Browsing Category

ידיעות

ספרים בשנת הקורונה

ספרים בשנת הקורונה
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

ספרים בשנת הקורונה

מה כתבו ומה קראו בישראל 2020?

שנת 2020 הייתה שנה יוצֵאת דופן בכל תחומי החיים, ומגפת הקורונה הִשפיעה מאוד גם על עֲנַף ההוצָאה לאור בישראל.

בשנת הקורונה חלה יְרידה במספר הספרים שהִתפרסמו. בסִפרייה הלְאומית נִרשמו רק 6,487 ספרים, לעומת 8,225 ספרים שיצאו לאור ב-2019.

הינה נְתונים שפרסמה הסִפרייה המרכזית לרגל שבוע הספר. הנתונים מתייחסים לשנת 2020.

מָקור ותרגום

רוב הסְפרים היוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית – 92.4%. 3.6% מהספרים הם בשפה האנגלית, 3.3% בערבית, 0.4% ברוסית, 0.3% בשפות אחרות.

87% מִכְּלַל הספרים שיצאו לאור ב-2020 הם ספרי מָקוֹר שנִכתבו בעיקר בעברית. מבין הספרים המְתוּרגמים שראו אור בארץ – מַרְבִּית התרגומים הם מאנגלית (74%), מצרפתית תורגמו 6%, מגרמנית ומספרדית 3% ו-26% מהספרים תוּרְגְמו משפות נוספות.

פרוזה ושירה

בשנת 2020 חלה עלייה בחלק היַחֲסי של סִפרי הפרוזה והשירה. סוּגוֹת אלה מְהַווֹת 28% מהספרים. חל גידול גם בחֶלקם היַחסי של סִפרֵי הַדְרָכָה, הַעֲצָמָה ופְנַאי (6%).

בסִפרות המקור בעברית: סִפרֵי השירה מְהַוִוים 45%, הפרוזה – 42%  וסיפורים קצרים – 9%.

בשנת 2020 יצאו לאור 1,813 ספרי פרוזה ושירה. 1,685 מִתוֹכָם הם סִפרי פרוזה ושירה בעברית, ומהם 1,408 הם סִפרות מָקור שנִכתבה בשָׂפה העברית. השאר הם תרגומים משפות אחרות. בנוסף יצאו לאור גם 76 ספרים בערבית, 34 באנגלית ו-18 בשפות נוספות.

נושְׂאֵי סִפרות הפרוזה

משפחה היא הנושא הנָפוֹץ ביותר בספרות שיצאה לאור בשנה שעברה. שְליש מהספרים מִתְמַקְדים ביְחָסים בתוך המשפחה, ובמיוחד בקֶשֶר בין הורים וילדים. 15 ספרים עוסקים בקְשרים בין סבים וסבתות לנֶכְדיהם.

ז'אנר הרומן הרומנטי מְהַוֶוה כ -12% מספרות הפרוזה.

כ-10% מסִפרי הפרוזה הישְׂרְאלית הם סִפרי מֶתַח, ריגוּל ופעולה, כ-20% הם רומנים היסטוריים, 5% עוסקים בשוֹאָה. 3% מהסיפורים של הסופרות והסופרים הישראלים מתרחשים בקיבוצים.

סִפרי ילדים ונוער

1,113 סִפרי ילדים יצאו לאור השנה. 91% מסִפרי הילדים הם בעברית, 7% בערבית וספרים מְעטים באנגלית וביידיש.

רוב ספרי הילדים הם סִפרות מָקור, ורק 22% מהם הם ספרים מְתורגמים. מתוך המְתורגמים, אנגלית היא שְׂפַת המָקור העיקָרית, ופחות מרֶבע תורגמו מ-12 שפות אחרות.

נושְׂאים בספרות הילדים

גם בסִפרות הילדים רוב הספרים שיצאו לאור השנה מוּקְדָשים ליְחָסים בתוך המשפחה.

30 ספרים הם סִפרֵי פנטזיה לילדים ובנֵי נוער, רובם הגדול מְתורגמים מאנגלית. 150 ספרים עוסקים בבעלי חיים. 100 ספרים הם סִפְרֵי מֶתַח, בַּלָשִים ומְרַגְלים. השנה יצאו 61 סִפרֵי קומיקס.

