כ-600 בני אדם הגיעו אתמול לטקס ההשבעה שהתקיים בבניין הקפיטול בוושינגטון. לראשונה מאז 1985 נערך הטקס במבנה סגור ולא מול מאות אלפים ברחבת גבעת הקפיטול, בשל הקור העז בבירת ארה"ב.
בין המשתתפים בטקס: מנהיגיםזרים, נשיאים לשעבר ובני משפחתו של הנשיא. וגם: בכיריתעשיית ההייטק והתקשורת, בהם: מנכ"ל טסלה, מנכ"ל אמזון לשעבר, מנכ"ל מטא, מנכ"ל אפל ומנכ"ל טיקטוק.
בנאום ההשבעה הציג טראמפ את משנתו. הנשיא הבטיח: "תור הזהב מתחיל עכשיו!"
טראמפ הזכיר בנאומו את העסקה לשחרור החטופים, ואמר: "אתמול, יום לפני שנכנסתי לתפקיד, חטופים במזרח התיכון חזרו למשפחותיהם".
מתחיל לעבוד
ביומו הראשון בתפקידו הנשיא החדש חתם על על עשרות צווים נשיאותיים, בראשם צווים שעוסקים במצב הגבול האמריקני עם מקסיקו, בנושא המהגרים הבלתי-חוקיים, שינוישמו של מפרץ מקסיקו למפרץ אמריקה, ועוד. הוא צפוי לחתום על צו שיכריז כי הממשל הפדרלי יכיר רק בשני מינים – זכר ונקבה.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהפרסמה את דו"חמדדאיכות החיים ב-18 הערים הגדולות בישראל לשנת 2023. לפי המדד, שמשווה 57 מדדים בערים המונות יותר מ-100 אלף תושבים, הרצליה היא העיר עם איכות החיים הגבוהה ביותר בישראל. במקום השני: כפר סבא, במקום השלישי: רמת גן. את הציון הנמוך ביותר במדד איכות החיים קיבלו הערים: אשקלון, באר שבע, אשדוד, ירושלים ובת ים.
הינה רשימת הערים: הרצליה, כפר סבא, רמת גן, רחובות, ראשון לציון, בית שמש, חיפה, פתח תקווה, נתניה, חולון, חדרה, בני ברק, תל אביב-יפו, אשקלון, באר שבע, אשדוד, ירושלים, בת ים.
מעניין ללמוד מהם המדדים שנבדקו ובאילו מדדים מצטיינת(או לא) כל אחת מהערים:
הרצליה מובילה ברוב מדדי איכות החיים. הרצליה מובילה בהכנסה מעבודה של משקי בית, ב
ראשון לציון מובילה באיכות מי השתייה ובאחוז הנמוך ביותר של תחושת אפליה.
בית שמש עלתה ב-2023 לקבוצת הערים עם ציון כולל גבוה במדדי איכות חיים. היא מובילה בהערכה עצמית של בריאות, בשביעות רצון מהדירה ובאחוז הנמוך ביותר של מדווחים על רעש חיצוני המפריע בדירה.
פתח תקווה היא בין הערים המובילות בשביעות רצון מהניקיון באזור המגורים ומְדוֹרֶגֶת שנייה באחוז הנמוך ביותר של מִשקי בית המשלמים עבור דיור 30% או יותר מתוך ההכנסה הכַּספית נטו.
תל אביב-יפו מובילה בשיעור התעסוקה, באחוז הנמוך ביותר של מועסקים במשרה חלקית שלא מרצון, באחוז המועסקים שתפקידם מאפשר קידוּם, בשיעורי למידה של בני 17-15, באחוז הנמוך ביותר של תחושתבְּדידוּת, במְעוֹרָבוּת אֶזְרחית, בהכנסה כספית וכלכלית ובאחוז המשתמשים באינטרנט.
אשקלון ירדה ב-2023 לקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות חיים. היא מדורגת שנייה באחוז הפְּסוֹלֶת שהועברה למִחְזוּר ובתחושת יכולת להתמודד עם בעיות.
באר שבע ירדה ב-2023 לקבוצת הערים עם ציון כולל נמוך במדדי איכות חיים. והיא מובילה באחוז הגבוה ביותר של דיור בר-השגה.
