Browsing Category

ידיעות

עבודה מהבית

עבודה מהבית

עבודה מהבית

גם אחרי הקורונה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על היקף העבודה מהבית בעסקים כיום.

הינה נתונים אחדים:

מתוך העסקים שנפקדו, בְּכִ-33% מהעסקים מאפשרים כיום עבודה מהבית באופן מובנה ומוסדר בהיקף כלשהו.

בענפי התעשייה ללא עילית: בְּכַ-15% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו. האפשרות של עבודה מהבית נפוצה יותר בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-250 מועסקים); כִּ-39% מעסקים אלו מאפשרים עבודה מהבית בהיקף כלשהו.

בענף המסחר: בְּכִ-12% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית. בעסקים גדולים (שבהם יותר מ-100 מועסקים) האפשרות של עבודה מהבית נפוצה יותר – 20% מהעסקים.

בענפי שירותי ההייטק: בְּכִ-81% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו. בְּכַ-59% מסך העסקים מאפשרים יותר משני ימי עבודה מהבית.

בענפי שירותים ללא הייטק: בְּכִ-35% מהעסקים קיימת אפשרות של עבודה מהבית.

בענפי תעשייה עילית: בִּכְ-42% מהעסקים בענפי תעשייה עילית קיימת אפשרות של עבודה מהבית בהיקף כלשהו.

שינויים בהיקף העבודה מהבית 

בחברות ההייטק שאינן מאפשרות עבודה מהבית כלל, חלה עלייה בהיקף העבודה מהבית מכ-4% במרץ 2023 לכ-19% ביוני 2024. תופעה זו תואמת למגמה העולמית של צמצום העבודה מרחוק לאחר תום משבר הקורונה.

בניגוד למגמת צמצום העבודה מרחוק בחברות ההייטק, בענפי הכלכלה האחרים נמצאה עלייה בהיקף העסקים המאפשרים עבודה מהבית. בענפי השירותים נצפתה עלייה מכ-25% בשנת 2023 לכ-35% בסקר הנוכחי.

 

התמונה: Image Creator from Microsoft Designer

 

כמה שעות הישראלים ישנים בלילה?

כמה שעות הישראלים ישנים בלילה?
התמונה: Pixabay

כמה שעות הישראלים ישנים בלילה?

ספוילר: לא מספיק!

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על כמות שעות השינה של הישראלים.

על פי הנתונים:

באמצע השבוע: 18% ישנים עד 5.5 שעות ביממה; 30% ישנים 6.5-6 שעות; 31% ישנים 7.5-7 שעות; 21% ישנים 8 שעות ויותר.

בסוף השבוע: 10% ישנים עד 5.5 שעות ביממה; 16% ישנים 6.5-6 שעות; 24% ישנים 7.5-7 שעות; 48% ישנים 8 שעות ויותר.

24% מבני 20 ומעלה חשים שאינם ישנים מספיק שעות בלילה כדי לתפקד במיטבם.

5% מבעלי רישיון נהיגה דיווחו שעייפות סיכנה אותם בנהיגה במידה רבה או במידה מסוימת.

 

נְדוּדֵי שֵינָה

18% מדווחים על נדודי שינה ב-3 לילות בשבוע או יותר, נשים יותר מגברים. קושי מוגדר כבעיה הנמשכת לפחות חצי שעה.

אחוז המתקשים להירדם או לישון במשך לילה שלם 3 פעמים בשבוע או יותר, עולה עם הגיל:
14% מבני 44-20, 19% מבני 64-45, 29% מבני 65 ומעלה.

מהנתונים מתברר כי מצב נדודי השינה החריף מאוד בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה. 42% מבני 20 ומעלה שהתראיינו אחרי 7 באוקטובר דיווחו על נדודי שינה פעם בשבוע או יותר (36% מהגברים ו-48% מהנשים). זאת, לעומת 31% מאלה שהתראיינו לפני תאריך זה.

 

התמונה: Pixabay

 

בארי – אירועי 7 באוקטובר

בארי – אירועי 7 באוקטובר
הצילום: מיכה בריקמן (ויקיפדיה)

בארי – אירועי 7 באוקטובר

התחקיר והשאלות

נְציגֵי צה"ל הציגו אתמול לחברי קיבוץ בארי ולמשפחות הנופלים בקרב בבארי את מִמְצאֵי התַחְקִיר על אֵירועֵי 7 באוקטובר בקיבוץ. "כָּשַלְנו" הוֹדָה דובר צה"ל. בהמשך הִתְפַּרסם התַחקיר לציבור.

