עוד נושאים על סדר היום

מילון הבחירות לכנסת

אֲחוּז החֲסימה
אחוז חסימה הוא שיעור (מספר, גודל, אחוז) הקולות הקטן שרשימה חייבת לקבל כדי להיכנס לכנסת. עד הבחירות לכנסת ה-12 היה אחוז החסימה 1%. מהבחירות לכנסת ה-13 ועד לבחירות לכנסת ה-16 היה אחוז החסימה 1.5%, אז  הועלה ל-2%. לאחר הבחירות לכנסת ה-19 הועלה אחוז החסימה ל-3.25%, וכך הוא כיום. ​

בחירות מקדימות

בחירות מקדימות – פריימריז נערכות במפלגות כדי להרכיב את רשימות המועמדים לבחירות לכנסת.

בחירות ארצִיות

מדינת ישראל ​היא אזור בחירה אחד.

בחירות חֲשָאִיוֹת

זכותו של הבוחר לשמור על חשאיות הצבעתו. הצבעה מאחורי פרגוד במעטפת הצבעה אטומה מבטיחה את הגינות הבחירות ומונעת הפעלת לחץ על הבוחרים. ​

בחירות יַחֲסִיות

משקל רשימה בכנסת הוא יחסי לשיעור המצביעים עבורה בבחירות. ​

בחירות יְשירות

הבוחר מצביע ישירות בעד רשימת מועמדים לכנסת.​

בחירות כלליות

כל מי שרשום בפנקס הבוחרים ראשי להצביע בבחירות. ​

בחירות שָווֹת

לכל בוחר קול אחד ומשקל הקולות שווה. לכל הרשימות הזדמות שווה להתמודד. ​

בעלֵי זְכות בחירה

כל האזרחים בני 18 ומעלה הם בעלי זכות בחירה לכנסת בלי הבדל דת, מין.

גוּש

קבוצת סיעות בכנסת שיש להן אידיאולוגיה דומה. למשל: גוש הימין, גוש השמאל, גוש המרכז.

הודעה לבוחר

כל אזרח בעל זכות בחירה מקבל לביתו בדואר הודעה לבוחר ובה כתובת הקלפי שבה הוא מצביע ומספרה. גם אזרח שלא קיבל הודעה כזו יבוא לקלפי ביום הבחירות עם תעודת זהות.

הֶסְכֵּם עוֹדָפִים

הסכם עודפים הוא הסכם שנחתם בין שתי רשימות לפני הבחירות. ההסכם קובע כי מפלגה שתזכה בבחירת בעודף גדול יותר של קולות מבין שתיהן (לאחר חלוקת המנדטים הראשונה), תקבל את עודף הקולות של המפלגה השנייה. הסכם עודפים יכול להבטיח ברוב המקרים עוד מנדט אחד לאחת משתי המפלגות שחתמו על הסכם עודפים ביניהן. הסכם עודפים צריך להיחתם ולהתפרסם לפני הבחירות.

ועדת הבחירות המרכזית

הגוף המנהל את הבחירות. תפקידי הוועדה: להכין את הבחירות, לספור את הקולות ולהודיע על תוצאותיהן. הרשימות המתמודדות בבחירות חייבות להגיש רשימות מועמדיהן לוועדת הבחירות.
בוועדה מיוצגות הסיעות. יושב-ראש הוועדה הוא שופט מכהן בבית המשפט העליון.

ועדת קלפי

בכל קלפי יושבת ביום הבחירות ועדה שבה נציגים של הרשימות המועמדות. תפקיד הוועדה לשמור שהבחירות בקלפי יתנהלו לפי החוק.

חֲבִירָה

שתי מפלגות שמתחברות זו לקראת הבחירות.

חוק הבחירות לכנסת

החוק עוסק בכל ההבטים הארגוניים והחוקיים של ניהול הבחירות.
החוק קובע את העקרונות שעל-פיהם נקבעים אזורי הבחירה ואזורי הקלפיות, ומוקמות ועדות הבחירות. ההצבעה בבחירות מתקיימת בתחומי המדינה (לרבות יישובים יהודיים באזורי יהודה ושומרון). רשאים להצביע גם ימאים השוהים בכלי שיט ישראלי שבו לפחות 14 ימאים ישראלים, שליחים בחו"ל שהם עובדי המדינה, עובדי קרן קיימת, קרן היסוד והסוכנות היהודית.

