לקראת הבחירות לכנסת ה-21 מפרסם משרד הפנים את מספרי הטלפון וכתובות האינטרנט שבהם נוכל לבדוק את הפרטים שלנו
בפנקס הבוחרים. הפנקס ייסגר ב-14 בפברואר. רק עד תאריך זה אפשר לעדכן את הכתובת שלנו הרשומה בו.
כל הפרטים – במודעה שמפרסם משרד הפנים.
כדאי לבדוק!
הצילום: אופיס
יום המשפחה נועד לציין את חשיבות המשפחה והאימהות בחיינו והוא נהוג בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בישראל מצוין יום המשפחה ב-ל' בשבט, יום מותה של הנרייטה סאלד, 'אם הילדים', מייסדת ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות. סאלד, שלא היו לה ילדים משלה, הייתה דמות אֵם לרבים מהילדים שעלו לארץ ללא הורים בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בעולם מצוין יום המשפחה ביום הראשון השני בחודש מאי.
הנרייטה סאלד (ויקיפדיה)
בישראל מייחסים את היוזמה הראשונה לציון יום האם לאגודת 'עזרה', אגודה לעזרת נשים יולדות, שחגגה את היום ב-21 במאי 1947 בירושלים.
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מחודשת, הפעם של חנה חושי, רעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך ל-כ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרעיון התקבל גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שציינו את היום ב-ט"ו בשבט.
בשנת 1951 הציעה ילדה בת 11 בעיתון הילדים "הארץ שלנו" לציין את יום האם ביום מותה של הנרייטה סאלד. הצעתה התקבלה ומשרד החינוך החליט כי "יום האם" יצוין בישראל ב-ל' בשבט, יום מותה של סאלד.
בשנות התשעים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם' – 'יום המשפחה'. יום זה בא להדגיש את הקשר בין כל בני המשפחה ואת מחויבותם ותרומתם המשותפת לתא המשפחתי.
ביום המשפחה ולקראתו נערכים אירועים מיוחדים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. כל משפחה מציינת את היום בדרכה שלה: בפעילות משותפת, עם ברכות וחיבוקים והרבה אהבה.
הצילום: ויקיפדיה
העיתון 'ידיעות אחרונות' הביא סיפור שמסעיר את הדמיון של כולנו:
אזרח יְשַר דרך הלך לְתוּמֹו באזור רחוב לילינבלום בתל אביב כשלפתע הבחין בארגז קרטון המונח על המדרכה. לאחר שווידֵא שלא מדובר בארגז חומר נפץ, פתח האזרח את הקרטון ונדהם לגלות כי הוא מלא בשטרות כסף.
האיש הניח שהכסף שייך, כנראה, לבנק הנמצא ממול. הוא יודע שבתל אביב לא מתגלגל זהב כך סתם ברחובות…וגם: שכסף לא גדל על עצים…
ואכן, כשנכנס לבנק עם ה'מציאה' התברר כי הארגז, שהגיע למקום ברכב מְאוּבְטָח, פשוט נשכח על המדרכה…
בבנק הופתעו מאוד לראות את האזרח עם הארגז, הודו לאיש והבטיחו לבדוק את המקרה ולדאוג שהוא לא יקרה שוב.
הצילום: ויקיפדיה
נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון בשנה שעברה, פרסמה בשבוע שעבר שיר חדש: 'באסה סבבה'. בקליפ החדש הושקעו כמיליון שקלים. בתוך ימים אחדים זכה הקליפ ליותר מ- 2.5 מיליון צפיות ביוטיוב.
ספק אם הצופים הרבים ואלה שישירו את השיר וירקדו לצליליו בכל רחבי העולם יודעים ששתי המילים – באסה ו-סבבה הן מילים מערבית שחדרו לסלנג בעברית, ושהישראלים אוהבים להשתמש בהן. סבבה משמשת לצד ובִמקום: נפלא, נהדר, יופי, או. קי. לעומתה – באסה מתארת מצב לא טוב. איזה באסה…
עכשיו שתי המילים יחדרו לשפה של מיליוני בנֵי אדם ברחבי העולם. למה לא? סַבַּבָּה!
שימו לב!
מילים רבות בעברית מקורן בערבית. הנה אחדות מהן: אחלה, אסלי, ג'ננה, דוגרי, וואלה, חמסה, חפיף, יאללה, מעאפן, סחבק, סחתיין, פדיחה. וכמובן: באסה וסבבה.
גם הביטוי 'יום עסל יום בסל' מקורו בערבית. פירושו המילולי: יום דבש ויום בצל.
יוֹזְמה – תכנון דבר חדש וביצועו
יְשַר דרך – אדם הגון וישר
הלך לְתוּמוֹ – הלך בתמימות, ללא כוונה מיוחדת
וִידֵא – בדק ובירר שהדבר ודאי, בטוח. שם הפועל: לְוַודֵא
יום עַסַל יום בּסל – יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. הפירוש המילולי (בערבית): יום דבש ויום בצל
06:40: היום: הפריימריז בליכוד. 120 אלף בוחרים. 142 מִתמודְדִים. 113 קַלְפִּיוֹת. מֶתַח רַב
06:40: בג"ץ הֶחליט: המס על טבק לגִלְגוּל יהיה שָוֶוה למס על סיגריות רגילות ולא נמוך יותר
06:40: 80 עולים מאתיופיה הִגִיעו אתמול לישראל
06:40: היום – יום המשפחה
06:40: בראשון לציון מתחיל היום פסטיבל הלשון העברית 'לָשון ראשון'
06:40: עוד 64 ימים לבחירות לכנסת ה-21
06:40: התחזית: חם מהרגיל ואָבִיךְ. לסגור חַלוֹנוֹת!
