Browsing Category

חברה

5 בדצמבר – יום המתנדב הבין לאומי

5 בדצמבר  – יום המתנדב הבין לאומי
הצילום: ויקיפדיה

5 בדצמבר – יום המתנדב הבין לאומי

יותר מ-20% מהישראלים מתנדבים

 

לרגל יום המתנדב הבין לאומי החל ב-5 בדצמבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים בנושא ההתנדבות בישראל.

הנה נתונים אחדים:

בשנת 2018, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים שהם 21% מבני 20 ומעלה. 19% מהנשים ו-22% מהגברים התנדבו, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה.

46% התנדבו במסגרת ארגון או כמה ארגונים, 40% התנדבו באופן פרטי ו-14% התנדבו הן במסגרת ארגון והן במסגרת פרטית.

42% מהמתנדבים פעלו בתחום העזרה לנזקקים (כגון קשישים, נכים, מעוטי יכולת, נוער במצוקה) ו-20% התנדבו בתחום החינוך.

40% מהמתנדבים עוסקים בפעילות ההתנדבות עד 9 שעות בחודש, 36% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 18% מהמתנדבים מתנדבים מספר שעות לא קבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמי במהלך השנה האחרונה.

בקרב היהודים, חרדים ודתיים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר ממסורתיים וחילונים.

עוד עולה מהסקר כי אנשים שמתנדבים הם אנשים אופטימיים יותר, מרוצים יותר מחייהם וחשים פחות בדידות מאנשים שאינם מתנדבים.

 

בתמונה: אות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ו מוענק ליואל מרשק. ויקיפדיה

יום זְכוּיוֹת הילד

יום זְכוּיוֹת הילד
הצילום: Mark Neyman לע"מ

יום זְכוּיוֹת הילד

20 בנובמבר

 

היום מְציינים בישראל ובעולם את יום זְכויות הילד.

בשנת 1954 הִמליצה העֲצֶרֶת הכְּללית של האוּמוֹת המְאוּחָדוֹת למדינות לְצַיֵין מִידֵי שנה את יום הילד הבֵּין לאומי ב-20 בנובמבר. זה היום שבו אִישְרָה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האֲמָנָה הבין לאומית לזכויות הילד בשנת 1989.

האֲמָנָה לִזכויות הילד, שנִכְתְבה על ידי מוּמְחים רַב תְחוּמיים במשך 10 שנים, היא המִסְמָך המרכזי, החשוב והמַקִיף ביותר המַגְדִיר את החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבְּסיסיות של ילדים: הֲגָנָה על חייהם, על בִּיטְחונָם הפיזי והנַפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בְּסיסיים כמו מָזוֹן, בית, הבטחת זכותם לִרְכּוֹש הַשְׂכָּלָה וחינוך, שְמירה על זְכוּיוֹת הָאֶזְרָח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה במשפחה, בבית הספר, בקְהילה ובחֶברה. האמנה רואה בילד אדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושֵׂא בזכויות ובחובות.

בישראל

האֲמָנָה נִכנסה לְתוֹקֶף במדינת ישראל לאחר אִשְרוּרָהּ ב-2 בנובמבר 1991. 

בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדה מיוחדת לקידום מַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.​

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ

'תֵן' – הִזְדַמְנוּת ל'תיקון עולם'

'תֵן' – הִזְדַמְנוּת ל'תיקון עולם'

'תֵן' – הִזְדַמְנוּת ל'תִיקוּן עוֹלָם'

כדורגל, ריקוד ושַחְמָט

יו"ר הסוכְנות היְהודית, יצחק הרצוג, ביקר בשבוע שעבר באחד ממרכזי ההִתְנַדְבוּת של הסוכנות היהודית בדרבן שבדרום אפריקה. המתנדבים במרכז פועלים במסגרת פרויקט 'תן' בכפר של בני הזולו ומפעילים תוֹכְנית חינוּכית המְסַיַיעַת לַילדים ולבני הנוער לִרְכּוֹש כֵּלִים שיַעֲצִימוּ את היְכוֹלוֹת שלהם לאורך זמן. פעילות זו היא חלק מפעילות 'תיקון עולם' של הסוכנות היהודית ברחבי העולם, המסייעת לאוכלוסיות חַלָשוֹת בתְחוּמֵי החינוך, הבריאות והחַקְלָאוּת.

