Browsing Category

ידיעות

מִלחמה זה דבר בּוֹכֶה

מִלחמה זה דבר בּוֹכֶה
הצילום: הקיבוץ המאוחד ספריית פועלים

מִלחמה זה דבר בּוֹכֶה

שירים על ילדים

כתבה: ציפי מזר

 

לפני 50 שנה, כשהייתי חַיֶילֶת צעירה שהִתגייסה לצה"ל בעִיצוּמה של מלחֶמֶת יום הכיפורים – קנתה לי חברתי החיילת כמתנת יום הולדת את הספר: 'מלחמה זה דבר בּוֹכֶה' שכתבה המְשוֹרֶרֶת תִרְצָה אֲתָר.

הספר יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשנת תשל"ה (1974). הציורים בספר הם מעשה יְדֵי ילדֵי קיבוץ גבעת חיים, הקיבוץ המאוחד.

תִרצה אֲתָר (1941 – 1977), הייתה מְשורֶרֶת, סופרת, שַׂחקנית תיאטרון ומְתַרְגֶמֶת ישְׂרְאלית, בִּתָם של המְשורר נתן אלתרמן ושַׂחקנית התיאטרון רחל מרכוס.

בימים אלה של מלחמה נִזְכַּרְתי בספר הזה. שָלַפְתִי אותו ממַדַף הספרים ובָחרתי להביא חמישה שירים מתוכו. 

 

 

אֶתְמוֹל הָיִיתִי בַּמִּלְחָמָה,
נָסַעְתִּי לְבַקֵּר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי בַּמֻּצָּב.
יֵשׁ לָהֶם פְרִיגִ'ידֶר וְתִקְרָה חוּמָה
וּלְכָל אֶחָד נוֹתְנִים דִּסְקִית
וְקָפֶה
בְּלִי חָלָב.

 

אַבָּא נִשֵּׁק אוֹתִי
וְהוֹשִׁיב אוֹתִי עַל הַכְּתֵפַיִם
וְאַבָּא חִבֵּק אוֹתִי בְּכָל כֹּחוֹ
וּבִקֵּשׁ שֶׁאַחְזִיק מַעֲמָד

בֵּינְתַיִם.

 

כְּשֶׁחָזַרְתִּי הַבַּיְתָה מִן הַמֻּצָּב
אָמַרְתִּי: אַבָּא, אַבָּא, אוֹהֵב אוֹתָנוּ.
אִמָּא, אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת אַבָּא
וְאֶת כָּל הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ.

 

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַבָּא יָשׁוּב בְּקָרוֹב.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁהוּא הָיָה מֻכְרָח לָלֶכֶת.
אֲבָל מִלְחָמָה זֶה דָּבָר בּוֹכֶה,
וַאֲנִי

בּוֹכָה

בְּשֶׁקֶט.

 

 

 

אַבָּא הַטּוֹב, הֶחָכָם, הַיָּפֶה.

בּוֹא כְּבָר הַבַּיְתָה, לִשְׁתּוֹת קָפֶה.

כִּי אִמָּא כָּל הַזְּמַן שׁוֹתָה לְבַד,

אוֹ אֵצֶל שְׁכֵנִים

וַאֲחִי נַעֲשֶׂה נוֹרָא לֹא נֶחְמָד

וְגַם

אֲנִי.

 

 

 

אִמָּא כּוֹתֶבֶת לְאַבָּא מִכְתָּב
שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו מָחֳרָתַיִם,
הַבֻּבּוֹת בָּאָרוֹן לֹא אָכְלוּ כְּבָר זְמַן רַב,
הַלֵּיצָן בַּקֻּפְסָה לֹא רָקַד כְּבָר חָדְשַׁיִם.

