Browsing Category

ידיעות

על רווקים ונשואים בישראל

על רווקים ונשואים בישראל
הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ

על רווקים ונשואים בישראל

לקט נתונים לקראת ט"ו באב

לרגל ט"ו באב פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על נישואים בישראל. הנתונים נכונים לשנת 2018.

הנה נתונים אחדים:

הנתון המשמח ביותר הוא שנשואים מרוצים מחייהם בשיעורים גבוהים יותר מאלה שאינם נשואים.

49,410 זוגות התחתנו בישראל במוסדות הדת המורשים לערוך נישואין. כ-70% מהם יהודים.

בשנת 2018, דווחו למרשם האוכלוסין 9,021 מקרי נישואין שנערכו בחו"ל ושבהם לפחות אחד מבני הזוג היה רשום במרשם האוכלוסין.

 

עלייה במספר הרווקים והרווקות

שיעור הנישואין באוכלוסייה נמצא במגמת ירידה. 

כתוצאה מהירידה בהיקף הנישואין באוכלוסייה, עלה אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 49-45 מ-3% בסוף שנת 1970 ל-12% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 49-45 עלה בתקופה זו מ-2% ל-10%.

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל החתנים שנישאו לראשונה היה 27.3 (27.5 בקרב היהודים). לשם השוואה, בשנת 1970 היה גיל זה 25 (הן בכלל האוכלוסייה והן בקרב היהודים).

גיל הנישואין הממוצע בקרב כלל הכלות שנישאו לראשונה היה 24.9 (25.7 בקרב היהודיות). בשנת 1970 היה גיל זה 21.7 (21.8 בקרב הכלות היהודיות, כלומר, צעירות בארבע שנים מגילן הממוצע היום).

כתוצאה מהעלייה בגיל הנישואין באוכלוסייה היהודית, אחוז הרווקים בקרב הגברים היהודיים בגיל 29-25 עלה מ-28% בסוף שנת 1970 ל-62% בסוף שנת 2018.

אחוז הרווקות בקרב הנשים היהודיות בגיל 29-25 עלה בתקופה זו מ-13% ל-47%.

 

 

בתמונה: RELIGIOUS WEDDING CEREMONY AT KIBBUTZ "YAD MORDECHAI". הצילום: PRIDAN MOSHE לע"מ (1962)

 

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019
הצילום: Mark Neyman (לע"מ)

33,274 עולים עלו לישראל בשנת 2019

73.8% מהעולים עלו ממדינות בריה"מ (לשעבר)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה דוּ"חַ שנתי על העלייה לישראל.

הנה נְתונים אחדים:

בשנת 2019 הִגְיעוּ לישראל 33,247 עולים – 18.1% יותר מבשנת 2018. 

מִכְּלל העולים ב-2019, 73.8% הגיעו מבריה"מ (לשעבר), בעיקר מרוסיה ומאוקראינה, 7.6% הגיעו מארצות הברית ו-6.8% הִגִיעו מצרפת.

בשנת 2019 נִמשכה היְרידה במספר העולים מצרפת (2,227 עולים), יְרידה של 7.8% לְעוּמַת שנת 2018. השִׂיא של גל העלייה הנוכְחִי מצרפת היה ב-2015 – אז עלו 6,628 עולים.

מִקוּם המדינה עלו לישראל כ-3.3 מיליון עולים, כ-44.3% מִתוֹכָם עלו משנת 1990 ועד היום.

 

מְגוּרִים

13.0% מִסך העולים בשנת 2019 הִשְתַקְעוּ בתל אביב-יפו, 12.2% – בנתניה, 8.9% – בחיפה, 7.9% – בירושלים.

הַשְׂכָּלָה ומִקְצוֹעַ

רָמַת הַהַשְׂכָּלָה בְּקֶרֶב עולים בני 15 ומעלה שהִגִיעו בשנת 2019 הייתה גבוהה יחסית – 74.8% מהם למדו 13 שנות לימוד ומעלה.

