בשנת 2018, התנדבו כ-1.1 מיליון ישראלים שהם 21% מבני 20 ומעלה. 19% מהנשים ו-22% מהגברים התנדבו, 24% מהיהודים ו-6% מהערבים, 22% מבני 64-20 ו-16% מבני 65 ומעלה.
46% התנדבו במסגרתארגוןאו כמה ארגונים, 40% התנדבו באופןפרטי ו-14% התנדבו הן במסגרת ארגון והן במסגרת פרטית.
40% מהמתנדבים עוסקים בפעילות ההתנדבות עד 9 שעות בחודש, 36% מתנדבים 10 שעות ויותר בחודש, 18% מהמתנדבים מתנדבים מספר שעות לאקבוע ו-5% התנדבו באופן חד-פעמיבמהלך השנה האחרונה.
בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדהמיוחדתלקידוםמַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ
הפרויקט מְשַגֵרמִדֵי שָנָה מאות מתנדבים למרכזי 'תן' באוגנדה, בגאנה, בפורטו ריקו, בוואחקה שבמקסיקו, בדרבן שבדרום אפריקה ולשני מרכזי 'תן' באֲזורֵי הפריפריה בישראל.
בקרב בני 34-25, אחד מכל שלושה צעירים גר עם ההורים. 27% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 5% נשואים ומתגוררים עם ההורים. 68% אינם גרים עם הוריהם.
שיעורהצעירים בגיל 34-25 שאינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, גבוה במיוחד בקרב גברים ערבים.
בקרב בני 34-25 שאינם נשואים וגרים עם הוריהם, 79% מועסקים; 28% סטודנטים.
בקרב בני 35 ומעלה, 95% אינם גרים עם הוריהם. 3% אינם נשואים ומתגוררים עם הוריהם, 2% נשואים ומתגוררים עם ההורים.
נישואין
בקרב בני 20 ומעלה, כ-78% נישאואי פעם. והשאר, כ-22% הם רווקים. בקרב הערבים 24% רווקים.
93% מבני 20 ומעלה שנישאו, נישאו פעם אחת, ו-6.5% נישאו פעמיים.
גיל בנישואין ראשונים
בקרב בני 20 ומעלה שנישאו אי פעם: 26% נישאו לראשונה עד גיל 21, 35% נישאו בגיל 25-22, 23% בגיל 29-26, ו-14% נישאו לראשונה בגיל 30 ומעלה.
35% מהנשים היהודיות נישאו עד גיל 21 לעומת 59% מהנשים הערביות. 10% מהנשים היהודיות ו-4% מהנשים הערביות נישאו בגיל 30 ומעלה. בקרב היהודים, 43% מהחרדים נישאו עד גיל 21 (30% מהגברים ו-56% מהנשים), לעומת 17% בקרב החילונים (7% מהגברים ו-26% מהנשים). 20% מהחילונים נישאו בגיל 30 ומעלה.
כמה שנים גרו זוגות יחד לפני החתונה?
23% מהנשואים גרו יחד עם בן או בת הזוג לפני שנישאו: 9% גרו יחד במשך שנה, 7% גרו יחד שנתיים ו-7% נוספיםגרו יחד 3 שנים ומעלה לפני הנישואין.
30% מהיהודים הנשואים גרו יחד לפני שנישאו, לעומת פחות מאחוז אחד מהזוגות הערבים. 48% מהיהודים החילונים גרו עם בן או בת הזוג לפני הנישואין.
ילדים
ל-74% מבני 20 ומעלה נולדו ילדים, ל-75% מהיהודים ול-72% מהערבים.
באיזה גיל נולד הילד הראשון?
60% מכלל ההורים בני 20 ומעלה, הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 27. רבע (25%) הולידו בגיל 30 או יותר.
בקרב היהודים, 21% מהחרדים הביאו לעולם ילד ראשון עד גיל 21 (30% מהנשים), לעומת 7% בקרב החילונים (11% מהנשים). 36% מהחילונים הביאו לעולם ילד ראשון בגיל 30 ומעלה (44% מהגברים ו-28% מהנשים).
באיזה גיל נולד הילד האחרון?
ל-15% מההורים נולד הילד האחרון כשהיו בני פחות מ-30, 55% היו בגיל 39-30, ו-21% הולידו את ילדם האחרון בגיל 40 ומעלה.
