Browsing Category

ידיעות

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-28 בינואר

פנקס הבוחרים יִיסָגֵר ב-28 בינואר
הפרגוד שמאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה ויקיפדיה

פנקס הבוחרים יִיסָגר ב-28 בינואר

עד מוֹעֵד זה אפשר להודיע על שינוי כתובת   

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 שיתקיימו ביום שלישי 23.03, מפעיל משרד הפנים מרכז מֵידָע בעניין פִּנְקַס הבוחֲרים

כך תוכלו לְבָרֵר את זַכָּאוּתְכֶם לְהַצְבִּיעַ ואת מקום הקַלְפִּי שבה תצביעו:

בטלפון: 1-800-222-290 

מַעֲנֶה אֱנוֹשִי בימים א'-ה' 22:00-08:30, יום ו' 13:30-08:30
המענה יינתן בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ואנגלית

במסרון: 050-8085500

לבדיקה יש לשלוח מספר זהות בעל 9 ספרות (כולל ספרת ביקורת) ואת תאריך ההַנְפָּקָה של תעודת הזהות.

בפקס: 1-800-222-291

שינוי פרטים בפִנְקַס הבוחרים:

שימו לב: פנקס הבוחרים ייסגר ביום חמישי, 28.01. עד מועֵד זה אפשר להודיע למשרד הפנים על שינוּיֵי כְּתובֶת. שינויי מַעַן שיְעוּדְכְּנו ויאוּשְרו בלִשְכוֹת רָשות האוכלוסין וההֲִגירה עד לתאריך זה  – יִיכָּלְלו בפנקס הבוחרים. 

 

בתמונה: הפרגוד שמאחוריו מכניס הבוחר פתק למעטפה, ע"י Hanay, תחת רישיון. ויקיפדיה

 

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת
עופרה פוקס ואהוד מנור ויקיפדיה

אין לי ארץ אַחֶרֶת

שיר ישְׂרְאלי בקונגרס האמריקני

ננסי פלוסי, יו"ר בית הנִבְחָרים האמריקני וחברה במִפלגה הדמוקרטית, צִיטְטָה אתמול בדִיוּן בבית הנבחרים שורות מתוך שירו המפורסם של אהוד מנור "אין לי ארץ אחרת".

 

 

וכך אמרה פלוסי: בְּמַהֲלַך תְקוּפַת נשִׂיאוּתו של טראמפ, בארבע השנים הללו ובמיוחד בתקופה העֲצוּבָה הזו, אני נִזְכֶּרֶת במִילוֹתָיו של המשורר הישראלי הדָגוּל, אהוד מנור, כשאמר: "לא אֶשְתוֹק כי ארצי שינְתה פָּנֶיהָ, לא אֲוַותֵר לה, ואַזְכִּיר לה, ואָשִיר כאן באוֹזְנֶיהָ, עד שֶתִפְקַח את עֵינֶיהָ. לא אֶשְתוֹק כי אַרְצי שִינְתה פָּנֶיהָ", צִיטְטָה פלוסי (באנגלית) את אהוד מנור.

אַגַב, זו לא הפעם הראשונה שבה פלוסי מְצַטֶטֶת את השיר של אהוד מנור. היא עשתה זאת בנְאוּם ב-2019.

דיוקנה הרשמי של פלוסי בבית הנבחרים, 2019 ויקיפדיה

אֵין לי אֶרֶץ אַחֶרֶת          

את השיר כתב אהוד מנור. הוא הוּלְחַן על ידי קורין אלאל והוּקְלַט לראשונה על ידי הזמרת גלי עטרי בשנת 1986. השיר נכתב כתגובה מאוחרת לנְפִילָתוֹ של אחיו הצעיר של מנור, יהודה וינר, בתְעָלַת סואץ שבסיני בשנת 1968. השיר נְִתפַּס כשיר מְחָאָה ולאורך השנים שימש למחאות שונות.

