Browsing Archives

ח׳ בכסלו תשע״ט 16.11.18

החופשון מחליף את ה'אפטר'

החופשון מחליף את ה'אפטר'

מילה חדשה נולדה

כך אנחנו קוראים באתר האקדמיה ללשון העברית:

לכבוד שנת ה־70 למדינה החליטו בצה"ל שהגיע הזמן למצוא למילה "אפטר" חלופה עברית. המילה "אפטר" – המציינת את הרשות לצאת מן היחידה או מן המחנה לפרק זמן מוגבל – נוצרה מקיצור של הצירוף after duty pass, והיא ירושה מן המנדט הבריטי בארץ.

במיזם משותף של צה"ל, גלי צה"ל והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית פורסמה ברשתות החברתיות ובאתרים של צה"ל, של גלי צה"ל ושל האקדמיה פנייה לחיילים ולציבור הרחב להציע חלופות למילה "אפטר".

ההיענות הייתה רבה במיוחד. חיילים ואזרחים וגם משפחות שלמות מילאו יותר מ־3,700 טפסים, ובהם הוצעו כ־1,350 הצעות שונות.

ועדה מיוחדת התכנסה לבחור מכל ההצעות שהגיעו מן הציבור את המילה שתחליף את "אפטר". בוועדה השתתפו שבעה חיילים וחיילות וחמישה אזרחים.

לשלב הסופי עלו שש חלופות: חָפְשִׁית (חופשית), חֻפְשׁוֹן (חופשון), הֲפוּגוֹן, הֲפוּגֹנֶת (הפוגונת), אַוְרִירִית (אוורירית) וחֹפֶז (חופז).

שתי ההצעות שעלו לגמר היו 'חופשון' ו'חופז'. המילה חופשון זכתה לאהדה בשל פשטותה, ואילו בהצעה 'חופז' תמכו חברים בוועדה בשל התחכום שבה. נערכה הצבעה ובה זכתה המילה חופשון ברוב קולות. בין השאר הובא בחשבון שלא פחות מ־465 מציעים שונים הציעו את החלופה הזאת (12% מכלל המציעים) – הרבה יותר מכל שאר ההצעות.

עוד הצעות ששלחו החיילים והציבור הרחב:

ראשי תיבות: 303 הצעות היו בצורת ראשי תיבות, ובהן אחה"צון, אמצו"ש (אמצע שבוע), חופש"ק (חופשה קצרה), חופש"ש (חופשה של שעות).

הלחמים: 290 הצעות היו בצורת הלחמים של שתי מילים, למשל: חופצר (חופש קצר), חפזק (חופשת בזק), עתנוח (עת + נוח).

הצעות שהציעו רבים: נוסף על 'חופשון' היו הצעות נוספות שהציעו פונים רבים, ובהן חופשית, חופשונית, יציאון, אחרית, קצרה, שחרורון, אפטר (בניקודים שונים).

הצעות מקוריות: "לך לך", צהלון (מן צה"ל), אֶבְתָּר (מן בָּתַר־).

לומדים לחיות יחד

לומדים לחיות יחד

העולם מְצַייֵן את 'יום הסוֹבְלָנוּת'

16 בנובמבר הוא יום הסוֹבְלָנוּת הבֵּינלאומי, כך קָבַע האוּ"ם בשנת 1996. מַטְרַת היום היא לְשַפֵּר את היַחַס שלנו כְּלַפֵּי האחר, כלפי מי ששונֶה מאיתנו. יום הסובלנות בישראל מְצוּיָן מִידֵי שנה במַעֲרֶכֶת החינוּך. שר החינוך נפתלי בנט אמר על כך: "במדינה  כמו שלנו, סובלנות היא לא מוֹתָרוֹת, היא תְנַאי הֶכְרֵחִִי".

החברה בישראל מוּרְכֶּבֶת מקבוצות רבות – דָתִיים וחִילוִנים, ערבים ויהודים, אשכנזים וספרדים, שְׂמֹאלָנִים וימָנִים ועוד. לכן חשוב כל כך לְחַנֵך לסובלנות ולקבלת האחר, לחזק את הדמוקרטיה ואת ההבנה שכל הקבוצות יכולות לחיות זו לצד זו, בכָבוֹד הֲדָדִי ובשמירה על זְכוּיוֹת הָאָדָם.

כדי לְקַדֵם את הרַעיוֹנוֹת האלה, פועלת במערכת החינוך כבר שנים אחדות תוכנית לימודים ששמה 'האחר הוא אני', שמטרתה לקרב בין תלמידים ממִגְזָרִים שונים ולְפַתֵח סובלנות כְּלַפֵּי השונים מאיתנו.

בתמונה:  פסל הסובלנות הממוקם בטיילת ארמון הנציב, סמוך למטה האו"ם, בין שכונת ארמון הנציב לשכונת ג'בל מוכבר. הפסל נתרם על ידי איש העסקים הפולני אלכסנדר גודזובאטי (Gudzowaty), במטרה לקדם את השלום והסובלנות בסכסוך הישראלי-פלסטיני (הצילום: ויקיפדיה)