התחקיר קובע: צה"ל נִכְשַל במְשִׂימָתו לְהָגֵן על תושָבֵי קיבוץ בארי. במשך שבע שְעות הלְחימה הרִאשונות התושבים הֵגֵנו על עַצְמָם.

האסון הכבד:

340 מְחַבְּלים פָּלְשוּ לקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר. 101 חברים וילדים נִרְצְחו. 30 חברים וילדים נחטפו לעזה, 11 מהם עדיין מוחזקים בידי חמאס, חלקם אינם בין החיים. 150 בתים ומִבְנֵי ציבור נֶהֶרְסו או נִשְׂרְפו. 31 חברֵי כִּיתַת הכונְנוּת של הקיבוץ, לוחמֵי כוחות הביטחון ושוטרים נֶהֶרְגו בקְרָב בקיבוץ.

התגובות לתחקיר

מקיבוץ בארי נמסר כי אף על פי ש"ניתן לומר שהתחקיר היה יסודי, אנו דורשים הקמת ועדת חקירה ממלכתית שלא תשאיר אבן על אבן, תבחן את התנהלות כלל הגורמים ותספק לנו תשובות שאיתן אפשר יהיה להתחיל להשתקם ולהסיק מסקנות. חברי הקיבוץ לא קיבלו מענה מספק לכמה שאלות קריטיות, למשל: מדוע לא נכנסו לקיבוץ במשך שעות ארוכות כוחות צבא רבים שהתכנסו בשער, כאשר הקיבוץ בער ותושביו זעקו לעזרה? מה גרם למחדל המודיעיני שאִפְשר את תוכנית הפלישה של חמאס, ואיך נפרצה גדר הגבול ללא מענה מיידי של צה"ל?"

ראש מועצת אשכול גדי ירקוני אמר: "התחקיר שהוצג ממשיך את הקו השולט בישראל – אף אחד לא אחראי. אף אחד לא אשם. מדובר באסון הגדול בתולדות המדינה, וכל המנהיגות המדינית והצבאית ללא תזוזה". עוד אמר: "גם כעת, דורשים ועדת חקירה ממלכתית, ומקווים כי הלקחים והמסקנות ייושמו".

הצילום: קובי גדעון (לע"מ / ויקיפדיה)

בתמונה למעלה: תערוכת צילומי קיבוץ בארי שצולמו לאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023. הצילומים צולמו על ידי הצלם החיפאי מיכה בריקמן, שפגש את מפוני קיבוץ בארי בבית מלון בים המלח, ולאחר מכן נסע אל הקיבוץ ותיעד את המראות בקיבוץ לאחר הטבח והשריפות. התערוכה נפתחה במוזיאון העיר חיפה ב-30 בנובמבר 2023, ע"י Micha Brikman, תחת רישיון (ויקיפדיה)

בתמונה למטה: הרס בקיבוץ בארי, ע"י Kobi Gideon, תחת רישיון (ויקיפדיה)

 

 

אביגיל ודוד

אביגיל ודוד
הצילום: ויקיפדיה

אביגיל ודוד

מוחמד ומרים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על השמות שנתנו הורים לתינוקות שנולדו בשנת 2023.

הינה נתונים אחדים:

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנות היהודיות ב-2023 היה אביגיל. השם איילה היה במקום השני. השם תמר במקום השלישי. אחריהן ברשימה: שרה, מאיה, נועה, יעל, אסתר, ליבי, חנה.

השם הנפוץ ביותר בקרב הבנים היהודים היה דוד. במקום השני: השם לביא. במקום השלישי: השם יוסף. אחריהם ברשימה: רפאל, אריאל, אורי, ארי, משה, נועם, יהודה.

השם מוחמד הוא השם הנפוץ ביותר בישראל בכלל, ובקרב הבנים המוסלמים בפרט

בקרב הבנות המוסלמיות השם הנפוץ ביותר היה מרים.

 

בתמונה: חדר התינוקות, 1952, ע"י בנו רותנברג /אוסף מיתר / הספרייה הלאומית / האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, תחת רישיון

 

המדריך לביקור פצועים

המדריך לביקור פצועים
נועם גרשוני (ויקיפדיה)

המדריך לביקור פצועים

מה כן ומה לא להגיד

קרוב ל-4,000 חיילים וחיילות נפצעו במלחמה – פצועים קל, בינוני וקשה. חלקם עדיין מאושפזים בבתי החולים, אחרים נמצאים בתהליכי שיקום קצרים או ארוכים. לרבים מתוכם השתנו החיים. 

עלינו כחברה מוטלת החובה לעטוף באהבה אותם ואת בני משפחותיהם, לתמוך בהם, להבין אותם.