 

מילים: אהוד מנור   לחן: קורין אלאל

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

גַם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת

רַק מִילָה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת

אֶל עוֹרְקַיי, אֶל נִשְמָתִי

בְּגוּף כּוֹאֵב, בְּלֵב רָעֵב

כָּאן הוּא בֵּיתִי

 

לא אֶשְתוֹֹק, כי אַרְצִי

שִינְתָה אֶת פָּנֶיהָ

לא אֲוַותֵר לָה,

אַזְכִּיר לָה,

וְאָשִיר כָּאן בְּאוֹֹזְנֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת

עַד שֶתְחַדֵש יָמֶיהָ

עַד שֶתִפְקַח אֶת עֵינֶיהָ

 

בתמונה הראשונה: עופרה פוקס ואהוד מנור, ע"י נחום עסיס, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השנייה: דיוקנה הרשמי של פלוסי בבית הנבחרים, 2019. ע"י United States House of Representatives – www.speaker.gov, תחת רישיון. ויקיפדיה

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?
עצי זית בפארק רעננה

מי יהיה העץ הלאומי של ישראל?

הִיכָּנְסו לאתר קק"ל ובַחֲרוּ

אחרי שהדוכיפת נבחרה לציפור הלאומית, הצבי לבעל החיים הלאומי והכלנית לפרח הלאומי – הגיע הזמן לבחור את העץ הלאומי!

ב-120 השנים האחרונות נטעה קק"ל, האחראית על היִיעור בישראל, כ-250 מיליון עצים ברחבי המדינה, והם הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף הישראלי.

לרגל חגיגות ה-120 לקרן קימת לישראל, קק"ל מַשיקה את תחרות "העץ הלאומי" ומזמינה אתכם לבחור את העץ שלדעתכם מייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר.

העצים המועמדים: אלה, אלון תבור, אקליפטוס, ברוש, דקל, זית, תאנה.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר הקק"ל, לקרוא על העצים ולבחור. 

 

 

 

 

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020
לוגו המכון הישראלי לדמוקרטיה ויקיפדיה

מַדַד הדמוקרטיה בישראל – 2020

תַמְרוּר אַזְהָרָה

רָאשֵי המָכוֹן הישְׂרְאלי לדמוקרטיה הִגִישו אתמול לנְשיא המדינה רובי ריבלין את מַדַד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020.

פרויקט מַדַד הדמוקרטיה, נֶעֱרַך זו השנה ה-18 בִּרְצִיפוּת. הוא מוֹדֵד את מידת ההַעֲרָכָה שיש בציבּוּר לחוֹסֶן הדמוקרטי בישראל, מִידת האֵמוּן במוֹסְדות המדינה והערכת הציבור כְּלַפֵּי השֵירות הציבורי. 

השנה בָּדַק המכון את הַשְפָּעַת מַשְבֵּר הקורונה על מַעַרְכוֹת היְחָסִים בין חֲרֵדִים ללא חֲרֵדִים, בין יְהודים לערבים, בין הציבור לממשלה ובין הציבור למשטרה. בכל אחת ממַעַרְכוֹת יְחסים אלה יש הַחְמָרָה במְדדים.

לפי המַדָד, כשנֵי שְלישים מהציבור סְבורים כי השִלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסַכָּנָה חֲמוּרָה. נרשמה ירידה באמון הציבור בכל המוסדות. נִרְשְמָה הֵיחָלְשוּת רבה של תְחוּשַת הסולידריות החֶברתית של הציבור בישראל  – זו הרָמָה הנמוכה ביותר של תחושת סולידריות  שנִמְדְדָה בעָשׂוֹר האחרון. החדשות הטובות: לַמְרוֹת הכול, כשני שלישים מהציבור סבורים כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו.