 

הַצּוּרוֹת נִרְדָּמוֹת עַל הַקִּיר שֶׁמִּמּוּל
וְלֹא מַפְחִידוֹת יוֹתֵר אַף אֶחָד
וַאֲחִי וַאֲנִי וְאַרְנָב וְחָתוּל
יוֹשְׁבִים צַד בְּצַד,
יָד בְּיָד
בַּחֹשֶׁךְ.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.

 

אַבָּא יָבוֹא בְּוַדַּאי בְּשַׁבָּת
וְשַׁבָּת זֶה אוּלַי מָחֳרָתַיִם,
אָז אֲחִי וַאֲנִי כְּבָר הֵכַנּוּ לְבַד
הַפְתָּעָה עִם צִיּוּר שֶׁל חַלּוֹן עִם שָׁמַיִם.

 

וְגַם שְׁבִיל בַּצִּיּוּר, מִתְפַּתֵּל מֵרָחוֹק
וּבַשְּׁבִיל הוֹלֵךְ אִישׁ וְשׁוֹרֵק לוֹ שִׁיר
וַאֲחִי וַאֲנִי, שֶׁהוּא קְצָת עוֹד תִּינוֹק
תּוֹלִים הַצִּיּוּר עַל הַקִּיר

בַּבֹּקֶר.
וּמְחַכִּים לְאַבָּא.

 

 

 

אַבָּא שֶׁלִּי יָבוֹא בְּשַׁבָּת,
בָּטוּחַ וּקְצָת אוּלַי
וְזֹאת אוֹמֶרֶת, שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ
אֲבָל לֹא לְהַגְזִים מִדַּי.

 

כִּי עַד שַׁבָּת יָכֹל לִהְיוֹת
שֶׁיָּחוּלוּ שִׁנּוּיִים,
וְאָז אֲנַחְנוּ נִתְאַכְזֵב
וּנְמָרֵר לְאִמָּא אֶת הַחַיִּים.

 

… אֲבָל בַּסּוֹף הוּא בָּא
וְהוּא נִרְאָה קְצָת אָפֹר וְיָשָׁן
וּמַה הוּא עָשָׂה עַד סוֹף הַשַּׁבָּת?
יָשַׁן
וְיָשַׁן
וְיָשַׁן.

 

וַאֲנַחְנוּ הִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט,
וְהִסְתַּכַּלְנוּ בּוֹ בְּשֶׁקֶט
הַרְבֵּה שָׁעוֹת… כָּל הַזְּמַן…

 

וּכְשֶׁהוּא הִתְעוֹרֵר, הוּא לָבַשׁ אֶת הַמַּדִּים
שֶׁעָזַרְנוּ לְאִמָּא לְכַבֵּס וּלְגַהֵץ
וְהוּא נִרְאָה חָדָשׁ לְגַמְרֵי וְגָבוֹהַּ וְנוֹצֵץ.

 

אַל תִּתְבַּיֵּש לְסַפֵּר שֶאַתָּה רוֹצֶה

לְהִשָּאֵר אִתָּנוּ, אַבָּא, תִּהְיֶה גִּבּוֹר!

אַל תִּתְבַּיֵּש!

 

את השיר הבא אני מקדישה לכל הילדים שאבא שלהם לא יחזור ובהם בת משפחתי היילי יהושע, כמעט בת שלוש, שאבא שלה, סרן (מיל.) איתי יהושע לחם ונפל בשבת השחורה בקיבוץ בארי.

אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי

לֹא חָזַר הַבַּיְתָה.

אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי

לֹא יַחֲזֹֹר הַבַּיְתָה.

 

אֲבָל אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי

תָּמִיד יִהְיֶה

אַבָּא שֶׁל יוֹחַאי.

כָּכָה אָמְרָה לִי

סַבְתָּא.

וּפַעַם, יְלָדִים בֶּחָצֵר שָׁאֲלוּ אֶת יוֹחַאי:

"אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלְּךָ?"

