Browsing Category

חברה

הלך לעולמו צביקה לוי

הלך לעולמו צביקה לוי
צביקה לוי עם חיילים בודדים (ויקיפדיה)

הלך לעולָמו צביקה לוי  

 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים' 

אל"מ במיל' צביקה לוי 'האבא של החיילים הבּוֹדְדִים', חתן פּרס ישראל למִפעל חיים, הלך לעולמו בשבת, שְבועיים לפני יום הולדתו ה-71. במשך עֶשרות שנים טיפל לוי במִסְגֶרֶת התנועה הקיבוצית באלפיֵ חיילים שעלו ארצה ללא משפְּחותיהם, סִייַע להם במְצִיאַת משפחות מְאַמְצוֹת וגִייֵס לְמַעֲנָם מיליונֵי שקלים בתְרוּמוֹת. אלפֵי חיילים זָכוּ לבתים בקיבוצים ולמשפחות מְאַמְצוֹת. הוא טיפל בִּמְסִירוּת גם במשפחות שַכּוּלוֹת.

הרמטכָּ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט והרמטכ"ל המְיועד אלוף אביב כוכבי סָפְדוּ לצביקה: "לֶכְתוֹ היא אֲבֵידָה גדולה לאלפי חיילים וחיילות בודדים שצביקה היה להם לאב שני ולמשפחה. במשך עֶשרות שנים לחם צביקה למען החיילים – עוֹדֵד את עֲלִייָתָם ארצה וסידר להם בית ומשפחות מְאַמְצוֹת". הרמטכ"לים כתבו עוד כי "רוח עשייתו הברוכה תלווה את צה"ל, שמרכין ראש במותו ומשתתף בצַעֲרָם של רַעיָיתוֹ נעמי וילדיו".

ניר מאיר, מַזְכַּ"ל התְנועה הקיבוצית אמר אתמול: צביקה הֵקִים ביחד עם התנועה הקיבוצית וחברֵי הקיבוצים מפעל חיים. אנחנו ממשיכים בדרכו ונמשיך את המפעל הציוני והֶחשוב הזה.

צביקה, תושב קיבוץ יפעת שבעמק יזרעאל, הִתְמוֹדֵד בשנים האחרונות עם מחלת נִיווּן שְרִירִים.

לפני שבוע הִצְלִיחַ לְהַשְלִים את ספר הילדים 'סוף טוב – מסיפורֵי סבא צביקה', שכתב בעֶזרת שְרִירֵי העיניים שנוֹתְרוּ פְּעילים בגוּפוֹ המְשוּתָק. הספר צָפוּי לָצֵאת לִמְכירה ביום הולַדתו, ב-13 בינואר, וכל הַכְנָסוֹתָיו יועברו לסִיוּעַ למשפחות של חולי ALS .

הַלְוָויָיתוֹ של לוי תֵיעָרֵך בקיבוצו יִפְעַת ביום שני בשעה 14:00.

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים
הצילום: ויקיפדיה

מַאֲמִינִים בצה"ל, לא מאמינים בפוליטיקאים

הדו"ח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה

78% מהישראלים (89% מהיהודים) נותנים אֵמוּן בצה"ל, והוא נמצא במקום הראשון ברְשימת הגופים הזוֹכים באמון הציבור. כָּך עולֶה מסֶקֶר שפִּרסם בשבוע שעבר המָכוֹן הישראלי לדמוקרטיה. הסקר מצא עוד שלַמְרות המַשְבֵּרים שעברו בשנה האחרונה על המשטרה, האמון בה גדל: 46.5% מהישראלים נותנים בה אמון, לעומת 40% בשנה שעברה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה הֵחֵל לְבַצֵעַ את הסקרים הללו לפני 16 שנה, והוא מפרסם מִדֵי שנה את 'מַדַד הדמוקרטיה'. מהסקר שנֶעֱרַך השנה עולה גם שנשיא המדינה ראובן ריבלין זוכה לאמון של 61% מהציבור בישראל, בית המשפט העליון ל-52% והיועץ המשפטי לממשלה ב-42%. לאמון הנמוך ביותר זוכות התִקשורת (31%), המֶמשלה (30.5%), הכנסת (27.5%) והמִפְלָגוֹת (16%).