ריבלין מזהיר

נשיא המדינה ראובן ריבלין הֵגִיב על תוצְאות המדד והִצִיב תַמְרוּר אַזְהָרָה למַנְהִיגִים. הנשיא אמר, בין השאר:

"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים" קרא הנשיא והזהיר: "אסור לנו שהתמונות הקשות מגבעת הקפיטול יהיו קְדִימוֹן לַאֲשֶר יִתְרַחֵש ברחובות ירושלים בחודשים הקרובים – בְּצֵל הַנְחָיוֹת החֵירוּם, בצל מערכת הבחירות הרביעית, בצל ההַפְגָנוֹת מול מְעוֹן ראש הממשלה, בצל המשפט הפְּלִילִי המִתְנַהֵל נגד ראש ממשלת ישראל". עוד אמר: "שִיקוּם אמון הציבור בכנסת ובמִפְלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד ברֹאש מַעְיְינֵיהֶם של נִבְחֲרֵי הציבור – לא רק לאחר הבחירות לכנסת, בחודש מרץ הקרוב, אלא הָחֵל ממחר בבוקר".

 

 

נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: לוגו המכון הישראלי לדמוקרטיה, ע"י אתר המכון, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה למטה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר, ע"י מארק ניימן / לשכת העיתונות הממשלתית, תחת רישיון. ויקיפדיה

מילת השנה: מָטוֹש

מילת השנה: מָטוֹש
הדגמה של בדיקת קורונה באמצעות מטוש באף ויקיפדיה

מילת השנה: מָטוֹש

אוהבים את אימא ואת המשפחה

האקדמיה ללשון העברית פרסמה היום, יום השפה העברית, את המילים שבחר הציבור כ'מילת השנה' לשנה זו, את המילה האהובה על הציבור, המילה הנְדִירָה והאהובה, המילה המַצְחיקה, מילת הֶעָגָה (סלנג) שאי אפשר לחיות בִּלְעדֶיהָ והחידוש האהוב. 

הינה המילים שהציבור בחר:

המילה האהובה: אִימא. במקום השני אהבה ובמקום השלישי משפחה.

מילת השנה: מָטוֹשׁ. במקומות השני והשלישי מסֵכָה ובידוּד.

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה. במקום השני והשלישי יאללה ותַכלֶס.

המילה המצחיקה: פּוּפִּיק. אחריה המילים גוּּמָץ וזַרְבּוּבִית.

החידוש האהוב: צַהֲלוּלִים (קולות "קולולו"). אחריו הֶסְכֵּת (פודקאסט) והחֲמַרְמוֹרֶת (הנגאובר).

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין. אחריה שְׁדֵמָה ואַשְמוֹרֶת.

אתם מוזמנים להיכנס לאתר האקדמיה ללשון העברית ולקרוא על המילים שנבחרו ועל מילים נוספות שהציבור אהב. 

 

מילת העגה שאי אפשר בלעדיה: סַבַּבּה 

נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון. ויקיפדיה

המילה המצחיקה: זַרְבּוּבִית

מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום ויקיפדיה

החידוש האהוב: הֶסְכֵּת 

האזנה לפודקאסט בסמארטפון ויקיפדיה

המילה הנדירה האהובה: אוֹרְלוֹגִין

 

בתמונה הראשונה: הדגמה של בדיקת קורונה באמצעות מטוש באף, ע"י via Wikimedia Commons, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השניה: נטע מנופפת בדגל ישראל במסיבת עיתונאים לאחר שלב חצי-הגמר של האירוויזיון, ע"י Wouter van Vliet, EuroVisionary, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה השלישית: מזיגת תה מבעד לזרבובית קומקום, ע"י Kristina Walter, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה הרביעית: האזנה לפודקאסט בסמארטפון, ע"י Sarahmirk, תחת רישיון. ויקיפדיה

בתמונה החמישית: אורלוגין ציפי מזר

 

 

 

מי שולֵט בעברית?

מי שולֵט בעברית?
שמות האותיות באלפבית העברי ויקיפדיה

מי שולֵט בעברית?

נְתונים לְרֶגֶל יום העברית

לְרֶגֶל יום השפה העברית פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לֶקֶט נְתונים בנושא השְליטה של הישְׂרְאלים בשפה העברית. הנְתונים לְקוּחים מתוך הסֶקֶר החֶבְרתי לשנת 2019.