משרד הבריאות קורא לציבור לְהִתְחַסֵן נגד מחלת השַפַּעַת
'מִבְצע יהודית' יצא לדרך: טיסת העולים הראשונה מאתיופיה נָחֲתָה אתמול בנתב"ג ועלֶיהָ כ- 80 הורים, אחיות ואחים שהִתְאַחֲדו עם בנֵי משפחתם המִתְגוֹרְרִים בישראל. זוהי קְבוצת העולים הראשונה שמַגיעה ארצה בְּעִקְבוֹת החלטת הממשלה באוקטובר 2018 לְהַעֲלוֹת כ- 1,000 מבני הקְהילה המַמתינים לעֲלִייָה באדיס אבבה ובגונדר. בנתב"ג קיבלו את פנֵי העולים יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג ושר העֲלִייָה והקְליטה יואב גלנט. בתוֹם תַהֲלִיך הקליטה הרִאשוני, הִתְאַחֲדו רבים מהעולים החדשים עם בנֵי משפחתָם שהִמְתִינו להם נִרְגָשִים בנתב"ג. משְׂדֵה התְעופה הִמְשיכו העולים אל מֶרְכְּזֵי הקליטה ברחבי הארץ ושם יַעֲשו את הצְעָדִים הראשונים שלהם בישראל.
בתמונות: יו"ר הסוכנות היהודית ושר הקליטה מקבלים את פני העולים. הצילומים באדיבות הסוכנות היהודית.
יום המשפחה נוֹעַד לְצַיין את חֲשִיבוּת המשפחה והאימָהוֹת בחיינו והוא נָהוּג בישראל ובמדינות אחרות בעולם. בישראל מְצוּיָן יום המשפחה ב-ל' בשבט, יום מותָהּ של הנרייטה סאלד, 'אֵם הילדים', מְייסֶדֶת ההסתדרות הציונית הדסה, ארגון הנשים הציוניות. סאלד, שלא היו לה ילדים מִשֶלה, הייתה דְמוּת אֵֵם לרבים מהילדים שעָלו לארץ ללא הורים בשְנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בעולם מְצוין יום המשפחה ביום הראשון השני בחודש מאי.
היוֹזְמָה הראשונה לציון יום האם בישראל הייתה של אגודת 'עֶזרה', אגודה לעזרת נשים יולְדות, שחגגה את היום ב-21 במאי 1947 בירושלים.
ארבע שנים אחר כך זכה היום ליוזמה מְחודשת, הפעם של חנה חושי, רַעייתו של ראש העיר חיפה. אבא חושי קבע את התאריך ל-כ"ז בכסלו, היום השלישי של חג החנוכה. הרַעיון הִתקבל גם בערים אחרות בישראל, אבל היו שצִיינו את היום ב-ט"ו בשבט.
בשנת 1951 הִצִיעָה ילדה בת ה-11 בעיתון ילדים לציין את יום האם ביום מותה של הנרייטה סאלד. הצעתה התקבלה ומשרד החינוך החליט כי 'יום האם' יְצוין בישראל ב-ל' בשבט, יום מותה של סאלד.
היום של כל המשפחה
בשנות התשעים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לקרוא ל'יום האם' – 'יום המשפחה'. יום זה בא לְהַדְגִיש את הקשר בין כל בני המשפחה ואת מְחוּיָבוּתָם ותְרוּמָתָם המְשוּתֶפֶת לתָא המשפחתי.
ביום המשפחה ולִקראתו נֶעֱרָכִים אֵירועים מיוחדים למשפחה בגני הילדים ובבתי הספר. כל משפחה מציינת את היום בדרכה שלה: בפעילות משותפת, עם בְּרָכות וחיבוקים והרבה אהבה.
לכבוד יום המשפחה החל היום, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את רשימת שמות המשפחה הנְפוצים בישראל בשנת 2017. ברשימה אין הַפְתָעוֹת.
שם המשפחה הָנפוֹץ בישראל הוא כהן. אחריו ברשימה: לוי, מזרחי, פרץ, ביטון, דהן, אברהם, אגבאריה ופרידמן. אחד מכל 50 אנשים נקרא כהן ואחד מ-85 לוי.
השם הנפוץ ביותר בְּקֶרֶב המוסלמים בישראל הוא אגבאריה, בְּקֶרֶב הנוצרים ח'ורי ובקרב הדרוזים חלבי.
בנְאום שנָשָׂא בכֶנֶס של 'התנועה למַעַן אֵיכות השִלטון', אמר אתמול מְבקר המדינה ונציב תלונות הציבור יוסף שפירא, בין השאר: על שומְרֵי הַסַַף להמשיך לְבַצֵע את עבודתם ולפרסם את החלטותיהם בלי קשר לתְקופת הבחירות.
עוד אמר: על עובְדֵי הציבור ושומרי הסף לְהַקְפִּיד שכל החלטותיהם מתקבלות משיקולים מקצועיים בלבד. אין זה פָּשוט, אך זה אֶפְשָרי.