גם לפָעוֹטוֹת יצאו השנה לא מְעט ספרים חדשים: 33 סִפרי קרטון ו-43 ספרים שמְחובָּרים להם חֲפָצים שונים (בדים, פאזלים, ועוד).

סִפרי עִיוּן

סוּגַת סִפרי העיוּן היא הנִפְגַעתַ הקשה ביותר בשנת הקורונה. בתְחוּם מדְעֵי היהדות נִרשמה יְרידה של 33%.

ספִרי ביוגרפיות נִשארו ללא שינוי מהשנה שעברה, והשִיעור היַחסי שלהם מתוך הספרים עלה ל-4%. פִּרסומֵי גלריות, מוזיאונים וספרי אוֹמָנות ירדו ב-43% השנה. יְרידה גדולה נרִשמה גם במַדְעֵי הרוח והחֶברה ובמדְעֵי הטֶבע

ספרים בערבית

השנה יצאו 214 ספרים בערבית – כמות רגילה לשנה ועלייה מְתוּנָה באופֶן יַחֲסי לשפות אחרות.

מַרבית הספרים המִתפרסמים בישראל בשפה הערבית הם ספרי קריאה ושירה למבוגרים ולילדים. לפחות 83 ספרי ילדים ונוער בערבית יצאו השנה ו-75 ספרי פרוזה ושירה.

ספרים דיגיטליים

ב-2020 חלה עלייה מַשְמָעוּתִית בהוצאה לאור של ספרים דיגיטליים. נִרשמו 799 ספרים דיגיטליים.

מגֵפת הקורונה היא הנושא המֶרכזי בספרים הדיגיטליים שיצאו לאור בשנת 2020.

ספרים מוקלטים

388 ספרים מוּקְלטים הוּקְלטו על ידי 'אייקאסט ספרים מוקלטים' במַהֲלַך 2020. 55% מהם מְיועָדים למְבוגרים, 35% לנוער, ו-10% לילדים.

 

בתמונה: שבוע הספר העברי בגני יהושוע בתל אביב. בצילום, דוכן הפצת ספרים. 2005 MILNER MOSHE לע"מ

 

 

 

שְבוע הספר העברי 2021

שְבוע הספר העברי 2021
הצילום: Kobi Gideon לע"מ

שְבוע הספר העברי 2021

19-9 ביוני

שבוע הספר העברי הוא מסוֹרֶת רַבַּת שנים. הוא מִתקיים בכל שנה בחודש יוני. בשבוע זה מִתקיימים אֵירוּעִים מְיוחדים ומִפגשים בין סופרים וקוראים. ביִישובים רבים מִתקיימים יְרִידֵי ספרים המושְכים אֲלֵיהֶם קָהָל גדול של מבוגרים וִילדים. הוצָאוֹת הספרים מַעֲנִיקוֹת בשבוע זה הנָחוֹת מְיוחדות ביְרידים ובחנויות.

אֵירועֵי שְבוע הספר העברי יִתקיימו השנה במַתְכּוֹנֶת רגילה, זאת לאחר שבשנה שעברה הם בּוּטְלו בְּשֶל מִגְבְּלות הקורונה. השנה מְצַיְינים את שְבוע הספר בסִימן 'לְדַמְיֵין בשָׂפָה שלך'. יְרידים ואֵירועים יִתקיימו במִתְחַם שָׂרוֹנָה בתל אביב, במִתְחַם התַחֲנָה בירושלים וביִישובים נוסָפים.

 

בתמונה: אירוע פתיחת שבוע הספר בכיכר רבין בתל אביב. 2015 Kobi Gideon, לע"מ

   

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל
יצחק הרצוג ויקיפדיה

יצחק הֶרְצוֹג – הנשיא ה-11 של מדינת ישראל

בן של נשיא, נכד של רב ראשי

יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בתל אביב ב-22 בספטמבר 1960. הוא בנם של חיים הרצוג ז"ל, הנָשִׂיא השישי של מדינת ישראל ואורה הרצוג תִיבָּדֵל לחיים ארוכִּים, מְיַיסֶדֶת המועֲצה לישראל יפה.

