הבחירות לכנסת ה-22 צפויות להיערך ב-17 בספטמבר 2019, י"ז באלול תשע"ט. הליך הגשת הרשימות לוועדת הבחירות הושלם – נרשמו 32 רשימות להתמודדות בבחירות.
כיצד נולדו הבחירות הקְרֵבוֹת לכנסת ה-22? הכנסת הקודמת שנבחרה ב-9 באפריל 2019 החליטה – פחות מחודשיים לאחר מכן – על פיזורה המוקדם, לאחר שניסיונותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב ממשלה כָּשְׁלוּ.
תהיה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה הישראלית שבה בוחרים לכנסת פַּעֲמַיִים באותה שנה.
ילד נושא שלט ועליו הכיתוב "אין ילדים לא חוקיים!" בהפגנה נגד גירוש מהגרי עבודה ומשפחותיהם מישראל. נווה שאנן, תל אביב, אוגוסט 2009 (ויקיפדיה)
יותר מ-1,500 בני אדם הפגינו ביום שלישי נגד גירוש ילדיהם של עובדים זרים, שהִיגרוּ לישראל כדי למצוא פרנסה. ההפגנה ברחבת מוזיאון תל אביב הייתה תחת הכותרת: "לא מגרשים ילדים".
רשות האוכְלוּסִין וְהַהֲגִירָה מתכננת לגרש הקיץ כמאה עובדות זרות מהפיליפינים ואת ילדיהן שנולדו בישראל. רבים מהילדים גדלו כל חייהם בישראל ודוברים עברית בלבד.
גל החום הקיצוני שפוקד את אירופה לא מַרְפֶּה לרגע, וכעת הוא הגיע במְלוא עוצמתו גם לאזור הקוטב הצפוני.
גרינלנד חָוותָה החודש מזג אוויר חם ויבש באופן חריג לעונה, ולפני כשבועיים פרצה בסמוך לאחת הערים הגדולות במדינה שריפת ענק שנמשכה ימים. כתוצאה מגל החום החריג, החלה שכבת הקרח המכסה חלקים מהאי לְהִימֵס מוקדם מהצפוי.
השריפות הגדולות ביותר שתועדו לאחרונה בקרבת הקוטב הצפוני הן בסיביר. הרוחות, שנשאו את עשן השרפות, גרמו לעלייה חדה בזיהום האוויר בעיר נוֹבּוֹסִיבִּירְסְק שבסיביר.
מדענים מזהירים כי לשריפות הענק – שאותן מגדירים בארגון האקלים של האו"ם "חַסְרוֹת תַקדִים" – השפעה חמורה על הסביבה.
הידעתם?
נָמַס, הִפְשִׁיר, הִתיךְ
משמעותו המקורית של הפועל נָמַס היא הָפַךְ ממוצק לנוזל, בדרך כלל בעקבות חימום. הִפְשִׁיר משמש גם הוא לציון הפיכה ממוצק לנוזל בתחומים כגון גאוגרפיה ומטאורולוגיה, וכמובן גם במטבח. הִתיךְ משמש לציון הפיכה ממוצק לנוזל בעיקר בהקשר של מתכת.
5 שרים וחברי כנסת המועמדים גם בבחירות לכנסת ה-22 חֲשוּדִים בפְלִילִים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הרְוָוחָה חיים כץ, שר הפנים אריה דרעי, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וחבר הכנסת מהליכוד דוד ביטן.
06:10: שר החוץ של ארה"ב מייק פומפאו: מְקַוֶוה שהמו"מ עם צפון קוריאה יִתְחדש בשבועות הקרובים
06:10: ארה"ב תומֶכֶת בדיאלוג ישיר בין הודו ופקיסטן על קשמיר וקוראת לרְגִיעָה
06:10: היועץ המשפטי לממשלה מַמְלִיץ לְהַעֲמִיד לדין את שר הרְוָוחָה חיים כץ
06:10: 5 שרים וחברי כנסת חֲשוּדִים בִּפְלִילִים: ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הרְוָוחָה חיים כץ, שר הפנים אריה דרעי, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וחבר הכנסת מהליכוד דוד ביטן
06:10: בחודש יולי נכנסו לישראל 322.8 אלף תיירים – עלייה של 10% לְעוּמַת יולי 2018
06:10: עוד 24 ימים לִפְתיחת שנת הלימודים
06:10: תלמידי האולפנים של משרד החינוך יוצאים לחופשת הקיץ. חופשה נעימה!
06:10: עוד 40 ימים לבחירות לכנסת ה-22
06:10: ועדת הבחירות המרכזית תָדוּן היום בבקשת הליכוד לְהַצִיב מַצְלמות בקלפיות ביִישובים ערביים
עשרות מפעילי "פרויקט הניצָחוֹן הישְׂרְאלי" שִינוּ בלילה שבין שלישי לרביעי את שמותיהם של כמה רחובות בתל אביב. הם מוֹחִים על המְדִינִיוּת החַלָשָה, לדִבריהם, של ממשלות ישראל מול חמאס והטרור הפלסטיני.