ל-69.9% מהעולים בני 15 ומעלה היה מִשְלַח יד אקדמי.

 

העלייה בתְקופת הקורונה

על פי נתונים זְמניים, בחודשים מרץ-יוני 2020 חלה ירידה של 65.5% במספר העולים לְעוּמַת התקופה המקבילה בשנת 2019. 

 

 

הצילום: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?
הצילום: ויקיפדיה

מַכְתָ"זִיוֹת או לא להיות?

אֶמְצָעִי לפִיזור הַפגנות

ההַפְגָנוֹת של קיץ 2020 העלו לכותרות את המַכְתָ"זִיוֹת. המכת"זית – ראשי תבות של: מכונית הַתָזָה, היא כלי רכב כָּבֵד, שנוֹעַד לְפַזֵר הפגנות והִתְפָּרְעוּיוֹת באמצָעות התזת סִילוֹנֵי מים חזקים על המפגינים. המכת"זית מְמוּגֶנֶת בפני יִידוּי אֲבָנִים ובקבוקֵי תַבְעֵרָה.

לְעִיתִים מֵי המכת"ז צְבוּעִים בצֶבַע, בדרך כלל כחול, כדי שאפשר יהיה לְזַהוֹת מפגינים גם לאחר פיזור ההפגנה. במְקרים מְעַָטִים מוֹסיפים למים גם נוֹזֵל בעל רֵיח דוֹחָה.

החוק בישראל מַגְדִיר את הכְּלָלִים לשימוש במכת"זית. שימוש שלא על פי הכללים עָלוּל להיות מְסוּכָּן למפגינים.

בישראל נַעֲשָׂה שימוש במכת"זיות פעמים רבות בהפגנות של פלסטינים ופְעִילֵי זְכוּיוֹת אדם בשְטַחים וכן בהפגנות של חֵרֵדִים בירושלים ובבני ברק, בהפגנות יוצְאֵי אתיופיה ובהפגנות המְחָאָה שהִתְקיימו בשבוע שעבר ליד בית ראש הממשלה בירושלים. 

רִכְבֵי המכת"ז מְיוּצָרִים בקיבוץ בית אלפא, ונִמְכְּרוּ בעבר לעֶשְׂרוֹת מדינות, בהן מדינות כמו אלבניה, צ'ילה, הרפובליקה העממית של סין, דרום אפריקה, גואטמלה, הונדורס, אינדונזיה, זימבאבווה וקזחסטן.

 

 בתמונה: מכת"ז של משטרת ישראל במהלך תרגול פיזור הפגנה. (ויקיפדיה)

 

לָאבְטֶזָאכֶן

לָאבְטֶזָאכֶן
אלטע זאכן ברמת גן (ויקיפדיה)

לָאבְטֶזָאכֶן

מַשָׂאִית של אַהֲבָה ותְרוּמָה

מַשְבֵּר הקורונה הוֹלִיד גם יוזְמוֹת ברוכות של עֶזרה הֲדָדִית וסולידריות חֶברתית. אחת מהן היא ה"לָאבְטֶזָאכן – מַשָׂאִית של אהבה ותְרוּמָה".

שוּתָפים לפרויקט מִתְנַדְבִים רבים ובהם אוֹמָנִים הנוסעים ברחבֵי תל אביב, מַשמיעים מוסיקה, רוקדים, משמחים את האנשים וקוראים להם לתרום באהבה. 
הם אוספים רהיטים, מוצרי חשמל, צַעֲצוּעִים ומוצְרי מָזוֹן יבש ומעבירים אותם לארגונים ולעמותות המחלקים אותם למשפחות נזקקות. וכך הם מַשִׂיגִים שתי מַטָרוֹת – מעלים את מַצַב הרוח שלנו בימים אלה ואוספים תרומות עבור נזקקים. 

