הפגנות מחאה נגד אלימות כלפי נשים התקיימו אתמול והערב בכל רחבי הארץ.
בין המוחים גם תלמידי אולפן 'עציון' בירושלים שהצטרפו למאבק באלימות כלפי נשים. בכיתות התקיים היום שיח בנושא האלימות בחברה הישראלית בכלל, והאלימות כלפי נשים בפרט. בהמשך יצאו התלמידים למחות ונשאו שלטי מחאה: אתן לא לבד!
למחאה הצטרפו היום גם עובדות ועובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית ברחבי הארץ ושליחי הארגונים מרחבי העולם.
במרכזי הקליטה ברחבי הארץ הפגינו עולות ועולים חדשים.
השם החינני של הפרויקט מְבוּסָס על צֶמֶד המילים ביִידיש אַלְטֶה זָכְן, (ולפעמים אף נִכתב במילה אחת: אַלְטֶעזָאכֶן) שפֵּירוּשוֹ ביִידיש: "דברים יְשָנִים". כך אנחנו מְכַנִים טנדרים ומשאיות שנוסעים עדיין לפעמים ברחובות ואוספים רָהִיטִים וצִיוּד שאנחנו שמחים 'לְהִיפָּטֵר' מהם.
הפרויקט הוקם בחודש שעבר והוא פועל נכון לעכשיו רק בתל אביב ורק בימי שלישי. בעִקְבוֹת הַצְלָחַת הפרויקט, יוֹזְמָיו מְקַוִוים לְהַרְחִיב אותו גם לערים אחרות בארץ.
המִתנדבים פונים לציבור גם ברְשָתות החֶברתיות ומבקשים תרומות. "ביחד אנחנו יכולים לעשות פה שינוּי גדול, ואם כולנו נֵירָתֵם, נִתְרוֹם וניִקַח חֵלֶק בעֲשִׂייָה – יהיה פה הרבה יותר טוב" הם אומרים.
שרנסקי, אסיר-ציון לשעבר, פעיל זְכויות האדם והמדינאי, נבחר כחתן הפרס בזכות מאבקו ארוך השנים למען זכויות אדם וחופש פוליטי, ובזכותשֵירוּתוֹלעם היהודי ולמדינת ישראל. הפרס, שזָכָה לכינוּי "הנובּל היהודי", הוא פרס שנתי, המוענק לאנשים שהעֲרָכים שהם פועלים על פיהם וההֵישֶגים שלהם, מְהַוִויםהַשְרָאָה לבני הדוֹר הבא של העם היהודי. שרנסקי הוא חתן הפרס הראשון הגר בישראל.
'בֶּזֶק' פִּרסמה לאחרונה את הדוּ"חַ השְנתי השישי על מַצַב האינטרנט בישראל. הדו"ח סָקַר את הרגלי השימוש וההִתְנהגות של הישְׂרְאֵלִים בעִידָן הדיגיטלי. הסֶקֶר כָּלַל לָרִאשונה גם מִדְגָם של ילדים בֵני 12-8.
על פי הדו"ח, בסוף שנת 2019 היה מספר הגולְשים באינטרנט בישראל כ-6.6 מיליון איש. כרבע מהגולשיםחָוומִתְקֶפֶת סייבר.
הסֶקֶר מגלה כי רבים צופים בטלוויזיה בְּמַקְבִּיל לִגְלישה בטלפון הנַיָיד. התופָעָה מִתחזקת ככל שהגיל יורד. 75% מבני הנוער (בני 17-13) ענו שהם גולשים בטלפון הנַיָיד במקביל לצְפייה בטלוויזיה, לְעוּמַת 45% מהבוגרים (בני 55 ומעלה).
בפתח דבריו בטקס אמר הנשיא ריבלין: גזענות ואפליה אינן הבעיה של ישראלים יוצאי אתיופיה, או של קבוצות אחרות בחברה הישראלית – זוהי בעיה של כולנו. הגזענות והאפליהמְאַיְימוֹת לא רק על מי שנִפְגָעִים ממנה. זה לא עניין של שמאל או ימין, של קואליציה או של אופוזיציה.
