Browsing Category

ידיעות

הכנסת חגגה 70 בט"ו בשבט

הכנסת חגגה 70 בט"ו בשבט
מבנה הכנסת בירושלים ( Kobi Gideon לע"מ)

הכנסת חגגה 70 בט"ו בשבט

פרחים בצִבְעֵי הדגל

2,000 תלמידים, חיילים, סטודנטים, מבוגרים וקשישים התארחו במשכן הכנסת בירושלים בט"ו בשבט במסגרת 'יום פתוח' לציון 70 שנה לכינונה של הכנסת שנוסדה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949.

האירוע החגיגי התקיים בכל רחבי המשכן. במרכזו נטעו המבקרים ברחבת הכניסה לכנסת כ-740 שתילי פרחים בצבעים כחול ולבן, היוצרים יחד את המספר 70. יו"ר הכנסת, יולי יואל אדלשטיין, אמר בטקס הנטיעות בשיתוף קק"ל: "אני מתפלל שיחד עם צמיחתם לתִפְאֶרֶת של השתילים שנטענו, תישא גם עבודת החקיקה של הכנסת פירות מתוקים".

מסדרונות הכנסת התקשטו בעיצובי פרחים ופירות תרומת משרד החקלאות, והמבקרים נהנו משלל מופעים, תערוכות וסיורים ברוח ט"ו בשבט.

לכבוד חגיגות ה-70 מתפרסמות באתר הכנסת 70 שאלות ותשובות על הכנסת בעבר ובהווה. אם תרצו ללמוד מאין השם 'הכנסת', מתי החליטו לקרוא לפרלמנט הישראלי 'כנסת', היכן התנהלה הישיבה הראשונה של בית המחוקקים ועוד עובדות מעניינות על הכנסת, אתם מוזמנים להיכנס לאתר הכנסת.

ווטסאפ נִלחמת בפייק ניוז

ווטסאפ נִלחמת בפייק ניוז
הצילום: ויקיפדיה

ווטסאפ נִלחמת בפייק ניוז

מַגבילה את האופציה להַעֲבָרַת יְדיעות

אפליקציית המְְסָָרִִים הפופולרית ווטסאפ הודיעה כי תַגְבִּיל את האפשרות להעביר הודעות למשתמשים רבים באפליקציה. מעתה, אפשר יהיה להעביר הודעה לחמישה מִשתמשים בלבד באותו זמן. המטרה: להִילָחֵם בתוֹפָעַת הֲפָצַת השְמוּעוֹת וה'פייק ניוז'.

בעבר היה אפשר להעביר הלאה הודעה, תמונה או סרטון למספר בִּלְתִי מוּגְבָּל של אַנְשֵי קֶשֶר וקבוצות. אפשרות זו הֵקֵלָָה על מי שהֵפיץ שְקָרִים, פייק ניוז, שְמועות ועוד.

השינוי נִכְנַס לתוֹקֶף כבר בחודש יולי האחרון בהודו, שם תוֹפָעַת הֲפָצַת ההודעות השִקְרִיוֹת נְפוֹצָה, ואף גָרְמָה מספר פְּעמים לרֶצַח של בני אדם.

מעתה יִיכָּנֵס השינוי בעולם כולו.

שדה התעופה רמון נפתח

שדה התעופה רמון נפתח
הצילום: ויקיפדיה

שדה התעופה רמון נפתח

לזכר אילן, אסף ורונה רמון

נמל התעופה הבין לאומי רמון על שם אילן ואסף רמון הנמצא 19 ק"מ מצפון לאילת נפתח אתמול בטקס חגיגי במעמד ראש הממשלה, שר התחבורה וילדיהם של רונה ואילן רמון. האורחים הגיעו לטקס בטיסת בכורה מנתב"ג לשדה התעופה החדש. הם נטעו במקום עצי זית לכבוד ט"ו בשבט.

בבנייתו של השדה הושקעו למעלה מ-1.7 מיליארד שקלים והוא צפוי לשרת כ-4.5 מיליון נוסעים בשנה. שדה התעופה החדש משתרע על שטח של 5,054 דונם. יש בו מקומות חנייה ל-60 מטוסים. מסלול ההמראות והנחיתות הוא באורך 3,600 מטרים – כדי לאפשר המראות ונחיתות של מטוסים גדולים המשמשים בטיסות טרנס-אטלנטיות.