וְהֵם הָיוּ רַעֲשָניִיִם כָּאֵלֶּה וּגְדוֹלִים…

שָׁתַק יוֹחַאי וְחִפֵּשׂ, וְחִפֵּשׂ מִלִּים…

וְזָקַף אֶת הָרֹאשׁ…

וְהִרְכִּין אֶת הָרֹאשׁ…

(יוֹחַאי הוּא רַק בֶּן שָלֹֹש)…

 

וְלִבְסוֹף הוּא, כְּאִלוּ, עָצַם אֶת עֵינָיו

וְאָמַר בְּקוֹל רַךְ וּפִלְאִי:

אַבָּא שֶׁלִּי אֵינֶנּוּ, עַכְשָׁיו.

אֲנִי

אַבָּא

שֶׁלִּי.

 

 

בסיומו של הספר פרסמה תרצה אתר שיר תמים של תקווה לשלום שכתבה כשהייתה בת שבע. היא סיימה את הספר במילים: 

לְהִתְרָאוֹת בְּסֵפֶר צוֹחֵק,
שֶׁלָּכֶם – תִּרְצָה אֲתָר.

הצילום: דוד אולמר (ויקיפדיה)

בתמונה למטה: תרצה אתר בראשית שנות ה-60. צילום: דוד אולמר, תחת רישיון

הילדים של אוקטובר 23

הילדים של אוקטובר 23
הצילום: ויקיפדיה

הילדים של אוקטובר 23

בְּאֵרי, ניר, עוז ונובה

כל מלחמה מַשְאִירָה חוֹתָם גם על שמות הילדים שנוֹלְדו בזמן המלחמה ואחריה.

גולן במלחֶמֶת ששת הימים; מיה – מלחמת יום הכיפורים; אֵיתָן – אחרי מבצע 'צוק איתן'.

כך כבר קורֶה בימים אלה.

לפי נְתוּנֵי רָשוּת האוּכלוסין וההֲגִירָה, מאז 7 באוקטובר נולדו בישראל יותר מ-17,629 תינוקות.

49 בנים מִתוכָם ובת אחת ‑ זכו לשם עוֹז בעל המַשְמָעוּת הכְּפוּלָה: גם סֵמֶל לגְבוּרה וגם שמָם של הקיבוצים נחל עוז וניר עוז.

הורים ל-34 בנים ול-11 בנות בחרו בשם בְּאֵרִי.

שמות נוספים קשורים גם הם לאֵירוּעֵי המלחמה: שמונה בנים ושתי בנות קיבלו את השם ארז – על שם הקיבוץ, על שם מעבר ארז והמוּצָב הנושא שם זה. חמישה בנים ושלוש בנות נִקְרְאו בשם נִיר, ויש גם דֶקֶל ומָגֵן.

שלוש בנות זָכוּ לשם "נוֹבה". נובה בלטינית פֵּירוּשוֹ – חדשה. 

 

בתמונה: שער קיבוץ בארי. צולם ב-6 בנובמבר 2023, חודש לאחר הטבח שהתחולל בו, ע"י תומר פרסיקו, תחת רישיון

לחיילים באהבה

לחיילים באהבה

לחיילים באהבה

בחזית ההתנדבות

 

ראיינה: ציפי מזר

נכון שכולנו צמאים לשמוע סיפורים מחממי לב בימים אלה?

הינה אחד כזה – אחד מתוך רבים.

בשבת האחרונה פגשנו סוף סוף את בן משפחתנו האהוב רס"ן א. שהגיע לחופשה קצרה בבית לאחר שבועות רבים בחזית עזה.

בין השאר, סיפר לנו א' בהתרגשות על החיבוק שהחיילים מקבלים מהאזרחים. על ההצפה של עוגות וסירים עמוסי כל טוב. ביקשתי ממנו שישלח לי תמונות מ'החזית של ההתנדבות' כדי לפרסם קצת טוב בחדשון.