הינה נְתונים אחדים:

72% מהישְׂרְאלים בני 20 ומעלה מדברים בעברית ברמה 'טובה מאוד'. 13% נוסָפים – ברָמָה 'טובה'. 8.2% מדברים ברמה בינונית, ול-7.4% רמת שליטה חלשה או שאינם יודעים כלל לדבר בעברית.

ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקְריאה בעברית.

צְעירים ומְבוגרים

רמת השְליטה בעברית גבוהה יותר בגילים הצעירים באוכְלוסייה. 58% מבני 65 ומעלה שולְטים בדיבור בצורה טובה מאוד, לְעוּמַת 78% מבני 44-20. ל-16% מבני 65 ומעלה רמת שְליטה חלָשָה או שאינם מדברים כלל בעברית.

לרֶבע מבני 65 ומעלה שְליטה חלשה בכתיבה או שאינם יודעים כלל לכתוב בעברית.

8.6% מהיהודים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לְעוּמַת 0.5% מבני 44-20; ל-10% נוספים שְליטה חלשה.

ידיעת העברית בקרב הערבים

בְּקֶרֶב הערבים, ניכֶּרֶת רמת שליטה נְמוכה בעברית. רק כשליש מהם שולטים בדיבור ברמה טובה מאוד. 43% מהערבים שולטים ברמה בינונית, חלשה או אינם מדברים כלל בעברית.

שיעוּר הגברים הערבים השולטים ברמה טובה או טובה מאוד (67%), גבוה יותר מהשיעור בקרב הנשים הערביות (46%). ל-54% מהנשים רמת שליטה בינונית, חלשה או שהן אינן יודעות כלל לדבר בעברית.

הפְּעָרִים בין קבוצות האוכלוסיה ניכרים גם ברמת הקריאה בעברית. ל-80% מהיהודים שליטה טובה מאוד בקריאה בעברית, לעומת שְליש מהערבים. ל-47% מהערבים שְליטה בינונית, חלשה או שאינם קוראים כלל בעברית.

לכמַחֲצִית מהנשים הערביות (52%), שְליטה בינונית ומטה בקריאה או בכתיבה בעברית. 34% קוראות בקושי או שאינן קוראות כלל, 35% כותבות בקושי או שאינן כותבות כלל בעברית.

מחצית מהערבים בני 65 ומעלה, לא יודעים בכלל לקרוא בעברית, לעומת 11% מבני 44-20.

 

 

 

בתמונה: שמות האותיות באלפבית העברי, ע"י IEVKEVVEL, תחת רישיון, ויקיפדיה

מחר – יום העברית

מחר – יום העברית
הצילום: KLUGER ZOLTAN לע"מ

מחר – יום העברית

הציבור בוחר את מילת השנה

כבכל שנה, גם השנה מְציינים את יום העברית בכ"א בטבת (5 בינואר) – יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, מְחַיֵה השפה העברית.

באקדמיה ללשון העברית מְציינים את יום העברית תשפ"א בצורה מיוחדת ומקוּוֶנֶת בשֶפַע אֵירועים ופְעילויות – כולם זְמינים לציבור ללא תשלום:

אַלִיפות העברית – חידון יֶדע בעברית; מֵיזָם המילה האהובה – בחירות הציבור; שִׂיחוּחַ חי בפייסבוק עם רונית גדיש, אבשלום קור ורוביק רוזנטל; רַב־שִׂיחַ על מילונאים ומילונים בהַנְחָיַית ירון לונדון; מִגְוַון הַרצאות; סַדְנה על גְבולות העריכה הלְשונית; סִרטונים ובהם הסברים של עובדֵי האקדמיה על סוּגיוֹת לשון.

הציבור מוזמן להיכנס לאתר האקדמיה ולקחת חלק בפעילויות.

העולות לגְמר

מחר תַכְריז האקדמיה מי נִבחרה כמילת השנה, מי זכתה בתואר המילה האהובה ומהי מילת הסלנג שאי אפשר בלעדיה.

