Browsing Category

ידיעות

תַחְשְבו טוב

תַחְשְבו טוב
קרדיט: דוברות בית הנשיא

תַחְשְבו טוב

מְשַנִים את השִׂיחַ ברֶשֶת

קמפיין "תַחְשְבוּ טוב" לשינוי השִׂיחַ ברֶשֶת עלה היום לָאֲוִויר בהוֹבָלַת נְשִׂיא המדינה יצחק הרצוג. מַטְרַת הפרויקט לְעודֵד אנשים לחשוב פעמיים לפני שכותבים תְגוּבה ולא להשתמש במילים פּוֹגְעָנִיוֹת ותוֹקְפָנִיוֹת.

עֶשְׂרות יְדוּעָנִים ודְמוּיוֹת מוּכָּרות בארץ יַעֲלו סִרטונים של עַצְמָם קוראים את התְגובה הפּוגְענית ביותר שקיבלו ברֶשֶת. בסרטונים צוּנְזְרו המילים הבּוֹטוֹת והתוֹקְפָנִיוֹת והוּחְלְפו במילים חִיוּביות ומְחַזְקות. 

 

 

 

חֲלוֹם יעקֹב

חֲלוֹם יעקֹב
משפחת דורפסמן ביום העלייה

חֲלוֹם יעקֹב

ושָבוּ בָּנים לגְבוּלָם

פגשה וכתבה: ציפי מזר

לפני 18 שנים פגשתי ברעננה זוג עולים מארגנטינה שהִגִיעו לישראל ביום העצמאות 2003: לילי ומרסלו דורפסמן, שני אנשי חינוך, שעלו עם שלושת ילדיהם.

מאז שמחתי לפגוש את לילי במפגשים מקצועיים של מורות ללשון לעולים ועָקַבְתי מרחוק אחרי הִיקָלְטותם המוצלחת בישראל.

בארגנטינה מרסלו היה מנהל בתיכון מרטין בובר, ובמקביל סיים את התואר השני בחינוך. בארץ הוא הִתקבל למרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית ובו סיים את הדוקטורט. היום הוא עובד באוניברסיטה העברית כמנהל התוכניות הבין לאומיות למוּסְמָך בחינוך יהודי של מרכז מלטון בבית ספר לחינוך (תוכניות באנגלית ובספרדית).

לילי הייתה בארגנטינה מורה ללשון עברית בתיכון נתן גזנג ורכזת פרויקטים בבית הספר היסודי. בארץ היא מורה ללשון עברית ולספרות בבית הספר התיכון ע"ש אוסטרובסקי ברעננה -"התיכון הכי טוב בארץ", לדבריה. היא מַגישה תלמידים עולים לבגרות בשני המקצועות האלה ומַעֲריכה מבחֲנֵי בגרות בעברית. היא אוספת וכותבת סיפורי עלייה של צעירים ומבוגרים.

"תמיד עבדנו במסגרות יהודיות והחינוך היהודי הישראלי היה לנו מאוד חשוב. עד שהִגִיע היום, שהחלטנו שזהו, שהגיע הזמן להגשים את החלום שלנו ולעלות לארץ" סיפרה לי, "ובארץ אנחנו ממשיכים את העֲשִׂייָה הציונית שלנו, גם בקשר שלנו עם התְפוצות וגם בהוראה עם עולים חדשים". אכן, סיפור עלייה יפה!

 

לפני כחודש קיבלתי מלילי מכתב מְרַגֵש בדוא"ל:

רציתי לספר לך שהיום אחרי חצות יַגיע אבא שלי לארץ כעולה חדש!! אני כל כך מִתרגשת!
לאבא שלי יש היום יום הולדת 94! שיהיה בריא עד 120! וכמה שזה סִמְלִי… הוא חוגג גיל מוּפְלָא זה כשהוא כבר לא בארגנטינה ועדיין לא בארץ – בין שמיים וארץ, בין שתי המוֹלָדות, כפי שכותבת לאה גולדברג…

 

לילי צירפה מכתב ששלחה לעיתונאית אילנה דיין, שרִאיינה אותם ביום העלייה:

 

הנדון: איחוּד משפחה – העלייה של אבא שלי

לפני 18 שנה קיבלת את פניי ברֵיאָיון ברדיו, מספר שעות אחרי שעליתי לארץ, ביום העצמאות 2003.