כשאנחנו הולכים לבקר פצוע חשוב להקל עליו ולא להקשות. ללמוד מה עשוי לעזור לו ומה עלול להעיק. הם עוברים תקופה קשה.

בדיוק לשם כך פרסם אתמול נועם גרשוני סרטון ששמו: המדריך לביקור פצועים.

נועם גרשוני – אלוף!

נועם גרשוני שירת כטייס מסוקי קרב בחיל האוויר. הוא נפצע קשה במלחמת לבנון השנייה. אחרי אשפוז של חצי שנה בבית חולים ושיקום ארוך הוא הצליח לקום מכיסא הגלגלים ולהלך בעזרת קביים.

נועם הוא אלוף פאראלימפי: הוא השתתף בנבחרת הישראלית למשחקים הפאראלימפים בשנת  2012 וזכה במדליית זהב.

הוא מרצה בארץ ובעולם על חייו החדשים ומהווה השראה לרבים.

בסרטון שפרסם אתמול הוא נותן 'טיפים' מניסיונו ומסביר איך רצוי להתנהג כשפוגשים פצוע: מה לא להגיד לפצוע כשבאים לבקר אותו; מה לא לשאול אותו; ומה כן להגיד; על מה כן לדבר.

הוא מספר מה עזר לו: הביקורים של המשפחה ושל החברים. לכן חשוב מאוד לבקר את הפצועים.

כדאי להאזין לדברים של נועם וללמוד מהם. להתחזק ולהתמלא באופטימיות.

הינה הקישור לסרטון ב'כאן 11': המדריך לביקור פצועים.

 

 

 

 

בתמונה: U.S. Open Wheelchair Thursday, Sept. 8, 2011, ע"י robbiesaurus – Flickr: Noam Gershony (ISR), תחת רישיון

 

נעמי שמר

נעמי שמר
נעמי שמר (ויקיפדיה)

נעמי שמר

אחרי 20 שנה

בימים אלה מציינים 20 שנה למותה של נעמי שמר – משוררת, מלחינה, פזמונאית –  כלת פרס ישראל בתחום הזמר העברי.

נעמי שמר של חורשת האקליפטוס, הירדן והכינרת, של ירושלים של זהב, של לו יהי, של על כל אלה (על הדבש ועל העוקץ), של שירת העשבים, של העיר באפור, של בהאחזות הנח"ל בסיני, של פירות חמישי עשר (שלג על עירי), של אני גיטרה ושל אור.

נעמי שמר של הישראליות ואהבת הארץ.

השנים עברו, הארץ שינתה פניה במובנים רבים, אבל האהבה והגעגועים לשיריה של נעמי שמר לא פחתו, אולי אפילו התחזקו. שיריה – שירי ארץ ישראל היפה והנשכחת – ממשיכים למלא את ליבותינו בהתרגשות.

הינה דברים שנכתבו בעיתון 'שער למתחיל' עם מותה.

 

בתמונה: כלת פרס ישראל נעמי שמר ביום העצמאות ה-35 למדינה, ע"י Yaakov Saar, תחת רישיון

 

ועדת החקירה ב'פרשת הצוללות':

ועדת החקירה ב'פרשת הצוללות':
אח"י תנין (ויקיפדיה)
ועדת החקירה ב'פרשת הצוללות':
"פגיעה בביטחון המדינה"
הודעות האזהרה נשלחו לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, לראש המל"ל בשנים 2015-2013 יוסי כהן, לרם רוטברג, מפקד חיל הים בשנים 2016-2011 ולאבנר שמחוני, עובד מל"ל בשנים 2016-2010.
הוועדה הוקמה לפני שנתיים וחצי בתקופת ממשלת בנט-לפיד כדי לחקור את תהליכי העבודה המקצועיים ואת תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט, בין השנים 2016-2009. 
סיכון ביטחון המדינה

בסיכום הביניים שפרסמה הוועדה אתמול היא פֵּירְטה חלק מהמֶחְדָלִים שהִתְגַלו. הוועדה קבעה, בין השאר, כי "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במַנְגְנוֹנֵי קבלת החלטות בשורה של סוּגיוֹת רְגישוֹת. בכך סיכן את ביטְחון המדינה ופגע ביַחֲסֵי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

בסִיוּם המִסְמָך כותבת הוועדה: "לא ניתן לְסַיֵים החלטה זו בלי להתייחס לימים הקשים שעוברים על מדינת ישראל מאז 7.10.23. דווקא על רקע האֶתְגָרִים הביטְחוניים המוּרְכָּבִים שעימם מִתְמוֹדֶדֶת המדינה בתְקופה זו, יש חשיבות לקבלת החלטות סְדוּרוֹת בנוֹשְׂאֵי ביטְחוֹן המדינה, לְרַבּוֹת בִּנְיַין הכּוֹחַ. 