שטח הטרמינל הבנוי הוא 35,182 מ"ר. יש בו 32 עמדות צ'ק אין ודיוטי פרי המשתרע על שטח של 3,320  מ"ר.

טיסות פנים וטיסות בין לאומיות

השדה יתחיל לפעול בהדרגה. תחילה בטיסות פנים ובהמשך בטיסות בין לאומית ישירות מאירופה. בעוד כחודשיים ייסגרו שדות התעופה באילת ובעובדה המשרתים כיום את הטיסות האלה.

שדה התעופה רמון אמור לשמש כאלטרנטיבה לנחיתות במקרי חירום. כיום, מטוסים שאמורים לנחות בישראל ונתקלים בתקלה טכנית או במצב חירום ביטחוני מופנים ללרנקה, לעמאן או ליוון.

אילן, אסף ורונה

שדה התעופה רמון נקרא על שם אילן ואסף רמון. אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון נהרג בהתרסקות מעבורת החלל קולומביה ב-1 בפברואר 2003. בנו אסף, טייס קרב בחיל האוויר נהרג בהתרסקות מטוסו ב-14 בספטמבר 2009. רונה רמון, שהלכה לעולמה לפני כחודש זכתה להשתתף בטקס חנוכת שדה התעופה שנערך לפני חודשים אחדים.

 

בתמונה למעלה: מגדל הפיקוח של נמל התעופה רמון בבנייתו. אפריל 2016 (ויקיפדיה)

 

טייס החלל אילן רמון (ויקיפדיה)

 

אסף רמון (אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל)

 

רונה רמון (ויקיפדיה)

 

 

חוגגים ט"ו בשבט

חוגגים ט"ו בשבט

חוגגים ט"ו בשבט

נוטעים ומטיילים 

ט"ו בשבט הוא חגיגת טבע ישראלית, המדגישה את החיבור לשורשים ואת השמירה על הטבע, החי והצומח בארץ.

לכבוד החג, מתקיימות השבוע בכל הארץ פעילויות לציבור הרחב, רובן ללא תשלום. בחלק מהן יש צורך בהרשמה מוקדמת.

הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים מקיימות פעילויות מיוחדות לחג: נטיעת עצים, שתילת פרחים, טיולים בעקבות פרחים, סיורים מודרכים, ביקורים במשתלות, פעילויות למשפחה בטבע ועוד. המון דרכים יפות לחגוג את ט"ו בשבט…

פרטים באתר קק"ל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים.

חג שמח!

בתמונה: נטיעות בגינה הקהילתית בשכונת עיר גנים בירושלים, טו בשבט תשע"ז (2017) (ויקיפדיה)

נטיעות, פירות וירקות כל השנה

נטיעות, פירות וירקות כל השנה
הצילום: עמוס בן גרשום (לע"מ)

נטיעות, פירות וירקות כל השנה

נתונים לקראת ט"ו בשבט

לרגל ט"ו בשבט פִּרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נְתונים על שְטָחִים של מַטָעִים חדשים, על פירות יבשים ועל פירות וירקות טְרִיים בישראל ונתונים של קק"ל על נְטִיעוֹת יַעַר.

שטח הנטיעות החדשות של עֲצֵי פְּרי בשנת תשע"ח (2017/18) הסתכם ב-23,862 דונם, בְּהַשְוואָה ל-39,342 דונם בשנת תשע"ז ול-42,289 דונם בשנת תשע"ו.

בשנת תשע"ח הייתה ירידה של 39.3% בְּסַך הנטיעות החדשות לְעוּמַת השנה הקודֶמֶת. חלה ירידה בנטיעות האפרסקים, פְּרִי הֶהָדָר והעֲנבים. לעומת זאת, חלה עלייה בנטיעות התְמרים, הזֵיתים והאבוקדו.

עץ זית עמוס בפרי, בגליל העליון. MARK NEYMAN (לע"מ)

התפוקה

התְפוּקָה הכולֶלֶת של עֲנַף המַטָעִים לשנת 2018 נֶאֶמְדָה בכ-1.23 מיליון טונות, מתוכם 37% פרי הדר ו– 63% מטעים אחרים. תְפוּקַת המַטָעִים בשנה זו ירדה ב-5% לעומת השנה הקודמת. בתְפוּקַת פרי ההדר נִרשמה ירידה של 16.8% לעומת שנת 2017, ובתפוקת המטעים האחרים נרשמה עלייה של 3.8%.