את שָמַחת יחד איתי על הַגָעֲתֵנו לארץ. היום יש לי עוד סיבה לשמוח, ורציתי לשתף אותך!

באותו ריאיון שאלת אותי כל מיני שאלות, אחת מהן הייתה האם אני מפחדת. באותו יום, הבת הבְּכורה שלי, שירלי, נסעה לתל אביב באוטובוס כדי לפגוש חברה שלה… וסיפרתי לך שפחדתי מהנסיעה הזאת – מרעננה לתל אביב, הלוך וחזור. כמו כן, סיפרתי לך שעָלינו כי אנחנו ציונים, שתמיד רצינו לעלות לארץ ובגלל סיבות שונות החלטה זו נִדְחֲתָה ונִדחתה, עד שבגיל 40 אמרנו "עַכשיו!".

סיפרתי לך גם שכל המשפחה שלנו נִשארה שם, בארגנטינה… וזה היה הצַעַד הקשה ביותר –  הגַעְגוּעִים!

18 שנים עברו מאז…

שלושת הילדים שלנו גדלו וצמחו 'בשתי המולָדות', כפי שמְתָאֶרֶת כל כך מדויק לאה גולדברג. למדו בארץ, סִיימו תְאָרים באוניברסיטאות בארץ, מצאו חברים טובים, בני זוג נפלאים, עבודות מצוינות.

בעלי ואני הִתְבָּרַכנו במשפחה נִפְלאה, בחברים מַקסימים ובעבודה מעולָה. בעלִי באוניברסיטה העברית, ואני בתיכון אוסטרובסקי ברעננה! זָכינו! בנֵי מזל אנחנו!

הזמן עבר, כפי שצִיינתי קודֶם… אימי ז"ל נִפטרה וגם חמי ז"ל.

לפני שנה בדיוק, אחרי שנה של טיפולים וסֵבֶל, נִפטר גם אחי הבכור, בן 63.

מאז שאימא שלי נִפְטְרה, אבא שלי החליט להמשיך לגור לבד, עצמאי במאה אחוז. אבל, הזמן עבר. בעוד ימים ספורים ימלאו לו 94, שיהיה בריא עד 120! השכול הכה פעם נוספת, ולמרות ששם נמצאים שני נְכדים ושתי נינות, כלה מקסימה ומספר קְרובים, חשבנו לנכון להביא אותו לארץ. בו בזמן, הוא בעצמו הֶחליט שזה הזמן למלא את משאלתו: לעלות לארץ! אחרי שישה חודשים של סידורים, בתאריך 26 באוקטובר יעלה למטוס יחד עם בעלי ובתי האמצעית דניאלה – שיגיעו לשם כדי ללוות אותו – ולהגשים את חֲלוֹמו. העברית שלו מצוינת, 'עברית של שבת', בן אדם נעים וחביב, א מענטש!

אבא שלי, חייט במקצועו, חולם לתרום גם הוא למדינה. כיצד? לעשות כל מיני תיקונים שהחיילים צריכים במַדִים שלהם.

כולי הִתרגשות! ואני בטוחה שאת מבינה אותי!

18 שנה עברו מאז… י"ח שנה – חי!

לילי נייסען-דורפסמן

הפרדה מהמשפחה – ארגנטינה

מחכים לעלות למטוס

עם מרסלו ודניאלה לפני הטיסה לארץ

התרגשתי יחד עם לילי וסיכמנו שאחרי שכל המשפחה תנחת על הקרקע מההתרגשות אבוא לפגוש את אבא שלה.

הִגעתי לדירתם ופגשתי את לילי ומרסלו ואת 'העולה החדש' – אדם בן 94 עם חיוך קל וטוב בעיניים, מדבר עברית שוטֶפֶת.