היוזמים קוראים לציבור הישראלי לחתום על אֲמָנָהמְחַיֶיבֶת למלחמה בתוֹפָעָה. האמנה מסתיימת במילים מספר ויקרא: וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.
בשנת 2018, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים שהם 21% מבני 20 ומעלה. 19% מהנשים ו-22% מהגברים התנדבו, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה.
46% התנדבו במסגרתארגוןאו כמה ארגונים, 40% התנדבו באופןפרטי ו-14% התנדבו הן במסגרת ארגון והן במסגרת פרטית.
40% מהמתנדבים עוסקים בפעילות ההתנדבות עד 9 שעות בחודש, 36% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 18% מהמתנדבים מתנדבים מספר שעות לאקבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמיבמהלך השנה האחרונה.
בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדהמיוחדתלקידוםמַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ
הפרויקט מְשַגֵרמִדֵי שָנָה מאות מתנדבים למרכזי 'תן' באוגנדה, בגאנה, בפורטו ריקו, בוואחקה שבמקסיקו, בדרבן שבדרום אפריקה ולשני מרכזי 'תן' באֲזורֵי הפריפריה בישראל.
בקרב בני 34-25, אחד מכל שלושה צעירים גר עם ההורים. 27% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 5% נשואים ומתגוררים עם ההורים. 68% אינם גרים עם הוריהם.
שיעורהצעירים בגיל 34-25 שאינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים.
בקרב בני 34-25 שאינם נשואים וגרים עם הוריהם, 79% מועסקים; 28% סטודנטים.
בקרב בני 35 ומעלה, 95% אינם גרים עם הוריהם. 3% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 2% נשואים ומתגוררים עם ההורים.
נישואין
בקרב בני 20 ומעלה, כ-78% נישאואי פעם. והשאר, כ-22% הם רווקים. בקרב הערבים 24% רווקים.
93% מבני 20 ומעלה שנישאו, נישאו פעם אחת, ו-6.5% נישאו פעמיים.
גיל בנישואין ראשונים
בקרב בני 20 ומעלה שנישאו אי פעם: 26% נישאו לראשונה עד גיל 21, 35% נישאו בגיל 25-22, 23% בגיל 29-26, ו-14% נישאו לראשונה בגיל 30 ומעלה.
35% מהנשים היהודיות נישאו עד גיל 21 לעומת 59% מהנשים הערביות. 10% מהנשים היהודיות ו-4% מהנשים הערביות נישאו בגיל 30 ומעלה. בקרב היהודים, 43% מהחרדים נישאו עד גיל 21 (30% מהגברים ו-56% מהנשים), לעומת 17% בקרב החילונים (7% מהגברים ו-26% מהנשים). 20% מהחילונים נישאו בגיל 30 ומעלה.
כמה שנים גרו זוגות יחד לפני החתונה?
23% מהנשואים גרו יחד עם בן או בת הזוג לפני שנישאו: 9% גרו יחד במשך שנה, 7% גרו יחד שנתיים ו-7% נוספיםגרו יחד 3 שנים ומעלה לפני הנישואין.
30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים. 48% מהיהודים החילונים גרו עם בן או בת הזוג לפני הנישואין.
ילדים
ל-74% מבני 20 ומעלה נולדו ילדים, ל-75% מהיהודים ול-72% מהערבים.
באיזה גיל נולד הילד הראשון?
60% מכלל ההורים בני 20 ומעלה, הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 27. רבע (25%) הולידו בגיל 30 או יותר.
בקרב היהודים, 21% מהחרדים הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 21 (30% מהנשים), לעומת 7% בקרב החילונים (11% מהנשים). 36% מהחילונים הביאו לעולם ילד ראשון בגיל 30 ומעלה (44% מהגברים ו-28% מהנשים).
באיזה גיל נולד הילד האחרון?
ל-15% מההורים נולד הילד האחרון כשהיו בני פחות מ-30, 55% היו בגיל 39-30, ו-21% הולידו את ילדם האחרון בגיל 40 ומעלה.