12% מהיהודים ו-19% מהערבים הביאו לעולם את ילדם האחרון בגיל 42 ומעלה.
32% מהחרדים, 17% מהדתיים, ילדו את ילדם האחרון בגיל 42 או יותר.
19% הפכו לסבא או לסבתא עד גיל 49 (18% מהנשים היהודיות ו-33% מהנשים הערביות הפכו לסבתות עד גיל 49). בקרב החרדים, 52% הפכו לסבא או לסבתא כשהיו בני פחות מ-50, לעומת 11% בקרב החילונים.
גירושין – לאחר כמה שנות נישואין?
14% מהגרושיםכיום התגרשו לאחר נישואין שנמשכו עד שנתיים, 11% התגרשו לאחר 9-3 שנות נישואין ו-71% מהגרושים התגרשו לאחר 10 שנות נישואין או יותר.
15% התגרשו לאחר 30 שנות נישואין או יותר.
השפעת נישואין על התעסוקה
14% מבני 44-20 הנשואים שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר, עשו שינוי בתעסוקהבעקבות נישואיהם: 12% מהגברים ו-17% מהנשים. 4% מהנשים התחילו לעבוד עקב נישואיהן, שיעור דומה (4%) מהנשים הפסיקו לעבוד עקב הנישואין, 3% מהנשים הפחיתואת שעות העבודה שלהן, ו-2% מהנשים עברו למקום עבודה אחר.
שינוי בתעסוקה עקב הנישואין, בולטבעיקר בקרב נשים ערביות – כשליש (34%) מהנשים הערביות בנות 44-20 שהיו מועסקות, שינו את מצב התעסוקה שלהן עקב נישואיהן, מהן רובן (82%) הפסיקו לעבוד או הקטינו את היקף משרתן.
השפעת הולדת ילד על התעסוקה
37% מבני 44-20 שמועסקים כיום או שהיו מועסקים בעבר ונולדו להם ילדים, עשו שינוי בתעסוקה בעקבות הולדת ילד: 18% מהגברים ו-54% מהנשים.
24% מהנשים הפסיקו לעבוד עקב לידה, 19% הפחיתו את מספר שעות עבודתן, 3% מהנשים יצאו לחופשה ללא תשלום, 3% מהנשים עברו למקום עבודה אחר ו-2% שינו מקצוע או תפקיד.
איזון עבודה-חיים
39% מהמועסקים (כ-1.4 מיליון מועסקים), אינםמרוצים מהאיזון בין הזמן שהם מקדישים לעבודה בתשלום לבין הזמן שהם מקדישים לתחומים אחרים בחייהם.
אימהות לילדים עד גיל 17 שעובדות במשרה של 43 שעות או יותר בשבוע, מדווחות על חוסרשביעות רצוןמהאיזון עבודה-חיים בשיעורים גבוהים במיוחד: 61%, בהשוואה ל-45% מהאבות לילדים עד גיל 17 שמועסקים 43 שעות או יותר בשבוע.
בתמונה: הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים בגבעת שאול. ויקיפדיה
מחר, 2 באפריל מקיימיםבישראל את 'יום המעשים הטובים'. הפרויקט היפה הזה החל בשנת 2007 ביוזמתאשת העסקיםוהפילנתרופית שרי אריסון. הרעיוןהתקבל גם במדינות אחרות והיום משתתפים בו מיליוני אנשים מכל העולם, כל אחד מהם מנסהלעשות ביום הזה משהו טוב בדרך שלו. וכמו שכולנו יודעים – כל חיוך, כל מילה טובה, כל התחשבות בזולת הם מעשה טוב. כל דבר! ומעשים טובים כדאי וחשוב לעשות 365 ימים בשנה.
אריסון יזמה את הפרויקט במסגרתעמותת 'רוח טובה' שפועלת בארץ החל מ-1996. העמותה מחברת בין אנשים שרוצים להתנדב ולעזור לאחרים, לבין עמותות וארגוניםהזקוקיםלמתנדבים. באתרהעמותה אפשר למצוא רעיונות להתנדבות בכל ימות השנה וגם הצעות לפעילות מיוחדת ב'יום המעשים הטובים'.
