האקדמיה ללשון העברית מְפרסמת מָדוֹר מיוחד לרגל החזרה לבתי הספר.
הינה טְעימות קלות מתוך המָדור:
שמים ילקוט על שכם
כל תלמיד נושֵׂא על גַבּו יַלְקוּט ובו ספרים, מחברות, כלי כתיבה ואוכל. אך בילקוט הראשון המוּכָּר לנו היו דַווקָא אֲבָנים, כמְסופר על דוד לפני מִלְחמתו בגלית: "וַיִּבְחַר לוֹ חֲמִשָּׁה חַלֻּקֵי אֲבָנִים מִן הַנַּחַל, וַיָּשֶׂם אֹתָם בִּכְלִי הָרֹעִים אֲשֶׁר לוֹ וּבַיַּלְקוּט" (שמואל א יז, מ). הילקוט, משורש לק"ט, היה כנראה תרמיל של רועים שבו הם ליקְטו את חֶפְצֵיהֶם.
בעברית בת ימֵינו הילקוט שייך בעיקר לבית הספר, ואילו המילה הכללית היא תִּיק. מְקור המילה תיק ביוונית (θηκη, theke) ומַשְמָעָה היְסודי תֵיבה, קופסה. התיק נִזכר אצל חז"ל בהקשרים שונים: תיק של תְפילין ושל ספר תורה, תיק של נְבָלִים וכינורות, וגם תיק של מָעוֹת – ארנק לכסף. ובעברית החדשה נוצַר מן התיק הפועל תִּיֵּק.
מילה אחרת מלשון חז"ל היא תַּרְמִיל (או תָּרְמֵל), אשר התגלגלה אלינו מן הארמית.
המילה תרמיל נתייחדה לתיק הגב של המטיילים, או אם תרצו – של התַרְמִילָאִים.
משולחן הכתיבה:
מַצְבֵּעַ (טוש, לורד)
מַצְבֵּעַ הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים.
מַדְגֵּשׁ (מרקר)
מַדְגֵש הוא כלי כתיבה בעל קצה רחב סָפוּג בדיו בצבע זוהר ושָקוף – להדגשת מילים או קְטעים בטקסט.
מְחִיקוֹן (טיפקס)
מְחיקון הוא נוזל מְחיקה המיועָד להסתיר סימנים לא רְצויים, כגון טָעויות דְפוס. אֶמצעי מְחיקה ותיק יותר הוא המַחַק העשוי גומי ונועַד למְחוק סימָנים שנִכתבו בעיפרון. מַחַק (במלעיל, כמו נַחַל) – זו צורתה התִקנית של המילה. בפי רבים: מָחָק (כמו נָהָר) וגם מוֹחֵק. הפועל מָחַק במַשְמָעות הֲסָרַת סימָני כתב מוּכָּר מלשון חז"ל. קָרוב אליו הפועל המִקְרָאִי מָחָה: 'מָחָה את שְמו או את זִכרו'.
זאודו, בן 48, נשוי ואב לשני ילדים, נולד באזור גונדר שבאתיופיה ועלה לארץ בקיץ 1997. הוא גר בבאר יעקב.
"סיימתי תיכון באתיופיה" הוא מספר, וממשיך: "אחרי שסיימתי את התיכון נסעתי לאדיס אבבה על מנת לעלות לארץ, שם התעכבתי כמה שנים. במהלך השנים האלה עבדתי כמורה, חזן בית הכנסת, מזכיר הקהילה וראש הקהילה באדיס אבבה עד עלייתי לארץ.
בארץ למדתי לתואַר ראשון במַדְעֵי המדינה ובמַַשְאבֵּי אֱנוֹש וקיבלתי גם תעודת הוראה במתמטיקה. את העברית למדתי באולפן נעמה בחיפה וגם באוניברסיטת חיפה. עבדתי כמורה לגִיוּר וכעת אני עוסק בהוראת עברית באולפן של האגף לחינוך מבוגרים. אשתי – ארגש עוסקת גם היא בחינוך. היא מורה באולפן שרת בבת ים. בזמן הפנוי שלי אני לומד בכולל (בחברותא)".
זאודו רואה בעבודתו כמורה וכמתרגם שְלִיחוּת למַעַן הקהילה. הוא שמח לענות על שאלותינו:
מה תִרגמת וכתבת?
מילון עברי – אמהרי הגדול בארץ הנקרא 'מילון אור';
סידור עברי אמהרי בהוצאת 'קורן';
ערכתי והתאמתי לעברית חומש עברי – אמהרי בהוצאת 'קורן';
כתבתי 'אמהרית ללא מורה';
ברכון עברי-אמהרי;
שאלות ותשובות בנושא יהדות רק באמהרית;
טהרת המשפחה עברי – אמהרי.
מי משתמש בספרים שכתבת ותִרגמת?
עולים חדשים מאתיופיה. לְרוב הספרים יש ביקוש רב בקרב הקהילה.
מהם הקשיים במלאכת התרגום?
יש לא מעט קשיים – מהתרגום ועד העימוד של הספר. לא כל המְעַמְדִים רוצים להתעסק עם אמהרית. אם יש מּונָחים בעברית שאינם קיימים באמהרית אני משתמש בתַעֲתִיק פונטי ולאחר מכן מסביר באמהרית.
מי סִייֵע לך?
בדרך כלל אם יש לי שאלות אני פונה לרב מנחם ולדמן.
האם יש לך תוכניות תַרגום לעתיד?
יש עוד הרבה דברים לתרגם ולכתוב, אבל אין סִיוּעַ מֶמְשלתי או סיוע של אִרגונים. בכל זאת בעזרת השם יש עוד ספר בדרך. אני לא יודע אם הוא יצא לאור, אבל אני עובד על זה.
קבינט הקורונה אישר אֶמֶש את המִתְוֶוהלפתיחת שנת הלימודים, הַרְחָבַת התו הירוק ומִתְוֵוה התְפילה בכותל.
הַרְחָבַת התו הירוק:
התו הירוק יָחוּל מֵעתה גם על עובדֵי מערְכות החינוך, הבריאות והרְוָוחָהועל עובדים במִגְזַר הציבורִי הבאים במַגָע עם קהל. התו יָחול גם על עובדים במקומות שבהם הלָקוֹחוֹת מְחוּיָבים בכְלָלֵי התו הירוק.
בערים אדומות, בכיתות ח'-י"ב שבהן פחות מ-70% של התלמידים בכיתה מְחוסנים בחיסון אחד לפחות – הלימודים יהיו בזום. לימודֵי העברית לתלמידים עולים יִתְקַיְימו בכל מִקרה.
מִתְוֵוה התפילות בכּותֶל:
מספר המִשתתפים בסְליחות בכותֶל המערבי יוּגְבַּלל-8,000. המִתפללים יְחוּלְקו ל-18 קפסולות. המתפללים יְחוּיְבו לַעֲטוֹת מסֵכות.
