Browsing Category

חברה

האמוג'י – תִקְשוֹרֶת בלי מילים

האמוג'י – תִקְשוֹרֶת בלי מילים
האמוג'י מתוך אופיס

האמוג'י – תִקְשוֹרֶת בלי מילים

צוחֵק, בּוכֶה, כּועֵס, מַסְכִּים, מְבָרֵך

האם ידעתם שב-17 ביולי חגגו בעולם את יום האמוג'י העולמי? אם ידעתם וגם אם לא – אפשר לְהניח שכל אחד ואחת מכם שלח ביום זה, כמו כולנו בכל יום בשנים האחרונות, אמוג'י כזה או אחר.

אכן, האמוג'י כבר מִזמן מַרְכִּיב חשוב ומַשְמָעוּתִי בתִקְשוֹרֶת שלנו עם קרובים ורחוקים.

מיפן לטלפון החכם

אמוג'י (ביפנית – חיבור של המילים: תְמונה או ציור + אות), ובעברית: סִמְלוֹֹן, הוא תמונה דיגיטלית קטנה או סֵמֶל שמְבַטֵא רַעיוֹן מְסויָם או רֶגֶש.

בתחילת דרכו היה האמוג'י מְכוּוָן בְּעִיקָר לבטא באֶמְצָעוּת הסְמלים את התַַרבות היפנית. עם הופָעַת הטלפונים החכמים הִשְתַדְרְגו סִמלֵי האמוג'י וכיום יש מִגְוָון רָחָב של אמוג'ים. הם מְשַמְשים גם בעולם הסלולר וגם ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת.

בשנת 2016 הוסיפו אמוג'ים חַד מִינִיים ובני אדם בגוֹנֵי עור שונים, וזאת בְּשֶל בִיקוֹרֶת שנשמעה על שאין גִיווּן בצבעי העור של הדְמוּיוֹת.

למה אנחנו אוהבים להשתמש בהם?

האמוג'ים נְפוֹצִים כל כך כי הם מְמַלְאִים פונקציות תִקְשוֹרְתיות בְּסִיסִיוֹת וחִיוּנִיוֹת עבור בני האדם.

הם שָׂפָה תִקשורתית שִימוּשִית שאינה מִילוּלִית. הם דרך פופולרית עבור אנשים לְבַטֵא או להעביר את רִגְשותיהם בטקסט. אפשר להעביר בְּעֶזְרָתָם בקלות רְגָשוֹת ללא שימוש במילים. הם מְאַפשרים תִקְשוֹרת עם אנשים מתַרבויות שונות שאינם דוברים את שְׂפָתֵנו (אם כי ידוע כי גם בנושא התִקשורת באמצעות אמוג'ים יש כמובן הֶבְדֵלים בין-תרבותיים משמעותיים).

זאת ועוד: האמוג'ים משמשים כדי לְהַבְהִיר ולְדַיֵיק את משמעויות המילים הנאמרות. הם באים במקום סימנים לא מִילוּלִיים הקַיָימים בשיחה בין אנשים ואינם מופיעים בהודעה כתובה: שינויים באינטונציה של הדיבור, הַבָּעוֹת פָּנים, שְׂפַת גוף.

זה לא חדש…

הדוֹר שלנו לא הִמְצִיא את התִקשורת באֶמְצָעות סְמָלים גְרפיים. למעשה חזרנו לציורֵי המְעָרוֹת הקְדוּמִים.

קַיָימים יותר מ-3,000 אמוג'ים זְמִינִים כיום. נוסָפים להם עוד ועוד אמוג'ים חדשים.

בואו נוֹדֶה על האֱמֶת: לא תמיד אפשר להבין מהאמוג'י 'לְמה הִתְכַּוֵון המְשורֵר'… אבל אולי זה חֵלֶק מהעניין. מי אמר שצריכים או אפשר או כְּדאי לומר דברים בְּרוּרים או להבין הכול? אולי לא?…

מהם האמוג'ים הפופולריים ביותר בעולם?

