חברה

לומדים לחיות יחד

פסל הסובלנות בירושלים (ויקיפדיה)

לומדים לחיות יחד

העולם מְצַייֵן את 'יום הסוֹבְלָנוּת'

16 בנובמבר הוא יום הסוֹבְלָנוּת הבֵּינלאומי, כך קָבַע האוּ"ם בשנת 1996. מַטְרַת היום היא לְשַפֵּר את היַחַס שלנו כְּלַפֵּי האחר, כלפי מי ששונֶה מאיתנו. יום הסובלנות בישראל מְצוּיָן מִידֵי שנה במַעֲרֶכֶת החינוּך. שר החינוך נפתלי בנט אמר על כך: "במדינה  כמו שלנו, סובלנות היא לא מוֹתָרוֹת, היא תְנַאי הֶכְרֵחִִי".

החברה בישראל מוּרְכֶּבֶת מקבוצות רבות – דָתִיים וחִילוִנים, ערבים ויהודים, אשכנזים וספרדים, שְׂמֹאלָנִים וימָנִים ועוד. לכן חשוב כל כך לְחַנֵך לסובלנות ולקבלת האחר, לחזק את הדמוקרטיה ואת ההבנה שכל הקבוצות יכולות לחיות זו לצד זו, בכָבוֹד הֲדָדִי ובשמירה על זְכוּיוֹת הָאָדָם.

כדי לְקַדֵם את הרַעיוֹנוֹת האלה, פועלת במערכת החינוך כבר שנים אחדות תוכנית לימודים ששמה 'האחר הוא אני', שמטרתה לקרב בין תלמידים ממִגְזָרִים שונים ולְפַתֵח סובלנות כְּלַפֵּי השונים מאיתנו.

בתמונה:  פסל הסובלנות הממוקם בטיילת ארמון הנציב, סמוך למטה האו"ם, בין שכונת ארמון הנציב לשכונת ג'בל מוכבר. הפסל נתרם על ידי איש העסקים הפולני אלכסנדר גודזובאטי (Gudzowaty), במטרה לקדם את השלום והסובלנות בסכסוך הישראלי-פלסטיני (הצילום: ויקיפדיה)

חברה

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

הצילום: Moshe Milner לע"מ

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

אבל… לא נותנים אֵמוּן בממשלה

הלִשְכָּה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פִרְסְמָה לאחרונה נְתוּנִים מתוך הסֶקֶר החברתי 2016. הסקר נֶעֱרַך בְּקֵרֵב 7,000 אֶזְרָחִים בני 20 ומעלה.

הנה נתונים אחדים:

הִתְנַדְבוּת:

הנתונים מַרְאים ש-20% (מיליון איש) מהישראלים עָסְקו בִּפְעִילוּת הִתְנַדְבוּתִית בשנת 2016. אחוז גבוה של מתנדבים נמצא בקרב יהודים חֲרֵדִים ודָתִיים (32%) לְעוּמַת חילונים (24%) ומסורתיים (20%).

42% מתוך המתנדבים עשו זאת בְּמִסְגֶרֶת ארגון. 35% מהם הִתנדבו לעזור לנִזְקָקִים (זקנים, עניים, מוגבלים), 22% הִתְנַדְבוּ בִּתְחוּם החינוך ו-11% בתחום הבריאות.

תְרוּמוֹת:

הישראלים אוהבים לא רק להתנדב, אלא גם לִתְרוֹם כסף. על פי הסקר, 61% מהאוכְלוסייה (3.3 מיליון איש) תרמו כסף לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים. אצל החרדים מספר התורמים גבוה במיוחד: 91%!

 

אֵמוּן הצִיבּוּר במוסדות המדינה:

נושא נוֹסף שנִבְדַק הוא אֵמוּן הצִיבּוּר במוסְדוֹת המדינה. המַעֲרֶכֶת שזָכְתָה לאמון הגבוה ביותר היא מערכת הבריאות, עם 75%. במערכת המשפט מאמינים 55% מהנשאלים בסקר ובממשלה רק 39%. 85% סְבוּרִים כי אינם יכולים לְהַשְפִּיעַ על מדיניות הממשלה.