למוחרת, בשעת ערב מאוחרת, בערב גשום וקר, טלפן אליי א'. בהתרגשות סיפר שהוא בתחנת רענון לחיילים אי שם בגבול עזה. "יש כאן משפחה מקסימה והמון מתנדבים שמפנקים את החיילים, ואפילו ילדה שחוגגת היום בת מצווה כאן. אני שולח לך תמונות. את חייבת לכתוב עליהם. איזה אנשים!!" אמר בהתלהבות.

"תשלח לי את מספר הטלפון של אחד האזרחים שאחראי לפעילות היפה הזו", ביקשתי. והוא שלח, כמובן: דניאל אורקין מרעננה.

בבוקר טלפנתי לדניאל. הצגתי לו את החדשון וביקשתי לשמוע על המיזם היפה של משפחתו.

דניאל עלה מאנגליה לפני כ-20 שנה. בת זוגו עלתה מדרום אפריקה. הם הורים ל-4.

 

כולם מתנדבים

דניאל שמח לספר לחדשון על המיזם של משפחתו:

"זו הייתה יוזמה של בן דודי אוריה אטיאס מנען. אוריה קרא לתחנת הרענון עמי-חי על שם אחיו עמיחי שנפטר לפני שנים אחדות ממחלה. כל עולמו של עמיחי היה נתינה.

אוריה פתח את תחנת הרענון ליד הגבול החל מהיום הרביעי למלחמה. אליו הצטרפו עוד ועוד בני משפחה וחברים מתנדבים מקהילות רבות.

בימים הראשונים הכנו במקום מאות המבורגרים לחיילים. 400 המבורגרים ביום. חיילים רבים עצרו לאכול את ההמבורגרים ובמקום נוצר עומס. צה"ל ביקש מאיתנו לשנות את המודל – כי התקהלות גדולה של חיילים מהווה סיכון ביטחוני. עברנו לסנדביצים. חלק מהם אנחנו מכינים במקומות שונים בארץ ומביאים אותם למקום. אנחנו מגישים כ-2000 סנדביצ'ים טריים מבוקר עד ערב.

אנחנו מגישים עוגות וקפה. בימים הקרים התחלנו להכין מרק חם.

הכנו מנות של מרק חם גם לחיילים שנמצאים בתוך הרצועה. חיילים שבאים לתחנה לפני הכניסה לעזה לוקחים את המנות ומכניסים אותן חמות לחבריהם הנמצאים בתוך הרצועה".

 

בת מצווה עם החיילים

דניאל המשיך לספר: "בתי נועה, שחגגה אתמול בת מצווה, החליטה לחגוג ביום זה עם החיילים במקום ללכת לבית הספר. היא באה איתי לעזור בהכנת טוסטים לחיילים. כששמעו החיילים שיש לה בת מצווה  – הם הרימו אותה על כיסא ושרו לה". "לא נשכח את היום הזה לעולם!", אמר, וסיכם: "מה שמדהים הוא שהם אומרים לנו תודה!".

אומרים שהצבא צועד על קיבתו.

על צה"ל, צבא העם, צריך לומר: הצבא צועד על אַהֲבָתו. אַהֲבַת העם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מְפַקֵד חֵיל הָאֲוִויר: פְּנֵי עזה הִשְתַנוּ

מְפַקֵד חֵיל הָאֲוִויר: פְּנֵי עזה הִשְתַנוּ
אלוף תומר בר (ויקיפדיה)

מְפַקֵד חֵיל הָאֲוִויר: פְּנֵי עזה הִשְתַנוּ

חֵיל האֲוויר עָרוּך ופועל בכל רַחֲבֵי המזרח התיכון

מְפַקד חֵיל האוויר, האלוף תומר בר, נָשָׂא אתמול הַצְהָרָה מְיוּחֶדֶת בבְסיס חֵיל האוויר תל נוף ובה הִתְיַיחֵס לראשונה למִתְקֶפֶת הפֶּתַע של חמאס ב-7 באוקטובר. "נִכְשַלְנו במְשִׂימָה" באותה שבת, אמר, והִבְטִיחַ: "אני מַבטיח לכם שבסוף המלחמה נַהֲפוֹך כל אֶבֶן, לַחקור, לְהָבין. לא נַחְסוֹך שוּם דבר כדי לְהַבְהִיר לְעַצְמֵנו ולדעת במה ואיך נִכשלנו".