האמוג'ים השְכִיחִים ביותר בעולם הם: הפנים המְחַיְיכוֹת עם אִגֶל זֵיעָה, אמוג'י של לב (בצבעים שונים), אמוג'י מְנַשֵק, פרחים, אמוג'י עם עֵינֵי לְבָבוֹת, פָּנים עם דְמָעוֹת של שמחה, אמוג'י מִתְגַלְגֵל על ​​הִרצפה מֵרוב צחוק, ועוד.

 

האמוג'י מתוך אופיס

 

תַחְשְבו טוב

תַחְשְבו טוב
קרדיט: דוברות בית הנשיא

תַחְשְבו טוב

מְשַנִים את השִׂיחַ ברֶשֶת

קמפיין "תַחְשְבוּ טוב" לשינוי השִׂיחַ ברֶשֶת עלה היום לָאֲוִויר בהוֹבָלַת נְשִׂיא המדינה יצחק הרצוג. מַטְרַת הפרויקט לְעודֵד אנשים לחשוב פעמיים לפני שכותבים תְגוּבה ולא להשתמש במילים פּוֹגְעָנִיוֹת ותוֹקְפָנִיוֹת.

עֶשְׂרות יְדוּעָנִים ודְמוּיוֹת מוּכָּרות בארץ יַעֲלו סִרטונים של עַצְמָם קוראים את התְגובה הפּוגְענית ביותר שקיבלו ברֶשֶת. בסרטונים צוּנְזְרו המילים הבּוֹטוֹת והתוֹקְפָנִיוֹת והוּחְלְפו במילים חִיוּביות ומְחַזְקות. 

 

 

 

יום זכויות הילד

יום זכויות הילד
הצילום: Mark Neyman לע"מ

יום זְכוּיוֹת הילד

20 בנובמבר

ב-20 בנובמבר מְציינים בישראל ובעולם את יום זְכויות הילד.

בשנת 1954 הִמליצה העֲצֶרֶת הכְּללית של האוּמוֹת המְאוּחָדוֹת למדינות לְצַיֵין מִידֵי שנה את יום הילד הבֵּין לאומי ב-20 בנובמבר. זה היום שבו אִישְרָה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האֲמָנָה הבין לאומית לזכויות הילד בשנת 1989.

האֲמָנָה לִזכויות הילד, שנִכְתְבה על ידי מוּמְחים רַב תְחוּמיים במשך 10 שנים, היא המִסְמָך המרכזי, החשוב והמַקִיף ביותר המַגְדִיר את החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבְּסיסיות של ילדים: הֲגָנָה על חייהם, על בִּיטְחונָם הפיזי והנַפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בְּסיסיים כמו מָזוֹן, בית, הבטחת זכותם לִרְכּוֹש הַשְׂכָּלָה וחינוך, שְמירה על זְכוּיוֹת הָאֶזְרָח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה במשפחה, בבית הספר, בקְהילה ובחֶברה. האמנה רואה בילד אדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושֵׂא בזכויות ובחובות.

בישראל

האֲמָנָה נִכנסה לְתוֹקֶף במדינת ישראל לאחר אִשְרוּרָהּ ב-2 בנובמבר 1991. 

בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדה מיוחדת לקידום מַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.​

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ

מתי יום המעשים הטובים

מתי יום המעשים הטובים
לוגו - יום מעשים טובים ויקיפדיה

מתי יום המַעֲשִׂים הטובים?

היום ובכל יום!

היום, 16 במרץ, מְקַיְימים בישראל את 'יום המעשים הטובים'. הפרויקט היפה הזה הֵחֵל בשנת 2007 ביוֹזְמַת אֵשֶת העֲסָקים והפילנתרופית שרי אריסון. הרַעיוֹן הִתְקַבֵּל גם במְדינות אחרות והיום מִשְתַתְפִים בו מיליונֵי אנשים מכל העולָם. כל אחד מהם מְנַסֶה לעשות ביום הזה משהו טוב בדרך שלו. וכמו שכולנו יודעים – כל חִיוּך, כל מילה טובה, כל הִתְחַשְבוּת בזוּלַת הם מעשה טוב. כל דבר! ומעשים טובים כדאי וחשוב לעשות 365 ימים בשנה.

