בעולם

אדינבורו – העיר הטובה בעולם

כיכר דיזנגוף בת"א הצילום: MILNER MOSHE (לע"מ)

אדינבורו – העיר הטובה בעולם

ותל אביב? 

אדינבורו היא העיר הטובה בעולם, כך לפי מַדַד הערים של מגזין טיים אאוט. המדד מִדְרַג 53 ערים ברחבי העולם על פי קטגוריות שונות. הוא מִתְבַּסֵס על סֶקֶר שהוא עָרַך בְּקֶרֶב כ-20 אלף אנשים מרחבי העולם.

השנה, לאחר שנתיים של הַגְבָּלוֹת קורונה, שָׂמו דָגֵש מְיוּחָד על מְקומות הבִּילוּי והאטרקציות שמַצִיעוֹת העָרִים. זאת בנוסף לגורְמים כמו קְהִילָתִיוּת ועֲמִידוּת.

תל אביב, שדוֹרְגָה בשנה שעברה במקום השמיני במַדָד, ירדה השנה למקום ה-31. עם זאת, היא דוֹרְגָה כעיר השנייה הכֵּיפִית בעולם. 93% מהנשאלים שִיבְּחוּ את המִסְעָדוֹת בעיר. המגזין כותב על תל אביב, בין השאר: "תל אביב מְלאה בחנויות פופ אפ, ברים וגלריות אוֹמָנוּת, ששוֹכְנִים לָרוב בבִנְיְינֵי באוהאוס יְשנים. בעיר נותרה תחושה מזרח תיכונית גולמית.

 

הינה רְשימת 20 הערים הטובות בעולם:

1. אדינבורו, סקוטלנד
2. שיקגו, ארה"ב
3. מֵדֵיִין, קולומביה
4. גלזגו, סקוטלנד
5. אמסטרדם, הולנד
6. פראג, צ'כיה
7. מרקש, מרוקו
8. ברלין, גרמניה
9. מונטריאול, קנדה
10. קופנהגן, דנמרק
11. קייפטאון, דרום אפריקה
12. מדריד, ספרד
13. מנצ'סטר, אנגליה
14. מומבאי, הודו
15. מלבורן, אוסטרליה
16. טאיפֵּיי, טאיוואן
17.  לונדון, אנגליה
18. פורטו, פורטוגל
19. ליון, צרפת
20. ניו יורק, ארה"ב 

 

 

 

בתמונה למעלה: צילום כללי של פסל סביבתי בכיכר דיזנגוף בתל אביב. הצילום:  MILNER MOSHE (לע"מ)

בתמונה השנייה:  העיר תל אביב יפו. בצילום, מראה כללי של תל אביב מכיוון יפו. הצילום: AMOS BEN GERSHOM (לע"מ)

בתמונה השלישית: גשר ג'ורג' הרביעי, אדינבורו, סקוטלנד ע"י User:Pschemp, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה הרביעית: פסטיבל טעם שיקגו, 2009 ע"י: Mike Shadle, תחת רישיון (ויקיפדיה)

בעולם

בריטניה חוגגת 70 שְנות מְלוּכָה של אליזבת השנייה

המלכה אליזבת השנייה (Pixabay)

בריטניה חוגֶגֶת 70 שנות מְלוּכָה של אליזבת השנייה

תְחִי המַלְכָּה!

בריטניה מְצַיֶינֶת בסוף השבוע 70 שְנות מְלוּכה של המַלְכָּה אליזבת השנייה בת ה-96, שהֵחֵלה לִמְלוֹך בגיל 25, בשנת 1952, לאחר מות אביה.

אליזבת השנייה היא המלכה הבריטית שתְקוּפַת שִלְטוֹנָה היא הארוכה ביותר אֵי פַּעַם.

לְרֶגֶל המְאוֹרָע ההיסטורי הִכְרִיזו בבריטניה על יום שַבָּתוֹן מְיוּחָד החל היום. הממלכה תחגוג את יוֹבֵל הפלטינה של המלכה במשך 4 ימים בשְלַל אֵירוּעִים רִשְמִיים עם בני משפחת המְלוכה. בכל רחבֵי המַמְלָכָה יִתְקַיימו בסוף השבוע חֲגיגות רחוב ומְסיבות.

ביום ראשון יתקיים מִצְעָד צִבְעוֹנִי גדול במרכז לונדון. המִצעד יגיע עד אַרְמוֹן בקינגהאם שם יֵיעָרֵך מוֹפָע של אד שירן. החגיגות יֵיחָתְמו בשִירַת ההִמְנוֹן הבריטי.