על פעילות חיל האוויר במלחמה אמר: "חיל האוויר עָרוּך ופועל בכל רחבי המִזְרָח התיכון ובכל זירה נִדְרֶשֶת. אנחנו עֲרוּכים היטב עם תוכניות מִבְצָעִיוֹת לזירה הצפונית".

 על הלחימה בעזה אמר: "אנו פוגעים בחמאס על הקרקע ומתחת לפני הקרקע – פגענו באלפי מְחַבְּלִים, ועוד נגיע לכולם. פני עזה הִשְתַנוּ". 

על הסִיוּעַ של חֵיל האוויר ללוחמים על הקַרְקַע, אמר האלוף בר: "מהרגע שנכנס הצבא לתִמְרוֹן, החַיִל עוטֵף אותו במִטְרִייָה אווירית עוצְמָתִית בִּמְיוּחָד. החֲלוּקָה הּפַּשְטָנִית וההיסטורית של האוויר והיַבָּשה היא נַחלַת העָבַר. מֵעוֹלָם הקֶשֶר בין מפקד טנק וטַיָיס לא היה יָשִיר והָדוּק כל כך".

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: תצלום של תומר בר בדרגת אלוף, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

בתמונה למטה: מימין לשמאל: מטוסי F-16I "סופה" ו-F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי, ע"י Israeli Air Force, תחת רישיון

 

פסיכיאטרים מַזְהירים:

פסיכיאטרים מַזְהירים:
סמליל עמותת ער"ן
פסיכיאטרים מַזְהירים:
צְפִייָה בסִרטון הזְוָועוֹת עֲלוּלָה לִפְגוֹעַ בנֶפֶש הצופים

המועצה הְלאומית לפוסט טראומה, המוּרכֶּבֶת מבְּכִירֵי הפסיכיאטרים המְטַפְּלים בנושא, מַמְליצה לְצַמְצֵם למינימום את הצְפִייָה בסרט המְתעֵד את הזְוָועוֹת שהִתְרַחֲשו ב-7 באוקטובר ביִישובי העוטף ובמסיבה ברעים.

הסרט הוּקְרַן עד כֹּה לקבוצות מְצוּמְצָמות של עיתונאים זָרים, עיתונאים ישראלים, שַגְרִירִים זרים וחברי כנסת. הפסיכיאטרים אומרים, כי הצְפִייָה בסרט עֲלוּלה לִפְגוע בצופה. הם חוֹשְשים שהסִרטון יִתְפַּשֵט לצופים רבים ויִגרום נֵזֶק לצופים, לזִכְרָם של הנִפְגָעִים, לאנשי העוטף ולאנשים רבים בחברה הישראלית.
יו"ר המועצה, פרופ' איל פרוכטר, אמר: "ברור לנו שאנחנו מדברים על אִיזוּן לא פשוט בין הצורך של מדינת ישראל להסביר ולְשַוֵוק אפילו בצורה אגרסיבית וכואֶבֶת את האֵירוּעים הקשים שקָרוּ במדינה ב-7 באוקטבר כהסבר או נִימוּק למלחמה ולנִיסָיון שלנו לְהָשִיב את החֲטוּפים ולְפַנוֹת את חמאס מרצועת עזה. מנגד, עומד הנֵזֶק. הנזק שבצְפייה בסרטים בצורה פחות מְבוּקֶרֶת ופחות קַפְּדנית".
"אנחנו לא אומרים שאסור להראות את זה למַנְהִיג מדינה או כתב בָּכִיר בכמה כְּלֵי תִקְשוֹרֶת או שגריר. זה משהו שקורה כבר תקופה, באופֶן מבוקר", הוא אומר, "אבל צְפִייָה חַסְרַת בַּקָרָה מאוד מְיוּתֶרֶת ויכולה לגרום לפוסט טראומה". 

המְנהלת המִקצועית של העֲמותה אומרת כי צְפייה עֲלולה לגרום נזק נַפְשי למְבוּגָרים, למִתְבַּגְרים ולילדים. "יש הֶבְדֵל בין יְדיעת העובְדות לבין צְפייה בזְוָועוֹת" היא מסבירה.

בעמותה מְדַוְוחִים על עלייה גדולה בפְנִיוֹת הצִיבּוּר לעזרה נַפְשית מִתחילת המלחמה.

 

 

 

בתמונה: סמליל עמותת ער"ן, תחת רישיון: שימוש הוגן בלוגו

אני מַאֲמִין

אני מַאֲמִין
הצילום: ויקיפדיה

אני מאמין

כאן היה עבר, פה יִהיה עתיד

הקְלישָאָה אומרת שכאשר התוֹתָחִים רוֹעֲמים המוזות שוֹתְקוֹת.

התוֹתָחים רועֲמים בישראל כבר חודש ימים, אך המוזות לא שותקות. הן פּוֹרְצות החוצה ומְבַטְאוֹת את הכְּאֵב ואת התִקְוָוה.

אחד השירים שנוֹצְרו במלחמה הוא השיר: 'אני מאמין' שכתב והִלְחִין אריאל הורוביץ. שיר שהוא כמו תְפילה.

אריאל הורוביץ הוא זַמָר, פִּזְמוֹנַאי ומלחין ישְׂרְאלי. הוא בְּנָהּ של הפִּזְמוֹנָאית נָעֱמִי שֶמֶר, מי שכתבה שירים שנִקשרו למלחמות, ביניהם: ירושלים של זהב, לוּ יְהִי.

על כְּתיבת השיר סיפר אריאל: "כמה ימים אחרי 'השבת השחורה' כתבתי את השיר והִתחלתי לְנַגֵן אותו בהוֹפָעות למְפוּנים, לחיילים ולפְּצוּעים. התְגוּבוֹת שִכְנְעו אותי לְהַקְליט אותו ולְהַעֲלות אותו לרֶשֶת, שָם הוא זָכָה להרבה מאוד שִיתוּפִים ותְגוּבוֹת".

הינה השיר:

 

אֲנִי מַאֲמִין / אריאל הורוביץ

אֲנִי מַאֲמִין

בֶּאֱמוּנָה שְלֵמָה

שֶאֵלֶה השָמַיִים

ושֶזֹֹאת הָאֲדָמָה

 

כָּאן הָיָה עָבַר

פֹּה יִהְיֶה עָתִיד

הֶאֱמַנְתִי פַּעַם

אֲנִי אַאֲמִין תָמִיד

 

וּכְשֶסוּפָה עוֹבֶרֶת

ובֵיתִי רוֹֹעֵד

חוֹזֵר אֵלַיי נִיגוּן יָשָן

שֶבִּזְכוּתוֹ הוּא עוֹֹד עוֹמֵד

 

אֲנִי מַאֲמִין

בֶּאֱמוּנָה שְלֵמָה

גַם בָּעֵינַיִים שֶל אָחִי

אֲנִי מוֹצֵא סִימָן

 

שֶאֲנִי לֹא לְבַד

שֶבְּלִי מִילִים נַגִיד

הֶאֱמַנּו פַּעַם

וְנַאֲמִין תָמִיד

 

וּכְשֶסוּפָה עוֹבֶרֶת

וּבֵיתִי רוֹעֵד

חוֹזֵר אֵלַיי נִיגוּן יָשָן

שֶבִּזְכוּתוֹ הוּא עוֹֹד עוֹמֵד

 