הינה רשימת המילים שהִגיעו לגמר:

מילות השנה: מטוֹֹש, בידוד, מסֵכה, סגר, נְגיף, אלכוג'ל

המילה האהובה (אף מילה על קורונה…): אימא, אהבה, חיבוק, משפחה, הִתְכַּרְבֵּל, הביתה.

מילת הסלנג: סַבַּבָּה, יאללה, תַכְלֶס, שנ"צ, אַחְלָה.

היכָּנסו לאתר האקדמיה ובַחרו את המילים שלכם!

 

בתמונה: פוסטר של מחייה השפה העברית, אליעזר בן יהודה. KLUGER ZOLTAN לע"מ

סיכום 2020 בצה"ל: מִצפון ועד דרום

סיכום 2020 בצה"ל: מִצפון ועד דרום
סמל צבא הגנה לישראל ויקיפדיה

סיכום 2020 בצה"ל: מִצפון ועד דרום

ביבשה, באוויר ובים

צה"ל פִּרסם את נְתונֵי השנה החולֶפֶת, שמהם עולה כי ב-2020 נִרְשְמו פחות תַקְרִיוֹת טרור ונִפגעים ישְׂרְאלים בְּיַחַס לשנים קודמות. לצד אלה השנה חלה עלייה ניכֶרֶת במספר פעולות "המַעֲרָכָה שֶבֵּין המִלחמות" (המַבָּ"מ).

בזירה הדרומית

עד ל-20 בדצמבר שוּגְרו 176 רקטות ופִצְצוֹת מרגמה מרצועת עזה, 90% מתוכן לשטח פתוח. כִּיפַּת בַּרְזֶל יֶירְטָה 80 שיגורים – כ-93% מכלל השיגורים לשטח בנוי. נֶחְשְׂפָה מִנְהֶרֶת טרור אחת בזְכוּת המִכְשוֹל החדש נגד מִנהרות שבָּנְתה ישראל.

השנה הוּתְקְפוּ כ-300 מַטָרוֹת ברצועת עזה.

ביהודה ושומרון

השנה היו ביהודה ושומרון 60 אֵרוּעֵי פח"ע, לְעוּמַת 51 אֵירועֵי פח"ע בשנה שעברה, 76 ב-2018 ו-75 ב-2017.

השנה נִסְפְּרו 1,500 מקרים של זְריקות אבנים לעומת 1,469 בשנת 2019. היו גם 229 מקרים של הַשְלָכַת בקבוקֵי תַבְעֵרָה לְעבר יִישובים או כְּּלֵי רֶכֶב ישְׂרְאליים, לעומת 290 אֶשְתָקַד ו-990 ב-2018.

חל גידול במספר תַקְרִיות היֶרִי – 31 השנה לעומת 19 בשנה שעברה. ירידה קלה נרשמה במספר פיגועֵי הדְקירָה: 9 אירועים השנה לעומת 12 בשנה שעברה.

צה"ל תפס השנה בגִזְרָה 541 כלֵי נֶשֶק חמים ו-330 סכינים. חל גידול מַשְמָעוּתי  בסגירת בתי המלאכה ליִיצוּר אַמְלָ"ח בגָדָה: 50 השנה לעומת 14 בשנה שעברה.

בזירה הצפונית

בזירה הצפונית נרשמו עשרה נִיסְיונות לחֲצִייַת גֶדֶר הגְבול מלבנון. הִתְרַחֲשו 50 תְקִיפוֹת גְלוּיוֹת של צה"ל בסוריה ועשרים "פעילוּיוֹת מִבְצָעִיוֹת יִיחוּדִיוֹת" בגבול הצפון.

חיל האוויר

נתונֵי חֵיל האוויר בשנה החולֶפֶת מְבַטְאים עלייה ניכֶּרתֶ בפעולות "המַעֲרָכָה שבין המלחמות" (המַבָּ"מ).

מטוסֵי קְרָב קיימו 1,400 גִיחוֹת מִבְצָעיות, ומַסוֹקִים קיימו יותר מ-400.

