חברה

חברה

מתי יום המעשים הטובים

לוגו - יום מעשים טובים ויקיפדיה

מתי יום המַעֲשִׂים הטובים?

היום ובכל יום!

היום, 16 במרץ, מְקַיְימים בישראל את 'יום המעשים הטובים'. הפרויקט היפה הזה הֵחֵל בשנת 2007 ביוֹזְמַת אֵשֶת העֲסָקים והפילנתרופית שרי אריסון. הרַעיוֹן הִתְקַבֵּל גם במְדינות אחרות והיום מִשְתַתְפִים בו מיליונֵי אנשים מכל העולָם. כל אחד מהם מְנַסֶה לעשות ביום הזה משהו טוב בדרך שלו. וכמו שכולנו יודעים – כל חִיוּך, כל מילה טובה, כל הִתְחַשְבוּת בזוּלַת הם מעשה טוב. כל דבר! ומעשים טובים כדאי וחשוב לעשות 365 ימים בשנה.

אריסון יָזְמָה את הפרויקט במסגֶרֶת עֲמוּתַת 'רוח טובה' שפועֶלֶת בישראל החל מ-1996. העֲמוּתה מְחַבֶּרֶת בין אנשים שרוצים לְהִתְנַדֵב ולעזור לאחרים, לבין עֲמוּתוֹת ואִרגונים הזְקוקים למתנדבים.

ב-2019, צוּיַן יום המעשים הטובים ב- 108 מדינות ברַחבי העולם וְכִ- 2.4 מיליון איש לָקְחו בו חֵלֶק.

יום המעשים הטובים 2020 בּוּטַל בעִקְבות הקורונה אך עֶשְׂרות אַלְפֵי אנשים בארץ ובעולם קיימו אותו בכל זאת בהֶתְאֵם למִגְבלות – שלחו ברכות לצִוְותֵי הרפואה, וסִייְעו לקְשישים וְלַאנשים המְרוּתָקים לבית.

יום המעשים הטובים 2021

השנה מתקיים יום המעשים הטובים בישראל ב-16 במרץ, ובעולם ב-11 באפריל.

יום המעשים הטובים מִתקיים גם ברשתות החברתיות בסימן FAMING במקום SHAMING – לשבח ולהחמיא במקום לבייש ולהוציא שם רע. הקהל מוזמן להציף את הרשת בסיפורים טובים, מַחְמָאוֹת ופִרְגוּנִים!

באֲתַר עמותת 'רוח טובה' אפשר למצוא רַעיוֹנות להתנדבות בכל יְמות השנה וגם הצעות לפעילות מְיוּחֶדֶת ב'יום המעשים הטובים'.

אם גם אתם רוצים לעשות מעשה טוב, גדול או קטן, חַד פַּעֲמִי או מִתְמשך, אתם מוזמנים להיכנס לאתר העמותה ולִבחור את הפעילות המַתאימה לכם.

https://www.good-deeds-day.org.il/volunteer/

 

בתמונה: יום מעשים טובים- לוגו, ע"י Ruachtova, תחת רישיון 

חברה

המשפחות בישראל 

הצילום: Pixabay

המשפחות בישראל 

נְתונים לְרֶגֶל יום המשפחה

לְרֶגֶל יום המשפחה החל ב-ל' בשבט פִּרְסְמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה נְתונים על המשפחות בישראל. הנְתונים נכונים לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים: 

בשנת 2019 היו בישראל 2.14 מיליון משפחות. 79% מהן משפחות יְהודיות וכ-18% מהן משפחות ערביות.

מְגוּרים במִסְגֶרֶת משפחה גַרְעִינִית הם הנְפוֹצִים ביותר (כ-88% מהיהודים וכ-96% מהערבים).

כ-94% מהזוגות בישראל הם זוגות נְשׂוּאים, והיֶתֶר (כ-106 אלף זוגות) הם זוגות החיים יַחַד ללא נישואין.

מספר הילדים במשפחה

המשפחה הישְׂרְאלית כוללת במְמוּצָע 3.72 נְפָשוֹת. בנושא זה אין שינוי בעָשׂוֹר האחרון.

כמַחֲצִית מהמשפחות מורְכָּבוֹת מזוג הורים וילד אחד לְפחות עד גיל 17.

בערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכולְלות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ-70%, לְעוּמַת כ-48% במְמוּצָע הארצי.