אֲנִי מַאֲמִין

בֶּאֱמוּנָה שְלֵמָה

בִּצְחוֹק הַיְלָדִים

עַל הַדֶשֶא שֶיִצְמַח

 

כָּאן הָיָה עָבַר

פֹּה יִהְיֶה עָתִיד

הֶאֱמַנְתִי פַּעַם

אֲנִי מַאֲמִין תָמִיד

 

בתמונה: דגל ישראל, תחת רישיון נחלת הכלל

אליהו הכהן הלך לעולמו

אליהו הכהן הלך לעולמו
אליהו הכהן (ויקיפדיה)
אליהו הכהן הלך לעולמו
'הכהן הגדול' של הזמר העברי 

אליהו הכהן, חוקֵר הזֶמֶר העִברי וחתן פרס ישראל למִפעל חיים הלך לעולָמו בבית החולים שיבא בתל השומר והוא בן 88.

הכהן נֶחְשָב לאַחַד החוקרים הגדולים של הזֶמֶר העִברי מראשיתו. הוא זכה לכינוי: הכהן הגדול של הזמר העברי.
הוא כתב מַאֲמָרִים רבים על תוֹלְדות הזֶמֶר העברי והִנְחָה תוכניות רדיו וטלוויזיה בנושא, ביניהן: 'שרתי לך ארצי'.
בשנת 2013 זכה בפרס ישראל למפעל חיים, תְרוּמָה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשע"ג, "על תרומתו לתרבות העברית, בחקר השיר והפִּזְמוֹן".
בנימוקֵי השופטים נכתב, בין השאר: "אליהו הכהן הוא 'הכהן הגדול' לחקר תולדות הזמר העברי. הוא הִקְדיש לכך יותר מיובֵל. בפעילות ה'ארכיאולוגית' חָשַׂף ו'חרש' את הארץ ודָאַג לְהקליט עֵדוּיוֹת חיות של אחרוני העדים, וכך הצליח לְהַצִיל מִשִכְחָה וַדָאִית מֵידָע חִיוּני המהווה עדות אותנטית לאֶפּוֹס הציוני, עדות שאין למצוא בספרי ההיסטוריה".
בנוסָף לפעילותו העֲנֵפָה במֶחְקַר הזֶמֶר העברי, הכהן היה מוָותיקֵי ענֲַף עִיבּוּד הנְתונים בישראל.

 

בתמונה: Eliyahu Hakohen.jpg, ע"י דליה הכהן, תחת רישיון

אלוף פיקוד הדרום:

אלוף פיקוד הדרום:
הצילום: ויקיפדיה

אלוף פיקוד הדרום:

צה"ל נלחם בלב ליבה של העיר עזה

מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן דיבר למצלמות אתמול, במלאת חודש לאירועי 7 באוקטובר. האלוף אמר, בין השאר: "חמאס פגע בנו פגיעה קשה. באותו יום נורא לא עמדנו במשימתנו. האירועים הקשים הללו צרובים בנו וצרובים בי עד מאוד, ועוד נידרש לעומקם".

עוד אמר: "מטרות המלחמה ברורות: פירוק ארגון הטרור חמאס והצבת תנאים להחזרת החטופים הביתה. החטופים לנגד עינינו כל העת, השבתם היא מצפן עבורנו בשדה הקרב".

"צה"ל נלחם בלב ליבה של העיר עזה, בלב ליבת הטרור", אמר, והוסיף: "זו מלחמה מורחבת וקשה, ולצערי יש בה גם מחירים. את רוח הקרב שלנו אנו מקבלים מעוצמתו של עם ישראל, לא ננוח, לא נעצור, לא נשקוט  עד שנעמוד במשימתנו – עד לניצחון".