​חוק המפלגות

החוק מגדיר מפלגה כ"חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים". כדי לייסד מפלגה "מאה בני-אדם או יותר, שהם אזרחי ישראל בגירים ותושביה" רושמים אותה בפנקס המפלגות, אצל רשם המפלגות. "לא תירשם מפלגה אם יש במטרה ממטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחת מאלה:
1. שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
2. הסתה לגזענות;
3. תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.
4. יסוד סביר למסקנה כי המפלגה תשמש מסווה לפעולות בלתי חוקיות".
מפלגה רשומה היא תאגיד, יש לה תקנון שהיא חייבת לפעול לפיו, וחובה עליה שיהיו בה המוסדות הבאים: מוסד מרכזי (בדרך כלל מרכז), גוף המופקד על ניהול ענייני המפלגה ועל ביצוע החלטות (בדרך כלל לשכה, או מזכירות), מוסד לביקורת פנימית וכן כל מוסד אחר שייקבע בתקנון המפלגה. אסורה על מפלגה פעילות כלכלית עסקית. מפלגות חייבות לנהל ספרי חשבונות, מאזנים ודו"חות.

חוק יְסוד – הכנסת

חוק-יסוד: הכנסת הוא חוק-היסוד שבו כלולים העקרונות שבבסיס הבחירות הדמוקרטיות בישראל. בחוק נקבע שהבחירות לכנסת תהיינה כלליות, ארציות ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות.
חוק-היסוד מעניק את הזכות לבחור לכל אזרח שמלאו לו 18 וכן את הזכות להיבחר לכל אזרח שמלאו לו 21 שנים, בסייגים מסוימים שנקבעו בחוק-היסוד: כך למשל, מי שהורשע בפסק דין פלילי, ובית משפט דן אותו לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימות המועמדים טרם חלפו 7 שנים מיום שסיים לרצות את עונשו האמור (אלא אם כן קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העברה שעבר משום קלון) לא יכול להתמודד בבחירות לכנסת; בחוק-היסוד רשימה של בעלי תפקידים ציבוריים שלא יכולים להיות מועמדים לכנסת – ובהם: נשיא המדינה, רב ראשי, שופט מכהן, דיין מכהן, מבקר המדינה, הרמטכ"ל, רבנים וכוהני דת אחרים המקבלים שכר, ועובדי מדינה וקציני צבא בכירים, אלא אם כן פרשו מתפקידם בתוך פרק זמן מסוים לפני מועד הבחירות כקבוע בחוק. כמו כן נאמר שלא יכולה להתמודד בבחירות רשימה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שוללת את האופי הדמוקרטי של המדינה או מסיתה לגזענות או תומכת במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

חוק מִימוּן מפלגות

חוק מימון מפלגות עוסק במימון שמקבלת מפלגה מהמדינה: כסף שמפלגות מקבלות בין בחירות לבחירות ומימון מיוחד שמקבלות מפלגות לקראת הבחירות. החוק קובע את הקריטריונים לקבלת מימון המפלגות מאוצר המדינה ומגביל את מקורות המימון של המפלגות ממקורות אחרים. החוק קובע את התנאים שבהם יכולה מפלגה לקבל הלוואות ואת סכום התרומה שמותר לתורמים לתרום ולמפלגות לקבל. החוק קובע גם למי מותר לתרום. כך למשל – תרומות המתקבלות בעילום שם אינן חוקיות, אין לקבל תרומות מתאגיד ועוד. המימון שתקבל מפלגה מאוצר המדינה מחושב על בסיס מספר חברי הכנסת שיש לסיעה שלה בכנסת הנוכחית, או מספר חברי הכנסת שבהם זכתה בבחירות.

יַחְדָה ונֶגְדָה

המפלגות בכנסת מתחלקות לקואליציה ואופוזיציה. לאחרונה נקבעו להן מילים בעברית: הקואליציה היא יחדה והאופוזיציה היא נגדה. נכון לעכשיו, המילים החדשות עדיין לא הצליחו להיכנס לשימוש יומיומי בשפה. משתמשים בהן בעיקר במהדורות החדשות ברדיו.

ימין, מרכז, שמאל

מחלקים את המפלגות לפי האידיאולוגיה שלהן למפלגות ימין, מפלגות מרכז, מפלגות שמאל.

כלכלת בחירות (election economy)
מונח כלכלי-פוליטי המתאר צעדים כלכליים שהממשלה עושה כאשר המדינה בתקופה שלפני בחירות קרובות. צעדים אלה נועדו להיטיב עם העם (לדוגמה: הקלות במִסים). במילים אחרות: מדיניות כלכלית שאינה על פי צורכי המשק, אלא על פי צורכי הקלפי.