אריסון יָזְמָה את הפרויקט במסגֶרֶת עֲמוּתַת 'רוח טובה' שפועֶלֶת בישראל החל מ-1996. העֲמוּתה מְחַבֶּרֶת בין אנשים שרוצים לְהִתְנַדֵב ולעזור לאחרים, לבין עֲמוּתוֹת ואִרגונים הזְקוקים למתנדבים.

ב-2019, צוּיַן יום המעשים הטובים ב- 108 מדינות ברַחבי העולם וְכִ- 2.4 מיליון איש לָקְחו בו חֵלֶק.

יום המעשים הטובים 2020 בּוּטַל בעִקְבות הקורונה אך עֶשְׂרות אַלְפֵי אנשים בארץ ובעולם קיימו אותו בכל זאת בהֶתְאֵם למִגְבלות – שלחו ברכות לצִוְותֵי הרפואה, וסִייְעו לקְשישים וְלַאנשים המְרוּתָקים לבית.

יום המעשים הטובים 2021

השנה מתקיים יום המעשים הטובים בישראל ב-16 במרץ, ובעולם ב-11 באפריל.

יום המעשים הטובים מִתקיים גם ברשתות החברתיות בסימן FAMING במקום SHAMING – לשבח ולהחמיא במקום לבייש ולהוציא שם רע. הקהל מוזמן להציף את הרשת בסיפורים טובים, מַחְמָאוֹת ופִרְגוּנִים!

באֲתַר עמותת 'רוח טובה' אפשר למצוא רַעיוֹנות להתנדבות בכל יְמות השנה וגם הצעות לפעילות מְיוּחֶדֶת ב'יום המעשים הטובים'.

אם גם אתם רוצים לעשות מעשה טוב, גדול או קטן, חַד פַּעֲמִי או מִתְמשך, אתם מוזמנים להיכנס לאתר העמותה ולִבחור את הפעילות המַתאימה לכם.

https://www.good-deeds-day.org.il/volunteer/

 

בתמונה: יום מעשים טובים- לוגו, ע"י Ruachtova, תחת רישיון 

המשפחות בישראל 

המשפחות בישראל 
הצילום: Pixabay

המשפחות בישראל 

נְתונים לְרֶגֶל יום המשפחה

לְרֶגֶל יום המשפחה החל ב-ל' בשבט פִּרְסְמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה נְתונים על המשפחות בישראל. הנְתונים נכונים לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים: 

בשנת 2019 היו בישראל 2.14 מיליון משפחות. 79% מהן משפחות יְהודיות וכ-18% מהן משפחות ערביות.

מְגוּרים במִסְגֶרֶת משפחה גַרְעִינִית הם הנְפוֹצִים ביותר (כ-88% מהיהודים וכ-96% מהערבים).

כ-94% מהזוגות בישראל הם זוגות נְשׂוּאים, והיֶתֶר (כ-106 אלף זוגות) הם זוגות החיים יַחַד ללא נישואין.

מספר הילדים במשפחה

המשפחה הישְׂרְאלית כוללת במְמוּצָע 3.72 נְפָשוֹת. בנושא זה אין שינוי בעָשׂוֹר האחרון.

כמַחֲצִית מהמשפחות מורְכָּבוֹת מזוג הורים וילד אחד לְפחות עד גיל 17.

בערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכולְלות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ-70%, לְעוּמַת כ-48% במְמוּצָע הארצי.

בישראל, אחוז הילדים עד גיל 17 המִתְגוררים עם שני הורים (92%), גבוה מהאחוזים במַרְבִּית מדינות ה-OECD.

אחוז הזוגות ללא יְלדים במשפחות היהודיות (כ-29%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כְּ-11%).