השחיתות

על פי הסקר, כמעט חצי מהישראלים (47%) סְבורים שהַנְהָגַת המדינה מוּשְחֶתֶת או די מושחתת. 32% הֵֵשִיבוּ "כָּכָה כָּכָה", ורק 19% חושבים שההנהגה אינה מושחתת. 72% מהציבור תופסים את הממשלה כמושחתת, 69% חושבים שהרָשויות המקומיות מושחתות ו-66% חושבים כך על הכנסת.

יחד עם זאת, רוב האֶזרחים (53%) סבורים שהמַצָב הכְּלָלִי של המדינה טוב או טוב מאוד, 29.5% חושבים שהוא "ככה-ככה" ורק 16% חושבים שהמצב רע או רע מאוד. ברָמָה האישית, 80% מכלל הציבור מרגישים שמצבם טוב או טוב מאוד (בְּקֶרֶב היהודים 83% ובקרב הערבים 64% – עלייה של 14% בתוך חמש שנים). רוב גדול בציבור גֵאֶה בִּהְיוֹתוֹ ישראלי (81.5%): 51% בציבור הערבי לְעוּמַת 88% מהיהודים.

השנה, לראשונה, בעיית המֶתַח בין יהודים וערבים ירדה, לפי הציבור היהודי, למקום השני. במקום הראשון נמצא המתח בין השמאל לימין. בציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים עדיין במקום הראשון.

הנשיא: חַייָבִים לְשַקֵם את הָאֵמוּן

תוֹצָאוֹת הסקר נִמְסְרוּ לנשיא ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנשיא התייחס לתוצאות ואמר: "אוסֶף הנְתוּנים הזה מַטְריד. מה הטעם בפתק שמַנִיח האזרח הקטן בקַלְפִּי, אם הוא אינו מאמין שבצד השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שאפשר להאמין בהם? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים לְשַקֵם את האמון – בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".

 

בתמונה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר (ויקיפדיה)

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים
הצילום: ויקיפדיה (2017)

יום המַאֲבָק הבינלאומי באַלִימוּת נגד נשים

25 בנובמבר

בשנת 1999 הִכְרִיז האוּ"ם על 25 בנובמבר כיום המַאֲבָק באַלִימוּת נגד נשים. בהכרזה קרא האו"ם למֶמשלות העולם לְאַרְגֵן ביום זה פְּעילויות לְהַעֲלָאַת המוּדָעוּת הציבּוּרית לבעיית האלימות נגד הנשים בחברה. זאת כל עוד נשים בכל רחבי העולם ומכל השְכָבוֹת הסוציואקונומיות הן קוֹרְבָּנוֹת לאלימות מילולית ופיסית, לאוֹנֶס, לאלימות במשפחה, להַטְרָדָה מינית. הצורֶך בציון יום להַעֲלָאַת המודעות נוֹבֵעַ גם מכך שמקרים רבים של אלימות נגד נשים אינם מְדוּוָחִים לרָשוּיוֹת וההֶקֵף האֲמִיתִי של האלימות נגד הנשים אינו ידוע.

אלימות נגד נשים בישראל

הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה פִּרְסְמָה בשבוע שעבר נְתוּנִים על נשים (בנות 20 ומעלה) נפגעות עֲבֵירָה. הנתונים הם מתוך סֶקֶר ביטָחון אישי 2017.

הנה נְתונים אחדים:

במהלך השנה שקדמה לסקר נפגעו כ -11.6% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה מעבירות מסוּגִים שונים.

כ – 3.4% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה וּכְ – 7.5% מכלל הנשים בנות 34-20 נִפגעו  מהטרדה מינית.