מִפלגה, סיעה, רְשימה

המפלגות מרבות לדבר על אחדות העם, אבל השורש של המילה מפלגה, פ.ל.ג, מצביע דווקא על חילוק, על ההפך מאיחוד. החוק הישראלי קובע כללים ברורים להקמת מפלגות ורישומן אצל רשם המפלגות. רק מפלגות שעומדות בחוקים ובכללים שנקבעו יכולות להתמודד לכנסת ולהגיש רשימת מועמדים.

רשימת מועמדים שהצליחה ונבחרה לכנסת הופכת לסיעה. המפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוץ לכנסת וחברי הרשימה שנכנסו לכנסת הם הסיעה שמייצגת את המפלגה.

מִדְגָם

בסטטיסטיקה, מדגם הוא קבוצה קטנה המהווה מודל לאוכלוסייה גדולה יותר שאליה היא משתייכת.

ביום הבחירות עורכים בכל אחד מערוצי הטלוויזיה בישראל מדגם שמנסה לנבא

(לדעת מראש) מה יהיו תוצאות האמת. תוצאות המדגם מתפרסמות מיד עם

סגירת הקלפיות.

הניסיון מלמד כי תוצאות המדגמים בעבר היו דומות מאוד לתוצאות האמת.

מַהפָּך

שינוי גדול בתוצאות של הבחירות לעומת הבחירות הקודמות.

המונח נולד בבחירות של שנת 1977. בליל הבחירות, כאשר התברר שהשלטון בישראל עובר בפעם הראשונה בהיסטוריה מהשמאל לימין, פתח חיים יבין את מהדורת החדשות בטלוויזיה במילים: גבירותיי ורבותיי – מהפך!

מועמדים

אזרחים שרוצים להיבחר לכנסת. בכל רשימה יכולים להיות 120 מועמדים.

מימון מפלגות

כסף שהמפלגות מקבלות מהמדינה כדי לממן (לשלם) את מסע הבחירות שלהן.

מַסַע בחירות

קמפיין

מעטָפות כפולות

רבים מבעלי זכות ההצבעה אינם מסוגלים להצביע בקלפי שאליה שובצו, משום שהם נשלחו על ידי המדינה לחו"ל, או נמצאים בבסיס צבאי מרוחק מביתם וכדומה. הצבעה במעטפות כפולות היא שיטת הצבעה שנועדה לאפשר לבעל זכות הצבעה להצביע שלא בקלפי הסמוכה למקום מגוריו, תוך שמירה על חשאיות ההצבעה מחד גיסא, ומניעת הצבעה כפולה, מאידך גיסא.

ההצבעה במעטפה כפולה נעשית כמו הצבעה רגילה. המצביע מכניס אתפתק ההצבעה לתוך מעטפה אטומה. אך בניגוד להצבעה רגילה, שבה המעטפה האטומה מוכנסת ישירות לקלפי, היא מוכנסת לתוך מעטפה נוספת שעליה נרשמים פרטי הזיהוי של המצביע. מעטפות אלו אינן נספרות בקלפי שבה נערכת ההצבעה, אלא מועברות כולן לאתר ספירת הקולות של ועדת הבחירות המרכזית. בוועדת הבחירות המרכזית מוודאים תחילה שהמצביע שמספר הזהות שלו מופיע על המעטפה לא הצביע כבר בקלפי אחרת. בשלב שני מוציאים את המעטפה האטומה עם פתק ההצבעה ומערבבים אותה עם מעטפות אחרות. לאחר מכן סופרים את הקולות של כל המצביעים כמו בקלפי רגילה.

מִפלגה

על-פי חוק המפלגות, מפלגה היא "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על-ידי נבחרים."
יש בחוק כללים ברורים לגבי הקמת מפלגות, רישומן אצל רשם המפלגות, מוסדותיהן, נכסיהן, פעילויותיהן, מימונן וכו'. החוק גם קובע סייגים לרישום מפלגה והם: אסור שבין מטרותיה או מעשיה יהיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או הסתה לגזענות, ואסור שתהווה הסוואה לפעילות בלתי חוקית כלשהי.
רק מפלגות רשאיות להגיש רשימת מועמדים.

מצביעים

האזרחים הבוחרים. בעברית: מצביעים ל… מצביעים בעד… מצביעים עבור רשימה…

מַצָע

מסמך ובו האידיאולוגיה והתכנית של הרשימה. (מה המפלגה מציעה לעשות בכנסת).