הפרויקט מְשַגֵר מִדֵי שָנָה מאות מתנדבים למרכזי 'תן' באוגנדה, בגאנה, בפורטו ריקו, בוואחקה שבמקסיקו, בדרבן שבדרום אפריקה ולשני מרכזי 'תן' באֲזורֵי הפריפריה בישראל.

הרצוג, שלִיוָוה את המִתנדבות היִשְׂרְאליות מִטַעַם הסוכנות היהודית בפעילות החינוכית שהן מקיימות בבתי הספר היְסודיים במקום, למד מהתלמידים המקומיים כיצד משחקים כדורגל במקום שאין בו לעתים כדור ואת הצְעָדִים של ריקוד זולו מַסוֹרְתִי. בהמשך ביקר גם בתיכון המקומי בכפר ונֶחְשַׂף לתוכנית לימודים יִיחוּדִית ללימודֵי שַחְמָט שפותחה על ידי המתנדבות. מַטְרַת התוכנית – לסייע לנערים ולנערות בכפר לרכוש כלים לחשיבה בִּיקוֹרְתִית ועַצְמָאִית כדי לצאת ממַעְגַל הָעוֹנִי.

 

בתמונה העליונה: הרצוג משחק בכדורגל עם הילדים; בתמונה התחתונה: רוקדים ריקוד זולו מסורתי

נתונים על החברה בישראל

נתונים על החברה בישראל
הצילום: ויקיפדיה

נתונים על החברה בישראל

סטטיסטיקה לא יבשה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2018. מהנתונים אפשר ללמוד רבות עלינו: על מגורים, משפחה, נישואין, ילדים, עבודה ומה שביניהם.

הנה נתונים אחדים:

 

מגורים עם ההורים

בקרב בני 24-20, 79% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם.

בקרב בני 34-25, אחד מכל שלושה צעירים גר עם ההורים. 27% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 5% נשואים ומתגוררים עם ההורים. 68% אינם גרים עם הוריהם.

שיעור הצעירים בגיל 34-25 שאינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים.

בקרב בני 34-25 שאינם נשואים וגרים עם הוריהם, 79% מועסקים; 28% סטודנטים.

בקרב בני 35 ומעלה, 95% אינם גרים עם הוריהם. 3% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 2% נשואים ומתגוררים עם ההורים.

 

נישואין

בקרב בני 20 ומעלה, כ-78% נישאו אי פעם. והשאר, כ-22% הם רווקים. בקרב הערבים 24% רווקים.

93% מבני 20 ומעלה שנישאו, נישאו פעם אחת, ו-6.5% נישאו פעמיים.

גיל בנישואין ראשונים

בקרב בני 20 ומעלה שנישאו אי פעם: 26% נישאו לראשונה עד גיל 21,  35% נישאו בגיל 25-22, 23% בגיל 29-26, ו-14% נישאו לראשונה בגיל 30 ומעלה.

35% מהנשים היהודיות נישאו עד גיל 21 לעומת 59% מהנשים הערביות. 10% מהנשים היהודיות ו-4% מהנשים הערביות נישאו בגיל 30 ומעלה. בקרב היהודים, 43% מהחרדים נישאו עד גיל 21 (30% מהגברים ו-56% מהנשים), לעומת 17% בקרב החילונים (7% מהגברים ו-26% מהנשים). 20% מהחילונים נישאו בגיל 30 ומעלה.

 

כמה שנים גרו זוגות יחד לפני החתונה?

23% מהנשואים גרו יחד עם בן או בת הזוג לפני שנישאו: 9% גרו יחד במשך שנה, 7% גרו יחד שנתיים ו-7% נוספים גרו יחד 3 שנים ומעלה לפני הנישואין.

