Browsing Category

חוק ומשפט

הסוף לְתַעֲמוּלַת הבחירות האנונימית

הסוף לְתַעֲמוּלַת הבחירות האנונימית
הצילום: ויקיפדיה

הסוף לְתַעֲמוּלַת הבחירות האנוֹנימית

אסור לפרסם הודעות אנונימיות באינטרנט

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא ביום רביעי צַו מְניעה האוסר על המִפלגות הרָצות לכנסת, או על מי מִטַעֲמָן, לְפַרְסֵם באינטרנט פרסומים שאֵינָם מְזוּהִיםמֵעַתָה, בכל פרסום שיֵיעָשֶׂה ע"י אחת המִפלגות או בְּיוֹזְמָתָן, הן יִידָרְשוּ לְפָרֵט את זֶהוּתוֹ, את שְמו ואת מַעֲנוֹ של המַזְמִין ואת דַרְכֵי ההִתְקַשְרוּת אִתוֹ.

חוק התַעֲמוּלָה נֶחְקַק ב-1959, והוא מִתְיַיחֵס רק למוֹדָעוֹת מוּדְפָּסוֹת ולמודעות בעיתונים. בדִיוּן שנֶעֱרַך בוועדת הבחירות בחודש שעבר, הִסְכִּימוּ כל המפלגות, מִלְבַד הליכוד, לְהָחִיל את חוֹבַת השְקִיפוּת גם על המִרְשֶתֶת.

בהחלטתו כתב השופט, בין השאר: "כל פִּרסום אנונימי ברֶשֶת האינטרנט על-ידי המפרסמים מקשה על גורמֵי הביטחון של הוועדה לפעול כדי לַהֲדוֹף חֲשָשוֹת מפני הִתְעָרְבוּיוֹת זָרוֹת בבחירות לכנסת ה-21, שעֲלוּלוֹת לְהֵיעָשׂוֹת באוֹפֶן אנונימי, וזאת על רֶקַע חֲשָדוֹת ולְקָחִים ממַעַרְכוֹת בחירות שהתקיימו במדינות אחרות בשנים האחרונות".

הכנסת ה-20 במספרים

הכנסת ה-20 במספרים
מליאת הכנסת (לע"מ)

הכנסת ה-20 במספרים

484 חוקים 

לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידע על הכנסת ה-20: שיעורֵי הצבעה; מידע על עבודתה השוטֶפֶת של הכנסת – חֲקִיקַת חוקים, הַעֲלָאַת הַצָעוֹת לסדר היום והצעות לדיון מָהיר; הַגָשַת שְאילתות; כל אלה – בְּהַשְוָואָה לַכְֹּנָסוֹת הקודמות. הנְתונים מתקבלים מִוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ומֵאַרכיון הכנסת.

שיעור ההצבעה

שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-20 שנֶעֶרְכו ב-17 במרץ 2015 היה מהשיעורים הגבוהים – 72.3%. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949 – 86.9%, ואילו השיעור הנמוך ביותר היה בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006 – 63.5% בִּלבד.

שיעור ההצבעה בישראל גבוה בִּמְעט מהממוצע במדינות ה-OECD שהוא 68.6%.

חוקים

בכנסת ה-20 הִתקבלו 484 חוקים, 152 חוקים במְמוּצע לשנה. מאז כינון הכנסת הראשונה התקבלו 6,846 חוקים, 99 חוקים בממוצע לשנה. בארבע עשרה הכנסות הראשונות (בשנים 1996-1949) היה המְמוצע 83 חוקים לשנה, ובשש הכנסות שאחריהן (בשנים 2018-1999) היה הממוצע 141 חוקים לשנה.

הצעות לסדר היום

בכנסת ה-20 נָדוֹֹנוּ 4,901 הצעות לסדר היום והַצָעות לדיון מהיר במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת, 1,536 הצעות בממוצע לשנה. ממוצע זה גבוה יותר מהממוצע שהִתקבל בשלוש הכנסות הקודמות.

שאילתות

בכנסת ה-20 נַעֲנוּ 4,151 שְאִילְתוֹת, 1,301 במְמוצע לשנה. זוהי עֲלִייָה לאחר יְרידה חַדָה בארבע הכְּנָסוֹת הקודמות.

