הזמר והיוצר יגאל בשן הלך לעולמו ביום ראשון בגיל 68 בביתו בתל אביב. הוא החל את המסלול המוזיקלי שלו עוד כנער, והיה לאחד הזמרים המצליחים והאהובים בישראל.
בריאיון ליום הולדתו ה- 60 סיפר בשן על תחילת המסלול המקצועי שלו: "יום אחד מגיעה טלוויזיה, ואני בן 18, רק התגייסתי לצבא והגיע פסטיבל הזמר הראשון. עד היום זה נראה לי כמו לנסוע לירח. זו הייתה התחושה. לגעת בחלום שחלמתי אי פעם, להופיע בטלוויזיה בשידור חי ושיראו אותי".
יגאל בשן יצר ושר גם לילדים. הוא היה חבר בלהקה "הופה היי", לצד עוזי חיטמן ויונתן מילר. ללהקה הייתה תוכנית טלוויזיה שזכתה להצלחה עצומה בקרב ילדי ישראל – בכל שבוע הופיעה השלישייה במקום אחר בארץ, והתוכנית הייתה מבוססת על תקלות והרפתקאות שקורות לחברי הלהקה.
שימו לב !
רבים מתלבטים בשאלה איך להגות ולכתוב – לנגוע או לגעת? התשובה: שתי הצורות נכונות – לגעת בחלום שחלמתי, וגם לנגוע בחלום שחלמתי. ליגוע, לעומת זאת, היא צורה שגויה.
חברי האקדמיה ללשון העברית התכנסו לישיבת חֵירוּם בעקבות הפרסום על כוונת האוניברסיטה העברית לקיים מסלולי לימודים סְדִירִים בשפה האנגלית.
פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, אמר בפתיחת הישיבה כי האקדמיה ללשון העברית קוראת להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה בעברית.
דוברים אחדים הזהירו שמהלך כזה יוביל לפגיעה קשה במַעֲמָד של העברית ואף בהֶמְשֵׁכִיוּתה במדינת ישראל.
רוב המשתתפים בדיון הדגישו שהם מכירים בחשיבוּתה של השפה האנגלית בעולם האקדמי ובצורך לפרסם מאמרים ומחקרים באנגלית. עם זה יש לשמור מכל מִשְׁמָר על ההישגים שהשיגה העברית במאה ועשרים השנים האחרונות בכל התחומים וגם בעולם האקדמי.
בבית הספר מכל"ל ברמת גן לומדים חלק מהתלמידים "גישור" – המקצוע נלמד לצד המקצועות הרגילים כמו ספרות, היסטוריה אנגלית וכדומה. התלמידים לומדים כיצד לְיַישב סכסוכים ולהגיע להֲבָנוֹת בדרך של הידברות ישירה בין צדדים שמעורבים בסכסוך. אחר כך הם מסייעים ליישב סכסוכים בין חבריהם ללימודים, וזאת על פי תקנון הגישור שנכתב בכיתה.
במסגרת תפקידם, המְגַשרִים הצעירים מסתובבים בחצר בית הספר בהפסקות ומדברים "בשפה הגישורית", למשל – "עדיפה דרך שלום על דרך מלחמה"; "לא עוד אני נגדך ואתה נגדי בגלל הבעיה אלא אתה ואני נגד הבעיה".
מבית הספר מסרו כי הַעֲבָרת האחריות ליישוב סכסוכים מהמורים לתלמידים הפחיתה את האלימות בבית הספר ושיפרה מאוד את האֲוִוירָה.
מִשְטֶרֶת צרפת ממשיכה במָצוֹדאחר טרוריסט מוסלמי שיָרָה אתמול למָווֶת בשלושה בני אדם ופצע שְנֵיים עָשָׂר בשוק חג המולד בשטרסבורג. היורה הוא בעל עבר פליליבגרמניה ובצרפת ומוּכָּר למשטרה. הוא ניהלקְרַביְרִיוֹת עם השוטרים ונִמְלַט מהמקום. הכּוֹנְנוּת בצרפת הועלתה לדַרְגַתחֵירוּם.
על פי הסקר, כמעט חצי מהישראלים (47%) סְבורים שהַנְהָגַת המדינה מוּשְחֶתֶת או די מושחתת. 32% הֵֵשִיבוּ "כָּכָה כָּכָה", ורק 19% חושבים שההנהגה אינה מושחתת. 72% מהציבור תופסים את הממשלה כמושחתת, 69% חושבים שהרָשויות המקומיות מושחתות ו-66% חושבים כך על הכנסת.
יחד עם זאת, רוב האֶזרחים (53%) סבורים שהמַצָב הכְּלָלִי של המדינה טוב או טוב מאוד, 29.5% חושבים שהוא "ככה-ככה" ורק 16% חושבים שהמצב רע או רע מאוד. ברָמָה האישית, 80% מכלל הציבור מרגישים שמצבם טוב או טוב מאוד (בְּקֶרֶב היהודים 83% ובקרב הערבים 64% – עלייה של 14% בתוך חמש שנים). רוב גדול בציבור גֵאֶה בִּהְיוֹתוֹ ישראלי (81.5%): 51% בציבור הערבי לְעוּמַת 88% מהיהודים.
השנה, לראשונה, בעיית המֶתַחבין יהודים וערבים ירדה, לפי הציבור היהודי, למקום השני. במקום הראשון נמצא המתח בין השמאל לימין. בציבור הערבי המתח בין יהודים לערבים עדיין במקום הראשון.
הנשיא: חַייָבִים לְשַקֵם את הָאֵמוּן
תוֹצָאוֹת הסקר נִמְסְרוּלנשיא ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הנשיא התייחס לתוצאות ואמר: "אוסֶףהנְתוּניםהזה מַטְריד. מה הטעם בפתק שמַנִיחהאזרח הקטן בקַלְפִּי, אם הוא אינו מאמין שבצד השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שאפשר להאמין בהם? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים לְשַקֵם את האמון – בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".
בתמונה: נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, מקבל את "מדד הדמוקרטיה הישראלית" לשנת 2015, מידיו של יוחנן פלסנר (ויקיפדיה)