מנתונֵי הסקר עולה כי כמעט כל הנפגעות מהטרדה מינית (97%), לא דִיווְחוּ על כך למשטרת ישראל.

כ – 3.1% מכלל הנשים בנות 20 ומעלה נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מאלימות או מֵאִיוּם באלימות.

41.1% מהנשים בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות הִכִּירוּ את התוקף או לפחות את אחד התוקפים.

יותר ממחצית מהנשים (53.2%) בנות 20 ומעלה שנפגעו מאלימות או מאיום באלימות לא דיווחו על כך למשטרת ישראל.

נמצא כי נשים מרגישות פחות בְּטוּחוֹת ללכת לְבַדָן באֱזוֹר מְגוּרֵיהֶן בשעות החֲשֵכָה לְעוּמַת גברים. 79.3% מהנשים חָשוֹת ביטחון לעומת 91.7% מהגברים.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מציין את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, נובמבר 2017. מימין: נציגת ארגון "תאיר" – מרכז סיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, השרה לשיווין חברתי גילה גמליאל, מייסד הוועד למלחמה באלימות המינית והסחר בבני אדם אלכס לוין, מייסדת ומנהלת ארגון "תהל" – מרכז סיוע לנשים וילדים דתיים דבי גרוס (ויקיפדיה)

שליש מאוכלוסיית המדינה – ילדים

שליש מאוכלוסיית המדינה – ילדים
הצילום: ויקיפדיה

לכבוד יום הילד הבינלאומי שחל היום, פרסמה הלמ"ס נתונים על ילדי ישראל. בשנת 2017 נולדו בארץ 183,648 ילדים. מספר הילדים עד גיל 17 החיים כאן – כ-2.9 מיליון, שהם כשְלִיש מאוכלוסיית המדינה. כ-72% מהילדים הם יהודים, כרֶבַע הם ערבים ו-3 אחוזים נוצרים שאינם ערבים או ללא דת.

מודיעין עילית היא היִישוּב העירוני עם אחוז הילדים הגבוה ביותר – כ-64%. בערים הגדולות, עם יותר מ-100 אלף תושבים, אחוז הילדים הגבוה ביותר הוא בבית שמש (כ-52%), בבני ברק (כ-47%) ובירושלים (כ-39%). שיעור הילדים הנמוך ביותר בערים הגדולות הוא בתל אביב ובבת ים, כ-21%.

כ-8% מהילדים היהודים הם יחידים במשפחה, לעומת 4% מהילדים הערבים. המספר הזה גבוה במיוחד אצל עולי ברית המועצות לשעבר והוא עומד על 17%.

מתוך כ-217 אלף נְעָרִים בני 15 עד 17 החיים בישראל, כ-92% לומדים, כ-2% עובדים ולא לומדים וכ-6% לא לומדים ולא עובדים. מתוך כ-205 אלף נְעָרוֹת בנות 15 עד 17, כ-94% לומדות, כ-1% עובדות ולא לומדות וכ-5% לא לומדות ולא עובדות.

לפי דיווחי המשטרה, 2,945 ילדים עד גיל 14 נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2017. 28 מהם נֶהֱרגוּ, 217 נפצעו קשה ו-2,700 נפצעו קל. זוהי עלייה של כ-6% בְּהַשְוָואָה לְמספר הילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת 2016.

אחוז הזַכָּאִים לתעודת בַּגְרוּת מבין הניגשים לבחינות בתשע"ז (2016-2017) הוא 75.6%, לעומת 74.7% בשנה שלפניה. בחינוך העברי אחוז הזכאים גבוה מזה שבחינוך הערבי – 79.5% לעומת כ-64%. אחוז הזכאות של הבנות גבוה מזה של הבנים: בחינוך העברי כ-82% לעומת כ-77%, ובחינוך הערבי כ-74% לעומת כ-54%. הנתונים מלמדים שככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולים הסיכויים של התלמיד לקבל תעודת בגרות.