 

 

בתמונה: פורטרט האלוף ירון פינקלמן, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

נִזְכּוֹר

נִזְכּוֹר
היכל הזיכרון הממלכתי (אתר משה"ב)

נִזְכּוֹר

נִזְכּוֹר את כולם

היום מְצַיְינים מְלֹאת חודש למִתְקֶפֶת הפֶּתַע של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר. חודש למלחמה הנוֹרָאָה שעדיין לא מצאנו לה שם.

כ-1,400 אזרחים ואזרחיות נרצחו; 349 לוחמים ולוחמות נָפְלו; 240 ישראלים וזָרים נחטפו; רבים עדיין נֶעֱדָרים.

והמלחמה נִמְשֶכֶת.

הממשלה טֶרֶם הִכְרִיזָה על יום אֵבֶל לְאומי לְזֵכֶר הנִרצחים והנופלים.

משפָּחות שַכּוּלוֹת רבות וארגונים נוסָפים מְקיימים היום יום אֵבֶל אֶזְרָחִי. טְקָסים ואֵירוּעֵי זיכָּרון מתקיימים בכל רחבֵי הארץ. הערב בשעה 20.30 תִתקיים עצֶרֶת של משפְּחות החטופים והנעדרים ליד מִשְכַּן הכנסת בירושלים.

בהֵיכַל הזִיכָּרוֹן בהר הרצל בירושלים נוספו שמותיהם של 349 חַלְלֵי המלחמה, בהם שוטרים ולוחמֵי שב"כ.

הינה סִרְטוֹן שצוּלַם אתמול במעמד חֲשִׂיפַת שמות החללים.

יְהִי זִכרם בָּרוך!

 

מעמד חשיפת שמות חללי המלחמה בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל. הסרטון: YouTube

בתמונה: היכל הזיכרון הממלכתי מתוך אתר משרד הביטחון

העיניים של המדינה

העיניים של המדינה
הצילום: אתר דובר צה"ל

העיניים של המדינה

חמ"ל התַצְפִּיתָנִיוֹת החדש נֶחְנַך בגְבוּל עזה

דובר צה"ל מסר כי חמ"ל  תַצְפִּיוֹת חדש הוּקַם לגִזְרַת נחל עוז במַחֲנה רעים. החמ"ל נֶחְנַך אתמול, כחודש לאחר מִתקפת הפֶּתַע של חמאס. החמ"ל החדש יְאפשר לתַצפיתָניות בגִזְרַת החֲטיבה הצְפונית באוּגְדַת עזה לְמַלֵא את מְשִׂימָתָן.

מְפקד גְדוד 414 סא"ל אופיר אמר במַעֲמַד חֲנוּכַּת החמ"ל: "סיפורו של חמ"ל נחל עוז יהיה לְעולָם סיפורו של תפקוד הרוֹאִי ולְחימה נוֹכַח פני אוֹיֵב". עוד אמר: "נַרְכִּין ראש לזֵכֶר הנופְלות והנופלים, נְחַבֵּק ונְחַזֵק את המשפחות היְקרות שהן חֵלֶק בִּלְתִי נִפְרָד מגדוד 414 מעַתָה ועד עולם".

סמלת א', מפקדת בחמ"ל נחל עוז, אמרה: "נחל עוז זה הבית. נמשיך להילחם עבור המדינה, לזכרן של חברותינו והבית שהקמנו מחדש".

"זוהי עת מלחמה, והתפקיד שלנו הוא להמשיך לפעול", אמרה סרן ש': "החיילות והחברות שאִיבַּדנו מְלַווֹת אותנו בכל רגע. הן חֵירְפוּ את נַפְשָן בקרב על המולֶדֶת ואין לנו זְכוּת לא לְבַצֵעַ את התפקיד שלנו עכשיו". "בִּלְעדֵינו, לכוחות אין עיניים בשֶטַח", אמרה.

 

 

התמונות: אתר דובר צה"ל