האחוז הגבוה ביותר של זוגות לְלֹא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-44% לעומת 26% במְמוצע הארצי.

משפחות חַד-הוֹרִיוֹת

כ-11% מִכְּלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חַד-הוֹרִיוֹת (כ-131 אלף), בְּדוֹמֶה לאחוז שלהן בעשור האחרון. בראש כ-88% מהמשפחות החד הוריות עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רַוָוקוֹת.

האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע – 10%, לְעוּמַת כ-6% בממוצָע הארצי.

סטודנטים

30% מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתש"ף היו נשואים. אחוז הנשואות בְּקֶרֶב הנשים היה גבוה מאחוז הנְשׂוּאים בקרב הגברים (32% בין הנשים ו-28% בין הגברים).

28% מהסטודנטיות היו אימהות.

לא לאַלימות

לא לאַלימות

לא לאַלימות

אתן לא לְבד

הפגנות מחאה נגד אלימות כלפי נשים התקיימו אתמול והערב בכל רחבי הארץ.

בין המוחים גם תלמידי אולפן 'עציון' בירושלים שהצטרפו למאבק באלימות כלפי נשים. בכיתות התקיים היום שיח בנושא האלימות בחברה הישראלית בכלל, והאלימות כלפי נשים בפרט. בהמשך יצאו התלמידים למחות ונשאו שלטי מחאה: אתן לא לבד!

למחאה הצטרפו היום גם עובדות ועובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית ברחבי הארץ ושליחי הארגונים מרחבי העולם.

במרכזי הקליטה ברחבי הארץ הפגינו עולות ועולים חדשים.

המחאה נשמעה בעברית, באנגלית, בערבית, בצרפתית, בספרדית, בפורטוגזית, ברוסית, ובאמהרית.

 

בתמונה למעלה: תלמידי אולפן 'עציון' מוחים

בתמונה באמצע: עובדי הסוכנות מפגינים ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים

בתמונה למטה: עולים מאתיופיה במרכז קליטה מפגינים

לָאבְטֶזָאכֶן

לָאבְטֶזָאכֶן
אלטע זאכן ברמת גן (ויקיפדיה)

לָאבְטֶזָאכֶן

מַשָׂאִית של אַהֲבָה ותְרוּמָה

מַשְבֵּר הקורונה הוֹלִיד גם יוזְמוֹת ברוכות של עֶזרה הֲדָדִית וסולידריות חֶברתית. אחת מהן היא ה"לָאבְטֶזָאכן – מַשָׂאִית של אהבה ותְרוּמָה".

שוּתָפים לפרויקט מִתְנַדְבִים רבים ובהם אוֹמָנִים הנוסעים ברחבֵי תל אביב, מַשמיעים מוסיקה, רוקדים, משמחים את האנשים וקוראים להם לתרום באהבה. 
הם אוספים רהיטים, מוצרי חשמל, צַעֲצוּעִים ומוצְרי מָזוֹן יבש ומעבירים אותם לארגונים ולעמותות המחלקים אותם למשפחות נזקקות. וכך הם מַשִׂיגִים שתי מַטָרוֹת – מעלים את מַצַב הרוח שלנו בימים אלה ואוספים תרומות עבור נזקקים. 

יוֹזְמֵי הפרויקט הם קובי שטח, מפיק ומנחה אירועים והפעילה החברתית הוותיקה דפני ליף. ליף הייתה אחת ממַנְהִיגוֹת המְחָאָה החֶברתית ביולי 2011 – מְחאה שזָכְתָה לכִּינוּי 'מְחָאֲת הדִיוּר' או 'מְחאת האוֹהֲלים'.

 

על אַלְטֶעזָאכֶן ולָאבְטֶזָאכן

השם החינני של הפרויקט מְבוּסָס על צֶמֶד המילים ביִידיש אַלְטֶה זָכְן, (ולפעמים אף נִכתב במילה אחת: אַלְטֶעזָאכֶן) שפֵּירוּשוֹ ביִידיש: "דברים יְשָנִים". כך אנחנו מְכַנִים טנדרים ומשאיות שנוסעים עדיין לפעמים ברחובות ואוספים רָהִיטִים וצִיוּד שאנחנו שמחים 'לְהִיפָּטֵר' מהם. 

