Browsing Archives

י״ג בתמוז תשפ״א 23.06.21

אדוני ראש הממשלה

אדוני ראש הממשלה

על בן גוריון והעברית

כך קראנו באתר האקדמיה ללשון העברית:

הנְזיפה העברית של דוד בן־גוריון

ילד בן 11 שלח מכתב לראש הממשלה הראשון של ישראל לאחר שעבר לשְׂדֵה בוקר בנגב. בן־גוריון הֵגִיב באֲדיבות ובְנימוס, אבל לא היה יכול שלא לְהָעֵיר לילד על העברית שלו – על בן־גוריון, על עברית ועל שאלות שמעניינות ילד בן 11 ברֵאשית ימי המדינה.

"בן־גוריון נִפרד מתל אביב" הִכריזה הכותרת בעיתון. בשנת 1953 הִפְתִיעַ דוד בן־גוריון את הציבור בישראל כשהודיע שהוא מִתְפַּטֵר מתַפקידו כראש ממשלה ועובר עם רַעיָיתו פולה לקיבוץ שְׂדֵה בוקר בנגב. כך הפך בן־גוריון לחבר קיבוץ מן המִנְיָין, אך מֵחֲלִיפַת המכתבים שבהמשך אנחנו לְמֵדִים שבניגוד ליום עבודה בן שמונה שעות שהיה נָהוג בקיבוץ, דוד בן־גוריון (שהיה אז בשנות השישים המְאוחרות לחייו) עבד במֶשֶק רק ארבע שעות ביום. את שְאַר זְמנו הִקְדִיש לפעילות ציבורית.

לפנינו מכתב שכתב ילד בן 11 לבן־גוריון ותְשובתו של בן־גוריון (באדיבות "צריף בן־גוריון"). הם מְשַקְפים בצורה חביבה את החֲשיבות שראה בן־גוריון בהַקְפָּדָה על השָׂפה העברית, וגם חושְׂפים את האופֶן שבו תָפַס את עצמו ראש הממשלה הראשון של ישראל – לא רק מנהיג מדיני אלא גם מְחַנֵך.

 

כך כתב דוד גדליהו בן ה־11 לדוד בן־גוריון ב־14 במאי 1954:

לדוד בן גורין שלום!

לדוד שלום: אני בן למשפחה בנוה-עוז. נוה עוז זאת שכונת פועלים חקלאים, ליד פ"ת
גילי 11 ואני לומד בכיתה ו'. קם בשעה 7:00 בבוקר והולך לבית הספר. בשעה 8:00 אנחנו מתחילים לילמוד. אני לומד 5 שעות. משמונה עד אחת. קראתי אליך בעיתונים, ושמעתי אליך ברדיו שאתה ואישתך. עברתם מתל-אביב, לשדה בוקר. קראתי את מאמרך בעיתון דבר, וכל כך אני מחפש מה ליקרוא אליך. ואני מוצא כצת. אז החלטתי לשלוח מכתב אליך, ואולי תענה לי. חשבתי בליבי, ואם תענה לי על השאלות השמח מאד.

1. באיזה שעה אתה קם?
2. כמה שעות אתה עובד?
3. במה אתה עובד?
4. איפו היה לך יותר טוב בעיר או כאן בשדה בוקר?
5. כמה מכתבים מגיעים לך ביום.
6. האם נשאר לך רכוש פרטי כגון טקסי, רדיו, וכ"ו.

אם רק תוכל תענה על השאלות, אני לא ממליץ אליך מפני שאני יודע שמגיעים לך הרבה מכתבים כל יום ובזה שלום.

 

תשובת ראש הממשלה

במכתב של הילד דוד אפשר למצוא יותר משגיאה אחת בעברית, ומתברר שראש הממשלה הראשון של ישראל לא יכול היה לעבור על זה בשתיקה. כבר בפתיחת מכתב התגובה הוא כותב:

במכתבך יש הרבה שְגיאות, ועליך ללמוד הרבה.

לאחר מכן, הוא מֵשיב בנימוס לשאלותיו של גדליהו:

קמים פה לפני שבע בבוקר, אוכלים ויוצאים לעבודה. כולם עובדים לפחות 8 שעות ביום, אני עובד רק 4 שעות. העבודה היא בשדה או בדיר. חורְשים, זורְעים חציר לצֹאן, ומטפלים בצֹאן בַּדִיר.
יש לי רדיו , אבל לא טקסי.
אילו לא היה יותר טוב בשדה בוקר – לא הייתי בא הנה. פה טוב – כי פה מִדְבּר שְמָמָה, ויש ליצור הכל מחדש. אפילו אדמה יש לְהַשְבִּיחַ למען תַצְמִיח. ואין שמחה או תַעֲנוּג יותר גדולים מלהתחיל מִבֵּרֵאשִית.

וגם בחתימת המכתב, חוזר בן־גוריון לעניין השפה:

לפי שעה תִסְתַפֵּק בזאת – ועד שתֵדַע הֵיטֵב עברית אל תִשְאֲלני שאלות חדשות.
בברכה, דוד בן-גוריון.

 

בתמונה: ראש הממשלה דוד בן גוריון במשרדו, בשדה בוקר. 1962, COHEN FRITZ, לע"מ

 

בנט: לְחַסֵן את הילדים ולא לנסוע לחופשות בחו"ל

ראש הממשלה נפתלי בנט ושָׂרֵי הבריאות, התַחבורה וביטְחון הפנים קִייְמו אתמול סיור ופגישת הַעֲרָכַת מַצָב בנְמַל התְעופה בן גוריון. הוחלט לְהַגְבִּיר את מספר עֶמְדוֹת הבדיקות בנתב"ג ואת האֲכִיפָה בנושא ולְחייב את הנוסעים לַעֲטוֹת מסֵכות בשֶטח הנָמֵל.

