מי הולך לעבודה חולה?

61% מהישראלים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם לאחרונה תוצאות של מחקר שכותרתו: עבודה בעת מחלה – תופעת הנוכחנות בישראל. הנוֹכְחָנוּת (presenteeism) – היא נוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה.

המחקר בדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת בשוק העבודה בישראל. המחקר התבסס על נתונים משנת 2016.

המחקר מצא כי 61% מהעובדים בישראל דיווחו שהגיעו לעבודה בעת מחלה.

נשים וגברים

המחקר מצא כי הנוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה נפוצה יותר בקרב נשים (68%) מאשר בקרב גברים (61%).

ייתכן שחלק מההסבר לכך הוא שנשים נוטות לנצל יותר ימי מחלה בגין מחלת ילדים, ולכן חוששות אולי לנצל ימי מחלה נוספים כשהן חולות. 

ענפים כלכליים

בחלוקה לפי ענפים כלכליים הנוכחנות נפוצה יותר בקרב עובדים בשירותי אירוח ואוכל, מינהל מקומי וציבורי, ביטחון וחינוך (שיעורי נוכחנות של 70% לפחות). בקרב העובדים בשירותי תחבורה ודואר שיעורי הנוכחנות נמוכים יותר – 57%.

חינוך

במערכת החינוך שיעורי הנוכחנות הם בין הגבוהים ביותר. נוכחנות גבוהה בענף החינוך, שהוא הענף הכלכלי הגדול ביותר (כ15%- מהשכירים), עשויה להשפיע על בריאות הציבור במקרים
שהעובדים חולים במחלות מידבקות בשל האינטראקציה הרבה בין צוותי ההוראה לתלמידים. לצד זאת, המחיר הכבד של היעדרויות מורים (הקושי למצוא ממלאי מקום בהתראה קצרה, לצד הפגיעה במוטיבציה ובהישגים של התלמידים) יכול להסביר, לפחות חלקית, את תופעת הנוכחנות הרחבה במערכת החינוך.

ישראל לעומת העולם

לפי המחקר, שיעור התופעה בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 42%, אך נמוך מאשר בארה"ב, שם השיעור הוא 68%.

שכירים, עצמאים, מנהלים

שיעורי הנוכחנות בקרב העצמאים גבוהים מאלה של השכירים (74% לעומת 65%).

מנהלים נוטים לנוכחנות יותר מעובדים שאינם מנהלים – 70% לעומת 64%.

שכר

עובדים שאינם זכאים לתשלום בגין יום מחלה ראשון נוטים להגיע לעבודה בשיעור גבוה יותר מאלה הזכאים לתשלום מהיום הראשון – 67% לעומת 64%.

הארגון

עובדים יכולים להרגיש צורך להגיע לעבודה גם בעת מחלה מתוך חשש למעמדם ולמשרתם. נתון זה מדגיש את חשיבותה של "רוח המפקד"בתרבות הארגונית. מנהלים שמקיימים קשר טוב עם עובדיהם עשויים להמליץ להם לא להגיע לעבודה חולים ובכך לסייע בהפחתת הנוכחנות בקרב העובדים.

מחיר בריאותי וכלכלי