הוא נולד בפולין, בעיר סוקולוב, ב-27 באוקטובר 1927. בגיל 7 היגר לארגנטינה עם אימו ושבע אחיותיו. האב נפטר בפולין לפני שעזבו לארגנטינה. אף אחת מאחיותיו אינה בחיים. אחת האחיות עלתה לישראל ונפטרה לפני שנה.

"יצאנו מפולין עם מִזְוָודות של רָעָב, ובארגנטינה נתנו לנו אוכל", הוא מספר, "אנשים טובים שם", הוא אומר, ומוסיף: "קיבלתי חינוך יהודי. למדתי תורה. למדתי פרקי אבות בעל פה. עברית למדתי בשיעורי ערב. כשקראתי סיפור מעניין בעברית תִרגמתי אותו מעברית ליידיש עבור העיתון 'די פרעסע', העיתון ביידיש שיצא לאור בארגנטינה.

לילי מִתְגָאָה באבא: "הוא יודע בעל פה את ביאליק". היא מספרת בגַאֲוָוה שגם בגילו הוא מְחובר למחשב, לאינטרנט, לפייסבוק, לווטסאפ. הוא בקשר יום יומי עם חמשת הנכדים בארץ ובארגנטינה. יש לו ארבעה נינים ונינות ואחת בדרך. בארץ הוא קורא עיתון בעברית.

יעקב משחק דומינו עם הנינים

כל חַיָיו היה חייט. תָפַר בגדים מגיל 20 ועד 90. "עבדתי לבד", הוא מְספר. "הייתי העֶבֶד של עַצמי". אשתו עבדה כתופרת. הם חיו יחד 50 שנה, ב-16 השנים האחרונות הוא לבד. מאז שנפטר בנו – עוד יותר.

הוא הֵביא איתו לישראל את מְכונת התְפירה שלו ומְקווה להמשיך לתְפּור בארץ. חֲלוֹמו: לְתַקֵן מַדִים של חיילי צה"ל!

מכונת התפירה

על מה עוד אתה חולם?

"לצאת לשתות קפה בבית קפה…", הוא עונה. וכפי שאפשר לראות בתמונות שלילי שלחה לחדשון – הוא כבר הִגשִים את החלום הזה…

קפה ראשון בבית קפה בארץ כעולה חדש

איך הִרגשת ברְגעים הראשונים בישראל? 

"הִרגשתי אהבה בלב. הִרגשתי את האהבה, לא רק מהמשפחה, גם מאִרגון עולי אמריקה הלטינית וספרד שבאו לקבל את פניי בנתב"ג.

לפני העלייה הלכתי לְהִיפָּרד מהשְכנים. יצאתי מארגנטינה עם נְשיקה. נתנו לי הכול מיום שבאתי. נתנו לי אהבה. יצאתי עם הרגשה טובה".

 

נציג ארגון עולי אמריקה הלטינית וספרד מקבל את פני העולה בנתב"ג

יעקב עם שלושת הנכדים הישראליים

חוגגים 94 ליעקב

ואיך אתה מרגיש בארץ?

"אני מרגיש טוב כאן" הוא אומר.

המילה 'טוב' היא המילה המְאַפְיֶינֶת את יעקב ואת הדרך שבה הוא רואה את החיים ואת העולם. "לא מצאתי איש רע כל חיי", הוא אומר. ואני מַאֲמינה לו ומְנַסָה ללמוד ממנו… הטוֹֹב הזה מִשְתַקֵף באהבה הגדולה של לילי לאביה ושל בני המשפחה לסבא.

איך הִרגשת כשבִּתך עלתה עם משפחתה לפני 18 שנים?

"וְשָבוּ בנים לִגְבוּלָם.

מיום הֲקָמַת מדינת ישראל ב-1948 חשבתי שזה המקום ליהודים. אני הסימן לכך שאף פעם לא מאוחר…"

איזו עצה יש לך למי ששוקל לעלות או למי שכבר עלה?

"קודם כל שילִמדו את ה-א' ב' העִברי עם הנְקודות, כדי שלא יעשו שְגיאות.

קשה לעשות עלייה אבל זה טוב".

כָּבָה האור 

את הכתבה על יעקב נייסען פרסמנו בחדשון לפני 10 ימים.