 

בתמונה: נשיא המדינה, ראובן ריבלין ורעייתו נחמה, מקבלים את השנתון הסטטיסטי של המועצה לשלום הילד לשנת 2017 מידי מנכ"לית המועצה, ורד וינדמן, דצמבר 2017 (ויקפדיה)

לומדים לחיות יחד

לומדים לחיות יחד
פסל הסובלנות בירושלים (ויקיפדיה)

לומדים לחיות יחד

העולם מְצַייֵן את 'יום הסוֹבְלָנוּת'

16 בנובמבר הוא יום הסוֹבְלָנוּת הבֵּינלאומי, כך קָבַע האוּ"ם בשנת 1996. מַטְרַת היום היא לְשַפֵּר את היַחַס שלנו כְּלַפֵּי האחר, כלפי מי ששונֶה מאיתנו. יום הסובלנות בישראל מְצוּיָן מִידֵי שנה במַעֲרֶכֶת החינוּך. שר החינוך נפתלי בנט אמר על כך: "במדינה  כמו שלנו, סובלנות היא לא מוֹתָרוֹת, היא תְנַאי הֶכְרֵחִִי".

החברה בישראל מוּרְכֶּבֶת מקבוצות רבות – דָתִיים וחִילוִנים, ערבים ויהודים, אשכנזים וספרדים, שְׂמֹאלָנִים וימָנִים ועוד. לכן חשוב כל כך לְחַנֵך לסובלנות ולקבלת האחר, לחזק את הדמוקרטיה ואת ההבנה שכל הקבוצות יכולות לחיות זו לצד זו, בכָבוֹד הֲדָדִי ובשמירה על זְכוּיוֹת הָאָדָם.

כדי לְקַדֵם את הרַעיוֹנוֹת האלה, פועלת במערכת החינוך כבר שנים אחדות תוכנית לימודים ששמה 'האחר הוא אני', שמטרתה לקרב בין תלמידים ממִגְזָרִים שונים ולְפַתֵח סובלנות כְּלַפֵּי השונים מאיתנו.

בתמונה:  פסל הסובלנות הממוקם בטיילת ארמון הנציב, סמוך למטה האו"ם, בין שכונת ארמון הנציב לשכונת ג'בל מוכבר. הפסל נתרם על ידי איש העסקים הפולני אלכסנדר גודזובאטי (Gudzowaty), במטרה לקדם את השלום והסובלנות בסכסוך הישראלי-פלסטיני (הצילום: ויקיפדיה)

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   
הצילום: Moshe Milner לע"מ

הישראלים אוהבים לְהִתְנַדֵב ולִתְרוֹם   

אבל… לא נותנים אֵמוּן בממשלה

הלִשְכָּה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פִרְסְמָה לאחרונה נְתוּנִים מתוך הסֶקֶר החברתי 2016. הסקר נֶעֱרַך בְּקֵרֵב 7,000 אֶזְרָחִים בני 20 ומעלה.

הנה נתונים אחדים:

הִתְנַדְבוּת:

הנתונים מַרְאים ש-20% (מיליון איש) מהישראלים עָסְקו בִּפְעִילוּת הִתְנַדְבוּתִית בשנת 2016. אחוז גבוה של מתנדבים נמצא בקרב יהודים חֲרֵדִים ודָתִיים (32%) לְעוּמַת חילונים (24%) ומסורתיים (20%).

42% מתוך המתנדבים עשו זאת בְּמִסְגֶרֶת ארגון. 35% מהם הִתנדבו לעזור לנִזְקָקִים (זקנים, עניים, מוגבלים), 22% הִתְנַדְבוּ בִּתְחוּם החינוך ו-11% בתחום הבריאות.