35 אלף שעות טיסה מבצעיות נצברו במערך כלי הטיס המופעלים מרחוק.

היַעַד הרחוק ביותר שאליו הִגִיע חיל האוויר ומוּתָר לפִרסום היה הודו, כחלק ממִבצע אַסְפָּקַת צִיוּד רְפוּאִי למַאֲבָק בקורונה.

4 מטוסֵי 'אדיר' F-35 הִגִיעו לחיל האוויר.

זרוע הים

בחֵיל הים צָבְרו 87,336 שעות הַפְלָגָה במַעֲרַך הבִּיטָחון השוטֵף, ו-12,356 שעות הַפְלָגָה מִבְצָעיות בסְפינוֹת הטילים.

היַעַד הרחוק ביותר שהִגִיעה אליו זְרוֹעַ הים ומוּתָר לפִרסום היה גרמניה.

הסְפינה הראשונה מדֶגֶם 'סער 6' הִגִיעה לחופֵי ישראל.

אח"י מגן, הראשונה בסדרת סער 6, עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020 ויקיפדיה

המלחמה בקורונה

צה"ל לקח חלק השנה במַאֲמָץ הלְאוּמי לבְלִימַת נגיף הקורונה בישראל.

מפקֶדֶת אלון שהוּקְמה למַטָרָה זו, ערכה יותר מ-236 אלף חקירות אפידמיולוגיות. יותר מ-3,000 אנשֵי מילואים גוּיְסוּ. אמ"ן חיבר יותר מ-423 דוּ"חוֹת. כ-7.7 מיליון בני אדם הִשתמשו בפורטל החֵירוּם הלְאומי של פיקוד העוֹרֶף.

 

בתמונה הראשונה: סמל צבא הגנה לישראל, ע"י File:Flag of the Israel Defense Forces.svg, תחת רישיון

בתמונה השנייה: אח"י מגן עוגנת במספנה בגרמניה, נובמבר 2020, ע"י דובר צה"ל, תחת רישיון

 

עלייה בשנת הקורונה

עלייה בשנת הקורונה
הצילום: Mark Neyman לע"מ

עלייה בשנת הקורונה

20 אלף עולים ב-2020

זֶרֶם העלייה לישראל לא פסק לַמְרוֹת מַשְבֵּר הקורונה: על פי נְתוּנֵי הסוכנות היהודית לסיכום 2020, בשנה החולפת עלו לישראל יותר מ-20,000 עולים חדשים מכ-70 מדינות ברחבֵי העולם. זאת עַל אַף מַשְבֵּר הקורונה, למרות בִּיטוּלֵי הטיסות והסגרים.

הינה רְשימת המדינות שמהן הִגִיעַ המספר הגדול ביותר של עולים השנה: מחֶבֶר המדינות הגיעו  10,200 עולים; מארצות הברית עלו 2,550 עולים; מצרפת עלו 2,220 עולים; מאמריקה הלטינית הגיעו השנה 1,500 עולים; כ- 1,200 עולים עלו בשנה זו מאתיופיה.

גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה

השנה חל גידול במספר המִתְעַנְיְינִים בעלייה. מראשית השנה הִתקבלו בסוכנות היהודית כ-160 אלף פְּנִיוֹת לקַבָּלַת מֵידָע על עלייה לישראל מכל רחבי העולם. נפתחו כ-41 אלף תִיקֵי עלייה. 28 אלף מתוכם נפתחו במדינות המערב, פי שניים לְעוּמַת השנה שעברה.

זִינוּק של 41% נרשם בפתיחת תיקי עלייה של צעירים בני 35-18 ממדינות המערב.

על פי הַעֲרָכוֹת הסוכנות היהודית, עם סִיוּם משבר הקורונה צָפוּי זֶרֶם העולים לישראל לְהִתְגַּבֵּר. על פי ההערכות, ב-5 השנים הקרובות צפויים לעלות לארץ כרבע מיליון עולים.