30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים. 48% מהיהודים החילונים גרו עם בן או בת הזוג לפני הנישואין.

 

ילדים

ל-74% מבני 20 ומעלה נולדו ילדים, ל-75% מהיהודים ול-72% מהערבים.

באיזה גיל נולד הילד הראשון?

60% מכלל ההורים בני 20 ומעלה, הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 27. רבע (25%) הולידו בגיל 30 או יותר.

בקרב היהודים, 21% מהחרדים הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 21 (30% מהנשים), לעומת 7% בקרב החילונים (11% מהנשים). 36% מהחילונים הביאו לעולם ילד ראשון בגיל 30 ומעלה (44% מהגברים ו-28% מהנשים).

באיזה גיל נולד הילד האחרון?

ל-15% מההורים נולד הילד האחרון כשהיו בני פחות מ-30, 55% היו בגיל 39-30, ו-21% הולידו את ילדם האחרון בגיל 40 ומעלה.

12% מהיהודים ו-19% מהערבים הביאו לעולם את ילדם האחרון בגיל 42 ומעלה.

32% מהחרדים, 17% מהדתיים, ילדו את ילדם האחרון בגיל 42 או יותר.

 

נכדים

בקרב בני 65 ומעלה, ל-91% יש לפחות נכד אחד.

באיזה גיל הפכו לסבא או לסבתא?

19% הפכו לסבא או לסבתא עד גיל 49 (18% מהנשים היהודיות ו-33% מהנשים הערביות הפכו לסבתות עד גיל 49). בקרב החרדים, 52% הפכו לסבא או לסבתא כשהיו בני פחות מ-50, לעומת 11% בקרב החילונים.

 

גירושין – לאחר כמה שנות נישואין?

14% מהגרושים כיום התגרשו לאחר נישואין שנמשכו עד שנתיים, 11% התגרשו לאחר 9-3 שנות נישואין ו-71% מהגרושים התגרשו לאחר 10 שנות נישואין או יותר.

15% התגרשו לאחר 30 שנות נישואין או יותר.

 

השפעת נישואין על התעסוקה

14% מבני 44-20 הנשואים שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות נישואיהם: 12% מהגברים ו-17% מהנשים. 4% מהנשים התחילו לעבוד עקב נישואיהן, שיעור דומה (4%) מהנשים הפסיקו לעבוד עקב הנישואין, 3% מהנשים הפחיתו את שעות העבודה שלהן, ו-2% מהנשים עברו למקום עבודה אחר.

שינוי בתעסוקה עקב הנישואין, בולט בעיקר בקרב נשים ערביות – כשליש (34%) מהנשים הערביות בנות 44-20 שהיו מועסקות, שינו את מצב התעסוקה שלהן עקב נישואיהן, מהן רובן (82%) הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן.

 

השפעת הולדת ילד על התעסוקה

37% מבני 44-20 שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר ונולדו להם ילדים, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות הולדת ילד: 18% מהגברים ו-54% מהנשים.

24% מהנשים הפסיקו לעבוד עקב לידה, 19% הפחיתו את מספר שעות עבודתן, 3% מהנשים יצאו לחופשה ללא תשלום, 3% מהנשים עברו למקום עבודה אחר ו-2% שינו מקצוע או תפקיד.

 

איזון עבודה-חיים

39% מהמועסקים (כ-1.4 מיליון מועסקים), אינם מרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה בתשלום לבין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם.

אימהות לילדים עד גיל 17 שעובדות במשרה של 43 שעות או יותר בשבוע, מדווחות על חוסר שביעות רצון מהאיזון עבודה-חיים בשיעורים גבוהים במיוחד: 61%, בהשוואה ל-45% מהאבות לילדים עד גיל 17 שמועסקים 43 שעות או יותר בשבוע.

 

בתמונה:  הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול. ויקיפדיה

מתי יום המעשים הטובים?