אתמול (יום רביעי, 1 בדצמבר) קיבלתי הודעת ווטסאפ מצערת מלילי:

ציפי יקרה,

קשה לי לכתוב לך כדי להודיע לך שאבא שלי נפטר ביום ראשון בבוקר… נורא עצוב…

כפי שהבטחנו לו לפני עלייתו לארץ, החזרנו אותו לארגנטינה, שיהיה יחד עם אימא שלי ועם אחי.

הלב שלי בוכה, אך אני יודעת שכל המאמץ שהוא עשה היה כדאי, אפילו לתקופה כה קצרה…

 

 

ילדים בישראל  – 2021

ילדים בישראל  – 2021
הצילום: Mark Neyman לע"מ

ילדים בישראל  – 2021

נְתוּנים לרגל יום הילד

לְרֶגֶל יום הילד החל ב-20 בנובמבר פִּרסמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה נְתונים על ילדים בישראל. הינה נְתונים אֲחָדִים:

בסוף 2020 חיו בישראל 3.049 מיליון ילדים (בני 17-0), שהם כ-33% מֵאוּכְלוּסיית המדינה.

מִתוֹכָם כ-2.207 מיליון ילדים יהודים (72.4%), 737 אלף ילדים ערבים (24.2%) ו-105 אלף ילדים שסוּוְגוּ כאֲחֵרים (3.4%).

בשנת 2020 נוֹלְדוּ 177,307 יִילוֹדִים. שיעור הפִּרְיוֹן של הנשים בישראל נֶאֱמַד ב-2.9 ילדים במְמוּצָע לאישה.

משפחות

מספר הילדים עד גיל 17 למֶשֶק בית היה 2.45 במְמוּצָע. בערים הגדולות (המוֹנוֹת יותר מ-100,000 תושבים), מספר הילדים המְמוּצָע הגבוה ביותר היה בבית שמש – 3.90, בבני ברק – 3.59 ובירושלים – 2.93. ברמת גן נמצא המְמוצע הנָמוּך ביותר של ילדים עד גיל 17 למשק בית – 1.85.

מַרְבִּית הילדים גָרו עם שני ההורים (כ-91% מהילדים). היֶתֶר גָרוּ עם הוֹרֶה אחד בִּלְבַד. רוב הילדים במשפחה חַד-הוֹרִית גרו עם אימָם (88%).

רְוָוחָה

בשנת 2020, הוּשְׂמוּ במִסְגְרוֹת רְוָוחָה כ-116.4 אלף ילדים בני 0–17. שִיעוּרָם כ-38 ילדים ל-1,000 נפש.

בשנת 2020, כ-13% מִכְּלל הילדים בני 0–17 היו רְשוּמים במשרד הרְוָוחה והבִּיטָחון החֶבְרָתי. שיעור הרְשומים בני 0–17 באוכלוסייה הערבית – 183 ל-1,000 ילדים, היה גבוה מהשיעור באוכלוסיית היהודים והאחרים – 111 ל-1,000 ילדים.

נִישׂוּאִין

במהלך 2019 נִישְׂאוּ בישראל 396 נְערות מתחת לגיל 18, כ-94% מהן היו מוסלמיות.

בשנת 2020 מספר הנערות עד גיל 17 שילדו עָמַד על 196 נערות, מִתוֹכָן 152 מוסלמיות ו-37 יהודיות.

מוּגְבָּלוּיוֹת

בשנת 2020 היו בישראל 24,284 ילדים בני 17-0 עם אחת או יותר מהמוּגְבָּלוּיוֹת האלה: ילדים עם עִיוָורוֹן או לְקוּת רְאִייָה הזָכָּאִים לתְעודת עִיוֵור, ילדים עם מוּגְבָּלוּת שִׂכְלִית הִתְפַּתְחוּתִית וילדים על הרֶצֶף האוטיסטי.

תְאוּנוֹת דרכים

לפי דיווּחֵי המִשטרה, בחודשים ינואר-ספטמבר 2021, נִפְגְעוּ בתְאוּנוֹת דְרכים 1,509 ילדים בגיל 14-0, שהם 10.1% מהנִפגעים.