בישראל, אחוז הילדים עד גיל 17 המִתְגוררים עם שני הורים (92%), גבוה מהאחוזים במַרְבִּית מדינות ה-OECD.

אחוז הזוגות ללא יְלדים במשפחות היהודיות (כ-29%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כְּ-11%).

האחוז הגבוה ביותר של זוגות לְלֹא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-44% לעומת 26% במְמוצע הארצי.

משפחות חַד-הוֹרִיוֹת

כ-11% מִכְּלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חַד-הוֹרִיוֹת (כ-131 אלף), בְּדוֹמֶה לאחוז שלהן בעשור האחרון. בראש כ-88% מהמשפחות החד הוריות עמדה אישה. כ-18% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רַוָוקוֹת.

האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבאר שבע – 10%, לְעוּמַת כ-6% בממוצָע הארצי.

סטודנטים

30% מהסטודנטים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה בתש"ף היו נשואים. אחוז הנשואות בְּקֶרֶב הנשים היה גבוה מאחוז הנְשׂוּאים בקרב הגברים (32% בין הנשים ו-28% בין הגברים).

28% מהסטודנטיות היו אימהות.

חברה

לא לאַלימות

לא לאַלימות

אתן לא לְבד

הפגנות מחאה נגד אלימות כלפי נשים התקיימו אתמול והערב בכל רחבי הארץ.

בין המוחים גם תלמידי אולפן 'עציון' בירושלים שהצטרפו למאבק באלימות כלפי נשים. בכיתות התקיים היום שיח בנושא האלימות בחברה הישראלית בכלל, והאלימות כלפי נשים בפרט. בהמשך יצאו התלמידים למחות ונשאו שלטי מחאה: אתן לא לבד!

למחאה הצטרפו היום גם עובדות ועובדי הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית ברחבי הארץ ושליחי הארגונים מרחבי העולם.

במרכזי הקליטה ברחבי הארץ הפגינו עולות ועולים חדשים.

המחאה נשמעה בעברית, באנגלית, בערבית, בצרפתית, בספרדית, בפורטוגזית, ברוסית, ובאמהרית.

 

בתמונה למעלה: תלמידי אולפן 'עציון' מוחים

בתמונה באמצע: עובדי הסוכנות מפגינים ברחבת המוסדות הלאומיים בירושלים

בתמונה למטה: עולים מאתיופיה במרכז קליטה מפגינים

חברה

לָאבְטֶזָאכֶן

אלטע זאכן ברמת גן (ויקיפדיה)

לָאבְטֶזָאכֶן

מַשָׂאִית של אַהֲבָה ותְרוּמָה

מַשְבֵּר הקורונה הוֹלִיד גם יוזְמוֹת ברוכות של עֶזרה הֲדָדִית וסולידריות חֶברתית. אחת מהן היא ה"לָאבְטֶזָאכן – מַשָׂאִית של אהבה ותְרוּמָה".

שוּתָפים לפרויקט מִתְנַדְבִים רבים ובהם אוֹמָנִים הנוסעים ברחבֵי תל אביב, מַשמיעים מוסיקה, רוקדים, משמחים את האנשים וקוראים להם לתרום באהבה. 
הם אוספים רהיטים, מוצרי חשמל, צַעֲצוּעִים ומוצְרי מָזוֹן יבש ומעבירים אותם לארגונים ולעמותות המחלקים אותם למשפחות נזקקות. וכך הם מַשִׂיגִים שתי מַטָרוֹת – מעלים את מַצַב הרוח שלנו בימים אלה ואוספים תרומות עבור נזקקים. 

יוֹזְמֵי הפרויקט הם קובי שטח, מפיק ומנחה אירועים והפעילה החברתית הוותיקה דפני ליף. ליף הייתה אחת ממַנְהִיגוֹת המְחָאָה החֶברתית ביולי 2011 – מְחאה שזָכְתָה לכִּינוּי 'מְחָאֲת הדִיוּר' או 'מְחאת האוֹהֲלים'.

 

על אַלְטֶעזָאכֶן ולָאבְטֶזָאכן

השם החינני של הפרויקט מְבוּסָס על צֶמֶד המילים ביִידיש אַלְטֶה זָכְן, (ולפעמים אף נִכתב במילה אחת: אַלְטֶעזָאכֶן) שפֵּירוּשוֹ ביִידיש: "דברים יְשָנִים". כך אנחנו מְכַנִים טנדרים ומשאיות שנוסעים עדיין לפעמים ברחובות ואוספים רָהִיטִים וצִיוּד שאנחנו שמחים 'לְהִיפָּטֵר' מהם. 