בתוֹם הפגישה קרא ראש הממשלה לציבור לְחַסֵן את בני ה-15-12 בהֶקְדֵם, לַעֲטוֹת מסֵכות במקומות סגורים ולא לנסוע לחופשות בחו"ל בקיץ. "אני מבקש ממי שלא צריך לצאת לחו"ל – שלא יֵצֵא", אמר בנט והוסיף: "מְקורו של אֵירוּעַ ההַדְבָּקָה בבנימינה במשפחה שהִגִיעה מחוּפשה בקפריסין. אם אפשר לְוַותֵר על הנוֹפֶש – אני מַמְליץ שלא להזמין". עוד ביקש: "בּוֹאוּ נימָנע מאֵירוּעים הֲמוֹניים במקומות סגורים. תַפְעילו שֵׂכֶל יָשָר".

בְּשָלָב זה בַּקָשוֹתָיו של ראש הממשלה הן הַמְלָצוֹת ולא תַקָנוֹת.

הקורונה עֲדַיִין כאן

67 ישְׂרְאלים נוסָפים אוּבְחֲנו כחיוביים לקורונה אתמול. אתמול בּוּצְעוּ כ-32 אלף בדיקות קורונה. בישראל נכון לאתמול 477 חולים פְּעילים, 26 מהם במצב קשה. 18 חולי קורונה מוּנְשמים. מתחילת השבוע אוּשְפְּזו ארבעה חולים חדשים שמַצָבָם קשה. בין המְאוּשְפָּזים שמַצָבָם קשה גם ילד שלא חוּסַן.

יום רביעי י״ג בתמוז תשפ״א 23.06.21


06:10: ראש הממשלה בנט מַמְלִיץ ומבקש: חַסְנו את הילדים, אל תֵצאו לחופשה בחו"ל, עֲטוּ מסֵכות במקומות סגורים

06:10: כל הנִכנסים לישראל יַעַברו בדיקת מָטוֹש לאִבְחוּן קורונה

06:10: חוזרים לעבודה: שר האוצר ליברמן הֶחליט להפסיק את תַשלומֵי החל"ת בסוף יוני, לְמַעֵט התשלומים לבני 45 ומעלה ועובדים בענף התיירות

06:10: הרמטכ"ל מַמשיך בסִדְרַת פגישות בוושינגטון עם בכירֵי המִמשל ומַעֲרֶכֶת הביטָחון בארה"ב

06:10: אתמול אוּבְחֲנו בישראל 67 חולֵי קורונה חדשים

06:10: בישראל נכון לאתמול: 477 חולים פעילים בקורונה, 26 מהם במצב קשה ו-18 מהם מוּנְשמים

06:10: התחזית: בלי שינוי

הילדים בחופשה, שִמרו עליהם!

זִכרו, בחיים לא נכנסים לים כשאין מַציל!

ב-2020: עֲלִייָה במספר התְלונות שהוּגְשו לנְצִיב קְבִילוֹת הציבור

ב-2020: עלייה במספר התלונות שהוגשו לנציב קבילות הציבור

בראש הרשימה: הביטוח הלאומי

מְבַקר המדינה מתניהו אנגלמן הִגִיש אתמול ליו"ר הכנסת מיקי לוי את דוּ"ח נְציב תְלוּנוֹת הציבור לשנת 2020.

מהדוּ"ח עולה כי בשנת 2020 חלה עלייה של 24% במספר התְלוּנות שהוּגְשו. חלק גדול מהתְלונות קשור במַשְבֵּר הקורונה. בסך הכול התקבלו בשנה שעברה 17,719 מכתבי תלונה, לעומת 14,263 ב-2019. 70.7% מהתלונות נגד כלל הגופים בנושא הקורונה נִמְצְאוּ מוּצְדָקות או שתוּקְנוּ בְּמַהֲלַך הבֵּירוּר.

תְלוּנוֹת נגד המוסָד לביטוח לְאוּמי

מהדוּ"ח עולה כי המוסָד לביטוח לְאומי הוא הגוף שנֶגדו הוּגַש מספר התְלוּנוֹת הגדול ביותר, וכי רוב התְלוּנוֹת שהוּגְשו נגד המוסָד ונוגְעות למַשְבֵּר הקורונה נִמצאו מוּצדקות. ב-2020 הוּגשו 3,285 תלונות נגד הִתְנַהֲלוּת המוסד לביטוח לאומי, לְעוּמַת 898 בשנת 2019. 2,265 תְלונות על הביטוח הלְאומי היו בנושְׂאים הנוגְעים למַגֵפַת הקורונה.

בְּשֶל מַגֵפַת הקורונה, חלה עלייה של 467% במספר התלונות בנושא דְמֵי אַבְטָלָה

תַחבורה, דוֹאַר ועבודה

עוד עולה מהדוּ"חַ כי נגד משרד התַחְבּוּרָה הוּגשו בשנה שעברה 984 תלונות, נגד דואר ישראל הוּגשו 836 תלונות, נגד משטרת ישראל הוּגשו 671 תְלונות ונגד משרד הבריאות הוּגשו 632 תלונות.

73.4% מהתלונות נגד דואר ישראל נִמצאו מוּצדקות, 51% מהתלונות נגד משרד הבריאות נמצאו מוצדקות וכך גם 50.9% מהתלונות נגד עיריית ירושלים ו-47.1% מהתלונות נגד משרד העבודה, הרְוָוחָה והשֵירוּתים החֶברתיים.

 

בתמונה: לוגו המוסד לביטוח לאומי, עוצב על ידי לפמ – www.btl.gov.il (אתר המוסד), תחת רישיון, ויקיפדיה