תִיקִים פְּלִילִיים

בשנת תש"ף נפתחו תיקים פְּליליים ל-6,516 בני נוער בגיל 18-12.

לימודים גְבוהים

בשנת תשפ"א 3,068 בני נוער (בגילי 17-12) למדו לתואַר ראשון במוסָדות להַשְׂכָּלָה גְבוהה בישראל. לאוכלוסייה זו מְאַפְיְינים יִיחוּדִיים: 88.1% מהם היו יהודים, 81.8% למדו מִקצוע בתְחוּמֵי המַדָעים וההַנְדָסָה, 66.6% היו בנים, 69.1% למדו באוניברסיטה הפתוחה ו-43.2% מהם גרו ביישובים שבאֶשְכּוֹלוֹת חֶברתיים-כלכליים גבוהים.

 

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב. Mark Neyman לע"מ

יום זכויות הילד

יום זכויות הילד
הצילום: Mark Neyman לע"מ

יום זְכוּיוֹת הילד

20 בנובמבר

ב-20 בנובמבר מְציינים בישראל ובעולם את יום זְכויות הילד.

בשנת 1954 הִמליצה העֲצֶרֶת הכְּללית של האוּמוֹת המְאוּחָדוֹת למדינות לְצַיֵין מִידֵי שנה את יום הילד הבֵּין לאומי ב-20 בנובמבר. זה היום שבו אִישְרָה העצרת הכללית של האומות המאוחדות את האֲמָנָה הבין לאומית לזכויות הילד בשנת 1989.

האֲמָנָה לִזכויות הילד, שנִכְתְבה על ידי מוּמְחים רַב תְחוּמיים במשך 10 שנים, היא המִסְמָך המרכזי, החשוב והמַקִיף ביותר המַגְדִיר את החובות שיש למדינות כלפי הילדים החיים בהן. האמנה עוסקת בזכויותיהם הבְּסיסיות של ילדים: הֲגָנָה על חייהם, על בִּיטְחונָם הפיזי והנַפשי ועל בריאותם וכן על תנאי קיום בְּסיסיים כמו מָזוֹן, בית, הבטחת זכותם לִרְכּוֹש הַשְׂכָּלָה וחינוך, שְמירה על זְכוּיוֹת הָאֶזְרָח שלהם ועוד. האמנה קובעת כי יש להבטיח זכויות אלה במשפחה, בבית הספר, בקְהילה ובחֶברה. האמנה רואה בילד אדם צעיר אך אוטונומי ככל האפשר, הנושֵׂא בזכויות ובחובות.

בישראל

האֲמָנָה נִכנסה לְתוֹקֶף במדינת ישראל לאחר אִשְרוּרָהּ ב-2 בנובמבר 1991. 

בשנת 2000 חוֹקְקָה הכנסת את חוק זכויות התלמיד. בכנסת יש ועדה מיוחדת לקידום מַעֲמַד הילד והיא דנה בנושאים הקשורים לזכויות וחובות הילד ועוסקת בחֲקיקה בנושאים אלה.​

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מבקר ילדים בגן ילדים בתל אביב, 2016, Mark Neyman לע"מ

איזה יום היום?

איזה יום היום?
פסטה (ויקיפדיה)

איזה יום היום?

תָלוּי את מי שואלים

לַשאלה, איזה יום היום? – יש כמה תְשובות. אחת מהן היא שהיום הוא יום הפסטה הבֵּין לְאומי

הינה כמה נְתוּנים מְעניינים על פסטות:

היִשְׂרְאלי צוֹרֵך כ-4 ק"ג פסטה בִּמְמוּצָע בשנה. האיטלקי צורך בממוצע 28 ק"ג בשנה! אצל האיטלקים – כל יום הוא יום פסטה.

צְריכַת הפסטה בעולם נֶאֱמֶדֶת ב-6 ק"ג בִּממוצע לאדם בשנה.

יש כ-200 צורות פסטה שונות, אך הצורה הנִמְכֶּרֶת ביותר בכל העולָם היא הספגטי.