מתי יום המעשים הטובים?
הצילום: ויקיפדיה

מתי יום המעשים הטובים?

מחר ובכל יום!

מחר, 2 באפריל מקיימים בישראל את 'יום המעשים הטובים'. הפרויקט היפה הזה החל בשנת 2007 ביוזמת אשת העסקים והפילנתרופית שרי אריסון. הרעיון התקבל גם במדינות אחרות והיום משתתפים בו מיליוני אנשים מכל העולם, כל אחד מהם מנסה לעשות ביום הזה משהו טוב בדרך שלו. וכמו שכולנו יודעים – כל חיוך, כל מילה טובה, כל התחשבות בזולת הם מעשה טוב. כל דבר! ומעשים טובים כדאי וחשוב לעשות 365 ימים בשנה.

אריסון יזמה את הפרויקט במסגרת עמותת 'רוח טובה' שפועלת בארץ החל מ-1996. העמותה מחברת בין אנשים שרוצים להתנדב ולעזור לאחרים, לבין עמותות וארגונים הזקוקים למתנדבים. באתר העמותה אפשר למצוא רעיונות להתנדבות בכל ימות השנה וגם הצעות לפעילות מיוחדת ב'יום המעשים הטובים'.

אם גם אתם רוצים לעשות מעשה טוב, גדול או קטן, חד פעמי או מתמשך, אתם מוזמנים להיכנס לאתר העמותה ולבחור את הפעילות המתאימה לכם.

https://www.good-deeds-day.org.il/volunteer/

קוראים לבחירות 'נְקִיוֹת'

קוראים לבחירות 'נְקִיוֹת'
הצילום: לע"מ

קוראים לִבְחירות 'נְקִיוֹת'

לשִׂיחַ מְכַבֵּד והוֹגֵן ולסוֹבְלָנוּת

שָׂרים וחברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה חָתמו על 'אֲמָנַת טוֹהַר הבחירות', שאותה יָזמו אנשֵי אִרגון רַבּנֵי צׂהַר. המַטָרָה: להבטיח שִׂיח מְכַבֵּד והוגֵן במַעֲרֶכֶת הבחירות.

באֲמָנָה נִכְתַב, בין השאר: מערכת הבחירות תִתְנַהֵל באופֶן הָגוּן ולא אַלִים, ותְכוון לטובַת המדינה וטובַת כְּלַל הציבור, כְּפִי שהן מִצְטַיירוֹת בעֵינֵי כל מִפלגה". עוד נכתב כי עֶמְדוֹת הצד השני, גם כשהן נִתְפָּסוֹת מוּטְעוֹת לַחֲלוּטִין בעֵינֵי צַד אחר, יוּצְגוּ באופן הוגן ולא מְעוּוָת.

עוד נכתב כי הִתְבַּטְאּויוֹת נֶגֶד מפלגות ואישים שונים יֵיעָשׂו בסגנון מכבד שאינו מַשְפִּיל, אינו מְעַוות ואינו מַאֲשִים בהאשמות שָוְוא בִּלְתִי מְבוּסָסוֹת.

בלִי בנֵי משפחה

החותמים הִתְחַיְיבו גם להשאיר את בני המשפחה מחוץ למערכת הבחירות: "בני משפחתו של מועמד עומדים מחוץ למערכת הבחירות ואין לְהִתְיַיחֵס אֲלֵיהֶם ואל מעשֵיהֶם" נכתב באֲמָנָה.

עוד נכתב באמנה כי במערכת הבחירות יובטחו רק הבטחות שהמבטיח מעריך כי הן אכן ניתנות למימוש, ולא יטופחו תרבות השקר וחוסר האמון בשלטון. כמו כן, נכתב כי "ייעשה ניסיון שלא לפגוע בסביבה ובאיכות החיים".

עד כה חתמו על האמנה כמה רָאשֵי מפלגות וחברי כנסת.