הפרויקט הוקם בחודש שעבר והוא פועל נכון לעכשיו רק בתל אביב ורק בימי שלישי. בעִקְבוֹת הַצְלָחַת הפרויקט, יוֹזְמָיו מְקַוִוים לְהַרְחִיב אותו גם לערים אחרות בארץ.

המִתנדבים פונים לציבור גם ברְשָתות החֶברתיות ומבקשים תרומות. "ביחד אנחנו יכולים לעשות פה שינוּי גדול, ואם כולנו נֵירָתֵם, נִתְרוֹם וניִקַח חֵלֶק בעֲשִׂייָה – יהיה פה הרבה יותר טוב" הם אומרים.

צודְקים!!!!!

 

דפני ליף ויקיפדיה

שרנסקי תורם מיליון דולר למאבק בקורונה

שרנסקי תורם מיליון דולר למאבק בקורונה
נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

שרנסקי תורם מיליון דולר למאבק בקורונה

חתן פרס 'בראשית' נותן דוגמה אישית

 

קרן פרס 'בְּרֵאשִית' וחתן פרס 'בראשית' לשנת 2020, נתן שרנסקי, הודיעו כי המַעֲנָק הכַּספי של הפרס, בגובה מיליון דולר, יוּקְדַש למַאֲבָק בנְגִיף הקורונה ולסִיוּעַ לאוכלוסיות שנִפְגְעו מהִתְפָּרְצוּת המַגֵפָה. מענְקֵי הפרס לשנת 2020 יִתְמְכו ב-16 אִרגונים ומוסדות הפועלים בתְחוּם ההומניטרי, החֶבְרָתִי, המַדָעִי והרְפואי בישראל ובעולם.

שרנסקי, אסיר-ציון לשעבר, פעיל זְכויות האדם והמדינאי, נבחר כחתן הפרס בזכות מאבקו ארוך השנים למען זכויות אדם וחופש פוליטי, ובזכות שֵירוּתוֹ לעם היהודי ולמדינת ישראל. הפרס, שזָכָה לכינוּי "הנובּל היהודי", הוא פרס שנתי, המוענק לאנשים שהעֲרָכים שהם פועלים על פיהם וההֵישֶגים שלהם, מְהַוִוים הַשְרָאָה לבני הדוֹר הבא של העם היהודי. שרנסקי הוא חתן הפרס הראשון הגר בישראל.

 

האינטרנט ואנחנו

האינטרנט ואנחנו
הצילום: ויקיפדיה

האינטרנט ואנחנו

ישראלים בעולם הדיגיטלי

'בֶּזֶק' פִּרסמה לאחרונה את הדוּ"חַ השְנתי השישי על מַצַב האינטרנט בישראל. הדו"ח סָקַר את הרגלי השימוש וההִתְנהגות של הישְׂרְאֵלִים בעִידָן הדיגיטלי. הסֶקֶר כָּלַל לָרִאשונה גם מִדְגָם של ילדים בֵני 12-8.

על פי הדו"ח, בסוף שנת 2019 היה מספר הגולְשים באינטרנט בישראל כ-6.6 מיליון איש. כרבע מהגולשים חָוו מִתְקֶפֶת סייבר.

 

מה עושים הילדים והמבוגרים ברשת?

מהדו"ח מִתְבָּרֵר, כי הגיל המְמוּצָע לקַבָּלַת סמארטפון הוא 10. 55%  מהילדים בני 8 עד 12 מְיַיצְרִים תוֹכֶן ליוטיוב לְפחות פעם בשבוע. 35% מהילדים הֶעֱלוּ לְפחות סִרְטוֹן אחד.