השֶלֶט של רחוב רוטשילד הוּחְלַףלשְׂדֵרוֹת המָמָ"דִים, רחוב ריינס לרחוב סבארו, רחוב אסתר המלכה לרחוב הדולפינריום ושְׂדרות בני ציון לשדרות בלוני התַבְעֵרָה.
לפני כ-16 שנים פרסמנו בעיתון 'שער למתחיל' את הכתבה עברית לא צברית. ראיינו בה סטודנטיות צעירות ממוסקבה הלומדות עברית.
לאחרונה נפגשתי בכנס מקצועי של מורים לעברית עם פרופסור יבגני מריאנצ'יק. פרופסור מריאנצ'יק, שהיה המורה של התלמידות שרואיינו ב'שער למתחיל', עלה לפני שנים אחדות לישראל וממשיך לתרום את תרומתו המשמעותית להנחלת השפה העברית בעולם. העליתי בפניו את הרעיון לכתוב ריאיון המשך ל'עברית לא צברית' שפרסמנו ב'שער למתחיל' לפני 16 שנים…
פרופסור מריאנציק נדלק אף הוא לרעיון וסייע לי לאתר אחדות מתלמידותיו, שעם רבות מהן הוא שומר על קשר עד היום. שלחתי לשלוש מהתלמידות מכתב בדואר האלקטרוני. שלושתן גרות היום במוסקבה. אחדות מהן הפכו את העברית למקצוע ומלמדות עברית. הן נענו ברצון לבקשה להתראיין שוב.
ביקשתי שיענו על השאלות הבאות:
ספרו על ההווה שלכן: מגורים, משפחה, עבודה;
איזה תפקיד תופסת העברית בחייכן כיום;
האם ההחלטה שלכן בצעירותכן ללמוד עברית הייתה נכונה? איך היא השפיעה על חייכן? לו יכותן לחזור אחורנית בגלגל הזמן – הייתן בוחרות בה שוב? למה?
האם ביקרתן בישראל מאז הקורס בבית ברל?
האם יש לכן קשר עם ישראלים? עם ישראל? עם דוברי עברית ברוסיה?
האם אתן ממשיכות ללמוד עברית? האם / איך אתן מתחברות לעברית העכשווית?
מה אתן אוהבות בעברית?
הנה התשובות שקיבלנו. שלושתן כתבו בעברית נהדרת!
בתמונה:
בשורה הקרובה: ד"ר יוליה קונדרקובה, פרופסור יבגני מריאנצ'יק, סופיה טוטלמן, מרינה ינקובה.
אני גרה במוסקבה. היו זמנים שרציתי לעלות לארץ ישראל אך בסופו של דבר נשארתי במקום וכנראה שזה לטובה. ממש בקרוב אני מתחתנת עם הבחור הכי מושלם בעולם אבל נכון לעכשיו אני באופן תאורטי רווקה שמגדלת שני כלבים חמודים (בעצם כלב וכלבה). איני יודעת מה מחכה לי בעתיד הקרוב אך בטוחה שישראל תישאר בלבי לעולם.
ישר אחרי סיום האקדמיה על שם רמב"ם התקבלתי לעבוד בשגרירות מדינת ישראל במוסקבה. במשך כל השנים הללו שיניתי מגוון תפקידים – עבדתי במדור התקשורת, בלשכת השגריר וכעת אני במדור המדיני. התמזל מזלי ובמהלך מילוי התפקיד פגשתי הרבה אנשים מעניינים. ראיתי במו עיניי ואפילו לחצתי יד לאנשי הממשלה של מדינת ישראל ולפקידים בכירים של המדינה.
רוב הזמן במשרד אני מדברת רק עברית, כמובן, אך משתמשת גם באנגלית וגם ברוסית. מלבד עבודה בשגרירות אני גם מלמדת עברית הן בקבוצות והן לתלמידים שמעדיפים ללמוד את השפה בעזרת מורה פרטית. ללמד את השפה – זה ניסיון אחר לגמרי. זה משהו שדומה לגידול צמח או כלבלב. התלמיד בא לשיעור הראשון ולא יודע אפילו אות אחת ופתאום אחרי חודש הוא כבר בונה את הסיפור הקצר הראשון שלו. אחרי חצי שנה הוא יודע לספר על עצמו ועל התחביבים שלו ואחרי שנה הוא נוסע לטיול בישראל ומצליח להסתדר, לקנות בחנויות, לנסוע לעיר אחרת ואולי אפילו לנהל שיחה קצרה עם נהג המונית.
לאחר הקורס בבית ברל ביקרתי בישראל הרבה פעמים. יש לי בישראל הרבה חברים. שתי החברות הטובות ביותר שלי גרות עכשיו בישראל. אחת החברות היא גם התלמידה שלי לשעבר.
כמובן שיש לי קשר חזק עם ישראל ועם ישראל וחלק של החברים שלי הם דוברי עברית.