בְּהַשְוואה לשנה הקודמת נִרשמה עֲלייה מַשְמָעוּתִית בתפוקת האבוקדו והבננות, לעומת ירידה בתפוקת האפרסקים והנקטרינות, תפוחי העץ וענבי המאכל.

נְטיעות יַעַר

בשנת תשע"ח הסתכם שטח נטיעות קק"ל ב-1,800 דונם לעומת 3,000 דונם בשנה הקודמת. מתוך הנטיעות בשנת תשע"ח, 150 דונם ניטעו בשטחים חדשים ו-1,650 דונם ניטעו כשטחי חידוש יער.

57% מהעצים שנטעה קק"ל היו מִמִינים רחבי עלים, בתוכָם מינֵי חוֹרֶש ארץ ישראלי (אלונים, אלות, מיני פרי בוסתן כגון זית ואחרים) וכן אקליפטוסים, שיטים ואחרים.

43% היו ממינים מַחְטָנִיים: כ-25% אורנים וכ-18% מיני מחט אחרים, בעיקר מיני ברושים.

יְבוּא פירות

ישראל מְייבֵּאת פירות טריים ויבשים מארצות רבות: מארה"ב, וייטנאם, תאילנד, מקסיקו, טורקיה, מרוקו, מצריים, גוואטמלה, דרום אפריקה, צרפת, איטליה, ניו זילנד, פולין, סרביה, סין והודו.

 

בתמונה למעלה: ביקור נשיא המדינה שמעון פרס בקיבוץ אלומות בו הוא גדל במהלך ט"ו בשבט. בצילום, סידור פירות לכבוד חג ט"ו בשבט.
 עמוס בן גרשום לע"מ

רא"ל גדי איזנקוט – הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל

רא"ל גדי איזנקוט – הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל
איזנקוט, אוגוסט 2016 (ויקיפדיה)

רא"ל גדי איזנקוט – הרמטכ"ל ה-21 של צה"ל

גולני שלנו

רב אלוף גדי איזנקוט הוא הרַמטכ"ל ה-21 של צה"ל. בעבר שימֵש כמְפקד חֲטיבת גולני, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה אהוד ברק, מפקד עוּצְבַּת נְתיב האש, מפקד אוגדת איו"ש, ראש אגף המבצעים, מפקד פיקוד הצפון וסגן הרמטכ"ל.

איזנקוט נולד בשנת 1960 בטבריה, להורים שעָלו ממרוקו. הוא גדל והִתחנך באילת, למד בתיכון שבעיר במְגמה ימִית, ולמד לבַגרות בבית ספר ערב אקסטרני.

בנובמבר 1978 הִתגייס לצה"ל לחטיבת גולני, עבר מַסלוּל הַכשרה כלוחם וסִיים את הטירונות כחניך מִצְטַיין פְּלוגתי. בהמשך סִיים קורס מ"כִּים חי"ר וקורס קְצינֵי חי"ר. בְּמַהֲלַך הקורס נִפצע בְּרֹאשו מכדור מִקלע שחָדַר לתוך הנגמ"ש שבו נהג. לאחר שהִשְתַקֵם מן הפציעה שָב לחטיבה כמפקד מחלקה.

בשנים 1984–1985 פיקד על פלוגת הנ"ט של חטיבת גולני. הוא הוּדַח מתפקידו חודש לפני סיומו, לאחר שניהֵל ויכּוח פּוּמְבִּי עם מפקד החטיבה, וסירַב לפקודה להחזיר את פלוגתו באמצע חופשה.

בשנת 1997 מוּנָה למפקד חטיבת גולני. בשנת 2003 מונה למפקד אוגדת איו"ש.

רמטכ"ל 

איזנקוט היה סגנו של הרמטכ"ל ה-20 בני גנץ וב-16 בפברואר 2015 החל לכהן כרמטכ"ל. בתקופתו כרמטכ"ל אותרו ונהרסו מנהרות חמאס בדרום ומנהרות חיזבאללה בצפון וצה"ל פעל נגד ההתבססות של איראן בסוריה.