12% מהיהודים ו-19% מהערבים הביאו לעולם את ילדם האחרון בגיל 42 ומעלה.
32% מהחרדים, 17% מהדתיים, ילדו את ילדם האחרון בגיל 42 או יותר.
19% הפכו לסבא או לסבתא עד גיל 49 (18% מהנשים היהודיות ו-33% מהנשים הערביות הפכו לסבתות עד גיל 49). בקרב החרדים, 52% הפכו לסבא או לסבתא כשהיו בני פחות מ-50, לעומת 11% בקרב החילונים.
גירושין – לאחר כמה שנות נישואין?
14% מהגרושיםכיום התגרשו לאחר נישואין שנמשכו עד שנתיים, 11% התגרשו לאחר 9-3 שנות נישואין ו-71% מהגרושים התגרשו לאחר 10 שנות נישואין או יותר.
15% התגרשו לאחר 30 שנות נישואין או יותר.
השפעת נישואין על התעסוקה
14% מבני 44-20 הנשואים שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי בתעסוקהבעקבות נישואיהם: 12% מהגברים ו-17% מהנשים. 4% מהנשים התחילו לעבוד עקב נישואיהן, שיעור דומה (4%) מהנשים הפסיקו לעבוד עקב הנישואין, 3% מהנשים הפחיתואת שעות העבודה שלהן, ו-2% מהנשים עברו למקום עבודה אחר.
שינוי בתעסוקה עקב הנישואין, בולטבעיקר בקרב נשים ערביות – כשליש (34%) מהנשים הערביות בנות 44-20 שהיו מועסקות, שינו את מצב התעסוקה שלהן עקב נישואיהן, מהן רובן (82%) הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן.
השפעת הולדת ילד על התעסוקה
37% מבני 44-20 שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר ונולדו להם ילדים, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות הולדת ילד: 18% מהגברים ו-54% מהנשים.
24% מהנשים הפסיקו לעבוד עקב לידה, 19% הפחיתו את מספר שעות עבודתן, 3% מהנשים יצאו לחופשה ללא תשלום, 3% מהנשים עברו למקום עבודה אחר ו-2% שינו מקצוע או תפקיד.
איזון עבודה-חיים
39% מהמועסקים (כ-1.4 מיליון מועסקים), אינםמרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה בתשלום לבין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם.
אימהות לילדים עד גיל 17 שעובדות במשרה של 43 שעות או יותר בשבוע, מדווחות על חוסרשביעות רצוןמהאיזון עבודה-חיים בשיעורים גבוהים במיוחד: 61%, בהשוואה ל-45% מהאבות לילדים עד גיל 17 שמועסקים 43 שעות או יותר בשבוע.
בתמונה: הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול. ויקיפדיה
מחר, 2 באפריל מקיימיםבישראל את 'יום המעשים הטובים'. הפרויקט היפה הזה החל בשנת 2007 ביוזמתאשת העסקיםוהפילנתרופית שרי אריסון. הרעיוןהתקבל גם במדינות אחרות והיום משתתפים בו מיליוני אנשים מכל העולם, כל אחד מהם מנסהלעשות ביום הזה משהו טוב בדרך שלו. וכמו שכולנו יודעים – כל חיוך, כל מילה טובה, כל התחשבות בזולת הם מעשה טוב. כל דבר! ומעשים טובים כדאי וחשוב לעשות 365 ימים בשנה.
אריסון יזמה את הפרויקט במסגרתעמותת 'רוח טובה' שפועלת בארץ החל מ-1996. העמותה מחברת בין אנשים שרוצים להתנדב ולעזור לאחרים, לבין עמותות וארגוניםהזקוקיםלמתנדבים. באתרהעמותה אפשר למצוא רעיונות להתנדבות בכל ימות השנה וגם הצעות לפעילות מיוחדת ב'יום המעשים הטובים'.
אם גם אתם רוצים לעשות מעשה טוב, גדול או קטן, חד פעמי או מתמשך, אתם מוזמנים להיכנס לאתר העמותה ולבחור את הפעילות המתאימהלכם.