כל יום אני מנסה ללמוד משהו חדש בעברית. עד היום כל מילה חדשה שאני פוגשת אני רושמת במחברת מיוחדת וחוזרת על המילה הזאת כמה פעמים כדי לזכור אותה היטב. כל יום אני עוברת על העיתונים בעברית, לפעמים רואה סרטים בעברית ומדי פעם קוראת ספרים בעברית.
במבט לאחור אני רואה שבסופו של דבר למרות כל הקשיים וכל ההתלבטויות בחרתי במקצוע שמתאים לי במקצוע שנותן לי אפשרות לבטא את עצמי ולפעמים אפילו נותן לי כוח לחיות.
אני אוהבת בעברית את הכול, כל אות, כל מילה, כל פתגם. עברית היא שפה של החוכמה וגם של הרגשות, עברית היא שפה עתיקה ובאותו הזמן מודרנית, שפה חיה, שפה שעדיין מתפתחת.
קסניה: ללמוד עברית – החלטה אקראית, אך נכונה!
שמי קסניה מינשקינה. אני גרה ועובדת במוסקבה. נשואה, אימא של שתי ילדות. משנת 2003 מלמדת עברית. עבדתי כ-10 שנים בבית ספר "תחייה" (רוב התקופה במסגרת של תכנית "נטע"), משנת 2004 ועד עכשיו מלמדת באוניברסיטת מוסקבה, לימדתי בסמינר הקיץ, באקדמיה על שם רמב"ם ובקורסים לעברית…כרגע עוסקת גם בהוראה מרחוק (נותנת שיעורים מקוונים) בפרויקט עבריתניה.
איזה תפקיד תופסת העברית בחיי כיום? – זה מובן מאליו שתפקידה חשוב מאוד. הייתי אומרת שאם היא לא תופסת את כל חיי אז לפחות מחציתם.
אין לי שום ספק שהחלטתי ללמוד עברית הייתה נכונה אף על היותה אקראית. היא השפיעה על חיי מאוד. היא הפכה לעבודת חיי. לו הייתי יכולה לחזור בגלגל הזמן לעבר, הייתי בוחרות ללמוד עברית שוב! זה אושר גדול לעשות את מה שאת אוהבת. אני מאוהבת בעברית, נהנית מהוראה. אני בת מזל שאני עובדת במקצוע ומתפרנסת ממה שמשמח אותי.
מאז הקורס בבית ברל ביקרתי בארץ, גם בענייני העבודה וגם כתיירת (לנוח, לטייל, לפגוש את החברים ואת התלמידים שלי).
קשר הדוק עם ישראלים אין לי. אין לי קרובים בישראל. אך יש לי הרבה חברים ומכרים בארץ. לרובם רוסית היא שפת האם. אבל יש גם דוברי עברית. ברוסיה נפגשתי עם דוברי עברית במסגרת עבודתי.
אני משתדלת לקדם את ידע השפה שלי: לראות סרטים, לקרוא ספרים ועיתונים בעברית…
מה אני אוהבת בעברית? קשה לענות על השאלה הזאת. לא תמיד קל לנו להסביר למה אנחנו אוהבים… נפגשנו והתאהבתי. אך איך אפשר לא לאהוב אותה? הרי עברית היא שפה מיוחדת. יש בה סתירה. היא צעירה ועתיקה באותו זמן. היא זורמת ונשמעת כמו שיר, על אף שהיא מלאה בצלילי גרון חריגים לאוזן רוסית. היא הגיונית ומאורגנת, אך גם מתובלת בחריגות רבות. היא מושכת בייחודיותה ובחוסר עקביות וגם בלוגיקה שלה.
מרינה: הייתי בוחרת בעברית שוב!
אחרי שסיימתי את האוניברסיטה במוסקבה עבדתי שנתיים בישראל ובטח ששם דיברתי עברית הרבה.
הבחורות שפגשתי בבית ברל במהלך קורס העברית ביקרו אצלי כמה פעמים. עד עכשיו אנחנו ממשיכות להיות ידידות טובות, נפגשות מדי פעם ואפילו יוצאות לפעמים לחופשה ביחד. אנחנו עדיין זוכרות בהנאה את הזמן שהעברנו בבית ברל.
כיום העבודה שלי קשורה לשיתוף פעולה הומניטרי בין לאומית. בעבודתי אני משתמשת בעיקר באנגלית. אבל בכל זאת אני חושבת שההחלטה שלי ללמוד עברית הייתה נכונה. תקופת מגורים קצרה בארץ נתנה לי ניסיון חדש וגם הזדמנות טובה להכיר תרבות אחרת – כל כך שונה מהתרבות שלי ומתרבויות אירופיות קרובות לי, כל כך עתיקה. זה עוזר לי אפילו עכשיו – להבין אנשים בני מסורות אחרות, ללמוד שפות זרות, להתבונן במצב זה או אחר מזוויות שונות.
הלימודים שלי היו חלק גדול ובולט בחיי. אף על פי שלצערי אין לי שום קשר עם ישראל או דוברי עברית עכשיו, לו יכולתי לחזור אחורנית הייתי בוחרת בעברית שוב.