יוֹזְמֵי הפרויקט הם קובי שטח, מפיק ומנחה אירועים והפעילה החברתית הוותיקה דפני ליף. ליף הייתה אחת ממַנְהִיגוֹת המְחָאָה החֶברתית ביולי 2011 – מְחאה שזָכְתָה לכִּינוּי 'מְחָאֲת הדִיוּר' או 'מְחאת האוֹהֲלים'.

 

על אַלְטֶעזָאכֶן ולָאבְטֶזָאכן

השם החינני של הפרויקט מְבוּסָס על צֶמֶד המילים ביִידיש אַלְטֶה זָכְן, (ולפעמים אף נִכתב במילה אחת: אַלְטֶעזָאכֶן) שפֵּירוּשוֹ ביִידיש: "דברים יְשָנִים". כך אנחנו מְכַנִים טנדרים ומשאיות שנוסעים עדיין לפעמים ברחובות ואוספים רָהִיטִים וצִיוּד שאנחנו שמחים 'לְהִיפָּטֵר' מהם. 

הפרויקט הוקם בחודש שעבר והוא פועל נכון לעכשיו רק בתל אביב ורק בימי שלישי. בעִקְבוֹת הַצְלָחַת הפרויקט, יוֹזְמָיו מְקַוִוים לְהַרְחִיב אותו גם לערים אחרות בארץ.

המִתנדבים פונים לציבור גם ברְשָתות החֶברתיות ומבקשים תרומות. "ביחד אנחנו יכולים לעשות פה שינוּי גדול, ואם כולנו נֵירָתֵם, נִתְרוֹם וניִקַח חֵלֶק בעֲשִׂייָה – יהיה פה הרבה יותר טוב" הם אומרים.

צודְקים!!!!!

 

דפני ליף ויקיפדיה

מוסיקה כחול לבן

מוסיקה כחול לבן
הצילום: AVI OHAYON לע"מ

מוסיקה כחול לבן

סולידריות יִשְׂרְאֵלִית

מאות אוֹמנֵי ישראל שלחו מכתב לשר התַרְבּוּת חילי טרופר ולשר התִקְשוֹרֶת יועז הנדל, בבקשה לפעול לעִידוּד שִידוּר יְצירָה ישרְאלית ברדיו ובטלוויזיה. זאת במַטָרָה לְהַגְדִיל את התַמְלוּגִים השנתיים המועבָרים ליוצְרים, אומנים, מְבַצְעִים, נַגָנִים ושַׂחְקָנִים.

כמַחֲצִית מהתַמלוגים המְשוּלָמִים בישראל בשנה מְמוּצַעַת עוברים לידֵי יוצרים מחוּ"ל. האומנים הישרְאלים אומרים כי בשנה כזו, שבה תַעֲשִׂייַת התרבות והאומנות מוּשְבֶּתֶת, התַמלוגים עבור זְכוּיוֹת היוצְרים הם מְקוֹר הפַרְנָסָה היחיד של עשרות אלפֵי משפחות בישראל, ועל כן יש לְהַפְגִין סולידריות ולְקַדֵם שידור יצירה ישראלית. זה הזמן לְהַאֲזִין למוסיקה 'כחול לבן'.

האומנים מבקשים מהשרים לְהַקְצוֹת מַעַנקֵי מדינה לתחנות הרדיו שיותר מ-75 אחוזים מהמוסיקה שהן משמיעות הם יצירה ישראלית.

האומנים מבקשים גם לִיזוֹם הוֹפָעוֹת של אומנים ברדיו ובטלוויזיה כדי לאפשר לכמה שיותר אומנים ואנשי הֲפָקָה לְהִתְפַּרְנֵס.
את המכתב יָזְמָה הזמרת ירדנה ארזי. בין האומנים החתומים על המכתב: שלמה ארצי, גילה אלמגור, קובי אוז, אביב גפן, עדן בן זקן, הגבעטרון, יורם טהרלב, חנן יובל, עברי לידר, רבקה מיכאלי, בן-אל תבורי ורבים אחרים.

 

 

בתמונה: טקס חלוקת פרס אמ"ת לסופרים ואמנים, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט בתאטרון ירושלים, ירושלים, 2007. בצילום: הופעה של הזמרת ירדנה ארזי. AVI OHAYON לע"מ

עַם הספר כותב 

עַם הספר כותב 
הצילום: ויקיפדיה

עַם הספר כותב           

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019

חוק הספרים מְחייב כל מי שמוציא לאור ספר בישראל ביותר מ-50 עותָקים לשלוח שני עותקים לסִפרייה הלְאומית. שם נִשְמָרים כל הספרים.

הסִפרייה הלְאומית פִּרסמה בשבוע שעבר נְתונים על ספרים שיצאו לאור בשנת 2019.

הנה נְתונים אחדים:

8,225 ספרים ראו אור בישראל בשנת 2019: 31% מהם הם ספרים במדְעֵי היהדות; 22% – ספרֵי פרוזה ושירה; ילדים ונוער – 16%; ארץ ישראל ומדינת ישראל – 11%; ספרי הַדְרָכָה ופְנַאי – 5%; ספרי לימוד – 4%; מדְעי הרוח והחֶברה – 4%; אומָנוּיוֹת 3%; ביוגרפיות 2%; מדְעי הטֶבע 1%.

 

השפה                   

91%  מהספרים ראו אור בשפה העברית. אחריהם בִרשימת השפות נמצאים הספרים בשפה האנגלית (5%). הערבית (2.5%) והרוסית (1%). התפרסמו ספרים בשפות נוספות, בהן: סינית, טג'יקית, יוונית ועוד.

 

מקור ותרגום       

85.3%  מהספרים שיצאו לאור ב-2019 הם סִפְרֵי מקור.

מבין הספרים המְתוּרְגָמִים שראו אור בארץ בשנה שעברה מרבית התרגומים הם מאנגלית (66.7%). תורגמו ספרים  מצרפתית (5%), מגרמנית (3.6%), מאיטלקית (1.6%) ומספרדית (1.2%).

בסך הכול תוּרְגְמוּ ספרים מ-34 שפות, בהן גם: אמהרית, קוריאנית, סנסקריט ועוד.

178 ספרים תוּרְגְמו בישראל מעברית לשפות אחרות.

 

פרוזה ושירה – מָקוֹר ותרגום     

במהלך שנת 2019 נִקְלְטוּ בספרייה הלאומית 1,750 ספרי פרוזה ושירה.

1,274 מתוֹכָם הם ספרי מקור ישְׂרְאֵליים. רובם הגדול נכתבו בעברית, אך בּוֹלְטִים גם הספרים שנִכתבו בערבית (53), באנגלית (27) וברוסית (26).

 

ספרי ילדים ונוער                 

בשנת 2019 הגיעו לספרייה 1,245 ספרי ילדים ונוער. רוּבָּם המַכְרִיעַ (92%) של ספרי הילדים מתפרסמים בשפה העברית. 3.8% באנגלית, 3.3% בערבית והיֶתֶר ברוסית, צרפתית ויידיש.

כ-70% מספרי הילדים הם ספרי מקור ישראליים. מרבית החומר המתורגם מקורו באנגלית (76%), צרפתית (9%) וגרמנית (5%).

בשנה שעברה יצאו לאור גם 47 ספרים לגִיל הרַך (ספרי קַרְטוֹן). רבים מספרים אלה הם 'ספרים קלאסיים' שגם ההורים גדלו עליהם וקוראים אותם לדור הבא.

נִמְשֶכֶת המְגָמָה של ריבוי ספרי המַדָע הבִּדְיוני והפנטזיה וספרים רבים המְעָרְבִים בין מְציאוּת ודִמְיוֹן. רוב הספרים האלה הם ספרים מְתוּרְגָמים.