 

בתמונה: טקס השבעת הכנסת ה 19 בירושלים בצילום מליאת הכנסת. לע"מ

מנדנבליט: החֲקִירוֹת נוּהֲלוּ לפי הסֵפֶר

מנדנבליט: החֲקִירוֹת נוּהֲלוּ לפי הסֵפֶר
אביחי מנדנבליט (ויקיפדיה)

מנדנבליט: "החקירות נוּהֲלו לפי הספר"

"אני מִקְצוֹעָן. רק הרְאָיות ידברו"

היועֵץ המֵשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט נָשָׂא דְבָרִים ביום חמישי בכֶנֶס באוניברסיטת תל אביב. בדבריו הֶעֱנִיק היועץ גִיבּוּי מוּחְלָט למשטרה על חֲקִירוֹת ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אני דוֹחֶה בכל תוֹקֶף טְעָנוֹת שנִשמעו כאילו מי מהגוֹרְמִים המְעוֹרָבִים בתִיקִים פעל מתוך שִיקוּלִים שאינם מִקְצוֹעִיים, או מתוך מַטָרָה שאיננה חֵקֶר האֱמֶת ושמירה על שִלְטוֹן החוֹק", אמר היועץ, והוסיף:

"החקירות האלה נוהלו לפי הספר. במקצועיות, ביסודיות, ביצירתיות ובתִחְכּוּם, בחתירה מתמדת לגילוי האמת. כל זאת, תוך שיתוף פעולה הדוק ופורה בין אגף החקירות והמודיעין במשטרה לבין פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

המטרה שלנו היא משותפת – הַבְטָחַת שלטון החוק במדינת ישראל. הדרך שלנו היא משותפת – הֲפִיכַת כל אבן לְשֵם גילוי האמת והוצאתה לאור. אין איש מעל החוק ואין אדם חָסִין מִפָּנָיו.

אנו עושים זאת תוך הִתְעַלְמוּת מכל רַעֲשֵי הרֶקַע מצד כזה או מצד אחר. הַפְגָנוֹת, נְאוּמִים, צִיוּצִים וקולות רקע נוֹסָפִים, שלִיווּ את החקירה כל העֵת, לא הִשְפִּיעו כְּהוּא זֶה על עבודתנו. הם גם לא יַשפיעו על המשך התַהֲלִיך, ואסור שיַשפיעו".

עוד אמר: "אינני יודע בעת הזו מה תהיה ההַחְלָטָה שתתקבל בסופו של יום. אני כן יודע שההחלטה הזו תתקבל אך ורק על סְמַך הרְאָיוֹת והדִין. רק הראיות ידברו. רק הדין יִקְבַּע. שום שיקול חיצוני או זר לא ישפיע על ההחלטה. זוהי חוֹבָתֵנו לאֶזְרְחֵי המדינה, לאינטרס הצִיבּוּרִי ולשלטון החוק במדינת ישראל. זוהי גם ההתחייבות שלי כְּלַפֵּי אזרחי המדינה".

לשאלה האִם יהיה לו קוֹשִי לְהַגִיש כְּתַב אִישוּם נגד ראש הממשלה, ענה מנדנבליט: "אני מִקְצוֹעןָ. בְּווַדַאי שיִהיה לי קשה להגיש כתב אישום נגד כל ראש ממשלה או שר מְכַהֵן. זה לא נחמד ולא נעים". "עם זאת" הוסיף: "אני מְחַפֵּש את האמת. אם זה יהיה הדין – לא תהיה לי בעיה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה או שר כזה או אחר".

 

 

תא הזכוכית של אדולף אייכמן חזר לארץ 

תא הזכוכית של אדולף אייכמן חזר לארץ 
הצילום: MILLI JOHN לע"מ

תא הזכוכית של אדולף אייכמן חזר לארץ 

מוּצָג במוזיאון לוחמי הגטאות

תא הזְכוּכִית של אדולף אייכמן, שבו ישב פּוֹשֵעַ המלחמה הנאצי בְּעֵת משפטו בישראל בשנת 1961, חזר לארץ ומוּצָג במוזיאון בית לוחמי הגטאות בתַעֲרוּכָה החדשה: 'מול תא הזכוכית'. התא, שהועבר אחרי המשפט למוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות, הוצג בשנים האחרונות בתערוכות בארצות הברית.

בתמונה: משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן בבית העם בירושלים. בצילום (עומד מימין) התובע גדעון האוזנר נושא טיעוניו בפני השופטים, משמאל בתא הזכוכית נשמר ע"י שוטרים הפושע אדולף אייכמן. משמאלו של התובע, סניגורו של אייכמן, עו"ד סרבציוס רוברט. MILLI JOHN (לע"מ)

פרקליט המדינה : יִיזָהֲרוּ המוּשְחָתִים!

פרקליט המדינה : יִיזָהֲרוּ המוּשְחָתִים!
הצילום: EINAT ANKER לע"מ

פרקליט המדינה : יִיזָהֲרוּ המוּשְחָתִים!

על שְחִיתוּת, שוֹחַד וחֲקִירוֹת

ראש הממשלה, שרת המשפטים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה נָשְׂאו דברים בווְעִידַת 'גלובס' שהִתְקַייְמָה בבנייני האומה בירושלים ביום חמישי.