איזנקוט יִיזָכֵר כרמטכ"ל שברקורד שלו לא הייתה מלחמה. הוא זָכָה להַעֲרָכָה רבה על אִישִיוּתוֹ ועל דרכו.

ב-15 בינואר 2019 הִשתחרר מצה"ל והֶעֱביר את הפיקוּד לרא"ל אביב כוכבי.

איזנקוט הוא בַּעַל תוֹאַר ראשון בהיסטוריה כללית מטעם אוניברסיטת תל אביב ותואר שני במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא סִיים לימודֵי צבא וביטחון במכללת צְבא ארצות הברית בפנסילבניה.

בשנת 2017, בְּעֵת שכיהן כרמטכ"ל, עבר איזנקוט בהצלחה נִיתוּח להֲסָרַת גידול סַרְטָנִי בעַרְמוֹנִית.

איזנקוט נשוי לחנה, אדריכלית, ואב לחמישה ילדים. מִתְגוֹרֵר עם משפחתו בהרצליה.

 

 

 

רא"ל אביב כוכבי  – הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל

רא"ל אביב כוכבי  – הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל
הצילום: ויקיפדיה

רא"ל אביב כוכבי  – הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל

צַנְחָן ומְפַקֵד, מְצַייר ומְנַגֵן בִּפְסַנְתֵר

רב אלוף אביב כוכבי הוא הרמטכ"ל ה-22 של צה"ל. הוא נִכנס לתַפקידו ב-15 בינואר 2019.

כוכבי נולד בשנת 1964 בקריית ביאליק. לצבא הִתְגַייס ב-1982. את דַרכו הצבאית הֵחֵל בחֲטִיבַת הצַנְחָנִים. הוא הִצְטיין כמְפקד בכל שָלָב ושלב, עד שמוּנָה לתַפקיד מח"ט הצנחנים. בהמשך פיקד על אוגדת האש, שימֵש כראש חטיבת המִבְצָעִים באגף המבצעים, ראש אגף המודיעין, מפקד אוגדת עזה, אלוף פיקוד הצפון וסְגַן הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

במהלך השירות למד כוכבי לתואַר ראשון בפילוסופיה באוניברסיטה העברית ולתואר שני במִינְהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית. הוא גר ביישוב קהילתי בצפון, נשוי ליעל, עורכת דין במִקְצוּעָהּ, ואב לשלוש בנות.

הרמטכ"ל החדש הוא צייר חובב, מנגן בפסנתר, מרבה לקרוא ספרים, מתעניין בפילוסופיה ומְקַיים אורַח חיים צִמְחוֹני.

חג לאילנות ולטבע
ט"ו בשבט הפך בשנים האחרונות לחגיגת טבע ישראלית, שמדגישה את השמירה על הצמחים שגדלים בארץ ומעודדת אנשים לשתול ולנטוע. בשבוע הבא, לכבוד החג, יתקיימו בכל הארץ פעילויות לציבור הרחב, רובן ללא תשלום, אך עם הרשמה מוקדמת.
הקרן הקיימת לישראל, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, כל אחד מהגופים האלה מקיים פעילות מיוחדת לחג: נטיעת עצים, שתילת צמחים, טיולים בעקבות פרחים, סיורים מודרכים, ביקורים במשתלות, פעילויות למשפחה בטבע ועוד. המון דרכים יפות לחגוג את ט"ו בשבט…
חג שמח!

איך ישנתם הלילה?

איך ישנתם הלילה?
שעון מעורר (ויקיפדיה)

איך ישנתם הלילה?

על הרגלֵי השינה של הישראלים

25% מהישראלים יְשנים 8 שעות או יותר בלילה, 58% ישנים 6 או 7 שעות בלילה, ו-17% ישנים עד 5 שעות בכל לילה. כך עולֶה מסֶקֶר על הֶרְגלֵי השֵינה בישראל, שפִּרסמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר.

בסקר הִשְתַתְפו כ-7,300 אנשים, בני 20 ומעלה, והוא מְגַלֶה של-26% מהישראלים קשה לְהֵירָדֵם או לישון לילה שָלם, ו-15% מהישראלים מִתקשים לְהֵירָדֵם כִּמעט בכל לילה. הקושי לישון עולה עם הגיל: רק 10% מבני ה-25 עד 44 דִיווחוּ על קוֹשִי להירדם, לְעוּמַת 36% מבני ה-75 ומעלה.

