סיפורה של מילה

שגריר – סיפורה של מילה

 

 

בתלמוד הירושלמי מובא משל על שני מלכים ושגריריהם: "מלכו של זה גדול ממלכו של זה ושגרירו של זה גדול משגרירו של זה". לפי הפירוש המקובל שַׁגְרִיר פירושו 'שליח', שכן שִׁגֵּר פירושו 'שילח'.

את החיבור בין השגריר לקונסול – נציג רשמי של המדינה במדינה אחרת, הציע העסקן והעיתונאי חיים מיכל מיכלין במכתב שפרסם בעיתון 'האור' בשנת תרנ"ג, 1893.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

סיפורה של מילה

עיתון – סיפורה של מילה

 

 

את המילה עיתון הגה אליעזר בן־יהודה, שהיה ממחדשי העיתונות העברית בארץ. חידושו בא להחליף את הצירוף שנהג עד אז – מכתב עיתי, שנגזר גם הוא מן המילה עֵת – 'זמן'. אך הקישור בין עיתון ובין זמן יסודו בטעות: אליעזר ליפמן זילברמן, עורך השבועון העברי הראשון 'המגיד', חידש את מכתב עיתי בהשראת המילה הגרמנית לעיתון Zeitung, הקשורה כביכול ל־Zeit 'זמן'. אך כנראה מקורו האמיתי של המונח הגרמני במילה אחרת: zīdunge  שנעשתה לימים zītunge ואחר tijding – 'מסר', 'חדשה' (כמו tidings באנגלית – 'חדשות' 'ידיעות').

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

סיפורה של מילה

כותרת – סיפורה של מילה

 

 

בתנ"ך כּוֹתֶרֶת היא מעין כֶּתֶר – ראשו המקושט של עמוד אבן, ואילו בלשוננו היום הכותרות רגילות יותר בראשם של עמודי נייר: כותרת של ספר, כותרת בעיתון וכדומה. מסופר שהמשמעות הזאת של המילה כּוֹתֶרֶת נולדה במערכת עיתון 'דבר' בעצה אחת בין העורך ברל כצנלסון לסופר והעיתונאי יצחק בן־דור.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

סיפורה של מילה

ריאיון – סיפורה של מילה

 

 

במשנה נאמר: "אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה והבכורים והראיון…". ומהו הריאיון? הֵירָאוּת לפני האל בעת העלייה לרגל, ככתוב בתורה: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ה'".

בימי הביניים החלה המילה לשמש בהקשר של חולין לציון עמידה לפני אדם חשוב – מלך או שר.

בעברית החדשה ציינה תחילה המילה פגישה רשמית שנקבעה מראש, ובהמשך התייחדה לשיחה של עיתונאי עם אדם חשוב לצד שימושים אחרים כגון 'ראיון עבודה'. הריאיון של ימינו אינו כרוך בהכרח בראייה, והוא יכול להתקיים גם בטלפון או בהתכתבות.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

סיפורה של מילה

איור – סיפורה של מילה

 

 

המילה אִיּוּר בנויה במשקל המילה צִיּוּר, והיא קשורה לאור, שכן האיור נועד להאיר את הכתוב, להמחיש אותו ולסייע בהבנתו (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה).

את המילה אִיּוּר חידשה הוועדה למונחי עיתונות של ועד הלשון העברית בשנת תש"ז, 1946. תחילה היו שהתנגדו למילה וסברו שדי במילה הוותיקה צִיּוּר, כגון 'ספר מצויר', ואף היה מי שהציע את המונחים תִּמּוּן, 'ספר מתומן' – מן המילה תְּמוּנָה.

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.

סיפורה של מילה

קַנְיוֹן – סיפורה של מילה

חידוש המילה קַנְיוֹן מיוחס לאיש העסקים דוד עזריאלי, שהקים את הקניון הראשון בישראל – קניון איילון ברמת גן. עזריאלי חשב כנראה על המילים קְנִיּוֹת וחַנְיוֹן (מרכז קניות שיש בו חניון למכוניות).

 

המידע – מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית.