Browsing Archives

ז׳ בכסלו תשפ״ה 08.12.24

מה תהיה מילת השנה?

מה תהיה מילת השנה?

אתם בוחרים!

לקראת יום העברית תשפ"ה, החל בחודש טבת, האקדמיה ללשון העברית פונה לציבור בבקשה להציע ולבחור את מילת השנה.

באתר האקדמיה אנחנו קוראים:

בשנת תשפ"א (שנת הקורונה) נבחרה המילה מָטוֹשׁ, בשנת תשפ"ב – המילה טִרְלוּל,

 ובשנת תשפ"ג – המילה בּוֹלְעָן.

ביום העברית תשפ"ד, זמן קצר לאחר השבעה באוקטובר ובעיצומה של המלחמה, פנינו עם המועצה הציונית בישראל לעשרים דמויות מעוררות השראה בבקשה שיבחרו מילים אשר נותנות קול ומשמעות לתקופה.

המילים שנבחרו: אוֹררוּחַמוֹלֶדֶתרֵעוּתאַחְדוּתמִשְׁפַּחְתִּיּוּתזֶהוּת ותוּשִׁיָּה.

לקראת יום העברית תשפ"ה אנו פונים שוב אליכם, הציבור הרחב, ומבקשים מכם להציע לנו:
מה המילה המייצגת בצורה הטובה ביותר את השנה האחרונה?

לאחר שנאסוף הצעות מן הגולשים באתר וברשתות החברתיות – נעמיד את המילים הבולטות להצבעה, ואתם תכריעו מה תהיה מילת השנה.

למילוי הטופס ושליחת ההצעות באתר האקדמיה

 

מה תהיה מילת השנה? (המשך)

7.1.2025

לִקְראת יום העברית תשפ"ה קראה האקדמיה ללשון העברית לציבור לבחור את מילת השנה.

אַלפֵי הצעות הגיעו לאקדמיה. מִתוכָן נִבחרו 10 המילים המובִילוֹת:

אַחְרָיוּת, בית, גְבורה, הוּתַר לפִרְסוּם, חֲטוּפים, יַחַד, כַּטְבָּ"ם, כְּפֶסַע, מילואים, עֲצִימוּת.

הציבור מוּזמן לִבחור מתוכן את מילת השנה באתר האקדמיה ללשון.

 

מה לא תהיה מילת השנה?

8.1.2025

העיתון 'הארץ' דִיוַוח אתמול כי האקדמיה ללשון העברית לא הכניסה את המילה 'הפקרה' לרשימת 10 המילים שמתוכן מוזמן הציבור לבחור את מילת השנה – זאת על אף שמספר גדול מאוד של אזרחים הציעו לבחור בה כמילת השנה. גם המילים 'עסקה' ו'מחדל' שהוצעו על ידי רבים  – לא נכנסו לרשימה הסופית.

'הארץ' כתב כי לדברי האקדמיה הדבר נעשה כדי להימנע מהעמדה לבחירה של מילים שהיו מעודדות "התגוששות פוליטית". 

10 המילים שמתוכן מוזמן הציבור לבחור את מילת השנה הן:

בתמונה: בניין אליעזר בן יהודה בקמפוס האוניברסיטה העברית, תחת רישיון נחלת הכלל

 

יום ראשון ז׳ בכסלו תשפ״ה 08.12.24


06:10: נִשמר השֶקֶט המתוח בצפון, כוחות צה"ל בלבנון – על הקַרקע ובאוויר

06:10: המִלחמה בעזה נִמְשֶכֶת

06:10: הותר לפרסום אתמול: קצין צה"ל נהרג ברצועת עזה

06:10: צה"ל יירט אתמול וגם הבוקר שני טילים ששוגרו מתימן – לפני שחצו לשטח ישראל

06:10: דרמה בסוריה: המורדים כבשו הלילה את דמשק והודיעו: הפלנו את המשטר

06:10: הנשיא אסד עזב את דמשק במטוס פרטי, לא ידוע לאן; אשתו וילדיו – ברוסיה

06:10: בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בסוריה

06:10: דובר צה"ל: "צה"ל פרוס בכוחות מתוגברים בחזית רמת הגולן וימשיך לפעול על מנת להגן על מדינת ישראל ואזרחיה"

06:10: אתמול: לוחם צה"ל נפצע קשה בפיגוע דריסה ליד חברון; המחבל הסגיר את עצמו לידי כוחות הביטחון

06:10: פריז: קתדרלת נוטרדאם נפתחה אתמול מחדש חמש שנים וחצי אחרי השרפה

06:10: אלפים הפגינו אתמול בתל אביב וברחבי הארץ בקריאה לשחרר את החטופים; המשטרה עצרה חמישה מפגינים בתל אביב

06:10: התַחזית: ירידה קלה בטמפרטורות

סוריה: המורדים כבשו את דמשק

דרמה בסוריה: המורדים כבשו הלילה את דמשק והודיעו: הפלנו את המשטר

יש דיווחים על כך שהנשיא אסד עזב את דמשק במטוס פרטי, לא ידוע לאן. אשתו וילדיו נמצאים ברוסיה. ראש הממשלה הודיע כי הוא נשאר בביתו.

אלפי בני אדם התכנסו בכיכר מרכזית בדמשק וקראו קריאות "חופש!".

בישראל עוקבים אחר ההתפתחויות בסוריה. דובר צה"ל הודיע אתמול כי צה"ל פרוס בכוחות מתוגברים בחזית רמת הגולן וימשיך לפעול על מנת להגן על מדינת ישראל ואזרחיה. יש דיווחים על תקיפה ישראלית בסוריה.

סעודיה, ירדן, איראן, קטאר, מצרים, עיראק, טורקיה ורוסיה פרסמו אתמול הצהרה משותפת שבה כתבו: "המשבר בסוריה מחייב פתרון מדיני שיוביל להפסקת הפעולות הצבאיות".

בבית הלבן עוקבים אחר ההתפתחויות בסוריה. הנשיא הנבחר טראמפ אמר אתמול: "סוריה בבלאגן, אבל היא לא חברה שלנו. אסור שלארה"ב יהיה קשר לזה. זה לא המאבק שלנו".

פריז: קתדרלת נוטרדאם נפתחה מחדש

בפריז נפתחה אתמול מחדש קתדרלת נוטרדאם – חמש שנים וחצי אחרי שחלקים ממנה נפגעו בשרפה. היום תתקיים בקתדרלה מיסה ראשונה.

עלות השיפוץ: 850 מיליון אירו.

בקתדרלה מבקרים כ-15 מיליון בני אדם בשנה.

התגעגענו…

אחרי יותר משנה של אזעקות וטילים התגעגענו כל כך לצאת מהבית לטיול בטבע. סתם כך, כמו אנשים נורמליים.

כ-65 אלף מטיילים ומטיילות פקדו בסוף השבוע את שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ.

בין הגנים הבולטים: הגן לאומי תל אפק, הגן הלאומי עין חמד והגן לאומי אשקלון. באתרים שנפתחו השבוע בצפון הארץ בלטו: שמורת הטבע החולה, הגן הלאומי ושמורת הטבע ארבל והגן הלאומי קיסריה.

כ-1,750 מטיילים בחרו ללון בחניוני הלילה של הרשות בסופ״ש האחרון. החניון המוביל היה חאן בארות.

אזהרות מסע לאיים המלדיביים, לארמניה ולברזיל

המטה לביטחון לאומי (מל"ל) פרסם עדכונים לאזהרות המסע לאיים המלדיביים, לארמניה ולברזיל.

האיים המלדיביים – החמרה באזהרת המסע מרמה 2 (איום מזדמן) לרמה 3 (איום בינוני). מומלץ להימנע מנסיעות שאינן חיוניות.

ארמניה – החמרה באזהרת המסע מרמה 1 (ללא אזהרה) לרמה 2 (איום מזדמן). אין קריאה לצאת מהמדינה או להימנע מהגעה אליה. יש לנקוט באמצעי זהירות מוגברים.

ברזיל – הוקלה האזהרה מרמה 2 לרמה 1 – מלבד אזור משולש הגבולות ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.

מי הולך לעבודה חולה?

מי הולך לעבודה חולה?