 

 

בתמונה למעלה: המלכה אליזבת השנייה (Pixabay)

בתמונה למטה: ארמון בקינגהאם Buckingham Palace, ע"י  User:Diliff, תחת רישיון, (ויקיפדיה)

בעולם

אלברט בורלא הוא חֲתַן פְּרַס בְּרֵאשִית 2022

אלברט בורלא (ויקיפדיה)

 

בעולם

איזה יום היום?

פסטה (ויקיפדיה)

איזה יום היום?

תָלוּי את מי שואלים

לַשאלה, איזה יום היום? – יש כמה תְשובות. אחת מהן היא שהיום הוא יום הפסטה הבֵּין לְאומי. 

הינה כמה נְתוּנים מְעניינים על פסטות:

היִשְׂרְאלי צוֹרֵך כ-4 ק"ג פסטה בִּמְמוּצָע בשנה. האיטלקי צורך בממוצע 28 ק"ג בשנה! אצל האיטלקים – כל יום הוא יום פסטה.

צְריכַת הפסטה בעולם נֶאֱמֶדֶת ב-6 ק"ג בִּממוצע לאדם בשנה.

יש כ-200 צורות פסטה שונות, אך הצורה הנִמְכֶּרֶת ביותר בכל העולָם היא הספגטי.

האיטלקים והסינים רָבִים על זְכוּת הרִאשוֹנים באֲכִילַת אִטְרִיוֹת. לא נַכְרִיעַַ בוִויכּוחַַַּ, אבל על דבר אחד אין ויכוח: בין אם נִקְרָא להן איטריות, פסטה, נודלס, או לוֹקְשֶן – אם אנחנו אוהבים אותן, זה מפני שרוּבֵּנו אוהבים פַּחְמֵימוֹת… שהרי הפחמימות הן אוֹכֶל מְנַחֵם…

 

 

בתמונה: צילום סטודיו פסטה, ע" יOrelzafri, תחת רישיון, ויקיפדיה

בעולם

ג'ו ביידן הושבע לנשיא ה-46 של ארצות הברית

ג'ו ביידן נשיא ארה"ב ויקיפדיה

 

 

 

בתמונה למעלה: הדיוקן הרשמי של ג'ו ביידן בעת כהונתו כסגן הנשיא, 10 בינואר 2013, נחלת הכלל, ויקיפדיה

בתמונה למטה: Portrait of Kamala Harris of California, נחלת הכלל, ויקיפדיה

בעולם

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת

עופרה פוקס ואהוד מנור ויקיפדיה

אין לי ארץ אַחֶרֶת

שיר ישְׂרְאלי בקונגרס האמריקני

ננסי פלוסי, יו"ר בית הנִבְחָרים האמריקני וחברה במִפלגה הדמוקרטית, צִיטְטָה אתמול בדִיוּן בבית הנבחרים שורות מתוך שירו המפורסם של אהוד מנור "אין לי ארץ אחרת".

 

 

וכך אמרה פלוסי: בְּמַהֲלַך תְקוּפַת נשִׂיאוּתו של טראמפ, בארבע השנים הללו ובמיוחד בתקופה העֲצוּבָה הזו, אני נִזְכֶּרֶת במִילוֹתָיו של המשורר הישראלי הדָגוּל, אהוד מנור, כשאמר: "לא אֶשְתוֹק כי ארצי שינְתה פָּנֶיהָ, לא אֲוַותֵר לה, ואַזְכִּיר לה, ואָשִיר כאן באוֹזְנֶיהָ, עד שֶתִפְקַח את עֵינֶיהָ. לא אֶשְתוֹק כי אַרְצי שִינְתה פָּנֶיהָ", צִיטְטָה פלוסי (באנגלית) את אהוד מנור.

אַגַב, זו לא הפעם הראשונה שבה פלוסי מְצַטֶטֶת את השיר של אהוד מנור. היא עשתה זאת בנְאוּם ב-2019.

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת          

את השיר כתב אהוד מנור. הוא הוּלְחַן על ידי קורין אלאל והוּקְלַט לראשונה על ידי הזמרת גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת לנְפִילָתוֹ של אחיו הצעיר של מנור, יהודה וינר, בתְעָלַת סואץ שבסיני בשנת 1968. השיר נְִתפַּס כשיר מְחָאָה ולאורך השנים שימש למחאות שונות.