האיטלקים והסינים רָבִים על זְכוּת הרִאשוֹנים באֲכִילַת אִטְרִיוֹת. לא נַכְרִיעַַ בוִויכּוחַַַּ, אבל על דבר אחד אין ויכוח: בין אם נִקְרָא להן איטריות, פסטה, נודלס, או לוֹקְשֶן – אם אנחנו אוהבים אותן, זה מפני שרוּבֵּנו אוהבים פַּחְמֵימוֹת… שהרי הפחמימות הן אוֹכֶל מְנַחֵם

 

 

בתמונה: צילום סטודיו פסטה, ע" יOrelzafri, תחת רישיון, ויקיפדיה

יום הקולנוע הישְׂרְאלי

יום הקולנוע הישְׂרְאלי
פוסטר לסרט "ויהי בוקר" (ויקיפדיה)

יום הקולנוע הישראלי

כרטיס ב-10 שקלים

ביום רביעי השבוע (27 באוקטובר) מְצַיְינים בישראל את 'יום הקולְנוע הישְׂרְאלי'.

יום הקולנוע הישראלי הוא אירוע שנתי המתקיים מאז שנת 2014, ביוֹזְמַת משרד התַרבות והספורט והִתְאַחְדוּת עֲנַף הקולנוע בישראל. ביום זה מוּקְרָנים בעֶשְׂרות בתֵי קולנוע ברחבֵי הָאָרץ רק סְרטים ישְׂרְאלים, במְחיר של 10 שְקלים בִּלְבַד לכרטיס. ההַקרנות כולְלות הקרנות בְּכוֹרָה לסְרטים רבים וכן הַקְרנות של הסְרטים שהיו מועמָדים לפְרס אופיר לסֶרֶט העֲלִילָתי הטוב ביותר ובהם הסרט 'וַיְהי בוקר' שזָכָה בתַחֲרות. הוא יהיה הנָציג של ישראל בתַחֲרות האוסקר השנה. במִסְגֶרֶת יום הקולנוע הישְׂרְאלי מִתקיימים בכל שנה אֵירועֵי הוֹקָרָה לקולְנוענים ישראלים בּוֹלְטים והַקרנות של סִרטֵיהֶם.

 

בתמונה: פוסטר אקדמיה לסרט "ויהי בוקר", תחת רישיון: שימוש חופשי, ויקיפדיה

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת

שנת הלימודים האקדמית נִפתחת
הצילום: MILNER MOSHE לע"מ

שְנת הלימודים האקדמית נפתחת

350 אלף סטודנטים בדרך אל התוֹאַר

לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשפ"ב פִּרְסְמה המועצה להַשְׂכָּלָה גבוהה נְתונים על הסטודנטים במוסָדות להשכלה גבוהה בישראל.

הינה כמה נְתונים מעניינים על הלומדים ועל המִקְצוֹעוֹת שהם בוחֲרים ללמוד:

350 אלף סטודנטים צְפוּיִים ללמוד השנה ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה, גידול של 4% בְּהַשְווָאָה לשנת הלימודים תשפ"א. השנה נִרְשַם שִׂיא במספר הנרשמים ללימודי תואר ראשון במִכְלָלוֹת האקדמיות.

מה לומדים?

אחד מכל ארבעה סטודנטים לומד את מקצועות מדְעֵי המַחְשֵב, מתמטיקה, סטטיסטיקה והַנְדָסָה.

זו השנה הרביעית בִּרְצִיפוּת שבה לימודי ההנדסה הם מַסְלוּל הלימודים הנֶחְשָק ביותר בישראל.

חל גידול של 40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון בתְחומֵי ההייטק. יש עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות אלה.

עלייה מַשְמָעוּתִית של כ-72% חלה במספר הסטודנטים לתואר ראשון הלומדים בתְחומֵי העֵזֶר הרפואיים.

עלייה חלה גם במספר הסטודנטים שבוחרים ללמוד מִשפטים, זאת לאחר ירידה בעשור האחרון.

מי לומד?

נשים

כ-60% מכלל הסטודנטים באקדמיה הן נשים.