תְרוּמוֹת:

הישראלים אוהבים לא רק להתנדב, אלא גם לִתְרוֹם כסף. על פי הסקר, 61% מהאוכְלוסייה (3.3 מיליון איש) תרמו כסף לארגונים חברתיים או לאנשים פרטיים. אצל החרדים מספר התורמים גבוה במיוחד: 91%!

 

אֵמוּן הצִיבּוּר במוסדות המדינה:

נושא נוֹסף שנִבְדַק הוא אֵמוּן הצִיבּוּר במוסְדוֹת המדינה. המַעֲרֶכֶת שזָכְתָה לאמון הגבוה ביותר היא מערכת הבריאות, עם 75%. במערכת המשפט מאמינים 55% מהנשאלים בסקר ובממשלה רק 39%. 85% סְבוּרִים כי אינם יכולים לְהַשְפִּיעַ על מדיניות הממשלה.

אחוז האנשים שנותנים אמון במערכת המשפט הולך וקָטֵן ככל שהאדם דתי יותר: רק 19% מהחרדים אמרו שהם מאמינים במערכת המשפט, 48% מהדתיים, 59% מהמסורתיים ו-65% מהחילונים.

אֵמוּן בזוּּלַַת:

הסקר בדק גם את רמת האמון בזוּלַת, והתוֹצָאוֹת מעניינות: 57% סבורים שצריך לְהִיזָהֵר מרוב האנשים ו-40% סבורים שאפשר לִבְטוֹחַ ברוב האנשים.

 

בתמונה: ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נציגים מעמותת 'עלם' לסיוע לנוער במצבי סיכון ועם נשיאת העמותה נאוה ברק (שניה מימין) במשרד ראש הממשלה בתל אביב. בצילום, ראש הממשלה נתניהו (במרכז) וחברי העמותה שולחים מסרון תרומה באמצעות הטלפון הסלולרי להדלקת 'דגל אורות התקווה' של עלם על בנייני עזריאלי.
Moshe Milner לע"מ

יום המעשים הטובים בישראל

יום המעשים הטובים בישראל
הצילום: ויקיפדיה

יום המעשים הטובים בישראל

ב-13 במרץ ובכל ימות השנה

יום המעשים הטובים מתקיים בישראל השנה ב-13 במרץ.

יום המעשים הטובים התחיל בישראל לפני כעשור מרעיון של אשת העסקים הישראלית שרי אריסון. כיום הוא יום גלובלי המאחד יותר מ – 93 מדינות בעשייה למען הזוּלַת ולמען הסביבה. יותר ממיליון וחצי בני אדם וארגונים ברחבי העולם שותפים ליום זה.

יום המעשים הטובים הוא יום שיא של פעילות מתמשכת של עשיית טוב, המתקיימת לאורך כל השנה. זהו פרויקט הדגל של עמותת "רוח טובה" הפועלת כל השנה לחיבור בין אנשים המעוניינים להתנדב לבין עמותות וארגונים הזְקוקים למתנדבים.

המסר העיקרי הוא שמעשה טוב יכול להיות כל דבר – החל מחיוך לאדם ברחוב ומביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה כמו שיפוץ וצביעת מעונות יום והוסטלים, ניקיון חופים, מפגשים בין דוריים, ימי כֵּיף לאוכלוסיות נזקקות ועוד.

בשנה שעברה כמיליון וחצי תושבים בישראל יצאו להתנדב. רוח ההתנדבות קיימת כמעט בכל הרשויות בישראל וביישובים הערביים, בלמעלה מ-1,900 חברות עסקיות, מאות בתי ספר וגני ילדים, בקרב אלפי ילדים, בני נוער, חיילים וסטודנטים.

בריטניה מִינְתָה שרה לענייני בְּדִידוּת

בריטניה מִינְתָה שרה לענייני בְּדִידוּת
זקנה יושבת גלמודה (ויקיפדיה)

בריטניה מִינְתָה שרה לענייני בדידות

המַגֵפָה המודרנית

ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי מִינְתָה אתמול "שרה לענייני בְּדִידוּת" כדי לְהִתְמוֹדֵד עם מה שכִּינְתָהמְצִיאוּת העֲצוּבָה של החיים המודרניים"  שמַשְפִּיעָה על מיליוני תושבים במַמְלָכָה.

