בדרך אל התואר האקדמי

על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל

לְרֶגֶל פתיחת שנת הלימודים האקדמית פרסמה הלִשכה המרכזית לִסטטיסטיקה נְתוּנִים על ההַשְׂכָּלָה הגבוהה בישראל בשנה הקודמת.

הנה נתונים אחדים:

במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתַהֲלִיך כללי של הִתרַחֲבוּת. בשנת תש"ן (1989/90) היו בארץ 21 מוֹסָדוֹת שהֶעֱנִיקוּ תְאָרִים אקדמיים, ובהם למדו 88.5 אלף סטודנטים. בשנת תשע"ו (2015/16) היו 63 מוסדות ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (כולל כ-46 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). מספר הסטודנטים גדל בעיקר בְּשֶל פתיחת מִכלָלוֹת אקדמיות.

268.2 אלף סטודנטים למדו בשנת תשע"ו (2015/16) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחִינוּך. כ-74% מהם למדו לקראת תואר ראשון, כ-22% לקראת תואר שני, כ-4% למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוֹרָאָה, תעודה בתרגום).

מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון באוניברסיטאות ירד וְאִילו במכללות האקדמיות מספרם עלה.

תְחוּמֵי הלימוד הנְפוֹצִים ביותר בְּקֶרֶב סטודנטים לתואר ראשון בתשע"ו היו מַדְעֵי הַחֶברָה (29%) ומַדְעֵי הָרוּח כ-27%. התחום הנפוץ ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היה מדעי החברה (37.6%, מתוכם 21% למדו עֲסָקִים וניהול) ומדעי הרוח (כ-31%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כ-40% למדו מַדְעֵי הַטֶבַע ומתמטיקה, וכרבע מהסטודנטים לתואר שלישי למדו מדעי הרוח.

בשנה הקודמת, רוב התלמידים בכל התארים היו נשים – (58.6%). שִיעוּר הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – 67.9%.

בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים בכל התארים.

בשנת תשע"ו למדו לתואר ראשון כעשרת אלפים סטודנטים חֲרֵדִים. זו עלייה של 8.8% לְעוּמַת השנה הקודמת. הם למדו בעיקר מקצועות מתְחוּם החינוך וההוראה (28.5%). 32.5% מהם היו גברים.

בתמונה: מרכז הסטודנט על שם פרנק סינטרה בהר הצופים ומגדל התצפית מאחוריו. משמאל: האנדרטה לזכר חללי הפיגוע באוניברסיטה, בצורת עץ נטוי, ברחבה המרכזית של הקמפוס.