הרצוג נקרא על שם סבו, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי הראשון. דודיו הם אבא אבן, שהיה שר החוץ, ויעקב הרצוג, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אחיו הוא תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בוז'י נשוי למיכל ואב לשלושה בנים.

הרצוג למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין בתל אביב. מגיל 15 למד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז בניו יורק, כשאביו היה שַגְרִיר ישראל באוּמוֹת המְאוחדות.

הרצוג שֵירַת כקָצִין ביחידה 8200 של חֵיל המודיעין. הוא עורך דין במקצועו.

הרצוג מִילֵא שוּרָה של תַפְקִידִים צִיבּוריים, בהם: ח"כ ושר מִטַעַם מִפְלֶגֶת העבודה והמַחֲנֶה הציוני. הוא היה שר השיכון, שר התיירות ושר הרווחה.

בחודש יוני 2018 נִבְחַר הרצוג פה אחד על ידי חֶבֶר הנֶאֱמָנִים של הסוכְנות היְהודית לתפקיד יושב רֹאש הסוכְנות היהודית.

ב-2 ביוני 2021 נבחר ברוב גדול של חברֵי הכנסת לתפקיד הנשיא ה-11 של מדינת ישראל.

 


הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ויקיפדיה

 

נשיא המדינה השישי חיים הרצוג ומשפחתו, SA'AR YA'ACOV לע"מ

בתמונה הראשונה: יצחק הרצוג, ע"י אלעד ברמי, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: הרב הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888–1959), תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השלישית: צילום מורחב של משפחת נשיא המדינה השישי חיים הרצוג, בביתו בהרצליה פיתוח. בצילום, עומדים מימין לשמאל- יצחק הרצוג ולידו רעייתו מיכל, עמי ורונית ברונסקי, הנכדה אריאלה, יואל הרצוג ולידו רעייתו מרגריט, הנכדה טלי ומיכאל (מייק) הרצוג. יושבים, מימין לשמאל -הבת רונית, חיים הרצוג, אורה הרצוג ושירין הרצוג. על המדשאה הנכדים, מימין לשמאל – נועם ומתן, ילדיהם של יצחק ומיכל הרצוג, אריאל ורנה, ילדיהם של יואל ומרגריט הרצוג.  SA'AR YA'ACOV, לע"מ

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך
הסמליל: אתר פסטיבל ישראל

פסטיבל ישראל 2021 יוצא לדרך

19-3 ביוני

פסטיבל ישראל ירושלים 2021 ה-60 במספר מִתְקַיֵים השנה בימים 19-3 ביוני ברחבֵי ירושלים. הפסטיבל חוגג שישים שְנות עֲשִׂייָה אומָנותית ישראלית רַב תְחוּמית וִיצִירָה אומנותית במפגש בין אומָנות וקהילה.

עֶשְׂרות אוֹמָנים ישְׂרְאלים יִקחו חֵלֶק בפסטיבל במופעים ובאירועים מיוחדים בכל תְחוּמֵי האוֹמָנות: מָחוֹל, מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס, וידיאו ארט ומֵיצָגִים.

פרטים מלאים באתר הפסטיבל.

תיאטרון ירושלים בטלביה ויקיפדיה

בתמונה למעלה סמליל פסטיבל ישראל מתוך אתר הפסטיבל

בתמונה למטה: תיאטרון ירושלים בטלביה, ע"י Arielhorowitz, תחת רישיון, ויקיפדיה

 

 

דני קרוון – אוֹמן ישְׂרְאלי בין לאומי

דני קרוון – אוֹמן ישְׂרְאלי בין לאומי
הפסל והאומן דני קרוון בסטודיו בתל אביב (ויקיפדיה)

דני קרוון – אומן ישְׂרְאלי בין לאומי

אומן השלום

הלך לעולמו דני קרוון – פַּסָל, מְעַצֵב תַפְאוּרוֹת וצַיָיר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977. בן 90 היה במותו. בשנותיו האחרונות חי ועבד בתל אביב, בפריז ובפירנצה. 

