פרס ישראל לשנת תשפ"ב
פרס ישראל לשנת תשפ"ב
מצוינות ותרומה לחברה ולמדינה
פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן במדינת ישראל.
הפרס מוענק לאזרחי-ישראל – יחידים, או במקרים חריגים שותפים להישג שגילו הצטיינות מיוחדת ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.
טקס הענקת הפרסים נערך מדי שנה בירושלים במוצאי יום העצמאות.
ואלה כלות וחתני פרס ישראל לשנת תשפ"ב
כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב היא גברת מריומה קליין
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק לגב' מריומה קליין על פועלה רב השנים במישור החברתי-קהילתי.
הדיבר "ואהבת לרעך כמוך" מהווה נר לרגליה.
בעשורים האחרונים היא יזמה, הקימה ומפעילה את בית השנטי המיועד לאוכלוסיות בשוליים החברתיים של מדינת ישראל ללא הבדל דת, גזע ומין."
חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב הוא מר איזי שרצקי
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"ב מוענק למר איזי שרצקי על תרומתו ארוכת השנים למערכות החיים בפריפריה הצפונית בתחומי: החינוך, התרבות, הרווחה, הפנאי, הספורט והקהילה; קשר של שותפות, בראיית טובתם של ילדי הצפון וקו העימות; הקמה ושיפוץ של מתנ"סים, גנים ובתי ספר, מרפאות; טיפוח התיאטרון, הספורט, משלחות של בני נוער לתחרויות של שירה, ריקוד וספורט והפיכת קבצת הכדורגל "עירוני קריית שמונה" עוגן לפעילות ספורט מעצימה לגאוות הצפון; הקמת ספרייה ועוגן משמעותי לגליל העליון ולתושבי הצפון בעיתות מצוקה שחוו בסוף שנות ה 90 ועד עצם היום הזה."
חתן פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב הוא מר עודד קוטלר
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול לשנת תשפ"ב מוענק למר עודד קוטלר על פועלו והישגיו פורצי הדרך בתחום התיאטרון הישראלי כשחקן, במאי ומנהל אומנותי. קוטלר ייסד וניהל ויצר מסגרות חלוציות, שנתנו מקום למגוון קולות, הרחיבו את גבולות הרוח הישראלית, ואפשרו את התפתחותה ושגשוגה של המחזאות הישראלית המקורית."
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב הוא פרופ' מוסא יודעים
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' מוסא יודעים על הישגיו המדעיים החלוציים, פורצי הדרך, בתחום הנוירו-פארמקולוגיה".
עוד הדגישה הוועדה כי: "פרופ' יודעים, יליד טהרן, העמיד דורות של סטודנטיות וסטודנטים לתארים מתקדמים אשר רבים מהם תופסים עמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הביוטכנולוגיה בישראל. פרסומיו זכו להוקרה בין לאומית רחבה וזיכו אותו בפרסים רבים."
חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב הוא היוצר, המשורר, המלחין והזמר אביהו מדינה
הוועדה ציינה בנימוקיה כי: "פרס ישראל בתחום הזמר העברי לשנת תשפ"ב מוענק ליוצר, המשורר, המלחין והזמר אביהו מדינה שהביא לפריצת דרך משמעותית במוסיקה הישראלית, על יצירתו המשובחת והאיכותית ומאבקו העיקש ורב השנים".
עוד ציינה הוועדה כי "את מרבית זמנו הקדיש אביהו למען פיתוחו וביסוסו של סגנון המוסיקה הישראלית הנובע מתוך שורשים יהודיים מסורתיים ותרבותיים".
כלת פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות לשנת תשפ"ב היא פרופ' ימימה בן מנחם
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר הפילוסופיה וחקר מדעי הדתות לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' ימימה בן מנחם.
פרופ' ימימה בן-מנחם מהאוניברסיטה העברית היא מההוגות המובילות בארץ ובעולם בפילוסופיה של המדע. מחקריה השונים מגלים פרויקט רחב-היקף שתכליתו להראות כיצד חופש הוא אפשרי בתוך עולם מדעי ובמסגרת השיטה המדעית.
פרופ' בן-מנחם הרימה תרומה מרכזית לפיתוח התחום בארץ, בין השאר באמצעות מרכז אדלשטיין להיסטוריה ופילוסופיה של המדע שאותו ניהלה במשך שנים."
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הקרוב לשנת תשפ"ב הוא פרופ' שמעון שמיר
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר המזרח הקרוב לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' שמעון שמיר, שהניח את היסודות האקדמיים לחקר ולימוד ההיסטוריה של המזרח התיכון בן זמננו בישראל.
לפרופ' שמיר תרומה ייחודית בקידום יחסי ישראל-ערב. הוא הקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ומכוני מחקר נוספים. כיהן כשגריר ישראל במצרים ובירדן וקידם את יחסי ישראל עם שכנותיה."
כלת פרס ישראל בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית לשנת תשפ"ב היא פרופ' רות ברמן
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרופ' רות ברמן היא בלשנית בעלת מוניטין בין־לאומיים שהישגיה הבלתי רגילים זכו להכרה גם בארץ וגם מחוצה לה.
עוד הדגישה הוועדה כי: "פרופ' ברמן היא מומחית בחקר התחביר והמורפולוגיה של העברית החדשה ומחקריה בתחום זה הציגו בפני בלשנים בעולם את העברית החדשה, ובמיוחד את מערכת הצורות שלה, בהקשר טיפולוגי.
בהמשך דרכה היא הפנתה את עיקר מרצה וכישרונה לשאלות של התפתחות השפה במהלך חיי האדם, לרכישת שפת אם וללשון הילדים. בשדה מחקר זה קנתה לה פרופ' ברמן שם עולם, במיוחד בהבנת האיזון בין האוניברסלי לבין הייחודי לכל שפה בהתפתחות יכולת ההפקה של טקסטים נרטיביים.
היא העמידה דור של חוקרים ומחקריה, תובנותיה ושיטות העבודה שפיתחה משמשים כיום תשתית למחקרי התפתחות שפה בכל העולם."
חתן פרס ישראל בחקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ"ב הוא פרופ' יהושע זק
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה והכימיה לשנת תשפ"ב מוענק לפרופ' יהושע זק עבור פיתוח כלים מתמטיים המשמשים לפיענוח תופעות הולכה חשמלית בשדה מגנטי. כלים אלה מאפשרים ניבוי של חומרים בעלי תכונות ייחודיות לבניית התקנים אלקטרוניים."
עוד הדגישה הוועדה כי "תרומותיו המדעיות משמשות וישמשו להבנת הכימיה והפיזיקה של החומר."
חתן פרס ישראל בתחום יזמות וחדשנות טכנולוגית לשנת תשפ"ב הוא פרופ' יורם פלטי
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרופ' יורם פלטי פיתח שיטה פורצת דרך לטיפול חשמלי במספר סוגי סרטן, הטיפול אינו פולשני ובעל רמת סלקטיביות גבוהה. פריצת דרך זו חייבה חשיבה מחוץ לקופסה, אמונה בדרך וחייבה את פרופ' פלטי להתמודד ולשנות אמונות ותפיסות קיימות בתחום."
עוד הדגישה הוועדה כי "בימים אלו פועל פרופ' פלטי להרחיב את השימוש בטכנולוגיה לטיפול בסוגים נוספים של מחלת הסרטן."
בתמונה: טקס הענקת פרס ישראל ביום העצמאות בבנייני האומה בירושלים. 2010, Moshe Milner לע"מ