יצאו לאור גם 80 ספרי קומיקס, מתוכם 42% מְיוּעָדִים לילדים בציבור החרֵדִי.

 

ספרי לימוד

בשנת 2019 הוּדְפְּסוּ 336 ספרי לימוד חדשים המיועדים לגילאי גן חובה ובתי הספר היסודיים והתיכוניים. עוד ספרים בקטגוריה זו הם ספרי הלימוד למבחנים הפסיכומטריים וחוברות הלימוד לחופש הגדול.

 

ספרי הדרכה ופנאי               

בשנת 2019 הייתה עלייה מַשְמָעוּתִית במספר ספרי ההדרכה והפנאי, ובסך הכול התפרסמו 409 ספרי הדרכה שונים: 40 ספרי בישול; 51 מדריכי טיולים, רובם ליעדים בינלאומיים; 71 ספרים על הורות, זוגיות וזקנה; 32 ספרים על התנהלות כלכלית ופיננסית נכונה ועוד.

המספר הגדול ביותר של ספרי הדרכה שיצאו אָשְתָקַד הוא בנושאי רוּחניות והַעֲצָמָה אישית – 152 ספרים. ספרים אלה כוללים ספרי הדרכה ל'חֲשִיבָה חִִיובית', 'שַלְוָוה פנימית', 'העצמה אישית', 'תַהֲלִיכִים נַפְשִיים' שמקורם ביהדות ובבודהיזם וכדומה.

 

ספרים דיגיטליים             

בשנה האחרונה נִקְלְטו בספרייה 1,190 ספרים דיגיטלים, מתוכם כ-463 ספרים דיגיטליים חדשים שיצאו לאור בשנת 2019 והשאר הם ספרים שיצאו לאור בשנים קודמות.

 

ספרים מוקלטים

403 ספרים מוּקְלָטִים שהוּקְלְטוּ על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' יצאו במהלך 2019 -80% מתוכם הם ספרי מקור.

במהלך שנת הלימודים הנוכְחִית, ובתְקוּפַת סֶגֶר הקורונה במיוחד, אפשרה הספרייה הלאומית שימוש חוֹפְשִי ברבים מספרים אלה לטובת התלמידים וציבור הקוראים בישראל.

 

בתמונה: בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם. ויקיפדיה

 

החיים כספר

החיים כספר
הצילום: ויקיפדיה

החיים כְּסֵפֶר

24,500 ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות התפרסמו בישראל

הסִפרייה הלאומית פִּרְסְמה נְתונים על ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות שפּוּרְסְמו בישראל מקום המדינה ועד היום. הנה נְתונים אחדים:

מאז קום המדינה פורסמו בישראל יותר מ-24,500 ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.

לצד ספרים על פוליטיקאים, רבנים, קְצינים בְּכירים ואנשֵי רוח ידועים, יש מספר רב יותר של ספרים על דְמוּיוֹת פחות יְדועות: ניצולֵי שואה, סיפורי חיים של ראשוני המִתיישבים בארץ ישראל וספרי זיכרון על חלְלֵי צה"ל, נפגעי טרור ודמויות מרכזיות בעולם היהודי, בתְפוּצוֹת ובעולם העסקי.

 

השפות

עברית היא השפה המובילה בספרי הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות (84%). יצאו לאור ספרי ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות גם בשפות אחרות: אנגלית, רוסית, ערבית, יידיש, נורווגית, פרסית, ארמנית, אמהרית ודנית.

 

הנושאים

רבנים

34% מהביוגרפיות הן על רבנים, החל בדמויות היסטוריות (רבי עקיבא, רמב"ם, רבי יהודה הלוי), וכלה בספרות עַדְכָּנִית על רבנים שפעלו ופועלים עדיין בישראל.