בעניין חֲקִירוֹת ראש הממשלה אמר פרקליט המדינה שי ניצן: "חקירת ראש הממשלה לא מוכתבת על ידי שום אינטרס. כל הטְעָנוֹת המוּפְרָכוֹת לפיהן כאילו מְעַכְּבִים את החקירה בְּכַווָנָה – הן טענות סְרָק. אני מְקַווֶה שהמשטרה תַגִיש את הַמְלָצוֹתֶיהָ בשבועות הקרובים".

עוד אמר: "הפרקליטות והרשות השופטת בישראל הן עַצְמָאִיוֹת לַחֲלוּטִין. הפרקליטות בּוֹחֶנֶת כל תִיק לְלֹא מוֹרָא ולְלֹא מַשׂוֹא פָּנִים, ויָעִידו על כך כִּתְבֵי אִישוּם והַרְשָעוֹת של עובדי צִיבּוּר ונִבחרי ציבור מכל רָבְדֵי החברה וגוֹנֵי הקֶשֶת הפוליטית בשנים האחרונות".

ניצן הוֹסִיף: "השוֹחַד הוא תוֹפָעָה פְּסוּלָה ומַשְחִיתָה. אנו פועלים לְלֹא הֶרֶף לְמַגֵר את השחיתות ולהביא לדִין הן את מקבלי השוחד והן את נותני השוחד".

פרקליט המדינה דיבר גם על ההסכמים עם עֲדֵי מְדִינָה: "חתימת הסכמים כאלה מעבירה מֶסֶר חַד מַשְמָעִי: יֵדַע כל מי שעומד לְבַצֵע עֲבֵירָהלעולם לא תוכלו לִסְמוֹך על איש משוּתָפֵיכֶם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים. לא תוכלו לסמוך – לא על המזכירה האישית המְלַווָה אתכם עשרות שנים, לא על הנהג הצָמוּד והנֶאֱמָן, לא על העוזר האִישִי ובוודאי שלא על נותן השוחד או המְתַווֵך לשוחד. ברגע האמת, כל אדם שפָּשַע יחד עמכם, או שהיה מוּדָע למעשיכם – ותמיד יש אנשים כאלה – יכול לַהֲפוֹך לעד מדינה נגדכם, שֶכֵּן תמיד, בעיניו, טובתו האישית והַצָלַת עורו תִקְדַם לטובתכם האישית וּלְהַצלת עורכם".

ִלקראת הבְּחִירוֹת המוניציפליות שיהיו השנה אמר פרקליט המדינה למועֲמָדִים שיַצִיגו מועמדותם: "יִיזָהֲרו המוּשְחָתִים".

מנדנבליט: ישראל אינה מדינה מושחתת    

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הִתְייַחֵס גם הוא בכנס לנושא המלחמה בשחיתות: "ישראל איננה מדינה מושחתת. ישראל היא מדינה שנלחמת בשחיתות" אמר, והוסיף: "יש כאן רָשוּיוֹת אֲכִיפָה ומשפט עצמאיות וחזקות, וגם יְעִילוֹת. אין איש חָסִין מהחוק. אין איש מעל החוק".

מנדלבליט הדגיש כי "אֲכִיפַת הדין מְבוּצַעַת ביושר, לְלֹא תְלוּת, ללא מַשׂוֹא פנים, בְּאוֹפֶן אַחְרָאִי וזָהִיר, אך נָחוּש. אכיפת חוק איננה מוּשְפַּעַת לכאן או לכאן מרְעָשִים כאלה ואחרים בזִירָה הציבורית" – דברי היועץ המשפטי לממשלה.

 

בתמונה: מראה כללי של מבנה בית המשפט העליון בעיר ירושלים (EINAT ANKER לע"מ)

חופשת הלֵידָה מִתְאָרֶכֶת בשבוע ל-15 שבועות

חופשת הלֵידָה מִתְאָרֶכֶת בשבוע ל-15 שבועות
הצילום: ויקיפדיה

חוּפְשַת הַלֵידָה מִתְאָרֶכֶת בשָבוּעַ ל-15 שָבוּעוֹת   

שְבוּעַ חופשה בתשלום לאב

 

מליאת הכנסת אִישְרָה בקריאה שנייה ושלישית הַצַעַת חוק לשִינוּיִים בחוּפְשַת הַלֵידָה.

הכנסת החליטה לְהַאֲרִיך בשבוע את התְקוּפָה שבה מְשוּלָמִים דְמֵי לֵידָה – מ-14 שבועות ל-15.

בחוק החדש יש שינוי נוסף: האב יוכל לקחת שבוע חופשה על חשבון שבוע החופשה ה-15 של האם. במקרה זה האם יכולה לחזור לעבודה אחרי 14 שבועות או להיות בחופשה ללא תַשְלוּם בשבוע ה-15.