לפי נְתוּנִים שפִּרְסֵם הצְלב האדום הבריטי יותר מ-9 מיליון מתוך 65.6 מיליון תושָבי בריטניה מְעִידִים כי הם תמיד, או לרוב, בּוֹדְדִים. הארגון מְתָאֵר בדידות ובִידוּד בתור "המַגֵפָה הנִסְתֶרֶת" שמַשְפִּיעָה על אנשים מכל הגילים ברגעים שונים של החיים, כמו למשל בעת הפְּרִישָה, בעת פְּרֵדָה או בשְכוֹל.

האסטרטגיה הרִשְמִית למַאֲבָק בבדידות בבריטניה תִתְפַּרְסֵם בהמשך השנה, ויִקְחו בה חלק הממשלה, העִירִיוֹת, השֵירוּתִים הצִיבוריים וגורמים מהמִגְזָר הפְּרָטִי.

 

זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מצב

זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מצב
הצילום: ויקיפדיה

זְכוּיוֹת האדם בישראל 2017 – תְמוּנַת מַצָב

מַדְאִיג, אבל יש גם נקודת אור

האגודה לִזכוּיוֹת האֶזרָח  בישראל פִּרְסְמָה את דוּ"ח "זכויות האדם בישראל 2017 – תמונת מַצָב", לְצִיוּן יום זכויות האדם הבינלאומי, החל ב-10 בדצמבר. ביום זה, בשנת 1948, קיבלה העצֶרת הכללית של האו"ם את ה"הַכרָזָה לכל בָּאֵי העולם בִּדְבַר זכויות האדם".

הדו"ח מביא סְקִירָה של המצב ושל הַהִתפַּתחוּיוֹת המרכזיות בתְחומים של זכויות האדם בישראל בשנה החוֹלֶפֶת: חופֶש הבִּיטוּי, הזכות לבריאות, הזכות לדִיוּר, זכויות המִיעוּט הערבי, הפלסטינים בשְטָחִים, אנשים עם מוּגְבָּלוּיוֹת, מְהַגְרֵי עבודה ומְבַקְשֵי מִקלָט.

 

הנה דברים מתוך המבוא לדו"ח:

בישראל של שנת 2017 נִדְמֶה שבנושא זכויות אדם, חזרנו אחורה בזמן. עֲרָכִים כמו הזכות לשִווְיוֹן וחופש הביטוי ואפילו המְאַפְייְנִים הבְּסִיסִיִים של דמוקרטיה, כמו שלטון החוק, הַפְרָדַת הָרָשוּיוֹת, שמירה על זכויות האדם והֲגָנָה על זכויות המיעוט מפני עֲרִיצוּת הרוב, עומדים בסכנה.

המְגָָמָָה המַַדְאִִיגָה של כִּרְסוּם במרחב הדמוקרטי בישראל, הגיעה השנה לשֵפֶל חדש: הַשְתָקַת דֵֵעוֹֹת ובִִיקוֹרֶֶת צִִיבּוּרִית, פגיעה בפלורליזם, דה-לגיטימציה של יְרִיבִים פוליטיים, עיתונאים, מיעוטים וארגוני זכויות אדם, ועוד.

השנה החולפת התאפיינה בניסיונות מדאיגים לִשְחוֹק את כוחם, סַמְכוּיוֹתֵיהֶם ופעילותם של המוֹסָדוֹת 'שוֹמְרֵי הַסַף': בתי המשפט, הַיוֹעֵץ המִשְפָּטִי למֶמְשָלָה, המשטרה ועוד.

כמעט שלושה עשורים לאחר שבּוּטְלָה הצֶנְזוּרָה על מַחֲזוֹת, חָווִינוּ נְסִיגָה מדאיגה לימים שבהם השלטון היה יכול לצנזר יְצִירוֹת תַרְבּוּת ולהשתיק אומנים מִטְעָמִים פוליטיים.