קרוון נולד בתל אביב לאב שהיה אַדְרִיכַל הגנים המיתולוגי של העיר. קרוון הבן יָצַר קרוב למאה עבודות אוֹמָנות סְבִיבָתית בישראל ובעולם וזָכָה בפרסי האומנות הבין לאומיים היוֹקְרָתיים ביותר. ביניהם: פרס 'טבעת הקיסר' ביפן ותואַַר 'אומן השלום' של אונסק"ו.

בין עבודותיו בישראל: כיכר הבימה בתל אביב, הכיכר הלבנה בפארק אדית וולפסון על דרך השלום, אנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע, 'נתיב השלום' בניצנה וכן הקיר הדרומי של אולם מליאת הכנסת – המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים, קכ"ו, ו'),

עבודותיו של קרוון הָפכו לסְמלים מוכָּרים בעולם מסאול ועד ברלין ונירנבג, פריס ופירנצה. ביניהן: כיכר הסוֹבְלנות על שם יצחק רבין בכיכר אונסק"ו בפריז. 

סרט על חייו של דני קרוון מוּקְרָן בימים אלה בבתֵי הקולנוע.

 

כיכר התרבות בתל אביב (ויקיפדיה)

 

שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966 מליאת הכנסת, ירושלים (ויקיפדיה)

 

אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8 באר שבע (ויקיפדיה)

 

כיכר לבנה, 1977-1988 פארק וולפסון, תל אביב-יפו (ויקיפדיה)

 


דרך זכויות האדם, 1989-1993 נירנברג, גרמניה (ויקיפדיה)

 

בתמונה הראשונה: הפסל והאמן דני קרוון בסטודיו בתל אביב ע"י מיכאלי, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השנייה: כיכר התרבות בתל אביב, ע"י Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השלישית: שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך, 1966 מליאת הכנסת, ירושלים, ע"י יאיר טלמור, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה הרביעית: אנדרטת חטיבת הנגב, 1963-8 באר שבע, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה החמישית: כיכר לבנה, 1977-1988 פארק וולפסון, תל אביב-יפו, ע"י Talmoryair, תחת רישיון, ויקיפדיה

בתמונה השישית: דרך זכויות האדם, 1989-1993 נירנברג, גרמניה, ע"יתחת רישיון, ויקיפדיה

ירושלים של מַטָה

ירושלים של מַטָה
דגל עיריית ירושלים ויקיפדיה

ירושלים של מַטָה

נתונים לרגל יום ירושלים ה-54

לְרֶגֶל יום ירושלים ה-54 פרסם מכון ירושלים למחקרי מדיניות נְתוּנִים סטטיסטיים על ירושלים.

הינה נתונים אחדים:
ירושלים היא העיר הגדולה בישראל. בסוף 2020 חיו בירושלים כ-952 אלף תושבים. ההֲגִירָה השְלִילִית נִמְשֶכֶת: בשנת 2019 נוספו לעיר כ-12 אלף תושבים, אך עָזְבו אותה יותר מ-20 אלף.
62% מתושבי ירושלים הם יהודים ו-38% הם ערבים. משנת 2000 חלה עלייה של 10% בשיעור התושבים הערבים בירושלים.
בְּקֶרֶב התושבים היהודים – 36% הם חֲרָדִים, 33% הם דתיים ו-31% הם חילוֹנים.
תַעֲסוּקה, חִינוך, תַיָירות

ירושלים היא העיר הגדולה ביותר בישראל מבחינת מספר התושבים, אך מבחינת מספר המועָסָקִים היא השנייה, אחרי תל אביב. בחמש השנים האחרונות נמשכת מְגָמַת העלייה במספר השְׂכירים המועסקים בחברות היי טק בעיר.

מַעֲרֶכֶת החינוך בירושלים היא הגדולה ביותר בישראל. בשנה החולֶפֶת למדו בה כ-300 אלף תלמידים.

האוניברסיטה העברית מוֹבילָה בשיעור הגידול במספְּרי הסטודנטים. היא האוניברסיטה עם המספר הגדול ביותר בישראל של סטודנטים לתואַר דוקטור.

בְּשֶל הקורונה, התַיָירוּת לירושלים הִגִיעה השנה למַצָב של קִיפָּאוֹן כִּמְְעַט מוּחְלָט.

