Browsing Archives

ה׳ בשבט תשע״ח 21.01.18

דרכון – סיפורה של מילה

 

דרכון ישראלי ביומטרי (ויקיפדיה)

 

את המילה דַּרְכּוֹן – מן דֶּרֶךְ – חידש עורך העיתון 'מולד' אפרים ברוידא לבקשת ידידו משה שרת, שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. בתקופת ההשכלה שימשו לכך כמה מונחים אחרים, ובהם מַסָּעִית, כְּתַב תִּיּוּר, תְּעוּדַת מַעֲבָר, מִכְתַּב צֵאת וָבוֹא.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

ממשלה – סיפורה של מילה

 

ממשלת ישראל ה-34 עם נשיא המדינה ראובן ריבלין (ויקיפדיה)

 

בתנ"ך המילה מֶמְשָלָה מציינת 'שלטון', 'שליטה', למשל: "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם [=למשול ביום] וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית). פעם אחת היא מציינת את אנשי השלטון, ככתוב על סנחריב מלך אשור "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ עִמּוֹ" (דברי הימים), על פי זה חוּדשה המשמעות המוכרת לנו כיום: חֶבֶר השרים העומד בראש המדינה.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

שגריר – סיפורה של מילה

 

 

שגריר ישראל באו"ם דני דנון (ויקיפדיה)

בתלמוד הירושלמי מובא משל על שני מלכים ושגריריהם: "מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה גדול משגרירו של זה". לפי הפירוש המקובל שַׁגְרִיר פירושו 'שליח', שכן שִׁגֵּר פירושו 'שילח'.

את החיבור בין השגריר לקונסול – נציג רשמי של המדינה במדינה אחרת, הציע העסקן והעיתונאי חיים מיכל מיכלין במכתב שפרסם בעיתון 'האור' בשנת תרנ"ג, 1893.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

עיתון – סיפורה של מילה

 

 

עיתון ( SAAR YAACOV לע"מ)

את המילה עיתון הגה אליעזר בן־יהודה, שהיה ממחדשי העיתונות העברית בארץ. חידושו בא להחליף את הצירוף שנהג עד אז – מכתב עיתי, שנגזר גם הוא מן המילה עֵת – 'זמן'. אך הקישור בין עיתון ובין זמן יסודו בטעות: אליעזר ליפמן זילברמן, עורך השבועון העברי הראשון 'המגיד', חידש את מכתב עיתי בהשראת המילה הגרמנית לעיתון Zeitung, הקשורה כביכול ל־Zeit 'זמן'. אך כנראה מקורו האמיתי של המונח הגרמני במילה אחרת: zīdunge  שנעשתה לימים zītunge ואחר tijding – 'מסר', 'חדשה' (כמו tidings באנגלית – 'חדשות' 'ידיעות').

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

כותרת – סיפורה של מילה

 

עיתונים (SAAR YAACOV לע"מ)

 

בתנ"ך כּוֹתֶרֶת היא מעין כֶּתֶר – ראשו המקושט של עמוד אבן, ואילו בלשוננו היום הכותרות רגילות יותר בראשם של עמודי נייר: כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שהמשמעות הזאת של המילה כּוֹתֶרֶת נולדה במערכת עיתון 'דבר' בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

ריאיון – סיפורה של מילה

 

ריאיון עם בנימין נתניהו (OHAYON AVI לע"מ)

 

במשנה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון…". ומהו הריאיון? הֵירָאוּת לפני האל בעת העלייה לרגל, ככתוב בתורה: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'".

בימי הביניים החלה המילה לשמש בהקשר של חולין לציון עמידה לפני אדם חשוב – מלך או שר.

בעברית החדשה ציינה תחילה המילה פגישה רשמית שנקבעה מראש, ובהמשך התייחדה לשיחה של עיתונאי עם אדם חשוב לצד שימושים אחרים כגון 'ראיון עבודה'. הריאיון של ימינו אינו כרוך בהכרח בראייה, והוא יכול להתקיים גם בטלפון או בהתכתבות.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

איור – סיפורה של מילה

 

איור בספר ילדים (ויקיפדיה)

 

המילה אִיּוּר בנויה במשקל המילה צִיּוּר, והיא קשורה לאור, שכן האיור נועד להאיר את הכתוב, להמחיש אותו ולסייע בהבנתו (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה).

את המילה אִיּוּר חידשה הוועדה למונחי עיתונות של ועד הלשון העברית בשנת תש"ז, 1946. תחילה היו שהתנגדו למילה וסברו שדי במילה הוותיקה צִיּוּר, כגון 'ספר מצויר', ואף היה מי שהציע את המונחים תִּמּוּן, 'ספר מתומן' – מן המילה תְּמוּנָה.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

קַנְיוֹן – סיפורה של מילה

מגדלי עזריאלי (ויקיפדיה)

חידוש המילה קַנְיוֹן מיוחס לאיש העסקים דוד עזריאלי, שהקים את הקניון הראשון בישראל – קניון איילון ברמת גן. עזריאלי חשב כנראה על המילים קְנִיּוֹת וחַנְיוֹן (מרכז קניות שיש בו חניון למכוניות).

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.