 

פוליטיקאים וקצינים בכירים

לאורך שנות המדינה התפרסמו יותר מ – 600 ביוגרפיות על פוליטיקאים וקצינים בכירים. 102 מתוכן – על רָאשֵי ממשלה לשעבר. הבולֵט בין ראשי הממשלה הוא דוד בן גוריון, שעליו התפרסמו עשרות ביוגרפיות שתורגמו לשפות רבות. אחריו במספר הביוגרפיות שיצאו לאור על מַנהיגים – יצחק רבין.

יצחק רבין (ויקיפדיה)

6% מהספרים בקבוצה זו הם ביוגרפיות על נשים, רבים מהם על רֹאשַת הממשלה היחידה, גולדה מאיר.

גולדה מאיר (ויקיפדיה)

בין הנשים שעליהן נכתבו ביוגרפיות: ציפי לבני, רוזה לוקסמבורג, הנריאטה סאלד וכן ספרים על נשים שלחמו בהֲגנָָה ובפלמ"ח ועל משוררות וסופרות. בעשור האחרון יוצאות לאור סדרות ביוגרפיות על נשים מובילות, המיועדות לילדים ולנוער.

 

ניצולֵי השואה   

נושֵׂא השואה מהווה 12% מכלל הספרים בסוּגַת הביוגרפיות והאוטוביוגרפיות.

בעשורים האחרונים יש עלייה גדולה במספר הספרים הנכתבים בנושא זה.

מרבית הספרים הם ספרים אישיים.

החל משנות השמונים גדל מספר הספרים המספרים את חֲוָויוֹת הילדות בשואה. רבים מהספרים בעשורים האחרונים נכתבים על ידי ילדיהם ונכדיהם של הניצולים.

 

עלייה וקליטה

ישראל היא מדינת מְהגרים ומִטֶבַע הדברים סיפורי העלייה והקליטה הם חלק בִּלְתִי נִפְרָד מהנושאים המסופרים בספרי הביוגרפיה והאוטוביוגרפיה שפורסמו: תיאורי החיים בגולה; ההחלטה לעלות לישראל; העלייה לארץ וקשיי הקליטה – כל אלה מהווים פרק משמעותי מאוד בספרים רבים.

 

הִתְמוֹדְדוּת עם מחלות

אחת מדַרְכֵי ההִתְמוֹדְדוּת של מַחְלִימִים, חולים, או קרוביהם היא כתיבת ספר העוסק באדם החולה ובמשפחתו. כ- 14 ספרים בנושא זה מתפרסמים מדי שנה.

התפרסמו גם כ-156 ביוגרפיות על רופאים ו-45 על פסיכולוגים ופסיכיאטרים.

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור
הצילום: Haim Zach לע"מ

ב-2019 הוּגְשוּ 14,265 תְלוּנוֹת לנְצִיב תְלוּנוֹת הציבור

35% מהתְלוּנוֹת נִמְצְאוּ מוּצְדָקוֹת

מְבַקֵר המְדינה פִּרְסֵם היום את הדוּ"חַ השְנתי של נְצִיב תְלוּנוֹת הצִיבּוּר.

מהנְתוּנִים עולה כי ב-2019 הוּגְשוּ לנציב תלונות הציבור, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, כ-14,263 תְלוּנוֹת, מספר דומֶה למספר התלונות שהוגשו בשנת 2018.

מהתְלונות עולים מִקרים רבים של אֲטִימוּת של הרָשוּיוֹת כְּלַפֵּי אזרחים ובהם גם ילדים, נָכים וקְשִישִים.

35% מהתלונות נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

במקום הראשון: משרד התחבורה

המספר הגדול ביותר של תלונות הוּגַש בשנה שעברה נגד משרד התַחְבּוּרָה –  936 תלונות. נגד משרד הבריאות הוּגשו אֶשְתקד 916 תלונות. במקום השלישי – הביטוחַ הלְאומי עם 898 תְלונות. אחריהם ברְשימה דואר ישראל עם 711 תְלונות, המשטרה, רָשוּת האוּכְלוּסִין וההֲגִירָה, משרד החינוך, משְׂרד המִשפטים, משרד הבִּינוּי והשִיכּוּן ורָשות המִיסִים.

