Browsing Archives

כ״ה בניסן תשע״ז 21.04.17

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

חנה סנש – צנחנית ומשוררת

חנה סנש – צנחנית ומשוררת

חנה סנש (1944-1921) הייתה משוררת וצנחנית ישראלית. היא נולדה בהונגריה, עלתה לישראל בשנת 1939 וגרה בקיבוץ שדות ים.

חנה סנש התנדבה לצנוח באירופה כדי להציל יהודים. במרס 1944 צנחה ביוגוסלביה. היא נתפסה, ולמרות העינויים הקשים בכלא בהונגריה לא גילתה דבר. היא הוצאה להורג. דמותה הפכה לסמל. בשנת 1950 הועלו עצמותיה לישראל.

 

השיר 'הליכה לקיסריה' שכתבה חנה סנש הולחן על ידי המלחין דוד זהבי והפך לשיר של זיכרון ותפילה.

 

הֲלִיכָה לְקֵיסָרִיָה

המילים: חנה סנש

הלחן: דוד זהבי

 

אֵלִי, אֵלִי
שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם
הַחוֹל וְהַיָּם,
רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם,
בְּרַק הַשָּׁמַיִם,
תְּפִלַּת הָאָדָם.

 

קיסריה 24.11.1942

מתוך: חנה סנש – חייה שליחותה ומותה; הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ז. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 213.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

מדִברֵי יאנוש קורצ'אק

מדִברֵי יאנוש קורצ'אק (משיחותיו ברדיו)

חָיִיתָ – כַּמָּה חָרַשְׁתָּ,

כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם אָפִיתָ,

כַּמָּה זָרַעְתָּ,

כַּמָּה עֵצִים נָטַעְתָּ,

כַּמָּה לְבֵנִים הִנַּחְתָּ לְבִנְיָן

בְּטֶרֶם תֵּאָסֵף אֶל עַמְּךָ,

כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים תָּפַרְתָּ,

כַּמָּה הִטְלֵאתָ, אִחִיתָ,

לְמִי הֶעֱנַקְתָּ מֵחֻמְּךָ,

בְּמִי כּוֹשֵׁל – תָּמַכְתָּ,

לְמִי הוֹרֵיתָ דֶּרֶךְ בְּלִי לִתְבֹּעַ

הַכָּרַת טוֹבָה וּמַתַּּן פְּרָס.

מַה הַתְּרוּמָה שֶׁתָּרַמְתָּ,

אֶת מִי שֵׁרַתָּ?

 

 

מתוך "שיחות הרדיו", תכנית ברדיו הפולני, שנות השלושים; מתוך הספר: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה, בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 85-83.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח

לעולם לא אשכח / אלי ויזל

…לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח את הלילה הזה, הלילה הראשון במחנה, שהפך את חיי ללילה ארוך ונָעוּל על שבעה מַנְעוּלִים.

לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח את פניהם הקטנות של הילדים שגופם היה ללַפִּיד בוער תחת שמים מַחְרִישִים; לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח את דוּמִייַת הלילה שגָזְלָה ממני לָנֶצַח את התְשוּקָה לחיות.

לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח את הרגעים הללו שרָצְּחו את אֱלוֹהַיי ואת נִשְמָתִי, את חֲלוֹֹמוֹֹתַיי שהיו למִדְבִּר שְמָמָה.

לְעוֹלָם לא אֶשְכַּח זאת, לוּ גם אֶהְיֶה נִידוֹן לחיים אֲרוּכִּים כְּחיי אלוהים בעצמו.

לְעוֹלָם!

 

אלי ויזל, נולד ברומניה בשנת 1928. בתקופת המלחמה היה באושוויץ ובבוכהנוואלד. בשנת 1986 קיבל פרס נובל לשלום. נפטר בשנת 2016.

מתוך: טקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה. המקור: הלילה; אלי ויזל. מתוך: 'יד ועד', עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 141.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם

כָּתוּב בְּעִפָּרוֹן בַּקָּרוֹן הֶחָתוּם / דָּן פָּגִיס

כָּאן בַּמִּשְׁלוֹחַ הַזֶּה
אֲנִי חַוָּה
עִם הֶבֶל בְּנִי
אִם תִּרְאוּ אֶת בְּנִי הַגָּדוֹל
קַיִן בֶּן אָדָם
תַּגִּידוּ לוֹ שֶׁאֲנִי

דן פגיס

1930 –1986

משורר, יליד בוקובינה.

בימי מלחמת העולם השנייה היה במחנות ריכוז.

עלה לישראל בשנת 1947 עם עליית הנוער והתחנך בקיבוץ מרחביה.

 

השיר מתוך: 'יד ועד', עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 129.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

המאבק לחיים במחנה

המאבק לחיים במחנה / הלינה בירנבאום

במידאנק היה צריך להילחם על הכול: על פיסת רצפה בצריף, כדי להתמתח בלילה, על שמיכה, על קערה חלודה שבלעדיה אי אפשר היה לקבל טיפת מרק או מים צהובים מסריחים לשתייה !