 

מילים: אהוד מנור   לחן: קורין אלאל

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

גַם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת

רַק מִילָה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת

אֶל עוֹרְקַיי, אֶל נִשְמָתִי

בְּגוּף כּוֹאֵב, בְּלֵב רָעֵב

כָּאן הוּא בֵּיתִי

 

לא אֶשְתוֹֹק, כי אַרְצִי

שִינְתָה אֶת פָּנֶיהָ

לא אֲוַותֵר לָה,

אַזְכִּיר לָה,

וְאָשִיר כָּאן בְּאוֹֹזְנֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

עַד שֶתְחַדֵש יָמֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

בתמונה הראשונה: עופרה פוקס ואהוד מנור, ע"י נחום עסיס, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השנייה: דיוקנה הרשמי של פלוסי בבית הנבחרים, 2019. ע"י United States House of Representatives – www.speaker.gov, תחת רישיון. ויקיפדיה

בעולם

העצֶרֶת הכללית של האו"ם מתקיימת בזוּם

הצילום: ויקיפדיה

העצֶרֶת הכללית של האו"ם מִתקיימת בזום

טראמפ מאשים את סין

הכינוּס השנתי ה-75 של העצֶרֶת הכללית של האו"ם שנפתח שִלְשוֹם מִתקיים השנה כאֵירוּעַ וירטואלי: מַנהיגֵי תֵבֵל לא הִגִיעוּ לניו יורק, ובמְקום זאת שלחו נְאוּמים מוּקְלטים. 

את שְלַב הנְאומים פתח אתמול מַזְכַּ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. הוא נָשָׂא את נאומו מֵאולם העצרת הכללית בבניין האו"ם בניו יורק. באולם ישב רק דיפלומט אחד מכל אחת מ-193 מדינות האו"ם. הנְְצִיגִים עָטוּ מסכות.

גוטרש הִזְהִיר כי העולם מִתְמוֹדֵד כָּעֵת עם האָסוֹן הכלכלי הגדול ביותר שידע מאז השֶפֶל הגדול, והִבִּיעַ דְאגָה ממִלחמה קרה חדשה בין ארה"ב לסין.

טראמפ מאשים

נְשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נִיצֵל את נְאומו בכינוס כדי לקרוא לאוּמוֹת המאוחדות "לְמַצוֹת את הדין עם סין" על מעשיה בכל הקשור לְהִתְפַּשְטוּת נגיף הקורונה. הוא כִּינָה את נְגיף הקורונה "הווירוס הסיני", כפי שכבר עשה פעמים רבות בעבר. "אנחנו נְנַצֵחַ את הנְגיף ונָשִׂים סוף למגֵפה" – הִצְהִיר. 

שעה קלה לאחר נאומו של טראמפ שוּדַר בעצרת נְאומו של נשיא סין. הוא טָעַן שלבייג'ינג "אין שום כַּוָונָה להילחם במלחמה קרה או במלחמה חמה עם שום מדינה". 

תורכיה, ירדן וקטאר

בְּמַהֲלַך נְאומו של נשיא תורכיה ארדואן עזב שַגְריר ישראל גלעד ארדן את אולם העצרת במְחָאָה על מה שהִגְדִיר כ"אֲמירות אנטישמיות ושִקְרִיוֹת שלו נגד ישראל". 

בעולם

והזוכים הם…

פרס נובל (ויקיפדיה)

והזוכים הם…

פרסי נובל למדע, לתרומה לחברה ולשלום

טקס הענקת פרס נובל מתקיים בכל שנה ב-10 בדצמבר בסטוקהולם, שוודיה.

ואלה הזוכים בפרס השנה:

בפרס נובל בפיזיקה זכו ג'רארד מורו מצרפת ודונה סטריקלנד מקנדה, על פיתוח קרני לייזר חזקות שלא הורסות את החומר שבו הן פוגעות. סטריקלנד היא האישה השלישית בהיסטוריה שזוכה בפרס נובל בפיזיקה, והראשונה מאז 1963. זוכה שלישי בפרס הוא ארתור אשקין, מדען יהודי מניו יורק, שהמציא את "הפינצטה האופטית", מכשיר המאפשר להזיז עצמים ממקומם בעזרת קרן אור. אשקין, בן 96, הוא חתן פרס נובל המבוגר ביותר בעולם.
הזוכים בפרס נובל לכימיה הם פרנסס ארנולד האמריקאית, ג'ורג' סמית האמריקאי וגרגורי וינטר הבריטי, בזכות מחקרים שעשו על שימוש בחלבונים. המחקרים שלהם מאפשרים לקדם תעשייה ירוקה יותר, לפתח חומרים חדשים, להילחם במחלות ולהציל חיים.

ג'יימס אליסון האמריקאי וטצוּאוֹ הוֹנג'וּ מיפן הם חתני פרס נובל לרפואה, בזכות גילוי דרך לטיפול במחלת הסרטן, על ידי עידוד המערכת החיסונית.