הפרויקט הוקם בחודש שעבר והוא פועל נכון לעכשיו רק בתל אביב ורק בימי שלישי. בעִקְבוֹת הַצְלָחַת הפרויקט, יוֹזְמָיו מְקַוִוים לְהַרְחִיב אותו גם לערים אחרות בארץ.

המִתנדבים פונים לציבור גם ברְשָתות החֶברתיות ומבקשים תרומות. "ביחד אנחנו יכולים לעשות פה שינוּי גדול, ואם כולנו נֵירָתֵם, נִתְרוֹם וניִקַח חֵלֶק בעֲשִׂייָה – יהיה פה הרבה יותר טוב" הם אומרים.

צודְקים!!!!!

 

חברה

שרנסקי תורם מיליון דולר למאבק בקורונה

נתן שרנסקי (ויקיפדיה)

שרנסקי תורם מיליון דולר למאבק בקורונה

חתן פרס 'בראשית' נותן דוגמה אישית

 

קרן פרס 'בְּרֵאשִית' וחתן פרס 'בראשית' לשנת 2020, נתן שרנסקי, הודיעו כי המַעֲנָק הכַּספי של הפרס, בגובה מיליון דולר, יוּקְדַש למַאֲבָק בנְגִיף הקורונה ולסִיוּעַ לאוכלוסיות שנִפְגְעו מהִתְפָּרְצוּת המַגֵפָה. מענְקֵי הפרס לשנת 2020 יִתְמְכו ב-16 אִרגונים ומוסדות הפועלים בתְחוּם ההומניטרי, החֶבְרָתִי, המַדָעִי והרְפואי בישראל ובעולם.

שרנסקי, אסיר-ציון לשעבר, פעיל זְכויות האדם והמדינאי, נבחר כחתן הפרס בזכות מאבקו ארוך השנים למען זכויות אדם וחופש פוליטי, ובזכות שֵירוּתוֹ לעם היהודי ולמדינת ישראל. הפרס, שזָכָה לכינוּי "הנובּל היהודי", הוא פרס שנתי, המוענק לאנשים שהעֲרָכים שהם פועלים על פיהם וההֵישֶגים שלהם, מְהַוִוים הַשְרָאָה לבני הדוֹר הבא של העם היהודי. שרנסקי הוא חתן הפרס הראשון הגר בישראל.

 

חברה

האינטרנט ואנחנו

הצילום: ויקיפדיה

האינטרנט ואנחנו

ישראלים בעולם הדיגיטלי

'בֶּזֶק' פִּרסמה לאחרונה את הדוּ"חַ השְנתי השישי על מַצַב האינטרנט בישראל. הדו"ח סָקַר את הרגלי השימוש וההִתְנהגות של הישְׂרְאֵלִים בעִידָן הדיגיטלי. הסֶקֶר כָּלַל לָרִאשונה גם מִדְגָם של ילדים בֵני 12-8.

על פי הדו"ח, בסוף שנת 2019 היה מספר הגולְשים באינטרנט בישראל כ-6.6 מיליון איש. כרבע מהגולשים חָוו מִתְקֶפֶת סייבר.

 

מה עושים הילדים והמבוגרים ברשת?

מהדו"ח מִתְבָּרֵר, כי הגיל המְמוּצָע לקַבָּלַת סמארטפון הוא 10. 55%  מהילדים בני 8 עד 12 מְיַיצְרִים תוֹכֶן ליוטיוב לְפחות פעם בשבוע. 35% מהילדים הֶעֱלוּ לְפחות סִרְטוֹן אחד.

23% מהילדים חולמים להיות כּוֹכַב רשת. אפילו יותר  משַׂחקן או שַׂחקנית כדורגל (15%), או זַמָר או זַמֶרֶת (8%).

כשְליש מבני הנוער בּוֹדְקים 'לייקים' בכל כמה דקות ו-59% מבני הנוער חָשִים אַכְזָבָה מכמות ה'לייקים' שקיבלו.

70% מהנשאלים בסקר אמרו שהם מרגישים חֵלֶק מקְהילה. 36% אמרו שהרשת מְסַיַיעַת להם לקבל תְמיכה רִגְשִית. כ-50% אמרו שהרשת מְשַמֶשֶת להם פלטפורמה לביטוי מֵיטָבִי.