רַווקים, נְשׂואים, גְרושים, אַלמנים

גם הַמצָב המשפחתי מַשְפיע על היְכולת לְהֵירָדֵם ולישון. על פי הסקר, רַווקים ישנים טוב יותר מנְשואים: כמעט 31% מהרווקים והרווקות בארץ ישנים יותר מ-8 שעות במְמוּצע בלילה, לעומת 23% מהנְשואים. אבל מי שהכי קשה להם להֵירדם בלילה הם האַלמנים והאַלמנות, כנִרְאֶה גם בגלל הגיל הממוצע הגבוה יַחֲסִית של קבוצה זו. כמעט 40% מהם דִיווחו שהם מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה. גם 23% מהגְרושים מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה, לעומת 15% מהנשואים ו-8.5% בִּלבד מהרווקים.

למִידַת שְׂביעות הרָצון של האדם ממַצָבו הכַּלְכּלי יש השפעה גדולה על היכולת להירדם ולישון. על פי הסקר, 13.5% מהאנשים שמרוצים ממצבם מתקשים להירדם בְּאופֶן קָבוּעַ, לעומת 27% מאלה שאינם מרוצים ממצבם.

תְרופות לשינה

15% מבני 65 עד 75 לקחו תְרופות לשינה במִרְשָם רופא בחודש האחרון. אצל בני 75 ומעלה המספר עולה ל-30%, ומתוכָם 23% לוקחים תרופה לשינה בכל לילה.

 

הערה:

 על פי חוקי הדקדוק יש לומר יְשַנְתֶם, כְּתַבְתֶם (ההטעמה על: תֶם). בדרך כלל אנחנו מקפידים בחדשון על עברית תִקנית גם בכתיבה וגם בקריינות. הפעם הרשינו לעצמנו לנהוג כמו שנוהגים כולנו בשפת הדיבור, וקראנו: איך ישנתם הלילה?

יותר מ-29,600 עולים חדשים ב-2018

יותר מ-29,600 עולים חדשים ב-2018
הצילום: ניר כפרי

יותר מ-29,600 עולים חדשים ב-2018

המדינות המובילות – רוסיה, אוקראינה, ארה"ב וצרפת

 

הסוכנות היהודית פִּרסמה אתמול את נְתוּנֵי העֲלִייָה לשנת 2018: למעלה מ-29,600 עולים חדשים עלו השנה מרחבי העולם לישראל, בְּהַשְוואָה ליותר מ- 28,220 עולים חדשים בשנת 2017. זו עלייה של כ – 5% במספר העולים.

המספר הרב ביותר של העולים בשנת 2018 עלו מרוסיה -10,500 עולים. זהו גידול של כ-45% בהשוואה לשנה הקודֶמֶת. עולים רבים הגיעו השנה גם מאוקראינה -6,500 עולים, ירידה של כ-9% בהשוואה לאֶשְתָקַד.

מצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) הגיעו השנה כ- 3,550 עולים חדשים בְּדוֹמֶה לשנה שעברה. מצרפת הגיעו השנה למעלה מ-2,600 עולים – ירידה של כ-25%, מברזיל הגיעו למעלה מ-660 עולים – ירידה של כ-4%, מבריטניה למעלה מ-500 עולים – ירידה של כ-4%, מארגנטינה למעלה מ-330 עולים – גידול של כ-17%, ומדרום אפריקה עלו השנה למעלה מ-320 עולים – ירידה של כ-2%.

פסיפס נהדר

יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, אמר: "אני מְברֵך על העלייה במספרי העולים לישראל. כל יהודי ויהודייה שעולים ארצה ומְקימים פה את ביתם משלימים חֲתִיכָה נוספת בפְּסֵיפָס הנהדר של עם ישראל במולדתו ההיסטורית. גם אחרי 70 שנות עַצְמָאוּת והעליות הגדולות שעלו לישראל, פוטנציאל העלייה נוֹתַר מַשְמָעוּתִי ובִבְסִיס המַטָרוֹת של הסוכנות היהודית."

בתמונה: עולים חדשים בנתב"ג באירוע של הסוכנות היהודית לציון 70 שנות עלייה