שׂיחַ מְכַבֵּד והוגן

"אנו רואים חשיבות עליונה בשיח מְכַבֵּד והוגן", אומרים באִרגון  צהר, "איסור לָשוֹן הָרַע נכון לגבי כל השנה, אך בְּמַהֲלַך מערֶכֶת הבחירות לְעִיתִים נִפְרָץ הסֶכֶר ועלינו לְהִיזָהֵר שִבְעתַיִים בִּתְקופה זו. עלינו לזכור כי בתוֹם מערכת הבחירות נמשיך כולנו לפעול ולבנות חברה ישראלית בריאה ולא מְפוּלֶגֶת. אנו שמחים כי רבים מראשי המפלגות נַעֲנוּ לִקְריאתֵנו וחתמו על האמנה".

 

בתמונה:  ELECTION POSTERS ON HERZL STREET IN TEL AVIV שנת 1965. COHEN FRITZ לע"מ 

הלך לעולמו צביקה לוי

הלך לעולמו צביקה לוי
צביקה לוי עם חיילים בודדים (ויקיפדיה)

הלך לעולָמו צביקה לוי  

 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים' 

אל"מ במיל' צביקה לוי 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים', חתן פּרס ישראל למִפעל חיים, הלך לעולמו בשבת, שְבועיים לפני יום הולדתו ה-71. במשך עֶשרות שנים טיפל לוי במִסְגֶרֶת התנועה הקיבוצית באלפיֵ חיילים שעלו ארצה ללא משפְּחותיהם, סִייַע להם במְצִיאַת משפחות מְאַמְצוֹת וגִייֵס לְמַעֲנָם מיליונֵי שקלים בתְרוּמוֹת. אלפֵי חיילים זָכוּ לבתים בקיבוצים ולמשפחות מְאַמְצוֹת. הוא טיפל בִּמְסִירוּת גם במשפחות שַכּוּלוֹת.

הרמטכָּ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והרמטכ"ל המְיועד אלוף אביב כוכבי סָפְדוּ לצביקה: "לֶכְתוֹ היא אֲבֵידָה גדולה לאלפי חיילים וחיילות בודדים שצביקה היה להם לאב שני ולמשפחה. במשך עֶשרות שנים לחם צביקה למען החיילים – עוֹדֵד את עֲלִייָתָם ארצה וסידר להם בית ומשפחות מְאַמְצוֹת". הרמטכ"לים כתבו עוד כי "רוח עשייתו הברוכה תלווה את צה"ל, שמרכין ראש במותו ומשתתף בצַעֲרָם של רַעיָיתוֹ נעמי וילדיו".

ניר מאיר, מַזְכַּ"ל התְנועה הקיבוצית אמר אתמול: צביקה הֵקִים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברֵי הקיבוצים מפעל חיים. אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך את המפעל הציוני והֶחשוב הזה.

צביקה, תושב קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, הִתְמוֹדֵד בשנים האחרונות עם מחלת נִיווּן שְרִירִים.

לפני שבוע הִצְלִיחַ לְהַשְלִים את ספר הילדים 'סוף טוב – מסיפורֵי סבא צביקה', שכתב בעֶזרת שְרִירֵי העיניים שנוֹתְרוּ פְּעילים בגוּפוֹ המְשוּתָק. הספר צָפוּי לָצֵאת לִמְכירה ביום הולַדתו, ב-13 בינואר, וכל הַכְנָסוֹתָיו יועברו לסִיוּעַ למשפחות של חולי ALS .

הַלְוָויָיתוֹ של לוי תֵיעָרֵך בקיבוצו יִפְעַת ביום שני בשעה 14:00.