אחוז האנשים שנותנים אמון במערכת המשפט הולך וקָטֵן ככל שהאדם דתי יותר: רק 19% מהחרדים אמרו שהם מאמינים במערכת המשפט, 48% מהדתיים, 59% מהמסורתיים ו-65% מהחילונים.

אֵמוּן בזוּּלַַת:

הסקר בדק גם את רמת האמון בזוּלַת, והתוֹצָאוֹת מעניינות: 57% סבורים שצריך לְהִיזָהֵר מרוב האנשים ו-40% סבורים שאפשר לִבְטוֹחַ ברוב האנשים.

 

חברה

יום המעשים הטובים בישראל

הצילום: ויקיפדיה

יום המעשים הטובים בישראל

ב-13 במרץ ובכל ימות השנה

יום המעשים הטובים מתקיים בישראל השנה ב-13 במרץ.

יום המעשים הטובים התחיל בישראל לפני כעשור מרעיון של אשת העסקים הישראלית שרי אריסון. כיום הוא יום גלובלי המאחד יותר מ – 93 מדינות בעשייה למען הזוּלַת ולמען הסביבה. יותר ממיליון וחצי בני אדם וארגונים ברחבי העולם שותפים ליום זה.

יום המעשים הטובים הוא יום שיא של פעילות מתמשכת של עשיית טוב, המתקיימת לאורך כל השנה. זהו פרויקט הדגל של עמותת "רוח טובה" הפועלת כל השנה לחיבור בין אנשים המעוניינים להתנדב לבין עמותות וארגונים הזְקוקים למתנדבים.

המסר העיקרי הוא שמעשה טוב יכול להיות כל דבר – החל מחיוך לאדם ברחוב ומביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה כמו שיפוץ וצביעת מעונות יום והוסטלים, ניקיון חופים, מפגשים בין דוריים, ימי כֵּיף לאוכלוסיות נזקקות ועוד.

בשנה שעברה כמיליון וחצי תושבים בישראל יצאו להתנדב. רוח ההתנדבות קיימת כמעט בכל הרשויות בישראל וביישובים הערביים, בלמעלה מ-1,900 חברות עסקיות, מאות בתי ספר וגני ילדים, בקרב אלפי ילדים, בני נוער, חיילים וסטודנטים.

חברה

בריטניה מִינְתָה שרה לענייני בְּדִידוּת

זקנה יושבת גלמודה (ויקיפדיה)

בריטניה מִינְתָה שרה לענייני בדידות

המַגֵפָה המודרנית

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי מִינְתָה אתמול "שרה לענייני בְּדִידוּת" כדי לְהִתְמוֹדֵד עם מה שכִּינְתָה "המְצִיאוּת העֲצוּבָה של החיים המודרניים"  שמַשְפִּיעָה על מיליוני תושבים במַמְלָכָה.

לפי נְתוּנִים שפִּרְסֵם הצְלב האדום הבריטי יותר מ-9 מיליון מתוך 65.6 מיליון תושָבי בריטניה מְעִידִים כי הם תמיד, או לרוב, בּוֹדְדִים. הארגון מְתָאֵר בדידות ובִידוּד בתור "המַגֵפָה הנִסְתֶרֶת" שמַשְפִּיעָה על אנשים מכל הגילים ברגעים שונים של החיים, כמו למשל בעת הפְּרִישָה, בעת פְּרֵדָה או בשְכוֹל.

האסטרטגיה הרִשְמִית למַאֲבָק בבדידות בבריטניה תִתְפַּרְסֵם בהמשך השנה, ויִקְחו בה חלק הממשלה, העִירִיוֹת, השֵירוּתִים הצִיבוריים וגורמים מהמִגְזָר הפְּרָטִי.

