מחר נציין שנה לטבח שמחת תורה, ליום הנורא ההוא ולמלחמה הקשה והארוכה הנִמשכת ללא סוף הנִרְאֶה לעין…

יום שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, יֵירָשֵם לָנֶצַח כיום שחור בתולדות מדינת ישראל. ומאז אין חג ושמחה בלְבָבוֹת.

מחר נתחיל לקרוא בתורה מִבְּרֵאשִית.

אך האם נוכל להתחיל את חיינו מבראשית, ולחיות בשִגרה בטוחה ונורמלית?

אולי…

אולי – אבל רק אחרי שכל החטופים יחזרו הביתה – חיים ומתים; אחרי שכל התושבים יחזרו לבתיהם בצפון ובדרום; רק אחרי שחיילי המילואים יחזרו למשפחותיהם; רק אחרי שלא נצטרך לרוץ למקלטים באמצע היום או הלילה; רק אחרי שהמלחמה תסתיים;

רק כְּשֶנֵדַע בביטחון שלמדנו כולנו מהמֶחְדָל ומהאָסון – המנהיגים שלנו, צה"ל ואנחנו האֶזרחים.

רבים מאיתנו למדו השנה שאסור להאמין להַבטחות על נִיצְחונות מוּחְלָטים קרובים ועל תְקוּמה. הן מְסוּכָּנות. אנחנו חיים את התוצָאות.

ערב שִׂמחת תורה אנחנו מרגישים ששִׂמחה גדולה אין כאן. תִקְוָוה – הַלְוַואי!

כתבה: ציפי מזר