61% מהישראלים

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם לאחרונה תוצאות של מחקר שכותרתו: עבודה בעת מחלה – תופעת הנוכחנות בישראל. הנוֹכְחָנוּת (presenteeism) – היא נוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה.

המחקר בדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת בשוק העבודה בישראל. המחקר התבסס על נתונים משנת 2016.

המחקר מצא כי 61% מהעובדים בישראל דיווחו שהגיעו לעבודה בעת מחלה.

נשים וגברים

המחקר מצא כי הנוכחות של עובד במקום עבודתו בעת מחלה נפוצה יותר בקרב נשים (68%) מאשר בקרב גברים (61%).

ייתכן שחלק מההסבר לכך הוא שנשים נוטות לנצל יותר ימי מחלה בגין מחלת ילדים, ולכן חוששות אולי לנצל ימי מחלה נוספים כשהן חולות. 

ענפים כלכליים

בחלוקה לפי ענפים כלכליים הנוכחנות נפוצה יותר בקרב עובדים בשירותי אירוח ואוכל, מינהל מקומי וציבורי, ביטחון וחינוך (שיעורי נוכחנות של 70% לפחות). בקרב העובדים בשירותי תחבורה ודואר שיעורי הנוכחנות נמוכים יותר – 57%.

חינוך

במערכת החינוך שיעורי הנוכחנות הם בין הגבוהים ביותר. נוכחנות גבוהה בענף החינוך, שהוא הענף הכלכלי הגדול ביותר (כ15%- מהשכירים), עשויה להשפיע על בריאות הציבור במקרים
שהעובדים חולים במחלות מידבקות בשל האינטראקציה הרבה בין צוותי ההוראה לתלמידים. לצד זאת, המחיר הכבד של היעדרויות מורים (הקושי למצוא ממלאי מקום בהתראה קצרה, לצד הפגיעה במוטיבציה ובהישגים של התלמידים) יכול להסביר, לפחות חלקית, את תופעת הנוכחנות הרחבה במערכת החינוך.

ישראל לעומת העולם

לפי המחקר, שיעור התופעה בישראל גבוה בהרבה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי, שעומד על 42%, אך נמוך מאשר בארה"ב, שם השיעור הוא 68%.

שכירים, עצמאים, מנהלים

שיעורי הנוכחנות בקרב העצמאים גבוהים מאלה של השכירים (74% לעומת 65%).

מנהלים נוטים לנוכחנות יותר מעובדים שאינם מנהלים – 70% לעומת 64%.

שכר

עובדים שאינם זכאים לתשלום בגין יום מחלה ראשון נוטים להגיע לעבודה בשיעור גבוה יותר מאלה הזכאים לתשלום מהיום הראשון – 67% לעומת 64%.

הארגון

עובדים יכולים להרגיש צורך להגיע לעבודה גם בעת מחלה מתוך חשש למעמדם ולמשרתם. נתון זה מדגיש את חשיבותה של "רוח המפקדתרבות הארגונית. מנהלים שמקיימים קשר טוב עם עובדיהם עשויים להמליץ להם לא להגיע לעבודה חולים ובכך לסייע בהפחתת הנוכחנות בקרב העובדים.

מחיר בריאותי וכלכלי

מחקרים מראים שתופעת הנוכחנות כרוכה במחירים בריאותיים וכלכליים כאחד.

הבעיה המרכזית היא ההיבט הבריאותי: עובדים שמגיעים חולים למקום עבודתם עלולים להדביק אחרים – עמיתים, לקוחות ותלמידים.

במצבי בריאות מסוימים הגעה לעבודה בעת מחלה יכולה להוביל להחמרה במצב הבריאותי, ועקב כך לגידול בהיעדרויות של העובד בהמשך.

המלצות המחקר

יש צורך לקדם תרבות ארגונית המעודדת שמירה על בריאות העובדים, תוך קביעה ברורה שעובדים צריכים לקחת חופשת מחלה כאשר הם חולים במחלות מידבקות. עם זאת, אם המחלה אינה מידבקת, הגעה לעבודה בעת מחלה מאפשרת לעובד לשמור על שגרה מקצועית וחברתית שיכולה לסייע לו בתהליך ההחלמה