אשדוד מובילה באחוז החשים ביטחון בשעות החֲשֵכָה, באחוז הנמוך ביותר של משקי בית המשלמים עבור דיור 30% או יותר מתוך ההכנסה הכספית נטו, באחוז הפסולת שהועברה למִחזור ובנְגישות למַחְשב.
ירושלים מובילה במספר הנמוך ביותר של מקרים חדשים שלסַרטןבקֶרֶבגברים ונשים, באחוזים הנמוכים ביותר של תחושתדִיכָּאון ובשביעות רצון מהאיזוּן בין עבודה לתחומיחיים אחרים.
אגנס קלטי, אגדת ההתעמלות ההונגרייה-ישראלית, הלכה לעולמה בהונגריה שבוע לפני יום הולדתה ה-104. קלטי זכתה בעשר מדליות בהלסינקי 1952 ומלבורן 1956, חמש מתוכן מזהב, כשייצגהאת הונגריה במשחקים האולימפיים.
היא המתעמלת היהודייה הגדולה בכל הזמנים.
בשנת 2017, בגיל 96 היא זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים בספורט ונחשבת ל"אימא של ההתעמלות הישראלית".
אחרי המלחמה, בגיל 24, היא חזרה למשטר אימונים מלא. היא זכתה בתואר אלופת הונגריה בהתעמלות; באליפות העולם ברומניה בשנת 1956 זכתה בשלוש מדליות; במשחקים האולימפיים בהלסינקי בשנת 1952 ובמלבורן בשנת 1956 זכתה בעשר מדליות, והפכה לאגדה בחייה.
בזמן אולימפיאדת מלבורן בשנת 1956 התרחש המרדההונגרי, וקלטי, כמו ספורטאים הונגרים רבים, נשארה באוסטרליה וקיבלה בה מקלט מדיני.
בישראל
בשנת 1957 הגיעה קלטי לישראל למשחקי המכביה החמישית והחליטה לעלות לארץ.
היא הניחה את היסודותלענף התעמלות המכשירים בישראל. היא עבדה במכון וינגייט ושימשה כמאמנתנבחרתהמתעמלות של ישראל.
בארץ נישאה בשנת 1959 לרוברט בירו, מורה לחינוך גופני יליד הונגריה שעִברת את שמו לראובן שופט, ולזוג נולדו שני בנים.
באולימפיאדת מינכן בשנת 1972 קלטי הייתה חלק ממשלחת ישראל לאולימפיאדה, אבל למרבה המזל היא לא נכחהבמגורי המשלחת בכפר האולימפי בעת השתלטות המחבלים על הספורטאים הישראלים.
בשנת 1989, אחרי נפילת הקומוניזם בהונגריה, חזרה לבקר שם וזכתה בהוקרה רבה מהמשטר הדמוקרטי החדש.
בגיל 96 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים בספורט.
בשנים האחרונות לחייה שבה להתגורר בהונגריה כדי להיות קרובה לבנה.
ב-31 בדצמבר 2024 אוכלוסיית ישראל נאמדת בכַ-10.027 מיליון תושבים.
707 מיליון הם יהודים (76.9% מכלל האוכלוסייה), 2.104 מיליון – ערבים (21.0%) ו-0.216 מיליון – זרים (2.1%).
במהלך שנת 2024 גדלה אוכלוסיית ישראל ב-1.1%.
קֶצֶב גידול האוכלוסייה ב-2024 ירד לעומת שנת 2023 (אחוז הגידול בסוף שנת 2023 עמד על 1.6%). הירידה נובעת בעיקר מהמספר הגבוה של ישראלים שהיגרומישראל בשנת 2024.
במהלך השנה נולדו כ-181 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות וכ-24% לערביות).
מַאֲזַן ההֲגירה ב-2024 – שְלִילִי
מאזן הגירה הוא ההֶפְרֵשבין מספר הנכנסים לגור במדינת ישראל לבין מספר היוצאים מִמֶנה.
מאזן ההגירה הבֵּין-לְאומי בשנת 2024 היה שְליליועמד על 18.2- אלף בני אדם.