אם גם אתם רוצים לעשות מעשה טוב, גדול או קטן, חד פעמי או מתמשך, אתם מוזמנים להיכנס לאתר העמותה ולבחור את הפעילות המתאימהלכם.
החותמים הִתְחַיְיבו גם להשאיר את בני המשפחה מחוץ למערכת הבחירות: "בני משפחתו של מועמד עומדים מחוץ למערכת הבחירות ואין לְהִתְיַיחֵס אֲלֵיהֶם ואל מעשֵיהֶם" נכתב באֲמָנָה.
אל"מבמיל' צביקה לוי 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים', חתן פּרס ישראל למִפעל חיים, הלך לעולמו בשבת, שְבועיים לפני יום הולדתו ה-71. במשך עֶשרות שנים טיפל לוי במִסְגֶרֶת התנועה הקיבוצית באלפיֵ חיילים שעלו ארצה ללא משפְּחותיהם, סִייַע להם במְצִיאַת משפחות מְאַמְצוֹת וגִייֵס לְמַעֲנָם מיליונֵי שקלים בתְרוּמוֹת. אלפֵי חיילים זָכוּ לבתים בקיבוצים ולמשפחות מְאַמְצוֹת. הוא טיפל בִּמְסִירוּת גם במשפחות שַכּוּלוֹת.
הרמטכָּ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והרמטכ"ל המְיועד אלוף אביב כוכבי סָפְדוּ לצביקה: "לֶכְתוֹ היא אֲבֵידָה גדולה לאלפי חיילים וחיילות בודדים שצביקה היה להם לאב שני ולמשפחה. במשך עֶשרות שנים לחם צביקה למען החיילים – עוֹדֵדאת עֲלִייָתָם ארצה וסידר להם בית ומשפחות מְאַמְצוֹת". הרמטכ"לים כתבו עוד כי "רוח עשייתו הברוכה תלווה את צה"ל, שמרכין ראש במותו ומשתתף בצַעֲרָםשל רַעיָיתוֹ נעמי וילדיו".
ניר מאיר, מַזְכַּ"ל התְנועה הקיבוצית אמר אתמול: צביקה הֵקִים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברֵי הקיבוצים מפעל חיים. אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך את המפעל הציוני והֶחשוב הזה.
לפני שבוע הִצְלִיחַ לְהַשְלִים את ספר הילדים 'סוף טוב – מסיפורֵי סבא צביקה', שכתב בעֶזרת שְרִירֵי העיניים שנוֹתְרוּפְּעילים בגוּפוֹ המְשוּתָק. הספר צָפוּי לָצֵאת לִמְכירה ביום הולַדתו, ב-13 בינואר, וכל הַכְנָסוֹתָיו יועברו לסִיוּעַ למשפחות של חולי ALS .
הַלְוָויָיתוֹ של לוי תֵיעָרֵך בקיבוצו יִפְעַת ביום שני בשעה 14:00.
על פי הסקר, כמעט חצי מהישראלים (47%) סְבורים שהַנְהָגַת המדינה מוּשְחֶתֶת או די מושחתת. 32% הֵֵשִיבוּ "כָּכָה כָּכָה", ורק 19% חושבים שההנהגה אינה מושחתת. 72% מהציבור תופסים את הממשלה כמושחתת, 69% חושבים שהרָשויות המקומיות מושחתות ו-66% חושבים כך על הכנסת.
יחד עם זאת, רוב האֶזרחים (53%) סבורים שהמַצָב הכְּלָלִי של המדינה טוב או טוב מאוד, 29.5% חושבים שהוא "ככה-ככה" ורק 16% חושבים שהמצב רע או רע מאוד. ברָמָה האישית, 80% מכלל הציבור מרגישים שמצבם טוב או טוב מאוד (בְּקֶרֶב היהודים 83% ובקרב הערבים 64% – עלייה של 14% בתוך חמש שנים). רוב גדול בציבור גֵאֶה בִּהְיוֹתוֹ ישראלי (81.5%): 51% בציבור הערבי לְעוּמַת 88% מהיהודים.
השנה, לראשונה, בעיית המֶתַחבין יהודים וערבים ירדה, לפי הציבור היהודי, למקום השני. במקום הראשון נמצא המתח בין השמאל לימין. בציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים עדיין במקום הראשון.
