Browsing Archives

כ״ט בשבט תשע״ט 04.02.19

מילים של משפחה

מילים של משפחה

מדור לדור

לכבוד יום המשפחה אנחנו מביאים מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית כמה עובדות  על השימוש בעברית של מילים הקשורות למשפחה.

מתחתנים ונישאים

זוגות רבים שואלים אותנו מה עדיף לכתוב בהזמנה לחתונה – מתחתנים או נישאים.

בלשון ימינו מדובר בפעלים נרדפים, אך אפשר להצביע על הבדלים בהקשרים שהם משמשים בהם: מתחתנים בלשון היום־יום ונישאים בעיקר בהקשרים רשמיים ובלשון גבוהה. מבחינה זו ההכרעה מה לכתוב בהזמנה תלויה באופי שרוצים לשוות לה – פשוטה ואישית או טקסית וחגיגית.

והעיקר שיהיה במזל טוב!

אמא או אימא?

המילה אִמָּא נכתבת ללא ניקוד ביו"ד: אימא. צורת הרבים אִמָּהוֹת והשם המופשט אִמָּהוּת נכתבים גם הם ביו"ד: אימהוֹת, אימהוּת. עם פרסום כללי הכתיב המלא החדשים (תשע"ז) גם הצורות הנובעות ישירות מן המילה אֵם נכתבות ביו"ד: אימו, אימות־(קריאה), אימותינו וכדומה.

חם וחמות, חותן וחותנת

חם וחמות הם המונחים הרגילים לציון הורי בן הזוג, הן הורי האיש הן הורי האישה.

דוברי העברית בת ימינו הרוצים להבחין בין המושגים ינקטו את דרך לשון המקרא: חם וחמות להורי האיש וחותן וחותנת להורי האישה, ומי שמסתפק במונח אחד ינקוט תמיד חם וחמות על דרך לשון חז"ל.

נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות.

למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה) וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ, אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן.

כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ, אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת, חָמוֹת; וברבים אֲחָיוֹת, וכך גם חֲמָיוֹת.

לעומת אב, אח וחם, נטיית המילה סָב היא הנטייה הרגילה במילים במשקל זה, כגון רָץ, עָב: סָב, סַב־(המשפחה), סָבִי, סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ, סַבְכֶם, סַבְכֶן, סָבָם, סָבָן. ובנקבה: סָבָה, סָבַת־(המשפחה), סָבָתִי, סָבָתְךָ, סָבָתוֹ, סָבָתֵנוּ וכו'. ברבים: סָבִים וסָבוֹת. לצד הצורות סָב וסָבָה משמשות ביחיד הצורות סַבָּא וסָבְתָא (שמקורן בארמית).

במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן. במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב.

סבות או סבתות?

הצורות סַבָּא (במקור סָבָא) וסָבְתָא מקורן בארמית, והן משמשות לצד מקבילותיהן העבריות סָב וסָבָה. כשם שבצורת הזכר סבא עוברים ברבים לעברית – סָבִים, כך גם במילה סבתא – סָבוֹת (ולא סבתות).

סבא רבא, סבתא רבתא

השאלה איך נכנה את הורי סבֵינו היא שאלה כמעט יום־יומית בדור האחרון. האקדמיה בחרה בצירוף המהלך סַבָּא רַבָּא על דרך הארמית ('רבא' בארמית – גדול) ובנקבה קבעה סָבְתָא רַבְּתָא (רַבְּתָא היא צורת הנקבה הארמית של רַבָּא). לצד אלו אפשר להשתמש גם בצירופים סָב גָּדוֹל, סַבָּא גָּדוֹל; סָבָה גְּדוֹלָה, סָבְתָא גְּדוֹלָה.

ומה צורת הרבים? סָבִים גְּדוֹלִים, סָבוֹת גְּדוֹלוֹת.

חמה או חמות?

חָמוֹת – כמו אָחוֹת; וברבים חֲמָיוֹת – כמו אֲחָיוֹת.

איך נקרא נכד האח?

לציון נכד האח או האחות נקבע המונח נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.

בן הנין – ריבע או חימש?

בדורות האחרונים רבים זוכים לראות לא רק נכדים ונינים אלא גם בנים ובנות של נינים. על השאלה מהו כינויו של בן הנין היו הדעות חלוקות: מקצת האנשים נקטו את המילה המקראית רִבֵּעַ, ואחרים את המילה המחודשת חִמֵּשׁ, חידוש המיוחס לביאליק.

המחלוקת בין 'ריבע' ל'חימש' הונחה על שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. הוועדה הפנתה את השאלה לציבור, והתברר שבקרב דוברי העברית יש עדיפות ל'חימש'. הנימוק להעדפה זו הוא שטבעי יותר לאדם לספור גם את עצמו בחישוב הדורות – ובן הנין הוא החמישי למניין הדורות כולל סב הסב. ואומנם בשנת תשע"ה אישרה האקדמיה את המונח חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש) לציון בן הנין. צורת הנקבה היא חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה) וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).