 

גופים ציבוריים חייבים להעסיק בעלי מוגבלויות

גופים ציבוריים חייבים להעסיק בעלי מוגבלויות
הצילום: ויקיפדיה

 

גופים ציבוריים חייבים להעסיק בעלי מוגבלויות

5% לפחות מכל העובדים

הכנסת אישרה את הצעת החוק המחייבת גופים ציבוריים להעסיק עובדים עם מוגבלויות.

החוק החדש קובע כי הגופים הציבוריים יהיו חייבים להעסיק לפחות 5% עובדים בעלי דרגת נָכות של 40% לפחות.

התפרסם דו"ח הפרקליטות לשנת 2015

התפרסם דו"ח הפרקליטות לשנת 2015
הצילום: ויקיפדיה

התפרסם דו"ח הפרקליטות לשנת 2015

950 פרקליטים מטפלים בכ-30 אלף תיקים מדי שנה

הפרקליטות פרסמה לאחרונה לראשונה דו"ח שנתי על פעילותה. הנה נתונים אחדים על שנת 2015:

מִדֵי שנה נפתחים בפרקליטות כִּ-30 אלף תיקים המטופלים על ידי 950 פרקליטים.

בשנת 2015 פתחה הפרקליטות 29,712 תיקים.

כְּ-41% מהתיקים עסקו בעֲבֵירות אַלִימוּת, כִּ-13% בעבירות מין, כִּ-12% בעבירות הוֹנָאָה וְכִ-8% בעבירות רְכוּש.

רוב התיקים שהפרקליטות מטפלת בהם – מסתיימים בלי הגשת כְּתַב אִישוּם.

הפרקליטות הגישה בשנה שעברה יותר מֵ-5,300 כתבי אישום, כִּ-300 פחות מאשר בשנת 2014.

בִּכְרבע מהתיקים שהעבירה המשטרה לפרקליטות עם הַמלָצָה להעמיד לדִין, או בלי המלצה, הוגש כתב אישום בסופו של דבר.

יותר מִ-99% מכתבי האישום שהוגשו – היו נגד גברים.

83 אחוזים מהתיקים שהגישה הפרקליטות הסתיימו בהַרשָעָה – כַּ-15% בהרשעה וּכְ-68% במסגרת הֶסדֵר טִיעוּן.

רק 4% מהתיקים מסתיימים בזיכוי.

ב-2015 טופלו בפרקליטות כ-3,405 עִרעוּרִים פְּלִילִיִים שהוגשו לבתי המשפט המְחוֹזִיִים ברחבי הארץ ולבית המשפט העליון.
הפרקליטות שמה לה למטרה לקצר את משך זמן הטיפול בתיקים כדי לְצַמצֵם את הסַחֶבֶת ואת עִינוּי הדין של האזרחים.

 

בתמונה: בית המשפט העליון, ירושלים. הצילום: ויקיפדיה

בקרוב בישראל: שישה סופי שבוע ארוכים בשנה

בקרוב בישראל: שישה סופי שבוע ארוכים בשנה
הצילום: ויקיפדיה

בקרוב בישראל: שישה סופי שבוע ארוכים בשנה

פעם בחודשיים לא נעבוד ביום ראשון

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את הצעת החוק של ח"כ אלי כהן  לקיים בישראל שישה סופי שבוע ארוכים במהלך השנה.

לפי ההצעה, החל מחודש ינואר הקרוב, פעם בחודשיים, המשק יעבוד במתכונת של סוף שבוע ארוך : שישי, שבת, ראשון.

לפי הצעת החוק  – גם הילדים יהיו בחופשה; התחבורה הציבורית תפעל ביום שישי וביום ראשון.

אם הכנסת תאשר את החוק – ביום ראשון הראשון של חודש ינואר 2017 לא נעבוד.

חוק חדש: ז' בחשוון יהיה יום העלייה

חוק חדש: ז' בחשוון יהיה יום העלייה
הצילום: אופיס

חוק חדש: ז' בחשוון יהיה יום העלייה

הכרה בחשיבות העלייה למדינת ישראל

הכנסת קיבלה בשבוע שעבר את חוק העלייה הקובע כי יום העלייה יצוין מדי שנה ביום ז' בחשוון.
מטרת החוק היא לקבוע יום ציון שנתי להכרה בחשיבותה של העלייה לארץ ישראל כבסיס לקיומה של מדינת ישראל, להתפתחותה ולעיצובה כחברה רב-תרבותית.

יום העלייה יצוין בדיון מיוחד במליאת הכנסת ובוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת; באירוע מיוחד בישיבת הממשלה; בבית הנשיא; במערכת החינוך, בצבא ההגנה לישראל ובמשטרת ישראל.

החוק קובע כי שר העלייה והקליטה רשאי לקבוע פעולות נוספות לציון יום העלייה, ובהן פעולות שיתקיימו בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית.