Browsing Archives

י״ד בטבת תשע״ז 12.01.17

כמה מילים יש בשפה העברית?

כמה מילים יש בשפה העברית?

תָלוּי איך סופרים

התשובה לשאלה הפשוטה: 'כמה מילים יש בשפה העברית?', אינה פשוטה כלל. היא תלויה בשאלות נוספות.

השאלה הראשונה היא: מה סופרים? האם סופרים גם מילים שאולות בעברית משפות אחרות – מילים שנכנסו לעברית בכל התקופות? האם מילים כמו טֵלֵפוֹן, רדיו וטֵלֵוִויזְיָה יכולות כבר להיחשב למילים עבריות? והאם נספור מילים רבות מאוד שנשאלו בתקופות קדומות יותר, למשל: אִצְטַדְיוֹן (מילה יוונית), אַקְלִים (מילה ערבית ממקור יווני), הֵיכָל (מילה אכדית ממקור שומרי), תַּרְנְגוֹל (מילה אכדית ממקור שומרי), פרדס (מילה פרסית) ועוד?

ושאלה נוספת: כיצד סופרים? מילונים שונים מציגים מילים בדרך שונה. יש מילונים שמציגים כל משמעות של הפועל כערך נפרד ויש מילונים שמציגים את כל המשמעויות כערך אחד.

משמעות הדבר היא כי אי אפשר לספור במדויק ואפשר רק להעריך כמה מילים משמשות בעברית.

ההערכה היא כי מספר הערכים הראשיים הקיימים במילוני השפה העברית, ובהם גם מילים רבות שנכנסו לעברית בכל התקופות משפות אחרות הוא כ־45,000. עליהם יש להוסיף כ־30,000–35,000 צירופי מילים למיניהם.

לפיכך, מספר הערכים המילוניים בשפה העברית הוא כ־75,000–80,000.

 

בתמונה: מדף מילונים, הספרייה העירונית רמת השרון (ויקיפדיה)

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסְרוֹן

מילים מחודשות בעברית

לכבוד יום השפה העברית הכינה האקדמיה ללשון העברית תריסר כרזות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד.

הנה כרזות אחדות, שעוצבו לעיר אשדוד ומתפרסמות כאן באדיבות האקדמיה ללשון העברית. כל הכרזות מופיעות באתר האקדמיה.

 

קציף

איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו"שייק פֵּרוֹת" הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם".

מסרון

איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים ("משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע" – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

צהלולים

איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית. במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

רכינוע

איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

מרעש

איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב"י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

תצרף

איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות "כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ" המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

 

כרזות נוספות באתר האקדמיה:

תְּגוּבִית (טוקבק), בְּשֹׂמֶת (ארומה), מַצָעִית (פלייסמט), פְּתִיתוֹנִים (קונפטי)

מַצְבֵעַ (טוש, לורד), דְשוֹנֶת (קומפוסט).
 

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסרוֹן

כותבים תְגוּבִית ושולחים מִסְרוֹן

מילים מחודשות בעברית

לכבוד יום השפה העברית הכינה האקדמיה ללשון העברית תריסר כרזות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות מתנוססות בשלטי חוצות ברחבי הארץ בערים תל־אביב, ירושלים ואשדוד.

הנה כרזות אחדות, שעוצבו לעיר אשדוד ומתפרסמות כאן באדיבות האקדמיה ללשון העברית. כל הכרזות מופיעות באתר האקדמיה.

 

קציף

איור: עובדיה בנישו
קְצִיף הוא משקה מוקצף על בסיס חלב או מים. לפי זה מילקשייק הוא קְצִיף חָלָב, ו"שייק פֵּרוֹת" הוא קְצִיף פֵּרוֹת. המילה קציף מצטרפת אל כמה שמות של מאכלים שהולידה המילה קֶצֶף: קַצֶּפֶת (שמנת מוקצפת), קְצִיפָה (מוּס), מִקְצֶפֶת (מרנג). המילה קֶצֶף במשמעות בועות אוויר מקורה באחד הפירושים למילותיו של הנביא הושע "כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם".

מסרון

איור: עומרי כהן
מִסְרוֹן הוא הודעה כתובה המשודרת לטלפון נייד. המילה מסרון היא צורת הקטנה של מֶסֶר, כי בדרך כלל מדובר בהודעות קצרות. המילה מֶסֶר עצמה נתחדשה גם היא בעברית בת זמננו – מן הפועל מָסַר המשמש בין השאר להעברת דברים כתובים ("משה קִבל תורה מסיני ומְסרהּ ליהושע" – מסכת אבות) ובהשראת צליל המילה האנגלית message. לשליחת מסרונים נקבע הפועל מִסְרֵר. בפועל זה נכפלת אות השורש האחרונה בדומה לפעלים צִחְקֵק ולִחְשֵׁשׁ שגם בהם, כמו במילה מסרון, יש גוון של הקטנה.

צהלולים

איור: עובדיה בנישו
צַהֲלוּלִים הם קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרחית. במילה צהלולים משולבות המילים צהלות (קולות שמחה) והילולים (חג של שמחה), והיא אף מזכירה בצליליה את הקול "לוּ־לוּ־לוּ". את המילה צהלולים הציע לאקדמיה המוזיקאי חיים אוליאל.

רכינוע

איור: עומרי כהן
רְכִינוֹעַ הוא רכב חשמלי קטן בעל שני גלגלים המחוברים בציר אחד. על הרכינוע רוכב אדם בעמידה, ועליו לרכון קדימה כדי להתקדם, להישען לאחור כדי לנסוע אחורנית ולהטות את הגוף לצד כדי לנוע ימינה או שמאלה. המילה רכינוע מצטרפת לרשימה של כלי תחבורה – בדרך כלל קטנים – שבסופם בא הרכיב נוֹעַ: אוֹפַנּוֹעַ, קַטְנוֹעַ (וֶסְפָּה), קַלְנוֹעַ (טוסטוס), תְּלַתְנוֹעַ, גַּלְגִּנּוֹעַ (גלגיליים ממונעים), מְעוֹנוֹעַ (קרוון).

מרעש

איור: דידי כפיר
מִרְעָשׁ הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה מרעש חידש איתמר בן אב"י, והיא מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני) הרגיל בהקשרים כאלו, כגון תגלית מרעישה.

תצרף

איור: עובדיה בנישו
תַּצְרֵף הוא משחק שבו מצרפים מחדש תמונה שחולקה לחלקים קטנים. במילה תצרף משתמשים גם במשמעות מושאלת לציון תמונת מציאות מורכבת, כגון תצרף חברתי. ההשראה למילה תַּצְרֵף היא המילה תַּשְׁבֵּץ – משחק שמשבצים בו מילים בתוך משבצות. מקור המילה תשבץ בצירוף בספר שמות "כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ" המציין לפי אחד הפירושים כותונת המשובצת אבנים יקרות.

 

כרזות נוספות באתר האקדמיה:

תְּגוּבִית (טוקבק), בְּשֹׂמֶת (ארומה), מַצָעִית (פלייסמט), פְּתִיתוֹנִים (קונפטי)

מַצְבֵעַ (טוש, לורד), דְשוֹנֶת (קומפוסט).
 

העברית – שפה עשירה

הצילום: ויקיפדיה

הצילום: ויקיפדיה

העברית – שפה עשירה

מטבעות לשון 

בעברית מאות רבות של מטבעות לשון המעשירים ומקשטים אותה.

יום העברית שמציינים מדי שנה בשנה ביום הולדתו של אליעזר בן־יהודה עמד בשנה שעברה (תשע"ו) בסימן מטבעות לשון.

באתר האקדמיה הופיעו מטבעות לשון רבים. הנה הקישור לאוצר המטבעות באתר האקדמיה.

 

עֲלִייָה במספר התיירים ב-2016

עלייה במספר התיירים ב-2016

2.9 מיליון תיירים בשנה

בשנת 2016 חָל גידול של 4% במספר כניסות התיירים לישראל לְעוּמַת שנת 2015.

בשנה שעברה ביקרו בישראל כ-2.9 מיליון תיירים.

המדינות העִיקָרִיוֹת שמהן הייתה עלייה גדולה במספר התיירים הן סין, קרואטיה, בלרוס, לטביה וגיאורגיה.
orech

חמאס חָדַר לטלפונים של חיילים

חמאס הצליח לַחֲדוֹר לטלפונים של חיילים בצה"ל. פעילי חמאס הִצִיגו ברְשָתוֹת החֶבְרָתִיוֹת פרופילים מְזוּיָפִים של נשים יפות וכך הצליחו לְפַתוֹת את החיילים להוריד אפליקציה שמאפשרת לאנשי החמאס לחדור לטלפונים של החיילים.

בְּעִקְבוֹת המקרים בצה"ל הֶחמִירו את כְּלָלֵי השימוש של חיילים בטלפונים.
 

ראש הממשלה: לא יהיה כלום כי אין כלום

המַעֲרֶכֶת הפוליטית והתִקשוֹרֶת סוֹעֲרוֹת בימים אלה בְּעִקְבוֹת הפִּרסוּמִים על נושאי החֲקִירָה של ראש הממשלה ובהם קבלת מתנות יקרות מאיש העֲסָקִים ארנון מילצ'ן ושיחות עם מוֹ"ל העיתון 'ידיעות אחרונות', ארנון מוזס. לפי הדִיווּחִים בתקשורת גם השר יריב לוין נחקר במשטרה ורעיית ראש הממשלה שרה נתניהו תוזמן לחקירה בקרוב.

ראש הממשלה הוֹפִיע אתמול במרכז הליכוד וחזר ואמר: לא יהיה כלום כי אין כלום.
 

רקס טילרסון: ישראל היא בעלת ברית חשובה של ארצות הברית

 

רקס טילרסון, מזכיר המדינה הבא של ארצות הברית, הִצִיג אתמול בסנאט את מדיניות החוץ שלו.

טילרסון אמר, בין השאר, כי ישראל היא בַּעֲלַת הבְּרִית החשובה ביותר של ארה"ב במִזרח התִיכוֹן. רקס פיטרסון: ישראל היא בעלת ברית חשובה של ארצות הברית.

יום חמישי י״ד בטבת תשע״ז 12.01.17


06:10: רקס פיטרסון, שר החוץ הבא של ארצות הברית: ישראל היא בַּעֲלַת הבְּרִית החשובה ביותר באזור


06:10: שר האוצר משה כחלון: סִייַמנו שנה מצוינת


06:10: ברשות הפלסטינית מַזְהִירִים שוב מֵהַעֲבָרַת שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים


06:10: ראש הממשלה על החקירה במשטרה: לא יהיה כלום כי אין כלום


06:10: החמאס הצליח לַחדוֹר לתוך טלפונים של חיילים


06:10: משרד הבריאות קורא לציבור לְהִתְחַסֵן נגד שַפַּעַת


06:10: מ-1 בנובמבר – חובה להדליק אורות ברכב גם ביום


06:10: התחזית: קצת יותר חם
 

יְרִידָה גדולה בשימוש בשקיות פלסטיק

חוק השַקִיוֹת המְחַייֵב תשלום של 10 אגורות על כל שקית ניילון ברִשְתוֹת השִיווּק נִכְנַס לְתוֹקֶף לפני פחות משבועיים. ברשתות השיווק מְדַווְחִים על ירידה גדולה של עד 90% בצְרִיכַת שקיות מאז נכנס החוק החדש לתוקפו.
המשרד להֲגָנַת הסביבה הִבְטִיחַ לְסַפֵּק לקונים ברשתות השיווק סלים רב פעמיים, אך בחנויות רבות ברחבי הארץ יש מַחְסוֹר בסלים.