פריפריה

זִינוּק מַשְמָעוּתי נִרְשםַ במספר הסטודנטים מהפריפריה המתחילים תואר ראשון. 

יוצאי אתיופיה

בשש השנים האחרונות חל גידול של 45% במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה לתואר ראשון.

חרדים

יותר מ-15 אלף סטודנטים הם חֲרֵדים – גידול של 15% בהשוואה לתש"ף.

ערבים

 כ-17% מכלל הסטודנטים בישראל הם ערבים.

עם מַשְׂכִּיל

מהנתונים עולה כי מַחֲצית מבני 64-25 בישראל הם בעלֵי הַשְכָּלָה על-תיכונית וגבוהה.

 

בתמונה: מראה כללי של מכללת "ספיר" סמוך לעיר שדרות, בנגב. 2008, MILNER MOSHE לע"מ

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת

משרד הבריאות מַמליץ: להִתחסן נגד שַפַּעַת
הצילום: Mark Neyman לע"מ

משרד הבריאות מַמליץ: לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת

אין מְניעה לְהתחסן נגד שַפַּעַת וקורונה בְּמַקְבִּיל

משרד הבריאות ומערכת הבריאות מַמְלִיצִים להתחסן לקראת החורף נגד נְגיף השַפַּעַת. נְגיף השַפַּעַת עָלוּל לִגרום לתַחלוּאה קשה – דַלֶקֶת ריֵאות, סיבּוּכים אחרים בדַרְכֵי הנְשימָה ואף למקרֵי מָוֶות.

השַפעת עָלולה להיות קשה גם אצל אנשים ללא מַחֲלות רֶקַע ולכן ההַמְלָצָה היא לְחַסֵן את כל האוכלוסייה מגיל 6 חודשים ומעלה. ראשונים בקְדימוּת הם המשתייכים לקבוצות סיכּון כְּגוֹן אנשים עם מחלות כרוניות, בני 50 ומעלה, נָשים הָרוֹת וילדים עד גיל 5.

אין מניעה להתחסן נגד שפעת וקורונה בְּמַקְבִּיל. השנה הוזמנו בישראל 4 מיליון מנות חיסון, המאפשרות חיסון של כ – 44% מהאוכלוסייה.

החיסונים נגד שפעת מצויים בקופות החולים וניתנים עד תוֹם המְלַאי. פְּנוּ לקופות החולים לקְביעת תור בהֶקְדֵם!

בתמונה: נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין מתחסן כנגד שפעת. 2014 Mark Neyman לע"מ

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסרטן השד
הצילום: ויקיפדיה

אוקטובר – חודש המוּדָעוּת לסַרְטַן השָד

אחת מתשע

לקראת חודש המוּדָעוּת הבין לְאומי לקידום המַאֲבָק בסַרְטַן השָד, משרד הבריאות בשיתוף עם האגודה למִלחמה בסַרְטָן פִּרְסמו את הנְתונּים המְעוּדְכָּנים בנושא סרטן השד בישראל וכן הַמְלָצוֹת לשְמירה על אוֹרַח חיים בָּריא ולאִבְחוןּ מוּקְדָם:

הנְתונים
סרטן השד אַחְראי לכִשליש ממקרי הסַרְטָן החדשים בכל שנה בקֶרֶב הנשים. זוהי המַחלה המַמְאירָה השְכִיחָה ביותר בקֶרֶב נשים בכל קבוצות האוכְלוסייה בישראל.

עיקר התַחֲלוּאָה בנשים מעל גיל 50.

נִמשכת מְגָמַת העלייה בגילוי המוּקְדם – 69% מהנשים אוּבְחֲנו בשָלָב מוּקְדָם.

מְגָמַת הירידה המַשְמָעוּתית בתְמוּתָה נִמשכת בשיעור של כ-2% לשנה.

בהַשְווָאָה למדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר בעולם, ישראל נִמצאת במקום ה-26 במספר החולים החדשים לשנה, אך במקום נָמוך יַחֲסית – 69 – מבחינת תְמוּתָה מסרטן השָד.