 

בתמונה :דגל עיריית ירושלים, מאת Jüppsche – own work based on Image:Flag of Jerusalem realistic colors.png (transition to svg), CC BY-SA 2.5, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=1791652, תחת רישיון

 

יום המוזיאונים בל"ג בעומר

יום המוזיאונים בל"ג בעומר
היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים לע"מ

יום המוזיאונים בל"ג בעומר

כניסה בלי תשלום ופעילויות מיוחדות

בכל שנה בל"ג בעומר, והשנה בימים חמישי ושישי 29 ו-30 באפריל, איגוד המוזיאונים הישראלי והמוזיאונים ברחבי הארץ מזמינים את הציבור הרחב לבקר בעשרות מוזיאונים ללא תשלוםלרגל יום המוזיאונים הבין-לאומי.

במסגרת יום זה יתקיימו במוזיאונים פעילויות מיוחדות בהשראת הנושא השנתי הנבחר. הנושא שנבחר השנה הוא: עתיד המוזיאונים  – תיקון ובריאה מחדש. יתקיימו סיורים מיוחדים והדרכות, מפגשי שיח, חשיפה לתערוכות חדשות ולמיצגים ייחודיים, פעילויות לילדים, סדנאות יצירה ועוד.

רשימת המוזיאונים הפתוחים לקהל בלי תשלום ביום המוזיאונים הבין-לאומי והפעילויות המוצעות מופיעה באתר איגוד המוזיאונים.

 

בתמונה: היכל הספר שבמוזיאון ישראל בירושלים לע"מ

יום הרצל

יום הרצל
בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

יום הרצל

י' באייר, יום הולדתו של חוזה המדינה

י' באייר, יום הולדתו של בנימין זאב הרצל, נקבע על ידי הכנסת כ'יום הרצל' ב'חוק בנימין זאב הרצל' שחוקקה הכנסת בשנת 2004. מטרת החוק היא "לְהַנְחִיל לדורות את חֲזוֹנוֹמוֹרַשְתו ופועלו של בנימין זאב הרצל, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוּב מדינת ישראל, מוסְדוֹתֶיהיְעָדֶיהָ ודְמותה בְּהֶתְאֵם לחזונו הציוני.

החוק קובע גם כי ביום כ' בתמוז, יום מותו של חוזה המדינה, יתקיים טקס זיכרון ממלכתי בהר הרצל בירושלים.

 

בנימין זאב הרצל ויקיפדיה

 

בתמונה למעלה: הרצל בצילום מאת הצייר אפרים משה ליליין, 1903. נחלת הכלל, ויקיפדיה

בתמונה למטה: בנימין זאב הרצל משקיף ממרפסת מלון שלושת המלכים בבזל שבשווייץ, בעת הקונגרס הציוני החמישי, תרס"ב–1901 (צילם: אפרים משה ליליין) נחלת הכלל ויקיפדיה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה
הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

יום הזיכרון לחַלְלֵי מַעַרְכוֹת ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה

טְקָסִים, נרות ופְרחים

ערב יום הזיכָּרון לחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל ונִפְגְעֵי פעולות האֵיבָה תשפ"א פִּרסם משרד הביטָחון את מספר חַלְלֵי מַעַרְכות ישראל משנת 1860 ועד היום: על 23,928. מיום הזיכרון אֶשְתָקַד נוֹסְפוּ 43 חֲלָלִים לְמִנְיַין הנופְלים. 69 נָכִים נִפְטְרו כְּתוצָאָה מִנָכוּתָם והוּכְּרו השנה כחַלְלֵי מַעַרְכות ישראל.

בְּשֶל מִגְבְּלוֹת הקורונה, במשרד הביטָחון מבקשים מֵהציבּור לְכַבֵּד את המִשפחות השַכּוּלוֹת ביום הזיכרון – ולאפשר להן להגיע לבָתֵי הֶעָלמין ולְהִתְיַיחֵד עם זֵכֶר יַקִירֵיהֶן. המשרד קורא לציבור הרָחָב לִפְקוֹד את בתי העלמין במַהֲלַך 'שבוע הזיכרון' ועד ערב יום הזיכרון ב-13 באפריל. עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל יְקַבְּלו את פְּנֵי הבאים וִיחַלְקו להם פרחים ומים.