מבחן פיזה לשנת 2022

מבחן פיזה לשנת 2022
הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

מבחן פיזה לשנת 2022

ישראל במקום ה-20

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך פרסמה לאחרונה את ממצאי המחקר הבין לאומי פיזה (PISA) לשנת 2022.

מחקר פיזה הוא מחקר בין-לאומי של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שנערך פעם בשלוש שנים, ובודק את רמת האוריינות של תלמידים בני 15 במדינות השונות במתמטיקה, קריאה ומדעים. בכל פעם נבחר תחום אחד שנבחן.

התחום שנחקר הפעם הוא החשיבה היצירתית

הינה נתונים אחדים:

במקום הראשון בטבלה מדורגים התלמידים מסינגפור, במקום השני דרום קוריאה ואחריהם קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בתחתית הטבלה, במקום ה-64 אלבניה, במקום ה-63 הפיליפינים, במקום ה-62 אוזבקיסטן ובמקום ה-61 מרוקו.

ישראל במקום ה-20

ממוצע ההישגים בישראל דומה לממוצע במדינות ה-OECD. בהשוואה לכלל 64 המדינות המשתתפות במחקר, ישראל נמצאת במקום ה-20. הממוצע בישראל דומה לממוצע במדינות הנמצאות במקומות ה-13 עד ה-23.

בהשוואה למדינות ה-OECD, נמצא כי תלמידי ישראל מצליחים יותר במשימות 'הערכה ושיפור של רעיונות' ובפתרון בעיות 'חברתיות' ו'מדעיות'.

במשימות המצריכות 'הבעה בכתב' תלמידי ישראל מגלים קושי יחסי.

המצטיינות והמצטיינים

שיעור המצטיינים בישראל (30%) גבוה במעט ממדינות ה-OECD (שיעור של 27%).

הפערים בישראל גדולים במיוחד: שיעור המצטיינים בקרב דוברי עברית (35%) הוא מהגבוהים בעולם. שיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית נמוך ממנו בהרבה (11%).

בחשיבה יצירתית – הבנות מצטיינות יותר מהבנים. בישראל, כשליש מהבנות (32%) הוגדרו מצטיינות. בנות החינוך הממלכתי מובילות (44% מצטיינות), ואחריהן החמ"ד (34%), החינוך החרדי (24%) והבנות דוברות הערבית (13%).

שיעור הבנים המצטיינים בישראל  – 28%.

הבנים מהחינוך החרדי לא משתתפים במחקר.

המתקשים

רבע מתלמידי ישראל (25%) הוגדרו כמתקשים. זהו שיעור גבוה במעט מהשיעור במדינות ה-OECD.

מרבית דוברי הערבית (61%) מתקשים בחשיבה יצירתית – פי 4 משיעור המתקשים בקרב דוברי העברית (15%). בקרב הבנים דוברי הערבית שיעור המתקשים גבוה במיוחד (70%).

 

 

בתמונה: תלמידי חטיבת ביניים בעיר אופקים. הצילום: Kobi Gideon (לע"מ)

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

רוצים לעבוד בחופש הגדול?
הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

רוצים לעבוד בחופש הגדול?

אלה הזכויות שלכם

בְּנֵי נוֹעַר רבים מבקשים לעבוד בחופש הגדול ולְהַרְווִיחַ קצת כסף. המַעֲסִיקִים מְנַצְלִים לפעמים את תְמִימוּתָם של העובדים הצעירים ואת חֹוסֶר הנִיסָיוֹן שלהם, ולא משלמים להם כְּפִי שהחוק קוֹבֵעַ.

הינה כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמתחילים לעבוד:

החוק מַתִיר העסקת בני נוער בחופשת לימודים החל מגיל 14.

מי שרוצה לעבוד צריך לָגֶשֶת ללִשְכַּת התַעֲסוּקָה ולהוציא פנקס עבודה, בִּלְעָדָיו קשה יותר לְהִתְקַבֵּל לעבודה.

צריך לְהַצִיג למעסיק גם תעודת זהות של הנער או של הוריו ואִישוּר רְפוּאִי מרופא המשפחה.

שָׂכָר

שְׂכַר המינימום לבני נוער תָלוּי בגיל העובד.