 

אוֹרַח חיים בריא

המלצות האגודה למלחמה בסרטן להפחתת הסיכון לחלות בסרטן השד:

אוֹרַח חיים פָּעיל ובָריא: מֶחקרים מוכיִחִים כי קיים קשר בין פְּעילות גוּפָנית לירידה בסיכוּּן לחלות בסרטן השד, בעיקר אחרי גיל המַעֲבָר.

שְמירה על מִשְקַל גוף תָקִין: עודֶף מִשְקָל וחוסֶר פעילות גופנית מַגְביִּרִים סיכון לתחלואה בסרטן השד.
הימנעות מדפוסי התנהגות שעלולים להגביר את הסיכון לחלות: יש להימנע מעישון, חוסר פעילות גופנית, הַשְמנַָת יֶתֶר, חֲשִׂיפָה לשֶמֶש ללא הֲגנה וצְריכת אלכוהול, שהוּכְחו כמגַבירים סיכון לחֲלות בסרטן.

הֲנָקָה: הוּכַח מֲדָעִית כי הֲנָקהָ מַפחיתה את הסיכון של האם לחלות בסרטן שד.

 

אִבְחוּן מוּקְדָם

הַמְלצות משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן לאִבְחוּן מוקדם של סרטן השד:

ביצוע סְרִיקוֹת ממוגרפיה לנשים בגיל 74-50 – פעם בשנתיים או על פי המלצת הרופא.

לנשים בנות 40 ומעלה או קודם לכן, הנמצאות בסיכון מוּגְבָּר למַחלה – ממוגרפיה על פי הַמְלָצתַ הרופא.

הצילום: ויקיפדיה

בתמונה למעלה: סמל התנועה להעלאת המודעות לסרטן השד, ארצות הברית, 1991, ע"י K B – Pink Ribbon BCA with shadow, תחת רישיון

בתמונה למטה: סמליל האגודה למלחמה בסרטן, תחת רישיון, ויקיפדיה

שינויים בתו הירוק

שינויים בתו הירוק
הצילום: אתר הרמזור

שינויים בתו הירוק

הָחֵל מ-3.10

הָחֵל מיום ראשון 3.10 יִשְתַנֶה התו הירוק ויחולו השינויים הבאים בתוֹקֶף שלו:

מי שקיבְּלו שלושה חיסונים ועבר שבוע מהחיסון השלישי – התו הירוק יהיה תָקַף למשך חצי שנה מהחיסון השלישי.

מי שקיבלו שני חיסונים ועבר שבוע מהחיסון השני (שְבועיים בחיסון מודרנה) ולא חָלְפה חצי שנה ממועֵד החיסון השני – התו הירוק יהיה תָקֵף למשך חצי שנה מהחיסון השני.

מי שהֶחְלִימו מקורונה ולא חלפה חצי שנה ממועד ההַחְלָמָה – התו יהיה תָקֵף למשך חצי שנה ממועֵד אישור ההַחְלָמָה.

מי שהֶחְלימו וקיבלו חיסון – התו יהיה תקף עד 31.3.2022.

ילדים וילדות בגיל 12 ומטה שקיבלו תשובה שְלִילִית בבדיקת PCR במִסְגֶרֶת 'מגֵן חינוך' – אין שינוי בתוקֶף התו, התו יהיה תָקֵף ל-7 ימים, עד סוף היום השביעי שלאחר הבְּדיקה.

איך מְפִיקים את התו הירוק

משרד הבריאות הוא הגוף היחיד שרַשַאי לְהָפִיק תו ירוק. קופות החולים אינן יכולות להפיק תו ירוק אלא רק תְעודות הִתחסנות או הַחְלמה.

תוכלו לְהָפִיק את התו הירוק באחת מהאפשרויות הבאות:

באֲתַר הרמזור אפשר לְהַדְפִּיס את התו;

באפליקציית 'רמזור';

בעֲמָדות לשֵירות עצמי ושֵירות מענה קולי בטלפון שמספרו 02-5082000.

 

בתמונה: התו הירוק החדש לעומת התו הישן מתוך אתר הרמזור