 73.5% מהתְלונות נֶגֶד הדואר נִמצאו מוצדקות. 69.2% מהתְלונות נגד משרד הבריאות, 53.4% מהתלונות נגד משְׂרד העבודה והרְוָוחָה ו-42.6% מהתלונות נגד משרד התַחְבּוּרָה – נמצאו מוּצְדָקוֹת.

 

בתמונה: רכבת בתחנת שדרות. Haim Zach לע"מ

 

 

 

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

אימא של קופיקו הלכה לעולמה
קופיקו (ויקיפדיה)

אימא של קופיקו הלכה לעולמה

קופיקו נשאר איתנו

הסופרת תמר בורשטיין לזר, שיָצרה את סִדרת הספרים המיתולוגית 'קופיקו', הלכה אתמול לעולמה בגיל 93.

קופיקו היא סִדרת ספרי ילדים ישרְאלית מיתולוגית שנולדה לפני יותר מ-60 שנה – ואין ילד והורה בישראל שאינו מַכִּיר אותה מֵאז ועד היום.

הסִדרה מספרת את קוֹרוֹתָיו של קוף אֱנוֹשִי, הגר עם משפחה ישראלית בשכונת עין גנים שבפתח תקווה. קופיקו הוא קוף חָצוּף ושוֹבָב, שעושה כל מה שאסור לילדים לעשות… ולכן הם אוהבים אותו כל כך ואוהבים לקרוא עליו ועל התַעֲלוּלִים שלו…

לא רק ספר

קופיקו הופיע לראשונה כדְמות בסיפור בעיתון הילדים 'דבר לילדים' בשנת 1951. בשנת 1957 יצא הספר הראשון בסדרה. בשנת 2015 יצא קופיקו בגִרְסַת קומיקס.

במַהֲלַך השנים כתבה לזר יותר מ-165 ספרים בסדרה, והם זָכוּ לפופולריות רבה.

הספרים זָכו לעיבּוּדים רבים: מַחֲזות, סִדרת תוכניות טלוויזיה וקַלָטות וידאו. בעִקבות הַצְלָחַת הסִדרה הִתחילו להִימָכֵר מוּצָרים רבים של קופיקו כמו בובות, מחברות, תיקים, משחקי קופסה ומַחשב. 

לזר פִּרְסְמה גם סִדרת ספרים על קוף נוסָף, צ'יפופו, בן דודו של קופיקו, קוף בַּלָש הנוֹדֵד ברַחבֵי העולם ועוזר לילדים במְצוּקָה.

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי
הצילום: שלמה ישראל

היום הוא יום הפלאפל הבין לאומי

ולנו יש פלאפל

יש עובדה אחת שעליה יש קונצנזוס ואין ויכוחים ומחלוקות בישראל – המאכל הלאומי שלנו הוא – הפלאפל: הכדורים הקטנים עם הסלט והטחינה בתוך הפיתה, שלפעמים קצת נקרעת מרוב עומס… 

נכון, יש מחלוקות סביב השאלה מיהו מלך הפלאפל או מהו הפלאפל הטעים ביותר במדינה, וגם בנושא הזה לכל שני יהודים יש חמש דעות…אבל גם המחלוקות האלה לא מצליחות לקלקל את האהבה שלנו לדבר עצמו.

שמו של הפלאפל יצא למרחוק. כל תייר שביקר אי פעם בישראל או יבקר בה בעתיד יודע שביקור בישראל כולל ביקור לא רק בירושלים ובמצדה אלא גם בדוכן פלאפל… 

היום, 12 ביוני הוא יום הפלאפל הבין לאומי. ביום זה, ובכל ימות השנה, נעלה את הפלאפל על ראש שמחתנו ועל שפתותינו!

בתיאבון!