הגורם העיקרי לכך הוא הגירה של ישְׂרְאלים לחו"ל (בשנת 2024 עזבו את ישראל 82.7 אלף תושבים וחזרו 23.8 אלף תושבים). מספר העולים השנה – 32.8 אלף (מספר נָמוּך בכ-15 אלף משנת 2023).
השנה ייערכו הפעילויות בסימן 'גבורה והצדעה' לגיבורי מלחמת "חרבות ברזל", לנשות ואנשי כוחות הביטחון, ההצלה, הכבאות, הרפואה, פקחי רשות הטבע והגנים ובני משפחותיהם ולקהילות המפונים.
הציבור מוזמן לבקר באתרים וליהנות מהפעילויות לכבוד החג באתרי המורשת והגנים הלאומיים.
חלק מהפעילויות יהיו ללא תשלוםעבור הגיבורים ובני משפחותיהם.
קוזנצוב נולד בשנת 1939 במוסקבה. בשנות ה-60 של המאה הקודמת היה פעיל במַחְתֶרֶת יהודית שפעלה לקידום העלייה לישראל בתְקופה שבה המִמשל הסובייטי מָנַע מיהודים לצאת מהמדינה.
עם שִחְרוּרוֹ עלה קוזנצוב לישראל. בישראל הִשְתַלֵב בעולם הסִפרות והעיתוֹנות. הוא כתב וערך בשפה הרוסית; היה העורך הראשי בעיתון "וסטי", עורך בעיתון 'ורמיה' ופרסם ספרים אחדים.
קוזנצוב הקדיש את חייו למַאֲבָק לְמַעַן זְכוּיות אדם, לציונות ולחיבור בין קהילת העולים מברית המועצות לשעבר לישראל.
האֵמוּן במוֹסָדות הפוליטיים נמצא בְּשֶפֶל: המֶמשלה זוכָה ל-25% אֵמוּן מהציבור והכנסת ל-16%. מִפְלָגוֹת, כרגיל, נמצאות במקום האחרון, עם 10.5% אמון בהן בִּלְבַד.
בית המשפט העליון
האמון בבית המשפט העליון גבוה יותר מהאמון בפוליטיקאים ומגיע ל-39.5%. בפרספקטיבה היסטורית האמון בבית המשפט יורד כמו זה של כל שְאַר המוסדות, אך בְּהַשְוָואָהלכנסת ולממשלה – בית המשפט עֲדַיִין זוכֶה לאמון הגבוה ביותר. 78% ממַצְבִּיעֵי העבודה ו-65% ממצביעי המחנֶה המַמלכתי נותנים אמון בבית המשפט העליון. רק 18% ממצביעי הליכוד ו-4% ממצביעי ש"ס נותנים אמון בבית המשפט.
התקשורת
האֵמון בתִקְשוֹרת נמצא בעלייה קלה בשנה האחרונה. בחודש יוני 2023 – 24% מהנשאלים עָנו שיש להם אמון בתקשורת, במאי 2024 מִסְפָּרָם עלה ל-25% והוא מַגִיעַ עתה ל-26% – גבוה מהאמון בפוליטיקאים.
אז מה המַצָב?
הדוּ"חַ מַצְביעַ על כך שפחות מחמישית מהישְׂרְאלים מעריכים את מצב המדינה כ'טוב' או 'טוב מאוד'. כשני שְלישים מהציבור סבורים שישראל היא מקום טוב לחיות בו.
כשני שְלישים מהציבור מַעֲדיפים לְהִישָאר לחיות בארץ, גם אם הם יכולים לקבלאֶזְרָחוּת במדינה מַעֲרָבית אחרת. 78% מהישְׂרְאלים מהימין, 65% מהמרכז ו-48% מהשְׂמאל מַעֲדִיפִים לְהִישָאר בישראל.
81% מהציבור היהודי ו-62% מהציבור הערבי מאמינים שניתָן לִסְמוך על ישראלים אחרים בְּעֵתצָרָה. עם זאת, רק רֶבע מהיהודים סְבורים שניתן לִסְמוך על המדינה בְּעֵת צָרָה, לְעוּמַת 61% מהערבים.