שכר המינימום לשעה לבני נוער, נכון לקיץ 2024: 

עד גיל 16:     23.79 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,116 שקלים

בגיל 17-16:  25.49 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,410 שקלים

בגיל 18-17:  28.21 שקלים לשעה, שכר חודשי 4,880 שקלים

גם בעבודה שבה מקבלים טיפים חַייָב המעסיק לשלם שכר בסיסי.

המעסיק חייב לשלם גם על יְמֵי הִתְנַסוּת ולימוד.

בני נוער זַכָּאִים לקבל הֶחְזֵר דְמֵי נְסִיעָה למקום העבודה ובחזרה.

שעות עבודה

אסור להעסיק נערים יותר מ-8 שעות ביום ו-40 שעות בשבוע.

בני 16 ומעלה אפשר להעסיק 9 שעות ביום, אך לא יותר מ-40 שעות בשבוע.

אסור להעסיק בני נוער בשָעוֹת נוֹסָפוֹת.

אסור להעסיק בני נוער עד גיל 16 בשעות הלילה (מ-20:00 עד 8:00).

בחופשות מלימודים אפשר להעסיק בני נוער מגיל 16 עד 24:00.

אם העבודה הִסְתַייְמָה אחרי 23:00 המעסיק צריך לִדְאוֹג לְהַסִיעַ את הנערים הביתה.

הפסקות, חופשה

אחרי שש שעות עבודה זכאי הנער להפסקה של שלושת רבעי שעה.

נער זכאי לחופשה שנתית של 18 ימים על כל שנת עבודה.

בדרך כלל בני הנוער עובדים רק בחופשת הקיץ ואז הם זכאים לחלק היַחַסִי של החופשה, בּהֶתְאֵםלתְקוּפַת העבודה: מי שעובד חודשיים זכאי לשלושה ימי חופשה.

אפשר לקבל גם "פדיון חופשה" (כסף במקום חופשה) עם סיום יחסי העבודה.

אם המעסיק לא מְמַלֵא את חוֹבוֹתָיו אפשר להגיש נגדו תְלוּנָה בעזרת הנוער העובד והלומד.

 

בתמונה: קטיף ענבים בעונת הבציר, בכרם קיבוץ משמר דוד, הצילום: HERMONI ARIK (לע"מ)

מכת הקיץ

מכת הקיץ

מכת הקיץ:

היתושים

אחת ה'מכות' הלא נעימות של הקיץ היא מכת היתושים. הם עוקצים אותנו בכל מקום בגוף, גם מתחת לבגדים, והעקיצות מגרדות. אפשר להילחם בהם אבל לא יהיה כאן ניצחון מוחלט

משרד הבריאות עדכן בימים האחרונים כי עד כה אובחנו בארץ כ- 10 חולים בקדחת הנילוס המערבי. כל החולים מגוש דן. 5 מהם עדיין מאושפזים בבתי החולים איכילוב ושיבא. 3 מהם במצב קשה.

במשרד אומרים כי אין השנה התפרצות חריגה וכי אין סיבה לבהלה.

קדחת מערב הנילוס היא מחלה נגיפית שנגרמת מעקיצה של יתושים. אין לה טיפול ואין גם חיסון. לכן ההתמודדות הטובה ביותר היא מניעת עקיצה.
המחלה אינה מסוכנת. ברוב המקרים החולים אפילו לא יודעים שהם חולים. מקרים קשים – נדירים.
ב-80% מהמקרים ההדבקה היא בכלל א-סימפטומטית. האדם בכלל לא יודע שהוא נעקץ.
20% מפתחים מחלה לא מאוד קשה. התסמינים הם: חום, כאבי ראש ובטן, כאבי שרירים, לפעמים פריחה או  שלשול. קשישים או מבוגרים, שמערכת החיסון שלהם נפגעה, הם בסיכון לפגיעה נוירולוגית וקוגניטיבית. 
איך מונעים?

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי נמצאו ברמת גן יתושות הנושאות את וירוס קדחת מערב הנילוס. המשרד להגנת הסביבה עדכן את עיריית רמת גן בממצאים, והנחה את הרשות המקומית כיצד לפעול.

בנוסף לפעולות שהרשויות המקומיות נדרשות לבצע במקרים מסוג זה, מומלץ לציבור לבצע פעולות מניעה:
לייבש מים עומדים בחצרות ובמרפסות (מי מזגנים, מים בצלחות של עציצים);
להתקין רשתות בחלונות ובדלתות;
לצאת החוצה בבגדים ארוכים בצבעים בהירים;
להפעיל מאוורים בבית, במרפסת ובגינה.

 

 

התמונה: Bing Image יצירת תמונות עם AI