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים
הצילום: ויקיפדיה

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

הדו"ח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה

78% מהישראלים (89% מהיהודים) נותנים אֵמוּן בצה"ל, והוא נמצא במקום הראשון ברְשימת הגופים הזוֹכים באמון הציבור. כָּך עולֶה מסֶקֶר שפִּרסם בשבוע שעבר המָכוֹן הישראלי לדמוקרטיה. הסקר מצא עוד שלַמְרות המַשְבֵּרים שעברו בשנה האחרונה על המשטרה, האמון בה גדל: 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון, לעומת 40% בשנה שעברה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הֵחֵל לְבַצֵעַ את הסקרים הללו לפני 16 שנה, והוא מפרסם מִדֵי שנה את 'מַדַד הדמוקרטיה'. מהסקר שנֶעֱרַך השנה עולה גם שנשיא המדינה ראובן ריבלין זוכה לאמון של 61% מהציבור בישראל, בית המשפט העליון ל-52% והיועץ המשפטי לממשלה ב-42%. לאמון הנמוך ביותר זוכות התִקשורת (31%), המֶמשלה (30.5%), הכנסת (27.5%) והמִפְלָגוֹת (16%).

השחיתות

על פי הסקר, כמעט חצי מהישראלים (47%) סְבורים שהַנְהָגַת המדינה מוּשְחֶתֶת או די מושחתת. 32% הֵֵשִיבוּ "כָּכָה כָּכָה", ורק 19% חושבים שההנהגה אינה מושחתת. 72% מהציבור תופסים את הממשלה כמושחתת, 69% חושבים שהרָשויות המקומיות מושחתות ו-66% חושבים כך על הכנסת.

יחד עם זאת, רוב האֶזרחים (53%) סבורים שהמַצָב הכְּלָלִי של המדינה טוב או טוב מאוד, 29.5% חושבים שהוא "ככה-ככה" ורק 16% חושבים שהמצב רע או רע מאוד. ברָמָה האישית, 80% מכלל הציבור מרגישים שמצבם טוב או טוב מאוד (בְּקֶרֶב היהודים 83% ובקרב הערבים 64% – עלייה של 14% בתוך חמש שנים). רוב גדול בציבור גֵאֶה בִּהְיוֹתוֹ ישראלי (81.5%): 51% בציבור הערבי לְעוּמַת 88% מהיהודים.

השנה, לראשונה, בעיית המֶתַח בין יהודים וערבים ירדה, לפי הציבור היהודי, למקום השני. במקום הראשון נמצא המתח בין השמאל לימין. בציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים עדיין במקום הראשון.

הנשיא: חַייָבִים לְשַקֵם את הָאֵמוּן

תוֹצָאוֹת הסקר נִמְסְרוּ לנשיא ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנשיא התייחס לתוצאות ואמר: "אוסֶף הנְתוּנים הזה מַטְריד. מה הטעם בפתק שמַנִיח האזרח הקטן בקַלְפִּי, אם הוא אינו מאמין שבצד השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שאפשר להאמין בהם? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים לְשַקֵם את האמון – בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".

 

בתמונה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר (ויקיפדיה)

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים
הצילום: ויקיפדיה (2017)

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

25 בנובמבר

בשנת 1999 הִכְרִיז האוּ"ם על 25 בנובמבר כיום המַאֲבָק באַלִימוּת נגד נשים. בהכרזה קרא האו"ם למֶמשלות העולם לְאַרְגֵן ביום זה פְּעילויות לְהַעֲלָאַת המוּדָעוּת הציבּוּרית לבעיית האלימות נגד הנשים בחברה. זאת כל עוד נשים בכל רחבי העולם ומכל השְכָבוֹת הסוציואקונומיות הן קוֹרְבָּנוֹת לאלימות מילולית ופיסית, לאוֹנֶס, לאלימות במשפחה, להַטְרָדָה מינית. הצורֶך בציון יום להַעֲלָאַת המודעות נוֹבֵעַ גם מכך שמקרים רבים של אלימות נגד נשים אינם מְדוּוָחִים לרָשוּיוֹת וההֶקֵף האֲמִיתִי של האלימות נגד הנשים אינו ידוע.

אלימות נגד נשים בישראל

הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה בשבוע שעבר נְתוּנִים על נשים (בנות 20 ומעלה) נפגעות עֲבֵירָה. הנתונים הם מתוך סֶקֶר ביטָחון אישי 2017.

הנה נְתונים אחדים:

במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו כ -11.6% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה מעבירות מסוּגִים שונים.