45% מבני הנוער הוֹדוּ שהרשת גורֶמֶת להם להרגיש שהחיים של אחרים יותר מְאוּשָרים. 55% מבני הנוער מרגישים שהם מַחְמִיצִים חֲוָויוֹת מְהַנוֹת שאחרים חוֹוִים. 60% מבני הנוער הודו שהם מַעֲלִים תְמונות וְרודות יותר מהמְצִיאוּת.

 

ההורים מוּדְאָגִים

מהסקר עולה כי ההורים אינם סְבוּרים שהרשת בְּטוּחָה עבור ילדיהם. הם חושְשִים מהַטְרָדוֹת מִינִיוֹת, בִּייוּש (שיימינג), חֵרֶם וַהֲפָצַת מֵידָע שְלִילִי על ילדיהם ברשת. 75% מההורים דִיוְוחוּ כי הם מְחַטְטִים בוואטסאפ של ילדיהם. 37% מההורים מִשתמשים בשֵירוּתֵי נִיטוּר וסינוּן תְכָנִים ברשת.

85% מההורים הִגְבִּילוּ בשנת 2019 את זְמַן הצְפִייָה במַסַכִּים ל-3 שעות ביום, זאת לְעוּמַת 57% בשנת 2018.

 

מַסַכִּים רבים

הסֶקֶר מגלה כי רבים צופים בטלוויזיה בְּמַקְבִּיל לִגְלישה בטלפון הנַיָיד. התופָעָה מִתחזקת ככל שהגיל יורד. 75% מבני הנוער (בני 17-13) ענו שהם גולשים בטלפון הנַיָיד במקביל לצְפייה בטלוויזיה, לְעוּמַת 45% מהבוגרים (בני 55 ומעלה). 

 

בתמונה: איור של רשת האינטרנט (ויקיפדיה)

 

 

 

 

 

 

חברה

יִשְׂרְאֵלים נגד גִזְעָנוּת

הצילום: ויקיפדיה

יִשְׂרְאֵלִים נגד גִזְעָנוּת      

וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

מֵיזָם חדש – "ישראלים נגד גִזְעָנוּת", הוּשַק לאחרונה בטֶקֶס שהִתקיים בבית הנשיא.

מַטְרַת המיזם היא לְהִילָחֵם בגזענות בחברה הישראלית בְּאֶמְצָעוּת שינוי בדְפוּסֵי החֲשִיבָה וההִתנהגות, ופעולה אקטיבית נגד גִילוּיֵי גִזענות ואַפְלָיָה בחברה הישראלית.

בפתח דבריו בטקס אמר הנשיא ריבלין: גזענות ואפליה אינן הבעיה של ישראלים יוצאי אתיופיה, או של קבוצות אחרות בחברה הישראלית – זוהי בעיה של כולנו. הגזענות והאפליה מְאַיְימוֹת לא רק על מי שנִפְגָעִים ממנה. זה לא עניין של שמאל או ימין, של קואליציה או של אופוזיציה.

היוזמים קוראים לציבור הישראלי לחתום על אֲמָנָה מְחַיֶיבֶת למלחמה בתוֹפָעָה. האמנה מסתיימת במילים מספר ויקרא: וְאָהַבְתָ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ.

לחתימה על האמנה נגד גזענות בחברה הישראלית

https://ilng.org.il/

חברה

5 בדצמבר – יום המתנדב הבין לאומי

הצילום: ויקיפדיה

5 בדצמבר – יום המתנדב הבין לאומי

יותר מ-20% מהישראלים מתנדבים

 

לרגל יום המתנדב הבין לאומי החל ב-5 בדצמבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים בנושא ההתנדבות בישראל.

הנה נתונים אחדים:

בשנת 2018, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים שהם 21% מבני 20 ומעלה. 19% מהנשים ו-22% מהגברים התנדבו, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה.

46% התנדבו במסגרת ארגון או כמה ארגונים, 40% התנדבו באופן פרטי ו-14% התנדבו הן במסגרת ארגון והן במסגרת פרטית.

42% מהמתנדבים פעלו בתחום העזרה לנזקקים (כגון קשישים, נכים, מעוטי יכולת, נוער במצוקה) ו-20% התנדבו בתחום החינוך.

40% מהמתנדבים עוסקים בפעילות ההתנדבות עד 9 שעות בחודש, 36% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 18% מהמתנדבים מתנדבים מספר שעות לא קבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמי במהלך השנה האחרונה.

