָה עַל יְסוֹד אֶזְרָחוּת מְלֵאָה וְשָׁוָה וְעַל יְסוֹד נְצִיגוּת מַתְאִימָה בְּכָל מוֹסְדוֹתֶיהָ, הַזְּמַנִּיִּים וְהַקְּבוּעִים.

 

אָנוּ מוֹשִׁיטִים יַד שָׁלוֹם וּשְׁכֵנוּת טוֹבָה לְכָל הַמְּדִינוֹת הַשְּׁכֵנוֹת וְעַמֵּיהֶן, וְקוֹרְאִים לָהֶם לְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה וְעֶזְרָה הֲדָדִית עִם הָעָם הָעִבְרִי הָעַצְמָאִי בְּאַרְצוֹ. מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מוּכָנָה לִתְרֹם חֶלְקָהּ בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף לְקִדְמַת הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן כֻּלּוֹ.

 

אָנוּ קוֹרְאִים אֶל הָעָם הַיְּהוּדִי בְּכָל הַתְּפוּצוֹת לְהִתְלַכֵּד סְבִיב הַיִּשּׁוּב בַּעֲלִיָּה וּבְבִנְיָן וְלַעֲמֹד לִימִינוֹ בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה עַל הַגְשָׁמַת שְׁאִיפַת הַדּוֹרוֹת לִגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

 

מִתּוֹךְ בִּטָּחוֹן בְּצוּר יִשְׂרָאֵל הִנְנוּ חוֹתְמִים בַּחֲתִימַת יָדֵנוּ לְעֵדוּת עַל הַכְרָזָה זוֹ, בְּמוֹשַׁב מוֹעֶצֶת הַמְּדִינָה הַזְּמַנִּית, עַל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת, בָּעִיר תֵּל-אָבִיב, הַיּוֹם הַזֶּה, עֶרֶב שַׁבָּת, ה' אִיָּר תש"ח, 14 בְּמַאי 1948.

 

הִיכָּנְסו לקישור: דוד בן גוריון קורא בקולו את המגילה בטקס ההכרזה

 

בתמונה למעלה: צילום רפרודוקציה של מגילת העצמאות. לע"מ

בתמונה למטה: הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, במוזיאון תל אביב בשד' רוטשילד. ראש הממשלה, דוד בן גוריון קורא את מגילת עצמאות ישראל, בטקס שנערך במוזיאון תל אביב. הצילום: הנס פין HANS PIN לע"מ