ערב יום הזיכרון

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, ייסגרו החנויות, בתי הקפה ובתי השעשועים ב-19:00. בשעה 20:00 תִישָמַע ברַחבֵי האָרֶץ צְפִירת זיכרון בת דקה שתציין את פתיחתו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונִפְגְעי פעולות האֵיבָה. מיד לאחר הצפירה יָחֵלו עַצְרות הזיכרון ברחבי הארץ. טֶקֶס הזיכרון המרכזי יִתְקיים ברַחֲבַת הכותֶל בירושלים. 

יום הזיכרון

ביום רביעי, יום הזיכרון, בשעה 11:00 בבוקר, תִישָמַע צְפירת זיכָּרון בת שתי דקות ולאחריה יָחֵלו טִקסי הזיכרון המַמְלַכְתִיים ב-52 בתי העָלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאֲתָרֵי ההַנְצָחָה. הטקס המרכזי יתקיים בהֵיכַל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל בירושלים. מיד לאחר הצפירה, ב-11:02, יחלוף מעל ההיכל מַטַס מיוחד של מטוסֵי קְרָב במִבְנֶה חָסֵר.

טִקסֵי זיכרון יתקיימו במוסְדות החינוך, במוסְדות ציבור ובמַחֲנוֹת צה"ל.

בשעה 13:00 יִתקיים באַנְדרטַת הזיכָּרון לחלְלי פעולות אֵֵיבָה בהר הרצל טקס האַזְכָּרָה הממלכתי לחללי פעולות האיבה.

מערב יום הזיכרון ועד למוצאי יום הזיכרון יְשוּדְרו שמותיהם של חללי מערכות ישראל ברֶצֶף בָּעֲרוּצֵי טלוויזיה לפי סדר תַאֲריך נְפילָָתָָם

הציבור מוזמן להדליק 'נֵר יִזְכּוֹר' וירטואלי באֲתַר 'יִזְכּוֹר' של משרד הביטחון. אפשר להדליק נר כְּלָלִי לזֵכֶר הנופלים או נֵר אישי לאַחַד הנופלים.

כל הטְקסים ואֵירועֵי הזיכרון יתקיימו השנה בהֶתְאֵם להַנְחָיוֹת משרד הבריאות ועל פי כלָלי התָו הירוק.

 

בתמונה: טקס פתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ברחבת הכותל המערבי בירושלים 2007. בצילום, משמר כבוד של חיילי צה"ל עומדים דום בסמוך לאבוקת הזיכרון. הצילום: MARK NEYMAN לע"מ

9,327,000 תושבים חיים בישראל

9,327,000 תושבים חיים בישראל
התמונה באדיבות תיק תק +

9,327,000 תושבים חיים בישראל

נתונים לרגל יום העצמאות ה-73

ערב יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל, חיים בישראל 9,327,000 בני אדם. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

6,894,000 מהתושבים הם יהודים (כ-74%), 1,966,000 ערבים (כ-21%) ו-467 אלף מוגדרים אחרים (5%).

מאז יום העצמאות ה-72 גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-137 אלף איש: נולדו כ-167 אלף תינוקות והגיעו כ-16,300 עולים חדשים. כ-50 אלף ישראלים נפטרו.

מנתוני הלמ"ס עולה כי אוכלוסיית ישראל היא אוכלוסיה צעירה – כ-28% מהישראלים הם בני פחות מ-14, כ-12% הם בני יותר מ-65.

עבר, הווה, עתיד

ב-ה' באייר תש"ח מנתה אוכלוסיית המדינה כ-806 אלף בני אדם. כ-82% מהם היו יהודים. מקום המדינה הגיעו לארץ כ-3.3 מיליון עולים, כ-1.5 מיליון מתוכם הגיעו החל משנת 1990. נכון לסוף שנת 2019 – 46% מהיהודים בעולם חיו בישראל. כ-78% מהיהודים החיים בישראל נולדו בארץ.

לפי התחזיות של הלמ"ס, ביום העצמאות ה-100 של ישראל, שיחול בשנת 2048, צפויה אוכלוסיית המדינה למנות כ-15.2 מיליון ישראלים.