 

חברה

זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מצב

הצילום: ויקיפדיה

זְכוּיוֹת האדם בישראל 2017 – תְמוּנַת מַצָב

מַדְאִיג, אבל יש גם נקודת אור

האגודה לִזכוּיוֹת האֶזרָח  בישראל פִּרְסְמָה את דוּ"ח "זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מַצָב", לְצִיוּן יום זכויות האדם הבינלאומי, החל ב-10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, קיבלה העצֶרת הכללית של האו"ם את ה"הַכרָזָה לכל בָּאֵי העולם בִּדְבַר זכויות האדם".

הדו"ח מביא סְקִירָה של המצב ושל הַהִתפַּתחוּיוֹת המרכזיות בתְחומים של זכויות האדם בישראל בשנה החוֹלֶפֶת: חופֶש הבִּיטוּי, הזכות לבריאות, הזכות לדִיוּר, זכויות המִיעוּט הערבי, הפלסטינים בשְטָחִים, אנשים עם מוּגְבָּלוּיוֹת, מְהַגְרֵי עבודה ומְבַקְשֵי מִקלָט.

 

הנה דברים מתוך המבוא לדו"ח:

בישראל של שנת 2017 נִדְמֶה שבנושא זכויות אדם, חזרנו אחורה בזמן. עֲרָכִים כמו הזכות לשִווְיוֹן וחופש הביטוי ואפילו המְאַפְייְנִים הבְּסִיסִיִים של דמוקרטיה, כמו שלטון החוק, הַפְרָדַת הָרָשוּיוֹת, שמירה על זכויות האדם והֲגָנָה על זכויות המיעוט מפני עֲרִיצוּת הרוב, עומדים בסכנה.

המְגָָמָָה המַַדְאִִיגָה של כִּרְסוּם במרחב הדמוקרטי בישראל, הגיעה השנה לשֵפֶל חדש: הַשְתָקַת דֵֵעוֹֹת ובִִיקוֹרֶֶת צִִיבּוּרִית, פגיעה בפלורליזם, דה-לגיטימציה של יְרִיבִים פוליטיים, עיתונאים, מיעוטים וארגוני זכויות אדם, ועוד.

השנה החולפת התאפיינה בניסיונות מדאיגים לִשְחוֹק את כוחם, סַמְכוּיוֹתֵיהֶם ופעילותם של המוֹסָדוֹת 'שוֹמְרֵי הַסַף': בתי המשפט, הַיוֹעֵץ המִשְפָּטִי למֶמְשָלָה, המשטרה ועוד.

כמעט שלושה עשורים לאחר שבּוּטְלָה הצֶנְזוּרָה על מַחֲזוֹת, חָווִינוּ נְסִיגָה מדאיגה לימים שבהם השלטון היה יכול לצנזר יְצִירוֹת תַרְבּוּת ולהשתיק אומנים מִטְעָמִים פוליטיים.

בג"ץ עדיין נאלץ להגן על הזכות הבסיסית להפגין ולמחות.

יַחֲסו של השלטון למיעוט הערבי התאפיין גם השנה בהתבטאויות מְסִיתוֹת ובהצעות חוק מַפְלוֹת וגִזְעָנִיוֹת.

על מבקשי המקלט המשיכה הממשלה להקשות בדרכים שונות, כדי  שיעזבו את הארץ.

מגמות של הפרדה והַדָרָה אִייְמו על מַעֲמָדָן של הנשים בישראל ועל זכויותיהן לשוויון ולכבוד.

כחלק מצִמְצוּם המְֶרחב הדמוקרטי חל כרסום בחופש הדת, בחופש מדת ובפלורליזם היהודי.

 

הכיבוש

מעל כל אלה רוֹבֵץ צילו של הכִּיבּוּש. משולחן הממשלה אין רואים את ההַשְלָכוֹת המדיניות והמוּסָרִיוֹת הקשות של מִפְעַל ההִתְנַחֲלוּת, או את ההֲפָרוֹת של זכויות האדם של הפלסטינים החיים במשך חמישה עשורים תחת מִשְטָר צְבָאִי ישראלי. גִישָה זו הוֹבִילָה בשנה החולפת להִתְגַּבְּרוּת זֶרֶם הַצָעוֹת הַחוֹק לסִיפּוּחַ יָשִיר או עָקִיף, ששִׂיאוֹ (הזמני) בחֲקִיקַת "חוֹק הַהַסְדָרָה", על אף הִתנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