מקום

מנדט בכנסת. וגם: מקום ברשימה לכנסת (מקום ראשון, מקום שני,

מקום 120, מקום ריאלי, מקום לא ריאלי).

מִתְנַדְנדִים

בוחרים שאינם יודעים עד הרגע האחרון למי להצביע.

סיעה

רשימת מועמדים שנבחרה לכנסת הופכת בכנסת לסיעה. המפלגה או המפלגות המרכיבות אותה ממשיכות להתקיים כמפלגות מחוצה לכנסת. על-פי החוק למימון מפלגות, הן זכאיות למימון נפרד המחושב על בסיס מספר חברי הכנסת המכהנים מטעמן.
ועדת הכנסת יכולה, לאחר הבחירות, להכיר בסיעה חדשה, שהתפצלה מסיעה קיימת או בסיעה חדשה המורכבת מחברי כנסת שהיו חברים בסיעות אחרות. החוק החוק קובע סייגים להכרה בסיעות חדשות.

סְפירת קולות

אחרי שסוגרים את הקלפיות מתחילים לפתוח את המעטפות ולספור את הקולות: כשמסיימים את ספירת הקולות בכל הקלפיות, מפרסמים את התוצאות של הבחירות.

סֶקֶר

משאל סטטיסטי שבודק את דעת הקהל . סקרי בחירות בודקים איך האזרחים מתכוונים להצביע ביום הבחירות.

פנקס הבוחרים

פנקס הבוחרים הוא רשימת בעלי זכות הבחירה לכנסת. משרד הפנים עורך ומעדכן אותו דרך קבע. הפנקס נסגר 54 יום לפני יום הבחירות, ורשומים בו כל אזרחי המדינה שימלאו להם 18 עד ליום הבחירות.

פְּתקים

פיסות נייר קטנות. על כל אחד מהפתקים כתוב שם מועמד או שם רשימה או אותיות הרשימה. הפתקים נמצאים מאחורי פרגוד (מסך, וילון) בחדר הקלפי. הבוחר מכניס לכל מעטפה שקיבל את הפתק שבחר להכניס.

פתק לבן

פתק שאין עליו שם ואות של רשימה. מי שאינו רוצה לבחור ברשימה כלשהי רשאי להכניס פתק לבן למעטפה. מי שבוחר ברשימה שהפתק שלה אינו נמצא בין הפתקים בקלפי שלו, רשאי לכתוב בכתב ידו את שם הרשימה ואת האות שלה ולהכניס את הפתק למעטפה.

קולות

לכל אזרח שהצביע יש קול אחד בבחירות.

קולות כְּשֵרים

הקולות של המצביעים שהצביעו לפי החוק.

קולות פסולים

הקולות של המצביעים שנפסלו כי הצביעו שלא לפי החוק (למשל: מעטפה שהיו בה כמה פתקים של כמה רשימות – נפסלת).

קולות צָפִים

בעלי זכות בחירה שעדיין לא החליטו בעד מי להצביע.

קַלְפִּי

קופסה, תיבה שבה שם הבוחר את המעטפה אחרי שהכניס לתוכה את פתק ההצבעה. גם מקום ההצבעה נקרא קלפי. לכל קלפי- מספר. קלפיות רבות ממוקמות בבתי ספר.

רשימת מועמדים

בבחירות לכנסת משתתפות רשימות מועמדים. רשימה חייבת להיות מורכבת מלפחות מפלגה רשומה אחת, אם כי רשימה יכולה לכלול כמה מפלגות רשומות. רשימה יכולה גם לכלול בתוכה אישים ותנועות שאינם רשומים כמפלגות. ​

שַבָּתוֹן

יום הבחירות הוא יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים אחרים פועלים כסדרם.

שיעור הצבעה

אחוז בעלי זכות הבחירה שהצביעו בבחירות. שיעור הצבעה גבוה;  שיעור הצבעה נמוך.

שִרְיוּן

שריון הוא הבטחת מקום ברשימתה של מפלגה המתמודדת בבחירות לנציגיה של מפלגה מסוימת המתמודדת במסגרת אותה רשימה, למגזר מסוים, לאדם מסוים או לבעל תפקיד מסוים.

תעמולת בחירות

תעמולה – פרופגנדה

תשדירים, תשדירי תעמולה, תשדירי בחירות

תשדירי בחירות ברדיו ובטלוויזיה