זוכי פרס נובל בכלכלה הם וויליאם נורדהאוס ופול רומר, שניהם מארצות הברית. נורדהאוס זכה בפרס בזכות מחקרו משנות השבעים שבו בדק את השפעת שינויי האקלים על הצמיחה הכלכלית ולהפך. פול רומר חקר איך פיתוחים טכנולוגיים משפיעים על הצמיחה הכלכלית.

חתני פרס נובל לשלום הם דניס מקווגי ונדיה מורד. הם זוכים בפרס על מאמציהם לעצור מעשי אונס במהלך מלחמות. מקווגי הוא גניקולוג מקונגו שמטפל בנשים אשר עברו תקיפה מינית, מורד היא אישה יזידית שנחטפה על ידי דאעש, הצליחה לברוח והפכה לפעילה למען נשים באזורי לחימה.

 

בעולם

לקום על צד שׂמֹׂאל

ברק אובמה (ויקיפדיה)

לקום על צד שׂמֹׂאל

נתונים לרגל "יום השְׂמָאלִיים הבינלאומי"

מה משותף לבנימין נתניהו, ברק אובמה, ג'רי סיינפלד וליידי גאגא?

כולם שׂמָאלִיים. האם זה אומר שיש להם עוד תכונות משותפות? לפי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות, כנראה שכן.

בכל שנה, ב-13 באוגוסט, מצוין בעולם "יום השְׂמָאלִיים הבינלאומי". המטרה: לגרום לאנשים להתחשב גם בצרכים של אלה שיד ימין אינה היד החזקה שלהם. ויש רבים כאלה. לפחות 10 אחוזים מאוכלוסיית העולם היא שְׂמָאלִית, כלומר, מאות מיליוני אנשים שצריכים להתרגל ולהשתמש בכלים ובחפצים שתוכננו עבור יְמניים.

בעבר התייחסו לשְׂמָאלִיות כאל תכונה רעה, ובמקומות רבים בעולם נהגו לקשור לילדים את יד שְׂמֹאל, כדי שיהיו חייבים להשתמש ביד ימין.

ביטויים בשפה העברית מלמדים על התפיסה השלילית של השְׂמָאלִיוּת בעבר: על אדם שאינו מצליח לעשות דברים בידיו אומרים שיש לו "שתי ידיים שְׂמָאלִיוֹת". כשמישהו מתנהג 'לא יפה', לא כמו תמיד, אומרים עליו שהוא "קם על צד שְׂמֹאל". לעומת זאת, כדי לאחל הצלחה, מברכים "שתתחיל ברגל ימין". על עוזר נאמן של מישהו אומרים שהוא "יד יְמינו" ועל אדם שתומך ועוזר לאחר אומרים שהוא "עומד לִימינו".

יש בעברית מילה מיוחדת לאדם שמאלי, המופיעה בתנ"ך: אִיטֵר. אִיטֵר יד ימינו.

היום אף אחד כבר לא חושב שלהיות שְׂמָאלִי זה דבר רע, ומחקרים אפילו מלמדים על היתרונות שבלהיות שְׂמָאלי.

לכבוד יום השְׂמָאלִיים פורסמו בתקשורת נתונים מעניינים:

מספר הגברים השְׂמָאלִיים גדול פי שלושה ממספר הנשים השמאליות.

תוֹחֶלֶת החיים של השְׂמָאלִיים נמוכה בשנה מזו של הימְניים.

הצד הימני של המוח (זה שגורם לאנשים להיות שְׂמָאלִיים) אחראי על היְצירתיות, ולכן אחוז השְׂמָאלִיים בקרב האומנים גדול בהרבה מהאחוז שלהם באוכלוסייה.

גם במקצועות הספורט יש יתרון לשְׂמָאלִיים, כי חצי המוח הימני אחראי גם על תפיסה מֶרחבית, שחשובה לספורטאים, בעיקר בתחומים כמו משחקי כדור, שְׂחייה וסיף.

הנה רשימה חלקית נוספת של מפורסמים שְׂמָאלִיים: ביל קלינטון, ג'ורג' בוש, אופרה וינפרי, הנסיך צ'רלס, גולדי הון, ג'וליה רוברטס, ניקול קידמן, ג'ים קרי, אנג'לינה ג'ולי, וכאמור, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אז מי אמר שלקום על צד שׂמֹאל זה כל כך רע?…

ואם הזכרנו את ראש הממשלה, כדאי לשים לב: בלשון העברית אין שום קשר בין אדם שְׂמָאלִי הכותב ביד שְׂמֹאל לבין אדם שְׂמֹאלָנִי (או שְׂמֹאלָן) בעל דעות שְׂמֹאלָנִיוֹת.

 

בתמונה: ברק אובמה כותב בידו השמאלית (ויקיפדיה)