בקרב היהודים, חרדים ודתיים מתנדבים בשיעורים גבוהים יותר ממסורתיים וחילונים.

עוד עולה מהסקר כי אנשים שמתנדבים הם אנשים אופטימיים יותר, מרוצים יותר מחייהם וחשים פחות בדידות מאנשים שאינם מתנדבים.

 

בתמונה: אות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ו מוענק ליואל מרשק. ויקיפדיה

חברה

יום זְכוּיוֹת הילד

הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

יום זְכוּיוֹת הילד

20 בנובמבר

 

היום מְציינים בישראל ובעולם את יום זְכויות הילד.

בשנת 1954 הִמליצה העֲצֶרֶת הכְּללית של האוּמוֹת המְאוּחָדוֹת למדינות לְצַיֵין מִידֵי שנה את יום הילד הבֵּין לאומי ב-20 בנובמבר. זה היום שבו אִישְרָה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האֲמָנָה הבין לאומית לזכויות הילד בשנת 1989.

האֲמָנָה לִזכויות הילד, שנִכְתְבה על ידי מוּמְחים רַב תְחוּמיים במשך 10 שנים, היא המִסְמָך המרכזי, החשוב והמַקִיף ביותר המַגְדִיר את החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבְּסיסיות של ילדים: הֲגָנָה על חייהם, על בִּיטְחונָם הפיזי והנַפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בְּסיסיים כמו מָזוֹן, בית, הבטחת זכותם לִרְכּוֹש הַשְׂכָּלָה וחינוך, שְמירה על זְכוּיוֹת הָאֶזְרָח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה במשפחה, בבית הספר, בקְהילה ובחֶברה. האמנה רואה בילד אדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושֵׂא בזכויות ובחובות.

בישראל

האֲמָנָה נִכנסה לְתוֹקֶף במדינת ישראל לאחר אִשְרוּרָהּ ב-2 בנובמבר 1991. 

בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדה מיוחדת לקידום מַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.​

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ

חברה

'תֵן' – הִזְדַמְנוּת ל'תיקון עולם'

'תֵן' – הִזְדַמְנוּת ל'תִיקוּן עוֹלָם'

כדורגל, ריקוד ושַחְמָט

יו"ר הסוכְנות היְהודית, יצחק הרצוג, ביקר בשבוע שעבר באחד ממרכזי ההִתְנַדְבוּת של הסוכנות היהודית בדרבן שבדרום אפריקה. המתנדבים במרכז פועלים במסגרת פרויקט 'תן' בכפר של בני הזולו ומפעילים תוֹכְנית חינוּכית המְסַיַיעַת לַילדים ולבני הנוער לִרְכּוֹש כֵּלִים שיַעֲצִימוּ את היְכוֹלוֹת שלהם לאורך זמן. פעילות זו היא חלק מפעילות 'תיקון עולם' של הסוכנות היהודית ברחבי העולם, המסייעת לאוכלוסיות חַלָשוֹת בתְחוּמֵי החינוך, הבריאות והחַקְלָאוּת.

הפרויקט מְשַגֵר מִדֵי שָנָה מאות מתנדבים למרכזי 'תן' באוגנדה, בגאנה, בפורטו ריקו, בוואחקה שבמקסיקו, בדרבן שבדרום אפריקה ולשני מרכזי 'תן' באֲזורֵי הפריפריה בישראל.

הרצוג, שלִיוָוה את המִתנדבות היִשְׂרְאליות מִטַעַם הסוכנות היהודית בפעילות החינוכית שהן מקיימות בבתי הספר היְסודיים במקום, למד מהתלמידים המקומיים כיצד משחקים כדורגל במקום שאין בו לעתים כדור ואת הצְעָדִים של ריקוד זולו מַסוֹרְתִי. בהמשך ביקר גם בתיכון המקומי בכפר ונֶחְשַׂף לתוכנית לימודים יִיחוּדִית ללימודֵי שַחְמָט שפותחה על ידי המתנדבות. מַטְרַת התוכנית – לסייע לנערים ולנערות בכפר לרכוש כלים לחשיבה בִּיקוֹרְתִית ועַצְמָאִית כדי לצאת ממַעְגַל הָעוֹנִי.

 

בתמונה העליונה: הרצוג משחק בכדורגל עם הילדים; בתמונה התחתונה: רוקדים ריקוד זולו מסורתי