זִינוּק במספר הבקשות להִתְנדבות בישראל

על פי נְתונים של ארגון 'מַסָע', נִרְשַם השנה זִינוּק של כ-40% במספר הצעירים המבקשים להגיע לתוכניות הִתְנַדְבוּת בישראל.

כ-7,500 צעירים מהַתְפוּצוֹת נִמצאים כָּעֵת בתוכניות הִתנדבות והִתְמַחוּת בישראל במִסְגֶרֶת אִרגון 'מַסָע'. אֲלָפִים נוסָפים צְפויים להגיע בְּמַהֲלַך שנת הפעילות.

בין מִשתתפֵי תוכניות 'מַסָע' גם עשרות רופאים שהִגִיעו השנה כדי לְחַזֵק את מערֶכֶת הבריאות הישְׂרְאלית בתְקוּפַת מַשְבֵּר הקורונה. יותר ממאה רופאים צְפויים לְהַגִיעַ לישראל במַחְזוֹר הבא.

 

בתמונה: נשיא המדינה ראובן ריבלין מקבל את פניהם של קבוצת עולים חדשים מארצות הברית בנמל התעופה בן גוריון. 2014, Mark Neyman, לע"מ

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?
סמליל מנוע החיפוש גוגל ויקיפדיה

מה חיפשנו בגוגל ב-2020?

לא קשה לְנַחֵש…

גוגל ישראל פִּרסמה לקראת סיום השנה את רשימת החיפושים המובילים בשנת 2020, שנה שעמדה בסימן המגֵפה העולמית.

אז מה חיפשו הישראלים בגוגל בשנה זו? קל לְנַחֵש: במקום הראשון ברשימת עשרת החיפושים המובילים של שנת 2020 נמצאת המילה 'קורונה'. במקום השני: 'משרד הבריאות'. אחריהם ברשימת החיפושים המובילים: 'wpad' (פרוטוקול אַבְטָחָה לעבודה מרחוק), 'zoom', 'שופרסל אונליין', 'מיי פסטיגל', הסדרה 'טהרן', 'לִשְכַּת התַעֲסוּקָה' ותוכנית הריאליטי 'הִישָׂרדות'. 

איור של הנגיף ויקיפדיה

 

מה שאלנו?

הקורונה תפסה מקום נִרְחָב גם ברשימת השאלות ששאלנו את גוגל בשנה זו. במקום הראשון ברשימה נמצאת השאלה "איך נדבקים בקורונה?", ואחריה כמה שאלות, חלק מהן מַפְתִיעוֹת: "איך מכינים מופלטה?"  "איך מכינים מסכה בֵּיתִית?" (זה לא מַפְתִיעַ), "איך מכינים פנקייק?" ו"איך מכינים חרוסת?". עוד ברשימה: "איך מִשתמשים בזוּם?", "איך התחילה הקורונה?", "איך מַכשירים תנור לפסח?", "איך מְכינים אורז?" ו"איך לצייר?".

 

שנת בחירות והסכמי נורמליזציה

הינה רשימת החיפושים הפופולריים ביותר בשנה האחרונה בתחום הפוליטיקה: 'תוצאות בחירות 2020', 'בחירות בארה"ב', ובמקום השלישי: 'איחוד האמירויות'.

במקום הרביעי ברשימת החיפושים הפוליטיים: 'תוצאות הבחירות בארה"ב', במקום החמישי בחיפושים: 'דונלד טראמפ', במקום השישי: 'בחריין' ובמקום השביעי: 'ג'ו ביידן'. בעשירייה הראשונה נמצאות שתי פוליטיקאיות ישראליות: 'גילה גמליאל', לאחר ששהתה בסגר השני ביום הכיפורים אצל משפחתה בטבריה למרות הסגר ו'יפעת שאשא ביטון', יו"ר ועדת הקורונה. במקום העשירי: 'קים ג'ונג און', שליט צפון קוריאה.

 

בתמונה הראשונה: סמליל מנוע החיפוש גוגל, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: איור של הנגיף, תחת רישיון, ויקיפדיה