בג"ץ עדיין נאלץ להגן על הזכות הבסיסית להפגין ולמחות.

יַחֲסו של השלטון למיעוט הערבי התאפיין גם השנה בהתבטאויות מְסִיתוֹת ובהצעות חוק מַפְלוֹת וגִזְעָנִיוֹת.

על מבקשי המקלט המשיכה הממשלה להקשות בדרכים שונות, כדי  שיעזבו את הארץ.

מגמות של הפרדה והַדָרָה אִייְמו על מַעֲמָדָן של הנשים בישראל ועל זכויותיהן לשוויון ולכבוד.

כחלק מצִמְצוּם המְֶרחב הדמוקרטי חל כרסום בחופש הדת, בחופש מדת ובפלורליזם היהודי.

 

הכיבוש

מעל כל אלה רוֹבֵץ צילו של הכִּיבּוּש. משולחן הממשלה אין רואים את ההַשְלָכוֹת המדיניות והמוּסָרִיוֹת הקשות של מִפְעַל ההִתְנַחֲלוּת, או את ההֲפָרוֹת של זכויות האדם של הפלסטינים החיים במשך חמישה עשורים תחת מִשְטָר צְבָאִי ישראלי. גִישָה זו הוֹבִילָה בשנה החולפת להִתְגַּבְּרוּת זֶרֶם הַצָעוֹת הַחוֹק לסִיפּוּחַ יָשִיר או עָקִיף, ששִׂיאוֹ (הזמני) בחֲקִיקַת "חוֹק הַהַסְדָרָה", על אף הִתנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה.

 

נקודת אור

נקודת אור אפשר לראות בתחום הזכויות החֶברתיות: לאט לאט, צַעַד אחר צעד, מתחילה המדינה לְהַכִּיר בְּחוֹבָתָהּ לְמַמֵש את זכויותינו לקיום אֱנוֹשִי בכבוד, לבריאות ולדיור. הכרה זו, שהיא לפחות בחֶלְקָהּ תוֹצָאָה מפעילות אֲרוּכַּת שנים של אִרגוני החברה האִזרחית, היא עֵדוּת לכך שמַאֲמָצִים מתמשכים יכולים לְשַנוֹת את השִׂיחַ הצִיבּוּרִי, ובסופו של דבר גם את המצב בשטח.

האגודה לזכויות האזרח

 

 

יום המעשים הטובים

יום המעשים הטובים
הצילום: ויקיפדיה

יום המעשים הטובים

ב-28 במרץ ובכל ימות השנה

יום המעשים הטובים מתקיים השנה בישראל ב-28 במרץ וברחבי העולם ב-2 באפריל.

יום המעשים הטובים התחיל בישראל לפני כעשור מרעיון של אשת העסקים הישראלית שרי אריסון. כיום הוא יום גלובלי המאחד יותר מ – 75 מדינות בעשייה למען הזוּלַת ולמען הסביבה. יותר ממיליון וחצי בני אדם וארגונים ברחבי העולם שותפים ליום זה.

יום המעשים הטובים הוא יום שיא של פעילות מתמשכת של עשיית טוב, המתקיימת לאורך כל השנה. זהו פרויקט הדגל של עמותת "רוח טובה" הפועלת כל השנה לחיבור בין אנשים המעוניינים להתנדב לבין עמותות וארגונים הזְקוקים למתנדבים.

המסר העיקרי הוא שמעשה טוב יכול להיות כל דבר – החל מחיוך לאדם ברחוב ומביקור בביתו של שכן קשיש ועד להתנדבות בפרויקטים למען החברה והסביבה כמו שיפוץ וצביעת מעונות יום והוסטלים, ניקיון חופים, מפגשים בין דוריים, ימי כֵּיף לאוכלוסיות נזקקות ועוד.