כ – 3.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה וּכְ – 7.5% מכלל הנשים בנות 34-20 נִפגעו  מהטרדה מינית.

מנתונֵי הסקר עולה כי כמעט כל הנפגעות מהטרדה מינית (97%), לא דִיווְחוּ על כך למשטרת ישראל.

כ – 3.1% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מאלימות או מֵאִיוּם באלימות.

41.1% מהנשים בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות הִכִּירוּ את התוקף או לפחות את אחד התוקפים.

יותר ממחצית מהנשים (53.2%) בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות לא דיווחו על כך למשטרת ישראל.

נמצא כי נשים מרגישות פחות בְּטוּחוֹת ללכת לְבַדָן באֱזוֹר מְגוּרֵיהֶן בשעות החֲשֵכָה לְעוּמַת גברים. 79.3% מהנשים חָשוֹת ביטחון לעומת 91.7% מהגברים.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מציין את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, נובמבר 2017. מימין: נציגת ארגון "תאיר" – מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, השרה לשיווין חברתי גילה גמליאל, מייסד הוועד למלחמה באלימות המינית והסחר בבני אדם אלכס לוין, מייסדת ומנהלת ארגון "תהל" – מרכז סיוע לנשים וילדים דתיים דבי גרוס (ויקיפדיה)

שליש מאוכלוסיית המדינה – ילדים

שליש מאוכלוסיית המדינה – ילדים
הצילום: ויקיפדיה

לכבוד יום הילד הבינלאומי שחל היום, פרסמה הלמ"ס נתונים על ילדי ישראל. בשנת 2017 נולדו בארץ 183,648 ילדים. מספר הילדים עד גיל 17 החיים כאן – כ-2.9 מיליון, שהם כשְלִיש מאוכלוסיית המדינה. כ-72% מהילדים הם יהודים, כרֶבַע הם ערבים ו-3 אחוזים נוצרים שאינם ערבים או ללא דת.

מודיעין עילית היא היִישוּב העירוני עם אחוז הילדים הגבוה ביותר – כ-64%. בערים הגדולות, עם יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (כ-52%), בבני ברק (כ-47%) ובירושלים (כ-39%). שיעור הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב ובבת ים, כ-21%.

כ-8% מהילדים היהודים הם יחידים במשפחה, לעומת 4% מהילדים הערבים. המספר הזה גבוה במיוחד אצל עולי ברית המועצות לשעבר והוא עומד על 17%.

מתוך כ-217 אלף נְעָרִים בני 15 עד 17 החיים בישראל, כ-92% לומדים, כ-2% עובדים ולא לומדים וכ-6% לא לומדים ולא עובדים. מתוך כ-205 אלף נְעָרוֹת בנות 15 עד 17, כ-94% לומדות, כ-1% עובדות ולא לומדות וכ-5% לא לומדות ולא עובדות.

לפי דיווחי המשטרה, 2,945 ילדים עד גיל 14 נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2017. 28 מהם נֶהֱרגוּ, 217 נפצעו קשה ו-2,700 נפצעו קל. זוהי עלייה של כ-6% בְּהַשְוָואָה לְמספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2016.

אחוז הזַכָּאִים לתעודת בַּגְרוּת מבין הניגשים לבחינות בתשע"ז (2016-2017) הוא 75.6%, לעומת 74.7% בשנה שלפניה. בחינוך העברי אחוז הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי – 79.5% לעומת כ-64%. אחוז הזכאות של הבנות גבוה מזה של הבנים: בחינוך העברי כ-82% לעומת כ-77%, ובחינוך הערבי כ-74% לעומת כ-54%. הנתונים מלמדים שככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים הסיכויים של התלמיד לקבל תעודת בגרות.

 

בתמונה: נשיא המדינה, ראובן ריבלין ורעייתו נחמה, מקבלים את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2017 מידי מנכ"לית המועצה, ורד וינדמן, דצמבר 2017 (ויקפדיה)