הנשיא: חַייָבִים לְשַקֵם את הָאֵמוּן
תוֹצָאוֹת הסקר נִמְסְרוּלנשיא ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנשיא התייחס לתוצאות ואמר: "אוסֶףהנְתוּניםהזה מַטְריד. מה הטעם בפתק שמַנִיחהאזרח הקטן בקַלְפִּי, אם הוא אינו מאמין שבצד השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שאפשר להאמין בהם? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים לְשַקֵם את האמון – בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".
בתמונה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר (ויקיפדיה)
במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו כ -11.6% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה מעבירות מסוּגִיםשונים.
כ – 3.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה וּכְ – 7.5% מכלל הנשים בנות 34-20 נִפגעו מהטרדה מינית.
מנתונֵי הסקר עולה כי כמעט כל הנפגעות מהטרדה מינית (97%), לא דִיווְחוּ על כך למשטרת ישראל.
כ – 3.1% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מאלימות או מֵאִיוּםבאלימות.
41.1% מהנשים בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות הִכִּירוּ את התוקף או לפחות את אחד התוקפים.
יותר ממחצית מהנשים (53.2%) בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות לא דיווחו על כך למשטרת ישראל.
נמצא כי נשים מרגישות פחות בְּטוּחוֹת ללכת לְבַדָן באֱזוֹר מְגוּרֵיהֶן בשעות החֲשֵכָהלְעוּמַת גברים. 79.3% מהנשים חָשוֹת ביטחון לעומת 91.7% מהגברים.
בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מציין את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, נובמבר 2017. מימין: נציגת ארגון "תאיר" – מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, השרה לשיווין חברתי גילה גמליאל, מייסד הוועד למלחמה באלימות המינית והסחר בבני אדם אלכס לוין, מייסדת ומנהלת ארגון "תהל" – מרכז סיוע לנשים וילדים דתיים דבי גרוס (ויקיפדיה)
לכבוד יום הילד הבינלאומי שחל היום, פרסמההלמ"סנתונים על ילדי ישראל. בשנת 2017 נולדו בארץ 183,648 ילדים. מספר הילדים עד גיל 17 החיים כאן – כ-2.9 מיליון, שהם כשְלִיש מאוכלוסיית המדינה. כ-72% מהילדים הם יהודים, כרֶבַעהם ערבים ו-3 אחוזים נוצרים שאינם ערבים או ללא דת.
מודיעין עילית היא היִישוּב העירוני עם אחוז הילדים הגבוה ביותר – כ-64%. בערים הגדולות, עם יותר מ-100 אלף תושבים, אחוזהילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (כ-52%), בבני ברק (כ-47%) ובירושלים (כ-39%). שיעור הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב ובבת ים, כ-21%.
כ-8% מהילדים היהודים הם יחידים במשפחה, לעומת 4% מהילדים הערבים. המספר הזה גבוה במיוחד אצל עולי ברית המועצות לשעבר והוא עומד על 17%.
מתוך כ-217 אלף נְעָרִים בני 15 עד 17 החיים בישראל, כ-92% לומדים, כ-2% עובדים ולא לומדים וכ-6% לא לומדים ולא עובדים. מתוך כ-205 אלף נְעָרוֹת בנות 15 עד 17, כ-94% לומדות, כ-1% עובדות ולא לומדות וכ-5% לא לומדות ולא עובדות.
אחוז הזַכָּאִיםלתעודת בַּגְרוּת מבין הניגשים לבחינות בתשע"ז (2016-2017) הוא 75.6%, לעומת 74.7% בשנה שלפניה. בחינוך העברי אחוז הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי – 79.5% לעומת כ-64%. אחוז הזכאות של הבנות גבוה מזה של הבנים: בחינוך העברי כ-82% לעומת כ-77%, ובחינוך הערבי כ-74% לעומת כ-54%. הנתונים מלמדים שככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים הסיכויים של התלמיד לקבל תעודת בגרות.
בתמונה: נשיא המדינה, ראובן ריבלין ורעייתו נחמה, מקבלים את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2017 מידי מנכ"לית המועצה, ורד וינדמן, דצמבר 2017 (ויקפדיה)