23% מהילדים חולמים להיות כּוֹכַב רשת. אפילו יותר  משַׂחקן או שַׂחקנית כדורגל (15%), או זַמָר או זַמֶרֶת (8%).

כשְליש מבני הנוער בּוֹדְקים 'לייקים' בכל כמה דקות ו-59% מבני הנוער חָשִים אַכְזָבָה מכמות ה'לייקים' שקיבלו.

70% מהנשאלים בסקר אמרו שהם מרגישים חֵלֶק מקְהילה. 36% אמרו שהרשת מְסַיַיעַת להם לקבל תְמיכה רִגְשִית. כ-50% אמרו שהרשת מְשַמֶשֶת להם פלטפורמה לביטוי מֵיטָבִי.

45% מבני הנוער הוֹדוּ שהרשת גורֶמֶת להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מְאוּשָרים. 55% מבני הנוער מרגישים שהם מַחְמִיצִים חֲוָויוֹת מְהַנוֹת שאחרים חוֹוִים. 60% מבני הנוער הודו שהם מַעֲלִים תְמונות וְרודות יותר מהמְצִיאוּת.

 

ההורים מוּדְאָגִים

מהסקר עולה כי ההורים אינם סְבוּרים שהרשת בְּטוּחָה עבור ילדיהם. הם חושְשִים מהַטְרָדוֹת מִינִיוֹת, בִּייוּש (שיימינג), חֵרֶם וַהֲפָצַת מֵידָע שְלִילִי על ילדיהם ברשת. 75% מההורים דִיוְוחוּ כי הם מְחַטְטִים בוואטסאפ של ילדיהם. 37% מההורים מִשתמשים בשֵירוּתֵי נִיטוּר וסינוּן תְכָנִים ברשת.

85% מההורים הִגְבִּילוּ בשנת 2019 את זְמַן הצְפִייָה במַסַכִּים ל-3 שעות ביום, זאת לְעוּמַת 57% בשנת 2018.

 

מַסַכִּים רבים

הסֶקֶר מגלה כי רבים צופים בטלוויזיה בְּמַקְבִּיל לִגְלישה בטלפון הנַיָיד. התופָעָה מִתחזקת ככל שהגיל יורד. 75% מבני הנוער (בני 17-13) ענו שהם גולשים בטלפון הנַיָיד במקביל לצְפייה בטלוויזיה, לְעוּמַת 45% מהבוגרים (בני 55 ומעלה). 

 

בתמונה: איור של רשת האינטרנט (ויקיפדיה)

 

 

 

 

 

 

יִשְׂרְאֵלים נגד גִזְעָנוּת

יִשְׂרְאֵלים נגד גִזְעָנוּת
הצילום: ויקיפדיה

יִשְׂרְאֵלִים נגד גִזְעָנוּת      

וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

מֵיזָם חדש – "ישראלים נגד גִזְעָנוּת", הוּשַק לאחרונה בטֶקֶס שהִתקיים בבית הנשיא.

מַטְרַת המיזם היא לְהִילָחֵם בגזענות בחברה הישראלית בְּאֶמְצָעוּת שינוי בדְפוּסֵי החֲשִיבָה וההִתנהגות, ופעולה אקטיבית נגד גִילוּיֵי גִזענות ואַפְלָיָה בחברה הישראלית.

בפתח דבריו בטקס אמר הנשיא ריבלין: גזענות ואפליה אינן הבעיה של ישראלים יוצאי אתיופיה, או של קבוצות אחרות בחברה הישראלית – זוהי בעיה של כולנו. הגזענות והאפליה מְאַיְימוֹת לא רק על מי שנִפְגָעִים ממנה. זה לא עניין של שמאל או ימין, של קואליציה או של אופוזיציה.

היוזמים קוראים לציבור הישראלי לחתום על אֲמָנָה מְחַיֶיבֶת למלחמה בתוֹפָעָה. האמנה מסתיימת במילים מספר ויקרא: וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.

לחתימה על האמנה נגד גזענות בחברה הישראלית

https://ilng.org.il/