נקודת אור

נקודת אור אפשר לראות בתחום הזכויות החֶברתיות: לאט לאט, צַעַד אחר צעד, מתחילה המדינה לְהַכִּיר בְּחוֹבָתָהּ לְמַמֵש את זכויותינו לקיום אֱנוֹשִי בכבוד, לבריאות ולדיור. הכרה זו, שהיא לפחות בחֶלְקָהּ תוֹצָאָה מפעילות אֲרוּכַּת שנים של אִרגוני החברה האִזרחית, היא עֵדוּת לכך שמַאֲמָצִים מתמשכים יכולים לְשַנוֹת את השִׂיחַ הצִיבּוּרִי, ובסופו של דבר גם את המצב בשטח.

 

 

חברה

יום המעשים הטובים

הצילום: ויקיפדיה

יום המעשים הטובים

ב-28 במרץ ובכל ימות השנה

יום המעשים הטובים מתקיים השנה בישראל ב-28 במרץ וברחבי העולם ב-2 באפריל.

יום המעשים הטובים התחיל בישראל לפני כעשור מרעיון של אשת העסקים הישראלית שרי אריסון. כיום הוא יום גלובלי המאחד יותר מ – 75 מדינות בעשייה למען הזוּלַת ולמען הסביבה. יותר ממיליון וחצי בני אדם וארגונים ברחבי העולם שותפים ליום זה.

יום המעשים הטובים הוא יום שיא של פעילות מתמשכת של עשיית טוב, המתקיימת לאורך כל השנה. זהו פרויקט הדגל של עמותת "רוח טובה" הפועלת כל השנה לחיבור בין אנשים המעוניינים להתנדב לבין עמותות וארגונים הזְקוקים למתנדבים.

המסר העיקרי הוא שמעשה טוב יכול להיות כל דבר – החל מחיוך לאדם ברחוב ומביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה כמו שיפוץ וצביעת מעונות יום והוסטלים, ניקיון חופים, מפגשים בין דוריים, ימי כֵּיף לאוכלוסיות נזקקות ועוד.

 

חברה

על הִתְנַדְבוּת ועל אופטימיות

המשמר האזרחי (ויקיפדיה)

על התנדבות ועל אופטימיות

5 בדצמבר – יום המִתנדב הבינלאומי

לְרֶגֶל יום המִתנדב הבינלאומי החל ב-5 בדצמבר פִּרסמה הלִשכָּה המֶרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתוּנִים בנושא ההתנדבות בְּקֶרֶב בני 20 ומעלה.

הנה נתונים אחדים:

בשנת 2015 התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים, שהם 21% מבני 20 ומעלה באוכלוסייה בישראל: 20% מהנשים ו-22% מהגברים, 23% מהיהודים ו-8% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה – התנדבו בשנת 2015.

45% התנדבו במִסְגֶרֶת אִרְגוּן או כמה ארגונים, 42% התנדבו באוֹפֶן פְּרָטִי ו-13% נוספים התנדבו גם במסגרת ארגון וגם באופן פרטי.

מבין המתנדבים במסגרת ארגון – 35% התנדבו בארגון שתְחוּם פעילותו הוא עזרה לנִזְקָקִים (כְּגוֹן: קְשִישִים, נָכִים, מְעוּטֵי יְכוֹלֶת, נוער במְצוּקָה) ו-22% התנדבו בתחום החינוך. האחרים התנדבו בתחומי הסֵדֶר הצִיבּוּרִי, תַרְבּוּת, פעילות דָתִית והֲגָנָה על הטֶבַע ובעלי חיים.

בקרב היהודים – חֲרֵדִים ודִתִיִים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר מאשר מַסוֹרְתִיִים וחִילוֹנִים.

39% מהמתנדבים עוסקים בפעילות זו עד 9 שעות בחודש. 40% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש.

הנתונים מראים כי אנשים שמתנדבים סוֹבְלִים פחות מבְּדִידוּת, מְרוּצִים יותר מחייהם ואופטימיים יותר.