 

הלינה בירנבאום, נולדה בורשה בשנת 1929, סופרת, משוררת ומתרגמת, ניצולת השואה, עוסקת בתיעוד זיכרונותיה.

מתוך: את אחי אנוכי מבקש. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה, בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 142.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

לֶחֶם

לחם/ האחיות הניה ואילה כרמל

הָיִיתִי רוֹצָה בְּלֶחֶם

לֶחֶם כָּזֶה גָדוֹל וְלָבָן

רַק לְעְַצמִי, שָלֵם –

עֲדַייִן טָרִי, לוֹהֵט,

סָפוּג רֵיחַ כַּמוּן,

עם קְלִיפָּה חוֹרֶקֶת

שְחוּמָה, מְצַפְצֶפֶת –

לֶחֶם.

 

וְלִנְעוֹץ אֶת השִינַיִים וּלְהִתְעַנֵג בְּהִתְלַהֲבוּת

שָעָה אֲרוּכָּה על הטַעַם, לְהַרְגִיש בְּעוֹנֶג בַּחֵיך,

לָחוּש כֵּיצַד הוּא מְרַפֵּא, מְלַטֵף

אֶת הַקֵיבָה הַמִשְתוֹקֶקֶת בִּרְעָבָהּ הַנִִצְחִי…

לֶחֶם.

מתוך: 'בדמי ילדותם', אינגה דויטשקרון, ספריית מעריב. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך,עמוד 66.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

רְשימת המִצְרָכִים לְנֶפֶש לשבוע

רשימת המצרכים לנפש לשבוע

250 גרם סוכר וקמח שִיפוֹן

500 גרם גְרִיסִים

100 גרם מלח

30 גרם סודה וציקוריה

100 גרם דְבש מְלָאכוּתִי

50 גרם תַעֲרוֹבֶת קפה

50 גרם שִימוּרֵי בצל

20 גרם שֶמֶן

 

רשימת המצרכים לשבוע, לילדים עד גיל 3

¼ ליטר חלב

2 ביצים

350 גרם דַייסַת סוֹלֶת

 

הַהַקְצָבָה בְּפוֹעַל הייתה נמוכה יותר.

טִיב המזון שסוּפַּק היה גָרוּעַ מאוד.

מתוך: בימי שואה ופקודה. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מהשואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 65.

 

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

הַפִּרְפָּר

הַפִּרְפָּר / פאוול פרידמן

הוא היה אַחֲרוֹן, הָאַחֲרוֹן שֶבָּהֶם.

צִבְעוֹ הַצָהוֹב הָיָה מַר וֹמְסַנְווֵר,

כְּדִמְעַת הַחַמָה בְּאֶבֶן צְחוֹרָה כִּי תַקִּיש,

צֶבע כָּזֶה כָּזֶה.

בְּקַלוּת הִתְעוֹפֵף לִמְרוֹמיִם

וַדַאי רָצָה לְנַשֵק עוֹֹלָמִי הָאַחֲרוֹן.

 

זֶה שָבוּעוֹת אֲנִי פּׂה

"גֶטוֹאִיזִירְט".

יַקִירַי מְצָאוּנִי פּׂה, גַם מַרְגָנִיוֹת קוֹרְאוֹת לְעֶבְרִי,

אַף עֲנַף הָעַרְמוֹן הַלָבָן בֶּחָצֵר:

וּפַרְפָּר פּׂה לׂא רָאִיתִי.

 

הוּא הָיָה אַחֲרוֹן –

אֵין פַּרְפָּרִים פּׂה

בַּגֶטוֹ.

השיר נכתב ב-6.6.1942. פאוול פרידמן נרצח באושוויץ בספטמבר 1944.

השיר: מתוך 'אין פרפרים פה' ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטאדט. מתוך: 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 84.

עוד בנושאי חגים וימים לאומיים

גִּנָּה

גִּנָּה / פרנטה בס, בן 12

קָטָן, אַךְ מָלֵא
וְרָדִים הַגַּן,
הוֹלֵךְ לוֹ בַּשְּבִיל
יֶלֶד קָטָן
יֶלֶד חָמוּד
יָפֶה כְּנִצָּן,
כְּשֶׁיִפְרַח הַנִּצָּן,
לֹא יִחְיֶה כִּי יָמוּת
אוֹתוֹ יֶלֶד קָטָן.

השיר נכתב בגטו טרזינשטאדט. פרנטה בס נרצח באושוויץ באוקטובר 1944.

השיר: מתוך הספר 'אין פרפרים פה', ציורים ושירים של ילדי גטו טרזינשטאדט.

מתוך הספר 'יד ועד' עדויות ותעודות מן השואה בהוצאת האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך, עמוד 84.