בת דוד או בת דודה?

שתי דרכי הבעה מצויות בלשוננו: בדרך הראשונה מתאימים את הצירופים לקרבה המדויקת: 'בן דודה', 'בני דודה', 'בת דוד' וכדומה. נוהגים בה בייחוד דוברים ממוצא מזרחי. בדרך השנייה נוהגים להחיל את ההתאם במין ובמספר על הצירוף כולו: זכר יחיד – 'בן דוד'; נקבה יחידה – 'בת דודה'; זכר רבים – 'בני דודים'; נקבה רבות – 'בנות דודות'. דרך זו נוקטים בייחוד דוברים ממוצא אשכנזי. לשתי הדרכים יש על מה לסמוך, ושתיהן כשרות.

האם אחד משלישייה נקרא תאום?

המילה תאומים נתפסת בדרך כלל כמציינת שניים בגלל השימוש הרווח בה, ואולם היא טובה גם לציון שלושה ויותר. צורת המילה תאומים היא צורת רבים רגילה ולא צורת זוגי. בעבר דנה הוועדה למילים בשימוש כללי בסוגיה והצעתה היא "תאומי שלישייה".

 

 

יום שני כ״ט בשבט תשע״ט 04.02.19


06:40: משרד הבריאות: עֲלִייָה של 25% בשיעור החולים בשַפַּעַת בישראל השנה. השיא עוד לפנינו

06:40: היום – היום הבין לאומי למלחמה בסרטן

06:40: החדשות הטובות: יְרידה בשיעור המתים מסרטן בישראל

06:40: נְשִׂיא אוסטריה מַגִיעַ היום לביקור בישראל. יִיפָּגֵש עם הנשיא ועם ראש הממשלה

06:40: 80 עולים מאתיופיה צְפויים להגיע היום לישראל. ברוכים הבאים!

06:40: מחר – הבְּחירות המקדימות בליכוד

06:40: הסופרבול בארה"ב: ניו אינגלנד פטריוטס זכתה בפעם השישית

06:40: המשטרה עורכת היום תרגיל גדול בנגב

06:40: שביתה בחיפה: חלק מגני הילדים העירוניים יִיפָּתחו הבוקר ב-10:00

06:40: עוד 65 ימים לבחירות לכנסת ה-21

06:40: התחזית: עֲלִייָה בטמפרטורות. יָבֵש

משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן נגד מַחֲלַת השַפַּעַת

באסה, סבבה ואחלה

באסה, סבבה ואחלה

מילים מערבית בעברית

הזמרת הישראלית נטע ברזילי, שזכתה בתחרות האירוויזיון בשנה שעברה, פִּרְסְמָה בשבוע שעבר שיר חדש: 'בָּאסָה סַבַּבָּה'. בקליפ החדש הוּשְקְעוּ כמיליון שקלים. כבר בימים הראשונים לאחר שהִתְפַּרסם זָכָה הקליפ ליותר ממיליון צְפִיוֹת ביוטיוב.

סָפֵק אם הצופים הרבים ואלה שיָשירו ויִרקדו עם השיר בכל רחבֵי העולם יודעים ששתי המילים – באסה ו-סבבה הן מילים מערבית שחָדְרוּ לסלנג בעברית. סבבה מְתָאֶרֶת הרגשה טובה, מצב טוב. תשובה חִיוּבִית. באסה מַבִּיעָה הרגשה רעה, מְתָאֶרֶת מצב רע. עכשיו שתי המילים יַחְדְרו לשפה של מיליונֵי בנֵי אדם ברחבֵי העולם. למה לא? סַבַּבָּה!

משפחה אחת, שכנות

העברית והערבית שייכות לאותה משפחת שפות: השפות השמיות. הן הושפעו וממשיכות להיות מושפעות זו מזו. ההשפעה נובעת מהשכנות בין שני העמים.

הנה רשימה חלקית של מילים שחדרו מהערבית לעברית והפירוש שלהן בעברית. רובן מילות סלנג. לא תמיד הפירוש המקורי בערבית והפירוש שקיבלו בעברית זהים:

אהבל –   טיפש, אידיוט

אחלה –  טוב, מצוין, מילה של שביעות רצון

אינשאללה –  הלוואי

אסלי –  אמיתי, אותנטי

באסה – תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש. מכאן נגזרים גם הפעלים: לְבָאֵס, לְהִתְבָּאֵס.

בּוּגֶ'רָס –  מצב מסובך, בלגן

בסטה –  דוכן בשוק

הצילום: ויקיפדיה

גַּ'בֶּל, גַ'בְּלָאוֹת – הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.

ג'ורה בִּיוּב

ג'מעה –   חברֶ'ה

ג'ננה – מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים או מביאים למישהו אחר.

דאווין –  פעולה או דיבור שמטרתם לעשות רושם, בלי שיש מאחוריהם יכולת אמיתית.

דאחקות (ביחיד דאחקה) – 'צחוקים' (במלעיל). לרוב, במשמעות של בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה.

דוגרי  – דיבור ישיר, בלי התחכמויות

דיר באלק –  זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה

התחפף  – הסתלק

התחרפן – התנהג בצורה מוזרה, השתגע

וואלה – בעברית, יש למילה הזאת אינספור משמעויות (פליאה, הבנה וכו'), שתלויות בהקשר ובנימת הקול של הדובר. וואלה? וואללה!

חמסה – קמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה נגד עין הרע.

הצילום: ויקיפדיה

חפיף – באופן מרושל, בקלות. מכאן הפועל לחפף – לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.

טמבל – טיפש, אדיוט

יאללה – מילת זירוז

יעני – כלומר

כיף  מהנה, מענג

לאפה – פיתה שטוחה וגדולה

הצילום: ויקיפדיה

מסטול –   מסומם, קצת שיכור. לא ער לגמרי

מעאפן – דבר גרוע, לא מוצלח

נאחס – עוגמת נפש, הרגשה רעה

נָגְלָה – כאשר צריכים להסיע אנשים אבל אין מספיק מקום לכולם, עושים כמה נגלות (סבבים) וכל פעם מעבירים חלק מהאנשים.

סבבה – נהדר, מצוין, או. קי

סחבק – למילה יש שני שימושים. כאשר אדם מדבר על 'סחבק' בגוף שלישי, הוא בעצם מדבר על עצמו, כמו הצירוף 'עבדכם הנאמן'. כאשר מדברים על אנשים שהם 'סחבקים', מתכוונים לומר שיש ביניהם קשרי ידידות, לעיתים למרות שמצפים מהם לקשר ענייני או רשמי. מהמילה סחבק נגזר גם הפועל להסתחבק במשמעות של להתרועע, ליצור ידידות, לעיתים באופן מלאכותי או אינטרסנטי.

סחתיין – מילת פירגון וברכה

עַרְס – כשהמילה נאמרת ברוח טובה, היא שקולה ל'ממזר': בחור פיקח וממולח. בדרך כלל זהו ביטוי מעליב ופוגע, כינוי לאדם לא תרבותי.

פדיחה –  התבזות בפומבי, 'בושות'

פיספס – החטיא, החמיץ

פשלה – כישלון. לרוב הכוונה היא למעידה חד פעמית ולא אופיינית. מהמילה נוצר גם הפועל: לְפַשֵּׁל

צ'ילבה – אויבת, יריבה, בדרך כלל בין בנות שהיו חברות ועכשיו אינן מדברות זו עם זו

שאפה 'חתיכה', בחורה שיש לה גוף יפה

תפרן – עני

ביטויים

יום עסל יום בסל  –  יש ימים טובים ויש ימים לא מוצלחים. מילולית: יום דבש ויום בצל.

כל כלב בא יומו  – כל אדם רע יקבל את העונש שלו. ביטוי דומה בעברית יפה: סוף גנב לתלייה.

 

04.02.19

היום:

בָּהִיר עד מְעוּנָן חֶלְקִית. תָחוּל עלייה נוֹסֶפֶת בטמפרטורות שיהיו גבוהות מהרגיל וייעשה יבש. בצפון ובהרי המרכז ינשבו רוחות מזרחיות חזקות ויִיתָכֵן אוֹבֶך.

מחר:

תחול עלייה נוספת בטמפרטורות וייעשה חם מהרגיל. יוסיף להיות יבש. ברוב אֲזוֹרֵי הארץ ינשבו רוחות מזרחיות חזקות ויהיה אביך.

80 עולים מאתיופיה צְפוּיִים להגיע היום

קבוצת עולים ראשונה צְפוּיָה להגיע היום אחר הצהריים ארצה מאתיופיה בְּעִקְבוֹת הַחְלָטַת הממשלה באוקטובר 2018 לְהַעֲלוֹת כ- 1000 מבני הקְהילה המַמְתינים לעלייה באדיס אבבה ובגונדר. כ- 80 הורים, אחיות ואחים, יִתְאַחֲדו עם בני משפחותיהם המִתְגורְרים בישראל. לעולים תֵיעָרֵך קַבָּלַת פנים במַעֲמַד יו"ר הסוכְנות היְהודית יצחק הרצוג. באולם מקבלֵי הפנים ימַתינו להם קרובֵיהם המתגוררים בישראל.